https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99 2026-04-11T23:03:39Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827944 2026-02-24T10:14:34Z

<p>איש ימיני: /* תוכן ספרים */ תגובה</p> <hr /> <div>== תוכן ספרים ==<br /> <br /> האם באמת נכון לעשות ערכי תכנים של ספרים, א&quot;כ, אז כדאי להודיע על הפרוייקט הזה כדי שעורכים נוספים יכתבו ערכים שכאלה על עוד ספרים. ולכתוב כללים על איזה ספרים ראוי שיהיה ערך תוכן. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 03:18, 22 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :שיע.ק נתן את השם לערך הזה , ההצעה המקרוית הייתה שזה יהיה ערך מורחב וזאת בגלל החשיבות המיוחדת של הספר בהיותו המפתח לתורת החסידות. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 12:30, ה' באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:30, 22 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::כיצד ענית על שאלתי? [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 00:36, 23 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::לא מדובר בתוכן , מדרך בערך מורחב, התוכן באמת כנראה לא שייך. השם של הערך כתוכן היה שגוי . [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 12:14, ז' באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:14, 24 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827943 2026-02-24T10:13:10Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ תגובה</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום יום, ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.<br /> :שלום איש ימיני וישר כח על השקעתך בכתיבת הערך. אני מקבל את דבריך, וחוזר בי ממה שכתבתי בתקציר שמדובר ב-AI. לגופו של עניין, ערך על ספר לא יכול להכיל גם תקציר שהופך את הערך לארוך בצורה לא פורפורציונלית. ובכלל זה פחות הפורמט של חב&quot;דפדיה, להגיש תקציר של ספרים. אלא יותר ערך אנציקלופדי, עם פרטים כמו: כותב, שנה, נושא הספר, מיוחדות הספר (למשל במקרה שלנו לגבי 'סדר השתלשלות), אפשר גם תקציר של פסקה או שתיים ומספר ציטוטים - אבל ממש לא שייך שהערך יבלע בתקציר כ&quot;כ ארוך. מה שכן אפשר לעשות היות שכבר השקעת וכתבת, זה להעביר את זה לערך מורחב שיקרא 'תוכן הספר נר מצוה ותורה אור', או 'נר מצוה ותורה אור - תוכן'. או שם אחר שיוצע כאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ&quot;ו 03:06, 20 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :כפי שראית זה בדיוק מה שעשיתי, אבל אני לא יודע איך להעביר זאת לערך מורחב כדף בפני עצמו .<br /> :אשמח לעזרתך , תודה. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 11:05, ג' באדר, ה'תשפ&quot;ו 11:05, 20 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] תודה על העזרה. אך שים לב קראת לערך תוכן נר מצווה ותורה אור בעוד שמדובר בתוכנו של הספר שער היחוד בלבד. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 13:23, ה' באדר, ה'תשפ&quot;ו 13:23, 22 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::הנחתי שתרצה לכתוב גם את התוכן של שער האמונה. אם בכוונתך לכתוב רק על שער הייחוד, אשנה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ&quot;ו 20:41, 22 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::::@[[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] סוג ערכים כאלו אינו מתאים לחב&quot;דפדיה. אולי בגלל שזו הפעם הראשונה שאני נתקל בזה לקח לי זמן להבין את זה, ולכן גם לא כתבתי לך מיד. רק אחרי שראיתי היום ערך נוסף בסגנון זה הבנתי שזה לא שייך לכאן וחובה להבהיר זאת. ראה גם ב[[שיחה:ואתה תצווה (תוכן מאמר)#חשיבות]]. אם תרצה אוכל להעביר את הערך למרחב הפרטי שלך, כלומר ל[[משתמש:איש ימיני/נר מצוה ותורה אור]] או בשם אחר. <br /> ::::הסברתי קצת את זה בדף [[חב:ספרים]]: '''סיכום ותוכן.''' אין ליצור ערכים של 'סיכום' או 'תוכן' של מאמרים וספרים. מטרתנו לאפשר לקורא להבין במה הספר עוסק, ולעסוק בחשיבותו, ולא להחליף את הקריאה בו. ולכן הפסקה שמתארת את תוכן הספר צריכה להיות תמציתית. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ה'תשפ&quot;ו 00:13, 23 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::::אתה יכול להוריד את התוכן, אבל לגבי הערך המורחב , מה רע בו?!<br /> :::::בשביל זה בדיוק ישנה אנציקלופדיה בכלל וערכים מורחבים בפרט - כדי לספק תמצית וסיכום לערכים. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 12:13, ז' באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:13, 24 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827520 2026-02-22T11:23:38Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ תגובה</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום יום, ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.<br /> :שלום איש ימיני וישר כח על השקעתך בכתיבת הערך. אני מקבל את דבריך, וחוזר בי ממה שכתבתי בתקציר שמדובר ב-AI. לגופו של עניין, ערך על ספר לא יכול להכיל גם תקציר שהופך את הערך לארוך בצורה לא פורפורציונלית. ובכלל זה פחות הפורמט של חב&quot;דפדיה, להגיש תקציר של ספרים. אלא יותר ערך אנציקלופדי, עם פרטים כמו: כותב, שנה, נושא הספר, מיוחדות הספר (למשל במקרה שלנו לגבי 'סדר השתלשלות), אפשר גם תקציר של פסקה או שתיים ומספר ציטוטים - אבל ממש לא שייך שהערך יבלע בתקציר כ&quot;כ ארוך. מה שכן אפשר לעשות היות שכבר השקעת וכתבת, זה להעביר את זה לערך מורחב שיקרא 'תוכן הספר נר מצוה ותורה אור', או 'נר מצוה ותורה אור - תוכן'. או שם אחר שיוצע כאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ&quot;ו 03:06, 20 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :כפי שראית זה בדיוק מה שעשיתי, אבל אני לא יודע איך להעביר זאת לערך מורחב כדף בפני עצמו .<br /> :אשמח לעזרתך , תודה. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 11:05, ג' באדר, ה'תשפ&quot;ו 11:05, 20 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] תודה על העזרה. אך שים לב קראת לערך תוכן נר מצווה ותורה אור בעוד שמדובר בתוכנו של הספר שער היחוד בלבד. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 13:23, ה' באדר, ה'תשפ&quot;ו 13:23, 22 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827516 2026-02-22T11:17:23Z

<p>איש ימיני: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827515 2026-02-22T11:16:33Z

<p>איש ימיני: /* ראו גם */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|תוכן הספר שער היחוד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827498 2026-02-22T10:30:29Z

<p>איש ימיני: /* תוכן ספרים */ תגובה</p> <hr /> <div>== תוכן ספרים ==<br /> <br /> האם באמת נכון לעשות ערכי תכנים של ספרים, א&quot;כ, אז כדאי להודיע על הפרוייקט הזה כדי שעורכים נוספים יכתבו ערכים שכאלה על עוד ספרים. ולכתוב כללים על איזה ספרים ראוי שיהיה ערך תוכן. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 03:18, 22 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :שיע.ק נתן את השם לערך הזה , ההצעה המקרוית הייתה שזה יהיה ערך מורחב וזאת בגלל החשיבות המיוחדת של הספר בהיותו המפתח לתורת החסידות. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 12:30, ה' באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:30, 22 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=827009 2026-02-20T09:05:31Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ תגובה</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום יום, ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.<br /> :שלום איש ימיני וישר כח על השקעתך בכתיבת הערך. אני מקבל את דבריך, וחוזר בי ממה שכתבתי בתקציר שמדובר ב-AI. לגופו של עניין, ערך על ספר לא יכול להכיל גם תקציר שהופך את הערך לארוך בצורה לא פורפורציונלית. ובכלל זה פחות הפורמט של חב&quot;דפדיה, להגיש תקציר של ספרים. אלא יותר ערך אנציקלופדי, עם פרטים כמו: כותב, שנה, נושא הספר, מיוחדות הספר (למשל במקרה שלנו לגבי 'סדר השתלשלות), אפשר גם תקציר של פסקה או שתיים ומספר ציטוטים - אבל ממש לא שייך שהערך יבלע בתקציר כ&quot;כ ארוך. מה שכן אפשר לעשות היות שכבר השקעת וכתבת, זה להעביר את זה לערך מורחב שיקרא 'תוכן הספר נר מצוה ותורה אור', או 'נר מצוה ותורה אור - תוכן'. או שם אחר שיוצע כאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ&quot;ו 03:06, 20 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :כפי שראית זה בדיוק מה שעשיתי, אבל אני לא יודע איך להעביר זאת לערך מורחב כדף בפני עצמו .<br /> :אשמח לעזרתך , תודה. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 11:05, ג' באדר, ה'תשפ&quot;ו 11:05, 20 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826729 2026-02-19T15:26:51Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום יום, ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826728 2026-02-19T15:25:40Z

<p>איש ימיני: /* 1. מהעיון אל התבונה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> &lt;blockquote&gt;''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כממצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד סוף פרק ג׳''&lt;/ref&gt; ''״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״.''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד פרק ד׳ באמצעו''&lt;/ref&gt; ''״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ&quot;ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא&quot;כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ&quot;ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״''&lt;/blockquote&gt;כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826723 2026-02-19T15:19:28Z

<p>איש ימיני: /* 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה[19] */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> &lt;blockquote&gt;''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד סוף פרק ג׳''&lt;/ref&gt; ''״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״.''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד פרק ד׳ באמצעו''&lt;/ref&gt; ''״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ&quot;ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא&quot;כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ&quot;ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״''&lt;/blockquote&gt;כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826717 2026-02-19T14:44:52Z

<p>איש ימיני: /* 1. מהעיון אל התבונה */ עיצוב</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> &lt;blockquote&gt;''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד סוף פרק ג׳''&lt;/ref&gt; ''״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״.''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.&lt;blockquote&gt;&lt;ref&gt;''שער היחוד פרק ד׳ באמצעו''&lt;/ref&gt; ''״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ&quot;ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא&quot;כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ&quot;ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״''&lt;/blockquote&gt;כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=826716 2026-02-19T14:40:41Z

<p>איש ימיני: /* בינה מלאכותית */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}} בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 00:16, 16 במאי 2025 (IDT)<br /> <br /> == בינה מלאכותית ==<br /> <br /> שלום איש ימיני וישר כח על רצונך לתרום לחב&quot;דפדיה. בבקשה לא להוסיף קטעים שלמים לערכים, על בסיס בינה מלאכותית. נאלצתי לשחזר את עריכותך ב[[נר מצוה ותורה אור]] א. הניסוחים לא מתאימים ולא בשפה החב&quot;דפדית, גם אין שום תחביר ויקי בטקסט, גם טכנית הטקסט לא מתאים לאתר, אנחנו למשל לא שמים אותיות מספור בכותרות (כלומר א'. ב. ג. וכו') . ב. חלק גדול מהפרטים מופיעים ללא מקור, ויתכן שהומצאו על ידי ה'בינה'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ&quot;ו 20:18, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :הקטעים שנכתבו לא נכתבו באמצעות בינה מלאכותית אלא על ידי. אם אתה לא מכיר את שער היחוד כדאי שתפתח אותו ,הרביים הרי אמרו שזה המפתח לתורת החסידות...<br /> :אם יש בעיות עריכה כגון מספור ושאר שטיקים אתה מוזמן לעשות זאת במקום למחוק ערכים שאתה לא מבין בהם . [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 16:37, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 16:37, 19 בפברואר 2026 (IST)<br /> :כנראה בכלל לא קראת ואפ׳ לא טרחת לפתוח את הלינקים שנתתי לבינה המלאכותית שהוזכרה בכלל בהקשר אחר. אבל הי אם אפשר למחוק אז למה לא. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 16:40, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 16:40, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=826714 2026-02-19T14:37:39Z

<p>איש ימיני: /* בינה מלאכותית */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}} בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 00:16, 16 במאי 2025 (IDT)<br /> <br /> == בינה מלאכותית ==<br /> <br /> שלום איש ימיני וישר כח על רצונך לתרום לחב&quot;דפדיה. בבקשה לא להוסיף קטעים שלמים לערכים, על בסיס בינה מלאכותית. נאלצתי לשחזר את עריכותך ב[[נר מצוה ותורה אור]] א. הניסוחים לא מתאימים ולא בשפה החב&quot;דפדית, גם אין שום תחביר ויקי בטקסט, גם טכנית הטקסט לא מתאים לאתר, אנחנו למשל לא שמים אותיות מספור בכותרות (כלומר א'. ב. ג. וכו') . ב. חלק גדול מהפרטים מופיעים ללא מקור, ויתכן שהומצאו על ידי ה'בינה'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ&quot;ו 20:18, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :הקטעים שנכתבו לא נכתבו באמצעות בינה מלאכותית אלא על ידי. אם אתה לא מכיר את שער היחוד כדאי שתפתח אותו ,הרביים הרי אמרו שזה המפתח לתורת החסידות...<br /> :אם יש בעיות עריכה כגון מספור ושאר שטיקים אתה מוזמן לעשות זאת במקום למחוק ערכים שאתה לא מבין בהם . [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 16:37, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 16:37, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826709 2026-02-19T14:23:43Z

<p>איש ימיני: /* 1. מהעיון אל התבונה */ הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> &lt;blockquote&gt;''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.&lt;blockquote&gt;''שער היחוד סוף פרק ג׳- ״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״.''&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.&lt;blockquote&gt;''שער היחוד פרק ד׳- ״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ&quot;ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא&quot;כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ&quot;ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״''&lt;/blockquote&gt;כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826694 2026-02-19T13:56:57Z

<p>איש ימיני: /* התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826693 2026-02-19T13:54:49Z

<p>איש ימיני: /* הרקע לכתיבת שער היחוד[22] */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826691 2026-02-19T13:45:21Z

<p>איש ימיני: /* 4. הכנות ואימות ההתבוננות[12] */ תיקון כתיב</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826689 2026-02-19T13:42:05Z

<p>איש ימיני: /* 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)[6] */ תוספת ביאור</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826685 2026-02-19T13:36:20Z

<p>איש ימיני: /* 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)[6] */ מקורות</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים&lt;ref&gt;לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-<br /> <br /> ״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי&quot;ע דרך פרט בכל עולם כו' ״&lt;/ref&gt; בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים של אותה ספירה'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826684 2026-02-19T13:35:01Z

<p>איש ימיני: /* 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)[6] */ תוספת ביאור</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''&quot;העומק הכללי&quot;''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל&quot;דמיונות שווא&quot; של הבנה.<br /> <br /> כדי להשיג את הכלל האלוקי &quot;בפרופורציות&quot; נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':<br /> <br /> • '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי&quot;ע וספירות האצילות).<br /> <br /> • '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה&quot;נושא הכללי&quot; (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.<br /> <br /> • '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם &quot;התחילה נעוצה בסוף&quot; ללא שינוי<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון. <br /> <br /> &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳ - <br /> <br /> ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה&quot;ז השפל כמ&quot;ש שאו מרו' עיניכ'&lt;sup&gt;33&lt;/sup&gt; בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א&quot;ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא&quot;ס שלפני מקור האצי' וע&quot;כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ&quot;ל וכמ&quot;ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא&quot;ס הוא הסובב כו' וד&quot;ל.&lt;/ref&gt;'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים של אותה ספירה'''<br /> <br /> התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826665 2026-02-19T11:07:26Z

<p>איש ימיני: /* הוצאות הספר */ תיקון זמן ההדפסה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> בתשנ&quot;ה הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826658 2026-02-19T11:02:26Z

<p>איש ימיני: /* 1. מהעיון אל התבונה */ עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב-ג׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826656 2026-02-19T10:57:44Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ הוספה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי&quot;ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826643 2026-02-19T10:54:12Z

<p>איש ימיני: /* לשון רבינו בהקדמת הספר */ השמטה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === מתוך הקדמת הספר ===<br /> ״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826641 2026-02-19T10:52:13Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד - ערך מורחב */ לשון ההדמה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === לשון רבינו בהקדמת הספר ===<br /> מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע&quot;ס דאבי&quot;ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות שרבים משתוקקים שיובא בדפוס כי רבו בו הטעות מאד בהעתקות שונות ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים וידינוני לזכות בכל אשר לא יוכשר בעיני חכמים וכמ&quot;ש שגיאות' כו'. וה' ירים קרן ישראל ויאיר עיניהם באור ה' אור עולם בחן וחסד ורחמים בחיי הנשמה וחיי הגוף וינטלם וינשאם כל ימי עולם עד ביאת הגואל':<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826636 2026-02-19T10:45:15Z

<p>איש ימיני: /* 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה[15] */ הוספה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826634 2026-02-19T10:42:23Z

<p>איש ימיני: /* 4. הכנות ואימות ההתבוננות[10] */ מקורות</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג-ד׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ד, ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''&lt;ref&gt;פרקים י-יא&lt;/ref&gt; על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''&lt;ref&gt;פרק ט׳, יב-יג׳&lt;/ref&gt; הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''&lt;ref&gt;פרק ה׳&lt;/ref&gt; סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:'''&lt;ref&gt;פרק ו׳&lt;/ref&gt; התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826632 2026-02-19T10:37:40Z

<p>איש ימיני: /* הרקע לספר[16] */ הבהרה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:''' על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:''' הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:''' סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:''' התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לכתיבת שער היחוד&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826631 2026-02-19T10:36:59Z

<p>איש ימיני: /* תוכן הספר: */ הבהרה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:''' על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:''' הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:''' סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:''' התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן ספר שער היחוד: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לספר&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826630 2026-02-19T10:36:20Z

<p>איש ימיני: /* 4. הכנות ואימות ההתבוננות[10] */ עריכה לשונית ותוספת ביאור</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> <br /> * '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:''' על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.<br /> * '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:''' הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת &quot;אור&quot; בלבד, המשתנים רק כפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.<br /> * '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:''' סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).<br /> * '''תוצאות מעשיות:''' התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן הספר: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לספר&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826627 2026-02-19T10:23:03Z

<p>איש ימיני: /* הרקע לספר[16] */ הוספת מקורות</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן הספר: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לספר&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:&lt;ref&gt;הקדמת קונטרס ההתפעלות&lt;/ref&gt;<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות איגרת א׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').&lt;ref&gt;קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳&lt;/ref&gt;<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.&lt;ref&gt;שער היחוד א- ט&lt;/ref&gt;<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.&lt;ref&gt;שער היחוד פרק י׳ ואילך&lt;/ref&gt; המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826626 2026-02-19T10:18:46Z

<p>איש ימיני: /* תוכן הספר: */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום , ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826625 2026-02-19T10:18:21Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם לא למדת את שער היחוד זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם.<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. התוכן שהוספתי מדוד ומחושב ובהרבה מהמקרים הם מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אני מציע לך לעיין בשער היחוד כפי הוראת הרבי ביום , ובפרט לפי הערך והחשיבות הכי גדולה שהרבי נותן לספר כאשר הרבי מכנה אותו המפתח לתורת החסידות... <br /> אחר כך תחליט מה למחוק ואיך.<br /> <br /> = תוכן הספר: =<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kdwn0q1oo2c א]. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.xhx2hjuijy2b ב]. מח התבונה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.rkn415urc35j ג.] כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.8qtmuvvkiy9b ד.] ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.q966noqkitcd ה.] הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jngx07w9h3fk ו.] ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.gjbxecopt2gx ז.] קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4q4uaewpjuzi ח.] ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.u69rnxm2ayaq ט]. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.n48wrljdygfp י.] אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kj44hsliebwv יא]. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.g7a1mq1z4fr0 יב.] צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.m5ci4nbnurhy יג]. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j72hqwsqtrmi יד.] המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.t6ku1kc5mdj5 טו.] הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.914a7ih24y25 טז.]  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1sukqv8y6dmr יז.] עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kbk3dujjs133 יח]. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.l580nba9jnih יט.] יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.21zbuk5phmf0 כ].  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.awu3ncea5cgp כא]. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoo3j8wacxd כב.] התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.vwxqzp7s7j7q כג]. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.akic4ofu4am1 כד]. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ioywf3p8ofwd כה.] ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pemd2jk3sx1u כו.]  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.7u9qyx1c4ed5 כז.] הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.45e42x20i9kr כח]. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.x3ryxe5vt5q6 כט]. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ytvqhn403h0h ל.] ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.i0utqwoh2xhv לא]. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pmel7ai2eiqq לב]. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.popw10z63i1b לג]. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.sj1krqoi050b לד].  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jun93xwjatp2 לה]. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.aoud7rfglb9m לו]. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.oubsg4y6kmx9 לז]. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.d7tsgwqly7gq לח]. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.5rfejizhb5r2 לט]. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ycymtjlhp120 מ]. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.9htrkw1kbgh6 מא]. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1hxqo5nr6zmz מב]. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fboon42e5iv6 מג]. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fg9ngbuyy357 מד]. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pptxht39zgma מה]. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.seg63oastjky מו]. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.qbwjm3fxgj4u מז]. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.r7z4zamc7mjj מח]. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.y4zmeymsnyfx מט]. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoe8xw82vik2 נ]. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4jr5ixdqjztx נא]. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.yazs6tvu2ec6 נב]. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.nisahsdz7a98 נג]. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j7s67zbqc2a1 נד]. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 02:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 02:48, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826624 2026-02-19T10:12:48Z

<p>איש ימיני: /* א. מהעיון אל התבונה */ שער היחוד ערך מורחב</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> == שער היחוד - ערך מורחב ==<br /> <br /> === תמצית הספר: ===<br /> <br /> ==== 1. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== 3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> ==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == תוכן הספר: ==<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> ב. מח התבונה<br /> <br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  <br /> <br /> == הרקע לספר&lt;ref&gt;עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. &lt;/ref&gt; ==<br /> • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע&quot;ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו&quot;ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> • '''ה&quot;חולי הרוחני&quot; בקהילה:''' לפני פטירתו, שיתף אדמו&quot;ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<br /> <br />    1. קבוצה שסברה שחב&quot;ד דורשת '''&quot;שכל קר&quot;''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של אנוכיות (אגו).<br /> <br />    2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי עבודה.<br /> <br /> • '''תוכניתו של אדמו&quot;ר הזקן:''' אדמו&quot;ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.<br /> <br /> • '''שלוש האיגרות של אדמו&quot;ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו&quot;ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:<br /> <br />    1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.<br /> <br />    2. '''האיגרת השנייה (&quot;קונטרס ההתפעלות&quot;):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').<br /> <br />    3. '''האיגרת השלישית (&quot;שער היחוד&quot;):''' נקראה תחילה &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;. היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל&quot;עיון&quot; תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.<br /> <br /> • '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב&quot;ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''. המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826611 2026-02-19T09:10:10Z

<p>איש ימיני: הוספת מקורות</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;&lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ה׳&lt;/ref&gt;. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,&lt;ref&gt;ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ &lt;/ref&gt; אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת &lt;ref&gt;שער היחוד פרק א׳&lt;/ref&gt;'''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה &lt;ref&gt;שער היחוד פרק ב׳&lt;/ref&gt;'''&quot;תבונה&quot;''' משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)&lt;ref&gt;שער היחוד פרקים ז-ח&lt;/ref&gt; ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ז׳&lt;/ref&gt;''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''&lt;ref&gt;שער היחוד פרק ח׳&lt;/ref&gt;''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות&lt;ref&gt;ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ , <br /> <br /> ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳&lt;/ref&gt; ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> ==== ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה&lt;ref&gt;פרק י׳ עד הסוף&lt;/ref&gt; ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;&lt;ref&gt;ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳&lt;/ref&gt;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין)&lt;ref&gt;המעיין- פרק א׳<br /> <br /> הבניין - רצון הקדום פרק טז׳&lt;/ref&gt; ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;)&lt;ref&gt;י׳ חפירות פרק כד׳&lt;/ref&gt;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''&lt;ref&gt;פרק נד׳&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826549 2026-02-19T00:53:50Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם מימך לא למדת את שער היחוד ו זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם!<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמשך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד מכריכה לכריכה עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. כל מילה שכתבתי מדודה ומחושבת ואלו מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אז לך תלמד את שער היחוד ואחר כך תחשוב פעמים מה למחוק ומה לא. <br /> סתם שתדע שהערך בויקפדיה על ספרי אדמור האמצעי נכתב כולו על ידי לפני כ6 שנים.<br /> <br /> רק כדי שתבין מה הוא שער היחוד ורצינות הדברים אז הנה תוכן עניינים שכתבתי לשער היחוד בעמל של שעות רבות,כדי שתבין עם מה יש לך עסק<br /> <br /> = תוכן הספר: =<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kdwn0q1oo2c א]. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.xhx2hjuijy2b ב]. מח התבונה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.rkn415urc35j ג.] כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.8qtmuvvkiy9b ד.] ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.q966noqkitcd ה.] הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jngx07w9h3fk ו.] ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.gjbxecopt2gx ז.] קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4q4uaewpjuzi ח.] ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.u69rnxm2ayaq ט]. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.n48wrljdygfp י.] אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kj44hsliebwv יא]. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.g7a1mq1z4fr0 יב.] צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.m5ci4nbnurhy יג]. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j72hqwsqtrmi יד.] המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.t6ku1kc5mdj5 טו.] הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.914a7ih24y25 טז.]  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1sukqv8y6dmr יז.] עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kbk3dujjs133 יח]. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.l580nba9jnih יט.] יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.21zbuk5phmf0 כ].  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.awu3ncea5cgp כא]. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoo3j8wacxd כב.] התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.vwxqzp7s7j7q כג]. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.akic4ofu4am1 כד]. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ioywf3p8ofwd כה.] ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pemd2jk3sx1u כו.]  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.7u9qyx1c4ed5 כז.] הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.45e42x20i9kr כח]. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.x3ryxe5vt5q6 כט]. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ytvqhn403h0h ל.] ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.i0utqwoh2xhv לא]. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pmel7ai2eiqq לב]. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.popw10z63i1b לג]. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.sj1krqoi050b לד].  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jun93xwjatp2 לה]. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.aoud7rfglb9m לו]. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.oubsg4y6kmx9 לז]. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.d7tsgwqly7gq לח]. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.5rfejizhb5r2 לט]. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ycymtjlhp120 מ]. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.9htrkw1kbgh6 מא]. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1hxqo5nr6zmz מב]. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fboon42e5iv6 מג]. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fg9ngbuyy357 מד]. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pptxht39zgma מה]. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.seg63oastjky מו]. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.qbwjm3fxgj4u מז]. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.r7z4zamc7mjj מח]. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.y4zmeymsnyfx מט]. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoe8xw82vik2 נ]. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4jr5ixdqjztx נא]. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.yazs6tvu2ec6 נב]. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.nisahsdz7a98 נג]. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j7s67zbqc2a1 נד]. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 02:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 02:48, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826548 2026-02-19T00:52:36Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם מימך לא למדת את שער היחוד ו זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם!<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמדך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד מכריכה לכריכה עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. כל מילה שכתבתי מדודה ומחושבת ואלו מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אז לך תלמד את שער היחוד ואחר כך תחשוב פעמים מה למחוק ומה לא. <br /> סתם שתדע שהערך בויקפדיה על ספרי אדמור האמצעי נכתב כולו על ידי לפני כ6 שנים.<br /> <br /> רק כדי שתבין מה הוא שער היחוד ורצינות הדברים אז הנה תוכן עניינים שכתבתי לשער היחוד בעמל של שעות רבות,כדי שתבין עם מה יש לך עסק<br /> <br /> = תוכן הספר: =<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kdwn0q1oo2c א]. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.xhx2hjuijy2b ב]. מח התבונה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.rkn415urc35j ג.] כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.8qtmuvvkiy9b ד.] ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.q966noqkitcd ה.] הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jngx07w9h3fk ו.] ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.gjbxecopt2gx ז.] קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4q4uaewpjuzi ח.] ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.u69rnxm2ayaq ט]. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.n48wrljdygfp י.] אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kj44hsliebwv יא]. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.g7a1mq1z4fr0 יב.] צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.m5ci4nbnurhy יג]. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j72hqwsqtrmi יד.] המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.t6ku1kc5mdj5 טו.] הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.914a7ih24y25 טז.]  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1sukqv8y6dmr יז.] עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kbk3dujjs133 יח]. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.l580nba9jnih יט.] יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.21zbuk5phmf0 כ].  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.awu3ncea5cgp כא]. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoo3j8wacxd כב.] התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.vwxqzp7s7j7q כג]. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.akic4ofu4am1 כד]. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ioywf3p8ofwd כה.] ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pemd2jk3sx1u כו.]  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.7u9qyx1c4ed5 כז.] הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.45e42x20i9kr כח]. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.x3ryxe5vt5q6 כט]. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ytvqhn403h0h ל.] ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.i0utqwoh2xhv לא]. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pmel7ai2eiqq לב]. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.popw10z63i1b לג]. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.sj1krqoi050b לד].  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jun93xwjatp2 לה]. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.aoud7rfglb9m לו]. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.oubsg4y6kmx9 לז]. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.d7tsgwqly7gq לח]. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.5rfejizhb5r2 לט]. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ycymtjlhp120 מ]. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.9htrkw1kbgh6 מא]. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1hxqo5nr6zmz מב]. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fboon42e5iv6 מג]. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fg9ngbuyy357 מד]. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pptxht39zgma מה]. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.seg63oastjky מו]. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.qbwjm3fxgj4u מז]. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.r7z4zamc7mjj מח]. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.y4zmeymsnyfx מט]. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoe8xw82vik2 נ]. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4jr5ixdqjztx נא]. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.yazs6tvu2ec6 נב]. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.nisahsdz7a98 נג]. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j7s67zbqc2a1 נד]. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 02:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 02:48, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826547 2026-02-19T00:51:43Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם מימך לא למדת את שער היחוד ו זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה לא מכיר אותם!<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמדך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד מכריכה לכריכה עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. כל מילה שכתבתי מדודה ומחושבת ואלו מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אז לך תלמד את שער היחוד ואחר כך תחשוב פעמים מה למחוק ומה לא. <br /> סתם שתדע שהערך בויקפדיה על ספרי אדמור האמצעי נכתב כולו על ידי.<br /> <br /> רק כדי שתבין מה הוא שער היחוד ורצינות הדברים אז הנה תוכן עניינים שכתבתי לשער היחוד בעמל של שעות רבות,כדי שתבין עם מה יש לך עסק<br /> תוכן הספר:<br /> חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה)<br /> התבוננות - מה ואיך<br /> א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות עומק רוחב ואורך שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> ב. מח התבונה<br /> ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> הקדמות להתבוננות<br /> ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> התבוננות דקצור (מלמעלה למטה)<br /> ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> ח. ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס)<br /> אוא״ס שלפני הצמצום<br /> י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון והמשלים שבזה<br /> יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> צמצום ורשימו<br /> יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> קו המידה<br /> יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> עיגולים ויושר<br /> טז. הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> יז. עיגולים ויושר<br /> אדם קדמון<br /> יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין) רצון לרצון<br /> יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> חלק ג׳ - תוהו ותיקון ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) <br /> תהו ותיקון <br /> כ. נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> עתיק ואריך<br /> כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> אבא ואמא<br /> כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> כו. יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס <br /> כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון - פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> לא. עיקר התיקון בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> חלק ד׳ - עולם האצ׳ (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד)<br /> ישראל ויעקב - זעיר אנפין<br /> לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> לד. ישראל זוטא וגידול ז״א - עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב .<br /> לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים<br /> לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> לאה - לבוש המחשבה <br /> מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות <br /> מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) <br /> חשמל דאצ׳<br /> מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳<br /> מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> מסך ועולמות בי״ע<br /> נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד, קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס<br /> <br /> = תוכן הספר: =<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kdwn0q1oo2c א]. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.xhx2hjuijy2b ב]. מח התבונה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.rkn415urc35j ג.] כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.8qtmuvvkiy9b ד.] ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.q966noqkitcd ה.] הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jngx07w9h3fk ו.] ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.gjbxecopt2gx ז.] קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4q4uaewpjuzi ח.] ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.u69rnxm2ayaq ט]. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.n48wrljdygfp י.] אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kj44hsliebwv יא]. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.g7a1mq1z4fr0 יב.] צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.m5ci4nbnurhy יג]. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j72hqwsqtrmi יד.] המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.t6ku1kc5mdj5 טו.] הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.914a7ih24y25 טז.]  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1sukqv8y6dmr יז.] עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kbk3dujjs133 יח]. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.l580nba9jnih יט.] יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.21zbuk5phmf0 כ].  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.awu3ncea5cgp כא]. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoo3j8wacxd כב.] התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.vwxqzp7s7j7q כג]. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.akic4ofu4am1 כד]. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ioywf3p8ofwd כה.] ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pemd2jk3sx1u כו.]  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.7u9qyx1c4ed5 כז.] הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.45e42x20i9kr כח]. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.x3ryxe5vt5q6 כט]. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ytvqhn403h0h ל.] ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.i0utqwoh2xhv לא]. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pmel7ai2eiqq לב]. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.popw10z63i1b לג]. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.sj1krqoi050b לד].  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jun93xwjatp2 לה]. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.aoud7rfglb9m לו]. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.oubsg4y6kmx9 לז]. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.d7tsgwqly7gq לח]. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.5rfejizhb5r2 לט]. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ycymtjlhp120 מ]. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.9htrkw1kbgh6 מא]. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1hxqo5nr6zmz מב]. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fboon42e5iv6 מג]. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fg9ngbuyy357 מד]. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pptxht39zgma מה]. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.seg63oastjky מו]. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.qbwjm3fxgj4u מז]. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.r7z4zamc7mjj מח]. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.y4zmeymsnyfx מט]. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoe8xw82vik2 נ]. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4jr5ixdqjztx נא]. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.yazs6tvu2ec6 נב]. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.nisahsdz7a98 נג]. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j7s67zbqc2a1 נד]. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 02:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 02:48, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826546 2026-02-19T00:48:43Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>שלום רב<br /> כדאי מאד להוסיף את הדפוס ראשון תקפ http://hebrewbooks.org/24643<br /> ואת דפוס קה&quot;ת תשסג http://hebrewbooks.org/16054<br /> לצערי אין לי מושג איך מוסיפים קישורים אז אני אשמח שמישהו יעשה במקומי בתודה מראש וגמר חתימה טובה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:24, ח' בתשרי, ה'תש&quot;ף 20:24, 7 באוקטובר 2019 (UTC)<br /> <br /> == שער היחוד ==<br /> <br /> שיע.ק אני לא מכיר אותך אבל אתה לא יכול לבטל סתם ערך שנכתב בעמל והשקעה של שעות.<br /> <br /> אם מימך לא למדת את שער היחוד ואתה בור זה לא אומר שמדובר במושגים מחודשים אלא זה אומר שאתה בור!<br /> <br /> אני יכול להעיד על עצמי שבמדך ה20 שנה האחרונות למדתי את שער היחוד מכריכה לכריכה עשרות פעמים עם ביאורי רב הלל מפאריטש. כל מילה שכתבתי מדודה ומחושבת ואלו מילותיו של אדמור האמצעי עצמו בשער היחוד.<br /> <br /> אז לך תלמד ותפסיק לשחק אותה גננת. <br /> <br /> רק כדי שתבין מה הוא שער היחוד ורצינות הדברים אז הנה תוכן עניינים שכתבתי לשער היחוד בעמל של שעות רבות,כדי שתבין עם מה יש לך עסק<br /> <br /> <br /> = תוכן הספר: =<br /> <br /> ==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====<br /> <br /> ===== התבוננות - מה ואיך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kdwn0q1oo2c א]. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.xhx2hjuijy2b ב]. מח התבונה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.rkn415urc35j ג.] כח התבונה בעבודת ההתבוננות.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.8qtmuvvkiy9b ד.] ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.<br /> <br /> ===== הקדמות להתבוננות =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.q966noqkitcd ה.] הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jngx07w9h3fk ו.] ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.<br /> <br /> ===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.gjbxecopt2gx ז.] קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4q4uaewpjuzi ח.] ענין היחוד בדרך כלל - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.u69rnxm2ayaq ט]. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום<br /> <br /> ==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====<br /> <br /> ===== אוא״ס שלפני הצמצום =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.n48wrljdygfp י.] אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kj44hsliebwv יא]. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר<br /> <br /> ===== צמצום ורשימו =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.g7a1mq1z4fr0 יב.] צמצום , רשימו והמשלים שבזה<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.m5ci4nbnurhy יג]. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו <br /> <br /> ===== קו המידה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j72hqwsqtrmi יד.] המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.t6ku1kc5mdj5 טו.] הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס<br /> <br /> ===== עיגולים ויושר =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.914a7ih24y25 טז.]  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1sukqv8y6dmr יז.] עיגולים ויושר<br /> <br /> ===== אדם קדמון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.kbk3dujjs133 יח]. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.l580nba9jnih יט.] יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם<br /> <br /> ==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====<br /> <br /> ===== תהו ותיקון =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.21zbuk5phmf0 כ].  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.awu3ncea5cgp כא]. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoo3j8wacxd כב.] התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.<br /> <br /> ===== עתיק ואריך =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.vwxqzp7s7j7q כג]. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.akic4ofu4am1 כד]. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.<br /> <br /> ===== אבא ואמא =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ioywf3p8ofwd כה.] ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pemd2jk3sx1u כו.]  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א<br /> <br /> ===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.7u9qyx1c4ed5 כז.] הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.45e42x20i9kr כח]. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.x3ryxe5vt5q6 כט]. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ytvqhn403h0h ל.] ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.i0utqwoh2xhv לא]. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.<br /> <br /> ==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====<br /> <br /> ===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pmel7ai2eiqq לב]. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.popw10z63i1b לג]. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.sj1krqoi050b לד].  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.jun93xwjatp2 לה]. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.aoud7rfglb9m לו]. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.oubsg4y6kmx9 לז]. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור<br /> <br /> ===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.d7tsgwqly7gq לח]. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.5rfejizhb5r2 לט]. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף <br /> <br /> ===== לאה - לבוש המחשבה =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.ycymtjlhp120 מ]. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.9htrkw1kbgh6 מא]. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.1hxqo5nr6zmz מב]. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fboon42e5iv6 מג]. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות. <br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.fg9ngbuyy357 מד]. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.<br /> <br /> ==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====<br /> <br /> ===== חשמל דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.pptxht39zgma מה]. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.seg63oastjky מו]. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה<br /> <br /> ===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.qbwjm3fxgj4u מז]. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.r7z4zamc7mjj מח]. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.y4zmeymsnyfx מט]. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.uoe8xw82vik2 נ]. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק. <br /> <br /> ===== מסך ועולמות בי״ע =====<br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.4jr5ixdqjztx נא]. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.yazs6tvu2ec6 נב]. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.nisahsdz7a98 נג]. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.<br /> <br /> [https://docs.google.com/document?tab=t.0#heading=h.j7s67zbqc2a1 נד]. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 02:48, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ו 02:48, 19 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=826540 2026-02-19T00:40:09Z

<p>איש ימיני: ביטול גרסה 826298 של שיע.ק (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה**&quot;תבונה&quot;** משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> ==== ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825521 2026-02-12T20:51:10Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ דיוקים</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה**&quot;תבונה&quot;** משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית (כגון התבוננות במושג &quot;כוח הממלא כל עלמין&quot; שעיקרו במלכות דאצילות) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====<br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> # '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> # '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ('''&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;''') ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמיתית הוא הופעה בו-זמנית של '''שמחה''' מהבנת התהליך (בינה) ו'''ביטול עצמי''' מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> ==== ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה ====<br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם לרצון הקדום, עולם א&quot;ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות בי&quot;ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב**&quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot;** המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.<br /> <br /> כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''&quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;'''<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825518 2026-02-12T20:30:55Z

<p>איש ימיני: /* ד. הכנות ואימות ההתבוננות */ דיוקים</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה&quot;תבונה'''&quot; משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כללים ליישום שבהתבונות הפרטית שבמהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית ( כגון התבוננות במושגים כללים ככח הממלא כל עלמין שעיקרו במלכות דאצילות וכו׳) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מורידה את המושג הכללי ומנתחת באמצעותו כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)'''<br /> <br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> * '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית כאן היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא ממש אותו הרצון המניע את ידו בפו&quot;מ, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> * '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ו'''מתלבשת ממש''' בתוך הספירה המקבילה לה למטה ממנה. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של הספירה התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לחכמה דאצילות ועד חכמה דעשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כ&quot;דרך מעבר&quot;.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת למתבונן לראות בכל מדרגה ונברא פרטי את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום (&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;)- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> '''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה'''<br /> <br /> הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך שהוא עוצר בסיום תיאורו של כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם עבורו את ה&quot;התבוננות המקוצרת&quot;.<br /> <br /> פירוט השלבים נעשה מהעליון לתחתון: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות &quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot; ו&quot;קדמון&quot;), דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם הוא עובר לרצון הקדום, למבנה העיגולים והיושר, לעולם א&quot;ק (אדם קדמון), ועד לעולם האצילות בכללו: מהכתר הממוצע (עתיק ואריך – תענוג ורצון), דרך או&quot;א (חכמה ובינה), ועד לזו&quot;ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה – &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים הגשמיים.<br /> <br /> כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון &quot;עשר חפירות&quot;), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת &quot;נעוץ סופן בתחילתן&quot;.<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825515 2026-02-12T20:27:08Z

<p>איש ימיני: /* ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) */ דיוקים</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה&quot;תבונה'''&quot; משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כללים ליישום שבהתבונות הפרטית שבמהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית ( כגון התבוננות במושגים כללים ככח הממלא כל עלמין שעיקרו במלכות דאצילות וכו׳) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מורידה את המושג הכללי ומנתחת באמצעותו כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)'''<br /> <br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> * '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית כאן היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא ממש אותו הרצון המניע את ידו בפו&quot;מ, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> * '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ו'''מתלבשת ממש''' בתוך הספירה המקבילה לה למטה ממנה. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של הספירה התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לחכמה דאצילות ועד חכמה דעשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כ&quot;דרך מעבר&quot;.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת למתבונן לראות בכל מדרגה ונברא פרטי את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום (&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;)- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה''' <br /> <br /> הספר ממשיך ומפרט את ההשתלשלות כולה תוך כדי שהוא מתעקב לבאר בסיום כל עולם ועולם כיצד יש לישם עבורו את ההתבוננות המקוצרת הנ״ל. <br /> <br /> פרוט סדר ההשתלשלות הוא כך: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א&quot;ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או&quot;א (חכמה ובינה), וזו&quot;ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים. <br /> <br /> כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו &quot;עשר חפירות&quot;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825513 2026-02-12T20:25:20Z

<p>איש ימיני: /* ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) */ דיוק במושגים</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה&quot;תבונה'''&quot; משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כללים ליישום שבהתבונות הפרטית שבמהלך התפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית ( כגון התבוננות במושגים כללים ככח הממלא כל עלמין שעיקרו במלכות דאצילות וכו׳) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מורידה את המושג הכללי ומנתחת באמצעותו כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> <br /> '''ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)'''<br /> <br /> התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:<br /> <br /> * '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות (&quot;יחיד&quot;), דרך הרצון הקדום בא&quot;ק והרצון הגלוי באצילות (&quot;אריך&quot;), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית כאן היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא ממש אותו הרצון המניע את ידו בפו&quot;מ, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot;.<br /> * '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה (ואילו המדרגות שבנתיים הם רק בדרך מעבר) ו'''מתלבשת ממש''' בתוך הספירה המקבילה לה למטה ממנה. אין זו רק &quot;התהוות&quot; שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של הספירה התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא&quot;ק, ומשם לחכמה דאצילות ועד חכמה דעשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כ&quot;דרך מעבר&quot;.<br /> <br /> התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת למתבונן לראות בכל מדרגה ונברא פרטי את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום (&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;)- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה''' <br /> <br /> הספר ממשיך ומפרט את ההשתלשלות כולה תוך כדי שהוא מתעקב לבאר בסיום כל עולם ועולם כיצד יש לישם עבורו את ההתבוננות המקוצרת הנ״ל. <br /> <br /> פרוט סדר ההשתלשלות הוא כך: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א&quot;ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או&quot;א (חכמה ובינה), וזו&quot;ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים. <br /> <br /> כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו &quot;עשר חפירות&quot;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825504 2026-02-12T19:53:31Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ תיקוני לשון</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה&quot;תבונה'''&quot; משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית ליישום הרגשי בתפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====<br /> רבינו מדריך את האדם לעשות &quot;קיצור&quot; מהשתלשלות האור מהמקור הראשון ועד לעולם העשייה הגשמי. יסוד זה מבוסס על מושג &quot;ההתלבשות&quot; והשתלשלות הכתרים – מהרצון והתענוג שבעצמות, דרך הרצון הקדום בא&quot;ק ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעשייה, המלמד ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot; ושכל פרט מחובר למקורו העצמי.<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום (&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;)- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> <br /> '''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה''' <br /> <br /> הספר מפרט את ההשתלשלות כולה: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א&quot;ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או&quot;א (חכמה ובינה), וזו&quot;ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים. <br /> <br /> כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו &quot;עשר חפירות&quot;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=825503 2026-02-12T19:49:30Z

<p>איש ימיני: /* שער היחוד */ ביאור מורחב על מהותו של הספר שער היחוד</p> <hr /> <div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br /> הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק&quot;פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br /> <br /> ==חלקי הספר==<br /> === שער האמונה ===<br /> א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=400&amp;hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ&quot;ה ואילך.}}.<br /> <br /> === שער היחוד ===<br /> ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.<br /> <br /> ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם &quot;קונטרס ההתבוננות&quot;) הוא המקור היחיד בחסידות חב&quot;ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה פנימית באחדות ה'.<br /> <br /> ==== א. מהעיון אל התבונה ====<br /> ההתבוננות מתחילה בבחינת '''&quot;עיון&quot;''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה&quot;תבונה'''&quot; משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה&quot;דולה&quot; את המושכל המופשט (בבחינת &quot;איש תבונה ידלנה&quot;) ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית ליישום הרגשי בתפילה.<br /> <br /> ==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====<br /> בניגוד להתבוננות כללית שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מנתחת כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.<br /> <br /> ==== ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה) ====<br /> רבינו מדריך את האדם לעשות &quot;קיצור&quot; מהשתלשלות האור מהמקור הראשון ועד לעולם העשייה הגשמי. יסוד זה מבוסס על מושג &quot;ההתלבשות&quot; והשתלשלות הכתרים – מהרצון והתענוג שבעצמות, דרך הרצון הקדום בא&quot;ק ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעשייה, המלמד ש&quot;אני ה' לא שניתי&quot; ושכל פרט מחובר למקורו העצמי.<br /> <br /> ==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====<br /> כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום (&quot;יחיד&quot;, &quot;אחד&quot;, &quot;קדמון&quot;)- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.<br /> <br /> <br /> '''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה''' <br /> <br /> הספר מפרט את ההשתלשלות כולה: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה&quot;רשימו&quot; והמשכת ה&quot;קו&quot;. משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א&quot;ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או&quot;א (חכמה ובינה), וזו&quot;ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה&quot;פרסא&quot; לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – &quot;מלכות דמלכות דעשייה&quot; – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים. <br /> <br /> כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו &quot;עשר חפירות&quot;, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.<br /> <br /> ==הוצאות הספר==<br /> ספר זה נדפס בחיי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק&quot;פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר&quot;כ]]. בשנת [[תש&quot;ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת&quot;י והדפוסים, ופאקסימליות.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט&quot;ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל&quot;ף-בי&quot;ת דתורת החסידות.<br /> <br /> במכתב לשואל השיב הרבי: &quot;בשאלתו אם יש ספר בדא&quot;ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו&quot;ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג&quot;כ ע&quot;ד אופן ההתבוננות&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br /> <br /> באחד משיחות או איגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא מזכיר שבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&amp;pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק&quot;פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=824415 2026-02-12T12:20:58Z

<p>איש ימיני: /* קישורים חיצוניים */ בוט עם כל ספרי אדמוה״ז כעזר למידה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מהרה ישמע תקסז.png|שמאל|ממוזער|250px|שער קונטרס המאמרים ד&quot;ה &quot;מהרה ישמע&quot;, &quot;כי על כל כבוד חופה&quot; &quot;כיצד מרקדין&quot; וביאור על הד&quot;ה הנ&quot;ל - י&quot;ל לקראת [[י&quot;ד כסלו]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:תקסט אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחה]] בכתי&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]]]]<br /> [[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגהה|הגהות]] ה[[צמח צדק]] ל[[הנחה]]]]<br /> [[קובץ:הנחה מבן אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחה]] מ[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|ר' משה]] - בן [[אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> '''מאמרי אדמו&quot;ר הזקן''' היא הסדרה המרכזית (כ-23 כרכים{{הערה|ע&quot;ס השנים (י&quot;ג כרכים), ע&quot;ס הפרשיות והמועדים (ב' כרכים), נביאים, כתובים (ב' כרכים), מארז&quot;ל, ענינים, הקצרים, וכן 'הנחות הר&quot;פ' ו'אתהלך ליאזנא'.}}) של [[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] בה נדפסו כל מאמריו שהגיעו לידינו, מלבד אלו שנדפסו בעבר בספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> הסדרה החלה לצאת לאור על ידי [[הוצאת קה&quot;ת]] בראשותו של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] בשנת [[תשח&quot;י]].<br /> <br /> ==כרכי הסדרה==<br /> ===מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הנחות הר&quot;פ===<br /> <br /> מכיל את [[הנחה|הנחותיו]] של רבי [[פנחס רייזעס]], שנודע לדייקן ביותר והשתדל לכתוב מילה במילה מפי אדמו&quot;ר הזקן. יצא לאור בשנת [[תשח&quot;י]] בעריכת [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]]. הוצאות נוספות: תשח&quot;י (הוצאה שני'), [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ===מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא===<br /> <br /> נדפסו מתכריך [[כתב יד]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=mscatalog&amp;mode=details&amp;volno=386 תצלום תכריך כתב היד ופרטים באתר ספריית ליובאוויטש].}} המכיל מאמרים שנאמרו על ידי אדמו&quot;ר הזקן ב[[ליוזנא]] (ונקרא בשם &quot;אתהלך&quot; על שם המאמר הראשון בכתב היד, ד&quot;ה &quot;אתהלך לפני ה' בארצות החיים&quot;), בין השנים [[תקנ&quot;ו]]-[[תקס&quot;ב]]{{הערה|ראה מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים, ע' תקצ ואילך.}}. יצא לאור בשנת [[תשח&quot;י]] בעריכת [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] י&quot;ל קונטרס הוספות לספר זה.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב (חלק א'){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ&quot;ד; הוצאה שני' - ברוקלין, תשל&quot;ו.}}.<br /> * מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב (חלק ב'){{הערה|שם=מב|ברוקלין, תשמ&quot;ב.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג (חלק א'){{הערה|שם=מא|ברוקלין, תשמ&quot;א.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג (חלק ב'){{הערה|שם=מב}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד{{הערה|שם=מא}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה (חלק א'){{הערה|שם=מא}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה (חלק ב'){{הערה|שם=מא}}.<br /> <br /> ===ספר המאמרים - תקס&quot;ו===<br /> <br /> הודפס בשנת [[תשל&quot;ט]], בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> ===מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז===<br /> <br /> הודפס בשנת [[תש&quot;מ]]. לקראת [[י&quot;ד כסלו]] [[תשפ&quot;ד]], י&quot;ל לראשונה הנחות [[ר' משה (בן אדה&quot;ז)]] ממאמרי &quot;מהרה ישמע&quot;, &quot;כי על כל כבוד חופה&quot; &quot;כיצד מרקדין&quot; וביאור על הד&quot;ה הנ&quot;ל - בקונטרס מיוחד ע&quot;י [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/11/29-11-2023-08-35-12-Maamarei_chasuna_5567.pdf לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח (חלק א'){{הערה|הוצאה ראשונה - כפר חב&quot;ד, תשל&quot;ב; הוצאה שני' - כפר חב&quot;ד, תשל&quot;ו.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח (חלק ב'){{הערה|שם=מב}}.<br /> <br /> ===ספר המאמרים - תקס&quot;ט===<br /> <br /> נלקט ממעתיקים שונים. מאמר אחד נמצא בכתב יד של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ומופיע בספר. יצא לאור בהוראת [[הרבי מלך המשיח]] בשנת [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> ===מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע===<br /> <br /> יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;א]]. בשנת [[תשמ&quot;ז]] י&quot;ל &quot;קונטרס הוספות&quot; לספר, ובאותה שנה הודפס הספר במהדורה חדשה עם ההוספות מהקונטרס הנ&quot;ל.<br /> <br /> ===מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים===<br /> <br /> מכיל מאמרים קצרים, שמסגנונם נראה שנאמרו על ידי אדמו&quot;ר הזקן בתחילת נשיאותו, בתקופה שלפני [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] (המכונה &quot;לפני [[פטרבורג]]&quot;){{הערה|ראה באריכות בהוספות לספר, ע' תקפט ואילך.}}. יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;א]] בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]], ובהוצאה נוספת בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים (חלק א'){{הערה|ברוקלין, תשמ&quot;ה.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ&quot;ו.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - על פרשיות התורה והמועדים (חלק א'){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ&quot;ג; הוצאה שני' - ברוקלין, תשמ&quot;ט.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - על פרשיות התורה והמועדים (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ&quot;ג.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל, ש&quot;ס וזהר{{הערה|שם=דמ|ברוקלין, תשד&quot;מ.}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים{{הערה|שם=דמ}}.<br /> *מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים{{הערה|שם=דמ}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593605 סדרת הספרים &quot;מאמרי אדמו&quot;ר הזקן&quot; פותחת בפנינו עולם חדש] {{בית חב&quot;ד (אתר)|}}<br /> <br /> ;מאמרי אדמו&quot;ר הזקן<br /> * '''על סדר השנים:''' [https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/5562_1_-_תקס_ב_א.pdf תקס&quot;ב (א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d2/5562_2_-_תקס_ב_ב.pdf תקס&quot;ב (ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fc/5563_1_-_תקס_ג_א.pdf תקס&quot;ג (א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/df/5563_2_-_תקס_ג_ב.pdf תקס&quot;ג (ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/99/5564_-_תקס_ד.pdf תקס&quot;ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/5565_1_-_תקס_ה_א.pdf תקס&quot;ה (א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/56/5565_2_-_תקס_ה_ב.pdf תקס&quot;ה (ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/45/5567_-_תקס_ז.pdf תקס&quot;ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/5568_1_-_תקס_ח_א.pdf תקס&quot;ח (א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3e/5568_2_-_תקס_ח_ב.pdf תקס&quot;ח (ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/2c/5570_-_תק_ע.pdf תק&quot;ע] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f2/הוספות_לתק_ע.pdf תק&quot;ע (הוספות)]<br /> * '''על סדר הפרשיות והמועדים:''' [https://chabadpedia.co.il/images/e/e8/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_א_-_בראשית_שמות.pdf חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/7f/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_ב_-_ויקרא_במדבר_דברים.pdf חלק ב']<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/39/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_נביאים.pdf נביאים]'''<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2a/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_מארז%22ל%2C_ש%22ס%2C_זהר_ותפילה.pdf מארז&quot;ל (ש&quot;ס, זוהר ותפילה)]'''<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/85/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_הקצרים.pdf הקצרים]'''<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_הנחות_הר%22פ.pdf הנחות הר&quot;פ]'''<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/מאמרי_אדמו%22ר_הזקן_-_אתהלך_-_לאזניא.pdf אתהלך ליאזנא]'''<br /> <br /> ; שונות<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/מאמר_להבין_ענין_מ%22ש_בע%22ח_כו'_הנקודים.PDF מאמר להבין מ&quot;ש בע&quot;ח כו' הנקודים]{{הערה|ברוקלין, תשל&quot;א.}}.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/תקס_ח_-_כמשוש_חתן.pdf ד&quot;ה כמשוש חתן על כלה - תקס&quot;ח]{{הערה|ברוקלין, תשע&quot;ה.}}.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/9/94/Ma%27amarei_chasuna_5567.pdf ד&quot;ה מהרה ישמע; כי על כל כבוד חופה; כיצד מרקדין וביאור על ד&quot;ה הנ&quot;ל - תקס&quot;ז]{{הערה|ברוקלין, תשפ&quot;ד.}}.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%AA%D7%A4%D7%93%D7%94.pdf מאמר ציון במשפט תפדה]{{הערה|ברוקלין, תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> === עזרים טכנולוגיים: ===<br /> [https://notebooklm.google.com/notebook/364fc578-a4aa-4dd5-89d9-4faaf6b3925c בוט שכולל את כל מאמרי אדמוה״ז (למעט ספרים אחדים) - כעזר לימודי לתשאול וסיכום.] {{ספרי אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=824286 2026-02-11T17:11:40Z

<p>איש ימיני: /* בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו */</p> <hr /> <div>הגעת לדף השיחה של [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. המקום מיועד לשיחות '''על''' &quot;אולם הדיונים&quot;.<br /> <br /> אם ברצונך לדון עם אורחים, [[מיוחד:listusers|עורכים]] ו[[מפעיל מערכת|מפעילים]], עשה זאת ב'''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|אולם הדיונים]]'''.<br /> <br /> ----<br /> &lt;small&gt;אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכל לעשות זאת [[בקשות ממפעיל מערכת|כאן]]. <br /> <br /> אם ברצונך לבקש ערך החסר בחב&quot;דפדיה, תוכל לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים|כאן]].<br /> <br /> אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב&quot;דפדיה, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:לוח מודעות|כאן]].<br /> <br /> אם ברצונך לכתוב איזו אימרה [[חסיד]]ית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:א חסידישע פאבריינגן|כאן]].&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> האם רק אצלי לא מופיע אפשרות חתימה בדף?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 09:10, ג' באב, ה'תש&quot;ף 09:10, 24 ביולי 2020 (UTC)<br /> :גם אצלי לא מופיע--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 09:11, ג' באב, ה'תש&quot;ף 09:11, 24 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::סליחה על התגובה המאוחרת, שיע אמר שזה יטופל ע&quot;י המתכנת. כשיהיה מתכנת.... | נכתב בשעה 19:39 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :::היום יצא לי ב&quot;ה לדבר עם שיע, והעניינים בעז&quot;ה יסתדרו, המתכנת חזר. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 23:06, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::כמה זמן עבר מאז שהעניינים היו אמורים להסתדר במהירות? כי לפחות לע&quot;ע שום דבר לא הסתדר, וזה בלתי נסבל.--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 16:14, 16 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :::::כבר בעבר ביקשו מהמתכנת שיעשה את זה וכנראה שהוא לא ממש הצליח. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה בלתי נסבל ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:00 • כ&quot;ח באלול תש&quot;פ<br /> ::::::הייתי בטוח שיש לי חסימה לחתום. אבל איך בכל זאת יש כאלו שמצליחים לחתום? --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 14:15, 20 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פאלחו]] צודק. זה כבר בלתי נסבל, מתי כבר יתקנו את זה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ה בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:15, 14 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::::::{{א|הקצנה}} תוכל להסביר לי מהי התקלה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:20, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::אין אפשרות לחתום באולם דיונים, רק עם המקלדת ולא כפתור באתר. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:33, 15 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::::: {{א|הקצנה}} אני דווקא מצליח לחתום. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:25, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::::::::הנה תראה:[[קובץ:צילום מסך.jpg]] {{שכח|הקצנה}}<br /> :::::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אני מצליח לחתום בדרך זו.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(08:57, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::::::::אבל יש כאלה שלא עובד אצלם מה הם עושים?--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ו' בתמוז]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:48, 25 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::::{{א|הקצנה}} חותמים רגיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:29, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :יש כעת גם את מערכת התגובות החדשה שחוסכת לגמרי את הצורך לחתום. (אם משתמשמים במצב העורך החזותי) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ&quot;ה 17:02, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> הוספתי היום בערך ספר הליקוטים בוט מבוסס notebooklm שמכיל את ספרי הליקוטים.<br /> <br /> מדובר בכלי עזר שמנגיש את כל הערכים שנמצאים בספר. ניתן לתשאל אותו בכל נושא בתורת החסידות ולקבל מיידית את המראי מקומות + ביאורים וסיכומים.<br /> <br /> אני מציע להוסיף הפניה בדף הראשי לדף שבו קישורים לבוטים שכאלו, שיחילו בנפרד בוט עבור כל אדמו״ר מרבתינו נשיאנו. ניתן גם לייצר בוטים משניים כגון בוט רק עבור מאמרי הרבי , בוט עבור הליקוטי שיחות, וכו׳<br /> <br /> כל מה שנדרש כדי לצור בוט שכזה הוא העלאת המקורות כpdf או כטקסט לתוך הבוט ומתן הרשאות.<br /> <br /> מיד אחר כך הבוט ניהיה נגיש לכל. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 19:10, כ&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ו 19:10, 11 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=824285 2026-02-11T17:10:28Z

<p>איש ימיני: /* בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>הגעת לדף השיחה של [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. המקום מיועד לשיחות '''על''' &quot;אולם הדיונים&quot;.<br /> <br /> אם ברצונך לדון עם אורחים, [[מיוחד:listusers|עורכים]] ו[[מפעיל מערכת|מפעילים]], עשה זאת ב'''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|אולם הדיונים]]'''.<br /> <br /> ----<br /> &lt;small&gt;אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכל לעשות זאת [[בקשות ממפעיל מערכת|כאן]]. <br /> <br /> אם ברצונך לבקש ערך החסר בחב&quot;דפדיה, תוכל לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים|כאן]].<br /> <br /> אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב&quot;דפדיה, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:לוח מודעות|כאן]].<br /> <br /> אם ברצונך לכתוב איזו אימרה [[חסיד]]ית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת [[חב&quot;דפדיה:א חסידישע פאבריינגן|כאן]].&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> האם רק אצלי לא מופיע אפשרות חתימה בדף?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 09:10, ג' באב, ה'תש&quot;ף 09:10, 24 ביולי 2020 (UTC)<br /> :גם אצלי לא מופיע--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 09:11, ג' באב, ה'תש&quot;ף 09:11, 24 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::סליחה על התגובה המאוחרת, שיע אמר שזה יטופל ע&quot;י המתכנת. כשיהיה מתכנת.... | נכתב בשעה 19:39 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :::היום יצא לי ב&quot;ה לדבר עם שיע, והעניינים בעז&quot;ה יסתדרו, המתכנת חזר. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 23:06, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::כמה זמן עבר מאז שהעניינים היו אמורים להסתדר במהירות? כי לפחות לע&quot;ע שום דבר לא הסתדר, וזה בלתי נסבל.--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 16:14, 16 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :::::כבר בעבר ביקשו מהמתכנת שיעשה את זה וכנראה שהוא לא ממש הצליח. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה בלתי נסבל ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:00 • כ&quot;ח באלול תש&quot;פ<br /> ::::::הייתי בטוח שיש לי חסימה לחתום. אבל איך בכל זאת יש כאלו שמצליחים לחתום? --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 14:15, 20 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פאלחו]] צודק. זה כבר בלתי נסבל, מתי כבר יתקנו את זה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ה בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:15, 14 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::::::{{א|הקצנה}} תוכל להסביר לי מהי התקלה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:20, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::אין אפשרות לחתום באולם דיונים, רק עם המקלדת ולא כפתור באתר. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:33, 15 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::::: {{א|הקצנה}} אני דווקא מצליח לחתום. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:25, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::::::::הנה תראה:[[קובץ:צילום מסך.jpg]] {{שכח|הקצנה}}<br /> :::::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אני מצליח לחתום בדרך זו.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(08:57, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::::::::אבל יש כאלה שלא עובד אצלם מה הם עושים?--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ו' בתמוז]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 16:48, 25 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::::::::::{{א|הקצנה}} חותמים רגיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(17:29, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :יש כעת גם את מערכת התגובות החדשה שחוסכת לגמרי את הצורך לחתום. (אם משתמשמים במצב העורך החזותי) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ&quot;ה 17:02, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> הוספתי היום בערך ספר הליקוטים בוט מבוסס notebooklm שמכיל את ספרי הליקוטים.<br /> <br /> מדובר בכלי עזר שמנגיש את כל הערכים שנמצאים בספר. ניתן לתשאל אותו בכל נושא בתורת החסידות ולקבל מיידית את המראי מקומות + ביאורים וסיכומים.<br /> <br /> אני מציע לבנות בדף הפניה בדף הראשי לדף שבו קישורים לבוטים שכאלו שיחילו בנפרד בוט עבור כל אדמו״ר מרבתינו נשיאנו. ניתן גם לייצר בוטים משניים כגון בוט רק עבור מאמרי הרבי , בוט עבור הליקוטי שיחות, וכו׳<br /> <br /> כל מה שנדרש כדי לצור בוט שכזה הוא העלאת המקורות כpdf או כטקסט לתוך הבוט ומתן הרשאות.<br /> <br /> מיד אחר כך הבוט ניהיה נגיש לכל. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 19:10, כ&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ו 19:10, 11 בפברואר 2026 (IST)</div>

איש ימיני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=824282 2026-02-11T17:01:10Z

<p>איש ימיני: /* ספר הליקוטים */ קישור לבוט המכיל את כל ספרי הליקוטים כעוזר דיגטלי מהיר למציאת המקורות וסיכומם</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר הליקוטים.jpg|ממוזער|ספר הליקוטים]]<br /> [[קובץ:פתח דבר מוגה.jpg|ממוזער|פתח דבר לאחד הכרכים מוגה על ידי [[הרבי]]]]<br /> '''ספר הליקוטים דא&quot;ח''' - סט בעל 27 כרכים המלקט ומסדר קטעי מאמרים לפי נושאים ב[[תורת החסידות]] של ה[[צמח צדק]], יצא לאור בהוראת [[הרבי]] ונערך על ידי תלמידי הישיבה, [[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> בחורף [[תשל&quot;ז]] יצא הרבי בהוראה מיוחדת להדפיס את ספרי הליקוטים ודווקא בצורה של קטעי מאמרים ולא מאמרים שלמים, כמו כן ביקש הרבי להוסיף בסוף כל ערך מראי מקומות לעיון והרחבה בענין בכל שאר ספרי החסידות (מלבד תורת הצמח צדק).<br /> <br /> הרבי עצמו השתמש בספרים אלו פעמים רבות{{הערה|ספר המאמרים באתי לגני, חלק ב' עמ' תכד.}}, ואף מפנה אליהם באינספור מראי מקומות. עם הדפסת הספרים נהג הרבי לשלוח אותם לגדולי הרבנים והאדמו&quot;רים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> עד הוצאת ספר הליקוטים, נחשבה תורת הצמח צדק כקשה להבנה. לכן, הוראת הרבי הייתה מעט תמוהה בין החסידים שתהו לפשר הדבר, האם לא די בספרי &quot;אור התורה&quot; כשלעצמם ומדוע יש לערוך מהם ליקוטים.<br /> <br /> רק כשהחלו ביישום ההוראה ובמיוחד לאחר השלמתה, הבינו החסידים לראות גם ב&quot;דעת תחתון&quot; כמה נפלאה הייתה הוראה זו, ושספר הליקוטים הוא מהספרים הנוחים לעיין בהם על מנת למצוא סוגיא מסויימת, או מראה מקום בחסידות.<br /> <br /> הסיבה לכך היא משום שהליקוטים נלקטו דוקא מתורת הצמח צדק. כפי שהתבטא הרבי, הצמח צדק הוא כנגד ספירת ה&quot;דעת&quot;, ולכן, תורתו שהיא מעין ליקוט מכל חלקי התורה שקדמו לו – מלאה וגדושה בביאורי חסידות, בלולה מכל חלקי התורה &quot;פשט רמז דרוש סוד&quot; וממאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו שקדמו לו, ופעמים רבות לאחר אזכור הביאור בכל חלקי התורה, מיישב הצמח צדק עניינים הנראים כסתירה, עד שמגיע לפסק דין על פי פנימיות התורה.<br /> <br /> סגנון יחודי זה השווה הרבי לסגנונו של הרמב&quot;ם בכך ששניהם, נוסף לעיסוקם בפסקי דינים לכל ישראל, קיבצו בספריהם מכל חלקי התורה שקדמו להם - הרמב&quot;ם בספרו &quot;הלכות הלכות&quot; שנועד לקטן ולגדול{{הערה|דבר זה היווה יסוד לתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי לכל אחד ואחד}}, והצמח צדק בפסקיו שנכתבו לכל עם ישראל. אצל הצמח צדק רואים את החיבור במיוחד בדברי החסידות שלו, ולכן מכונה הצמח צדק לפעמים בשם ה&quot;רמב&quot;ם של תורת החסידות{{הערה|שיחת י&quot;ג ניסן תשמ&quot;ו (התוועדויות תשמ&quot;ו ח&quot;ג עמ' 99) בהמשך (אות יט ואילך) הסביר הרבי שאין זו סתירה לפתגם הידוע שאמר הרבי הריי&quot;צ בשם חסידים שהרבי הרש&quot;ב הוא הרמב&quot;ם של תורת החסידות, כי &quot;תוכן פתגם הנ&quot;ל הוא בנוגע לחידושו של הרמב&quot;ם דתורת החסידות, ואילו המדובר לעיל הוא בנוגע לחידושו של הרמב&quot;ם בכל עניני התורה . . באיסוף וליקוט מפסוקי התורה, ממדרשי חז&quot;ל וכו', עד לפסקי הלכות בשו&quot;ע&quot;.}}&quot;.<br /> <br /> אם כן, הוראת הרבי באה להקל ולהנגיש את הלימוד בתורת הצמח צדק ובתורת החסידות בכלל, והכל נכחו לראות שספר הליקוטים איננו עוד ספר בספריית החסידות, אלא מהווה אנציקלופדי' של ממש לכל מושג בתורת החסידות ואף לכל התורה כולה.<br /> <br /> ==הוראות הרבי==<br /> ביום שישי &quot;זאת חנוכה&quot; [[תשל&quot;ז]], נקראו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]] (כאחראי על כולל האברכים), הרב [[מרדכי מענטליק]] (כראש הישיבה ב-770) והרב [[יואל כהן]] לחדרו של הרב חודקוב, שם נמסרה להם הוראת הרבי כי חלק מאברכי הכולל ותלמידי הישיבה יערכו מפתח עניינים על &quot;המשך תער&quot;ב&quot;{{הערה|אשר זמן קצר לפני כן בהתוועדות י&quot;ט כסלו הורה הרבי להדפיסו}}, וכן יערכו כעין אנציקלופדיה של תורת החסידות מתורת הצמח צדק. הרבי ביקש שיחלו לעבוד עוד באותו יום טרם נסיעתו של הרבי לאוהל. מלבד הוראה כללית זו, הורה הרבי שתי הוראות כלליות:<br /> *'''א:''' הוראה &quot;טכנית&quot; לכאורה, שיתחילו לעבוד בסדר &quot;תשר&quot;ק&quot;, כלומר מהסוף להתחלה {{הערה|מצוין דבר מעניין שעל ה&quot;פתח דבר&quot; נכתב בטעם הוראה זו שהיא &quot;מפני טעמים מסויימים&quot;. הרבי מחק את המילה &quot;מסויימים&quot; וכתב במקומה &quot;טכניים&quot;. ואילו לאחר מכן, כשנכתב בפתח הדבר אודות הסדר של תשר&quot;ק שזהו &quot;מצד טעמים טכניים&quot;, מחק הרבי את המילה &quot;מצד&quot; וכתב &quot;מפני כמה&quot; וכן מחק את המילה טכניים!}}.<br /> *'''ב:''' כל שבועיים תהיה מוכנה אות אחת מהערך.<br /> <br /> מיד לאחר ההוראה, החל ר' יואל יחד עם הת' [[יוסף הכט]] לעבוד על ערך &quot;תאווה&quot;, על מנת להכניסו לרבי טרם נסיעתו לאוהל. בזאת החל פרויקט ספר הליקוטים שסיומו יהיה רק כשבע שנים לאחר מכן.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> במשך הזמן נוספו כמה וכמה שיפורים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם הוצעו על ידי חברי המערכת והתקבלו אצל הרבי בחיוב. תיאור מבנה הספר דלהלן, הוא כפי הדפסתו בכרכים האחרונים, אז נחתמו סופית מבנה וצורת הספר.<br /> <br /> בתחילת כל ערך צויין שם הערך, וכיון שבכל ערך ישנם כמה נושאים ולכל נושא כמה קטעים שנלקטו המבארים את תוכנו, חולקו קטעי כל ערך לסעיפים, כשלכל סעיף ניתנה כותרת המתמצתת את תוכן הביאור שבקטעים אלו. מיד לאחר שם הערך צויינו באותיות קטנות שמות הסעיפים שבערך זה. בסיום כל קטע נכתב מאיזה מספרי הצמח צדק הוא נעתק. במקרים בהם התבאר נושא מסויים במקום אחר ביתר הרחבה, או במקרים שנושא מסויים הוזכר בערך אחר, אלא שאינו שייך לערך זה ולכן לא נלקט תחת ערך זה, צויין מראה המקום.<br /> <br /> כמו כן, בעקבות השוואות לכתבי יד חדשים שהגיעו ל[[ספריית אגו&quot;ח]], כולל ביניהם גוף כתי&quot;ק של הצ&quot;צ, צויינו (ע&quot;פ הוראת הרבי) תיקונים שנתגלו על פי כתבי יד אלו בשולי הגליון.<br /> <br /> בסיום כל ערך הובאו מראי המקומות לעניינים אלו בתורת רבותינו נשיאינו, וכן בתורת אביו של הרבי. הוראות השימוש במראי מקומות אלו נדפסו בתחילת הספר. בסיום הספר נדפס לוח התיקון ובו לוקטו כל התיקונים שצוינו בשולי הגליון בגוף הספר, וכן מפתח לערכים שהתבארו בספר זה.<br /> <br /> מצוין שהבאת מראי המקומות מתורת רבותינו נשיאנו ואביו של הרבי מדגישה את האמור לעיל שספר הליקוטים הוא כאנציקלופדיה של ממש לכלל תורת החסידות, כלומר לא רק שניתן למצוא ביאור על כל עניין בחסידות, מאחר והספר לוקט מספרי הצמח צדק, אלא ניתן למצוא גם ביאור לעניינים שהתבארו בספרי הצמח צדק גם כפי שהתבארו בספרי החסידות של רבותינו נשיאינו, וא&quot;כ מהווה ספר הליקוטים גם כעין מפתח לתורת רבותינו נשיאינו ואביו של הרבי.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> חברי המערכת במשך שנות העריכה על סדר הא&quot;ב.<br /> <br /> *הרב יהודה לייב איטקין, סקרנטון פנסלוניא.<br /> *הרב מאיר יצחק אסי, שליח במנהטן.<br /> *הרב [[משה ניסן וולבובסקי]], רב בהכנ&quot;ס פרנקול שול קראון הייטס.<br /> *הרב ישראל זלמנוב,<br /> *הרב שמריהו חאריטאנאוו, שליח בופלו ניו יורק.<br /> *הרב [[אלטר יעקב יהודא טננבוים|אלטער טעננבוים]], שליח אירוויין קליפורניה.<br /> *הרב [[סימון ג'יקובסון]], יו&quot;ר ועד הנחות התמימים.<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]], משפיע רעננה ארה&quot;ק.<br /> *הרב [[יהודה לייב מטוסוב]], שליח קאן צרפת<br /> *הרב [[שמריהו מטוסוב]], משפיע תות&quot;ל פוקינוס.<br /> *הרב אהרן מאיר מרגולין, שליח טיידוואטער וירג'ניא.<br /> *הרב [[אברהם זרח נוטיק]], פתח תקווה ארה&quot;ק.<br /> *הרב שלמה חיים פלדמן,<br /> *הרב [[חנא פרמן]], תות&quot;ל טורונטו קנדה.<br /> *הרב [[מנשה פרמן]], שליח סנטיאגו צ'ילה.<br /> *הרב [[משה פרידמן|משה הכהן פרידמן]] ע&quot;ה, שליח באיה–בלנקה ארגנטינה.<br /> *הרב יוסף הכהן פרידמן,<br /> *הרב יצחק רסקין,<br /> *הרב יצחק ריבקין,<br /> *הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ|משה שייקביץ]] ע&quot;ה, שליח מילאנו איטליה. <br /> *הרב מאיר שניאור, מונטריאול קנדה.<br /> <br /> הרב יואל כהן היה יועץ רשמי לעריכת הספרים.<br /> <br /> בליל שישי של כינוס השלוחים תשע&quot;ז, היה מפגש מחודש של חברי המערכת ב-770, לציין ארבעים שנה. בהתוועדות חילקו תשורה מיוחדת לקהל המשתתפים, ליקוט של הגהות תשובות ומענות של הרבי למערכת.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מפתח ערכים אינטרקטיבי לספר הליקוטים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' מס' 45, שבהוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===ספר הליקוטים===<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/15953 א'- אהבה ויראה] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/19795 אהבת ישראל - אותיות, פרטי הא] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/19796 אז - אמת] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58833 אנא בכח - אתרוג] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58823 אות ב'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/16031 אות ג'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58829 אות ד'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58824 אות ה'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58825 אותיות ו' - ז'] {{*}}[https://beta.hebrewbooks.org/58827 ח' - חכמה] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58830 חכמה ובינה - סיום אות ט'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/19797 יו&quot;ד - יונה (עוף)] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58828 יוסף - יעקב] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/15979 יער - יתרו] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58831 אותיות כ' - ל'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58832 מ' - מצורע]{{הערה|ספר זה עצמו כולל 2 ספרים, עם שערים פנימיים, הראשון כולל את הערכים מ-מלחמה (עמודים א-תקד), והשני את הערכים מלך-מצורע (עמודים תקה-א'פד).}} {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/16087 מצות - מתנה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view?usp=sharing אותיות נ' - ס'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1f-DAN82UGkY7u9K9gsa_2cAtTiPdX2AA/view?usp=sharing אות ע'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58826 אותיות פ' - צ' - ק' - ר'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1L5SAM49dOc6dMeYjoojianHV951ai6oU/view?usp=sharing אות ש'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view?usp=sharing אות ת'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/19798 מילואים] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/19799 מפתחות]<br /> <br /> === עזרים טכנולוגיים ===<br /> *[https://notebooklm.google.com/notebook/c6a37f48-7881-469d-bfa1-48037ca3013d בוט המכיל את כל ספר הליקוטים - ככלי עזר למציאת , תשאול וסיכום המקורות]<br /> <br /> ===סקירות שונות===<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/לקט-מענות-קודש-בקשר-להדפסת-ספר-הליקוטי/ לקט מענות קודש בקשר להדפסת ספר הליקוטים]''' {{אינפו}}<br /> *'''ספר הליקוטים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גיליון מ&quot;ה עמוד 86<br /> *{{קישור התקשרות צאח|1906|11022|1062|ספר הליקוטים – דא&quot;ח צמח צדק|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> *אורי בן מרדכי, '''&quot;סגרנו את הדלתות והתחלנו את הספירה לאחור...&quot;''' (ראיון עם הרב [[שמריהו מטוסוב]]), [[שבועון בית משיח]] גיליון 18<br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

איש ימיני