https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93+%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T21:37:21Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=832518עשרים2026-03-10T19:06:27Z<p>איש חסיד ישנו: ציון שלערך חסרים מקורות</p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
{{מספר<br />
|תמונה=מספר 20.jpg<br />
}}<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[כ"ף]] · [[כתר]] · [[מוחין]] · [[יו"ד]] · [[חכמה ובינה]] · [[מחצית השקל]] · [[סוכה]]}}המספר '''עשרים''' הוא בגימטריה כ"ף, והמילה עשרים בגימטריה כתר (שמתחיל בכ"ף).<br />
<br />
העשרים הוא שלימות המוחין - [[חכמה]] ובינה. ולכן רק בגיל עשרים יכול הבן למכור בנכסי אביו, כי רק אז מתמלא שכלו, ולכן גם אז צומח הזקן שנמשך ממוחין דגדולה שלמעלה מהמוחין שיש לו קודם גיל עשרים.<br />
<br />
ומצינו ב'''יו"ד''' שמילואה הוא '''ו''' ו-'''ד''' שביחד הם עשרים, שזה מורה ששלימות המוחין (המרומזים ביו"ד) הוא עשרים - כתר, שגם כולל פעמים עשר שלימות החכמה והבינה.<br />
<br />
וזה שהעשרים קשור עם כתר, מסביר את זה שסוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, שבסוכה מאירים אורות המקיפים, והם מתפשטים רק עד עשרים (בגימטריה כתר) אמה.<br />
<br />
מחצית השקל הייתה מתוך השקל שמשקלו עשרים גרה, וזאת כיון שהשקל מורה על האהבה, ו[[אהבה]] שנדרשת מכל אחד היא כלולה מעשר, דהיינו משלימות שכלו ומדותיו. אבל יש אהבה הבאה מלמעלה שהיא עוד עשר, וביחד הם עשרים.<br />
<br />
ואברהם אבינו (אברהם אוהבי) נולד עשרים דורות לאחר בריאת העולם.</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95&diff=817176שיחה:כל האומר דבר בשם אומרו2026-01-06T10:11:23Z<p>איש חסיד ישנו: /* מקור */ תגובה</p>
<hr />
<div>== מקור ==<br />
<br />
איפה כתוב כל האומר וכו‘ במסכת חגיגה? [[משתמש:איש חסיד ישנו|איש חסיד ישנו]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד ישנו|שיחה]], 12:10, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 12:10, 6 בינואר 2026 (IST)<br />
<br />
:נראלי צריך לכתוב מגילה (כמו שכתוב בהערה 2) [[משתמש:איש חסיד ישנו|איש חסיד ישנו]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד ישנו|שיחה]], 12:11, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 12:11, 6 בינואר 2026 (IST)</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95&diff=817175שיחה:כל האומר דבר בשם אומרו2026-01-06T10:10:45Z<p>איש חסיד ישנו: /* מקור */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== מקור ==<br />
<br />
איפה כתוב כל האומר וכו‘ במסכת חגיגה? [[משתמש:איש חסיד ישנו|איש חסיד ישנו]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד ישנו|שיחה]], 12:10, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 12:10, 6 בינואר 2026 (IST)</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A0%D7%99&diff=810326ניגון מודה אני2025-11-19T22:34:40Z<p>איש חסיד ישנו: הגהה</p>
<hr />
<div>'''מודה אני לפניך''' הינו [[ניגוני חב"ד|ניגון]] ישן שהיה מושר בידי הרב [[אליהו רבקין]] מ[[כפר חב"ד]]. הניגון במקורו ללא מילים. <br />
<br />
הניגון הוא ניגון חב"די שלא נכלל ב[[ספר הניגונים]], אחד מתוך קבוצה שלימה של [[קובליץ#ניגוני חב"ד מהעיירה קובליץ|ניגוני חב"ד שהולחנו והיו מושרים על ידי חסידי חב"ד בעיירה קובליץ]].<br />
<br />
הניגון נכלל בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] של ר' [[דוד הורביץ]] (ניגון קע"א).<br />
<br />
הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]] חיבר לניגון את מילות התפילה 'מודה אני'{{הערה|ראה סיום [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/41813639/-1/0/false התוועדות סעודת הודיה] מיום [[כ"ו בסיוון]] [[תשפ"ה]] דקה: 1:54:00. ובחוברת 'נפלאות' גיליון קֹרח תשפ"ה, עמ׳ 15, שיעור "להגיע עד הסוף של הסוף".}}. <br />
<br />
הניגון מבוצע בידי הרב [[מנחם מענדל עמאר]] באלבום הבן יקיר לי.<br />
<br />
== מילות הניגון ==<br />
{{ציטוט|מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/NSH_171_Simchah.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4404853 לשמיעת הניגון] מאת ר' מנחם מענדל עמאר בפרוייקט געגועים {{בית חב"ד}}<br />
*קובץ '''[://derechaim.info/wp-content/uploads/2025/07/חוברת-ניגוני-הכנה-לתפלה_חדש-תמוז_2-1.pdf ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) חודש תמוז תשפ"ה עמ' ט'<br />
<br />
{{מסורת הנגינה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9A_%D7%93%D7%95_%D7%99%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=810104אך דו יצר הרע (ניגון)2025-11-16T14:21:59Z<p>איש חסיד ישנו: תיקון קישור, עדכון</p>
<hr />
<div>הניגון '''אך דו יצר הרע''' הוא שיר חסידי המשלב מילים ב[[רוסית]] וב[[אידיש]] שתוכנו הוא 'שיחה' עם [[היצר הרע]], שיעזוב את האדם וייפרד מעליו. ניגון זה הוא כעין 'הקדמה' לניגון [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]] כפי שלימד הרבי בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] סיפר על מקורו של הניגון, שכאשר היה ילד בגיל 6 (בסביבות שנת [[תרע"ד]]), שכב חולה, והיות שהיה יתום מאביו מי שסעד אותו במיטת חוליו היה סבו, הרב [[חיים פוטרפס]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], והוא לימד אותו ניגון זה.<br />
<br />
בהתוועדות בשנת [[תש"נ]] חזר ר' מענדל וביאר את תוכן הניגון כפי שסבו ביאר לו, שבאמירה 'לך לאחים שלך', הכוונה לאלו ה[[מתנגדים]] לחסידות, שהם יעשו לו את רצונו, אך אנו, וכאן היה נותן את קולו בצעקה: אך, אנחנו חסידי חב"ד, אומרים: "צמאה...".<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
'''אך דו יצר-הרע!'''{{ש}}<br />
'''וואס פאר א געשעפטן פירסט'ע דא?'''{{ש}}<br />
'''"ניע פרודייש,'''{{ש}}<br />
'''ניע קופויש,'''{{ש}}<br />
'''טאלקא-נארודו, בונטוויש…'''{{ש}}{{ש}}<br />
'''דער יצר הרע טוט דאך גארנישט. ער גייט'''{{ש}}<br />
'''און ער גייט..'''{{ש}}<br />
'''ער בונטעוועט דעם...'''{{ש}}<br />
'''ער בונטעוועט א האנט....'''{{ש}}<br />
'''דער האט עם פוגע בכבוד געווען דער איז אויף אים אין כעס.... '''{{ש}}<br />
'''דער האט אים געטאן אזוי....'''{{ש}}<br />
'''דאס טוט ער.'''{{ש}}{{ש}}<br />
'''און גיי'זע ווייטער, קום נישט ווידער, גיי צו דיינע 'ברידער'!'''{{ש}}{{ש}}<br />
'''זיי וועלן דיר פאלגן,'''{{ש}}<br />
'''זיי וועלן דיר הערן, '''{{ש}}<br />
'''זיי וועלן דיר טאן דיין באגער.'''{{ש}}{{ש}}<br />
'''אבער מיר חסידים חב"ד'ניקעס! זאגן:'''{{ש}}<br />
'''צמאה כמה, '''{{ש}}<br />
'''כמה צמאה, '''{{ש}}<br />
''''צמאה לך נפשי'! '''{{ש}}<br />
'''כמה כמה צמאה, '''{{ש}}<br />
'''צמאה לך בשרי!'''{{ש}}<br />
<br />
אך, אתה יצר הרע! {{ש}}<br />
איזה 'עסקים' אתה מנהל כאן? {{ש}}<br />
לא מוכר {{ש}}<br />
לא קונה, {{ש}}<br />
רק עושה בלגן...{{ש}}{{ש}}<br />
היצר הרע הרי לא עושה כלום...{{ש}}<br />
הוא הולך והולך...{{ש}}<br />
ההוא פגע בכבודו, {{ש}}<br />
ההוא בכעס עליו... {{ש}}<br />
ההוא עשה לו ככה....{{ש}}<br />
זה מה שהוא עושה{{ש}}<br />
הוא הולך והולך{{ש}}{{ש}}<br />
לך נא הלאה, אל תחזור שוב, לך לאחים שלך… {{ש}}{{ש}}<br />
הם יצייתו לך, {{ש}}<br />
הם יקשיבו לך, {{ש}}<br />
הם יעשו לך את רצונך{{ש}}{{ש}}<br />
אך, אנחנו חסידי חב"ד, אומרים:{{ש}}<br />
צמאה כמה, {{ש}}<br />
כמה צמאה, {{ש}}<br />
צמאה לך נפשי'! {{ש}}<br />
כמה כמה צמאה, {{ש}}<br />
צמאה לך בשרי!{{ש}}<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadlive.org/2025/08/%d7%90%d7%9a-%d7%90%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%a8-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%93%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%a1-%d7%9e%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%a0.html 'אך אנו חסידי חב"ד': ר' מענדל פוטרפס מלמד ניגון חב"די לא מפורסם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=805023לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה2025-10-05T08:49:43Z<p>איש חסיד ישנו: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קול קורא מהקריאה והקדושה.jpg|ממוזער|צילום ה"קול קורא" מתוך ירחון [[הקריאה והקדושה]] מס' 9]]<br />
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|ממוזער|המדבקה "לאלתר לגאולה"]]<br />
[[קובץ:הרבי חותם לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.jpg|ממוזער|אגרת של [[הרבי]] משנת [[תש"ד]] בה חותם "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" כפי שנהג בשנים ההם]]<br />
'''לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה''' הוא פתגם שטבע [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"א]] והורה לפרסמו, שתרגומו המילולי הוא: מיד ל(עשיית) [[תשובה]] ומיד ל{{ה|גאולה}} - כלומר: על ידי התעוררות לתשובה תזורז [[ביאת המשיח]] והגאולה. <br />
<br />
==פעולת הפרסום==<br />
משפט זה כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ב[[קול קורא]] הראשון שהדפיס ויצא בערב [[ראש חודש]] [[סיון]] [[תש"א]]{{הערה|1=נדפסה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=435 חלק ה' אגרת א'תמז].}} בו עורר את עם ישראל לעשיית תשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
הרבי הריי"צ פרסם עוד שלושה "קול קורא" במשך ארבעה חודשים. הם פורסמו בעיתונים '[[מארגן זשורנאל]]', 'טעג' וכן בירחון '[[הקריאה והקדושה]]' ועוד.<br />
<br />
בהרבה מאד מאגרות הקודש שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר תאריך זה, היה זה תוכן האגרת, וכך גם סיים את מכתביו עם המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". <br />
<br />
במסגרת פעולה זאת נוסד הארגון [[מחנה ישראל]] שמטרתו: "לפרסם האמת אשר לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו".<br />
<br />
פעולות רבות נעשו להפיץ את קריאת "לאלתר לגאולה" כהפקת פרסומות כמדבקות, עריכת הרצאות ואירועים בנושא, ועוד.<br />
<br />
יש מספרים שאף הרבי עצמו הדביק את מדבקות "לאלתר לגאולה"{{הערה|נדפס ספר "צדיק למלך" חלק ד' עמ' 152}}. הרבי גילה יחס חיבה מיוחד לבחור מאיר רייץ' שהדביק מדבקות אלו ונלקח למאסר בשל כך על ידי המשטרה{{הערה|מחשד שהוא פועל לטובת יפן שהייתה אז שותפה של [[גרמניה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] כשארצות הברית עמדה עימם בקשרי מלחמה}} ולאחר ששוחרר בהשתדלות גדולה וחזר ל[[770]] חיכה לו הרבי על המדריגות שבכניסה ל770 ונישקו על שני לחייו{{הערה|על פי מה שסיפר הרב [[נחמן שפירא]] בהתוועדות [[סיום הרמב"ם|סיום הלכות ברמב"ם]] [[ג' תמוז]] [[תשנ"ב]] ב770 ממה ששמע מבעל המעשה כמה ימים קודם לכן - [https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב] (דקה 42:44 ואילך).}}. <br />
<br />
חסידים עסקו רבות בפרסום ההוראה וצירפו אותה למכתבים וכדומה, ואפילו ב[[כתובה]], שכל הוספה בה כרוכה בדיוקים הלכתיים, היו שהוסיפו בה את הקריאה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/31-05-2021-15-58-29-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%99%D7%91-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf ראו לדוגמה תצלום מכתובת הרב משה אליהו גרליצקי], תשורה גרליצקי תשפ"א עמוד 157.}}. הרבי עצמו היה לסמל ודוגמה בנושא כשבכל מכתביו מהשנים [[תש"ב]] - [[תש"ז]] נחתמים בקריאה זו.<br />
<br />
==מטרת הפרסום==<br />
במכתב מ[[ראש חודש]] [[סיון]] [[תש"ב]], הבהיר [[הרבי הריי"צ]] את מטרת פרסום הכרוזים:<br />
{{ציטוט|תוכן=מטרת הכרוזים להודיע:<br />
א. כי הזמן הוא ערב הגאולה השלימה המיועדה על ידי הנביאים הקדושים.<br />
{{ש}}ב. הגאולה על ידי משיח צדקנו הבא בקרוב ממש.<br />
{{ש}}ג. הצרות והיסורים חבלי משיח המה.<br />
{{ש}}ד. הגאולה השלמה היא על ידי תשובה כמאמרם, אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.<br />
{{ש}}ה. חבלי משיח הם הוראה מן השמים על התשובה<br />
{{ש}}ו. בכח התשובה להקל את חבלי משיח.<br />
{{ש}}ז. לידע נאמנה, אשר כל האומרים וכותבים, אשר הזמן אינו אלא כדרך הרגיל בזמני מלחמות, הם כופרים בגאולת ישראל בכלל, ובגאולה על ידי משיח צדקנו בפרט, והם שלוחי הבעל-דבר להדיח את ישראל מד' ומתורתו בהטחות ישועות ונחמות של שקר אחר כלות המלחמה|מרכאות=כן}}<br />
<br />
==קיום ההכרזה==<br />
הרב [[ניסן טלושקין]] שנכנס ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ערב ראש השנה]] תש"ג, שאל את הרבי למה כוונתו בהקריאה והקדושה על דבר המשיח. הרבי ענה לו ש"גאולה לא תהא פתאומית ותבוא כמו "צמיחה" - את צמח דוד עבדך, ומקווה שבשנה הבאה תהא ראשית צמיחת משיח"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון מ"ד, עמ' שנ"א.}}. <br />
<br />
שנים רבות לאחר מכן, המשיך הרבי לדבר על כך ש[[קץ]] זה עדיין קיים וגם אם עדיין הגאולה לא הגיעה, הכרזה זו עומדת בתוקפה: <br />
{{ציטוט|תוכן="לאלתר לגאולה" פירושו - תיכף ומיד ממש, ופשיטא, שזו הייתה כוונתו של נשיא דורנו בהכריזו בשעתו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", אלא שבעוונותינו הרבים לא זכינו לכך...<br />
<br />
ולכן, גם לאחרי שעברה שנה שלמה מאז שהכריז נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" ועדיין לא בא - המשיך להכריז ולפרסם שצריך להיות "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", וכן המשיך והכריז לאחרי שעברו כמה שנים, ובהדגשה - "לאלתר" ממש!<br />
<br />
וכמו כן בימים אלו - מכריזים "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", "משיח נאו", תיכף ומיד ממש!|מקור=שבת פרשת פינחס תשמ"ה, התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה, עמ' 2617|מרכאות=כן}}<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי{{הערה|שיחת שבת פרשת בלק ה'תנש"א, סעיף ז'}} כי כבר בני ישראל עשו תשובה ועל כן [[סיום עבודת הגלות|הסתיימה עבודת הגלות]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הקריאה והקדושה]]<br />
*[[פרסום גאולה ומשיח]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הקול קורא בתרגום ללשון הקודש בתוספת מאמרים - [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI4NDM4MTQxNjQ0OTkzODA3OTEBUkpkUTRkN2dZYkFKATAuMQEBdjI חלק א'], [http://www.chabad.info/images/notimage/55020_he_3.pdf חלק ב'], [http://www.chabad.info/images/notimage/55020_he_4.pdf חלק ג'], [http://www.chabad.info/images/notimage/55020_he_1.pdf חלק ד'] - {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] <br />
*[[שניאור ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/6/12/896807629174.html חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ]''' - פרשת ההתנגדות להכרזתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84329_he_1.pdf לאלתר לגאולה - הקריאה שהסעירה את העולם היהודי] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]<br />
<br />
{{שואה}}<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:פתגמים]]<br />
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br />
[[קטגוריה:שואה]]<br />
[[en:Lealtar L'Teshuva Lealtar L'Geula]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95&diff=805003משתמש:איש חסיד ישנו2025-10-05T07:14:37Z<p>איש חסיד ישנו: הוספת תיבות משתמש</p>
<hr />
<div>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]]<br />
<br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{משתמש - התגלות היום}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}}<br />
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br />
{{משתמש - אוהב חסידות}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}<br />
{{משתמש - נגלה}}<br />
{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br />
{{משתמש - 770}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}<br />
{{משתמש - הולדת יומא דפגרא}}}}</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=805000לבוש חסידי2025-10-05T06:36:12Z<p>איש חסיד ישנו: /* סגירת הכפתורים */נקודה חסרה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הלבוש החסידי|הלבוש}}<br />
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br />
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]<br />
<br />
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].<br />
<br />
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.<br />
<br />
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br />
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.<br />
<br />
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.<br />
<br />
מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}...<br />
<br />
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.<br />
<br />
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}<br />
<br />
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.<br />
<br />
הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.<br />
<br />
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.<br />
<br />
==לבושי חסידי פולין==<br />
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.<br />
<br />
גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.<br />
<br />
לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.<br />
<br />
==מגבעת==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]<br />
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br />
<br />
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.<br />
<br />
===שטריימל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}<br />
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br />
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br />
<br />
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 8)'''}}.<br />
<br />
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.<br />
<br />
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br />
<br />
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.<br />
<br />
====המנהג החב"די====<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו"ר]] [[אדמו"ר הזקן|הזקן]]]]<br />
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']]<br />
[[קובץ:שטריימל של הרבי הריי"צ בספרית אגו"ח.jpg|250px|ממוזער|שטריימל של הרבי הריי"צ כיום]]<br />
מנהג [[חב"ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.<br />
<br />
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצא הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}.<br />
<br />
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}.<br />
<br />
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br />
<br />
===מגבעת קנייטש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]<br />
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]<br />
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.<br />
<br />
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br />
<br />
הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.<br />
<br />
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כיסוי שני]]}}<br />
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.<br />
<br />
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.<br />
<br />
==סירטוק==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}<br />
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br />
<br />
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.<br />
<br />
עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.<br />
<br />
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל [[ימי השבוע]].<br />
<br />
==אבנט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}<br />
[[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]<br />
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br />
<br />
ה[[רבי]] ה[[רש"ב]] הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.<br />
<br />
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.<br />
<br />
==חולצה==<br />
פעם, בעת שחילק אדמו"ר הריי"צ [[לעקאח]] עבר ר' [[עמנואל קווינט]] בתור כשהכפתור העליון בחולצתו פתוח. בטרם עבר לפני אדמו"ר הריי"צ סימן לו הרבי (שעמד מימין לאדמו"ר הריי"צ) לרכוס את הכפתור{{הערה|הרב מנחם מענדל פעלער, [[תחיינו (גיליון)|תחיינו]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB כן בקודש חזיתיך]''', גליון 8 עמ' 44.}}.<br />
<br />
בעת ששימש הרב [[יואל כהן]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בדפורד]] עורר את הבחורים לעמוד בצורה ראויה בפני הרבי, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] סיפר שהרב כהן קבל על כך שבחורים עומדים בעת [[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] כשכפתור חולצתם העליון אינו רכוס{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|46|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.<br />
<br />
ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.<br />
<br />
==סגירת הכפתורים==<br />
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.<br />
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}<br />
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=804999לבוש חסידי2025-10-05T06:24:56Z<p>איש חסיד ישנו: נקודה חסרה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הלבוש החסידי|הלבוש}}<br />
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br />
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]<br />
<br />
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].<br />
<br />
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.<br />
<br />
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br />
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.<br />
<br />
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.<br />
<br />
מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}...<br />
<br />
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.<br />
<br />
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}<br />
<br />
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.<br />
<br />
הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.<br />
<br />
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.<br />
<br />
==לבושי חסידי פולין==<br />
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.<br />
<br />
גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.<br />
<br />
לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.<br />
<br />
==מגבעת==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]<br />
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br />
<br />
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.<br />
<br />
===שטריימל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}<br />
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br />
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br />
<br />
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 8)'''}}.<br />
<br />
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.<br />
<br />
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br />
<br />
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.<br />
<br />
====המנהג החב"די====<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו"ר]] [[אדמו"ר הזקן|הזקן]]]]<br />
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']]<br />
[[קובץ:שטריימל של הרבי הריי"צ בספרית אגו"ח.jpg|250px|ממוזער|שטריימל של הרבי הריי"צ כיום]]<br />
מנהג [[חב"ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.<br />
<br />
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצא הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}.<br />
<br />
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}.<br />
<br />
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br />
<br />
===מגבעת קנייטש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]<br />
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]<br />
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.<br />
<br />
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br />
<br />
הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.<br />
<br />
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כיסוי שני]]}}<br />
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.<br />
<br />
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.<br />
<br />
==סירטוק==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}<br />
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br />
<br />
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.<br />
<br />
עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.<br />
<br />
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל [[ימי השבוע]].<br />
<br />
==אבנט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}<br />
[[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]<br />
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br />
<br />
ה[[רבי]] ה[[רש"ב]] הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.<br />
<br />
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.<br />
<br />
==חולצה==<br />
פעם, בעת שחילק אדמו"ר הריי"צ [[לעקאח]] עבר ר' [[עמנואל קווינט]] בתור כשהכפתור העליון בחולצתו פתוח. בטרם עבר לפני אדמו"ר הריי"צ סימן לו הרבי (שעמד מימין לאדמו"ר הריי"צ) לרכוס את הכפתור{{הערה|הרב מנחם מענדל פעלער, [[תחיינו (גיליון)|תחיינו]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB כן בקודש חזיתיך]''', גליון 8 עמ' 44.}}.<br />
<br />
בעת ששימש הרב [[יואל כהן]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בדפורד]] עורר את הבחורים לעמוד בצורה ראויה בפני הרבי, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] סיפר שהרב כהן קבל על כך שבחורים עומדים בעת [[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] כשכפתור חולצתם העליון אינו רכוס{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|46|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.<br />
<br />
ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.<br />
<br />
==סגירת הכפתורים==<br />
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.<br />
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}<br />
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=804998לבוש חסידי2025-10-05T06:21:55Z<p>איש חסיד ישנו: תקלדה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הלבוש החסידי|הלבוש}}<br />
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br />
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]<br />
<br />
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].<br />
<br />
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.<br />
<br />
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br />
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.<br />
<br />
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.<br />
<br />
מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}...<br />
<br />
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.<br />
<br />
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}<br />
<br />
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.<br />
<br />
הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.<br />
<br />
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.<br />
<br />
==לבושי חסידי פולין==<br />
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.<br />
<br />
גם [[הרבי הריי"צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.<br />
<br />
לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.<br />
<br />
==מגבעת==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]<br />
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br />
<br />
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.<br />
<br />
===שטריימל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}<br />
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br />
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br />
<br />
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 8)'''}}.<br />
<br />
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.<br />
<br />
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br />
<br />
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.<br />
<br />
====המנהג החב"די====<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו"ר]] [[אדמו"ר הזקן|הזקן]]]]<br />
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']]<br />
[[קובץ:שטריימל של הרבי הריי"צ בספרית אגו"ח.jpg|250px|ממוזער|שטריימל של הרבי הריי"צ כיום]]<br />
מנהג [[חב"ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.<br />
<br />
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצא הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}<br />
<br />
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}.<br />
<br />
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br />
<br />
===מגבעת קנייטש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]<br />
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]<br />
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.<br />
<br />
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br />
<br />
הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.<br />
<br />
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כיסוי שני]]}}<br />
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.<br />
<br />
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.<br />
<br />
==סירטוק==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}<br />
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br />
<br />
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.<br />
<br />
עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.<br />
<br />
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל [[ימי השבוע]].<br />
<br />
==אבנט==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}<br />
[[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]<br />
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br />
<br />
ה[[רבי]] ה[[רש"ב]] הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.<br />
<br />
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.<br />
<br />
==חולצה==<br />
פעם, בעת שחילק אדמו"ר הריי"צ [[לעקאח]] עבר ר' [[עמנואל קווינט]] בתור כשהכפתור העליון בחולצתו פתוח. בטרם עבר לפני אדמו"ר הריי"צ סימן לו הרבי (שעמד מימין לאדמו"ר הריי"צ) לרכוס את הכפתור{{הערה|הרב מנחם מענדל פעלער, [[תחיינו (גיליון)|תחיינו]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB כן בקודש חזיתיך]''', גליון 8 עמ' 44.}}.<br />
<br />
בעת ששימש הרב [[יואל כהן]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בדפורד]] עורר את הבחורים לעמוד בצורה ראויה בפני הרבי, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] סיפר שהרב כהן קבל על כך שבחורים עומדים בעת [[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] כשכפתור חולצתם העליון אינו רכוס{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|46|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.<br />
<br />
ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.<br />
<br />
==סגירת הכפתורים==<br />
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.<br />
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}<br />
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=804997מרדכי יפה2025-10-05T06:08:53Z<p>איש חסיד ישנו: תיקון מונחון</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הלבוש|הלבוש החב"די}}<br />
{{דמות<br />
|שם=מרדכי יפה<br />
|תאריך לידה=ר"צ<br />
|מקום לידה=פראג<br />
|תאריך פטירה=[[ג' אדר]] ב' שע"ב<br />
|מקום פעילות=בוהמיה ו[[פולין]]<br />
|השתייכות=<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק<br />
|תפקידים נוספים=מפרש [[רש"י]] על התורה, ו[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]<br />
|רבותיו=[[הרמ"א]] ו[[שלמה לוריא|המהרש"ל]]<br />
|בני דורו=<br />
}}<br />
רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].<br />
<br />
בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.<br />
<br />
לאחר [[נישואיו]] חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].<br />
<br />
רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.<br />
רבי מרדכי יפה קיים את ישיבתו בגרודנה ובה למדו גם את תורת הנסתר, נוסף על תורת הנגלה {{הערה|על פי האדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}}<br />
<br />
בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.<br />
<br />
זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.<br />
<br />
ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.<br />
<br />
הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.<br />
<br />
הלבוש היה גם מקובל גדול, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).<br />
*בנו, ר' אריה לייב יפה.<br />
*חתנו, ר' שמואל וואל.<br />
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.<br />
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.<br />
<br />
מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', {{מונחון|ר' [[מנחם מענדל מ"מ יפה]]|שם משפחתו שנהגה "מָמִיופה" הוא ראשי תיבות :ממשפחת מרדכי יפה, שהוא בעל הלבושים}}, והרב [[אברהם יצחק קוק]] ומשפחות [[וילהלם]], [[גופין (פירושונים)|גופין]] ו[[קניג]] החב"דיות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:<br />
<br />
*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].<br />
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.<br />
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.<br />
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.<br />
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.<br />
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.<br />
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].<br />
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.<br />
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.<br />
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.<br />
<br />
רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.<br />
<br />
אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראו לדוגמה שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.<br />
<br />
ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.<br />
<br />
הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראו לדוגמה [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.<br />
<br />
כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=804996מרדכי יפה2025-10-05T06:06:35Z<p>איש חסיד ישנו: תקלדה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|הלבוש|הלבוש החב"די}}<br />
{{דמות<br />
|שם=מרדכי יפה<br />
|תאריך לידה=ר"צ<br />
|מקום לידה=פראג<br />
|תאריך פטירה=[[ג' אדר]] ב' שע"ב<br />
|מקום פעילות=בוהמיה ו[[פולין]]<br />
|השתייכות=<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק<br />
|תפקידים נוספים=מפרש [[רש"י]] על התורה, ו[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]<br />
|רבותיו=[[הרמ"א]] ו[[שלמה לוריא|המהרש"ל]]<br />
|בני דורו=<br />
}}<br />
רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].<br />
<br />
בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.<br />
<br />
לאחר [[נישואיו]] חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].<br />
<br />
רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.<br />
רבי מרדכי יפה קיים את ישיבתו בגרודנה ובה למדו גם את תורת הנסתר, נוסף על תורת הנגלה {{הערה|על פי האדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}}<br />
<br />
בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.<br />
<br />
זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.<br />
<br />
ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.<br />
<br />
הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.<br />
<br />
הלבוש היה גם מקובל גדול, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).<br />
*בנו, ר' אריה לייב יפה.<br />
*חתנו, ר' שמואל וואל.<br />
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.<br />
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.<br />
<br />
מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', {{מונחון|ר' [[מנחם מענדל מ"מ יפה]]||שם משפחתו שנהגה "מָמִיופה" הוא ראשי תיבות :ממשפחת מרדכי יפה, שהוא בעל הלבושים}}, והרב [[אברהם יצחק קוק]] ומשפחות [[וילהלם]], [[גופין (פירושונים)|גופין]] ו[[קניג]] החב"דיות. <br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:<br />
<br />
*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].<br />
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.<br />
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.<br />
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.<br />
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.<br />
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.<br />
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].<br />
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.<br />
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.<br />
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.<br />
<br />
רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.<br />
<br />
אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאנו==<br />
<br />
הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראו לדוגמה שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.<br />
<br />
ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.<br />
<br />
הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראו לדוגמה [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.<br />
<br />
כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8&diff=804992לכתחילה אריבער2025-10-05T05:25:57Z<p>איש חסיד ישנו: תיקון תרגום</p>
<hr />
<div>'''לְכַתְּחִלָּה אַריבֶּער''' (מ[[יידיש]]: '''לכתחילה מלמעלה''') הוא ביטוי שמקורו ב[[פתגם]] של [[אדמו"ר מהר"ש]], שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים ל[[עבודת ה']].<br />
==מקור הפתגם==<br />
הפתגם מובא לראשונה באגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]], בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר מהר"ש]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.<br />
<br />
'''תרגום:'''{{ש}}<br />
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – [[הקב"ה|ה']] מסייע.|מקור={{היברובוקס|'''[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק א'|ע' תריז|31634||עמוד=654}}{{הערה|ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}}}<br />
<br />
תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים: "לכתחילה אריבער"{{הערה|להעיר מאמרתו של רבי [[יצחק מאיר מגור]] (הובאה בספר "שם משמואל", [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144210&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=141182&pagenum=245 פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144211&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=181915;181922&pagenum=318 פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז]): "העולם אומרים שכשאי אפשר לעבור מלמעלה יש לעבור מלמטה, ואני אומר להיפך, שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה".}}.<br />
==הפתגם בתורת הרבי==<br />
[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.<br />
<br />
אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.<br />
<br />
"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "[[ניגון לכתחילה אריבער]]", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.<br />
<br />
הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון לכתחילה אריבער]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''לכתחילה אריבער''', מנחם זיגלבויים, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1309 עמוד 10-16.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{היברובוקס|הרבי|שיחות קודש, תשמ"א, עמ' 426|4628|שיחת א' דר"ח אייר|עמוד=452}} [http://www.chabadhouse.org.il/MonthlyItems/Item.asp?CategoryID=83&ArticleID=90 (קטע מהשיחה] המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).<br />
* {{היברובוקס|הרבי|תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ז, עמוד 216|16017|משיחות שבת פרשת תזריע-מצורע, ג' ב[[אייר]] ה'תשמ"ז|עמוד=211}} ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2914&CategoryID=839 קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות] המופיע באתר צא"ח).<br />
* {{היברובוקס|הרבי|תורת מנחם, התוועדויות [[תשמ"ט]] כרך ג', עמוד 87|15922|משיחות שבת פרשת קדושים (בדר"ח אייר), וב' [[אייר]] ה'תשמ"ט|עמוד=105}} ([http://chabad-il.org/hit/hit146.htm קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות] המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974162#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לכתחילה אריבער - התוועדות י"ג תשרי תשד"מ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_10.html באיזה אירוע קשה נזכר הרבי הריי"צ בפתגם של 'לכתחילה אריבער'? לקריאת מקור הביטוי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:פתגמים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=773778מוחין דגדלות ומוחין דקטנות2025-06-08T01:20:19Z<p>איש חסיד ישנו: תקלדה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|יניקה|חלב אם}}<br />
מוחין '''דקטנות''' ו'''דגדלות''' הם מושגים הלקוחים מתורת הקבלה, המתארים. שני אופנים בהשפעת המוחין על המידות. שורשם של שני עניינים אלו בספירות העליונות, והם משתלשלים וקיימים במצוות, בעבודת ה' ובנפש השכלית והבהמית.<br />
<br />
(מושג זה שונה מ'''קטנות אבא''', שם מדובר על יחסי הגומלין שבין חכמה (הספירה הראשונה) למלכות (הספירה האחרונה) - ראה [[קטנות אבא|שם]]).<br />
<br />
==כללות עניינם==<br />
כללות ההבדל ביניהם הוא כהבדל שבין שכלו ומידותיו של ילד לעומת אלו של מבוגר. ילד מתעניין ומתפעל ממשחקים שאצל מבוגר כלל אינם תופסים מקום. וברוחניות הוא ההבדל בין אדם שפיתח בנפשו בשלות מוחין על ידי עבודה ויגיעה פנימית ואור ה' מאיר בנפשו ויש לו תענוג מקיום התורה והמצות והם עבורו הערך העליון והמקודש ביותר בחיים, והקשר שלו לקב"ה יציב והוא יודע מה עיקר ומה טפל ומה ייעודו ושליחותו בחיים - לעומת אדם שהגם שמקיים תורה ומצות אך כל עבודת ה' שלו היא ללא חיות ותענוג כלל אלא אופן קיומם הוא בכדי לצאת ידי חובה ועושה מכח ההכרח בלבד{{הערה|על פי "באר החסידות" (דרך מצוותיך המבואר עמ' נו.}}.<br />
<br />
==ב[[עבודת ה']]==<br />
;ההבדל ביניהם בנוגע ל"תנועת" ההתבוננות:<br />
: '''מוחין דגדלות'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"גדלות" בהקשר זה עם גדלות שבמוחין דקטנות – שהם שני עניינים שונים ששמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}} הם '''מוחין בעצם''', מוחין שאינם קשורים למידות, התבוננות ודביקות בעצם המושכל '''שלמעלה''' ממציאות האדם.<br />
: '''מוחין דקטנות''' הוא הלבשת השכל בהסברים, משלים ודוגמאות במטרה '''להוריד''' את השכל אל המידות ולהוליד ממנו רגש.<br />
<br />
;ההבדל בפעולתם על המידות:<br />
מוחין דקטנות רק משפיעים '''על''' הרגש (מעוררים ומנתבים אותו), אך לא פועלים בו שינוי ממשי אמיתי (לדוגמא, אדם בעל מרה שחורה לא יהפוך לאדם עליז שמח ופתוח), אבל ההתבוננות באופן של מוחין דגדלות בכוחה לבטל את "מציאות" האדם וכוחותיו עד שלא מרגיש אפילו צרכים בסיסיים (כרעב או צורך להתפנות), ומידותיו מתעלות ממילא ובלי 'התעסקות' עמהן{{הערה|דרך מצוותיך במצוות פדיון אמה עבריה וכן על דרך זו במצוות איסור גיד הנשה.}}<br />
<br />
===המשלים להבדל ביניהם===<br />
'''א.''' משל מההבדל שבין מידות הבהמה למידות האדם: הבהמה אוכלת את המתוק לה ומואסת במר, ו(למרות שיש לה שכל) כל התנהגותה מוכתבת רק ע"י המידות. לעומתה האדם משתדל לכוון התנהגותו על פי הבנתו, גם אם זה בניגוד למדותיו.<br />
<br />
'''ב.''' משל מההבדל בין אדם רגיל להעוסק במושכלות: העוסק ומתעמק במושכלות (לדוגמא, באסטרונומיה או רפואה וכיו"ב) בדרך כלל מיושב בדעתו ומדותיו טובות - למרות שמעולם לא חשב על תיקון מידותיו. הסיבה לזה היא כי אצלו השכל לא '''יורד''' מדרגתו, ומשתנה ממהותו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סבא ותבונה]].}} עד שמתקרב למהות הרגש (ומשפיע עליו), אלא רק שמאחר וליבו מרגיש את מעלת השכל הריהו '''עולה''' ונכלל בשכל, ועד שמשתנה מהות מדותיו לשכלית (שאינן בחום והתלהבות אלא בקרירות ודביקות).<br />
<br />
===המידות גדלות יחד עם המוחין{{הערה|תו"ח בא קכח ואילך.}}===<br />
: כשהמוחין ב"עיבור" (כשמכל אורך רוחב ועומק השכל נשארה רק המסקנה) אז גם המידות כך (כלולות בכח בשכל, אין רגש בפועל).<br />
: כשהמידות "יונקות" מהשכל (כאצל תינוק עד גיל שנתיים) גם השכל מאיר בהן בתכלית הקטנות (התינוק לא מתנהג על פי שכל אלא רגש בלבד).<br />
: כשהמוחין גדלים - גם הרגש גדל (כמו אצל ילד שכבר גדל קצת).<br />
: כשהמידות הגיעו לשלימותן ורק השכל ממשיך להתפתח (כאדם שהגיע למצוות) - מתעלות המידות לדרגת שכל (ובזה עצמו שתי דרגות כדלקמן).<br />
<br />
===מוחין דעיבור===<br />
בין מוחין דקטנות לדגדלות מוכרח להיות שלב ביניים הנקרא '''עיבור'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"עיבור" בהקשר זה עם העיבור של מוחין דקטנות – שני עניינים שונים שרק שמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}}: הטעם נעוץ בהבדל שבין הנפש הבהמית שעיקרה מידות{{הערה|שמשכנה בלב(כמבואר בתניא [[ליקוטי אמרים - פרק ט'|בפרק ט']], ועיקרה מידות (כמבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], והשכל רק משמש אותה להשגת תאוותיה.}}, לנפש האלוקית - שמידותיה נולדות רק לאחר ועל ידי התבוננות. מוחין דגדלות הוא התעלות המידות לשורשן (שלמעלה מהשכל), וטרם נולדו המידות מה יתעלה? אלא הסדר הוא, שלאחר לידת המידות (על ידי מוחין דקטנות) צריך האדם לבטל את עצמו (והוא הנקרא 'עיבור', שהמדות נכללות בשכל ואינן מורגשות) ורק אז יוכל להתגלות בהן שורשן האמיתי שלמעלה מהשכל.<br />
<br />
===שייכותם לכח הדעת===<br />
מוחין דקטנות ודגדלות אינם קשורים לכח ההבנה של האדם, אלא לכח [[ספירת הדעת|הדעת]] שבו. בעל מוחין דקטנות מבין היטב את השלכות מעשיו, אך למרות זאת כשעושים היפך רצונו הוא כועס ומתרגז - דעתו הקטנה לא יכולה לסבול דעה הפוכה. אבל בעל גדלות המוחין יכול להכיל דעות הפוכות, ואפילו שמחה ועצבות בו זמנית. ועניין זה הוא בפשטות ונוגע עד להלכה (כפסק המשנה), שרק מגיל עשרים ואילך יכול האדם למכור בנכסי אביו והטעם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/28d.htm [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי דף כח סוף עמוד ד].}}, שרק אז מסתיים מוחו להתפתח, ונמשכים לו המוחין דגדלות).<br />
<br />
===בעבודת ה'===<br />
'''מוחין דקטנות''' הוא השכל המאיר במידות ומביא את האדם ל"ביטול היש": התבוננות בגדולת ה' (המהווה ומחיה כל העולמות), עד '''למסקנה''' שכלית שצריך לאהוב אותו, עד '''להתפעלות''' (שכלית) מהבנה זו, ועד '''להשפעה על הרגש''' – שבמקום להמשך לתאוות עולם הזה יאהב וימשך לאלוקות{{הערה|ראה בהרחבה [[ישראל סבא ותבונה]].}}.<br />
<br />
'''מוחין דגדלות''' התבוננות בעצם גדולת ה' (בלי קשר לפעולתו בעולמות) שמביא את האדם ל"ביטול במציאות": התעמקות והתקשרות בדעת חזקה ובתוקף גדול עד שמפסיק להרגיש את עצמו, וכל כולו שקוע באלוקות. מובן שגם אז קיימות מדותיו, ואדרבה – בתוקף גדול יותר, אלא שהוא אינו מרגישן כלל.<br />
<br />
שלימות העניין דמוחין דגדלות הוא התמסרות מוחלטת להתבוננות באלוקות עד שרגש הלב מתעלה ומשתנה למהות "שכליות" (שבמקום טבעו להיות בחום והתלהבות מורגשות, נהיה בקרירות ודביקות בלתי מורגשת). {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזנא]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}<br />
<br />
==באופן פרטי – 5 דרגות==<br />
{{הערה| בהבא לקמן ראה תורת חיים שמות א' בא קכ"ח ד' ואילך.}}באופן פרטי יותר יש '''שלוש''' דרגות{{הערה|שלושה שלבים אלו קיימים הן בעבודת כל יום בתפילה, והן בכללות חיי האדם. ככל שמתמיד האדם להתבונן ולהעמיק ולהתעסק בתורת החסידות ובהתבוננות נהיים שלושה שלבים אלו באופן נעלה יותר.}} במוחין דקטנות, '''ושתים''' במוחין דגדלות.<br />
<br />
===מוחין דקטנות===<br />
: '''עיבור'''{{הערה|ראה הערה 3 לעיל.}} – כשמחשבה מביאה למסקנה שדבר מסויים טוב לו, עוד אין אהבה בפועל לדבר אלא רק בכח (בפוטנציאל). בשלב זה נמשל הרגש לעובר הכלול במציאות אימו (השכל המוליד אותו): גופו וראשו כבר קיימים, אך ראשו "בין ברכיו" (לא מתפקד), והוא "אוכל ממה שאמו אוכלת" (אין לו מציאות עצמאית). בשלב זה המדות הן בתכלית הקטנות, וכל עניין המוחין שבהם הוא "הסכמת הלב" בלבד{{הערה|והוא עניין האהבה ויראה שבתבונת מוחו ותעלומות לבו, שהלב מבין שכך יאתה לו המוזכר [[ליקוטי אמרים - פרק ט"ז|בתניא פרק ט"ז]].}}.<br />
<br />
: '''יניקה''' – כשנולד רגש בפועל, בשלב הראשון העיקר הוא הרגש, ואילו השכל שהוליד אותו נעלם. הדבר דומה לתינוק עד גיל שנתיים: מצד אחד הוא כבר מציאות עצמאית (אוכל בעצמו, ויש לו שכל), אבל העיקר אצלו הוא הרגש, ואינו שייך בלכוון את התנהגותו על פי השכל. הקטן מתפעל מאד ממה שנגד רצונו, מתכעס ומתקצף ובוכה אפילו מדברים קטנים ואפילו הם רק בקצת הפך רצונו{{הערה| וזהו מצד שהדעת אצלו בקטנות, לכן יתפשט מיד במדות ולא יוכל לשלוט בעצמו שלא יתפעל ([[לקוטי תורה]] שיר השירים דף ל עמוד ב).}}. בעבודת ה' מוחין דיניקה הוא הגדלת והתפשטות המדות שנעשה ע"י התבוננות. לדוגמא, על ידי התבוננות בגדולת ה'{{הערה|המתגלה בבריאת העולמות ובהתלבשות האור האלקי בהם להחיותם.}} נרגש באדם העילוי והיוקר דאלקות, וע"י זה נולדת אצלו אהבה - שאוהב את ה' באמת, ועד שתכלית חפצו ורצונו בעניני העולם הוא דוקא בהאלקות שבהם.<br />
<br />
:'''גדלות'''{{הערה|ראה הערה 2 לעיל.}} – כשנגמל התינוק (בגיל שנתיים לערך) ואוכל דגן וקורא "אבא", מתחילה להיות מורגשת אצלו השפעת השכל על הרגש. שכלו מכוון אותו לראוי ולטוב ומרחיקו מהרע גם בניגוד למדותיו, ובכללות מוכתבת התנהגותו ע"י השכל והוא יכול קצת לשלוט ברגשותיו (והדבר ממשיך ומתפתח עד גיל מצוות). ובנמשל: לאחר שנולד רגש אהבת ה' אפשר וצריך להמשיך להתבונן, שרגש אהבת ה' ימשיך לגדול ולהתפתח עד שלא יוכל להכיל אהבתו לאלוקות, והיא מדריגת אהבה ברשפי אש, וחולת אהבה.<br />
<br />
===מוחין דגדלות===<br />
שיא השלימות של מוחין דקטנות הוא כשאהבת ה' ויראתו גדלים עד שליבו רושף ברשפי אש לאלוקות. החסרון בזה (שלכן נקרא "קטנות") הוא, שהגם שהתעוררות הרגש באה מהתבוננות הנה עיקרו הוא רגש (ולא שכל), ואין לאדם שליטה לשנות את האהבה ליראה וכיוצא בזה.<br />
רק לאחר שהמוחין דקטנות הגיעו לשלימותם (ובנוסף לזה, התפתח באדם גם כח הדעת) ביכולתו לנעוץ את מחשבתו בתוקף בחוזק ובהתמדה באלוקות באופן שעיקר דביקותו באלוקות היא שכלית (ולא רגשית), וגם בזה יש שתי מדרגות כלליות:<br />
<br />
:'''מוחין דאמא''' (נקראים גם "גדלות ראשון"), התבוננות באור הממלא כל עלמין (בגדלות ה'), אך העיקר אינו ה"בכן" (המסקנה) אלא עצם ההבנה וההתעמקות באלוקות. התבוננות זו מולידה מידות "שכליות" שהן מעלה מעלה ממידות המתעוררות ע"י המסקנה (מוחין דקטנות).<br />
<br />
:'''מוחין דאבא''' (ונקראים גם "גדלות שני"), התבוננות בכח ה"חכמה" של הנפש, כאילו רואה את האלוקות בעיניו וממש מרגיש אותה.<br />
<br />
==בתפילה, במצוות, בעולמות ובקבלה==<br />
<br />
===בתפילה===<br />
: '''בכלל''' נמשכת בחינה זו (מוחין דגדלות ([[מוחין דאבא]]), כלומר [[ספירת החכמה]] כפי שהיא לעצמה) בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ב|תניא פרק י"ב]].}}.<br />
<br />
: '''בפרט''' - ההתבוננות בשעת פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה הם מוחין דקטנות (שמטרת לעורר אהבת ה', להגיע ל'ואהבת'), ותפילת העמידה היא שעת מוחין דגדלות. בתפילה מתבטל האדם כעבד לאדונו, ולמעלה וגם למטה היא שעת הכושר לכל אדם, שאז מקשר חב"ד שלו לה' להעמיק דעתו בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] ולעורר את ה[[אהבה]] כרשפי אש בחלל הימני שבלבו לדבקה בו בקיום התורה ומצותיה.{{הערה|1=[[תניא]] פרק יב}}.<br />
<br />
===במצוות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/index.htm דרך מצוותיך מצות תפילין].}}===<br />
* בכללות התפילין הם בדוגמת ראש האדם: בית התפילין רומז לגולגולת, האותיות רומזות למוח, ותוכן הפרשיות רומז לאור השכל{{הערה|הקלף והרצועות רומזות לשורש המידות ולמידות עצמן הנולדות מהמוחין.}}.<br />
* אך בפרטות יש בזה שתי בחינות '''הפוכות''':<br />
<br />
:'''תפילין של יד''' הוא מוחין דקטנות (המוחין של ספירת המלכות, שעניינם [[חותם בולט]]): אהבה ויראה המביאים לקיום תורה ומצוות.<br />
:'''תפילין של ראש''' הוא מוחין דגדלות (המוחין של ז"א{{הערה|זעיר אנפין, שש המידות שמחסד ועד יסוד}}, שעניינם [[חותם שוקע]]): ביטול במציאות, ועד שמאיר במידות פנימיותם ומקורם ושורשם שלמעלה מהשכל – הלבנונית דגולגלתא דא"א{{הערה|ולכאורה יש לומר שמטעם זה הרצועות שחורות מבחוץ ולבנות מבפנים: המידות כפי שנולדות ע"י התבוננות (שלכן הן עוברות ויוצאות מהמעברתא של התפילין) הן 'שחורות' ומצומצמות(למטה מהשכל שהולידן), ועניין התפילין (מוחין דגדלות) הוא לגלות בהן את פנימיותם ושורשם האמיתי שבלבנונית דגולגלתא.}}.<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חותם בולט – חותם שוקע]]}}<br />
<br />
מצוות נוספות{{הערה|בחלק מהמאמרים לקמן מוחין דקטנות וגדלות הן רק באופן יחסי, דהיינו, מוחין לעומת יניקה, בחלקם גדלות ממש לעומת קטנות ממש, ובחלקם גדלות שני לעומת גדלות ראשון.}} שבהקשרם מבואר עניין מוחין דקטנות ודגדלות הם מצה לעומת לחם{{הערה|תו"ח לאדמו"ר האמצעי, בראשית ח"ב, וישב, והנה אנחנו מאלמים אלומים, ר"ח, ג.}}, ימות החול לעומת שבת{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים.}}, גלות מצרים לעומת הגאולה{{הערה|ליקוטי תורה, ד"ה ששת ימים.}}, ספירת העומר לעומת מתן תורה{{הערה|תו"ח פרשת בא.}} ועוד.<br />
<br />
===בעולמות===<br />
:מוחין דקטנות הוא עולם הבריאה – ה'נולד' יש מאין והוא נברא ונפרד, וצריך להמשיך בו גילוי אלוקות.<br />
:מוחין דגדלות הוא עולם האצילות – בו נמצאת מהות האלוקות בגלוי.<br />
<br />
===בקבלה===<br />
לשון הזהר{{הערה|ח"ב נ, סע"א. עץ חיים שער הכללים פ"ב-ג. סידור האריז"ל שם.}} לגבי המוחין דעיבור היא "תלת כלילן גו תלת". הכוונה היא ששלושת הכוחות חב"ד כלולים בחג"ת, ושנים יחד בנה"י. הרבי הסביר את המושג על דרך החסידות בליל ב' דחג הפסח תשכ"ג{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296202 מאמר ד"ה להבין הענין דתלת כלילן גו תלת תשכ"ג].}}.<br />
<br />
שערות הראש מורות על מוחין דקטנות, ושערות הזקן דגדלות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/1400240003 מאמר דיבור המתחיל ראשית עריסותיכם, שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשט"ז].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* סידור עם דא"ח, שער התפילין בתחילתו.<br />
* דרך מצוותיך, שורש מצוות תפילין.<br />
* המשך תרס"ה בתחילתו.<br />
* באתי לגני תשכ"ח אות ח' (מוגה).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=769871דפוסי הזוהר2025-05-24T23:35:20Z<p>איש חסיד ישנו: תיקון פגמים בסימון הטקסט</p>
<hr />
<div>'''דפוסי הזוהר''' מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות. <br />
<br />
==רקע==<br />
[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}.<br />
<br />
==זוהר קטן וגדול==<br />
בשנים שי"ח-ש"כ (1560-1558)- עבדו במקביל שני בתי דפוס באיטליה על הדפסת הזוהר{{הערה|ליתר דיוק, במנטובה החלו בסוף שי"ח ובקרימונה בתחילת שי"ט, אבל סיום ההדפסה היה בשני בתי הדפוס כמעט יחד.}} - במנטובה ובקרימונה. שני דפוסים אלו נחשבים לראשונים, והדפוסים שאחריהם מבוססים עליהם. בין שני הדפוסים היו הבדלים גדולים הן במראה החיצוני והן בתוכן:<br />
<br />
'''גודל''' - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות "זוהר קטן" המתייחס לדפוס מנטובה, ו"זוהר גדול" המתייחס לדפוס קרימונה.<br />
<br />
'''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס ב[[כתב רש"י]], וקרימונה ב[[כתב מרובע]].<br />
<br />
'''מיקום ההקדמה''' - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית.<br />
<br />
'''נוסח ושיטת עריכה''' - במנטובה הודפס הזוהר בגרסה אחת בלבד{{הערה|כי לטענתם הצליחו להניח את ידם על כמה כתבי-יד מוסמכים (ובפרט כתב-יד מצפת), ולכן בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו רק אחת מהן, ועל פי רוב סמכו על הנוסח מצפת.}}, ואילו בקרימונה בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו את כולן{{הערה|ולכן טענו שדוקא הנוסח שלהם '''הוא''' השלם והמדויק.}}. מטעם זה הושמטו בדפוס מנטובה שלשה עמודים{{הערה|שלשיטתם מקורם בגרסה שבטעות.}}, וכן ישנם עוד כמה וכמה שינויים (שנבעו מויכוחים על גרסת כתב היד המדוייקת).<br />
<br />
מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}<br />
<br />
==זולצבך ולובלין==<br />
63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ"ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ"ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.<br />
==[[אמסטרדם|אמשטרדם]]==<br />
דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את [[כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.<br />
<br />
==[[טורקיה|קושטנטינא (קושטא)]] - שנת מלכו"ת==<br />
שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של [[רבי חיים ויטאל]] עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות שמכבידות על הלימוד.<br />
<br />
==אמשטרדם תקל"א, ליוורנו תקנ"א==<br />
בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו מ[[מקדש מלך (ספר)|רבי שלום בוזגלו]]{{הערה|רבי שלום בוזגלו (בעל ה'[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' על הזוהר) היה מגדולי רבני [[יהדות מרוקו|מרוקו]], אבל עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר ב[[לונדון]].}} להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום בחר כבסיס את דפוס [[טורקיה|קושטא]], אבל מתוך נאמנות לפירוש האריז"ל ניפה ממנו גרסאות רבות, החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות.<br />
<br />
בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]]. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת [[ניקוד]]. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים.<br />
<br />
==דפוסי [[סלאוויטא]] והבאים אחריהם==<br />
בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).<br />
<br />
אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר [[רבי חיים ויטאל|המהרח"ו]] עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862).<br />
<br />
==[[וילנה|וילנא]]==<br />
גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל"ה]], ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.<br />
<br />
==[[חסידות אשלג|זוהר הסולם]]==<br />
הנסיון האחרון לעת עתה להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל הסולם". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.<br />
<br />
במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.<br />
<br />
אך למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.<br />
<br />
כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו"ש חי"ד עמ' 237, והאגרת בשלימותה באג"ק סימן ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות".<br />
<br />
==במשך הדורות==<br />
בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. [[משה קורדבירו|הרמ"ק]] בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י [[משה זכות|הרמ"ז]] וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה ל[[רבי אברהם אזולאי]]; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרים]]<br />
[[קטגוריה:ספרים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=719870בנימין קלעצקער2024-11-06T20:57:13Z<p>איש חסיד ישנו: תקלדה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = ר' בנימין רבינוביץ<br />
| כינוי = ר' בנימין קלעצקער<br />
| תאריך לידה = לערך [[תק"כ]]–[[תק"ל]]<br />
| מקום לידה = קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי<br />
| תאריך פטירה = [[כ"ג סיוון]] [[תקצ"ח]]<br />
| מקום פטירה = [[שקלוב]], [[האימפריה הרוסית]]<br />
| מקום קבורה = שקלוב, [[בלארוס]]<br />
| מדינה = [[האימפריה הרוסית]]<br />
| מקום מגורים = שקלוב<br />
|שנות הפעילות = ?–[[תקצ"ח]]<br />
| השתייכות = [[חסידות חב"ד]]<br />
| תחומי עיסוק = [[סוחר]]<br />
| רבותיו = [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
| תלמידיו = ר' [[זלמן זעזמער]]<br />
| בני דורו = ר' [[פנחס רייזס]], ר' [[שלמה פריידס]]<br />
| חיבוריו = [[אגרת הויכוח והשלום]] (מיוחס)<br />
| אב = ר' משה אייזנשטאדט<br />
| אם = פינקל<br />
}}<br />
רבי '''בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק''' (ב[[יידיש]]: '''קלעצקער''') ו'''מ[[שקלוב]]''' (נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תקצ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[תלמיד חכם]], [[עשיר]] ו[[שד"ר]] עבור [[דמי מעמד]] שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר ב[[סיפורי חסידים|סיפורים]] רבים שסופרו על ידי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידים]]. נודע בפרט בהתעמקותו ב[[תורת החסידות]] גם בעת שהתעסק במסחר.<br />
<br />
הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש{{הערה|"מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לערך בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד [[קלצק]] (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") ולאמו מרת פינקל.<br />
<br />
משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו.<br />
<br />
ר' בנימין היה חתנו של הגאון רבי אליה פינסקער.<br />
<br />
על התקרבותו ל[[אדמו"ר הזקן]] מסופר שר' בנימין היה נכנס לגאון מוילנא ושם שמע דברי תורה נפלאים מאחד התלמידים שהפנה אותו לליאזנא שם ישמע דברי תורה כאלו.<br />
<br />
[[הרבי]] ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "[[אין עוד מלבדו]]". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני '''מסחרו''' - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kpjEAEKVcxU8bki-TRIJ4qNNoGEaMr_w/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.]}}.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי [[שלמה מקרלין]] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור{{מקור}} ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.}}, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה ל[[גילוי אליהו]]. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר ה[[יחידה שבנפש]] והוא צוחק מה[[גילוי אליהו]] של תלמידך.<br />
<br />
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!<br />
<br />
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.<br />
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.<br />
<br />
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).<br />
<br />
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}.<br />
<br />
נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.<br />
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].<br />
* משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.<br />
*הרב יוחנן גוראריה, '''אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן''' עמ' 68 ואילך.<br />
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])<br />
*'''קשור לרבי למרות הכל''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 159-164.<br />
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 7-14.<br />
*חנניה זוהר, '''ר' בנימין קלעצקער''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 103<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ר' בנימין קלעצקער", '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''', מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [https://drive.google.com/file/d/1B4yy2PmDtMcNLqSpTDAaEVYgNsM3QJBZ/view גיליון 8]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=719867תורת הקבלה2024-11-06T20:45:25Z<p>איש חסיד ישנו: מילה חסרה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}<br />
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[עשר הספירות]], ממושגי היסוד בקבלה]]<br />
<br />
ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.<br />
<br />
לאורך הדורות תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים, ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. ישנן הסתייגויות רבות, הן ב[[הלכה]] והן בתורת הקבלה עצמה, על לימוד תורה זו לאלו שבדרגתם הרוחנית אינם ראויים לכך. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת [[האר"י]], שכתב{{הערה|ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפסה גם כן בהוספה ל[[קונטרס עץ החיים]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר (מהורש"ב]]) נ"ע). ועוד.}}: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה".<br />
<br />
[[תורת החסידות]] שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]] כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה, וקטעים רבים במאמרי החסידות מבארים ענינים קבליים. עם זאת, נשיאי החסידות לא עודדו לימוד שיטתי של הקבלה לרבים, אלא הסבירו שב[[לימוד החסידות]] יוצאים גם ידי חובת לימוד הקבלה, ואדרבה, לימוד זה הוא המבטיח שלא יטעה הלומד בהבנת מושגי הקבלה.<br />
<br />
== תולדות תורת הקבלה ==<br />
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר יצירה]], המיוחס ל[[אברהם אבינו]] (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערה|שם=חגיגה|ראה חגיגה יג, א ואילך.}}.<br />
<br />
===בתקופת התנאים===<br />
היו כמה תנאים שנודעו בעיסוק בתורת הסוד. ביניהם [[רבי נחוניא בן הקנה]], שלו מיוחסים מספר חיבורים בתורת הסוד: [[ספר הקנה]], [[ספר הבהיר]], [[ספר הפליאה]] ו[[ספר התמונה]]; וכן [[רבי ישמעאל]] ו[[רבי עקיבא]], שלהם מיוחסים [[פרקי היכלות]] ועוד. המרכזי מבין התנאים שעסקו בתורת הסוד הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]], שיחד עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ושאר התנאים מחבורתו חיבר את [[ספר הזוהר]]. ספר זה היה גנוז במשך למעלה מאלף שנה (אם כי ייתכן שחלק מהגאונים והראשונים הכירו אותו), והתגלה במאה הראשונה לאלף השישי על ידי המקובל רבי [[משה די ליאון]]. מאז פירסומו הפך הספר לספר יסוד של תורת הקבלה, ורבים מכתבי הקבלה מבוססים עליו.<br />
<br />
===בתקופת הראשונים===<br />
בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי אהרון בן שמואל הנשיא, מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי משה בן קלונימוס קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה לאשכנז - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי שמואל החסיד ובנו [[יהודה החסיד]], וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.<br />
<br />
חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה בפרובנס. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי יצחק. דרך רבי יצחק, שעבר לספרד, עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{הערה|שם=רחו|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן רבינו בחיי בן אשר, רבי פרץ הכהן מחבר "מערכת האלקות", ה[[רשב"א]] ועוד.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו [[רש"י]]), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.<br />
<br />
=== מקובלי צפת ===<br />
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברותיהם של גדולי המקובלים ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]]: [[האר"י הקדוש]] רבי יצחק לוריא, רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
<br />
תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי [[צפת]] בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שלמה אלקבץ]] וה[[רדב"ז]]. באותה תקופה חי ופעל רבי [[משה קורדובירו]], הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה. בספרו הגדול [[פרדס רמונים]] סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ופרש את שיטתו בקבלה.<br />
<br />
ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה הייתה לרבי [[יצחק לוריא]], האר"י, שעלה מ[[מצרים]] לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי [[חיים ויטאל]], שהוא הכותב העיקרי של [[כתבי האריז"ל]]. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.<br />
<br />
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.<br />
<br />
==לימוד הקבלה==<br />
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר '[[פרי עץ חיים]]' מכתבי האר"י, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]<br />
<br />
שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.<br />
<br />
אך להלכה נפסק{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.}} שלימוד הקבלה נחשב כחלק מלימוד ה[[גמרא]], כלומר, לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא{{הערה|1=[אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/4/index.htm לקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך)]. ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני ההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.}}.<br />
<br />
===הגבלות על לימוד הקבלה===<br />
בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.<br />
<br />
זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}.<br />
<br />
זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמוה"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], [[אדמוה"ז]] אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}.<br />
<br />
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}<br />
<br />
== הקבלה והחסידות ==<br />
[[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י [[נוסח האריז"ל]].<br />
<br />
במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]].<br />
<br />
מאמריו של [[אדמו"ר הזקן]] בנויים ברובם על דרך הפשט, ומעט מתורת הקבלה (מתוך תורת הקבלה המצוייה בספרים), המעט המופיע במאמריו הם דברים המובנים למי שלמד קצת בספרי הקבלה, ומטרת הבאתם במאמרים היא כדי להוסיף [[אהבה ויראה]] ללומד{{הערה|תיק החקירה אות ט"ז}}.<br />
<br />
לעומת זאת במאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]] תורת הקבלה לא מובאת כלל{{הערה|מפי אדמו"ר הרש"ב, [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון#רשימת ענינים וסיפורים|רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש]] ע' ט"ז.}}.<br />
<br />
כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק עם מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.<br />
<br />
אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.<br />
<br />
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}.<br />
<br />
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}.<br />
<br />
אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג [[אחדות ה']] שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה{{הערה|כך התבטא ר' [[שלמה פריידס]], הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.}}.<br />
<br />
===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות===<br />
בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/28/271.htm שיחת ש"פ וישב תשי"ד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2230.htm אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4371.htm חלק י"ג, אגרת ד'שעא]. ועוד.}}. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על [[לימוד תורת החסידות]]. ברבים ממכתביו מבסס [[הרבי]] את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2150.htm חלק ז', אגרת ב'קנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5602.htm חלק ט"ו, אגרת ה'תרב]. ועוד רבים.}}.<br />
<br />
בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של [[עקבתא דמשיחא]], ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר ב[[עבודת ה']]. ב) [[החסידות כטעימה מהגאולה|בגלל ההתקרבות לביאת המשיח]] שאז יעסוק העולם כולו ב[[ידיעת ה']], וישנו צורך בהכנה לכך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.}}.<br />
<br />
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו===<br />
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יחזקאל אשלג]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]]<br />
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.<br />
<br />
[[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}.<br />
<br />
כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.<br />
<br />
כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ולהבחל"ח הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מדוע-הרבי-לא-יוצא-בקול-קורא-ללימוד-תורת/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]''' {{וידפו}}<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד<br />
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל<br />
*'''[https://sinun770.org/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=713838רשימת תלמידי הקבוצה2024-09-22T02:59:04Z<p>איש חסיד ישנו: </p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:רתה]]}}<br />
{{תוכן שמאל}}<br />
דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.<br />
<br />
'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.<br />
<br />
בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".<br />
<br />
בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב"דית]] בארץ הקודש, ונכון לשנת תשפ"ג מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 400 תלמידים.<br />
<br />
==שנת הלימודים==<br />
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים ב[[חצרות קודשינו]] חצי שנה. לאחר מכן סודר שישהו שנה שלמה מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] תשל"ח - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות בחצרות קודשינו מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' [[אפרים וולף]] (מנהל תומכי תמימים כפר חב"ד) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br />
<br />
כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ב==<br />
[[יוסף הומינר]] | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] | [[משה ליפש]] | [[בנימין מזרחי]] | [[משה יצחק פורסט]] | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[מנחם נחום שטרנברג]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ג==<br />
[[יוסף הרטמן]] | [[נתן וולף]] | [[דוד קרץ]]{{להשלים}}<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ד==<br />
[[שלום לייב אייזנבך]] | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | [[אהרון הלפרין]] | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי) | שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | [[אלחנן יעקובוביץ']] | [[אריה יהודה לייב לוין]] | [[בן ציון ליפסקר]] | [[מאיר לרר]] | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | אברהם זרח סלוין | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | [[ברוך קפלן]] | [[שמעון שאער]] | שלום שירום<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ה==<br />
[[חנניה יוסף אייזנבך]] | [[יהודה אלחרר]] | עמנואל אלטהויז | [[נתן אשכנזי]] | [[שמואל יחזקאל כהן]] | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל וולף]] | [[צבי ויגלר]] | [[משה שלמה לויטין]] | [[משה מזרחי]] | [[חיים יהודה רבינוביץ]] | [[שלמה אוחנה]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ו==<br />
[[אברהם אייזנבך]] | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[אריה יהודה לייב לוין]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | [[שרגא פייטל סודקביץ]]' | [[גרשון קוק]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ז==<br />
[[יצחק אופנר]] | מנחם חבקוק בלוי | [[גרשון בורקיס]] | [[אברהם אבא ברוק]] | [[דניאל דוב גאלדבערג]]| [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | [[שלום דובער כהן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | שמואל מקוביצקי | שמואל חיים פרנקל | [[יששכר דוב קלויזנר]] | [[שלום סגל]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | [[שמואל קורץ]] | משה דב ווייס<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ח==<br />
[[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | [[נטע שלמה וילהלם]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[שמואל חיים פרנקל]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ט==<br />
[[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | יעקב יוסף ברגר | [[אברהם גד דרוק]] | [[משה הבלין]] | [[אליהו סויסא]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[שלמה רוזנברג]] | [[שמואל ריבקין]] | [[שמואל בן ציון רבינוביץ (ירושלים)]] | [[גרשון לוין]]<br />
<br />
==קבוצה תש"ל==<br />
<br />
[[קובץ:קבוצה תש"ל.png | שמאל | ממוזער | '''קבוצה תש"ל''' בתמונה, ב'בית הנשיא'.]]<br />
<br />
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[משה בלוי]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | [[שלמה יהודה ויגלר]] | [[משה יוסף ווייס]] | [[מנחם וולפא]] | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | [[מנשה חדד]] | חיים יהודה | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | צבי אליהו מלוב | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה) | חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק) | יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | [[שלמה רוזנברג]] | מרדכי שטיינברגר | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח | אליהו דהאן<br />
<br />
==קבוצה תשל"א==<br />
[[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[שמעון זוננפלד]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה) | חיים שלום סגל]] | [[יוסף מאיר שטרסברג]] | [[ישראל מחפוץ]] | [[זמרוני זליג ציק]] | [[משה קלין]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ב==<br />
[[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]] | לוי יצחק ברוק<br />
<br />
==קבוצה תשל"ג{{הערה|[https://col.org.il/news/144646 קבוצה תשל"ג בשדה התעופה בדרכם לחצרות קודשנו]}}==<br />
[[אפרים פנחס בייטש]] | [[יוסף יצחק בייטש]] | [[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | נחמן הרשקוביץ' | [[ישראל נחום וילהלם]] | אברהם יהודה חזן | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | עזרא מיפעי | סעדיה מעטוף | [[שבתאי סלבטיצקי]] | ישי קלעצ'י | [[אלעזר מרדכי קעניג]] | [[יהושע שארף]] | [[יוסף יצחק בורובסקי]] | [[גרשום אוחנה]] | [[יעקב אופן]] | [[לוי פריז]] | ירחמיאל רוך<br />
<br />
==קבוצה תשל"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/147568 משלחת בראשות הנהלת הישיבה מקבלת את פני קבוצה תשל"ד בשדה התעופה ע"ש קנדי {{col}}]}}==<br />
[[טוביה זילברשטרום]] | [[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[דב טברדוביץ]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[יצחק ליברמן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | [[עזרא ערד]] | [[מרדכי הלפרין]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ה==<br />
[[שלמה זלמן אלפרוביץ]]' | [[יצחק יהודה הולצמן]] | [[יוסף שאול הרשקוביץ]] | [[דוד ועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | [[זאב פרידמן]] | יהודה קליין<br />
<br />
==קבוצה תשל"ו{{הערה|על קבוצה תשל"ו הרבי התבטא "עלי ועל צווארי".}}==<br />
[[יקותיאל אלפרוביץ]] | [[דוד משה אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | [[יוסף יצחק לוין]] | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | חיים מרדכי עקשטיין | [[יוסקה שפרינגר]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ז==<br />
[[נפתלי חייבי]] | [[יעקב יהודה]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]] | יעקב שטיינברג | [[שאול ג'ובאני]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ט==<br />
[[קובץ:קבוצה תשלט.jpg | שמאל | ממוזער | קבוצה תשל"ט]]<br />
{{כתב קטן | מכ' מנחם אב תשל"ח עד מר חשון תש"מ, הקבוצה הראשונה שלא היתה מפסח לפסח{{הערה|בשנת תשל"ח מחודש אייר עד חודש מנחם אב לא היתה אף קבוצה.}}}}<br />
<br />
[[חיים אהרן]] | [[יצחק אלישביץ]] | [[יוסף ליפא אלפרוביץ]] | [[אליהו אסולין]] | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | דב בן שחר | משולם גדסי | פנחס גרליק | בנימין וולף | [[משה ויינר]] | [[נפתלי וקנין]] | אהרן ווקסלשטיין | אברהם חדד | רחמים חודייטוב | אליעזר שלמה חסקינד | נחום חצרנוב | אליעזר יקונט | חיים כמרי | שלמה זלמן לוין | מרדכי ליפסקר | ישראל מרדכי לישנר | יוסף לסקר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | [[אברהם מיכאלשווילי]] | [[יעקב מנדלזון]] | ? מיפעי | [[מנחם עמוס מושקוביץ]] | [[עזריאל מיפעי]] | נפתלי מעטוף | שלמה מעטוף | יוסף יצחק סלפושניק | שמחה בונם פאביאן | יוסף פולק | דוד פרידמן | יאיר פרדני | אברהם קדוש | [[אבשלום קיל]] | ישכר דב בן שחר | מרדכי שמח | [[משה שניאור]] | [[שלמה תעיזי]] | משה ריבר<br />
<br />
==קבוצה תש"מ==<br />
[[יעקב דב בייטש]] | [[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | שמשון ישראלי | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ<br />
<br />
==קבוצה תשמ"א==<br />
[[מנשה אלטהויז (קריית טבעון) | מנשה אלטהויז]] | שלמה מאיר אמיתי | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד) | מנחם מענדל גורביץ']] | [[שמואל מנחם מענדל גרוזמן]] | [[יואל דובקין]] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[אליעזר זלמנוב]] | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | טוב מעטוף | [[יחזקאל מרקוביץ']] | [[אריה פרקש]] | ברוך פלדמן | [[נתן נטע ציבין]] | [[אהרן קנייבסקי]] | [[אברהם קנלסקי]] | זלמן ריבקין | מרדכי ריבקין<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ב==<br />
אליצור אפרתי | [[אליעזר יעקב ברוד]] | [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] | יצחק אייזיק גרינוולד | [[יוסף יצחק דונין]] | [[יצחק מאיר הלפרין]] | אברהם משה יוסף הרץ | [[אליהו וילהלם]] | [[אלחנן ווגל]] | [[משה חפר]] | [[טוביה יעקובוביץ]] | [[יצחק ליפש]] | [[יוסף יצחק לרר]] | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[משה זאב פיזם]] | [[אברהם פלדמן (נחלת הר חב"ד)]] | אשר קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | שמואל קסלמן (בר"ב המשפיע בערל) | שמעון ריבקין | שמואל ריבקין | [[נפתלי שפרינגר]]<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ג==<br />
שבתאי אושקי (הרצליה) | [[אשר אייזנבך (כפר חב"ד)]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת) | שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | יהושע גוחפי | חיים יוסף גוטליב | צבי יחיאל גולדשמיד (צפת) | שמעון גורליק (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | [[שלום דוב גרוזמן]] | [[צבי מאיר ויינפלד]] | [[אליעזר אליהו ויינר]] | יוסף יצחק זהר | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב"ד) | [[אורי מרטון]] | יוסף יצחק נוטיק | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אברהם יצחק רבינוביץ]] | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד) | יחיאל יוסף ריבקין]] | שלמה ריבקין | [[אליהו שדמי]]<br />
<br />
==קבוצה תשד"מ{{הערה|[https://chabad.info/news/1043372/ ארבעים שנה לקבוצה תשד"מ: הבוגרים נפגשו להתוועדות חגיגית {{אינפו}}]}}==<br />
<br />
[[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון) | פנחס טודרוס אלטהויז]] | [[משה אייזנברג]] | [[אברהם לוי (מגדל העמק) | אברהם לוי]] | [[שמואל בן סימון]] | [[שאול משה אליטוב]] | [[אברהם אלאשוילי]] | [[משה אקסלרוד (עתלית) | משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | [[שלמה זלמן ברקוביץ]] | [[יצחק יעקב גלבשטיין]] | [[ישראל גליס]] | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | [[יחזקאל חנונו]] | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | [[יוסף יצחק מישולבין]] | [[בצלאל יקונט]] | שמעון ירדני | בנימין כהן | אברהם יוסף כהנא | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[ישראל לנדא]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון) | שלמה סגל]] | [[דוד משה ערנטריי]] | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] | [[בנימין קרניאל]] | [[משה ריבקין]] | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | [[אהרן שיפמן]] | [[יעקב אריה שמולביץ]] | יוסף שכטר<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ה==<br />
חיים אוחיון | [[יעקב אורנשטיין]] | מענדל אייזנבך (כפר חב"ד) | [[מרדכי גלזמן]] | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | [[ישראל שכנא דברוסקין]] | [[שלום הלל]] | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] | חיים ויצמן | דוד ולס | ישראל זהר | דוד זילברשטרום (כפר חב"ד) | [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] | [[מנחם כהן (צפת) | מנחם כהן]] | [[יוסף יצחק כ"ץ]] | [[אברהם לוי]] | [[רפאל שמשון לוינסון]] | [[יצחק לפקיבקר]] | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | [[נפתלי מרינובסקי]] | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן]] | [[יוסף יצחק נפרסטק]] | יצחק סבג | יהודה סלפושניק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | אברהם ברוך פבזנר | [[שבתי פישר]] | [[דרור פרומר]] | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין (מטולה)|משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי | [[אליהו תמם]]<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/145140 מפגש הקהל, תשפ"ג] {{COL}}}}==<br />
[[ברוך אוברלנדר]] | [[יוסף אולידורט]] | [[דוד אזולאי]] | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | [[יצחק גולדשמיד]] | [[שניאור זלמן גורליק]] | [[זושא גרינברג]] | [[אשר גרשוביץ]] | [[חיים וולף]] | [[הרצל כהן]] | עזרא כפיף | [[מרדכי מישולובין]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[ברוך מרגליות]] | ברוך מרדכי סבאג | [[יגאל ציפורי]] | יוסף העניך קורנט | יעקב קורנט | יעקב רבינוביץ | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]] | שלום מנחם מנדל גרליק<br />
==קבוצה תשמ"ז{{הערה|[https://www.hageula.com/moshiach/king/25694.htm פרסום ראשון / גלריה מיוחדת משנת תשמ"ז{{הגאולה}}]}}==<br />
[[קובץ:קבוצה תשמ"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשמ"ז ]]<br />
[[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה אייזנבך | [[שמעון אייזנבך]] | [[מאיר אליטוב]] | שמואל אנגלסמן | [[שאול אקסלרוד]] | [[רפאל בכר]] | [[מנחם מענדל בלוי]] | [[יוסי בקרמן]] | דוד גבאי | [[אשר דייטש]] | [[משה הלל]] | [[אברהם הרשקופ]] | [[חיים צבי וולף]] | [[אריה זאב וועג]] | [[קלמן ויינפלד]] | [[מנחם וייספיש]] | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | אברהם שמואל זאיאנץ | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | [[יעקב טורנהיים]] | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[יוסף יצחק ליפקין]] | [[אברהם שמואל בנימין ליפש]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | [[בנימין לרר]] | [[רפאל מוריאל]] | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | [[נחום ערנטרוי]] | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | [[יונה פרוס]] | בנציון פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | [[שמואל קוט]] | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | [[זאב קפלן]] | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | מיכאל רייניץ | חיים שאלט | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם | אברהם משה קירשנבוים<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/143927 35 להסתלקות הרבנית: חברי קבוצה 'תשמ"ח' התכנסו • צפו{{תמונה}}{{COL}}]}}==<br />
יוסף יצחק אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | [[יהודה בוטמן]] | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | [[שאול בן שחר]] | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | [[משה דובער הלוי הבר]] | [[משה הלל (אור יהודה) | משה הלל]] | שניאור זלמן הלפרין | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | [[מנחם מענדל הלוי חפר]] | שניאור זלמן יוזביץ | [[ברוך מנחם כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | שלמה לרר | אביעזר רפאל מור יוסף | שבתאי מיכאלשווילי | [[אלחנן ישראל מישולובין]] | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | [[פנחס שניאור סלפושניק]] | שמואל סננס | מנחם ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן | מגוס כהן | דוד אטיא | מרדכי גבאי | רחמים גינדי | ברוך קיי | בנימין פינטל | אברהם רייכמן<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ט{{הערה|{{קישור חבד און ליין|6157|תלמידי 'קבוצה' תשמ"ט התאחדו בשבת בכפר-חב"ד||ז' אב תשס"ד}}{{קישור חבד און ליין|120249|30 שנה ל'קבוצה' תשמ"ט: שבת אחדות בכפר הנוער בז'יטומיר||כ"א אב תשע"ט}}}}==<br />
[[זאב אופנהיימר]] | [[שמחה מאיר אופנר]] | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | שמעון ביטון | [[ינאם בן ארוש]] | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | [[אהרון גליס]] | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד) | ישראל הלפרין]] | [[שניאור זלמן הניג]] | [[שגיא הר שפר]] | [[צבי הרשקוביץ]] | שניאור זלמן וובר | [[זלמן וולף]] | שלמה אליעזר וועג | [[שלמה וילהלם]] | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | [[שמשון טל]] | [[ישראל ניסן מור יוסף]] | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | [[מנחם מענדל לפקיבקר]] | צבי ליפסקר | [[ישראל ליפסקר (ירושלים) | ישראל ליפסקר]] | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | [[זאב מינצברג]] | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | [[חיים שאול נוישטט]] | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | [[אריאל פז]] | דוד פינסקי | משיח מוריאל | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | שבתי ציקוושוילי | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון<br />
<br />
==קבוצה תש"נ==<br />
[[קובץ:קבוצה,תש"נ.JPEG | 250px | שמאל | ממוזער | קבוצה תש"נ]]<br />
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | [[שמעון אלהרר]] | [[שאר ישוב אלחרר]] | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | [[זאב יהודה ברנשטוק]] | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | [[מנחם מענדל וילהלם]] | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | [[טוביה חבקין]] | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | [[מרדכי טנג'י]] | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | יעקב ליאני | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן) | ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | מרדכי נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | [[יעקב יוסף קופרמן]] | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | [[אליעזר קרוגליאק]] | יהושע קרישבסקי | [[שמעון רבינוביץ]] | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תנש"א==<br />
[[קובץ:קבוצה תנש"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תנש"א ]]<br />
נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | [[שמעון אלמליח]] | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | יוסף יצחק הלל | לוי הענדל | פישל העניג | [[שמעון ויינר]] | מענדל וילהלם | [[עמנואל חביב]] | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | [[ברק כוכבי]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | [[שמעון לסאוו]] | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | [[בצלאל מזרחי]] | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | [[מרדכי מינצברג]] | [[אהרון מנגמי]] | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | [[יוסי נחשון]] | [[יוסף יצחק ניסלביץ']] | שלום דובער ניסלביץ' | [[אלחנן סגל]] | נחמן סגל | רון עבאדי | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | [[יצחק קורץ]] | מנחם מענדל קליין | [[נחמיה קפלון]] | מנחם מענדל קפלן | [[אהרון קרניאל]] | [[נועם רוט]] | נחום רוקח | [[אוריאל שחר]] | [[מרדכי שיינר]] | שלום שיינר<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ב{{הערה|[https://col.org.il/news/116844 קבוצה תשנ"ב-תשע"ט • היו ימים{{col}}]}}==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנב.jpg | ממוזער | 250px | קבוצה תשנ"ב]]<br />
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי | מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | פנחס שלום גלויברמן | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | [[מנחם מענדל הנדל]] | [[משה לייב ובר]] | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | [[עזריאל זעליג וולפא]] | טוביה ויגלר | [[שבתי ויינטרוב]] | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | [[יהודה לייב זילברשטרום]] | [[רענן זיו]] | זאב זיילר | יואל זכריה | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | [[אלחנן כהן (קריית מלאכי) | אלחנן כהן]] | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לבקיבקר (ערד) | [[אברהם לרר]] | [[מענדי לויטין]] | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ | שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | [[צבי סלונים]] | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | דוד פינטו | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד | דוד פינטו<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ג{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146637 מפגש של בוגרי קבוצה תשנ"ג לרגל 30 שנה לקבוצה] {{COL}}}}==<br />
[[שמואל אייזנברג]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | [[ניסים אלמליח]] | זליג אשכנזי | [[משה יהודה בלוי]] | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | [[שמעון גופין]] | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | [[אשר גליס]] | דוד יצחק גרברציק, [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | דורון לינדמן | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | מנחם מענדל הרטמן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | [[מנחם מענדל משי זהב]] | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה) | יוסף יצחק ליפסקר]] |חיים בנימין לפקיבקר | [[אריאל מדר]] | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מאיר סמדז'ה | שמואל סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | [[מנחם מענדל קוטנר]] | משה קוק (כפר-חב"ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | [[משה אריאל רוט]] | מאיר רוטר | [[אביחי רוטשילד]] | איתמר שיינר<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ד==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ד.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ד]]<br />
דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | [[דב אקסלרוד]] | [[שמעון ביטון]] | [[שלום דובער גופין]] | יואל גלט | [[חיים גלינסקי]] | שניאור זלמן גרינברג | שמואל דוידזון | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | [[שלום מרדכי הלל | שלום הלל]] | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | משה זלמן וילנקין | ברלה יהודה | אריה לייב כהן | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) | חיים דוד לאופר | מרדכי לבנהרץ | [[אריה לוי]] | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | [[יחזקאל ליפשיץ]] | יוסף לרר | גואל מיירס | אעיל מנדלוביץ | פנחס מור | מאיר מור יוסף | מאיר מזרחי | מאיר חי מזרחי | מיכאל שלום מזרחי | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | אהרן נמירובסקי | דוד ירמיהו סודקביץ | לוי יצחק סטמבלר | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שבתי יונה פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | מרדכי קירשנשטיין | [[גדעון קיי]] | אברהם קנלסקי | [[חיים קפלן]] | [[שלמה רוזנבלט]] | [[יוסף זאב רייניץ]] | [[יוסף יצחק שטיינברגר]] | יוסף שיף | מרדכי הלפרין שניאור זלמן קוט | מוטי כהן<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/68799/ תמונת היום - עשרים שנה לקבוצה נ"ה]}}==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ה]]<br />
חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | אליהו בייטש | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח) | מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | [[שמעון ברגמן]] | איל שמעון ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | [[ירחמיאל גורליק]] | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | יוסי הלפרין | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | [[לוי יצחק וולף]] | [[שניאור זלמן זקלס]] | לוי יצחק טייכטל | [[מנחם מענדל טייכמן]] | [[שניאור טרבניק]] | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | [[אהרן כהן]] | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי מינצברג]] | ישיעהו העניך לרנר | [[דוד מנחם מענדל ליברזון]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[דניאל מקובצקי]] | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | יצחק פרומר | יוסף יצחק פרידמן | משה פיליפ | נתן פריז | לוי צירקוס | [[ארי קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | [[מנחם מרדכי קעניג]] | דניאל קריצ'בסקי | [[גרשון שנור]] | [[שניאור שניאורסון (רמת אביב) | שניאור שניאורסון]] | משה עוזיאל אסולין<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ו==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ו.jpeg | 259px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ו]]<br />
לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | [[מוטי גורליק]] | [[מנחם מענדל גרינפלד]] | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | [[בני וולף]] | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | אברהם כהן | יהודה לייב כהן | [[יוסי כהן]] | יצחק לייב כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | [[יצחק חיים מרטון]] | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | [[שאול נפתלין]] | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | [[לוי יצחק רוזנברג]] | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ז{{הערה|[https://col.org.il/news/160015 חלק מחברי קבוצה תשנ״ז התוועדו אמש במפגש השנתי לכבוד יו״ד שבט בבית אגודת חסידי חב״ד ב-770 כפר חב״ד{{col}}]}}==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ז]]<br />
[[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימאוו | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | יוסף יצחק קליין | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | [[מאיר גבאי]] | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | אריאל דישראלי | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | [[שניאור זלמן וישצקי]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | אהרן מוזיקנט | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | [[נח סוליש]] | נחום סאריטשעוו | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | [[אברהם רוזנבלט]] | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין | [[מנחם תעיזי]]<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ח==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ח]]<br />
מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | [[חיים שניאור זלמן אופן]] | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | [[חיים אלרואי]] | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה הלוי בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | [[נחום גולדשמיד]] | [[ניר גושן]] | [[שרון גושן]] | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד) | זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | [[עזריאל זעליג וולפא]] | שניאור זלמן ויגלר | לוי יצחק וילהלם | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | [[חיים אליעזר חיטריק]] | [[שלמה חריר]] | [[משה טאלר]] | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | [[מנחם מענדל כהן (ביתר) | מנחם מענדל כהן]] | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | לוי יצחק מעטוף | [[יוסף יצחק מרזל]] | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | [[אליהו סגל]] | חנני סגל | שמואל סגל | [[ראובן שמעון סויסא]] | [[מנחם מענדל סלבטיצקי]] | לוי יצחק סלומון | [[חננאל יהושע פיזם]] | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | [[חיים קיז'נר]] | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | [[מאיר שמחה קריצ'בסקי]] | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קראץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל הלוי שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ט==<br />
[[קובץ:קבוצה תשנ"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ט]]<br />
[[אבישי איפרגון]] | [[שרון שלום איבגי]] | ישראל אברהם אמיתי | אברהם אליהו ארבטר | מנחם מענדל אשכנזי | חיים מאיר הלוי בורגן | יעקב צבי בורובסקי | [[ישראל בייזר]] | חיים שאול ברוק | יואל בליניצקי | יואל גאנזבורג | נחשון הלוי גבעוני | ישי יצחק גבאי | מיכאל גירשזון | אריה שמואל הלוי גלייזר | שניאור זלמן גול | [[מאיר גול]] | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | טל גונן | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] | שניאור זלמן גרשוביץ | [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר) | יחיאל מיכל דאברוסקין]] | יוסף הלוי דסקל | מאיר הבר | אברהם ברוך הולצברג | שאול הלוי הורביץ | [[יוסף הלפרין]] | [[יואל הר צבי]] | מנחם מענדל הרצל | דוד לידר אור והבה | שיינין וולף | אברהם וואלף | שניאור זלמן וועכטער | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | לוי יצחק חזן | איתמר חייקין | יוסף יצחק חימי | יונה חסקי | [[מנחם מענדל טברדוביץ']] | יהודה טויטו | שמואל יורקוביץ' | יהושע אלימלך יעקוביאן | יובל כהן | [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)]] | שלמה כץ | טל לוי | דן לוקשין | מנדי לייכטער | משה ליסטנגורט | ישראל ליפשיץ | יוסף יצחק רן מוטולה | הלל מונדשיין | שמעון מלוב | יוסף חיים משה | שניאור זלמן מחפוץ | יצחק מאיר מיידנצ'יק | נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דב בער הלוי סגל | בנימין שלמה סימפסון | מנחם מענדל עזיזא | דוד עידה | לוי יצחק פבזנר | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופצ'יק | נתן קוק | [[דוד קורץ]] | אליהו שמעון קליינברג | מאיר שמחה קנלסקי | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עילית) | אלעזר מרדכי קעניג]] | [[דוד קפלן]] | שי נשר קציר | חיים אלימלך רבינוביץ' | גרשון רבינוביץ׳ | אליהו דוד רוזנבלום | יצחק רוזנפלד | שלמה רוזנפלד | [[ניסן מענדל רופו]] | יצחק רטובסקי | משה שארף | וולף שיינין | יהודה שלג | שלום שניאורסון | ישראל תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תש"ס==<br />
[[קובץ:קבוצה תש"ס.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"ס]]<br />
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | [[עמית אטדגי]] | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)]] | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | [[יאיר בורוכוב]] | שלמה זלמן בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | טל גונן | לוי יצחק גופין | [[שניאור זלמן גורי]] | [[שמואל גלדציילר]] | [[ינון גלעדי]] | [[מנחם מענדל גרליצקי]] | מרדכי אברהם ישעיה גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל פנחס מנחם שלום חדד | [[ברוך חדד]] | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס הלוי טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר הלוי טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) | שניאור זלמן ליפסקר]] | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | [[מנחם מענדל מינצברג]] | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי חיים הלוי מרינובסקי | [[יהושע מנחם נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נמירובסקי | שמעון הלוי סגל | [[שניאור זלמן הלוי סגל]] | ישראל סודרי | שבתי מנחם מענדל סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטרברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד שלום קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | [[מנחם מענדל קנלסקי]] | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | [[אברהם מאיר רבינוביץ]] | צבי רבינוביץ | [[שלום רוזנברג]] | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה הלוי שופט | מיכאל שטרן | [[מנשה שטרנפלד]] | מנחם מענדל שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | [[מרדכי שניידרמן]] | ארז תעיזי | מנחם מענדל גול<br />
<br />
==קבוצה תשס"א==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"א]]<br />
אבי אבוקסיס | [[אמחיה אבן ישראל]] | מנחם מענדל בינשטוק | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | [[מנחם מענדל אופן]] | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן איש בית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | [[אבישי בטאשווילי]] | [[אברהם ביטקין]] | יצחק ביר | פנחס בלשניקוב | יששכר בן דוד | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | יעקב דייטש | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שלוימי וולפא | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | נתנאל זנו | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | [[מאיר טרגר]] | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | [[רפאל לויוב]] | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | [[אריאל למברג]] | [[מנחם מענדל לרנר]] | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק | אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | [[שלום דובער מרזל]] | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | אילן סטיפלמן | מיכאל אליהו סיטבון | חיים שלמה סייג | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | נחמיה פורסט | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסף יצחק יעקב פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה) | מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | [[אברהם קלי]] | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | [[יוסף יצחק קריצבסקי]] | [[מנחם מענדל קרמר]] | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | [[רועי רוזנבויום]] | [[משה דוד אליהו רוזנבלט]] | מיכאל רוזנטל | מנחם מענדל רוזנפלד | [[ינון רוט]] | [[מנחם מענדל רוט]] | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | [[שאול רייצס]] |יונתן שמעוני| הראל שער | אסף שלמה שעתל<br />
<br />
==קבוצה תשס"ב==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ב]]<br />
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | יעקב מאיר אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | דוד יונתן איש בית | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | [[משה אסולין]] | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | [[שלום דובער דיקשטיין]] | [[יוסף דניאל]] | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | [[שי הרמתי]] | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | יוסף וקסלשטיין | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | [[מנחם מענדל זקלס]] | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | יקר חלילי | פרץ חן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | [[יעקב אלימלך טהאלער]] | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון) | שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחיה סגל | יוסף יצחק סגל | [[נחמיה סגל]] | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | דוד סיטבון | אופיר סמימי | אופיר סמימי | [[מנחם מענדל ערד]] | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ"ח) | [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | יהושע רבינוביץ | [[דוד מנחם מענדל שאער]] | יוחאי יהודה שאער | [[דניאל אהרון שהינו]] | [[יוסף יצחק שוורץ]] | [[שמוליק שחר]] | דוד מנחם מענדל שטרסברג | [[נחום שטרסברג]] | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | בועז רשף | [[חיים הלל שפרינגר]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ג==<br />
[[קובץ:קבוצה סג.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ג]]<br />
אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב"ר יצחק) | שמואל אופן (ב"ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | אברהם יוסף בייטש | [[אהרון יואל בייטש]] | [[דוד בייטש]] | [[שמואל ביסטריצקי]] | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | [[גיא ברגר]] | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | נפתלי שטרן | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | [[חיים יהושע זקלס]] | מנחם מענדל חרבי | [[פרץ חן (אשקלון) | פרץ חן]] | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | [[שלום דוב בער סטמבלר]] | [[חנוך כהן]] | ברוך לבנוני | רונן לגטיוי | [[יפתח יעקב לוזיה]] | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד) | מנחם מענדל ליברמן]] | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | [[מנחם מענדל מרגולין]] | שרגא מרזל | [[ישעיה מרנץ]] | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | [[לוי יצחק נחשון]] | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | [[דובער פרבר]] | [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]] | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | [[אברהם פרקש]] | [[לוי משה לרנר]] | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | [[ישי קלי]] | יהושע קעניג | [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)]] | [[יצחק קרומבי]] | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | [[שמואל שארף]] | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | [[צמח צדק תעיזי]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ד==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ד.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ד]]<br />
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]] | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | [[דובי ברוד | שלום דוב בער ברוד]] | [[דוד גבירץ]] | מנחם מענדל גודמן | [[יוסף גולדברג (תאילנד) | יוסף גולדברג]] | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | [[חנוך גכטמן]] | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | [[דורון הגי]] | לוי הנאו | [[מנחם מענדל הרשקוביץ]] | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים אלעזר ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי מענדל חדד | מנחם מענדל חיות | [[שלמה טביב]] | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע) | מנחם כהן]] | לוי יצחק אליהו כהן-הלפרין | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | [[שניאור זלמן לישנר]] | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | ישראל מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי | מנחם מנדל עזאגווי | דוד פולק | יצחק פרוש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | [[שמחה פרידמן]] | [[שלמה ברוך פרישמן]] | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | [[אברהם דוד קירשנזפט]] | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | ישראל אפרים פישל רבינוביץ | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל ברוך רוחמקין | [[זאב רויטמן]] | שניאור רייניץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | [[ינון ששון]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ה==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ה]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | [[מאיר יהודה אלפסי]] | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | [[שניאור יעקב הלל]] | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | [[שלום דובער טאלר]] | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק ניסלביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | [[שניאור זלמן פלדמן (ראשון לציון)]] | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | [[מנחם מענדל פרידמן (צפת) | מנחם מענדל פרידמן]] | נדב פרידן | מרדכי פריימן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | [[אריה קירשנזפט]] | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | [[שניאור זלמן שחר]] | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם שרון]]<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | [[שניאור זלמן בוטמן]] | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | [[מאיר שלמה קפלן]] | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ | נתן בן-דרור (שפרלינג)<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים]]<br />
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | דורן גולדברגר | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | [[ירחמיאל גורליק]] | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | [[אלעד שם-טוב]]<br />
<br />
;בני ברק<br />
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br />
<br />
==קבוצה תשס"ו==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ו.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ו]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | [[מנשה אמיתי]] | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן | יהודה דיל | יוסף הלל | [[תנחום הרשקוביץ]] | חיים דוד וילהלם | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | [[יוסף יצחק טאוב]] | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | [[לוי יצחק נחשון]] | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי <br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אלישביץ | אליהו זאב קעניג | יחיאל מיכל לויטין | ישי שלום טויסטר | ישראל גול<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
חיים דוד וילהלם (כפר ויתקין) | חיים שניאור זלמן הלפרין | פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן<br />
<br />
==קבוצה תשס"ז==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ז]]<br />
אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אורן ירמיהו | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | [[חיים מאיר אלימלך]] | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטיין | יוסף יצחק בטון | יהודה בלאטנר | אפרים בלוי | דובער בלינוב | רודי בנט | שמוליק בקשי | [[לוי יצחק ברוק]] | שניאור זלמן בריסקי | בן ציון ברנדלר | [[אברימי גבירץ]] | מענדי גודמן | משה יוסף גורביץ | שניאור זלמן גלדציילר | מנחם מענדל גלדציילר | [[בנימין גנדל]] | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | שניאור זלמן הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | נחום לוין | לוי יצחק ליבעראוו | [[שלום דובער יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | [[חיים שמריהו סגל|חיים שמריהו הלוי סגל]] | משה הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושעאל עסיס | שמוליק ערד | עזריאל פייגין | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי פלס | מנחם מענדל פעווזנער | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | [[אברהם יעקב קרוגליאק]] | משה קארף | זאב משה קגן | [[פנחס קדיש]] | אליהו קירנברג | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[שלום בער שמולביץ]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ח==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ח]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | [[מאיר בוקצ'ין|מאיר ישראל בוקצין]] | אלקנה בורוכוב | [[שמואל ביטון]] | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה בר דיין | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון (צפת) | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] | [[אברהם זקס]] | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | [[מנחם מענדל טהאלער]] | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | [[ישראל יהודה ליב מעל]] | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | [[אדיר סלמה]] | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שלום אזדבא | [[מנחם מענדל אייזנבך]] | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בנימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | [[חנא חיים פרידמן]] | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | [[מנחם מענדל גליס]] | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | [[מנחם מענדל דיסקין]] | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | [[שמואל רוזנשיין]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ט==<br />
[[קובץ:קבוצה תשס"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ט]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | [[יוסף יצחק אסמן]] | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס]] | שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | [[יהודה גינזבורג]] | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | [[שמעיה העכט]] | מנחם ויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | [[יהודה לייב וייסגלס]] | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמואל לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | [[יהודה ליפש]] | שמוליק לנג | [[זכריה לנדאו]] | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | [[שמואל מקמל]] | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | [[לוי יצחק הולצמן]] | מנחם מענדל הניג | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | זלמן צבי שימונוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
שמואל זלמנוב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצ'וק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br />
<br />
==קבוצה תש"ע==<br />
[[קובץ:קבוצה תש"ע.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"ע]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | [[עמוס שניאור ברדה]] | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | [[מתתיהו יהודה לוינסון]] | [[לוי ליפש]] | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | [[חיים דוד לנדא]] | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | [[יחיאל פלמן]] | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | [[לוי יצחק קירשנזפט]] | אליעזר יוסף חי קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | [[שניאור זלמן רוכוורגר]] | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שימון שיכלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל אריה שרון | [[שמואל ששון]] | אייל משה ש. תיתו<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ברינואה | ברינוא צרפת]]<br />
יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חיים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | [[יוסף דובער קסטל]] | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ | ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין דערן | אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין | יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס | ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | [[יצחק אלכסנדר נוב]] | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | [[אליהו שוויכה]]<br />
<br />
;[[כפר צבי סיטרין | כפר סיטרין]]<br />
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] | [[שמעון מאיר פרבר]] | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה) | מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]], [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | [[יוסף חנינא ביינדמן]] | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br />
<br />
==קבוצה תשע"א==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"א]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | [[יוסף יצחק בן ציון]] | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעיה דרעיזין | [[יוסף יצחק הרפז]] | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | [[משה קולקר]] | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכריה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמיה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד) | אלחנן יהודה רייצס]] | שמחה שטיינברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שמואל אדרעי | [[חיים זעליג אלטהויז (לוד) | חיים זעליג אלטהויז]] | [[אליקים בן מעש]] | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמיה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדיה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזריה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנניה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנניה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | [[משה חיים חנונו]] | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידיה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן אריה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בניה נחשוני | יאיר מאיר עטר | [[שמואל פרלשטיין]] | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכריה לידר | משה שטרנבוך<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br />
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב<br />
<br />
==קבוצה תשע"ב==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ב]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון (בית שמש) | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | [[מנחם מענדל ויינר]] | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתניה נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שניאור זלמן שטיינר | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
חיים אברביה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח מרדכי וולף (יגורוב) | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | אליעזר גלוכובסקי | [[מאיר גליצנשטיין]] | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | [[לוי יצחק אפשטיין]] | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | שאול לישנר | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
אהרן אביוב | שלמה לייב אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | דב בעריש ביר | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | שניאור זלמן גערליצקי | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | [[שניאור זלמן כהן (ראש העין) | שניאור זלמן כהן]] | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין | משה ריבקין<br />
==קבוצה תשע"ג==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ג.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ג]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]<br />
לוי מתיתיהו אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | יהודה לייב בר-זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה חיים דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | [[חיים טל]] | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל עומרי ירון | רחמים כהן (צמח) | ניצן טל כהן | עומרי כורך | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד משה ליאם | [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש) | מנחם מענדל ליפש]] | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | מנחם מענדל ציקוואשוילי | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | [[שמואל קירש]] | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
נחמן בצלאל בירמן | [[מנחם מענדל בכר]] | [[לוי יצחק דורון]] | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יחיאל בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | [[שלום אברהם מגידמן]] | דובער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | [[מנחם מענדל ירוסלבסקי]] (נחל'ה) | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | מנחם מענדל מישולובין | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br />
<br />
==קבוצה תשע"ד==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ד1.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ד]]<br />
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]<br />
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן מנחם אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | [[ישראל בש]] | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שלום דובער מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל זילברשטרום (בר"ב) | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים (ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | [[ישראל שחר|ישראל ארי' ליב שחר]] | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
[[משתמש:מנחם מענדל.ק/יחיאל אלפנביין | יחיאל אלפנביין]] | מנחם מענדל אקסלרוד | [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה) | מנחם מענדל גורליק]] | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון | צמח ישועה הושיאר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים פרנקפורט | פרנקפורט]]<br />
שמחה בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br />
<br />
;קריות<br />
יוסף יצחק פודורובסקי<br />
<br />
;בריסל<br />
שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר<br />
<br />
==קבוצה תשע"ה==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ה]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]<br />
אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | [[מרדכי חיים ביגיו]] | מנחם מענדל בן זכריה | מנחם מענדל בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי יצחק ברדוגו | שלום דובער ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | [[שמואל גינזבורג]] | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שימי הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי יצחק כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שניאור זלמן לרנר | חיים מאירי | [[יצחק איתן מזרחי]] | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי יצחק רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי | שולם שניאור<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
שלום דובער אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יוסף יצחק שמלה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפאל חנניה שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נריה רידי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
חביב חיים בן-אריה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
אברמי אורנשטיין | אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | מנחם מענדל פרקש | נתנאל קטנוב<br />
<br />
;מכון סמיכה בריסל<br />
מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי יצחק מיפעי<br />
<br />
;מכון סמיכה ביתר<br />
ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | [[שניאור זלמן ברוד]] | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב"ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שלום דובער ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב"ר י"ד זהר | מנחם מענדל ב"ר יי"צ זהר | לוי יצחק זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי יצחק כהנא | שלום דובער ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | אריה מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שניאור זלמן ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדליה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
נריה אבל | שניאור זלמן אופנר | מנחם מענדל אייזנבך | שלום דובער אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | שמעיה גודמן | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שלום דובער גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שניאור זלמן כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי יצחק רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ<br />
<br />
==קבוצה תשע"ו==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ו.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ו]]<br />
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]<br />
לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שניאור זלמן ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם משה הלוי זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | [[מנחם מענדל חרמ"ץ]] | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אסף לוי | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שניאור זלמן מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יוסף יצחק נאמן | משה נבון | שניאור זלמן נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | [[יוסף רחימי]] | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | [[מנחם מענדל רייכמן]] | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שלום דובער תמרי<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יוסף יצחק עסיס | לוי יצחק פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יוסף יצחק שאער<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]<br />
אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | [[אהרון אברהם קעניג]] | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף יצחק טורין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צמח צדק מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל אברהם (ינוב)ǀ מנחם מענדל אדרעי | בנימין זאב אונגר ǀ מנחם מענדל איידלקופ ǀ פנחס אלימלך | יוסף אמיתי ǀ אהרן בלשניקוב ǀ יצחק ביינדמן | נחמיה בן ציון בן שחר ǀ יעקב חנניה בק ǀ מנחם מענדל גורליק ǀיוסף חיים גלבשטיין ǀלוי גליצנשטיין ǀ נחמיה גליצנשטיין ǀ יוסף שלמה גרינוולד ǀ אברהם הלפרין | מנחם מענדל הלוי ויינפלד ǀ עמנואל ווייספיש ǀ מנחם וילהלם ǀ שמואל זלמנוביץ ǀ ישראל חזן ǀ יוסף יצחק חמו ǀ [[שמואל מישולובין]] | נחום מנחם מענדל כהנא | מאיר לסאוו ǀ אליהו לוין ǀ משה יהודה ליפסקר ǀ מנחם מענדל מלכא ǀ צמח צדק נדב | שמואל נוב ǀ לוי סגל ǀ מנחם מענדל סולומון ǀ שמואל פינסון | מנחם מענדל פינסקי ǀאפרים פיקרסקי ǀ יחיאל מיכל פיקרסקי ǀ לוי יצחק פרידמן ǀ שמעון פרנקל ǀ חיים קוט | מנחם מענדל קופרמן ǀ אברהם דוד קליין | אליעזר קליין | יעקב קנייבסקי | ברוך יהודה קרסיק | מנחם מענדל רבינוביץ | ישראל אריה לייב רבינוביץ | לוי שוחט ǀ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | [[שניאור זלמן ובר]] | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
לוי הבר | מענדי הבר | יודי הניג | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מנחם מענדל גליס | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר"א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב | מנחם מענדל סוקניק | מענדי הרשקופ | מנחם מרוזוב | שמואל שדמי | שמוליק טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער<br />
<br />
==קבוצה תשע"ז==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ז]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]<br />
הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל אריה לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכריה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | [[ישראל ברדה]] | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב"ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל אריה סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נריה תם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
קובי פרנקו | [[יעקב קלימיאן]]<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדיה | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
נועם אלימלך בנימין | ישראל אריה לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעיה שיינברגר | דובער דרמנקוב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
שניאור זלמן גוזלי<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
יצחק לובאשבסקי<br />
<br />
;כפר סבא<br />
דוד שוגר<br />
<br />
;פרנקפורט<br />
שניאור זלמן שטראקס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעיה בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | אריה זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעיה ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף אריה שולמן | מנחם מענדל שטרסברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס | שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם ד (ו)ב רפאל רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דוב בער ברונשטיין | אריה גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | [[רפאל נחמן לבנוני]] | גור אריה יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון<br />
<br />
==קבוצה תשע"ח==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ח]]<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | [[שלום דובער אלישביץ]] | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | יוסף חיים טויטו | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | [[טוביה גינזבורג]] | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | [[שלמה יעקב וילהלם]] | [[חיים מאיר זלמנוב]] | חיים חלילי | עמרם חמו | [[מנחם מענדל חסקינד]] | רפאל נחמן טייכמן | [[שלום דובער טל]] | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | יוסף יצחק לי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ' | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יהוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br />
יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
שלו משה גלילי | יצחק שפרא | מנחם מענדל שפירא<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | [[אברהם גולדשמיד]] | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | אריה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | [[מנחם מענדל קורטס]] | ישראל אריה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | מנחם מענדל פז | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]<br />
יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ"ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]<br />
יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
דן גולן | מיכאל גורביץ | [[מנחם מענדל זכריהו]] | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון<br />
<br />
==קבוצה תשע"ט==<br />
[[קובץ:קבוצה תשע"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ט]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | [[שניאור זלמן אלפנביין]] | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | אברהם גולדברג | ברוך גולדנברג | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר"צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ"צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | ישראל אריה לייב נוטיק | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא"ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי<br />
<br />
;[[אור שמחה]]<br />
ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
דודי אורן | יוסף גיטלמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
דניאל עמר | שלום מורדכייב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ברינוא | ברינוא]]<br />
[[בנימין סוחייק]] | מאיר שלמה גוטליב<br />
<br />
;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]<br />
אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבוים | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו<br />
<br />
;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם מענדל בן הרא"ש | שניאור זלמן בן הרא"ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג<br />
<br />
==קבוצה תש"פ==<br />
[[קובץ:קבוצה תש"פ.png | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"פ]]<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בליניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | שניאור זלמן גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ"ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שמואל מיפעי | לוי יצחק מנגמי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסלביץ' | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג | יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | לוי פארסט | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יענקי קופרמן | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון ליפא אברהם שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | [[מנחם מענדל ששון]]<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
שניאור זלמן אדרעי | יצחק פרץ אולידורט | שלמה בן עמי | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | חננאל טייטלבוים | אריה גלבשטיין | מנחם מענדל מרטון | שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | אברהם ראס | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב | יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מרדכי אליעזר מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | יוסף יצחק עמר | מנחם מענדל רבינוביץ | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי | נתן ווגנר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
משה שלמה בלומנפלד | אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | נתן ווגנר | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]<br />
אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון |דוד חי כהן <br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
שמואל עבדיאל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
[[יוסף יצחק אליאס]] | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל"צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | חיים ירחמיאל לייב פראדקין | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]<br />
מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]<br />
מאיר הבר | חיים אייזנבך | יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרעמער | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן | שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | יהונתן שלמה פישר | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | יצחק דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | משה פקטור | שמואל וייס | מנחם מענדל פרוס | דניאל ויגלר | יוסף רבינוביץ | שמעון מלכי | ישראל אוזוולק | מנחם מענדל ברגמן<br />
;[[ישיבת דעת רחובות | דעת]]<br />
אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ברינואה | ברינואה]]<br />
שמואל קסטיאל<br />
<br />
==קבוצה תשפ"א==<br />
[[קובץ:קבוצה תשפא.jpg | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"א]]<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהונתן לביאני<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בליניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | אלישע גילעד | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | שניאור זלמן גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | מנחם מענדל כהן | שניאור זלמן כהן | שניאור זלמן כלפון | ישעיהו ליברוב | ישראל אריה לייב ליפש | חיים ישראל אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | שלום דובער מלכיאלי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
שמעון גליצנשטיין | משה ענקי | שלום דובער שרמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | צמח יהודה מזרחי | ישראל ספרנוביץ | מנחם מענדל בריימן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר | ישראל בן ציון | שניאור יוסף פרטוש | מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל שמחה גרוסמן | מנחם מענדל רחמים<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | איצי אלפרין | שלום דובער בורנשטיין | מנחם בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | יחיאל מיכל וובר | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | מאיר יעקב ולנר | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טייכמן | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פריימן | מנחם מענדל פרסמן | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרעמער | בנימין רייכמיסטרובסקי | אריה שוקרון | יוסף יצחק תירוש<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]<br />
שמואל בן שטרית | מנחם מענדל בש | ישראל הראל | אבינועם חכמון | רונן חכמון | צביקה חסקינד | מתניה מלאכי | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br />
לוי גרוזמן | לוי יצחק ידגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
ישראל אדרעי | אליהו לוי אהרונסון | דובער אייזנבך | מנחם מענדל אייזנבך | שמואל בצלאל אלטהויז | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב דניאל בטקין | מנחם מענדל ביטון | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור זלמן בלינוב | מנחם מענדל בן עמי | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מנחם מענדל שמעון גולדשמיד | יוסף משה גופין | מנחם מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ברוך גערליצקי | ישראל גראבסקי | יוסף דמיחובסקי | יעקב הורביץ | מנחם מענדל הגר | שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מנחם מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דובער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור זלמן יעקובוביץ' | מנחם מענדל כהן | אריאל כהן סעידוב | שניאור זלמן לוין | חיים זאב ליפקין | מענדל לפידות | מנחם מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף יצחק לרר | שניאור זלמן משי זהב | שלום נח ניבין | מנחם מענדל סודקביץ' | שמשון יעקב עיני | יוסף יצחק עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב"ד) | לוי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה לייב קרמר | דובער רבינוביץ' (כפר חב"ד) | שלום דובער רבינוביץ'(מבשרת ציון) | חנניה יוסף רודרמן | מנחם מענדל רוזנברג | גרשון מאניס רוט | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי | מנחם מענדל שיף | יצחק שלום שניאורסון | אלדר ניסים לוי<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם מענדל אלפרוביץ' | ישראל אריה לייב באקמאן | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מענדל ברנד | גרשון שמעון יענקוביץ' | מנחם מענדל קרישבסקי | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק למדן | לוי יצחק לפידות | אלחנן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז | לוי קרלנשטיין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין חיים שרון<br />
<br />
;[[מכון חסידי טכנולוגי]]<br />
מנחם מענדל דרור | שמואל חיים זייגן<br />
<br />
;[[מכון ר"ן]]<br />
בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ | מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב<br />
<br />
==קבוצה תשפ"ב==<br />
[[קובץ:קבוצה תשפ"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ב]]<br />
[[קובץ:קבוצה פ"ב 2.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ב]]<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם ישראל | משה דבורקין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים איתמר | איתמר]]<br />
דובי ישראל | יוסף עמנואל פילצר<br />
<br />
;באר שבע<br />
אליעזר שלמה מימוני | דוד ליפש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
דוד חיון | גואל ישראל חתן | לוי יצחק קליפא | מענדל לוצקי | ישראל פרקש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br />
יוסף יצחק אלפי | שלמה אמסלם | מנחם מנדל בליאק | יוסף יצחק בסטומסקי | אחיה שמעון הדר | עדן חיים ויזל | אוראל שאול ועקנין | משה נחשון כיסלו | אברהם יאיר כצשנטיין | בנימין יצחק ספרנאי | יוסף יצחק פיזם | אריאל יוסף פרץ<br />
<br />
;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]<br />
מנחם מענדל גאידה | יוסף יצחק גורפינקל | יהודה כהן | חננאל ראובן<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | הבוכרים]]<br />
ליאור אברמצ'וב | נועם בן נתן | מיכאל בן שיטרית | אוריאל ברוק | יהודה גרשום ברק | יוסף יצחק גבריאל | צבי הרשטיק | אליהו חמד | דביר ששון חסאן | מרדכי חיים מאור | לוי יצחק מושיאשוילי | יוסף יצחק מיכאלשוילי | מנחם מענדל ציבין | יוסף יצחק קוטלר | יהונתן מינס | פואד וילהלפ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
אברהם אדם | יעקב ישראל אדרי | אושר אהרון | שלום דובער אליטוב | שמואל מאיר אסייג | ישראל אפשטיין | יהונתן ברוד | יוסף יצחק ברטוב | מנחם מענדל וויכנין | יוסף חיים זהר | יוסף יצחק זהר | שלום דובער חפץ | שמואל ינקוביץ | מנחם מענדל כהן | שלום שחר לוי | מרדכי לויוב | מנחם מענדל לוקשין | ישראל לייב ליפשיץ | שניאור זלמן לירן | אורי מלך מעטוף | אלישע מרקוביץ | משה נאבול | מנחם מענדל סוליש | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל עמאר | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רוזנברג | ישראל רובינשטיין | יואל רויטמן | מנחם מענדל רוקח | שניאור ריבקין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]<br />
מנחם מענדל עטיה | מנחם מענדל שמעוני | מנחם מענדל קריאף<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
ישראל אופן | נחום אופנר | לוי יצחק אייזנבאך | יוסף אלפרוביץ' | דובער אשכנזי | יחיאל אשכנזי | אברהם בקרמן | מנחם מענדל בראון | שניאור זלמן ברוד | לוי גולדשמיד | משה אהרן גופין | שמואל גרוזמן | אריה הרצל | חיים משה וובר | מנחם מענדל ויגלר | חיים אלעזר וייס | שלום דובער וולף | לוי יצחק וילהלם | משה יעקב זילבר | יהושע חזן | הלל טייטלבוים | מנחם מענדל כהן | שלום דובער לאופר | מנחם מענדל לידר | יוסף יצחק לפידות | שלום דובער מיארה | ארי׳ה שלמה מנדלזון | דוב בעריש מקובצקי | יעקב מרטון | שמואל נקי | אברהם אלעזר סגל | נחמן פרוס | דובער פרידמן | דוד קטש | אריה לייב קפלן | חיים יהודה לייב קטאשווילי | מנחם מענדל קרניאל | אברהם חנא רוזנברג | לוי יצחק רוט | יוסף יצחק שוויכה | מאיר ישראל שנור | יצחק שניאורסון<br />
;[[כפר צבי סיטרין | כפר סיטרין]]<br />
אלחנן חיים בק | ישראל טולדנו | יהונתן שמש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שמואל אדרעי | שלמה אוחנה | קורן יוסף אילון | אורי יעקב דורי | שלום דובער וולף | עוז זילברמן | יוסף יצחק חנזין | שניאור זלמן גליס | ישראל שלום ליסק | לוי יצחק מן | שמוליק מקמל | שמואל סופר | יוסף יצחק קלמן | יוסף יצחק קניאזבסקי | מנחם מענדל ריינהולד | חיים מאיר שמח | מנחם מענדל שרון<br />
<br />
;[[מכון חסידי טכנולוגי]]<br />
נתנאל גואטה | דוד זאב קמחי | יוסף יצחק פוגל | ישעיה ברנשטוק | שלמה בצלאל לפידה | לוי יצחק מנשה מעודה | נועם יצחק טויטו<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
מנחם מענדל אדרעי | דוד עזריאל אדרעי | שניאור זלמן אדרעי | מנחם מענדל אורבך | יעקב אמיתי (הרצליה) | מנחם מענדל אנטוורג | מנחם מענדל אבלסקי | מנחם מענדל אליהו | שמעון אלישביץ | יונתן אמסלם | אברהם חיים אקסלרוד | מרדכי שמואל אקסלרוד | מנחם מענדל ביטון | שמשון יעקב מרדכי בלוך | שמואל בליניצקי | מנחם מענדל בלפולסקי | אליהו בן אמוץ | יצחק גבריאל בן אמוץ | משה חיים בן עטר | מנחם מענדל בנין | רפאל ברהם | ישראל ברונשטיין | ישראל נח בריל | דוב בער גבירץ | אלעזר יוסף ציון גבריאל | דוד גבריאל | שניאור זלמן גדסי | יעקב גולובוב | צבי הירש גוצל | ישראל ידידיה גלס | יוסף יצחק גרינברג | דקל גלבוע | דוד יעקב דמארי | אוריאל דרור לבנון | יהודה אריה הבר | מנחם מענדל הוד | דוב-בער הכטמן | מנחם מענדל הלל | יוסף הנדל | דוד מאיר ווקנין | ינון משה ועקנין | שילה שמואל ועקנין | אביאל זכריה | שניאור זלמן זכריה | חיים עזרא זלמנוב | משה חיאייב | נתנאל חכימיאן | שניאור זלמן חלילי | יהונתן יזדי | ברוך צבי כהן | ישראל כהן אלורו | דניאל כהן | ישראל אריה לייב כהן | נתנאל אריה כהן | שניאור זלמן לוטאטי | מנחם מענדל לנדא | יעקב ישראל מזרחי | ישראל מנור | דובער מעטוף | מנחם מענדל ניסילעוויטש (צפת) | מנחם מענדל ניסילעוויטש (נחל'ה) | שלם דובער ניסילעוויטש | שלום דובער נתן | גבריאל נתנאלוב | לוי סבח | [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן סגל]] | יוסף יצחק סגל | שניאור זלמן סיגמן | שלום דובער סמולקין | שמואל סנגאוי | יוסף יצחק עומיסי | נועם עמרני | יעקב אור עזיזי | שלום דוב בער פיזם | שמואל פרידמן | עמרם פרץ | שלום דוב בער פרקש | משה פרצובסקי | נתן קדם | לוי יצחק קלימיאן | מנחם מענדל קעניג | יוסף יצחק קרוגליאק | אברהם אהרון רוזנפלד | פנחס רויטנברג | לוי יצחק שאער | דביר שושן | יוסף אור שוורץ | ברוך יצחק שכטר | יוסף יצחק שמח | שניאור זלמן שמח | לוי שמלה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]]<br />
מאיר משה אלבוים | מנחם מענדל אסולין | מנחם מענדל הורוביץ | ישראל ויינטראוב | משה דוב וייס | שמעון וייספיש | חיים דוד וויכנין | מנחם מענדל גרינברג | מנחם מענדל וורצ'וב | יעקב אהרן כפר | מנחם מענדל פבזנר | מנחם מענדל קוט | משה זלמן קסטל | יהודה שפיגל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אדרעי | שמואל אטיאס | מנחם מענדל אקסלרוד | יהודה בוטמן | מנחם מענדל ביטון | מרדכי בירנהאק | ישעיהו בלוי | מנחם מענדל בלוך | שמואל בליזובסקי | מרדכי אלעזר ברונשטיין | אברהם מרדכי גורן | חיים גלינסקי | לוי יצחק גליס | אברהם בצלאל געז | דוד הבלין | ישראל מאיר הלל | יוסף יצחק הניג | אברהם שלמה הרינג | שלום דובער וולף | יהודה לייב וועג | שלום דובער וילהלם | אברהם ולס | יוסף יצחק זהר | יוסף יצחק זהר (בר"י) | אברהם אלעזר זילברשטרום | מנחם מענדל זילברשטרום | יהודה לייב חנונו | שלום דובער יעקובוביץ | מיכאל כהן | שלום בער כהן | שמואל כהן | יוסף יצחק כהנא | מנחם מענדל לחיאני | שלום בער לנדאו | יאיר מיימון | שניאור זלמן מיירס | אחיה מלכיאור | שמואל משי זהב | אליעזר זאב נוגראדי | מנחם מענדל נחימובסקי | שמעון ניימרק | מנחם מענדל נמירובסקי | יוסף לייב סגל | יוסף בעריש סטאריק | שניאור זלמן אליעזר סלאוין | שלום דובער פבזנר | שניאור זלמן פוזניק | דוד מנחם מענדל פורלנדר | מנחם מענדל פינקוביץ | מנחם מענדל פרידמן | מנחם מענדל צירקוס | שניאור זלמן צירקוס | מנחם מענדל קוזלובסקי | ברוך יהודה קוט | מרדכי שמעון קולסקי | שמעון קופרמן | מנחם מענדל קופרשמידט | לוי יצחק קימיאגרוב | ישראל קעניג | מנחם מענדל קפלון | יעקב קפלון | אשר אריה קרביצקי | יוסף יצחק ריבקין | שניאור זלמן רעגן | יצחק צבי שארר | חיים שוורץ | יוסף חיים שטיינברגר | ישעיה שנור<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
אליעזר אצרף | מנחם מענדל מזרחי | מרדכי סגל | מנחם מענדל קירשנזפט | יעקב רוטשילד | שלמה שלום | [[מנחם מענדל שפינדלר]]<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יוסף אלפרוביץ' | מאור משה ג'מיל | אלעזר משה דיין | מנחם ישראל חסין | מרדכי יוזביץ' | שמואל לין | מנחם מענדל ניימרק | משה פלדמן | מנחם מענדל רבינוביץ | דוד שלום שאער | חיים דובער שוחט<br />
<br />
==קבוצה תשפ"ג==<br />
[[קובץ:קבוצה תשפ"ג.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ג]]<br />
[[קובץ:קבוצה פ"ג.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ג ]]<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
שניאור זלמן גוסיאטינסקי | מנחם מענדל אזרד | משה אקסלרוד | שמואל ארונסון | שמואל רחבעם בולטון | דביר אפרים ביתן | שלום הירש גאישטט | יצחק גלמן | רם אליה גלעד | יהודה לייב ג'רופי | יוסף יצחק זסלווסקי | מאיר שמחה הלל חורי | יוסף יצחק ידגר | אביאל דוד ישראל | אלדד כהן | שמעון דוד יהודה לכטר | אלרואי מלאיוב | ישי מאיר נדג'ר | מאור חיים ניסים | יוסף יצחק פז | שניאור זלמן פייגין | אסף פרץ | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל קורנט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]<br />
שמואל משה מלכה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש]]<br />
יוסף יצחק באשה | ירחמיאל משה ברגר | שניאור זלמן גורליק | שמואל גלפמן | עוז הלוי גת | משה דרחי | יוסף יצחק הלפרן | ישראל חמילבסקי | לוי יצחק טייכמן | יוסף יצחק טריאסטר | יוסף יצחק מרגליות | אוריה סילברמן | שלמה אברהם קויפמן | משה אהרון רויטמן | זושא שניאור זלמן ריבק | יששכר מאיר שמואל רייכמן | יוסף יצחק שובל | שלום דובער שניאורסאהן<br />
<br />
;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]<br />
יעקב שלום אמיתי | יהודה זונדל אשכנזי | נתן יעקב ביסברג | יוסף יצחק בכר | יוסף צבי וייגל | שניאור ויינר | אריאל זברג | לוי יצחק חביב | דוד חנניה חסין | מנחם מענדל כהן | שאול דובער מקס | מאיר חיים סוויסא | ינון סננס | יוסף יצחק פיזם | מאיר דוד צבי פינצ'בסקי | שמואל שלום שטיינברגר | צבי הרשי שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br />
יאיר אביטל | שניאור זלמן אלטבוים | שניאור זלמן בוהדנה | יוסף ברדוגו | שלמה הרוניין | מנחם מענדל טויטו | ישראל דב בער טירנואר | יוסף יצחק יאיר | מנחם מענדל יאיר | מנחם מענדל לוטאטי | מנחם מענדל לוינזון | ליאל מושיאשוילי | מנחם מענדל עמאר | בניה פרץ | עודד קייזרמן | דודי שדמי | דוד שוואב<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים | הבוכרים]]<br />
שמעון ניסים אברהם | שניאור זלמן אודנץ | מנחם מענדל ליפשיץ | משה זלמן שמעוני<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
אליעזר איסטנר | מנחם מענדל אליאס | דניאל אקבשב | צבי אלימלך אשכנזי | שמעון בורשטיין | חיים אורי בלוי | שמעון בק | שניאור זלמן בר-טוב | יוסף יצחק ברדה | אברהם לייב ברוד | צבי אלימלך ברכהן | שניאור זלמן גאלדבערג | משה יוסף גורליק | דב בעריש גלפרין | אור ישראל דושיץ | מנחם מענדל היילפרין | שלום דובער וולף | מנחם מענדל וייספיש | יצחק מאיר וילהלם | מנחם מענדל ורדי | מנחם מענדל חיימסון | לוי יצחק טייכמן | צבי הירש כפר | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל פרידמן | אלתר דובער קוביטשעק | יהודה אריה קורנט | יוסף צבי קירש | שמואל אלישע קפלון | מנחם מענדל רובינשטיין | מנחם מענדל רוזן | שלום בער שטראקס | מנחם מענדל שטרסברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל בוטמן | שלום דובער בורגן | יששכר שלמה ברוד | דוד בית יעקב | מאיר בן הרוש | יוסף יצחק בן חיים | משה בראון | דניאל מרדכי ברנע | יוסף יצחק גבאי | הלל גואטה | צמח יעקב גולדברג | מנחם מענדל גופין | אהרון משה גורביץ' | מנחם מענדל גושן | מאיר גלבשטיין | דובער גרויסמן | שמעון משה דברוסקין | דב בעריש הולצברג | חנני' יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הרצל | יעקב ישראל וובר | ארי' ליב וולף | מנחם מענדל וולף | שלום דובער זילברשטרום | שמחה בונים זלמנוביץ' | שמאי חן | שמואל חסקינד | מנחם מענדל יעקובוביץ | אברהם יחיאל כהן | יעקב כהן | מנחם מענדל כהן | שניאור לאופר | שניאור זלמן לבנהרץ | שלום דובער לויטין | יוסף לוינגר | אהרון לויאן | ארי' זאב ליפסקר (בר"מ) | ארי’ זאב ליפסקר | שניאור זלמן ליפקין | ישראל לרנר | מרדכי שמואל מונדשיין | שמואל מיראלשווילי | יוסף מלכיאלי | שניאור זלמן מנדלזון | שניאור זלמן מרוזוב | משה יהודה מנדלסון | שלום מרטון | לוי יצחק נקי | מנחם מענדל סלוין | ישראל סלפושניק | יוחאי סרצ’וק | שניאור זלמן פרוס | יוסף יצחק פרידמן | יחזקאל פרידמן | נחום אהרון פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | לוי יצחק קטן | יחזקאל לייב קליין | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל רבינוביץ' | מנחם מענדל ריבקין | צבי הירש ריבקין | לוי יצחק שמערלינג | מנחם מענדל תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
אהרן נח פריימן | יוסף אליאס | שלמה דבורקין | שלום דובער ויינר | שמואל זליג ויספיש | מענדי יעקוביאן | חיים מרדכי אייזיק קרעמער | שניאור זלמן קוביטשעק | מנחם מענדל ליבשיץ | שמואל סוליש | זושי קריצבסקי | צביקה לפידה | חניאל אהרון | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן עובדיה | מנחם מענדל שניידרמן<br />
<br />
;[[מכון תורני טכנולוגי | מכון חסידי טכנולוגי]]<br />
שמעון מרקס | מענדי דיימונד | נועם אלימלך ברגר | אלרועי הינדי | אור חיים אבן חן | מנחם ירחי | לוי לואיס | אלעזר יצחק לייטר | יוסף יצחק אוחיון | דוב בער יהודה שבח<br />
<br />
;[[מכון ר"ן]]<br />
שמעון הרשקופ | יעקב ברוך סולמוניק | חנן אליהו לוין | ישראל מלך פרידמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר | מצפה יצהר]]<br />
שניאור זלמן אורן | ישראל גרונברג | שמואל שמחה לוי | יוסף יצחק סבא | לוי ציקשווילי | נתן לייב שרמן<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
יוסף יצחק אבגי | יונתן אדרעי | שלום דובער אוריאן | שניאור אברהם | חיים מכלוף איבערט | אבריימקה אייזנשטיין | יאיר אליאס | יוסף יצחק אנקווה | יעקב אריה | מנחם מענדל אשכנזי | נהוראי אקוקה |יוסף יצחק בכר| יפתח בן ארי | אביאל בן חמו | מנחם מענדל בן משה | שלמה בייטמן | יוסף יצחק גבאי | שניאור זלמן גורביץ' | שניאור זלמן גלס | חיים זאב גושן | אור אהרון ג'מיל | מנחם מענדל משיח דאיזדה | לוי יצחק דאהן | מרדכי דוד | יוסף יצחק דרורי | נתנאל דרמון | שמואל הושיאר | אוריאל יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | שניאור זלמן הלל | לוי הרטמן | יוסף וייצמן | מנחם מענדל ווילישאנסקי | יוסף יצחק זיו | ישראל חבבו | שמואל חדאד | שלום יצחק חיימוב | ישראל חלק | דוד נח טולוצ'ינסקי | תומר טל | אלישע יוליוס | שמואל ינקוביץ' | בנימין כהן | יוסף חיים כהן | יוסף יצחק כהן (כפ"ח) | יוסף יצחק כהן (לוד) | מיכאל כהן | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כץ | חיים יהודה לוי | חיים שאול לוין | דוד מדר | יעקב מזרחי | טל מוגרבי | שלום רפאל מזרחי | עמית מילשטיין | נתנאל יעקב מישולובין | שניאור זלמן מיפעי | דוד מלכא | שלום נגר | שמואל נגר | שניאור זלמן ניסילביץ' | מנחם מענדל נרבונה | ישי סופיר | מנחם מענדל סימן טוב | יוסף יצחק סעדיה | מנחם מענדל עבאדי | יאיר עמר | יחזקאל דוב בער ערנטריי | יעקב חי פש | מנחם קאשי | כתריאל נחמן קינן | אברהם קולטון | לוי יצחק קעניג | שניאור זלמן קרוגליאק | שניאור זלמן קרלנשטיין | יוסף יצחק רבינוביץ' | שמואל שטיינמיץ | אלעד שאער | יוסף חיים שאער | שלמה חיים שמולביץ | מנחם לוי שמח | ישראל שניאור<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קרית אתא|קריית אתא]]<br />
לוי יצחק אורנשטיין | שניאור אליטוב | נועם גז | שמואל גרינברג | יעקב גרשוני | לוי העכט | משה וישצקי | שמואל חיל | מנחם מענדל ינקוביץ | רועי ליטמנוביץ | ישראל מושקוביץ | יוסף יצחק מנדלסון | דובער נדב | שמואל סופר | מנחם מענדל צדיק | מנחם מענדל קזידו | שמואל רייכמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית גת]]<br />
מנחם מענדל אדרי | יוסי אוסטרובסקי | שולם אורנשטיין | ברוך אריה אייזנבאך | מאיר אייזנבך | דוד משה אלחרר | שמוליק אלפרוביץ' | שמואל ארפי | ישראל בורטניק | ישראל ברוק | מנחם ברזין | אברימי בוגוסלבסקי | יוסי בלוי | דוד גודשמיט | צבי גוטמר | יהודא גלבשטיין | שלום גלבשטיין | יוסי גרינפלד | ראובן דערקאטש | לוי הורויץ | יעקב הלפרין | מנחם הרטמן | יוסף ווייספיש | שולם וולקוב | דודי זהר | יוסי זכותא | אליהו חרנובסקי | מאיר חרסונסקי | דובי טולדנו | מענדי טרבניק | ברל'ה יהודי | נתן יודקביץ' | יהודה ישראלי | אברימי כהן | לוי כהן | חונא חיים כהנא | ישראל כלאב | ישראל לוי | מנחם לוריא | ישראל לי | אורי ליפש | מענדי ליפש | מרדכי לינק | מנחם לנדאו | מענדי מיימון | מענדי משי זהב | אלעזר משה מייערס | מענדי נוב | שמעון נמירובסקי | אריה סגל | מנחם סודרי | אלי סטמבלר | שמואל סלונים | מוישי פרידקיס | שניאור פלמן | לוי קורץ | יוסי קטורזה | לוי קניג | מענדי קלרמן | אוריאל רבנו | אברימי רבינוביץ | שניאור ריבקין | יוסי שחר | אברימי שיינר | מענדי שיינר | אלחנן שיף | שמעון שץ | יוסף תקתוק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]<br />
שניאור זלמן אביעד | יהודה לייב אזדאבא | דוד גבאי | ישראל יעקב גלנט | שמואל גנדל | יוסף יצחק גנני | שמואל גרונם גרינברג | יוסף יצחק דוברייצר | שמואל דיין | דוד חי וקנין | יוסף זלמנוב | מנחם מענדל טביב | שלום דובער יוםטוביאן | יגל עוז כהן | מנחם מענדל כהן (עמנואל) | שניאור זלמן מרנץ | פאלע נוטיק | מרדכי צ'ופין | שנאור זלמן קורנט | מנחם מענדל קיז'נר | מנחם מענדל שיל"ו קופצ'יק | שניאור זלמן קעניג | שוורץ יהונתן שלמה | לוי יצחק שיינר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
יוסף חי דיין<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם אלחנן חיון | אפרים מנחם שיף | שניאור זלמן לפידות | מנחם מענדל ליצמן | יוסף ישראל שיינר | דניאל משה נאדה | ישראל זיגלבוים | יהודה לייב קנדל | מנחם מענדל רוזנברג<br />
<br />
==קבוצה תשפ"ד==<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br />
שלום דוב בער צוקר | שניאור זלמן ארונסון | מנחם מענדל אלפנביין | מנחם מענדל הלוי סגל | לוי הכהן הענדל | אליה ארוסי | אריאל פודורובסקי | משה מגוז | שלום בער סבאג | אליהו גינדי | אריאל גדז | מנחם מענדל אדמוני | צבי ליבשיץ. <br />
<br />
;[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש]]<br />
מנחם מענדל אדלער | מאיר שלמה אופנהיימר | שניאור זלמן גרליק | משה דישראלי | שניאור זלמן דרור לבנון | אשר הרשקוביץ ע"ה | חיים דוד וילהלם | מנחם מענדל זסלבסקי | מנחם מענדל חביב | אליהו דביר כהן | אברהם לבקיבקר | שמעון נהוראי לוי | שניאור זלמן מישולבין | אלעד מרחום | שלום דובער סלומון | משה מרדכי פליאסקוס | מנחם מענדל ציטרון | שלום דובער קסטיאל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]<br />
שמעיה אקסלרוד | מנחם מנדל בורובסקי | יוסף יצחק ביסטריצקי | יהודה ברוידי | מנחם מענדל גולדשמיד | מאיר מן | ישראל מעטוף | יוסף משה סגל | מנחם מענדל פינסון | שניאור זלמן קולט | מנחם מענדל קעניג | שניאור זלמן קעניג | שניאור זלמן קסטיאל | דוד קפלן | לוי יצחק שטרסברג | שמחה לבנהרץ | שלום דובער זהר | יוסף צימרמן | מנחם מנדל קוט | מנחם מנדל מלוב | יונתן פורתי | יוסף יצחק הכט | מנחם מנדל גולדמן | יאיר שרעבי | יוסף יצחק מרכוס | שניאור זלמן נאבול | שמואל איסחקוב | שמואל מן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br />
אברהם אהרונסון | לוי יצחק בן אור | אלימלך זיילר | מנחם מענדל חכשור | נפתלי שניאור זלמן ישראלוביץ' | יוסף יצחק מגור | אדיר משה<br />
<br />
;[[מצפה יצהר]]<br />
אלכס לנסקי | שניאור זלמן קריאף | מנחם מענדל שובל | שלום דובער שמעוני<br />
<br />
;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]<br />
מנחם מענדל מאיר בן הרוש | מנחם מענדל גרינברג | שניאור זלמן הלל | שניאור זלמן הרצל | שמעון חדד | מנחם מענדל טייטלבוים | נדב מזרחי | ישראל שלום מחפוץ | מנחם מענדל פוזילוב | שמואל יוסף פרלמן | לוי יצחק שיני | עידן מאיר קולט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
בן ציון אושר | שמעון בן ציון אייזנבך | שניאור זלמן אייזנבך | אברהם אלפרין | יוסף אמיתי | צבי אלפרוביץ | ישראל אשכנזי | יוסף ישראל אשכנזי | אברהם צבי בוימגארטען | אברהם יהושע בורגן | אברהם יהושוע בורגן | אברהם יהושוע בורגן | ישעיה אריה לייב בורקיס | לוי יצחק בלוי | שלום דובער בלוי | שניאור זלמן בלוי | שניאור זלמן בלשניקוב | אביתר בן הרוש | יצחק בק | שמואל בק | חיים דוב בראך | יוסף יצחק בראך | מנחם מענדל בראך | יעקב הלל גולדשמיד | שמואל גופין | אהרן גור אריה | לוי יצחק דוד דהן | שניאור זלמן דמיחובסקי | לוי יצחק דוברוסקין | אפרים דערען | יחזקאל ליב הורוויץ | חיים הכהן | יחיאל מיכל הלפרין | אפרים וואלף | אריה זאב וולנר | יהודה לייב וולס | מנחם מענדל זהר | משה שלום דובער זילברשטרום | שניאור זלמן חבקין | יהודה לייב חדד | מנחם מענדל חדד | מנחם מענדל חזן | יוסף טייכטל | יהונתן לדערמאן | יהודה לייב לחיאני | נתנאל ליאוצי | יששכר דוב ליצמן | יצחק פרץ ליפשיץ | חיים עוזר מארינאווסקי | מאיר מושיאשווילי | יוסף יצחק מיכלאשווילי | יחיאל מינסקי | חיים מלוב | משה מלוב | דוב בער יש מענדלזון | לוי מרוזוב | מנחם מענדל נווה | חיים נפתלין (בהר״ד) | חיים נפתלין (בהר"י) | שניאור זלמן נפתלין | בנימין בייניש סובול | לוי פבזנר | מנחם מענדל פרידמן | מנחם מענדל פריצקער | מנחם מנדל קטשווילי | מנחם מענדל קליין | בנימין נחום קנייבסקי | מרדכי קפלן | יצחק אייזיק קרסיק | דוב בער קרעמר | יוסף רבינוביץ | שניאור זלמן משה רוזנברג | יחיאל מיכל רוזנפלד | מנחם מענדל ריינייץ | מנחם מענדל שטורך | זאב שלוסברג | ישעיה שנור | מנחם מענדל שפינר<br />
<br />
;[[תות"ל מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
אריאל אור | מנחם מענדל אמיתי | אחיה ביטון | אברהם בינונסקי | איתמר משה דקל | יצחק זאב בן פורת | מנחם מענדל דואק | ישראל מרדכי דוידזון | אברהם אלעזר וילהלם | מרדכי שלמה חזן | ישי מנחם חסין | משה סלונים | מנחם מענדל כהן-סעידוב | אלישע מן | מנחם מענדל מעטוף | אורי דוד מרציאנו | משה יצחק סבן | יוסף מרדכי ספרנוביץ | אליהו חיים פישר | אלעזר הלל צדיק | מנחם מענדל קווין | עידו קליינבוים | שלום דובער קפלן (בר"ז) | שלום דובער קפלן (בר"י) | אהרן רובין | משה אהרן שוחט | מנחם מענדל שוועטץ | עוז שטוייר | תמם<br />
<br />
;[[מכון ר"ן]]<br />
דוד בניסטי | שולי ויינפלד<br />
<br />
;[[מכון תורני טכנולוגי]]<br />
אלכסנדר אביתר אוחיון | ליאור אלפסי | מענדי ברוק | מתנאל מעטוף | מענדי נחשון | מענדי רוזן<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
שמואל אביעד | נהוראי אליהו אדרי | דובער אדרעי | מנחם מענדל אדרעי | דוד ישראל אוריאן | מנחם מענדל אוריאן | מנחם מענדל איטח | מנחם מענדל אייזנשטיין | יהושוע מנחם אלגרבלי | לוי יצחק אנוש | מרדכי בוגרד | שניאור זלמן בלוך | עילאי בן דוד | לוי יצחק בן משה | יוסף יצחק בן קיש | מנחם מענדל בקרמן | מנחם מענדל ברגר | שמחה שלמה ברוצקי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גבריאל | מנחם מענדל גבריאלוב (פ"ת) | מנחם מענדל גבריאלוב (נה"ח) | מנחם מענדל גדסי | צבי הירש גולדברג | נחום גולדין | שלום דב בער גולדשטיין | מרדכי גוצל | אהרון גורביץ' | מנחם מענדל גורליק | שניאור זלמן גינדי | מרדכי גרוזמן | שלום דב בער דאברוסקין | דוד ברוך דובינסקי | דובער דונר | יעקב שלום דיילס | לוי הוד | יוסף יצחק הלל | מתן מנחם מענדל הלל / לירון ועקנין | דוד זיגלבוים | מנחם מענדל זכריה | שניאור זלמן חלק | יהונתן חסין | לוי טגר | חיים יחיאל יהודי | מנחם מענדל יצחק | יוסף יצחק ישראלי | אלמוג כהן | יוסף יצחק כהן | לוי יצחק כהן | רפאל אברהם כהן | מנחם מענדל כהן-צמח | שניאור זלמן לדרברג | לוי יצחק להב | שניאור זלמן לוגוב | יוסף יצחק לוי | מנחם מענדל לוי | נחום ליפסקער | שניאור זלמן ליפש | אריה יהודה ליפשיץ | שלום דובער מגדל | מנחם מענדל מואטי | שמואל מזרחי | עידו מילשטיין | אריאל מימון | ישראל מיפעי | ברוך מרדכי מיפעי | דניאל חיים מעודה | משה חגי מעטוף | שמואל מעטוף | אוראל סעדיה מעטוף | שמואל מרטון | מנחם מענדל מרינובסקי | יוסף יצחק משה | שמואל ניסלעוויטש | מנחם מענדל נלסון | מנחם מענדל סבג | לוי יצחק סגל | מנחם מענדל סגל | אהרון סיגמן | יהודה אריה לייב סיימון | יאיר ינון עטיה | מנחם מענדל פויאק | ישראל פנחס פיין | מנחם מענדל פיכמן | אהרון פישר | יהונתן שמעון פריג'ה | יצחק פרידקיס | יוסף יצחק פרנקל | ראובן פרצובסקי | שניאור זלמן צייטקין | יוסף חיים קאשי | מנחם מענדל קבקוב | יוסף יצחק קדם | ישראל קולט | לוי קולטון | מנחם מענדל קולטון | חיים שלמה קורנט | יהודה קמיאגרוב | אלישע רביבו | אברהם אהרון רבנו | מנחם מענדל רוזנבלט | לוי יצחק רוזנפלד | שלום דובער רייכמן | ברוך צבי רייניץ | מנחם מענדל שבח | יוסף יצחק שוורץ | בנימין שמח | משה זלמן שניאורסון | אמיתי ששונוב | מנחם מענדל תובל | נהוראי יצחק תמסית | שמואל תמרין | אוראל תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אדרי | שניאור זלמן אלחרר | ישראל ישורון בנימין | מנחם מענדל גודי | שניאור זלמן ברוך גרוסמן | נועם דהאן | שניאור זלמן וועג | לוי יצחק זהבי | מנחם מענדל חנוכה | מנחם מענדל יצחקוב | יעקב ישראל מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | אהרן משה כרמון | מנחם מענדל ליפסקער | שלום דובער סגל | משה צבי פבזנר | מנחם מענדל קליימן | ישראל יהודה קרולינסקי | שלום דובער רותם | דובער שנהב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]]<br />
לוי יצחק אליטוב | מנחם מענדל אחיטוב | יוסף חיים אלמליח | יעקב ישראל ארבוב | יוסף ביטון | נתן יוסף גלבשטיין | ישראל אהרן גלינסקי | ישראל וורצ'וב | יוסף יצחק יעקובוביץ | יהודה יפרח | מנחם מענדל ישעיהו | יצחק אייזיק כהן | יוסף ישראל ליסון | מנחם מענדל מור יוסף | משה נאבול | יוסף יצחק פלדמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|קרית גת]]<br />
חיים אדרעי | שניאור זלמן אייזנבך | מנחם מענדל אלפרוביץ' | יוסף יצחק ביטון | נח בינשטוק | כתריאל מענדל בק | לוי ברוד | לוי ברעם | נתנאל גולן | שניאור זלמן הבר | אליהו הלפרין | עילי הררי | משה וובר | שניאור זלמן ויגלר | משה וייס | אריה לייב וקסשטוק | יוסף מאיר זייצב | שניאור זלמן זבולון | ישראל מאיר חסקי | ינון טובי | אהרון יעקובוביץ' | שניאור זלמן יעקובוביץ' | שלום דובער יצחקי | שמואל כהן | מנחם מענדל לוי | שניאור זלמן לוינזון | מנחם מענדל ליפשיץ | אהרון אליהו לנדאו | נח פישל לרנר | ישראל מזרחי | מנחם מענדל מינצברג | שלמה זלמן מינצברג | ישראל מלכיאלי | שמואל ניימרק | יוסף יצחק עמאר | ישראל פינסון | יוסף אליהו פינקוביץ' | יוסף יצחק פרוס | מרדכי פייגלשטוק | לוי קורץ | שניאור זלמן קסלמן | ירחמיאל משה קניג | ראובן קרישבסקי | שלום דובער ריבקין | שמואל רבינוביץ' | שמעון רבינוביץ' | יוסף יצחק רפאל | מנחם מענדל שרגא | מנחם מענדל שכטר | שלום דובער שפר | לוי יצחק שימעונוביץ<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יוסף יצחק אדרעי | דב בער אריאל | מאור משה ג'מיל | שלום היילפרין | שניאור זלמן חביב | יוסף יצחק ליפשיץ | יוסף אליהו לפידות | שניאור מוזיקנט | משה זאב קפלון | הלל שרביט | דובי ניימרק | מענדי דהן<br />
<br />
;[[רמת אביב]]<br />
יעקב יצחק בן הרוש | יעקב גוריאצניק | שמואל קרוגר | דוד פורת | משה קנדחורוב<br />
<br />
==קבוצה תשפ"ה==<br />
[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
<br />
[[חח"ל צפת]]<br />
<br />
[[תומכי תמימים קריית גת]]<br />
<br />
[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770 | *]]<br />
[[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=703454האר"י2024-07-21T18:21:27Z<p>איש חסיד ישנו: עריכה יהודית</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי משה מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
רבי '''יצחק לוריא אשכנזי''' (מכונה "'''האר"י הקדוש'''", '''רבינו האר"י''', "'''האר"י ז"ל'''"{{הערה|1="ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=496&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71]. וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=499&hilite= השלמות לשיחה שם] על מעלת תואר זה).}} ולעיתים "'''האריז"ל החי'''"{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= שיחת ה' באב תשמ"ח].}}; ה'רצ"ד - [[ה' במנחם אב]] ה'של"ב), היה מ[[מקובל|מקובלי]] [[צפת]] ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים ב[[תורת החסידות]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]<br />
רבי יצחק לוריא נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]]. בגיל חמש עשרה [[נישואין|נשא]] את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.<br />
<br />
בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע ל[[צפת]]. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[משה קורדבירו]], ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}}}.<br />
בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"ב]], כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"ח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"א]. ועוד.}}.<br />
<br />
== קבלת האריז"ל ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]]. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם [[הרמ"ק]].<br />
<br />
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.<br />
<br />
===כתבי האר"י===<br />
{{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}<br />
תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:<br />
*[[עץ חיים]]<br />
*[[שמונה שערים]]<br />
*[[אוצרות חיים]]<br />
*[[מבוא שערים]]<br />
<br />
מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר [[עמק המלך]], וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סרוג#הפולמוס|ישראל סרוג]].}}.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים "[[אסדר לסעודתא]]", "[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" "[[יום זה לישראל]]" (יש המייחסים אותו לאר"י הקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.<br />
<br />
==הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי==<br />
{{ערך מורחב|נוסח האריז"ל}}<br />
על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי [[נוסח הספרדים]], עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:<br />
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרא]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.<br />
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.<br />
* האר"י אמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ו[[י"ג מידות|שלוש עשרה מידות הרחמים]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.<br />
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר קבלי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.<br />
* האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל א-להים חי (פיוט)]].<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של [[תורת החסידות]] הוא לגלות את העומק שבתורת [[הקבלה]] גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
<br />
כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.<br />
<br />
===האריז"ל והגאולה===<br />
הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872].}}.<br />
<br />
כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע ל[[ירושלים]] לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת [[הגאולה השלימה]], כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/21/291.htm שיחת ש"פ שמיני תשח"י].}}.<br />
==קבר האר"י==<br />
{{ערך מורחב|קבר האר"י}}<br />
האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם ברונפמן, '''האר"י החי''', מסע בשבילי חייו של האריז"ל - בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1868 עמוד 49<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד<br />
*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - קטעי עיתונות|הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}<br />
*[https://chabadlibrary.org/books/8100000000 משולחן האר"י] {{ספרייה}}<br />
<br />
{{מקובלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יצחק, לוריא}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=703451משה קורדובירו2024-07-21T18:09:01Z<p>איש חסיד ישנו: תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]]<br />
רבי '''משה קורדובירו''' (ה'רפ"ב - [[כ"ג בתמוז]] ה'ש"ל), היה [[תורת הקבלה|מקובל]] [[צפת|צפתי]], מחשובי המקובלים בכל הדורות. חיבר מספר ספרי קבלה, בראשם ספרו המרכזי "[[פרדס רימונים]]". בין תלמידיו היו [[האר"י הקדוש]], רבי [[חיים ויטאל]] ועוד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרמ"ק נולד בשנת ה'רפ"ב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה ב[[ספרד]]. הוא גדל וגר ב[[צפת]], למד [[תלמוד]] ו[[הלכה]] אצל רבי [[יוסף קארו]] והוסמך לדיינות על ידי רבי [[יעקב בירב]]. התחתן עם אחותו של רבי [[שלמה אלקבץ]], ובגיל עשרים החל בלימוד [[קבלה]] אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כ[[ראש ישיבה]] בצפת.<br />
<br />
בין תלמידיו נמנו רבי [[חיים ויטאל]], לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר ראשית חכמה. עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה, עד לפטירתו.<br />
<br />
הרמ"ק נפטר ב[[כ"ג תמוז]] ה'ש"ל, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].<br />
<br />
בהלווייתו ראה האר"י שני עמודי אור המלווים את מיטתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24962&st=&pgnum=4&hilite= הקדמה לפלח הרמון] לרמ"ע מפאנו. הובא בשיחת י' שבט תשכ"ג.}}. כאשר הספיד אותו האר"י, דרש את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות... ותלית אותו על עץ", והסביר: אין מיתה בלא חטא, אם כן כאשר רואים שמסתלק צדיק ללא חטאים וחסרה סיבה למיתתו ("'''חטא''' משפט מוות", במובן של "חסרון") - יש לתלות את סיבת מיתתו ב[[חטא עץ הדעת]] של [[אדם הראשון]] שבגללו באה מיתה לעולם, וזהו: "ותלית אותו על העץ"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחת ש"פ בא תשמ"א]. ובאריכות - [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=244&hilite= ש"פ מטות תשמ"א], הוגהה ונדפסה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=148&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת תצא א'].}}.<br />
<br />
עם פטירתו, נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו.<br />
<br />
הרמ"ק היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה ב[[קבלת שבת]]{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא בשיחת ש"פ בא שם.}}.<br />
<br />
==קבלת הרמ"ק בחסידות==<br />
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו שב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.<br />
<br />
[[הבעל שם טוב]] כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=484&hilite= מכתבי הגניזה החרסונית, מכתב קנ"ו].}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר ה[[מנגדים]] המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד{{הערה|אולי צריך להיות: ר"ל - רחמנא ליצלן.}}, השיטה שה[[אין סוף ברוך הוא]] הוא [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין|מסבב]] ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית.}}<br />
<br />
<br />
הרבי מבאר, כי היות וכל ענין ה[[צמצום]] יסודו רק בקבלת האר"י, נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר הבעש"ט את קבלת הרמ"ק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7109.htm אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'קט].}}.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
* רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.<br />
* רבי [[אליהו די וידאש]] - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה"<br />
* רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן"<br />
==הנצחתו של הרמ"ק בישראל==<br />
על שמו פזורים רחובות בערי [[מדינת ישראל]]. בתל אביב ישנו רחוב בשם; רחוב קורדובירו, בעיר הבירה ירושלים ישנו רחוב בשם; רחוב הרב משה קורדובירו, בעיר צפת ישנו רחוב בשם; רחוב מעלות הרמ"ק, וכן בעיר ביתר עילית ישנו רחוב בשם; רחוב הרמ"ק. כמו כן הוקמו מוסדות על שמו, ישיבה תלמוד תורה וכולל על שמו בשם "ישיבת אור יקר" ברחוב קרן היסוד בצפת על ידי הרב [[ירמיה כהן]]. וכן בשנת [[תשנ"ז]] פתח הרב [[יצחק מאיר מורגנשטרן]] מירושלים כולל קטן בשכונת [[מקור ברוך]], אשר כונה "אילימה" על שם ספרו של הרמ"ק.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''אילימה רבתי''' - ביאורים בקבלה.<br />
* '''שיעור קומה''' - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.<br />
* '''אור יקר''' - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (גמרו ב[[חודש אדר]] שנת ה'שכ"ג).<br />
* '''תומר דבורה''' - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר.<br />
* '''פרדס רימונים''' - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים{{הערה|על ספר זה חיבר תלמידו רבי שמואל גאליקו את הספר 'עסיס רימונים' שנדפס בהרבה מהדורות בצמוד לספר. הרב [[יואל קלופט]] ערך הצעת סדר לימוד בספר למי שאין לו רקע מספיק בלימוד הקבלה.}}.<br />
* '''אור נערב''' - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.<br />
* '''ספר גירושין''' - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.<br />
* '''תפילה למשה''' - פרוש על התפילה.<br />
* '''זבחי שלמים''' - על סדר עבודת יוה"כ.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5797&CategoryID=1273 הרמ"ק – רבי משה קורדובירו] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5816&CategoryID=1275 הרמ"ק ז"ל – חד בדרא] - על דמותו ותורתו של הרמ"ק בתורת הרבי<br />
*הרב משה רוזנבלט, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf פרדס רימונים]''' במדור 'ספרים ושיטות', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז<br />
<br />
{{מקובלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:משה, קורדבירו}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=650091מוזיקה2023-12-31T04:48:08Z<p>איש חסיד ישנו: /* הנגינה החסידית */תקלדה</p>
<hr />
<div>'''מוזיקה''' הוא שם כולל למכלול האומנות הקשורה ביצירות המורכבות מצלילים שונים, המשתנים מאחד לשני באמצעות גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם. המוזיקה נכתבת ומתועדת באמצעות תווים.<br />
<br />
את היצירות המוזיקליות ניתן לחלק לסיווגים רבים, והן חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית ומלוות אותו בעיתות שמחה וכאב וכן בחיי היום יום, והן מבטאות מנעד רחב של משמעויות ותכנים.<br />
<br />
חלק מהיצירות המוזיקליות כוללות מנגינה בלבד, וחלק מהן משלבות את הלחן עם מילות תוכן.<br />
<br />
בחסידות חב"ד מושם דגש רב על עולם הנגינה כחלק מעבודת השם, ורבים מהיצירות המוזיקליות החב"דיות הן בעלות אופי חב"די מובהק, ובסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".<br />
<br />
ייחודיותם של הניגונים החב"דיים{{הערה|1=ראו [https://nichoach.blogspot.com/2017/08/blog-post_17.html התבלין הסודי שבניגוני חב"ד], הסבר מפי ר' לב לייבמן.}} באה לידי ביטוי גם על ידי חוקרים ומוזיקולוגים אובייקטיבים, שתיארו את "המצפן של סגנונות הניגון החסידי . . משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי{{הערה|1='אנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) כרך 12 ערך מוזיקה. נעתק בתוך [https://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}}.<br />
==היסטוריה==<br />
התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר לשימוש בנגינה, הוא בדור השמיני ל[[בריאת העולם]], אודות יובל בנו של למך, אשר הוא היה ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”{{הערה|בראשית, פרק ד', פסוקים כ'–כ"א.}}, וכפירוש הרס""ג: "והיא המוסיקה – חיבור כתבי הנגינה"{{הערה|ועל דרך זה באבן עזרא: "ואבי כל תופש – שם כלל לעושי כלי הנגון ולמנגן. וחכמת הנגינות מפוארת כי היא יוצאה מהערכים". ובפירוש הרד"ק: "ושם – אבי כל תפש כנור ועוגב – הוא היה הראשון בחכמת הנגון. ואמר בלשון תפישה לפי שהאמנות תהא היא בתפישת יתרי הכנור והעוגב ביד השמאלית כפי השעור שתורה החכמה ההיא".}}.<br />
<br />
כבר מראשית ההיסטוריה היהודית, השימוש במנגינות ובמוזיקה היה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי:<br />
<br />
במשכן ובבית המקדש היו הלוויים ממונים על השירה, והם היו משוררים בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, וכן בזמן בעת ניסוך היין וניסוך המים בשעת הבאת ביכורים, ועוד. השירה לוותה בדרך כלל בשלושה כלי נגינה, נבל כינור וצלצל{{הערה|מלבד שנים עשר יום בשנה שבו היו לויים שרים את ההלל בליווי חלילים.}}, ולכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד.<br />
<br />
בלימוד, שימשו [[טעמי המקרא]] כהנחיות לפיסוק ולהבנה נכונה של הפסוקים{{הערה|כאשר את טעמי המקרא עצמם - ניגנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם במנגינות שונות זו מזו.}}.<br />
<br />
בספרי הנביאים מופיעים תיאורים שונים של נגינה, ובהם נגינתו של דוד בפני שאול כדי להסיר מעליו את העצבות, הנגינה על ידי 'בני הנביאים' במטרה שתשרה עליהם שכינה, וכן ההתעללות של השובים בבני ישראל כשיצאו לגלות, שהכריחו אותם לשיר "את שיר ה' על אדמת נכר".<br />
<br />
לאחר החורבן, שימשה המוזיקה בעיקר בשעת התפילות, ובזמירות שבת וחג. כבר בתקופת הגאונים חוברו פיוטים שונים שהיו נאמרים בנעימה מיוחדת{{הערה|אם כי היו מגדולי ישראל שיצאו חוצץ נגד נוהג זה, דוגמת [[רבי יהודה החסיד]] שכתב: "חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח ציבור שלא לצורך".}}.<br />
<br />
<br />
===המוזיקה בצורה המוכרת לנו כיום===<br />
לפי המחקר המקובל כיום, המינוח "מוזיקה" לתיאור תורת הנגינה, הגיע מהשפה היוונית מהמילה μουσική ("מוסיקי"), "(האמנות) של המוזות". כאשר המשמעות של "מוזה" דומה במשמעותו למונח "השראה". לעומת זאת במקורות היהודיים מובא הסבר נוסף, ש'מוזיקה' היא חכמת '''מיזוג''' הקולות יחדיו ליצירה אחת{{הערה|נפוצות יהודה לר' יהודה מוסקאטו מנטובה ה'שמ"ח, דרוש ראשון 'הגיון בכינור', קרוב לתחילתו: "שנקראת החכמה הזאת בשם 'מוסיקה', נגזר מלשון 'אל יחסר המזג' בחלוף אותיות המוצא, כמנהג חלופן במלת 'מסכה יינה' שהיא כמו 'מזגה', על שם התמזגות הקולות וערובם בהסכמה נערכת" ועל דרך זה בקונטרס בד קודש מאדמו"ר האמצעי: "כידוע בניגונים שבחכמת המוזיקע שהוא עיקר היופי והעריבות בקולות הממוזגים יחד . . וכן במזיגת הקולות בטוב נקרא קול נעים ומהודר".}}. במקורות היהודיים נקראה המוזיקה פעמים רבות בשם 'חכמת הניגון'.<br />
<br />
אחד האתגרים המשמעותיים לשימור היצירות המוזיקליות לאורך השנים, הינו ההבדל בצורת הנגינה של אותה מוזיקה בין אנשים שונים, והקושי לתעד בכתב צלילים שכל מהותם הוא בשמיעה.<br />
<br />
עיקר העיסוק בכתיבת מוזיקה, התפתח בעולם הנוצרי, כאשר בתחילה השתמשו בסימונים מעל הטקסט (בדומה לטעמי המקרא), ובהדרגה הלכה והתפתחה השיטה של כתיבת תווים על ''''חַמְשָׁה'''' - מערכת של חמישה קווים ישרים אופקיים ומקבילים, הרחוקים מרחק שווה זה מזה, שעליהם רושמים את סימוני צלילים (תווים) כאשר המרחק בין התווים והגובה שהם ממוקמים על פני ה'חמשה' מנחה כיצד יש להפיק את הצלילים. הרווח בין הקווים נקרא 'בֵּינָה'. כאשר מסמנים תו בגובה נמוך יותר מהקו התחתון של החמשה, או גבוה מהקו העליון של החמשה, ניתן להרחיב את החמשה לאותו תו ספציפי, על ידי תוספת של קווים צרים, באורך סימון התו, הנקראים "קווי עזר".<br />
<br />
התחלת הסימון בתווי נגינה היה באזור שנת ד'תק"י (750), והיא קיבלה את צורת ה'חמשה' המקובלת בימינו, באזור שנת ד'תתס"א (1100).<br />
<br />
התיעוד הראשון המצוי בידינו של מנגינה יהודית שנרשמה באמצעות תווים, מתוארך לסביבות שנת ד'תתצ"א (1131).<br />
<br />
תלמידו של רבי סעדיה גאון, ר' דונש בן לברט ('אדונים הלוי') בספרו 'פירוש לספר יצירה' כותב על חכמה זו שמבין ארבע האומנויות הגבוהות, האמנות הרביעית בהיררכיית הקוּאַדְרִיוְיוּם: "זהו מדע המוזיקה, והוא הנכבד ביותר בארבעת המדעים המדויקים והאחרון בכולם", ובתקופה מאוחרת יותר כתב הרמב"ם שהמתפלל צריך להיות "מתענג בלבו ובשפתיו... ולא יסור מהנעים קולות ערבים".<br />
<br />
==הנגינה החסידית==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני חב"ד]], [[פורטל ניגוני חב"ד]]}}<br />
עם הקמתה של תנועת החסידות, הנותנת דגש רב לרגש המתלווה לעבודת השם ולקיום המצוות, העלו מנהיגי החסידות על נס את כוחה של המוזיקה והניגון, והחל להתפתח ענף שלם של מוזיקה חסידית.<br />
<br />
הניגונים החסידיים לרוב הם ללא מילים ומבטאים מנעד רחב של רגשות וסגנונות, החל מצער ודאגה וכאב עמוק, עד לשמחה נלהבת.<br />
<br />
בתוך תנועת החסידות עצמה, התייחדו ביחס לעולם המוזיקה חצרות ברסלב, מודז'יץ, ויז'ניץ וחב"ד.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן אמר על בואו למגיד ממעזריטש: "במזריטש נודעו לי שלושה דברים: מהו הקב"ה, מה הם יהודים, ומהו ניגון", ולאורך ההיסטוריה החב"דית חוברו והשתמרו כ-700 ניגונים, 347 מתוכם נדפסו ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
את הניגונים החסידיים עצמם חילקו רבותינו נשיאינו ל-3 קטגוריות:<br />
*[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים. <br />
*[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן החזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.<br />
*[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיוצא בזה.<br />
<br />
==בתורת החסידות==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מגדיר את ההבדל בין סגנונות המוזיקה השונים: "אצל ישמעאל הנגינה היא בעצבות, וביון הנגינה היא בחדוה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תלט. ובניסוח דומה להגדרתו של רבי מנחם די לונזאנו: "לחן הישמעאלים . . לחן לב נשבר ונדכה".}}, ועל דרך זה במקומות אחרים הוא כותב שניגוני הישמעאלים הם 'יגון ומרירות' ו'מרה שחורה'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' עמודים רח-רט.}}, ומלבד אופי הניגונים כך הם גם פועלים על הנפש: "הניגונים של אדו"ם הם רק לעורר השמחה והניגונים של הישמעאלים הן לעורר העצבון"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה ח"א ע' רנ.}}.<br />
<br />
על אף ההגדרה המכלילה, גם אצל הישמעאלים ייתכן ויהיו ניגוני שמחה, וגם אצל היוונים ניגוני עצבות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד מה שניגוני הישמעאלים הם "בעצבות, וכלול החדוה בהעלם", לעומתם ניגוני היוונים שהם "בחדוה וכלול בו מן העצבות". אור התורה בראשית כרך ד' (פ' חיי שרה) ע' תשצג.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מוסיף בפרטיות יותר, שיון הוא בטבעו גבורה שבחסד, ומנגן '''בגבורה''' בשמחה, וישמעאל הוא חסד שבגבורה מנגן מרורות למו (כלומר שהניגון עצמו מלבד שהוא מריר, גם התנועות שלו רכות ועדינות יותר לעומת הניגון של יוון שהנגינה עצמה מאופיינת ב'''גבורה'''){{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' רפב.}}.<br />
<br />
במאמרי החסידות מוסבר, שמכיון שישמעאל מגיע מ[[אברהם]] שטבעו היה 'איש החסד', הטבע של אומה זו וצאצאיה הוא שמחה ופתיחת הלב, ולכן מה שמעורר אצלם תענוג וחידוש, הוא דווקא סוג כזה של מוזיקה שמתאפיינת בגבורה ועצבות.<br />
<br />
לעומת זאת יוון מזוהה במקורות חז"ל עם אדום ורומי, ששורשם מעשיו בנו של יצחק, שמידתו היא מידת ה[[גבורה]], ומכיון שהטבע שלהם נוטה לרצינות ועצבות, מה שמעורר אצלם חידוש ותענוג הוא דווקא סוג המוזיקה המתאפיין בשמחה{{הערה|בדומה לזה מבאר ר' [[ישראל מרוז'ין]]: "הקוזאק הוא בעל מרה שחורה, לפיכך מנגן ניגוני 'קוזאק' שמחים, כדי להתחזק. הוואלכי הוא עליז, לפיכך מנגן ניגוני תוגה, כדי שלא תצא נפשו מרוב שמחה". ('המסע האחרון' (מונדשיין) עמוד 99 הערה 31).}}.<br />
<br />
באופן כללי ניתן לומר שכוונת אדמו"ר הזקן היא לחלק בין המוזיקה המערבית (בדגש על המוזיקה הקלאסית, שאחד המרכזים החשובים שלה היה באיטליה ועד היום רבים מהמושגים במוזיקה זו מקורם בשפה האיטלקית) ובין המוזיקה המזרחית.<br />
<br />
אדמו"ר האמצעי מבאר, שהטבע של בני ישראל הפוך מטבע האומות ביניהם הם חיים, ולכן "נפשות בני ישראל הנולדים תחת ממשלת שר של אדום, שהן מבחינת אברהם . . טבעם להתפעל בנפשם מניגונים של עוצב ומרירות בתפילה"{{הערה|שערי תשובה צ, א.}}, וכן להיפך, שהנולדים תחת ממשלת שרו של ישמעאל טבעם להתפעל מניגונים של שמחה, אך התפקיד של בני ישראל הוא לברר את ניצוצות הקדושה שבניגוני האומות: "חושך דקליפת אדום מתברר בניגונים של שמחה דזרעא דאברהם . . חושך דקליפת ישמעאל מתברר בניגונים של עוצב ומרירות על ידי זרעא דיצחק"{{הערה|שערי תשובה צ, ד.}}.<br />
<br />
בדורות אלו, שמתכוננים לביאת משיח, שאז יאמרו ליצחק 'כי אתה אבינו', כלומר שזו תהיה עיקר העבודה, עיקר הבירור של ניגוני האומות{{הערה|1=[https://nichoach.blogspot.com/2017/11/7.html ראו מאמר מיוחד על 'מלחמת שבע השנים'] הקשורה ל'בירור' של ניגון אחד].}} הוא בניגונים הדומים במאפיינים שלהם לניגוני ישמעאל{{הערה|שערי תשובה צא, א.}}, וזו ככל הנראה הסיבה שרובם ככולם של ניגוני חב"ד מתאפיינים בניגוני דביקות ורגש.<br />
<br />
בדומה לזה מבאר אדמו"ר הזקן בנוגע לניגוני הלווים על הקרבן בבית המקדש, שהיו 'בדרך מרירות', וכך גם בכללות הטבע של בני ישראל שעיקר שורשם הוא מטבע החסד ("מזרוע ימין של הקדושה"), להיות נוטה להתענג מניגוני 'גבורה' של דבקות ורגש דווקא{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג ח"א עמודים רח-רט.}}.<br />
<br />
בנוגע לחכמת המוזיקה עצמה, מבואר בחסידות שהיופי והשלימות שבנגינה היא דווקא מהתכללות של קולות ומנגינות שונים, כאשר ניגון מונוטוני לא יגרום לתענוג, וככל שיהיה בניגון שילוב מוצלח יותר של הופכים שונים, הוא יביא לתענוג מיוחד יותר{{הערה|1=ראו בהרחבה מובאות מתורת החסידות במאמרו של ר' לב לייבמן, '''[https://nichoach.blogspot.com/2021/01/blog-post.html מיזוג והיפוך קולות במוזיקה]'''.}}.<br />
<br />
השיר בא מעצם הנפש, ובאמצעות הניגון ניתן להגיע לכלות הנפש{{הערה|1=ספר המאמרים תרכ"ח עמוד ו' ואילך. שערי אורה שער החנוכה כה, א ואילך, ועוד. ראו הנלקט בזה במאמרו של ר' לב לייבמן: '''[https://nichoach.blogspot.com/2021/01/blog-post_23.html התעלפות ממוזיקה, בתוך מאמרי חסידות]'''.}}.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
*יש להימנע משמיעת ניגונים אפילו של יהודים, אם אין וודאות שמקורו של הלחן מקדושה{{הערה|1=ראו הנלקט בזה ב[https://77012.blogspot.com/2019/12/blog-post_29.html אתר לחלוחית גאולתית: הבוחר בשירי זמרה].}}, וכל שכן בניגונים שייתכן ומקורו של הניגון בנגינת הגויים, ובמקרה של ספק - יש להחמיר{{הערה|שערי הלכה ומנהג יו"ד סו"ס טז. וראה מבוא לספר הניגונים חב"ד עמ' יז-יט.}}.<br />
*הרבי הורה לנערה שסבלה ממיחושים שונים להפסיק להאזין למוזיקה לא יהודית, ולהאזין לניגוני חב"ד בלבד{{הערה|1=[https://nichoach.blogspot.com/2020/10/blog-post.html עצת הרבי למיגרנה: להחליף את התקליט].}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*לב לייבמן, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2686727 מוזיקה ישמעאלית, מוזיקה אדומית, ומהי מוזיקה יהודית מקורית?]''' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים|*]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A7&diff=649816סירטוק2023-12-28T19:23:21Z<p>איש חסיד ישנו: /* אצל רבותינו נשיאנו */עיצוב, הגהה, ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]<br />
'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].<br />
אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|חליפה אותה נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם בגד עליון ארוך (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.<br />
<br />
בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]].<br />
<br />
במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק השבתי השתנו, עד שאמר [[הרבי]] שצריך לחזור וללבוש בגדי משי - "זיידענע זופיצעס". דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר{{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאנו==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שירש מ[[אדמו"ר הזקן]] שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]<br />
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.<br />
<br />
בימי חול נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה במסורת לפיה כך היה נוהג [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף יותר ומקורו ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.<br />
<br />
והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).<br />
<br />
מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר [[יששכר דב]] זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.<br />
<br />
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של [[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.<br />
<br />
אף [[הרבי שליט"א]] נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ומועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, רק שלובש על הסירטוק עוד מעיל כי בקבלה כתוב שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה {{מקור}} . עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.}}.<br />
<br />
==מנהגי חב"ד==<br />
ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]]<br />
ב[[יום כיפור]] בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו.<br />
<br />
===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק===<br />
*'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל.<br />
*'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].<br />
*'''[[ראש חודש]]''' מנהג חסידים הוא ללבוש סירטוק גם בראש חודש.<br />
*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים.<br />
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} <br />
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.<br />
*כמו כן יש מן החסידים שנוהגים ללבוש הסירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל מנהג [[הרבי שליט"א]] שהחל מתשרי תש"נ החל ללבוש סירטוק משי גם בימי החול.<br />
<br />
==מבנה הסירטוק==<br />
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.<br />
<br />
צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}.<br />
<br />
הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה|תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}.<br />
<br />
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה|רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.<br />
<br />
לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.<br />
<br />
==בהלכה==<br />
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.<br />
<br />
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.<br />
<br />
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.<br />
<br />
כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים ב[[חסידות]] אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה [[הרבי]] ל[[חסידים]] ללבוש סירטוק משי.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קיטל]]<br />
*[[גרטל]]<br />
*[[טלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2&diff=649777משפיע2023-12-28T17:27:28Z<p>איש חסיד ישנו: הוספתי קישור</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע, דמות רבנית - חסידית.|אחר=הוראת הרבי למינוי משפיע לכל אחד|ראו=[[עשה לך רב]]}}<br />
[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] בשעת ה[[תפילה]]]]<br />
ה'''משפיע''' הוא [[חסיד]] - המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד בבד, ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי [[חסידות]]. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.<br />
<br />
לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב"ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "[[עשה לך רב]]" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.<br />
<br />
המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות חסידית|התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי{{הערה|ר' [[מיכל וישצקי]] סיפר שפעם התוועדו בסמרקנד ואחד דיבר וכולם הקשיבו, באמצע [[ר' מענדל]] התעצבן והתחיל לצעוק על זה שרק אחד מדבר וכולם מקשיבים - שזה לא התוועדות וכו'}}. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.<br />
<br />
==מדברי הרבי==<br />
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו''' [= ניצול ה[[נסיעה לרבי]] כראוי]''' - יבקש המשפיע שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]<br />
בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא משפיעים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים.<br />
<br />
בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהייתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את [[תורת החסידות]] ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד המשפיע. הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.<br />
<br />
בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת [[תשמ"ז]] הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את ה[[מנהגי חב"ד|מנהגים]] בפועל.<br />
<br />
== משפיעים בעבר ==<br />
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:<br />
*הרב '''[[חנוך הענדל קוגל]]''' - המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.<br />
*הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.<br />
*הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי "'''ר' שילם'''" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרע"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרוויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.<br />
*הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' (מכונה '''הרשב"צ''') - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס"ד]].<br />
*הרב '''[[שלמה זלמן הבלין]]''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.<br />
*הרב '''[[אלתר שימחוביץ]]''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין בישיבה ב[[תורת אמת]].<br />
*הרב '''[[חיים שאול ברוק]]''' - משפיע בישיבת "[[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים" בראשון לציון]].<br />
*הרב '''[[אברהם דריזין]]''', הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב"ד]] וב[[קראון הייטס]].<br />
*הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] ולאחר מכן ב[[תל אביב]].<br />
*הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מ[[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה "הפרדס"), בשנת [[תש"ז]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. נפטר בשנת [[תשל"א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.<br />
*הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.<br />
*הרב '''[[ניסן נמנוב]]''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, ולאחר עזיבת [[אדמו"ר הריי"צ]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את [[רוסיה]] בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ"ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.<br />
*הרב '''[[משה וישצקי]]''' מכונה '''ר' משה ויטעבסקער''' נולד בכ"ז תשרי תרע"ג נפטר בי"ג טבת תשמ"ו, היה משפיע ב[[כפר חב"ד]].<br />
* הרב '''[[דוד גולדברג]]''' משפיע בישיבת [[תורת אמת]] ותלמידו של המשפיע הנודע ר' [[אלתר שימחוביץ]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[איגוד המשפיעים]]<br />
*[[עשה לך רב]]<br />
*[[שלשת הרועים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40501&st=&pgnum=24 כללים למשפיע {{*}} מאת אדמו"ר הצמח צדק]''', קובץ [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] ניסן תשמ"ג, עמוד רטז<br />
https://drive.google.com/file/d/11cEQ9qCRhUKhVO_a2umWKYbKxh7g4AfH/view?usp=drivesdk [[הרב יוסף יצחק אופן מבהיר מה חידש הרבי בהוראה עשה לך רב <br />
בית משיח גיליון מס' 24 - 30 <br />
כ"ד מנחם אב תשס"ב ]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]<br />
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=648833770 - מרכז חב"ד העולמי2023-12-22T04:15:56Z<p>איש חסיד ישנו: /* העתקים */הבארה (על ידי שינוי קישור)</p>
<hr />
<div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br />
{{מפנה|770}}<br />
{{מבנה<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br />
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]<br />
|סוג=<br />
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br />
|עיר=[[ניו יורק]]<br />
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br />
|התחלת הבנייה=<br />
|סיום הבנייה=<br />
|חומרי בניה=<br />
|גובה=<br />
|גובה פנימי=<br />
|שטח=<br />
|קומות=3 ומרתף<br />
|אדריכל=<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=<br />
|עלות=<br />
|קיבולת=<br />
|רב בית הכנסת=<br />
|נוסח תפילה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מכיוון אחר]]<br />
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br />
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]<br />
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ובשנים מאוחרות יותר אף מתקיים בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br />
<br />
הרבי מכנה את המקום "בית משולש", בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית תורה" "בית עבודה" ו"בית גמילות חסדים". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבנין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".<br />
<br />
המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br />
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br />
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|ממוזער|חזית 770 בחודש אלול תשפ"ב, לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br />
<br />
הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br />
<br />
הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br />
<br />
במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br />
<br />
רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br />
<br />
[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]<br />
<br />
ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
חברי הועד היו:<br />
<br />
הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.<br />
<br />
ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח. <br />
<br />
הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.<br />
<br />
ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br />
<br />
ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br />
<br />
וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br />
<br />
הרב [[משה דובער ריבקין]],<br />
<br />
הרב [[אליהו סימפסון]], <br />
<br />
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br />
<br />
והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br />
<br />
בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br />
<br />
אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br />
<br />
רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.<br />
<br />
הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br />
<br />
בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br />
<br />
לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.<br />
<br />
חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.<br />
<br />
באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br />
<br />
לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br />
<br />
ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br />
<br />
ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.<br />
<br />
בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br />
<br />
בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br />
<br />
בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br />
<br />
באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br />
<br />
בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br />
<br />
מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br />
<br />
גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br />
<br />
הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br />
<br />
הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.<br />
<br />
הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br />
<br />
מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br />
<br />
==מספר הבית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br />
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.<br />
<br />
בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br />
<br />
==קומת כניסה==<br />
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br />
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br />
<br />
כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br />
<br />
[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br />
<br />
בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br />
<br />
בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br />
<br />
==קומה שניה==<br />
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}<br />
<br />
הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br />
<br />
עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br />
<br />
בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו"ד שבט תש"י זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.<br />
<br />
==קומה שלישית==<br />
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}<br />
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br />
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]<br />
<br />
הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br />
<br />
בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.<br />
<br />
==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br />
<br />
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br />
<br />
עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br />
<br />
===ספרי תורה בבית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br />
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br />
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br />
<br />
===ניהול בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br />
<br />
בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br />
<br />
הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br />
<br />
===התפילה ב-770===<br />
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br />
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]<br />
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".<br />
<br />
===חומת אנ"ש===<br />
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}<br />
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].<br />
<br />
===ועד סעודת שלמה===<br />
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br />
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br />
<br />
===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br />
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br />
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br />
<br />
{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br />
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br />
<br />
==תומכי תמימים המרכזית==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br />
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br />
<br />
==יחסו של הרבי ל-770==<br />
===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br />
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br />
<br />
פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמא בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br />
<br />
מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br />
<br />
===כינויו על ידי הרבי===<br />
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br />
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br />
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}.<br />
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.<br />
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br />
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
<br />
==בדק הבית==<br />
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br />
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br />
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
==העתקים==<br />
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br />
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br />
<br />
===ארץ ישראל===<br />
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br />
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br />
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br />
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br />
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.<br />
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br />
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br />
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br />
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br />
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br />
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br />
# כפר תפוח - בית פרטי.<br />
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br />
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br />
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br />
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br />
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]ץ<br />
<br />
'''מבנים בתהליכי בניה''':<br />
<br />
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br />
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br />
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br />
#[[יבניאל]].<br />
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br />
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}<br />
<br />
===ברחבי העולם===<br />
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]<br />
<br />
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].<br />
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].<br />
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br />
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br />
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br />
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br />
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br />
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br />
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br />
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].<br />
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br />
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br />
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].<br />
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br />
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].<br />
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br />
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br />
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד<br />
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד<br />
#סורען, צרפת - בית חב"ד<br />
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br />
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד<br />
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br />
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.<br />
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).<br />
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].<br />
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.<br />
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br />
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] באתר 770 (בעברית), [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].<br />
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br />
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}<br />
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}<br />
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br />
<br />
;העתקים<br />
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br />
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br />
;קונטרס בית רבינו<br />
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br />
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_770&diff=648832רכישה וחנוכת הבית של 7702023-12-22T03:01:23Z<p>איש חסיד ישנו: /* היסטוריה */תיקון קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 תחילת השי"נים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה 770 בתקופת הרכישה]]<br />
תהליך '''רכישת בניין [[770]] שהסתיים ב[[התוועדות]] [[חנוכת הבית]]''', נמשך מאז חודש אלול ת"ש ועד [[כ"ט באייר]] [[תש"י]], הבנין נקנה על מנת שיהיה מקום מגוריים לרבי הריי"צ ומרכז לתפילות ולהתוועדויות של הרבי והחסידים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:770 תער''ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השטח בו נבנה 770, תמונה משנת [[תרע"ה]]]]<br />
ביום שלישי [[ט' באדר|ט' באדר ב']] [[ת"ש]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], לאחר שעזב את אירופה שהלכה ונכבשה על ידי הנאצים, בבואו הרבי לארצות הברית והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס.<br />
<br />
המבנה שימש כמרפאה{{הערה|1=ב'[[זאל הקטן]]' [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=104259 היה חדר ניתוח], וב'[[השלאש|שלאש]]' (לימים '[[הזאל הגדול]]') הייתה חניית אמבולנסים.}} פרטית וביתו של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br />
<br />
מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".<br />
<br />
הרבי סיפר כשנכנס הרבי הריי"צ לביתו בפעם הראשונה, נכנס לביהכ"נ וביהמ"ד ואמר: "יהי רצון אַז די תפילות זאָלן זיין מיט אַ פנימיות, און עס זאָל זיך דאַוונען מיט דעם אמת עבודה-פנימיות'דיקן געשמאַק" (יהי רצון שהתפילות יהי' בפנימיות, ויתפללו עם עבודה פנימית ותענוג). היינו שהבית הוא מקום לתפילה לכלל ישראל. (משיחת שבת ר"ח סיון ת"ש).<br />
<br />
ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".<br />
<br />
ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש חודש סיון תש"י].}}.<br />
<br />
גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br />
<br />
הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים, ומשרדים כולל חדרו של חתנו של האדמו"ר הריי"צ [[הרבי]].<br />
<br />
הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.<br />
<br />
הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].<br />
<br />
במרתף שכנה הספריה של הרבי הריי"צ.<br />
<br />
מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו במבנה כמעט שינויים.<br />
<br />
במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br />
<br />
בתש"נ הקומה השלישית התחברה ל[[ספריית ליובאוויטש]] ושינו את המבנה לפי הצורך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://anash.org/80-years-since-purchase-of-770/ 80 שנה לרכישת 770] {{אנש}}<br />
*[https://chabad.info/seven-seventy/617752/ הצצה לחוברת המושקעת על 80 שנה לרכישת 770] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/121499/ השריפה שהובילה למכירה השמיימית של 770] {{אינפו}}<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=648831770 - מרכז חב"ד העולמי2023-12-22T02:56:46Z<p>איש חסיד ישנו: /* היסטוריה */הגהה, תיקון קישור, הסרת רווחים מיותרים</p>
<hr />
<div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br />
{{מפנה|770}}<br />
{{מבנה<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br />
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]<br />
|סוג=<br />
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br />
|עיר=[[ניו יורק]]<br />
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br />
|התחלת הבנייה=<br />
|סיום הבנייה=<br />
|חומרי בניה=<br />
|גובה=<br />
|גובה פנימי=<br />
|שטח=<br />
|קומות=3 ומרתף<br />
|אדריכל=<br />
|בעלים=<br />
|שימוש=<br />
|עלות=<br />
|קיבולת=<br />
|רב בית הכנסת=<br />
|נוסח תפילה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מכיוון אחר]]<br />
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br />
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]<br />
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ובשנים מאוחרות יותר אף מתקיים בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br />
<br />
הרבי מכנה את המקום "בית משולש", בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית תורה" "בית עבודה" ו"בית גמילות חסדים". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבנין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".<br />
<br />
המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br />
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br />
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|ממוזער|חזית 770 בחודש אלול תשפ"ב, לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br />
<br />
הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br />
<br />
הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br />
<br />
במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br />
<br />
רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br />
<br />
[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]<br />
<br />
ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
חברי הועד היו:<br />
<br />
הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.<br />
<br />
ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח. <br />
<br />
הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.<br />
<br />
ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br />
<br />
ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br />
<br />
וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br />
<br />
הרב [[משה דובער ריבקין]],<br />
<br />
הרב [[אליהו סימפסון]], <br />
<br />
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br />
<br />
והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br />
<br />
בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br />
<br />
אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br />
<br />
רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.<br />
<br />
הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br />
<br />
בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br />
<br />
לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.<br />
<br />
חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.<br />
<br />
באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br />
<br />
לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br />
<br />
ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br />
<br />
ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.<br />
<br />
בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br />
<br />
בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br />
<br />
בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br />
<br />
באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br />
<br />
בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br />
<br />
מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br />
<br />
גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br />
<br />
הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br />
<br />
הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.<br />
<br />
הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br />
<br />
מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br />
<br />
==מספר הבית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br />
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.<br />
<br />
בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br />
<br />
==קומת כניסה==<br />
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br />
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br />
<br />
כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br />
<br />
[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br />
<br />
בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br />
<br />
בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br />
<br />
==קומה שניה==<br />
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}<br />
<br />
הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br />
<br />
עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br />
<br />
בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו"ד שבט תש"י זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.<br />
<br />
==קומה שלישית==<br />
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}<br />
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br />
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]<br />
<br />
הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br />
<br />
בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.<br />
<br />
==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br />
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br />
<br />
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br />
<br />
עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br />
<br />
===ספרי תורה בבית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br />
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br />
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br />
<br />
===ניהול בית הכנסת===<br />
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br />
<br />
בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br />
<br />
הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br />
<br />
===התפילה ב-770===<br />
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br />
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]<br />
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".<br />
<br />
===חומת אנ"ש===<br />
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}<br />
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].<br />
<br />
===ועד סעודת שלמה===<br />
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br />
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br />
<br />
===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br />
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br />
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br />
<br />
{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br />
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br />
<br />
==תומכי תמימים המרכזית==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br />
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br />
<br />
==יחסו של הרבי ל-770==<br />
===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br />
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br />
<br />
פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמא בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br />
<br />
מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br />
<br />
===כינויו על ידי הרבי===<br />
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br />
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br />
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}.<br />
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.<br />
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br />
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br />
<br />
==בדק הבית==<br />
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br />
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br />
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
==העתקים==<br />
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br />
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br />
<br />
===ארץ ישראל===<br />
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br />
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br />
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br />
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br />
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.<br />
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br />
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br />
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br />
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br />
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br />
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br />
# כפר תפוח - בית פרטי.<br />
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br />
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br />
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br />
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br />
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]ץ<br />
<br />
'''מבנים בתהליכי בניה''':<br />
<br />
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br />
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br />
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br />
#[[יבניאל]].<br />
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br />
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}<br />
<br />
===ברחבי העולם===<br />
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]<br />
<br />
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].<br />
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].<br />
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br />
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br />
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br />
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br />
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br />
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br />
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br />
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].<br />
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br />
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br />
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].<br />
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br />
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].<br />
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br />
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br />
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד<br />
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד<br />
#סורען, צרפת - בית חב"ד<br />
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br />
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד<br />
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br />
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.<br />
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).<br />
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].<br />
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.<br />
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br />
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] באתר 770 (בעברית), [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].<br />
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br />
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}<br />
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}<br />
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br />
<br />
;העתקים<br />
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br />
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br />
;קונטרס בית רבינו<br />
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br />
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95&diff=648310משתמש:איש חסיד ישנו2023-12-19T06:23:51Z<p>איש חסיד ישנו: יצירת דף עם התוכן "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"</p>
<hr />
<div>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92_%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%A8&diff=646690שלג וצמר2023-12-08T05:20:14Z<p>איש חסיד ישנו: </p>
<hr />
<div>הנביא [[ישעיה]] ממשיל את הכפרה שע"י התשובה '''לשלג וצמר''' {{ציטוט|מקור=ישעיה א' י"ח|תוכן=אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.}} היינו, ששלג וצמר רומזים לשתי בחינות בהלבנת החטאים.<br />
<br />
תורת החסידות מסבירה זאת בשני אופנים{{הערה|אוה"ת נ"ך ישעיה א'תקעח-ט.}} על פי שני פירושים בתיבת "שנים": '''א.''' שהוא מלשון זמן (Years), ו'''ב.''' שהוא מלשון צמר צבוע באדום ([[תולעת שני]]).<br />
<br />
== "שנים" הוא מלשון זמן (Years){{הערה|על פי הירושלמי פ"ט דשבת.}}==<br />
===דעת ר' אליעזר===<br />
לדעת ר' אליעזר "שנים" הן ת"ק השנים שבין שמים לארץ, הרומזין לה' החסדים '''שבמידות'''. והיינו, פגם במצוות עשה. והמתקתן (שזהו ה"שלג") ע"י תשובה (המגיעה למעלה מהמידות - לשורשן בבינה, וממלאת את הפגם שעשה החטא).<br />
<br />
"צמר" לעומת זאת הוא פגם במצוות לא תעשה הפוגמות '''במוחין''', שתיקונן הוא למעלה משם הוי' – ע"י יום כיפור (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כי מצוות לא תעשה הן בג' קליפות הטמאות שאי אפשר להפוך לגמרי לטוב).<br />
<br />
===דעת ר' יהושע===<br />
לדעת ר' יהושע "שנים" הם שני חיי האבות (אברהם יצחק ויעקב), שעולים יחד לת"ק{{הערה|למעשה תק"ב. אך מכיון שרק "בן שלוש" הכיר את בוראו, אין להחשיב את שתי שנותיו הראשונות – בהן לא היה עדיין בבחינת "אבות".}}, הרומזים לפגם הן במצוות עשה והן בלא תעשה (כי ת"ק גימטריא ארור המן וברוך מרדכי) – ותיקונן (ליבונן, שזהו "שלג") ע"י המשכה ממקום ששם "כחשיכה כאורה" – [[רדל"א]].<br />
<br />
ו'''צמר''' הוא תיקון על בעילות אסורות (כי "תולע" הוא דבר אדום בעצם ולא רק צבוע באדום), שהוא ע"י יסורים (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כנ"ל בדעת ר' יהושע).<br />
<br />
<br />
=="שני" - צמר צבוע באדום==<br />
'''שלג''' - הנביא דניאל{{הערה|דניאל ז' ט'.}} ממשיל את לבושו של הקב"ה לשלג לבן "לבושיה כתלג חיור".<br />
והעניין בזה: הקב"ה עצמו הוא אור אין סוף '''שלפני''' הצמצום, ו"לבושו" היא דרגת א"ק ([[אדם קדמון]], '''שאחרי''' הצמצום), שמשם שורש נשמות ישראל. ע"י התשובה "מלבינים ישראל כשלג" ומתעלים למעלה מעלה עד דרגת שורש נשמתם.<br />
תשובה זו נמשלת ל"חוטי שני" (צמר צבוע אדום) ההופכים (ע"י התשובה) ללבן, כי התעלות זו אפשרית כאשר פוגם החטא רק '''בהתפשטות''' המידות (בלבושיהן, במחשבה דיבור ומעשה) – כמשל חוטי הצמר שבמהותם הם לבנים, ומספיק להוריד מהם את הצבע בכדי שיחזרו למראה הטבעי שלהם.<br />
<br />
'''צמר''' – אבל כאשר החטא פוגם '''בעצם''' המידות עצמן (ולא בלבושיהן) צריך המשכה ממקום גבוה '''יותר''' משורש הנשמה, ממקום שאין התעוררות האדם יכולה להגיע לשם - והמשכה זו רמוזה ב"צמר" (המשכה באופן של "שערות" מדרגת "עתיק"{{הערה|היינו, כמו שהצמר הוא '''מגוף''' הכבש ולא לבושים בלבד, והצמר הוא שערות – הרומזות בכל מקום להמשכה עצמית מהמוחין.}}.<br />
<br />
===השלג לבן יותר מהצמר===<br />
הטעם לדיעה זו שהשלג לבן יותר למרות שהצמר נעלה יותר{{הערה|כי הצמר הוא "עצמי" ואילו השלג "לבושים" בלבד}}, כי "אין הגבורות נמתקות אלא בשורשן"{{הערה|פרע"ח שער השופר פרק א'.}}. דהיינו, חסדים הנוצרים מהתהפכות הגבורות "לבנים יותר" מהחסדים מצד עצמם. ומכיון שדין (יניקת החיצונים) שייכת רק בלבושים (בחינת השלג) – '''כשהם''' נמתקים בשורשם גדול החסד יותר.<br />
<br />
==שלג וצמר בתורה==<br />
תורת החסידות היא פנימיות ועצם התורה ונמשלה לצמר, ואילו נגלה דתורה הוא רק הלבושים וחיצוניות התורה – ונמשל לשלג.<br />
<br />
ומכיון שהחסידות היא עצם התורה (ואינה בחינה פרטית כלשהיא) הרי היא שייכת ופועלת על כל אחד – גם על הנמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, ואפילו על אלו המתנגדים לה.<br />
<br />
דבר זה דומה למן (שבמדבר). שגם לאחר שירד והתגשם - היה ראוי לכל, ופעל אפילו על אלו שטפלו עליו דברים{{הערה|ואלה הדברים תשכ"ה.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7&diff=646689דקדוק2023-12-08T05:05:02Z<p>איש חסיד ישנו: /* אצל רבותינו נשיאנו */תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כתר ארם צובא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מ"כתר ארם צובא" - כתב יד ה[[תנ"ך]] עם הערות המסורה בשוליו]]<br />
חכמת '''דקדוק''' [[לשון הקודש]] עוסקת בכללי לשון הקודש, החל מהמסורת על הכתיב הנכון בפסוקי ה[[תנ"ך]], ה[[ניקוד]] ו[[טעמי המקרא]], וכמו כן כללי הלשון בכלל: משמעויות המילים, שרשיהם, הגייתן המדוייקת ועוד. על אף שחכמה זו לא נזכרת באופן בולט בספרות ההלכה, רבים מגדולי ישראל עסקו בה, בשל חשיבותה עבור הבנת התורה ועבור הדיוק ב[[קריאת שמע]] וב[[תפילה]]. עם זאת הדגישו שהעיסוק בחכמה זו צריך להיות טפל לעיסוק בלימוד גופי התורה.<br />
<br />
בימי הבראשית של [[תנועת החסידות]], החלה להתפשט [[תנועת ההשכלה]] שהעלתה על נס את לימוד הדקדוק שנזנח אז, ובאמצעות הדגשת הדקדוק עשו נפשות להשכלה. בעקבות זאת הרחיקו החסידים את לימוד הדקדוק לחלוטין. עם זאת, [[סידור אדמו"ר הזקן]] תוקן לפי כללי הדקדוק, ובדורות מאוחרים יותר עוררו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] על חשיבות לימוד הדקדוק.<br />
<br />
==תולדות חכמת הדקדוק==<br />
ראשיתה של חכמת דקדוק [[לשון הקודש]] היא ה"מסורת" (או "מסורה") - דקדוקים בפסוקי ה[[תנ"ך]] שעברו במסורת במשך הדורות, חלקם כ[[הלכה למשה מסיני]]. בראשם דקדוקי הפיסוק על ידי [[טעמי המקרא]] וה[[ניקוד]], וכמו כן אותיות חסרות ויתרות, גדולות וקטנות וכדומה. המסורת עברה מאיש לאיש עד [[עזרא הסופר]] וממנו ל[[תנאים]] ול[[אמוראים]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14037&st=&pgnum=5&hilite= הקדמת מנחת שי]. וראה שם הגדולים מערכת ספרים, מערכת ט', אות ו'. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1104.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ד, אגרת א'קד].}}. ישנה מסורת לפיה כאשר חיברו [[רב אשי]] ו[[רבינא]] את ה[[תלמוד הבבלי]], חיברו יחד איתו עוד ספר בעניני דקדוק לשון הקודש{{הערה|שם=עח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22427&st=&pgnum=8&hilite= הקדמת עץ חיים] לרבי חיים בן בצלאל (אחי המהר"ל).}}.<br />
<br />
בתקופת ה[[סבוראים]], ובמיוחד בתקופת ה[[גאונים]], התפתח ב[[טבריה]] מרכז חשוב של בעלי מסורה, ששיטתם - המכונה "המסורה הטבריינית" - התקבלה בכל תפוצות ישראל עד ימינו. במיוחד ידוע המדקדק אהרן בן אשר (שמשפחתו, בן אשר, היו משפחה ידועה של בעלי מסורה), ששיטתו במסורת כתיבת התורה בדקדוק התקבלה להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הלכות ספר תורה פרק ח, הלכה ד.}}. ספר התורה שכתב ידוע בדיוקו, ויש המזהים אותו עם הספר [[כתר ארם צובא]], שרובו נשמר עד ימינו{{הערה|ראה בהרחבה בכתבתו של [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/57032/ "זאת התורה לא תהא מוחלפת"], [[שבועון בית משיח]] חג השבועות תשע"ה; שם הובא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד], בו שולל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא.}}.<br />
<br />
בסוף תקופת הגאונים התפתחה במיוחד חכמת הדקדוק בארצות ערב. בין המדקדקים המפורסמים היו [[רב סעדיה גאון]] ו[[רב האי גאון]], ברי-הפלוגתא רבי [[מנחם בן סרוק]] ורבי [[דונש בן לברט]], רבי [[יהודה חיוג']], רבי [[שמואל הנגיד]], רבי [[שלמה בן גבירול]], רבי [[יונה אבן ג'נאח]], רבי [[אברהם אבן עזרא]], רבי יוסף, רבי משה ורבי דוד קמחי (הרד"ק), ועוד רבים{{הערה|1=המדקדקים וחיבוריהם נמנים ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30634&st=&pgnum=4 הקדמת מאזני לשון הקודש לראב"ע], ובהקדמת מנחת שי.}}. מדקדקים אלו פיתחו מאוד את חכמת הדקדוק. הם גילו את השרשים, חידשו את המשקל בשירה וגילו עוד כללי דקדוק רבים נוספים. ר' משה בן עזרא טען שבני ספרד היו בקיאים בלשון העברית יותר משאר תפוצות ישראל, מפני שמוצאם מגולי [[ירושלים]] שהיו בקיאים בלשון, וגם מפני שהכירו את השפה הערבית, שהיא השפה המשובחת ביותר וקרובה ללשון הקודש, ומכללי הערבית היה נקל בידם להבין את כללי לשון הקודש{{הערה|שירת ישראל, התשובה לשאלה החמישית (ע' סב).}}.<br />
<br />
בארצות אשכנז, הן בתקופת הראשונים והן בתקופת האחרונים, לימוד הדקדוק לא היה רווח כל כך, גם בגלל שהשקיעו את כל כוחותיהם בלימוד התלמוד{{הערה|ראה הקדמת רבי יוסף קמחי לספר הגלוי: "ורבנן אשר היו בארץ צרפת ותחומיה שמו רוב עסקם בתלמוד, ולפרקים במקרא . . אך לא בשימוש הלשון, על כן לא נתישבו בו". וראה הקדמת עץ חיים לרבי חיים אחי המהר"ל.}}. עם זאת, גם בארצות אשכנז קמו מספר מדקדקים בולטים. בזמן הראשונים עסקו בכך [[רש"י]] ו[[רבינו תם]], ובזמן האחרונים רבי אליהו בחור, רבי שבתי סופר, רבי שלמה זלמן כץ (הענא), [[הגר"א]] ועוד. גם [[אדמו"ר הזקן]] היה בקי בדקדוק ותיקן את [[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] לפי כללי הדקדוק.<br />
<br />
==לימוד דקדוק==<br />
רבים מגדולי ישראל כתבו אודות חשיבות לימוד הדקדוק. כמה מהם הביאו בהקשר זה את דברי הגמרא{{הערה|עירובין נג, א.}}: {{ציטוטון|אמר רב יהודה אמר רב: בני יהודה שהקפידו על לשונם - נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם - לא נתקיימה תורתם בידם}}; ופירשו שהכוונה לשמירה על דקדוק הלשון{{הערה|הקדמת ספר הרקמה לרבי יונה אבן ג'נאח; הקדמת מנחת שי.}}.<br />
<br />
עם זאת, הדגישו שאין לשקוע בלימוד זה יתר על המידה, אלא במידה הנצרכת להבנת התורה והדקדוק ב[[קריאת שמע]] וב[[תפילה]].<br />
<br />
ה[[רד"ק]] כתב בהקדמת ספרו המכלול: {{ציטוטון|ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו ממחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי ענינים בדברי רז"ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן}}. [[הרמב"ם]] הביא את לימוד הדקדוק כדוגמא ל"מצוה קלה": {{ציטוטון|אמר שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה, כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש}}{{הערה|פירוש המשניות אבות פרק ב, משנה א.}}. בדומה לזה כתבו גדולי ישראל נוספים{{הערה|רבי חיים אחי המהר"ל בהקדמת עץ חיים. [https://www.sefaria.org.il/Havot_Yair.124?lang=he שו"ת חוות יאיר, סימן קכד].}}.<br />
<br />
[[הרבי הריי"צ]] הגדיר זאת כך:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד]<br />
|תוכן=בענין חכמת הדקדוק יש שני ענינים, א) תורה ב) עבודה. התורה שבחכמת הדקדוק אינה אלא ידיעה וחכמה ואינה תלויה ביראת שמים ולא מביאה ליראת שמים, אבל העבודה שבחכמת הדקדוק, לבטא אותיות התפלה בביטוי ברור ומדויק, היא תלוי' ביראת שמים וגם מביאה יראת שמים . .<br />
כל המדקדקים והפדגוגים יראי אלקים בדורות שעברו הפליאו במעלת חכמת הדקדוק מצד העבודה, ותורת חכמת הדקדוק - תורת הלשון - היתה טפלה אל ענין העבודה.}}<br />
<br />
===אצל רבותינו נשיאנו===<br />
רבותינו נשיאנו היו לומדים ובקיאים בספרי דקדוק{{הערה|שם=צו}}. בילדותו, למד אדמו"ר הריי"צ אצל [[מלמד]] מיוחד את חכמת הדקדוק - החסיד ר' [[יצחק גרשון איטסון]]. הלימוד היה שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע. לימים סיפר הרבי כי קליטת כללי הדקדוק היתה קשה עליו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך י, ע' תה ואילך. ושם באריכות הסברי הרבי הרש"ב על הדקדוק ע"פ חסידות.}}.<br />
<br />
===אצל חסידי חב"ד===<br />
בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]], ששמה את הדגש על ידיעת הדקדוק כערך בפני עצמו - בשונה מגדולי ישראל שידעו שהעיקר בחכמת הדקדוק הוא ביטוי נכון של התפילה, והבנת פסוקי התורה - אסרו צדיקי [[תנועת החסידות]] לפי שעה לחלוטין את לימוד חכמת הדקדוק. גם בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים בפטרבורג]] בשנת [[תר"ג]], בה נאבק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נגד מזימות המשכילים לערוך שינויים בחינוך היהודי המסורתי, התנגד בין השאר להצעותיהם בענין לימוד הדקדוק. בקרב חוגי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]] לא נשמרה הקפדה כזו, ורבים אימצו בחום את לימוד הדקדוק שהפיצו המשכילים, וכך היה למשכילים קל יותר לבסס את אחיזתם בין חוגי המתנגדים ולעשות נפשות להשכלה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד] ואילך. ראה גם ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. עם זאת, היו גם מגדולי ישראל בני הזמן שלא היו חסידים שהזהירו מהימשכות יתר אחרי לימוד תנ"ך ודקדוק, שעלולה להוביל להשכלה{{הערה|צל"ח ברכות כח, ב ברש"י ד"ה מההגיון.}}.<br />
<br />
בתקופה מאוחרת יותר, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.}}. כמו כן המליץ על ספרי דקדוק מסויימים ללימוד עם ילדים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קכב.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] כותב שדקדוק אינו בכלל [[לימודי חול]] ונלמד בתומכי תמימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3638.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח].}}. לרב [[מרדכי שוסטרמן]] הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/33.htm למען ידעו בנים יוולדו].}}.<br />
<br />
===השיבוש בדקדוק===<br />
באחד ממאמריו מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את הסיבה לכך שרוב האנשים משתבשים בדקדוק, ובשום מבטא אין דקדוק מושלם בכל האותיות, ואפילו [[האריז"ל]] ו[[הבעל שם טוב]] לא דיברו בדקדוק{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע ע' נג.}}.<br />
<br />
במענה לשאלה בלשון [[מאמר חסידות]] שאינה מתאימה לפי כללי הדקדוק, הסביר הרבי שאין מקפידים במאמרי חסידות על הלשון שתהיה לפי הדקדוק, וכן העלה אפשרות שטעויות דקדוק הם טעות המעתיקים; עם זאת, הסביר הרבי כיצד לשון זו במאמר מדוייקת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1561.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ו, אגרת א'תקסא].}}.<br />
<br />
==בתפילה==<br />
[[קובץ:סידור רבי שבתי סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער סידורו של רבי שבתי סופר מפרעמישלא, עליו העיד [[המהרי"ל מיאנוביטש]] שאדמו"ר הזקן "נטה אחריו ברוב המקומות"]]<br />
[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא מוגה לפי כללי הדקדוק. כך כתב אחיו, רבי [[יהודה לייב מינוביץ']]: {{ציטוטון|מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כונה הרצויה ל[[האר"י ז"ל]], עוד זאת דרש במשפט להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו ב[[תפלה]], ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות [[קריאת שמע]] כידוע, מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו או שלא בשעת התפלה. כי מצוה גדולה היא גם בנגלה ומכל שכן בנסתר כידוע, שה[[אותיות]] וה[[נקודות]] שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה}}{{הערה|1=הסכמתו לסידור בהוצאת תקפ"ב, נדפסה בסידור תורה אור. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4502.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יג, אגרת ד'תקב].}}. וכן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, להיות כי התפלה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרעיי"צ כרך ו, ע' מה.}}.<br />
<br />
===בקריאת התורה===<br />
ב[[קריאת התורה]] מקפידים חסידי חב"ד מאוד על הדקדוק. אדמו"ר הזקן היה מדייק מאוד בקריאת התורה, ואף שקרא בהברה אשכנזית, היה מדייק להבדיל בין [[א]]' ל[[ע]]' ובין [[ח]]' ל[[כ]]', כמו בהברה הספרדית{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו ע' 91.}}. גם שאר רבותינו נשיאנו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק ולפי טעמי הנגינה{{הערה|שם=צו|ספר השיחות תרצ"ו ע' 52, ובהערות שם.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר שאל על כך שהחסידים אינם מתפללים וקוראים בתורה בדקדוק: {{ציטוטון|תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפלה עיקרה כוונה, ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כל כך הדקדוק, מלבד ב[[קריאת שמע]]. אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] בעריכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (תש"ז), ע' 8.}}. כך גם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בשם אביו אדמו"ר המהר"ש{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2.}}. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב: {{ציטוטון|דזהו עניין קריאת התורה שצריכה להיות בדיוק רב . . דלא זו בלבד דחזן הקורא בתורה צריך לדייק באותיותיה להוציא כל תיבה ותיבה בדיוק במבטא האותיות בשפה ברורה, הנה לבד זאת צריך לדייק בהטעמים שיהיו כתיקונם, וכבר הוזהרו הקוראים בתורה על זה, ולידע כל פרטי דיני קריאת התורה, אשר בנפשם הוא ממש . . דכשם שגדול ורב מאוד שכר הקורא בתורה כדין שהוא עניין חיים, הנה גדול עצום הוא עונשו של המזלזל בקריאת התורה ואינו מייגע עצמו ביגיעה גדולה תחילה לידע כל פרטי הטעמים, והוא ח"ו בכלל מחטיא את הרבים השומעים את קריאתו המשובשת}}{{הערה|ספר המאמרים קונטרסים חלק ב ע' 790.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קמץ אלף אָ]]<br />
*[[אותיות האל"ף בי"ת#לימוד קריאת האותיות|לימוד קריאת האותיות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[ברוך אוברלנדר]], '''הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן''', "הסידור", היכל מנחם תשס"ג, ע' קעה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חכמות]]<br />
[[קטגוריה:לשון הקודש]]<br />
[[קטגוריה:דקדוק|*]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=646625תורת הקבלה2023-12-07T05:36:47Z<p>איש חסיד ישנו: /* הגבלות על לימוד הקבלה */הבהרה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}<br />
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[עשר הספירות]], ממושגי היסוד בקבלה]]<br />
<br />
ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.<br />
<br />
לאורך הדורות תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים, ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. ישנן הסתייגויות רבות, הן ב[[הלכה]] והן בתורת הקבלה עצמה, על לימוד תורה זו לאלו שבדרגתם הרוחנית אינם ראויים לכך. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת [[האר"י]], שכתב{{הערה|ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפסה גם כן בהוספה ל[[קונטרס עץ החיים]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר (מהורש"ב]]) נ"ע). ועוד.}}: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה".<br />
<br />
[[תורת החסידות]] שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]] כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה, וקטעים רבים במאמרי החסידות מבארים ענינים קבליים. עם זאת, נשיאי החסידות לא עודדו לימוד שיטתי של הקבלה לרבים, אלא הסבירו שב[[לימוד החסידות]] יוצאים גם ידי חובת לימוד הקבלה, ואדרבה, לימוד זה הוא המבטיח שלא יטעה הלומד בהבנת מושגי הקבלה.<br />
<br />
== תולדות תורת הקבלה ==<br />
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר יצירה]], המיוחס ל[[אברהם אבינו]] (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערה|שם=חגיגה|ראה חגיגה יג, א ואילך.}}.<br />
<br />
===בתקופת התנאים===<br />
היו כמה תנאים שנודעו בעיסוק בתורת הסוד. ביניהם [[רבי נחוניא בן הקנה]], שלו מיוחסים מספר חיבורים בתורת הסוד: [[ספר הקנה]], [[ספר הבהיר]], [[ספר הפליאה]] ו[[ספר התמונה]]; וכן [[רבי ישמעאל]] ו[[רבי עקיבא]], שלהם מיוחסים [[פרקי היכלות]] ועוד. המרכזי מבין התנאים שעסקו בתורת הסוד הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]], שיחד עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ושאר התנאים מחבורתו חיבר את [[ספר הזוהר]]. ספר זה היה גנוז במשך למעלה מאלף שנה (אם כי ייתכן שחלק מהגאונים והראשונים הכירו אותו), והתגלה במאה הראשונה לאלף השישי על ידי המקובל רבי [[משה די ליאון]]. מאז פירסומו הפך הספר לספר יסוד של תורת הקבלה, ורבים מכתבי הקבלה מבוססים עליו.<br />
<br />
===בתקופת הראשונים===<br />
בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי [[אהרון בן שמואל הנשיא]], מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי [[משה בן קלונימוס]] קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה ל[[אשכנז]] - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי [[שמואל החסיד]] ובנו [[יהודה החסיד]], וכן רבי [[אלעזר מגרמייזא]] בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.<br />
<br />
חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה ב[[פרובנס]]. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי [[יצחק סגי נהור]]. דרך רבי יצחק, שעבר ל[[ספרד]], עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{הערה|שם=רחו|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן [[רבינו בחיי בן אשר]], רבי [[פרץ הכהן]] מחבר "מערכת האלקות", ה[[רשב"א]] ועוד.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו [[רש"י]]), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.<br />
<br />
=== מקובלי צפת ===<br />
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברותיהם של גדולי המקובלים ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]]: [[האר"י הקדוש]] רבי יצחק לוריא, רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
<br />
תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי [[צפת]] בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שלמה אלקבץ]] וה[[רדב"ז]]. באותה תקופה חי ופעל רבי [[משה קורדובירו]], הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה. בספרו הגדול [[פרדס רמונים]] סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ופרש את שיטתו בקבלה.<br />
<br />
ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה הייתה לרבי [[יצחק לוריא]], האר"י, שעלה מ[[מצרים]] לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי [[חיים ויטאל]], שהוא הכותב העיקרי של [[כתבי האריז"ל]]. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.<br />
<br />
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.<br />
<br />
==לימוד הקבלה==<br />
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר '[[פרי עץ חיים]]' מכתבי האר"י, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]<br />
<br />
שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.<br />
<br />
אך להלכה נפסק{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.}} שלימוד הקבלה נחשב כחלק מלימוד ה[[גמרא]], כלומר, לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא{{הערה|1=[אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/4/index.htm לקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך)]. ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני ההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.}}.<br />
<br />
===הגבלות על לימוד הקבלה===<br />
בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.<br />
<br />
זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}.<br />
<br />
== הקבלה והחסידות ==<br />
[[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כללה בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא [[נוסח האריז"ל]].<br />
<br />
עם זאת, אין פירוש הדבר שתורת החסידות ענינה רק לפרש את הקבלה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שחסידות ענינה [[ידיעת אלוקות]] ומבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות|עצמותו]] של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.<br />
<br />
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב [[זלמן מקורניץ]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}.<br />
<br />
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}.<br />
<br />
===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות===<br />
בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/28/271.htm שיחת ש"פ וישב תשי"ד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2230.htm אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4371.htm חלק י"ג, אגרת ד'שעא]. ועוד.}}. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על [[לימוד תורת החסידות]]. ברבים ממכתביו מבסס [[הרבי]] את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2150.htm חלק ז', אגרת ב'קנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5602.htm חלק ט"ו, אגרת ה'תרב]. ועוד רבים.}}.<br />
<br />
בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של [[עקבתא דמשיחא]], ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר ב[[עבודת ה']]. ב) [[החסידות כטעימה מהגאולה|בגלל ההתקרבות לביאת המשיח]] שאז יעסוק העולם כולו ב[[ידיעת ה']], וישנו צורך בהכנה לכך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.}}.<br />
<br />
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו===<br />
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג משוחח עם הרבי ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]]<br />
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.<br />
<br />
[[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}.<br />
<br />
כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.<br />
<br />
כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]'''<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד<br />
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92_%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%A8&diff=646622שלג וצמר2023-12-07T03:58:10Z<p>איש חסיד ישנו: עיצוב, הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>הנביא [[ישעיה]] ממשיל את הכפרה שע"י התשובה '''לשלג וצמר''' {{ציטוט|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.{{הערה|ישעיה א' י"ח.}}}} היינו, ששלג וצמר רומזים לשתי בחינות בהלבנת החטאים.<br />
<br />
תורת החסידות מסבירה זאת בשני אופנים{{הערה|אוה"ת נ"ך ישעיה א'תקעח-ט.}} על פי שני פירושים בתיבת "שנים": '''א.''' שהוא מלשון זמן (Years), ו'''ב.''' שהוא מלשון צמר צבוע באדום ([[תולעת שני]]).<br />
<br />
== "שנים" הוא מלשון זמן (Years){{הערה|על פי הירושלמי פ"ט דשבת.}}==<br />
===דעת ר' אליעזר===<br />
לדעת ר' אליעזר "שנים" הן ת"ק השנים שבין שמים לארץ, הרומזין לה' החסדים '''שבמידות'''. והיינו, פגם במצוות עשה. והמתקתן (שזהו ה"שלג") ע"י תשובה (המגיעה למעלה מהמידות - לשורשן בבינה, וממלאת את הפגם שעשה החטא).<br />
<br />
"צמר" לעומת זאת הוא פגם במצוות לא תעשה הפוגמות '''במוחין''', שתיקונן הוא למעלה משם הוי' – ע"י יום כיפור (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כי מצוות לא תעשה הן בג' קליפות הטמאות שאי אפשר להפוך לגמרי לטוב).<br />
<br />
===דעת ר' יהושע===<br />
לדעת ר' יהושע "שנים" הם שני חיי האבות (אברהם יצחק ויעקב), שעולים יחד לת"ק{{הערה|למעשה תק"ב. אך מכיון שרק "בן שלוש" הכיר את בוראו, אין להחשיב את שתי שנותיו הראשונות – בהן לא היה עדיין בבחינת "אבות".}}, הרומזים לפגם הן במצוות עשה והן בלא תעשה (כי ת"ק גימטריא ארור המן וברוך מרדכי) – ותיקונן (ליבונן, שזהו "שלג") ע"י המשכה ממקום ששם "כחשיכה כאורה" – [[רדל"א]].<br />
<br />
ו'''צמר''' הוא תיקון על בעילות אסורות (כי "תולע" הוא דבר אדום בעצם ולא רק צבוע באדום), שהוא ע"י יסורים (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כנ"ל בדעת ר' יהושע).<br />
<br />
<br />
=="שני" - צמר צבוע באדום==<br />
'''שלג''' - הנביא דניאל{{הערה|דניאל ז' ט'.}} ממשיל את לבושו של הקב"ה לשלג לבן "לבושיה כתלג חיור".<br />
והעניין בזה: הקב"ה עצמו הוא אור אין סוף '''שלפני''' הצמצום, ו"לבושו" היא דרגת א"ק ([[אדם קדמון]], '''שאחרי''' הצמצום), שמשם שורש נשמות ישראל. ע"י התשובה "מלבינים ישראל כשלג" ומתעלים למעלה מעלה עד דרגת שורש נשמתם.<br />
תשובה זו נמשלת ל"חוטי שני" (צמר צבוע אדום) ההופכים (ע"י התשובה) ללבן, כי התעלות זו אפשרית כאשר פוגם החטא רק '''בהתפשטות''' המידות (בלבושיהן, במחשבה דיבור ומעשה) – כמשל חוטי הצמר שבמהותם הם לבנים, ומספיק להוריד מהם את הצבע בכדי שיחזרו למראה הטבעי שלהם.<br />
<br />
'''צמר''' – אבל כאשר החטא פוגם '''בעצם''' המידות עצמן (ולא בלבושיהן) צריך המשכה ממקום גבוה '''יותר''' משורש הנשמה, ממקום שאין התעוררות האדם יכולה להגיע לשם - והמשכה זו רמוזה ב"צמר" (המשכה באופן של "שערות" מדרגת "עתיק"{{הערה|היינו, כמו שהצמר הוא '''מגוף''' הכבש ולא לבושים בלבד, והצמר הוא שערות – הרומזות בכל מקום להמשכה עצמית מהמוחין.}}.<br />
<br />
===השלג לבן יותר מהצמר===<br />
הטעם לדיעה זו שהשלג לבן יותר למרות שהצמר נעלה יותר{{הערה|כי הצמר הוא "עצמי" ואילו השלג "לבושים" בלבד}}, כי "אין הגבורות נמתקות אלא בשורשן"{{הערה|פרע"ח שער השופר פרק א'.}}. דהיינו, חסדים הנוצרים מהתהפכות הגבורות "לבנים יותר" מהחסדים מצד עצמם. ומכיון שדין (יניקת החיצונים) שייכת רק בלבושים (בחינת השלג) – '''כשהם''' נמתקים בשורשם גדול החסד יותר.<br />
<br />
==שלג וצמר בתורה==<br />
תורת החסידות היא פנימיות ועצם התורה ונמשלה לצמר, ואילו נגלה דתורה הוא רק הלבושים וחיצוניות התורה – ונמשל לשלג.<br />
<br />
ומכיון שהחסידות היא עצם התורה (ואינה בחינה פרטית כלשהיא) הרי היא שייכת ופועלת על כל אחד – גם על הנמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, ואפילו על אלו המתנגדים לה.<br />
<br />
דבר זה דומה למן (שבמדבר). שגם לאחר שירד והתגשם - היה ראוי לכל, ופעל אפילו על אלו שטפלו עליו דברים{{הערה|ואלה הדברים תשכ"ה.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92_%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%A8&diff=646621שלג וצמר2023-12-07T03:49:00Z<p>איש חסיד ישנו: עיצוב</p>
<hr />
<div>הנביא ישעיה ממשיל את הכפרה שע"י התשובה '''לשלג וצמר''' {{ציטוט|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.{{הערה|ישעיה א' י"ח.}}}} היינו, ששלג וצמר רומזים לשתי בחינות בהלבנת החטאים.<br />
<br />
תורת החסידות מסבירה זאת בשני אופנים{{הערה|אוה"ת נ"ך ישעיה א'תקעח-ט.}}, על פי שני הפירושים בתיבת "שנים": '''א.''' שהוא מלשון זמן (Years), '''וב.''' שהוא מלשון צמר צבוע באדום.<br />
<br />
== "שנים" הוא מלשון זמן (Years){{הערה|על פי הירושלמי פ"ט דשבת.}}==<br />
===דעת ר' אליעזר===<br />
לדעת ר' אליעזר "שנים" הן ת"ק השנים שבין שמים לארץ, הרומזין לה' החסדים '''שבמידות'''. והיינו, פגם במצוות עשה. והמתקתן (שזהו ה"שלג") ע"י תשובה (המגיעה למעלה מהמידות - לשורשן בבינה, וממלאת את הפגם שעשה החטא).<br />
<br />
"צמר" לעומת זאת הוא פגם במצוות לא תעשה הפוגמות '''במוחין''', שתיקונן הוא למעלה משם הוי' – ע"י יום כיפור (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כי מצוות לא תעשה הן בג' קליפות הטמאות שאי אפשר להפוך לגמרי לטוב).<br />
<br />
===דעת ר' יהושע===<br />
לדעת ר' יהושע "שנים" הם שני חיי האבות (אברהם יצחק ויעקב), שעולים יחד לת"ק{{הערה|למעשה תק"ב. אך מכיון שרק "בן שלוש" הכיר את בוראו, אין להחשיב את שתי שנותיו הראשונות – בהן לא היה עדיין בבחינת "אבות".}}, הרומזים לפגם הן במצוות עשה והן בלא תעשה (כי ת"ק גימטריא ארור המן וברוך מרדכי) – ותיקונן (ליבונן, שזהו "שלג") ע"י המשכה ממקום ששם "כחשיכה כאורה" – [[רדל"א]].<br />
<br />
ו'''צמר''' הוא תיקון על בעילות אסורות (כי "תולע" הוא דבר אדום בעצם ולא רק צבוע באדום), שהוא ע"י יסורים (ולבנוניתו פחותה מהשלג, כנ"ל בדעת ר' יהושע).<br />
<br />
<br />
=="שני" - צמר צבוע באדום==<br />
'''שלג''' - הנביא דניאל{{הערה|דניאל ז' ט'.}} ממשיל את לבושו של הקב"ה לשלג לבן "לבושיה כתלג חיור".<br />
והעניין בזה: הקב"ה עצמו הוא אור אין סוף '''שלפני''' הצמצום, ו"לבושו" היא דרגת א"ק ([[אדם קדמון]], '''שאחרי''' הצמצום), שמשם שורש נשמות ישראל. ע"י התשובה "מלבינים ישראל כשלג" ומתעלים למעלה מעלה עד דרגת שורש נשמתם.<br />
תשובה זו נמשלת ל"חוטי שני" (צמר צבוע אדום) ההופכים (ע"י התשובה) ללבן, כי התעלות זו אפשרית כאשר פוגם החטא רק '''בהתפשטות''' המידות (בלבושיהן, במחשבה דיבור ומעשה) – כמשל חוטי הצמר שבמהותם הם לבנים, ומספיק להוריד מהם את הצבע בכדי שיחזרו למראה הטבעי שלהם.<br />
<br />
'''צמר''' – אבל כאשר החטא פוגם '''בעצם''' המידות עצמן (ולא בלבושיהן) צריך המשכה ממקום גבוה '''יותר''' משורש הנשמה, ממקום שאין התעוררות האדם יכולה להגיע לשם - והמשכה זו רמוזה ב"צמר" (המשכה באופן של "שערות" מדרגת "עתיק"{{הערה|היינו, כמו שהצמר הוא '''מגוף''' הכבש ולא לבושים בלבד, והצמר הוא שערות – הרומזות בכל מקום להמשכה עצמית מהמוחין.}}.<br />
<br />
===השלג לבן יותר מהצמר===<br />
הטעם לדיעה זו שהשלג לבן יותר למרות שהצמר נעלה יותר{{הערה|כי הצמר הוא "עצמי" ואילו השלג "לבושים" בלבד}}, כי "אין הגבורות נמתקות אלא בשורשן"{{הערה|פרע"ח שער השופר פרק א'.}}. דהיינו, חסדים הנוצרים מהתהפכות הגבורות "לבנים יותר" מהחסדים מצד עצמם. ומכיון שדין (יניקת החיצונים) שייכת רק בלבושים (בחינת השלג) – '''כשהם''' נמתקים בשורשם גדול החסד יותר.<br />
<br />
==שלג וצמר בתורה==<br />
תורת החסידות היא פנימיות ועצם התורה ונמשלה לצמר, ואילו נגלה דתורה הוא רק הלבושים וחיצוניות התורה – ונמשל לשלג.<br />
<br />
ומכיון שהחסידות היא עצם התורה (ואינה בחינה פרטית כלשהיא) הרי היא שייכת ופועלת על כל אחד – גם על הנמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, ואפילו על אלו המתנגדים לה.<br />
<br />
דבר זה דומה למן (שבמדבר). שגם לאחר שירד והתגשם - היה ראוי לכל, ופעל אפילו על אלו שטפלו עליו דברים{{הערה|ואלה הדברים תשכ"ה.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=646573חב"דפדיה:לשון2023-12-06T08:14:05Z<p>איש חסיד ישנו: הגהה, ניסוח, חבדיות</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
{{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}}<br />
{{חב"דפדיה - סגנון}}<br />
[[חב"דפדיה]] נכתב בשפה ה[[עברית]] בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף ל[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות ולקווים המנחים]] הכלליים של [[חב"דפדיה]].<br />
עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה.<br />
==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו==<br />
בחב"דפדיה יש להימנע משימוש במילים שאינן מצויות בשפה ה[[עברית]] ואינן מוכרות למי שלא נחשף לספרי החסידות, מילים אלו לא מתאימות באנציקלופדיה שרוצה לפנות לדוברי העברית המודרנית. <br />
<br />
דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש שלהן מוכר וניתן להבינם, אך ההטיות הייחודיות שלהם לא מקובלות, יש להימנע משימוש בהם.<br />
<br />
==סגנון==<br />
<br />
===השפה הכתובה שונה מהשפה המדוברת===<br />
משפט הממחיש את ההבדל בין השפה הכתובה לשפה המדוברת:<br />
:רצונך לדבר כמו כל הבריות, אמור "אני לא שומע"; רצונך לדבר כמו מיעוט בעל צביון מיוחד, אמור "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו כל הבריות, כתוב "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו תינוקות דבית רבן, כתוב "אני לא שומע"{{הערה|חיים בלנק בספרו "לשון בני אדם"}}.<br />
<br />
===תוארו של אדם===<br />
במהלך חייו, האדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:<br />
* אין לתאר את הרב [[מאיר אשכנזי]]: "נולד בי"ט כסלו תש"ל לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]", משום שבעת לידתו לא היה אביו רבה של כפר חב"ד (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בי"ט כסלו תש"ל לאביו הרב מרדכי שמואל אשכנזי (לימים רבה של כפר חב"ד)".<br />
<br />
* בעת הזכרת הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]] ב[[תנש"א]], יש לתאר את הרב [[יוסף אברהם הלר]] "הרב יוסף אברהם הלר, חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]]", ואין זה נכון לכתוב "הרב יוסף אברהם הלר, חבר בית דין צדק קראון הייטס לשעבר", משום שבעת החתימה על פסק הדין הרב הלר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".<br />
<br />
בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה.<br />
<br />
במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "הרב הלר, חבר בד"ץ קראון הייטס דאז".<br />
<br />
===כלל "בראשית ברא"===<br />
כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות:<br />
*"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"{{הערה|יש להעיר, שהשימוש בפסוק לכלל זה הוא רק לפי פירוש [[אונקלוס]], [[רמב"ן]], [[רד"ק]] ועוד שפירוש הפסוק הוא: "בתחילה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כך שמשעותו שווה למשפט: "בתחילה אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". אמנם, לפירוש [[רש"י]], [[ראב"ע]] ועוד אין הפירוש כך אלא: "בתחילת ברוא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומחובר למקרא שלאחרי זה. הבאת דוגמא זו כאן באה על מנת להקל על ההבנה.}}.<br />
*"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). <br />
<br />
כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי").<br />
<br />
כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש").<br />
<br />
כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא:<br />
:After his birthday, Danny purchased a book<br />
התרגום ה"מידי" הוא:<br />
:לאחר יום הולדתו, דני קנה ספר.<br />
תרגום שמודע לכלל "בראשית ברא" יניב את השיפור הניכר הבא:<br />
:לאחר יום הולדתו, קנה דני ספר.<br />
צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן:<br />
:לאחר יום הולדתו קנה דני ספר.<br />
בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור ב[[משלב]] מעט גבוה יותר בעת כתיבת ערכים:<br />
:לאחר יום הולדתו רכש דני ספר.<br />
ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל:<br />
:דני רכש ספר לאחר יום הולדתו.<br />
<br />
===ביטויים מיותרים===<br />
* יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – הותירו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.<br />
* '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן.<br />
* '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים:<br />
** האמור אכן ידוע, ולכן אין טעם להטריד את הקוראים בלעיסתו מחדש;<br />
** האמור ידוע רק לכותבים, וגורם לקוראים תחושת בּוּרוּת.<br />
* '''כמובן''' – כמו '''כידוע'''<br />
* '''למרבה הצער''', '''למרבה המזל''' – אלה ביטויים שאין מקומם באנציקלופדיה, המביאה מידע בצורה נייטרלית, ואין לערב בה את רגשות הכותבים, גם אם הם מקובלים על הכל.<br />
* '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים.<br />
* '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה".<br />
* '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". <br />
* '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי".<br />
* '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל".<br />
<br />
===כפילות===<br />
יש להימנע מביטויים שיש בהם כפילות. דוגמאות:<br />
* אין לכתוב "בתקופת תור הזהב", אלא "בתור הזהב", משום שהמילה "תור" בביטוי "תור הזהב" פירושה "תקופה".<br />
* אין לכתוב "כמו לדוגמה", אלא "כמו", או "כגון".<br />
<br />
===אל תסתבכו לחינם===<br />
כותבים רבים מרגישים שבסגנון אנציקלופדי "רציני" יש להרבות ככל האפשר במילים גבוהות, בעוד שלעתים קרובות המילים האלו אינן תורמות דבר להבנת הטקסט ורק מקשות על הקריאה. לעתים הניסיון להשתמש בלשון גבוהה אף גורם לטעויות של ממש. אם אתם מתלבטים בין מילה פשוטה למילה "גבוהה" יותר, שוות משמעות, אל תהססו להשתמש במילה הפשוטה והברורה.<br />
* במקום '''אולם''' ו'''ברם''' אל תהססו לכתוב פשוט '''אבל''' או '''אך'''.<br />
* במקום "כתב העת '''בו''' התפרסם המאמר" עדיף לכתוב "כתב העת '''שבו''' התפרסם המאמר".<br />
* במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..."<br />
* במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה).<br />
* רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד".<br />
<br />
===שימוש באוגד – הוא, הנו===<br />
בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".<br />
<br />
האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'.<br />
<br />
הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:<br />
* {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]"<br />
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]".<br />
<br />
* {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".<br />
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".<br />
<br />
המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}}<br />
* {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח.<br />
* {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח.<br />
<br />
===העבר חלף ואיננו===<br />
אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא "ב־[[תש"ה]] גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־[[תש"ה]] '''הובסה''' גרמניה במלחמה והחלו לשקמה".<br />
<br />
===בשנים האחרונות, לאחרונה===<br />
ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן".<br />
<br />
===מישהו אמר משהו===<br />
יש להימנע ככל האפשר משימוש במילים "מישהו" ו"משהו". קשה להעלות על הדעת הקשר שבו שימוש במילים האלו ייראה טוב באנציקלופדיה. "מישהו" יכול להיות מוחלף ב"פלוני", "אדם זה או אחר" או ב"מאן דהוא" וכו'. "משהו" יכול לפנות מקומו ל"דבר מה".<br />
<br />
==="רבים סבורים כי..."===<br />
ביטויים מהצורה '''רבים סבורים כי...''', המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים: <br />
* ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד. <br />
* עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך. <br />
* מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.<br />
<br />
===לא להגזים בשימוש במילות תואר===<br />
לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה.<br />
כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה.<br />
<br />
===למרות ובגלל===<br />
הצירופים "למרות ש־" ו"בגלל ש־" רווחים בכתב, אבל אינם מומלצים לדעת עורכי לשון אחדים. <br />
<br />
במקום '''בגלל ש־''', אפשר לכתוב '''כיוון ש־''', '''מכיוון ש־''',{{הערה|1=ההבדל בין "כיוון ש־" ו"מכיוון ש־" אינו ברור די הצורך. יש הגורסים שלביטויים משמעות שונה: "כיוון ש־" מביע זמן ו"מכיוון ש־" מביע סיבה; למעשה, בימינו שניהם משמשים בשתי המשמעויות. ראו גם: עברית כהלכה סע' 235, מילון אבן־שושן, מילון ההווה.}} '''משום ש־''' או פשוט '''כי'''.{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית – שאלות ותשובות: בגלל ש־.}}<br />
<br />
במקום '''למרות ש־''', אפשר לכתוב '''אף על פי ש־'''. אפשר גם לשקול לנסח מחדש את המשפט ללא ש־: "למרות שהאיש טען..." ← "למרות טענת האיש...".<br />
<br />
===שלילה – אף, כלום, שום===<br />
בשפת הדיבור ולעתים אפילו בספרות נפוץ השימוש במילים "אף", "שום" ו"כלום" להבעת שלילה או אי־קיום. עם זאת, בשפה התקנית המילים הללו כשלעצמן אינן מביעות שלילה, ומה שמביע את השלילה הוא המילה "לא" או "אין" שמופיעה באותו משפט. באנציקלופדיה רצוי להקפיד על כך:<br />
<br />
====אף = אפילו, גם====<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': אף אחד אינו יודע את זהותה.<br />
* {{V}} '''כתבו''': איש אינו יודע את זהותה.<br />
<br />
====כלום = משהו, דבר־מה, דבר כלשהו====<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לתת כלום או לקחת כסף.<br />
* {{V}} '''כתבו''': לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, '''לא''' לתת כלום או לקחת כסף.<br />
<br />
====שום = כול====<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': רחבעם אמר שאביו שום דבר לעומתו.<br />
* {{V}} '''כתבו''': רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו.<br />
<br />
===יידוע שמות עצם פרטיים===<br />
יידוע [[שם|שמות עצם פרטיים]] הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "י"א ניסן", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו ב[[ה"א הידיעה]] – "ה-י"א ניסן" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "[[תומכי תמימים]]" וכדומה. אין לכתוב "תומכי התמימים", כי אם "תומכי תמימים". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "חב"דפדיה".<br />
*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה.<br />
*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה.<br />
<br />
שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות.<br />
<br />
===קיצורים וראשי תיבות===<br />
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר.<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל<br />
* {{V}} '''כתבו''': על ידי או על יד (לפי ההקשר), בכל זאת, אחרי הצהריים, על פי או לפי, על ידי זה, כל כך, אלא אם כן, בין־לאומי<br />
<br />
כמו כן, אין לקצר שמות של ארצות ויישובים:<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': ארה"ב, ברה"מ, רע"מ, י־ם, ת"א<br />
* {{V}} '''כתבו''': ארצות הברית, ברית המועצות, הרפובליקה הערבית המאוחדת, ירושלים, תל אביב<br />
<br />
===בעבר===<br />
פעמים רבות יש נטייה להשתמש במילה "בעבר" כדי להדגיש שאירוע מסוים התרחש בעבר, למשל "בעבר כיהן כראש הממשלה". הדגשה זו מיותרת, משום שהפעלים בעברית מציינים האם מדובר באירוע שהתרחש בעבר, מתרחש בהווה או יתרחש בעתיד. בדוגמה שהבאנו, די במילים "כיהן כראש ממשלה".<br />
<br />
===הראשון===<br />
הנוסח "היא הייתה הראשונה לזכות בפרס נובל" הוא תרגום לקוי מאנגלית, והניסוח הראוי בעברית הוא "היא הראשונה שזכתה בפרס נובל". באופן כללי: לא הראשון לעשות משהו, אלא הראשון שעשה משהו.<br />
<br />
==תחביר==<br />
===פיסוק===<br />
<br />
בסימני ה[[פיסוק]] יש להשתמש בהתאם להנחיותיה של האקדמיה ללשון העברית, כפי שהן מופיעות בחוברת '''כללי הפיסוק''' שבהוצאת האקדמיה (תשס"ב) ובאתר האקדמיה.<br />
<br />
יש לשים לב לרווחים לפני ואחרי סימני הפיסוק:<br />
* אין רווח '''לפני''' נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), מקף (־ או -), נקודתיים (:), סימן שאלה (?) וסימן קריאה (!). כן יש רווח אחד '''אחרי''' כל אחד מהסימנים הנ"ל. דוגמאות:<br />
** {{X}} '''שגוי''': אני כותב בעברית ,אבל עם שגיאות .אם לא אתקן אותן , זה לא יהיה טוב : הערכים שכתבתי יהיו קשים לקריאה !<br />
** {{V}} '''נכון''': למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים בחב"דפדיה.<br />
<br />
"בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן".<br />
<br />
מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "השתתפתי ב־11 מבצעים". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-).<br />
<br />
אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי.<br />
<br />
===שימוש חוזר במילות יחס===<br />
<br />
כאשר יש כמה מושאים עקיפים, חוזרים על אותיות היחס לפני כל אחד מהם:<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': הקרקע שייכת '''ל'''דני, אלי ומשה. התגוררתי '''ב'''חיפה, ירושלים ותל־אביב<br />
* {{V}} '''כתבו''': הקרקע שייכת '''ל'''דני, '''ל'''אלי ו'''ל'''משה. התגוררתי '''ב'''חיפה, '''ב'''ירושלים ו'''ב'''תל־אביב.<br />
<br />
יוצא מן הכלל: מקרה שבו מספר אנשים עבדו יחד:<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, בידי רלף אלפר ובידי רוברט הרמן".<br />
* {{V}} '''כתבו''' "ב־1948 פורסמה תאוריה על הפיזיקה של ראשית היקום, שנכתבה בידי ג'ורג' גאמוב, רלף אלפר ורוברט הרמן".<br />
<br />
===הפרדה בין נסמכים ובין פעלים===<br />
אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". <br />
<br />
אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הילד חיבק ונישק את אמו", ולאו דווקא "הילד חיבק את אמו ונישקה". <br />
<br />
יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו".<br />
<br />
===שימוש נכון בשי"ן מחברת===<br />
יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט:<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה רבקה.<br />
* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שרבקה הגיעה '''אליה'''.<br />
<br />
פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל:<br />
<br />
* {{X}} '''אל תכתבו''': הספר '''אותו''' סיים לכתוב שמעון. האנציקלופדיה '''שאותה''' כולם יכולים לערוך.<br />
* {{V}} '''כתבו''': הספר '''ש'''שמעון סיים לכתוב. האנציקלופדיה '''ש'''כולם יכולים לערוך.<br />
<br />
פעמים רבות מחליפים שי"ן בווי"ו במילות קישור מסוימות: אך בכתיבה תקנית, יש להקפיד לכתוב "מאחר ש־" ולא "מאחר ו־".{{הערה|1=עברית כהלכה סע' 265.}} יוצאת דופן היא המילה "הואיל", שאחריה באה האות ו' דווקא:<br />
<br />
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0<br />
|- bgcolor="#F0F0F0"<br />
! כתבו כך || ולא כך<br />
|-<br />
| כמעט ש־ || כמעט ו־<br />
|-<br />
| יש ש־ || יש ו־<br />
|-<br />
| אפשר ש־ || אפשר ו־<br />
|-<br />
| מאחר ש־ || מאחר ו־<br />
|-<br />
| ייתכן ש־ || ייתכן ו־<br />
|-<br />
| במידה ש־ {{גודל|1|(ר' הערה בהמשך)}} || במידה ו־<br />
|}<br />
<br />
אבל:<br />
<br />
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0<br />
|- bgcolor="#F0F0F0"<br />
! כתבו כך || ולא כך || הערה<br />
|-<br />
| הואיל ו־ || הואיל ש־ || במובן של "מכיוון ש־"<br />
|-<br />
| עוד מעט ו־ || עוד מעט ש־ || במובן של "כמעט ש־"<br />
|}<br />
<br />
הביטויים '''היות ש־''' ו'''היות ו־''' – שניהם תקינים לשונית, אך לשם האחידות הכתיב המועדף בחב"דפדיה הוא '''היות ש־'''.<br />
<br />
שי"ן הזיקה אינה תחליף לוי"ו החיבור. משפטי זיקה בעברית מציינים עובדה קיימת הקודמת למתואר במשפט.{{הערה|1=החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.3 ב'.}} דוגמאות:<br />
* {{X}} '''שגוי''': נתתי את המתנה לאמי, '''ש'''שמחה בה מאד.<br />
* {{V}} '''נכון''': נתתי את המתנה לאמי '''והיא''' שמחה בה מאוד.<br />
<br />
====במידה====<br />
הצירופים '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כצירופים הפותחים משפט תנאי אינם תקניים. יש להחליף אותם במילה הפשוטה "אם".<br />
<br />
נכון לכתוב '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כאשר באמת מדובר ב'''מידה''' של דבר־מה.{{הערה|1=יד הלשון, הערך "במדה ו"; עברית כהלכה סע' 231; החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.1.3 ו'.|שם=במידה}}<br />
משפטים תקניים:<br />
* "הרופאים ממליצים לאכול במידה ולהתעמל כל בוקר."<br />
* "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז')<br />
* "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ"<br />
* "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." (רחל כצנלסון-שזר)<br />
<br />
===אות השימוש ב'===<br />
* כדי לציין תכלית, כתבו '''כדי''' ולא '''בכדי'''. פירוש הצירוף '''בִּכְדֵי''' הוא "בשיעור".{{הערה|1=לפי מילון אבן־שושן, הערך "דַּי".}} ניתן לומר את הצירוף "'''לא בִּכְדִי'''" שפירושו – "לא לשווא".<br />
* המלה '''בְּאִם''' שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.{{הערה|אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־], 'לשוננו' עח, תשע"ו, עמ' 305—333}} במקום "באם" יש לכתוב "אם", "האם" או "כאשר", בהתאם להקשר.<br />
<br />
===הפועל לשמש===<br />
הוספת כ"ף הדמיון לפועל '''שימש''', תקינה היא, ולכן אפשר לכתוב כי פלוני '''שימש כ''', למשל: "משה שימש '''יושב''' ראש", וגם: "משה שימש '''כיושב''' ראש"; "בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה '''עיר''' מסחר", וגם: "בתקופה הצלבנית חזרה ביירות ושימשה '''כעיר''' מסחר".<br />
<br />
עם זאת, נכון להעדיף את הפועל כיהן על פני הפועל שימש, ולכתוב "האדון כיהן '''כ'''יושב ראש", "הרב אברהם כיהן '''כ'''רב בעיר בגדד". לחלופין, במקרים מסוימים ניתן לכתוב גם "שימש בתפקיד": "'''שימש ב'''תפקיד '''ה'''יושב ראש".<br />
<br />
===החל ב־, החל מ־===<br />
האקדמיה ללשון מאשרת את השימוש בשתי מילות היחס אחרי המילה "החל", ב־ ומ־. עם זאת, השימוש ב"החל ב־" הולם כאשר באותו המשפט משתמשים גם בביטוי "כלה ב־". ולעיתים השימוש ב"החל מ־" כלל אינו נחוץ, ואפשר להסתפק ב"מ־", "מאז" או ניסוח פשוט אחר כלשהו.<br />
<br />
===קפיצה מיחיד לרבים===<br />
<br />
אין לעבור מיחיד לרבים באותו משפט. לדוגמה:<br />
* "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. הם טענו שמשכורתם נמוכה מדי". צריך להיות "הסתדרות הרופאים החליטה על שביתה. החברים בה טענו שמשכורתם נמוכה מדי". <br />
* דוגמה נוספת: "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כולם למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים". צריך להיות "הקצונה הבכירה בצה"ל היא משכילה; כל הקצינים הבכירים למדו באוניברסיטה לפחות כמה שנים".<br />
<br />
===משפטים ארוכים מדי===<br />
המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך [[פרויקט הלביא]]:<br />
:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".<br />
<br />
משפט כזה ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך:<br />
:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב־[[30 באוגוסט]] [[1987]], בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ־6,000 מהנדסים וטכנאים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. מלבד זאת גרם הפרויקט להתמרמרות רבה בקרב מפקדי כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".<br />
<br />
===ביניהם – בהם===<br />
רבים משתמשים במילה "ביניהם" במקום שראוי להשתמש במילה "בהם". "ביניהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נמצא בין שני עצמים אחרים, למשל: {{ציטוטון|וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם|[[שמואל א]], יז, ג}}. "בהם" באה לתאר מצב שבו עצם מסוים נכלל בקבוצת עצמים, למשל: {{ציטוטון|כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה|[[דברים]], לב, כח}}. בהתאם לכך, אין לכתוב "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, וביניהם הכפר באסה", אלא "במצב דומה היו יישובים ערביים רבים, ובהם הכפר באסה".<br />
<br />
===ו' החיבור אחרי פסיק===<br />
* כאשר ו' החיבור מחברת בין שמות עצם (נושא או מושא) בתוך המשפט, '''לא''' יבוא לפניה פסיק. לדוגמה: "יוסי, דני ואיציק הלכו לטייל" או "אכלתי את התפוח, את הבננה ואת האפרסק". <br />
* כאשר ו' החיבור מחברת בין שני חלקים של [[תחביר עברי#המשפט המחובר|משפט מחובר]] והחלק השני בעל נושא אחר, בדרך כלל יבוא לפניה פסיק. עם זאת, כאשר המשפט השני קצר אין צורך בפסיק. לדוגמה: "הכוהן עומד במזרח והלוי בדרום". אם הנושא בחלק השני זהה לזה שבחלק הראשון, לא יבוא לפניו פסיק, אלא אם כן רוצים להדגיש אותו.<br />
<br />
=== מספרים ===<br />
* '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו. <br />
<br />
* '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).)<br />
<br />
* כאשר ה'''מספר גדול מ-999''' יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך לועזי ייכתב ללא פסיק, למשל 2003.<br />
<br />
* '''פי עשר או פי עשרה? ''': אף שבלשון הדיבור נפוצה הצורה "פי עשר", הרי לפי כללי השפה העברית יש לומר "פי עשרה", משום שפי היא צורת הנסמך של פה, ופה הוא זכר. כך גם יש לנהוג ביחס לכל מספר אחר המופיע לאחר "פי" – המספר יופיע בצורת הזכר שלו.<br />
<br />
*'''שלושה מיליון וחצי עותקים או ארבעה תפוחים וחצי?'''<br />
:גם וגם.<br />
:כדי לדעת היכן לכתוב את ה"חצי" (או "רבע", לצורך העניין), יש לשים לב מתי המילה "חצי" מתייחסת למספר ומתי לשם העצם שאנו סופרים. הדבר נגזר ממיקומה:<br />
:* '''שלושה מיליון וחצי עותקים''' – הכוונה למספר 3,500,000. המילה "חצי" מתייחסת ל"מיליון". ברור ש'''לא''' נכתוב "שלושה מיליון עותקים וחצי", כיוון שאז המילה "חצי" מתייחסת ל"עותקים" ונקבל 3,000,000.5 עותקים, כלומר שלושה מיליון עותקים ועוד חצי עותק – ולא לזה התכוון המשורר (עם זאת, "שלושה וחצי מיליון עותקים" הוא גם ניסוח תקין).<br />
:* '''ארבעה תפוחים וחצי''' – הכוונה למספר 4.5. המילה "חצי" מתייחסת ל"תפוחים". בעוד זהו הניסוח המועדף, מותרת גם הצורה "'''ארבעה וחצי תפוחים'''".<br />
:במקרים מסוימים יש כפל משמעות, ואז יש להקפיד ולבחון היכן ממקמים את המילה "וחצי". "תריסר תפוחים וחצי" הם 12.5 תפוחים, אבל "תריסר וחצי תפוחים" הם 18 תפוחים (12 ועוד חצי מ־12).<br />
<br />
חיבור בין אותיות למספרים או בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות ייעשה בעזרת מקף, כך: ב־2001, ב־15:00, כ־100 משתתפים. ל־Heathrow, ה־Spam.<br />
<br />
== מושגים וביטויים חב"דיים ==<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
=== ארץ ישראל/מדינת ישראל ===<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה: סגנון]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=646567יהושע נויהויזר2023-12-06T05:45:08Z<p>איש חסיד ישנו: /* תולדות חיים */עיצוב, הגהה, הגהה לשונית</p>
<hr />
<div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br />
הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ"א]] משמש כחבר הנהלת [[את"ה המרכזי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ה אלול]] [[תש"מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ינטא יונה חיה, בעלי זיקה חזקה לחב"ד.<br />
<br />
בצעירותו התקרב לחלוטין{{הבהרה}} לחסידות חב"ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, כחודשיים לאחר פתיחתה באלול [[תשנ"ד]]. באותם שנים התקרב אל ראש הישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים (לא רצוף)<br />
<br />
במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תות"ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br />
<br />
עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופירסם סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב הלוי סגל]], ושימש כר"מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני [[דברים הבאים בתוך הסעודה]].<br />
<br />
משתתף בכתיבת קבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.<br />
<br />
פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע"פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה"ז, וע"פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות הדרכה בסדרי עיונא.<br />
<br />
{{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=646566תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)2023-12-06T05:33:34Z<p>איש חסיד ישנו: /* הוצאה לאור */העברה ללשון עבר</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br />
|תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br />
|כתובית=סמל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשס"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[אור יהודה]]<br />
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br />
|מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=כ-55<br />
|ספר פלפולים=אור התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ"ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/750908/]}}.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה גדולה כ-60 תלמידים.<br />
<br />
==לימוד עיונא==<br />
דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] והרב שלום דוב בער כץ יושבים עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה.<br />
<br />
==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br />
בשנת [[תשע"ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י"א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע"ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות.<br />
<br />
מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה.<br />
בחודש אב [[תשע"ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר אלמא אטא{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות"ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ"ו אב התשפ"ג.}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ"ש' היוצאת על ידי הישיבה, יצאו לאור מדי תקופה:<br />
===קובץ בדרך תמים===<br />
בשנת [[תשע"ו]] החל לצאת לאור הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/164387/ ג] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br />
<br />
הקובץ הודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, והופץ בישיבות ובריכוזי אנ"ש. בגליון כתבו אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן השתתפו בו ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]] הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br />
<br />
עורך העלון הוא הרב [[משה רוזנבלט]], בסיוע [[התלמידים השלוחים]] בישיבה.<br />
<br />
==הצוות הרוחני==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br />
*הרב [[אהרון כהן]] - [[ר"מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br />
*הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני.<br />
*הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
*הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br />
*הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br />
*הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br />
*הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br />
*הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br />
*הרב נתן ווגנר - נו"נ בחסידות.<br />
<br />
===רבני הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*הרב מנחם מענדל פלדמן<br />
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%9C_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=646563משה הלל (אור יהודה)2023-12-06T05:24:28Z<p>איש חסיד ישנו: /* תולדות חיים */הגהה לשונית</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה|אחר=דיין, מו"צ, ראש ישיבת אהלי תמימים בכפר חב"ד|ראו=[[משה הלל]]}}<br />
[[קובץ:משה הלל המשפיע.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה הלל בשיחה עם תלמיד]]<br />
הרב '''משה הלל''' (יליד [[תשכ"ט]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ובקהילת [[חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ח אדר]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[שמריה הלל]] ולאמו מרת נעמי ב[[לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] נשא את מרת חגית בתו של הרב [[יעקב ימיני]].<br />
<br />
שימש במשך שנים כ[[ר"מ]] ב[[נגלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שהייתה מיועדת לתלמידים [[בעלי תשובה]] ברובם יוצאי מדינות חבר-העמים, יחד עם המכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]]. נחשב מתלמידיו המובהקים של המשפיע ר' [[מוטל קוזלינר]]. עם הפסקת פעילותה השוטפת של הישיבה נשאר לשמש כ[[משפיע]] בקהילה שבבית הכנסת בו שכנה הישיבה ומתוועד במקום מדי שבת. התוועדות זו היא ידועה בקרב [[אנ"ש]] בנחלת הר חב"ד ומגיעים אליה גם [[משפיעים]] ומתפללים מבתי כנסת אחרים ונמשכת עד שעה מאוחרת.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] התמנה ל[[משפיע]] זמני בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/41216 אמש בישיבה המרכזית: [[התוועדות]] ראשונה של המשפיע החדש], באתר [[חב"ד און ליין]], ט"ו אלול תשס"ח.}}.<br />
<br />
שימש במשך כמה שנים כמחנך בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד.<br />
<br />
כמו כן מוסר הרב הלל שיעור יומי ב[[תורת החסידות|חסידות]] בבית הכנסת "תפארת אליעזר" בשכונת [[נחלת מנחם]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] עם הקמת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה באור יהודה]] התמנה ל[[משפיע]] ב[[ישיבה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[שלום מרדכי הלל]] - משפיע ומשגיח בישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
*אחיו, הרב יוסף דוד הלל - שליח בשכונת פרדס כץ בבני ברק ומנהל תלמוד תורה חב"ד בני מנחם בבני ברק.<br />
*גיסו הרב [[שלום פש]] - מנהל [[בית משיח קריית מלאכי]].<br />
*אחיו הרה"ח [[הרב יעקב הלל]] מנהל סניף צבאות השם בלוד ומחנך במתיבתא לוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/115784/ האם הרבי אצלך הוא עובדה או עבודה? • ראיון מרתק]''' מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*הרב [[שניאור חביב]], '''[https://chabad.info/blogs/68234/ ההתוועדות שלי עם הרב משה הלל]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_82.html ישיר ומעורר: הזמן לפגוש את הבורא? כשמתפללים באריכות • משא מאלף של הרב משה הלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הלל, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%9C_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=646562משה הלל (אור יהודה)2023-12-06T05:19:59Z<p>איש חסיד ישנו: /* תולדות חיים */סידור קישורים</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה|אחר=דיין, מו"צ, ראש ישיבת אהלי תמימים בכפר חב"ד|ראו=[[משה הלל]]}}<br />
[[קובץ:משה הלל המשפיע.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה הלל בשיחה עם תלמיד]]<br />
הרב '''משה הלל''' (יליד [[תשכ"ט]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ובקהילת [[חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ח אדר]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[שמריה הלל]] ולאמו מרת נעמי ב[[לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] נשא את מרת חגית בתו של הרב [[יעקב ימיני]].<br />
<br />
שימש במשך שנים כ[[ר"מ]] ב[[נגלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שהייתה מיועדת לתלמידים [[בעלי תשובה]] ברובם יוצאי מדינות חבר-העמים, יחד עם המכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]]. נחשב מתלמידיו המובהקים של המשפיע ר' [[מוטל קוזלינר]]. עם הפסקת פעילותה השוטפת של הישיבה נשאר לשמש כ[[משפיע]] בקהילה שבבית הכנסת בו שכנה הישיבה ומתוועד במקום מדי שבת. התוועדות זו היא ידועה בקרב [[אנ"ש]] בנחלת הר חב"ד ומגיעים אליה גם [[משפיעים]] ומתפללים מבתי כנסת אחרים ונמשכת עד שעה מאוחרת.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] התמנה ל[[משפיע]] זמני בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/41216 אמש בישיבה המרכזית: [[התוועדות]] ראשונה של המשפיע החדש], באתר [[חב"ד און ליין]], ט"ו אלול תשס"ח.}}.<br />
<br />
שימש במשך כמה שנים כמחנך בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד.<br />
<br />
כמו כן מוסר הרב הלל שיעור יומי ב[[תורת החסידות|חסידות]] בבית הכנסת "תפארת אליעזר" בשכונת [[נחלת מנחם]].<br />
<br />
בהמשך, עם הקמת הישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]] התמנה בשנת [[תשע"ד]] ל[[משפיע]] ב[[ישיבה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[שלום מרדכי הלל]] - משפיע ומשגיח בישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
*אחיו, הרב יוסף דוד הלל - שליח בשכונת פרדס כץ בבני ברק ומנהל תלמוד תורה חב"ד בני מנחם בבני ברק.<br />
*גיסו הרב [[שלום פש]] - מנהל [[בית משיח קריית מלאכי]].<br />
*אחיו הרה"ח [[הרב יעקב הלל]] מנהל סניף צבאות השם בלוד ומחנך במתיבתא לוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/115784/ האם הרבי אצלך הוא עובדה או עבודה? • ראיון מרתק]''' מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*הרב [[שניאור חביב]], '''[https://chabad.info/blogs/68234/ ההתוועדות שלי עם הרב משה הלל]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_82.html ישיר ומעורר: הזמן לפגוש את הבורא? כשמתפללים באריכות • משא מאלף של הרב משה הלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הלל, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=646561תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)2023-12-06T05:09:38Z<p>איש חסיד ישנו: /* הצוות הרוחני */סידור קישור</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br />
|תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br />
|כתובית=סמל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשס"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[אור יהודה]]<br />
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br />
|מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=כ-55<br />
|ספר פלפולים=אור התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ"ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/750908/]}}.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה גדולה כ-60 תלמידים.<br />
<br />
==לימוד עיונא==<br />
דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] והרב שלום דוב בער כץ יושבים עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה.<br />
<br />
==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br />
בשנת [[תשע"ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י"א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע"ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות.<br />
<br />
מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה.<br />
בחודש אב [[תשע"ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר אלמא אטא{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות"ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ"ו אב התשפ"ג.}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ"ש' היוצאת על ידי הישיבה יוצא לאור מדי תקופה:<br />
===קובץ בדרך תמים===<br />
בשנת [[תשע"ו]] החל לצאת לאור הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/164387/ ג] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br />
<br />
הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ"ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]] הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br />
<br />
עורך העלון הוא הרב [[משה רוזנבלט]], ומסייעים בידו [[התלמידים השלוחים]] בישיבה.<br />
<br />
==הצוות הרוחני==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br />
*הרב [[אהרון כהן]] - [[ר"מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br />
*הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני.<br />
*הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
*הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br />
*הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br />
*הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br />
*הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br />
*הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br />
*הרב נתן ווגנר - נו"נ בחסידות.<br />
<br />
===רבני הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*הרב מנחם מענדל פלדמן<br />
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=646555התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2023-12-06T02:19:20Z<p>איש חסיד ישנו: /* יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי */הגהה, הגהה לשונית, הוספת מידע</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]<br />
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br />
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|ממשיכו של הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת תרכ"ו בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של אדמו"ר הצמח צדק, שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]<br />
לאדמו"ר הצמח צדק היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות [[טשערנוביל]] עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של ה[[חסיד]]ים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצמח צדק שישלח להם דווקא את ה[[מהרי"ל]]{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.<br />
<br />
בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.<br />
<br />
===מסעות ילדי הצמח צדק===<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם [[חסידות]], בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
===מסעות אדמו"ר המהר"ש===<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו <small>[קייב]</small> הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו <small>[קייב]</small> הייתה לו קבלת פנים מהודרה <small>[מהודרת]</small> מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.<br />
<br />
===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.<br />
<br />
אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.<br />
<br />
ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים<br />
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] <small>(נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)</small><br />
</gallery><br />
<br />
===הצוואה וההסתלקות===<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] נתן משקל רב למהרי"ל ולאדמו"ר מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט.}}.<br />
<br />
עם זאת הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
|מקור =<br />
}}<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
===המחלוקת והכרעת הבית דין===<br />
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|בספר [[ליקוטי סיפורים]] מובאת הגרסא: "א גרויסע מסכת" (מסכת גדולה).}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.<br />
<br />
כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח, עמ' 98.}}.<br />
<br />
בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.<br />
<br />
בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
===אחרית דבר===<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו אמר רבי יהודה לייב מקאפוסט לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.<br />
<br />
מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;"><br />
קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]<br />
</gallery><br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו לרחש"ז שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
===חסידות אוורוטש===<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.<br />
<br />
את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול{{הערה|פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה}}==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, [[שלום דובער לוין]] - עמוד קכ"ח]}}{{הבהרה|שמות כמו 'אנשי ניעזין' יכולים להורות על כך שמוצא המתפללים מהעיר נייז'ין, ולא לאיזו חסידות הם משתייכים. בדיוק כמו 'אנשי וויטעבסק'.}}.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.<br />
*'''הערה: חילוקי הדעות המובאים כאן נכונים אך ורק לשעתם, אך כיום [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן הרבי בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות התייחסו בכבוד רב לבני ונכדי [[הצמח צדק]] ששמשו כאדמו"רי הענפים השונים ויש להיזהר בכבודם.'''<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===<br />
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.<br />
<br />
בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב שהצמצום לא נגע ב[[אותיות הרשימו]]{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') תר"מ. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולעומת זאת חסידי ליובאוויטש נהגו לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]].<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.<br />
<br />
מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===<br />
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ובין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] והרחש"ז מליאדי חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש לבין בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה לאחר שלשה חודשים. אך גם כש[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.<br />
<br />
כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.<br />
<br />
בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה כבר היה רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל את אותה השאלה "מדוע לא יכהן מר אביך כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. מספר ימים לאחר שחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]{{הבהרה|איזה חלק, איזה עמוד}}.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.<br />
<br />
===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===<br />
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].<br />
<br />
בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.<br />
<br />
באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br />
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.<br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידויות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br />
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדיל תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]{{הבהרה|איפה בדיוק, איזה עמוד?}}.}}.<br />
<br />
כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.<br />
<br />
==אחרית דבר==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה [[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חב"ד קאפוסט]]<br />
* [[חב"ד ליאדי]]<br />
* [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
* [[שושלת צ'רקס]]<br />
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}<br />
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"<br />
* [[רשימות תרכ"ו]]<br />
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=645924פורטל:ניגוני חב"ד/מבוא2023-11-29T03:15:33Z<p>איש חסיד ישנו: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ניגוני חב"ד]]'''[[ניגוני חב"ד]]''' הם ניגונים שהולחנו על ידי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בשעת [[עבודת השם|עבודתם את השם]] או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) אופיניים המביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני ה[[חסידות הכללית]]. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים". <br />
<br />
הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו ב[[תפילה]], שקוע במחשבות התבוננות והכרה באלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. <br />
בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:<br />
<br />
*[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים. <br />
*[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.<br />
*[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב. <br />
<div style="float: left;">'''[[ניגוני חב"ד|לערך המלא]]'''</div></div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=645923מודיעין עילית2023-11-29T02:14:40Z<p>איש חסיד ישנו: /* בתי חב"ד נוספים במודיעין עילית */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב}}<br />
'''הספרייה החסידית''' הוא ה[[בית חב"ד]] בעיר [[מודיעין עילית]], העיר הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, הוקמה בשכונת "אחוזת ברכפלד" בשנת [[תשס"ח]] ומשמשת כ[[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] אזורי.<br />
<br />
==רקע==<br />
את הספריה החסידית הקים בשנת [[תשס"ח]] השליח הרב [[אלעזר מרדכי קניג]] בשכונת ברכפלד. הספרייה מנוהלת על ידי ה[[בית חב"ד]] שבראשותו והיא פעילה בכל שעות היממה עם מנינים לתפילות שחרית, מנחה וערבית.<br />
<br />
בספרייה ישנם למעלה מ-2,000 ספרים שונים, כרבע מהם אינם שייכים לחסידות חב"ד והם נתרמו על ידי ראשי חסידויות שונות בארץ שביקשו להעשיר את הספריה בספריהם.<br />
<br />
בהיכל הספרייה נערכות התוועדויות המוניות בתאריכים מיוחדים ב[[חסידות חב"ד]] עבור ציבור תושבי העיר אשר נמנים בעיקר על הזרם הליטאי, כינוסי תורה וחסידות ושיעורים מתקיימים מדי שבוע לציבור הרחב ובהם משתתפים באופן קבוע למעלה מ-90 איש.<br />
<br />
מידי שבת נערך "[[קידוש|קידושא רבא]]" כיד המלך עבור המתפללים ומשתתפים אחרים. וכן נערכים "מסיבות שבת" בספריה החסידית.<br />
<br />
== כולל מנחם ==<br />
בהיכל "הספרייה החסידית" לומדים עשרות אברכים מכל גווני הקשת החרדית-תורנית במסגרת "כולל מנחם" ללימוד החסידות.<br />
<br />
מסגרת הכולל מתקיימת בנוסף לשיעורים קבועים הנערכים בספרייה במהלך כל שעות היום ובהם שיעור ב[[תניא]] בכל יום שלישי.<br />
<br />
== ארגון נשים ==<br />
מידי פעם נסגרת "הספריה החסידית" עבור הקהל הרחב למספר שעות, בדרך כלל בשעות הערב, למען "ערב נשים" המאורגן על ידי הרבנית דבורה לאה קניג, אשת השליח הרב אלעזר מרדכי.<br />
<br />
כמו כן מתקיים כינוס נשים מידי חודש ובו נערך גיבוש חסידי עבור נשות הקהילה במודיעין עילית, תחת ניהולו של בית חב"ד המקומי.<br />
<br />
==מוסדות נוספים של הבית חב"ד==<br />
<br />
=== ישיבת חב"ד מודיעין עילית ===<br />
בשנת [[תשפ"ד]] נפתחה ישיבת חב"ד לבחורים בשנה אחרי [[קבוצה]] במסגרת ישיבה ושליחות.<br />
<br />
===תיכון לבנות===<br />
סמינר בית חיה הוקם במטרה להכניס את רוח חסידות חב"ד בנערות מהציבור החסידי/ליטאי. בתיכון הנערות עוסקות מעת לעת אף ב[[הפצת המעיינות]] כגון [[מבצע נש"ק]] וכו'.<br />
<br />
הסמינר משמש כמגדלור רוחני להרבה פעיליות של חב"ד בעיר.<br />
<br />
===בתי חב"ד נוספים במודיעין עילית===<br />
בתש"פ הוקם בית חב"ד בשכונת גרין פארק בה משמש כשליח הרב מנחם טרבניק.<br />
<br />
באלול תשפ"ג הגיע השליח הרב מנחם גרוזמן ומשמש כשליח על שכונות נאות הפסגה ונאות עלית.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=645922דוד אבא זלמנוב2023-11-29T02:11:18Z<p>איש חסיד ישנו: הוספת מקור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לתפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] מונה על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לחבר בועד לבנית הארמון ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מלך המשיח]]{{הערה|קונטרס ארמון על משפטו ישב, תשע"ח.}}.<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. <br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
*חתנו, הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_17.html התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=645921דוד אבא זלמנוב2023-11-29T01:49:28Z<p>איש חסיד ישנו: /* תולדות חיים */הוספתי תולדות חיים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לתפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] מונה על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לחבר בועד לבנית הארמון ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מלך המשיח]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. <br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
*חתנו, הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_17.html התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>איש חסיד ישנוhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=645842דוד אבא זלמנוב2023-11-28T02:29:19Z<p>איש חסיד ישנו: דיוק קל</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד מאחר ועבר לתפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. <br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
*חתנו, הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_17.html התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>איש חסיד ישנו