חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2023-08-09T00:36:56Z

איש הישראלי: /* קישורים חיצוניים */ +

{{מבצעי הרבי}}
[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
[[קובץ:הכנסת סת ילדי ישראל 8.jpeg|שמאל|ממוזער|חגיגת הכנסת ספר תורה השמיני לילדי ישראל]]
[[קובץ:אות בספר תורה ציור.jpg|ממוזער|250px|ציור קיר של לוגו מטה המבצע (קינגסטון, קראון הייטס)]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל [[ילדי ישראל]] מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום באיזו פרשה נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לחודש מנחם אב [[תשפ"ג]] נכתבו שמונה ספרי תורה המאחדים יותר מ-2,500,000 ילדי ישראל סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
ב[[י"א ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי [[ישראל]] - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - ב[[ספר תורה]] מיוחד שאת אותיותיו יקנו [[ילדי ישראל]] מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני [[ספר התורה של ילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות ב[[ארץ ישראל]] ובתפוצות, למכור אותיות ב[[ספר תורה]]; אך עדיין מיוחד ומופלא ספר תורה זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי [[ילדי ישראל]] בספר תורה אחד ומיוחד.

הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות תשמ"ג ח"א]}}.

בנוסף התבטא [[הרבי]] כי מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה ב[[תרי"ג המצוות]], ובוודאי כאשר כלל [[ילדי ישראל]] מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של [[הרבי]], רכשו [[אות בספר התורה]] לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.

[[קובץ:תעודת אות בספר התורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|תעודה לדוגמה]]
על פי הוראת [[הרבי]], כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת (גודל התעודה כיום הוא 15.5×23 ס"מ), בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

את העיצוב והתוכן של התעודה קבע הרבי עצמו ואף [[הגהה|הגיה]] אותה מספר פעמים{{הערה|הגהות הרבי התפרסמו בשבועון [[בית משיח]] גליון כ' סיון תש"פ עמוד 20.}}, שביקש שהתעודות יהיו יפות ומהודרות הם מבחינת העיצוב הגרפי והן מבחינת ההדפסה וסוג הנייר וכו', באופן כזה שה[[ילד]] יתגאה בתעודה ויראה אותה גם לחבריו.

בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערך ביום חגיגי בבית הכנסת צמח צדק ונערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת [[שמחה]] מיוחדת בהשתתפות [[ילדי ישראל]], התהלוכה יוצאת מבית הכנסת צמח צדק ועד הכותל, שםמנערכות הקפות ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועבר הספר ל[[בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בדרך כלל בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

נכון לשנת [[תשפ"ב]], למעלה משני מיליון [[ילדי ישראל]] קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת [[הרבי]].

==הוראות המבצע==

בי"ג ניסן תשמ"א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב{{הערה|"כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה."ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה"... }}. הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...

בכ' אייר תשמ"א בשיחה ל[[נשי ובנות חב"ד]] הורה הרבי שאת דמי הרישום ל[[ספר התורה]] יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.

==מבצעי הסיום==
[[קובץ:מבצע ס"ת לילדי ישראל התאחדות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע סיום מהיר - ספר תורה לילדי ישראל יחד עם התאחדות החסידים]]
לקראת סיום אותיות הספר תורה, [[חסידים]], [[תמימים]] וארגונים נוספים יוצאים למבצע מכירת אות בספר התורה על מנת להאיץ את סיום כתיבתו עד לתאריך כ' במנחם אב או עד סוף שנת הקהל.

המבצעים בד"כ נושאי פרסים ופועלים בערוצי התקשורת, ברשתות חברתיות, פעילויות במוסדות חינוך באמצעות [[שלוחים]], הקמת דוכנים ועוד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ג' תמוז תשפ"ג, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון ג' תמוז תשפ"ג}}.

בשנת [[תשפ"ג]], בעקבות מיזם מיוחד לסיום האותיות בספר התורה השמיני עד מועד הסיום ב[[כ' במנחם אב]], התאגדו אלפי אנ"ש והתמימים והצליחו לסיים את הרישום לאותיות ספר התורה השמיני{{הערה|תוך חודש למעלה מ-70,000 אותיות.}} בתאריך [[כ"ד בתמוז]] - 25 יום לפני הסיום המתוכנן{{הערה|[https://chabad.info/news/968366/ הושלם: נקנו האותיות האחרונות בספר התורה של ילדי ישראל] {{אינפו}}}}.

==ספר תורה הכללי==
{{ערך מורחב|ספר תורה הכללי}}
בהמשך למבצע אות בספר תורה לילדי ישראל, התחיל הרבי בסוף שנת [[תשמ"א]] את מבצע אות בספר תורה לכל יהודי.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
[[קובץ:8.png|ממוזער]]
* ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]]
* ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ו]]
* ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]], [[שנת הקהל]]
* ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
* ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ב]]
* ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]], [[שנת הקהל]]
* ספר התורה השביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשפ"א]]{{הערה|הסיום תוכנן לכ' מנחם אב [[תש"פ]], ונדחה מחמת הקורונה: [https://chabad.info/news/610403/ סיום ספר התורה השביעי של ילדי ישראל נדחה] - {{אינפו}}}}
* ספר התורה השמיני - [[כ' מנחם אב]] [[תשפ"ג]], [[שנת הקהל]]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
*[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט
*[[אברהם רייניץ]], ראיון עם הרב [[שמואל גרייזמן]] לקראת סיום ספר תורה הרביעי של ילדי ישראל {{בית משיח}} גיליון 505
*'''כל השביעין חביבין''', סקירה לרגל הכנסת ספר התורה השביעי מנחם אב תשפ"א - שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 48
*'''בקשה גדולה ונפשית בכל לשון של בקשה''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1924 עמוד 46

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.kidstorah.org/אות-בספר-תורה דף הבית של אות בספר התורה לילדי ישראל]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}
*הרב [[שמואל גרייזמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70783 התעוררות עצומה - בגלל החשש מ[[איראן]]] - לרגל סיום ספר התורה החמישי של ילדי ישראל {{אינפו}} י"ז אב התשע"ב (05.08.2012)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש"פ
*'''[https://chabad.info/video/news-video/963327/ ראש העיר צפת לתושבים: "רשמו ילדיכם לאות בספר התורה"]''' {{אינפו}}

;וידאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*[https://col.org.il/news/147121 "מכובד בהצבת הכתר": הכנסת סה"ת הראשון של ילדי ישראל], באתר COL
*'''[http://chabad.info/video/kids/סיפורים/סרטון-אנימציה-למקורבים-על-אות-בספר-התו/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/רק-בחבד-אינפו-תכנית-מלאה-של-ראלי-לצפיה/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-הָאוֹת-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/963320 צפו: "הרבי שאל כמה אותיות קנו בספר התורה"?]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

'''[https://chabad.info/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/963320/?old הרב גרייזמאן מספר על הספר הראשון, מבית ואביטה נפלאות שע"י את"ה העולמי.]'''
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

משתמש:איש הישראלי

2023-08-08T20:11:16Z

איש הישראלי: עדכון

עורך באתרים אחרים. ובערכים הקשורים לחב"ד – במקביל כאן.

דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)

2023-08-08T20:10:46Z

איש הישראלי: /* פטירתה */ מקור

{{דמות
|שם=הרבנית דבורה לאה (אלטשולר)
|תמונה=עטרת מלכות.jpg
|תאריך לידה=[[ה'תקכ"ו]]
|מקום לידה=[[וויטבסק]]
|תאריך פטירה=[[ג' בתשרי]] [[ה'תקנ"ג]]
|מקום פטירה=[[ליאזנא]]
|אב=[[אדמו"ר הזקן]]
}}

הרבנית '''דבורה לאה אלטשולר''' ([[תקכ"ו]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ג]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ואמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חייה==
נולדה ב[[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ו]], לאביה [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]], ולאמה מרת [[סטערנא]].

נישאה בשנת [[תקמ"ח]] לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, [[אדמו"ר הצמח צדק]].

===פטירתה===
בשנת [[תקנ"ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על [[אדמו"ר הזקן]] ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]].

ב[[מוצאי שבת]] סליחות, סוף שנת [[תקנ"ב]], קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שב[[ראש השנה]] הבא - [[תקנ"ג]] - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר [[רחמים]] וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהנהגת והנהלת החסידם ועניני החסידות.

לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת.

בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת [[מנחה]], נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המדרש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת [[תהלים]]. הרבנית דבורה לאה ניגשה אל [[ארון הקודש]], פתחה את דלתותיו והכריזה:
"כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי [[שב"ר במצרים|שניאור זלמן בן רבקה]], שהוא ישאר בחיים".

בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת מנחה, העמידה הרבנית שלושה [[חסיד]]ים{{הערה|ב[[רשימת היומן]] עמוד שיז כתוב שבתחילה קראה ג' אנשים, אחר כך קראה ז' אנשים, ואחר כך קראה מנין - כי זהו הסדר על פי קבלה.}} כבית דין והודיעה כי הינם [[עדים]] שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים.

בליל א' ד [[ראש השנה]] אחרי התפילה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה "לשנה.." הוא הספיק לומר רק את המילה "לשנה", והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו.

למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] לחדרו (והיא היתה שם כל הלילה{{הערה|רשימת היומן עמוד שיט.}}).

ביום שני של [[ראש השנה]] חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - [[ג' תשרי תקנ"ג]] - (בבוקר הלכה לטבול במקוה ובאמצע היום{{הערה|רשימת היומן עמוד שיט.}}) נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שב[[ליאזנא]].

בקשתה האחרונה מאביה הייתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה - לימים [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==לקריאה נוספת==
'''[https://tablet.otzar.org/#/book/146405/p/1/t/0/fs/0/start/0/end/0/c קונטרס הרבנית דבורה לאה]''', קה"ת, ברוקלין נ.י., תשנ"ג

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

היכל מנחם

2022-07-25T20:23:29Z

איש הישראלי: /* הוצאה לאור */ עדכון

'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].

==היכל מנחם - ירושלים==
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.

===מכון הוצאה לאור===
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' [[מרדכי מנשה לאופר]], [[שמעון ויצהנדלר]], ר' [[יעקב גולדשמיד]], ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' [[זושא וולף]], ר' [[שמעון גופין]], ר' מנחם מענדל גולדשמיד, ר' שניאור זלמן ריטרמן, ר' [[יעקב הורביץ]], ר' מנחם מענדל הלפרין, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.

==היכל מנחם - בארא פארק==
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] והרב ישראל שטערן. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].

בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.

בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן הייתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי חסידות [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי שלמה ברים.

במסגרת היכל מנחם בורו פארק פועל מערכת שיעורי חסידות בטלפון הנקרא "[[חסידות שעל הטלפון]]".

===הוצאה לאור===
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]" ואת הקובץ [[היכל הבעש"ט]]. החל מ[[חודש שבט]] [[תשפ"ב]] מוציא לאור את הירחון "[[שיח חסידים]]"{{הערה|[https://files.anash.org/uploads/2021/12/Siach-shevat-5782-1.pdf '''שיח חסידים''', גיליון א'], חודש שבט תשפ"ב.}}. ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.

נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''
:*מועדים חלק א
:*מועדים חלק ב
:*שבת
:*ימי שמחה
:*עבודת התפילה
:*מאמרים מלוקטים
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''
:*חלק א (פרקים א-ח)
:*חלק ב (פרקים ט-יז)
:*חלק ג (פרקים יח-כג)
:*חלק ד (פרקים כד-כט)
:*חלק ה (פרקים ל-לד)
:*חלק ו (פרקים לה-לח)
:*חלק ז (פרקים לט-מב)

בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]
*[[אהבת ישראל]] ע"פ תורת הבעש"ט
*חיים של [[שמחה]] - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]

====קישורים חיצוניים====
אתר היכל מנחם בורו פארק: http://chassidus.com

==היכל מנחם - מונסי==
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.

בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]].

בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.

==היכל מנחם – בני ברק==
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. המנהל הראשון היה הרב בנימין וילהלם מ[[נחל'ה]] בסיוע הת' [[שמעון ויצהנדלר]] ושבתי וינטרוב ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]]. בשנת [[תשנ"א]] עבר הניהול לרב שמואל אנגלסמן, ובשנת [[תשנ"ו]] הצטרף הרב אלחנן יעקבוביץ (הצעיר). במקום, ספרית קריאה גדולה כולל רוב ספרי [[אדמו"ר]]י [[פולין]] וכו', חנות מוצרי [[חב"ד]] פופולארית, שיעורים בחסידות, בעבר מוסרים השיעורים היו הרבנים הרב גופין, הרב סופר, ואולי הרב [[מנחם מענדל ווכטר]]. וכיום הרב פויגל מוסר את השיעור. בעבר היתה ספריית השאלת ספרים וקלטות גדולה. היום יש מראות קודש, וכן מוקד חלוקת עלוני חב"ד וקובצי שיחות. בשנים [[תשנ"ב]] – [[תשנ"ד]] היו שיעורים רבים בענייני [[גאולה ומשיח]] וזהותו.

בערבי העיון שהתקיימו בשנים תש''ס-ע' בערך השתתפו גדולי ישראל ביניהם: הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] – לשעבר [[אב"ד]] בני ברק, ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות טולנא]] הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]] ועוד.

===הוצאה לאור===
[[קובץ:רוחו בקרבנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]
'''רוחו בקרבנו''' – נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי היכל מנחם בני ברק שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] – [[תשס"ט]]).

==היכל מנחם - ביתר עילית==
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.

מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר [[ביתר עילית]].

==לקריאה נוספת==
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29

== קישורים חיצוניים ==

*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2022-07-14T21:09:35Z

איש הישראלי: /* לקריאה נוספת */ הרחבה: מאמר של רמ"מ לאופר

[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]
[[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי]]
[[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד]]
מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די.

==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים. בכ"ג מנחם אב תשל"ו כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

בכ"ח מנחם אב פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן '''שהתמנה לראשותו''' ע"י הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.

==חברי בית הדין==
עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מתל אביב ו[[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]. ויבלחט"א הרבנים: [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ"א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]]. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]].

בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה חברים בדיוק{{מקור}}, והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החברים.

===חברי בית הדין כיום===
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] רב קהילת [[חב"ד בחולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קריית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
דיינים נוספים בבית הדין:
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו וכ"ג דיין ומו"צ בצפת
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].
*הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב"ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[מרכז פתח תקוה]].
*הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב"ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

===אב בית הדין===
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב [[הרבי]]: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". בקשר לפעולות שצריכות להעישות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות העיר אז הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור ל[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]}}.

===סמכות בית הדין===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו{{דרוש מקור}}}}. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|מכתב מג' שבט תשמ"ג - נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"א ע' 208-9}}.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.

==פעילות בית הדין==
[[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
===אגף ההשלתמויות===
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

===כינוסי רבנים===
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.

===מתן כשרות למוצרים===
בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל, גם לא ליין או שתיה חריפה{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}.

===מרכז מקוואות חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב"ד]]}}
בשנת [[תשס"ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]].

===סינון בית דין רבני חב"ד===
[[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]]]
בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת [[תשע"ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:
* '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
* '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
* '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש"פ]] - [[תשפ"ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}

===קרן מעשרות===
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת [[תשע"ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

==פסקי בית הדין==
===פעילות חב"ד באה"ק===
ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ"ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח]}} בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

===הצבעה בבחירות===
לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ"ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236}}.

לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס"ה]] הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע"ט]] הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.

===הקרן לידידות===
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.

===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===
ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס"ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.

ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים], באתר [[חב"ד אינפו]], י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).}}.

==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}
*'''תוקף והנהגת אנ"ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב"ד]
* [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב"ד]
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב"ד] {{col}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

חב"דפדיה:לוח מודעות

2022-05-17T00:10:50Z

איש הישראלי: /* היכל הבעש"ט */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}
<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}


== '''מזל טוב - 7,770 ערכים''' ==

מספר מיוחד במינו. ויה"ר שמכאן בעז"ה נגיע ל8000 ערכים, איכותים וערוכים כראוי, שהרי בל נשכח, שאין שום רווח בערך דל תוכן או שערוך בצורה בלתי אנציקלופדית, ובעז"ה על ידי הפצת האור נביא להתגלות כ"ק אדמו"ר. {{מזל טוב}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:23, כ' בשבט, ה'תשפ"א, 2 בפבר' למניינם.
:מזל טוב, וכדברי הרבי שליט"א מלך המשיח "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים" אנחנו שואפים להגיע ל10,000... '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 07:17, כ"א בשבט, ה'תשפ"א ''(3 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::מזל טוב לכולנו!!! מכאן נמשיך הלאה לערוך ערכים (ולא דפי שיחות לא חשובים) '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 08:23, כ"א בשבט, ה'תשפ"א ''(3 בפבר' למניינם)'' •
:::אמן כן יהי רצון '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 08:26, כ"א בשבט, ה'תשפ"א ''(3 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::איזה ערך זה היה? [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 13:38, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 13:38, 11 בפברואר 2021 (UTC)
:::::[[תהלים ק"א]]. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:07, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.

== ברכות לרגל השלמת המיזם 'לוח שנה' ==

ברכות ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים/לוח שנה]] לרגל השלמת המיזם. ישר כח על ההשקעה המשמעותית דווקא בעבודה כזו שדורשת התמדה והשקעה סיזיפית. יחי המלך המשיח [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בשבט ה'תשפ"א 22:38, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:'''מצדיע {{א|חלוקת קונטרסים|לך}}!!''' {{שכוייח|}} באמת השקעה גדולה ביותר. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:38, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(11 בפבר' למניינם)'' •
::א גרויסע שכויח, יחי המלך המשיח! {{א|חלוקת קונטרסים|מז"לט!!}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:::עכשיו הופכים את זה למיזם בפ"ע? '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::תודה רבה! אני שמח שזכיתי להצליח לסיים אותו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:27 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א
:::::כל הכבוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:07, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.

== עזרה ==

אני יוצא לחופשה חב"דפדית שתימשך עד אחרי פורים
אני ישמח עם מישהו ירחיב את [[משתמש:משה כהן/ קם רבה שחטיה רב זירא]] ויוציא אותו לאור (תחת השם סעודת רבא ורב זירא - בהרחבה)
בתודה מראש [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 21:12, א' באדר, ה'תשפ"א 21:12, 13 בפברואר 2021 (UTC)

==חדש בחב"דפדיה==
ברוך ה' יש גאדג'ט חדש המוסיף כפתור ומתקן תיקונים אוטומטיים. זה סוג של בוט ממש נחמד שעשה את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=460167&oldid=456358 הזו]. מומלץ להפעיל אותו ב{{העדפות|גאדג'טים}} (השני ברשימה). בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:13 • ט' באדר ה'תשפ"א
:תודה, עוד לא ניסיתי אותו מקווה שיהיה לעזר! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:08, ט' באדר, ה'תשפ"א ''(21 בפבר' למניינם)'' •
::כשאני רוצה לשמור שינוי של הגאדג'ט הזה זה כותב לי "אין לך הרשאה להחיל תגיות שינויים יחד עם השינויים שלך." (ולא נותן לשמור כמובן) אפילו שלא ערכתי כלום בעצמי רק הגאדג'ט! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:43, ט' באדר, ה'תשפ"א ''(21 בפבר' למניינם)'' •
:::אהה עכשיו עבד לי פשוט אחרי ששומרים זה כותב "אין לך הרשאה..." ואז צריך לשמור שוב ואז זה יעבוד! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:46, ט' באדר, ה'תשפ"א ''(21 בפבר' למניינם)'' •
::::טוב שאמרת, אני ינסה לסדר את זה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:56 • ט' באדר ה'תשפ"א
:::::לכל מי שעורך עם הגאדג'ט החדש: הכלי הזה יכול להיות 'מהפכני' אך גם 'הרסני', אם אחרי שלחצתם על "בדיקה" לא בדקתם ב"הצגת שינויים" ולאחר מכן ב"תצוגה מקדימה" הגאדג'ט יכול להביא רק נזק! ([[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty|ראו כאן]]), רק עריכות טובות לכולם! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:01, ט' באדר, ה'תשפ"א ''(21 בפבר' למניינם)'' •
::::::לא חושב שאפשר לקרוא לזה 'הרסני' אבל כן כדאי לבדוק תצוגת שינויים קודם השמירה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:16 • י' באדר ה'תשפ"א
:::::::זה ממש טוב הגאדג'ט הזה'''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::::::עכשיו נסיתי לראשונה, עובד ממש מצוין. {{א|חלוקת קונטרסים|יישר כח}}! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:47, י' באדר, ה'תשפ"א, 22 בפבר' למניינם.
:::::::::זה עדין רושם בהתחלה שאין הרשאה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • י' באדר ה'תשפ"א
::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים|כן}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:38, י' באדר, ה'תשפ"א, 22 בפבר' למניינם.
:::::::::::אבל בכל זאת זה עובד אם תלחצו שוב על "שמירת השינויים". '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:14, י' באדר, ה'תשפ"א ''(22 בפבר' למניינם)'' •
== השבחת ערכים ==

אני חושב שכעת לאחר שעבר חג הפורים הגיע העת לחדש וביתר שאת את מיזם "השבחת הערכים" שהחל פולע לפני כחודש וחצי. המיזם באם יצליח יכול לשפר בצורה אדירה את כל ה"פנים" של חב"דפדיה.

מה אתם אומרים? --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:54, ט"ו באדר, ה'תשפ"א 18:54, 27 בפברואר 2021 (UTC)
:המיזם עדיין פעיל, ואתה מוזמן להשתתף בו. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:59, ט"ו באדר, ה'תשפ"א, 27 בפבר' למניינם.

== נעשה לזה סוף! ==

לצערנו ב[[חב"דפדיה]] קיימים מאות אם לא אלפים של קישורים מחב"ד אינפו ועוד שאינם פעילים (404 - העמוד אינו נמצא וכדומה), לכן לעניות דעתי אנחנו צריכים למחוק את כל הקישורים הלא פעילים ו/או באם יש לחפש באינפו וכדומה את הקישור הנכון. רוב הקישורים הללו מקורם באתר חב"ד אינפו הישן. צריך לעבור על כל הערכים אחד אחד ולבדוק אילו קישורים פעילים ואילו לא. בהצלחה בעבודת הקודש, {{א|חב"דפדי פעיל}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:קישורים מהסוג [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id= הזה] קיימים ופעילים ואין צורך להסיר אותם. לקישורים שבורים ניתן לשים את התבנית {{תב|קישור שבור}}. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:30 • י"ז באדר ה'תשפ"א
::בקישורים לאתר הישן רובם כן עובדים! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:34, י"ח באדר, ה'תשפ"א ''(2 במרץ למניינם)'' •
:::לא אמרתי שלא, אבל הרבה קישורים מהאתר הישן לא שאינם עובדים אלא שחב"ד אינפו אינו נותן גישה לסרטי וידיאו מהאתר הישן, שנכנסים לא רואים את הסרט ויש רק הורדה כMP3 או כMP4 ואם לוחצים על אחד מהם הוא עושה דף שגיאה (404). כל סרטי הוידיאו מהאתר הישן אינם פעילים!!! ויש לי מאגר של סרטים אותו דבר או בדרייב, שאני מחליף את הקישורים. כמו כן מצאתי כמה קישורים מאתר בית משיח שאינם עובדים ו2 קישורים מחב"ד אינפו החדש שאינם עובדים (תתפלאו לשמוע...) '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::טוב (כל הכבוד שאתה מחליף), אז לדעתי צריך או להחליף את הקישורים ואם אין עוד מקום שאפשר למצוא את אותו דבר חוץ מבקישור שאינו פעיל אז '''לדעתי''' יש למחוק אותו, כי מה הטעם בו. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 09:36, י"ח באדר, ה'תשפ"א ''(2 במרץ למניינם)'' •
:::::לתקן קישורים זה תמיד טוב, דרייב פחות מומלץ כי הוא מועד להישבר, אם אין לך איך לתקן את הקישור אל תסיר אותו כי יכול להיות שלמישהו אחר יש איך לתקן את הקישור. לדוגמא, השנה אינפו סידרו שקישורים לאתר הישן ללא הקידומת של הארכיון יהיו הפניה לאותו קישור באתר הישן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:08 • י"ח באדר ה'תשפ"א
== מיהו יהודי ==

קריאה אל הדגל '''[[מיהו יהודי]]'''?! חברים הפנו את תשומת ליבי לכך, שלאור החדשות המצערות - הכרעת בג"צ בנושא, הערך הזה הולך לקבל עכשיו הרבה צפיות. אנא התגייסו לשפר, להרחיב ולהנגיש לציבור הרחב. ישר כח. {{שכח|שיע.ק}} 19:46, 2 במרץ 2021 (UTC)

== מי שיכול ==

בבקשה להכחיל את הערך [[שלימות התורה]] אם אף אחד לא רוצה אז אני יעשה פשוט אין לי זמן '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.

==כנסו ותהנו==
מיזם חדש, לציין בשיחתו האם להעבירו למרחב ראשי! [[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:04, ח' באייר, ה'תשפ"א 18:04, 20 באפריל 2021 (UTC)
:{{בעד}} [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:36, ט' באייר, ה'תשפ"א 18:36, 21 באפריל 2021 (UTC)
::רעיון מצויין לדעתי. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 07:25, י' באייר, ה'תשפ"א ''(22 באפר' למניינם)'' •

== עזרה ==
אני משתמש חדש וזקוק להסבר איך משתמשים בדיוק באתר. [[משתמש:יוסי 22|יוסי 22]] - [[שיחת משתמש:יוסי 22|שיחה]], 16:25, ט' באייר, ה'תשפ"א 16:25, 21 באפריל 2021 (UTC)
:תוכל להיכנס לחממה ולבקש עזרה ובמשהו מסוים את יכול לשאול כל משתמש [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 13:36, י"א באייר, ה'תשפ"א 13:36, 23 באפריל 2021 (UTC)

== גאדג'ט חדש ==

צביעת כל הקישורים לפירושונים ברקע צהוב, הגאדג'ט מופעל כברירת מחדל ומי שלא רוצה שיבטל ב{{העדפות|גאדג'טים}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:44 • כ"ד באייר ה'תשפ"א

== בואו להצביע! ==

חזרנו למערכת בחירות חמישית, בינתיים בואו להצביע על העברתו של המיזם [[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין|מעניין לציין]] למרחב הראשי! תודה! --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:23, כ"ז באייר, ה'תשפ"א 17:23, 9 במאי 2021 (UTC)

==כנסו ותהנו==

כנסו ותהנו! - [[משתמש:ידע חסידי/עיצוב משתמש]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:19, י' בסיוון, ה'תשפ"א 13:19, 21 במאי 2021 (UTC)

==הכנסה למרחב הראשי==

בואו ותביעו את דעתכם על העברתו לש הערך הבא למרחב הראשי: [[משתמש:ידע חסידי/שואת ליובאוויטש]], תודה! --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:39, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א 16:39, 23 במאי 2021 (UTC)

== '''בחירות למפעיל מערכת''' ==

כעת! מתקיים בחירות למפעילי מערכת חדשים לאתר חב"דפדיה. להצבעה, לחצו [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות|כאן]]!

'''שימו לב:''' תאריך תחילת ההצבעה הוא ב-22:00, י"ט סיוון תשפ"א, ותאריך סיום ההצבעה ב-22:00, כ"ו סיוון תשפ"א. אי"ה, בסיום הבחירות יפורסמו התוצאות.

לכו להצביע! '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:43, י"ט בסיוון, ה'תשפ"א, 30 במאי למניינם.
:בדף כתוב שההצבעה מ-22:00 עד 22:00... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], כ' בסיוון ה'תשפ"א 12:31, 31 במאי 2021 (UTC)
::{{א|מה עם הארמון?|עודכן}}. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:28, כ' בסיוון, ה'תשפ"א, 31 במאי למניינם.

==בית שניאורסאהן שבליובאוויטש==
נערכת הצבעה על הכנסת הערך למרחב הראשי [[שיחת משתמש:ידע חסידי/בית שניאורסאהן שבליובאוויטש|כאן!]] --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:59, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א 16:59, 2 ביוני 2021 (UTC)

==תיבות משתמש==
לכל הרוצים לדעת, הוספתי עוד שתי תיבות משתמש,

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| משתמש - חח"ל צפת {{משתמש - חח"ל צפת}}
|-
| משתמש - היסטוריה חב"דית {{משתמש - היסטוריה חב"דית}}
|-
| משתמש - מפעיל מערכת {{משתמש - מפעיל מערכת}}
|}

'''תהנו!''' --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 12:44, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"א 12:44, 4 ביוני 2021 (UTC)

==קבר האחים בליובאוויטש==

למי שיש משהו להוסיף לערך [[משתמש:ידע חסידי/קבר האחים היהודי בליובאוויטש|זה]], אני אשמח, ושיכתוב בשיחתו של הערך בהצבעה. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:08, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"א 17:08, 9 ביוני 2021 (UTC)

== דרושים ==

בקשר לפורום חב"דפדיה, ולאחר קבלת אישור ההנהלה לפתוח את הפורום, האם יש מישהו שרוצה להצטרף לניהול הפורום?

אם יש מישהו שרוצה יכול לפנות אליי ב[[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|דף השיחה שלי]]. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:19, ב' באב, ה'תשפ"א
::עבור אליי בפרטי. אני חושב שזה נחמד, אם כי כמו שבעבר היה פורום לדוגמא באתר חב"ד אינפו, שנסגר מסיבות שונות ואכמ"ל, יכול לקרות אותו הדבר לפורום חב"ד פדיה. אבל אדרבה, תמיד כדאי לנסות[[משתמש:זלמן קפלן|זלמן קפלן]] - [[שיחת משתמש:זלמן קפלן|שיחה]], 04:04, ד' באב, ה'תשפ"א 04:04, 13 ביולי 2021 (UTC)

== דרושים ==

{{חב"דפדים פעילים}} צהריים טובים! דרושים מביני שפת וויקי ומתכנתים לפרויקט אישי שלי. ניתן לפנות אליי ב[[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|דף השיחה שלי]]. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  12:28, ט"ז באב, ה'תשפ"א

==ד"ש בערוץ 7==
מישהו שלח לי קישור שם מצטטים את חב"דפדיה בערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/500520 חובת קריאה לכל בית יהודי! הכתבה "קצת" מצחיקה, הזהרתי מראש.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 07:36, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{א|חסיד של הרבי}} שלח לי את טקסט הכתבה למייל. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:58, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
::{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:19, 2 באוגוסט 2021 (UTC)

== תבנית:הערות שוליים ==

ברוך ה' תם ונשלם לע"ע העבודה על [[תבנית:הערות שוליים]]. התבנית עושה אוטומטית טורים לפי הגודל ולראשונה באמת יש את האפשרות של יישור וחלוקה לקבוצות. בדפי שיחה היא יודעת לשים כותרת משנית ובאלו שאינם דפי שיחה כותרת ראשית (מלבד אולם דיונים, לוח מודעות וא חסידישע פארבריינגען) והיא עובדת ללא כל הפרעה לתבנית ביאורים. כנ"ל תבנית:ביאורים. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:50 • י"ד באלול ה'תשפ"א

== 'תבנית דבר מלכות' - לטיפול ==

הייתי שמח אם מישהו יכחיל את הערכים האדומים בתבנית למטה:
{{תב|שיחות הדבר מלכות}}
אני רואה בזה ערך חשוב, וייתכן שכדאי לעשות גם על שיחות בלקו"ש. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:28, 3 בנובמבר 2021 (UTC)

== הצעה לאנשי הפרסום כאן. ==

יש מיזם חדש בו מקבלים כסף על כתיבה בחב"פדיה!

כדאי לכם לפרסם עליו!

<nowiki>https://he.beitchabadonline.com/encyclopedia</nowiki> [[מיוחד:תרומות/95.86.107.20|95.86.107.20]]

==דיון==
שימו לב שיש דיון בדף השיחה של הערך [[מנחם מענדל באראש]]. {{שכח לחתום|אפרים}}

==מחרסנים את הפילים!==
{{חב"דפדים פעילים}} יקרים שביקרים, הנה לכם מיזם חדש שחובה לכל חב"דפד מצוי להצטרף אליו! - [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|מיזם חירסון הפילים]]. בהצלחה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 20:01, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:מאוד יפה {{*}} נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|להדרכות / עצות / לכתיבת הארות או הערות / יצירת קשר}}]] {{*}} [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] {{*}} [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}, {{זמןמ|j בF Y}}
::דחוף ביותר - '''כ ל ''' הערכים על פרשות השבוע מ[[בראשית]] עד [[וזאת הברכה]] '''אין להם כלל קשר חב"די!!!''' דחוף לשפצם!!פרטים במיזם החדש - צו השעה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 20:08, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אכן חשוב ביותר ([[משתמש:קפה נמס|קפה נמס]] - [[שיחת משתמש:קפה נמס|שיחה]], 12:45, ד' בכסלו, ה'תשפ"ב 12:45, 8 בנובמבר 2021 (UTC))
::::גם אני בעד. [[מיוחד:תרומות/213.137.65.206|213.137.65.206]] 15:02, 8 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::חברים זו קריאה אחרונה לשוחרי התורה! בינתיים רוב הערכים הם ערכים על אישים או על מגוון נושאים ביהדות שבהם גופא - או שאין להם '''בכלל''' קשר חב"די, אן שנכתבה התייחסות מהרבי לנושא '''בשני שורות!''' ולא מדובר על ערכים שקשה למצוא עליהם התייחסות חב"דית מרובתינו נשאינו, מדובר פה על ערכים כגון [[שמיטה]] ו[[צרעת]] ו'''כל פרשיות התורה''' שספרי החסידות מלאים בנושאים עליהם ומה שנשאר זה רק ללמוד מאמר אחד מיני אלפים שעוסק בנושאים אלה '''וללא מאמץ כלל נתן למצוא אחד כזהו''' ופשוט בעבודה של חצי שעה - כולל לימוד המאמר - נוכל להוסיף פסקאות '''חב"דיות''' לערכים! אני מאמין שהממוצע זה חצי שעה לימוד + הוספת הדברים הנצרכים לערך ויש ערך מושלם! אני לא אוכל לעסוק בכך בימים הקרובים עקב היותי חזרתי לישיבה, מה שניתן הוא להגיד כי '''עכשיו זה נתון בידיים שלכם, אין משהו מיוחד כרגע בחב"דפדיה וכדאי, ורצוי, ודחוף(!) מאוד להירתם בעשייה זו ולהוסיף הקשרים חב"דים לערכים הרצויים!'''' זה צו השעה! התעוררו רבותי! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 16:12, 8 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::[[משתמש:חסיד של הרבי|הרב החסיד]], יש הרבה מתוכם וכמעט כולם - ב[[פורטל:תורת הנגלה|פורטל נגלה]]. {{*}} נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] {{*}} [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] {{*}} [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }}, {{זמןמ|j בF Y}}
:::::::[[משתמש:חסיד של הרבי]] צודק. ואין מזרזין אלא למזורזין. כל הכבוד. [[מיוחד:תרומות/213.137.65.206|213.137.65.206]] 16:49, 8 בנובמבר 2021 (UTC)

==מייסדי כפר חב"ד==
אשמח אם תעזרו לי להכליל אישים בקטגוריה זו, רק שימו לב שאתם לא מכלילים גם אישים שנכתב שהיו '''מראשוני המתיישבים''' - כי הם אולי מ"ראשוני", אל לא מ"מייסדי".. (כמובן בלי לגרוע בחשיבותם - זה רק בשביל מהימנותה של חב"דפדיה). בכבוד בברכה בשירה ובזמרה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב"דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:11, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:זהו. השתכנעתי. [[מיוחד:תרומות/213.137.65.206|213.137.65.206]] 06:57, 8 בנובמבר 2021 (UTC)
::?{{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:44, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== עזרה ==

כעת הוספתי בערך [[שביעי של פסח]] פסקה אודות סעודת משיח.

אולם אין בידי מקורות, אשמח באם מישהו בעל מקורות או בעל גישה למקורות יוסיף מקורות בפיסקה זו. יישר כח. -[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:09, א' בטבת, ה'תשפ"ב 20:09, 5 בדצמבר 2021 (UTC)
:המקורות נמצאים בערך [[סעודת משיח]], אמנם אין לזה קשר לערך שביעי של פסח (שייך לאחרון של פסח...) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:40 • א' בטבת ה'תשפ"ב

== הישיבה הישנה בבית שמש ==

מישהו יודע מתי בדיוק נסגרה הישיבה הקטנה הישנה בבית שמש? -[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 13:52, ב' בטבת, ה'תשפ"ב 13:52, 6 בדצמבר 2021 (UTC)

== שימו לב! אוצר החכמה פתוח חינם ==

[https://tablet.otzar.org/pages/?][[מיוחד:תרומות/95.86.107.6|95.86.107.6]]

==חב"דפדיה האנגלית==
(אם זה רלוונטי..) זה נראה שלא שמתם לב אבל [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]] פתח [https://chabadpedia.miraheze.org/wiki/Main_Page אתר חדש] שבו יתורגמו הערכים לאנגלית.. מציע לכל מי שרוצה להיות שותף להירשם שם באתר ושם כבר נעשה את כל הדיונים בנושא הזה.. לדעתי צריך לקבוע מכסה של ערכים שיתורגמו וכאשר המכסה תושלם נלפרסם זאת בחב"ד אינפו באנגלית ולצרף משתמשים, כמובן חשוב להדגיש שאיך שזה נראה עכשיו זה דמיוני מאוד כי צריך מימון '''גבוהה''' לתחזוקה של האתר. אז הצעה שלי שזה יתחיל ככה בלי מימון בתחזוקה הנוכחית ואם נראה שזה יצליח נחשוב יותר רחוק.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:16, 10 בינואר 2022 (UTC)
:ורק שלא נשכח ועדה רוחנית למקרה שהמיזם יצליח! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:23, 10 בינואר 2022 (UTC)
::תיקון טעות: [https://cp-en.menta770.com/index.php?title=Main_Page זה האתר החדש]. בהצלחה לכולנו.. {{חב"דפדים פעילים}} אפשר להודיע בחב"ד אינפו באנגלית ובעברית על-כך שבקרוב עומד להיות חב"דפדיה האנגלית? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 12:30, 11 בינואר 2022 (UTC)
::אפשר להודיע שדרושים מתנדבים, בלי לפרסם את הכתובת.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, ט' בשבט ה'תשפ"ב, 14:43 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::
# אני חושב שצריך לפרסם כבר כעת מודעה מנוסחת היטב באינפו להתנדבות
# לא הבנתי עדיין מה הקישור הנכון, כי מצד אחד הקישור הראשון יותר פעיל ומצד שני השני נראה העדכני.
# לדעתי כדאי לשנות את הקישור ל: en.chabadpedia.co.il {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 17:04, ט' בשבט, ה'תשפ"ב ''(11 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:יצרתי קשר עם אינפו הם אמרו שהם יבדקו עם מנהלי חב"דפדיה מתי לפרסם ואיך. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:44, 11 בינואר 2022 (UTC)
::בדך אגב, הבאתי להם את הקישור השני, אבל גם אני עדיין לא מבין מה הקישור הנכון.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:45, 11 בינואר 2022 (UTC)

== [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]] ==

הערך מתאים לפי ה[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר.
מי שרוצה, יכול לעבור על הערך ולהצביע [[חב"דפדיה: ערכים מובחרים/דיונים|כאן, בדיונים על ערכים מובחרים]]. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:15, י"ב באדר א', ה'תשפ"ב
:{{חב"דפדים פעילים}} קראו את הערך [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], ואת [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ|הקריטריונים לערכים '''מומלצים''']], ואחר כך תאמרו אם לפחות הערך מתאים להיות ערך מובחר, אם לא ערך מומלץ. (ואם ערך מומלץ על אחת כמה וכמה). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:25, י"ד באדר א', ה'תשפ"ב
::ברוך ה' הערך הוכנס אחר כבוד לערכים מובחרים --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ב 06:10, 1 במרץ 2022 (UTC)

== הרוגי מלכות ==

יש [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf פה] חומרים לעוד עשרות ערכים, צריך מישהו שיטול על עצמו את היוזמה ולהתחיל ליצור, או שנתחלק בין כמה משתמשים. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:04, 24 בפברואר 2022 (UTC)
:עברתי, ויצרתי 20 ערכים מהקובץ, מקווה שלא פספסתי משהו {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:40, 14 במרץ 2022 (UTC)
::כל הכבוד רבי שמואל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:36, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ב

==[[קונטרס תורת החסידות|קונטרס תורת החסידות לעריכה דחופה]]==
{{חב"דפדים פעילים}} הערך [[קונטרס תורת החסידות]] זקוק לעריכה דחופה! בואו בהמונכם ותשפרו אותו ~ [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 09:48, 14 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה

== [[היכל הבעש"ט]] ==

36 קבצי היכל הבעש"ט (הסידרה הישנה) [https://hebrewbooks.org/latest עלו ל־HebrewBooks בעדכון האחרון]. עד עתה, יכלו לקשר אך ורק לאוצה"ח, שהשימוש בו מוגבל. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] - [[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]], 00:10, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 00:10, 17 במאי 2022 (UTC)

יהדות התורה והמדינה

2022-04-07T05:49:27Z

איש הישראלי: /* התייחסות הרבי */ ניסוח

[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".

==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}

==התייחסות הרבי==
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה{{הערה|מכתב אוריאל צימר לרב [[טוביה בלוי]], [[כ"ג באב]] [[תש"כ]]; צוטט אצל האחרון, '''לקט ופרט''', [http://teshura.com/Chazan-Laufer%20-%20Sivan%2011%2C%205778.pdf ג]{{PDF}}, תשע"ח, ע' פג.}}, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין"}} {{הערה| ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243}}

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''יהדות התורה והמדינה'''|142338|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
*{{היברובוקס||'''יהדות התורה והמדינה'''|64965|ירושלים: תשע"ב}}
*'''יהדות התורה והמדינה''', פורמט טקסט, באתר דעת: [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm חלק א'] • [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב']
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

יהדות התורה והמדינה

2022-04-07T05:47:56Z

איש הישראלי: /* התייחסות הרבי */ הרחבה

[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".

==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}

==התייחסות הרבי==
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה. הרבי עבר על החוברת לפני הדפסתה{{הערה|מכתב אוריאל צימר לרב [[טוביה בלוי]], [[כ"ג באב]] [[תש"כ]]; צוטט אצל האחרון, '''לקט ופרט''', [http://teshura.com/Chazan-Laufer%20-%20Sivan%2011%2C%205778.pdf ג]{{PDF}}, תשע"ח, ע' פג.}}.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין"}} {{הערה| ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243}}

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''יהדות התורה והמדינה'''|142338|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
*{{היברובוקס||'''יהדות התורה והמדינה'''|64965|ירושלים: תשע"ב}}
*'''יהדות התורה והמדינה''', פורמט טקסט, באתר דעת: [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm חלק א'] • [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב']
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

יהדות התורה והמדינה

2022-04-05T07:31:47Z

איש הישראלי: /* פתיח */, הוספת מקור

[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".

==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}

==התייחסות הרבי==
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין"}} {{הערה| ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243}}

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''יהדות התורה והמדינה'''|142338|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
*{{היברובוקס||'''יהדות התורה והמדינה'''|64965|ירושלים: תשע"ב}}
*'''יהדות התורה והמדינה''', פורמט טקסט, באתר דעת: [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm חלק א'] • [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב']
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

יהדות התורה והמדינה

2022-04-04T10:59:52Z

איש הישראלי: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], על פי השמועה בהוראתו של [[הרבי]], בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".

==מבנה החוברת==
בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

{{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}

==התייחסות הרבי==
כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: {{ציטוטון|באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד}}{{הערה|בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין"}} {{הערה| ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]] ע' 243}}

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''יהדות התורה והמדינה'''|142338|ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט}}
*{{היברובוקס||'''יהדות התורה והמדינה'''|64965|ירושלים: תשע"ב}}
*'''יהדות התורה והמדינה''', פורמט טקסט, באתר דעת: [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm חלק א'] • [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm חלק ב']
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

אוריאל צימר

2022-04-04T10:48:17Z

איש הישראלי: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צימר במשרדו]]
הרב '''אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]] - [[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות [[חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.

כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושנסקי הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' [[טוביה בלוי]], שהכיר לו את [[הרבי]].

לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.

בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות לשמור תורה ומצוות, לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).

נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].

הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה.
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]].

כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב-17 שפות.

התגורר בשכונת [[ווליאמסבורג]] שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].

על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.

== קשריו עם הרבי ==
היה סופר ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה [[עיתונים]] וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.

זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.

באחת התוועדויות ב[[שמחת תורה]] ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!

כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצווות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל.

בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.

על מצבתו נכתב:
פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.

בהזדמנות{{הערה|1=[[יחידות]] ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] {{אינפו}}.}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] ה'תשס"ה, ע' 63.}}.

==עיסוקו הספרותי==
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]].

בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.

הוציא לאור חוברת באנגלית על מצוות מזוזה, חוברת על תורה וחסידות, בערבית, והתחיל לחבר חיבור על מעלת הצניעות,

בשנת [[תשע"א]], הדפיס ידידו הרב [[טוביה בלוי]] את מכתביו תחת השם '''אגרות חסיד'''.

==תרגום התניא לאידיש==
זכה להיות מתרגם ה[[תניא]] לאידיש. התחיל בעבודה זו צייטלין{{הבהרה}}.
ספר התניא יצא{{הערה|ראה בכל זאת בארוכה בספר [[תולדות ספר התניא]] בהוצאת [[היכל מנחם בורו פארק]].}} כולו בתרגום לאידיש בשני כרכים. הכרך הראשון שיצא לאור בשנת תשט"ו כלל את חלק לקוטי אמרים והכרך השני שיצא לאור בשנת תשי"ח כלל את שאר החלקים של התניא - שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה ואגרת הקודש עם קונטרס אחרון.

בהקדמת המוציא לאור נאמר שזהו התרגום הראשון של ספר התניא כולו לשפה אחרת.

שמו של המתרגם לא נזכר בספר, אך היה זה לא אחר מאשר ר' אוריאל צימער.

במכתב מיום א' כ"א אדר תשט"ז, לידידו ורעו הרב ר' [[טוביה בלוי]], כותב הרב צימער:

בענין תרגום התניא – הרי אני לא קבלתי שום בירורים מכ"ק אדמו"ר שליט"א, והוא אף לא הגיה את החלק הראשון מטעם הכמוס עמו (יתכן שאת החלק השני יגיה בעצמו), רק נתן הוראות כלליות ובכמה מקומות הצריכין בירור שאלנו כמה מזקני אנ"ש.

כנראה שהרבי לא הגיה את כל הספר, אבל נמצאו צילומים של הגהות על חלקים מהספר.

==ראו גם==
* [[יהדות התורה והמדינה]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת.
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}}
*'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/אגרות-חסיד אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו
*גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צימר אוריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]

משתמש:איש הישראלי

2022-04-04T10:44:43Z

איש הישראלי: יצירת דף עם התוכן "עורך ב[https://www.hamichlol.org.il/משתמש:איש_הישראלי מכלול]. ובערכים הקשורים לחב"ד – במקביל כאן."

עורך ב[https://www.hamichlol.org.il/משתמש:איש_הישראלי מכלול]. ובערכים הקשורים לחב"ד – במקביל כאן.