חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:צבאות השם (ישראל)

2025-02-20T07:23:26Z

איש גלילי: /* שבירה שם 'יי' */

צריך להוסיף בערך זה או בערך בפני עצמו על יום צבאות השם, המתקיים בי"א בניסן.--[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 00:04, 25 במרץ 2013 (IST)
:בתוכנית, בעז"ה. לענ"ד ראוי לערך בפני עצמו (וכל שנה יתרחב יותר), ואזכור בערך הנוכחי על הפעילות עם הפניה ל'ערך מורחב'. ואם כבר אזכור על פעילות, יש הרבה מה להוסיף (כמו תוכנית הראלי). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 01:15, 25 במרץ 2013 (IST)

::עדיין לא ברור (גם לאחר העיון בדברי ר' דוד נחשון באינפו) מי אמר שהוא האחראי הבלעדי על צבאות ה' באה"ק.
::כל בי"ס בארץ, או שליח ובית חב"ד, השתמשו בסמל של צ"ה. צ"ה הוא מודל חינוכי ולא תנועת נוער רשמית.
::לתנועה שהקים ר' דוד נחשון קוראים "תנועת הנוער צבאות ה' '''שע"י ניידות חב"ד''' באה"ק".
::בכלל, בספר השלוחים כתוב ליד שמו "מנהל ניידות חב"ד באה"ק", ותו לא. וזוהי ראיה נוספת שפעילותו הינה במסגרת ניידות חב"ד, אך לא מעבר לכך.
::אם יש למישהו מה להגיב או להוסיף הוא מוזמן, אך לענ"ד הערך (כפי שהוא עתה) שגוי לחלוטין.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:30, 25 באפריל 2016 (UTC)
:::כל השנים הפעילות הארצית של צבאות ה' נוהלה על ידו בלבד, וזכתה לעידוד הרבי. מי שמנסה להציג את הדברים אחרת, לוקה בפוליטיקה, והאריכות והדשדוש בנושא מיותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:52, 25 באפריל 2016 (UTC)

::::די לכרזות. נסה להסביר, תודה.
::::אני יודע בוודאות שביה"ס בצפת, למשל, מאז ומתמיד השתמש בסמל צ"ה, ללא שום תיאום עם נחשון.
::::הפעילות זכתה לעידוד הרבי כמו כל פעילות במסגרת ניידות חב"ד. וכבר הבאתי ראיות לכך.
::::אשמח אם תגיב ישירות לדברי.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:57, 25 באפריל 2016 (UTC)
::::: האמת היא, שעד ההתעוררות מחדש בשנות הסמ"ך הפעילות היחידה שלו עם ילדים חב"דיים היתה העיתון במחנה. ומלבד זאת כל הפעולות שלו היתה עם חוצה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:01, 25 באפריל 2016 (UTC)
::::::ודאי, הפעילות מיועדת גם ובעיקר ל"חוצה". טענתי היא שזה היה במסגרת "ניידות חב"ד" בלבד, ולא כל שליח או ארגון שרוצה להשתמש בסמל ובמודל צריך לבקש את אישורו. לכן גם אין בזה שום השגת גבול.
::::::לעומת זאת, בערך נכתב שהוא מייסד ומקים תנועת צבאות ה' באה"ק.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:05, 25 באפריל 2016 (UTC)
:::::::אני לא מנסה לשכנע, כי אין צורך. כל אחד יודע את המציאות שאם בשנת תשס"א, בעיצומה של תקופת השינה של צבאות ה', היו ניגשים '''לכל חסיד חב"ד באשר הוא''' ברחבי הארץ ושואלים אותו מי מנהל צבאות ה' בארץ הקודש - היתה לזה רק תשובה אחת. וזו בדיוק הסיבה שלמרות שהפנסאים מאוד רצו לקרוא לעצמם צבאות ה', הם לא עשו את זה כצעד ראשון כי ידעו שהם צריכים לקבל קודם כל לגיטימציה לפעילות ורק אחרי זה לנכס לעצמם את השם, אז מי שמנסה להיצמד לדקדוקי עניות, ואין עני אלא בדעת - שיערב לו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:14, 26 באפריל 2016 (UTC)

::::::::השאלה אם אתה מחפש את האמת, או את מה שידעו כלל חסידי חב"ד, ומנסה להוכיח ממעשי הפנסאים...
::::::::אני הבאתי ראיות. אם יש לך תשובה, או לאידך - ראיות נגדיות, אשמח שתכתוב. מעבר לזה - לכאורה מיותר. שנינו יודעים זאת מראש. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 00:17, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::::::::מה הצורך לחפש את האמת כשכולם יודעים אותה? אם השאלה היתה האם מותר לארגון כזה או אחר להשתמש בסמל, היית צודק, אבל אם השאלה היא מה הלגיטימיות של פעילות שמתיימרת במוצהר להחליף את הפעילות של דוד נחשון כדי שתהיה פעילות בלי 'יחי', אז אתה טועה ומטעה ביודעין ובמכוון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::::לא ממש הבנתי. בגלל שיש נפק"מ לארגון מסויים שהוזכר קודם, לכן העובדות יוצגו כאן באופן לא נכון ומדוייק? אשמח שתבהיר לי כוונתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:59, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::::::::::בגלל שיש מישהו שהצד השמאלי התגבר עליו והוא מעוניין להפריע להתפתחותה של חב"דפדיה בשל אינטרסים שקופים - אשתדל שלא לבזבז את זמני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:30, 26 באפריל 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

נראה שיש לפתוח ערך מורחב על "[[רשת מחנות הקיץ בארץ הקודש]] שע"י תנועת הנוער [[צבאות השם]] בארץ הקודש".
:גם לפנסאים יש רשת.--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 09:42, 27 ביולי 2016 (UTC)
1. השנה כבר לא (ע"פ השמועה - ראית מודעה שלהם?), זה תחת 'ארץ הקודש'. 2. תפתח גם על שלהם.
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 10:41, 27 ביולי 2016 (UTC)
:: אתה מוזמן לפתוח את האתר של 'ארץ הקודש' ולראות. ואני רק צינתי זאת שיש גם להם--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:07, 27 ביולי 2016 (UTC)

1. הסתכלתי והרשת אינה תחת הפנסאים אלא תחת ארץ הקודש.--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:40, 27 ביולי 2016 (UTC)
:אתה מוזמן לפתוח את שטורעם, ללחוץ על המודע של "קרן ילדי אנ"ש" ולדפדף באתר שיפתח--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:18, 27 ביולי 2016 (UTC)

== מכתב הרבנים מתשמ"ט ==

למישהו יש את מכתב הרבנים משנת תשמ"ט, בו פוסקים בהרכב מלא של רבני חב"ד, שצבאות השם הינו בבעלותו הבלעדית של הרב דוד נחשון?

== הרב גינזבורג ע"ה ==

נכתב שהרב חיים לוי יצחק גינזבורג הוא חלק מהוועדה הרוחנית.

צריך להיות מצויין שהוא היה חלק מהוועדה הרוחנית. עד פטירתו. {{שכח לחתום|94.230.87.160}}
:בוצע. תודה רבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:38 • י"א בתמוז ה'תש"ף

== תמונות יום צבאות ה' ==

הטקסט של התמונות לא נראה אינציקלופדי כל כך
רבבות ביום צבאות ה'
אלפים ביום צבאות ה'
זה לא נראה כל כך טוב

מישהו יכול להוסיף איפה היה יום צבאות ה' בשנת תשע"ד? {{שכח|ש.ז.ש}}
:אם אני זוכר נכון לא היה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:31 • כ"ז בשבט ה'תשפ"א

== משוב ==

היום בשנת תשפ,ג נכנס צוות חדש למקהלה יוסי עובדיה שלימה בלניצקי מאיר אלטין וכבר מתחילת שנה יצא 3 שירים שיר הקהל שכבש את כולם מיין קינד שגם הוא זכה לאלפי צפיות ושבת צ"ה {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.179.174.222|212.179.174.222]] 16:02, 18 בינואר 2023 (UTC)

== מקהלת צבאות השם ==

אולי הבקיאים יכולים בבקשה לציין ליד כל אחד משירי המקהלה, על איזה ניגון הוא מבוסס. ואף שאינני בקיא, אני המתחיל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:21, ז' באב, ה'תשפ"ג 16:21, 25 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|להתראות}} הוספתי שמונה ניגונים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, ז' באב, ה'תשפ"ג).
::יישר כח. ועדיין הרוב לא מפוענח. אולי אי מי מהבקיאים יכול להוסיף ולמלא? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:07, ח' באב, ה'תשפ"ג 05:07, 26 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|להתראות}} הוספתי עוד שתיים. הניגונים שנשארו הם ניגוני שבת ויום טוב, או לחילופין ניגוני שמחה. (צריך קישורים להאזנה, אני לא מכיר את השירים). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:32, ח' באב, ה'תשפ"ג).

==שם הערך==
לדעתי זו טעות לקרוא לערך '''צבאות השם''' וצ"ל '''צבאות ה'''', הצבא הוא לא של שמו יתברך אלא של ה' יתברך. (טעות זו נפוצה (להפך) גם במילים 'קידוש ה' שצ"ל 'קידוש השם'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המיח!]] ~ (00:58, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)
:א. לא הבנתי ההבדל - ה' זה קיצור של 'השם' אין שום הבדל ביניהם בדיבור, זה רק שיטת כתיבה מקוצרת כמו שאין הבדל בין ב"ה ל'ברוך השם'. ב. הארגון לא קורא לעצמו כך. כפי שתוכל לראות באתר ובסמל שלו הוא כותב 'צבאות השם' (אני מתכוון לסמל של צ"ה באה"ק, שבו מופיע הכיתוב 'צבאות השם בארץ הקודש' למרות שבסמל עצמו כפי שהרבי הגיע כתוב צבאות ה'). ב. אנחנו מבקשים שהאנציקלופדיה תהיה קריאה לקהל הרחב והקיצור ה' - פחות מובן לאנשים שאינם מכירים שפה תורנית. הוא עשוי להתבלבל ולקרוא אותו כאילו הכוונה לאות 'הא'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ה 00:20, 5 בינואר 2025 (IST)
::אני רואה שבויקיפדיה בערך קידוש השם אכן ישנה הבהרה דומה: "קידוש השם (ולא קידוש ה', כפי שטועים לעיתים לכתוב, מפני שהקידוש הוא את שמו של אלוקים, ולא אלוקים עצמו)". עדיין לא השתכנעתי. להבנתי כשאומרים ביהדות 'השם' ו'ה'' מתכוונים לאותו דבר - כינוי לבורא ולא התייחסות לשמו כעניין נפרד ממנו. אשמח למקורות או ראיות לטענה ההופכית. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ה 18:01, 5 בינואר 2025 (IST)

:::מעתיק מהדיון שם
'''''השם וה''''

שלום לכם. בפסקה הבאה אני דן במשפט המופיע בתחילת הערך: קידוש השם (ולא קידוש ה', כפי שטועים לעיתים לכתוב, מפני שהקידוש הוא את שמו של אלו-קים, ולא אלו-קים עצמו). סוף ציטוט.

להבנתי, הטענה לגבי ההבחנה בין '''השם '''כ"שמו" לבין '''ה' ''' המתייחס "אליו עצמו" שגויה. אין באמת הפרדה כזו, וגם בשפת הדיבור וגם בשפה הכתובה "השם" ולחילופין ה' משמשים כדרך מכובדת להתייחס לבורא עצמו, ולא רק לשמו. השימוש ב-"ה'" וב-"השם" שניהם נועדו להימנע מאמירת שם ה' המפורש. מבחינה מילולית, "ה'" הוא קיצור של "השם", והם משמשים באותו אופן.

ראו לדוגמה ראו באתר ספריא בדף [https://www.sefaria.org.il/sheets/388070?lang=he מצוה ו' קידוש ה']. משתמשים בביטויים "קידוש השם" ו"לקדש את ה'" באופן מקביל. (כולל גם בספר המצוות לרמב"ם (מצוות עשה ט) שהכותרת היא מצוות קידוש '''ה'''' - גם בויקיטקסט וגם בספרים מודפסים).

בהערת אגב, גם אם יתברר שהצדק עם המשפט הנ"ל, איני מבין מדוע הדיוק הדקדוקי הזה צריך להופיע בפתיח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ה' בטבת ה'תשפ"ה • 18:31, 5 בינואר 2025 (IST) {{בעלי ידע/יהדות}} אודה לדעתכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 02:17, 7 בינואר 2025 (IST)
:לגוף הענין, ההקפדה לכתוב '''השם''' ולא '''ה'''' הגיונית, מפני שבימינו נכנס הביטוי '''ה'''' כתחליף לשם ה' (במקום '''י-י''' שהיה בשימוש בתקופות קדומות יותר, והיום נשאר לסידורים), אף על פי שבמקור הכוונה היא אכן כקיצור ל-'''השם'''. ממילא הגיוני להקפיד לכתוב '''השם''' כשרוצים לדבר באמת על שמו ולא עליו. אם זה קריטי לכתוב את זה בפתיח, או בכלל לציין זאת בערך, לא כל כך נראה לי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 03:30, 7 בינואר 2025 (IST)
::מצטרך לדברי איש גלילי. וביטויים כמו "אם ירצה ה'", "בעזרת ה'" וכדומה יוכיחו. [[משתמש:Biegel|Biegel • תייגו אותי במענה לדברי]] • [[שיחת משתמש:Biegel|שיחה]] 04:00, 7 בינואר 2025 (IST)
:::מצטרף לדעת {{א|שיע.ק}}. אין טעם להזכיר זאת בערך כאשר יש שימוש נפוץ בה' כקיצור של המילה השם. עם זאת, מדויק ונכון יותר לכתוב את המילה השם במלואה. • [[משתמש:פיראוס|פּ‏ִירֵאוּס §]] [[שיחת משתמש:פיראוס|שִֹיחָה]] • 08:43, 7 בינואר 2025 (IST)
::::תודה חברים, נראה שיש הסכמה מקיר לקיר שהפסקה מיותרת / לא נכונה. ומאידך שהשם המתאים לערך הוא קידוש השם ולא ה'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 20:55, 7 בינואר 2025 (IST)''
:::::'''סוף העתקה''' [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בטבת ה'תשפ"ה 17:14, 29 בינואר 2025 (IST)
::::::לא מצאתי מקורות לעניין, אולי מכיון שהוא פשוט מאוד. מדובר בניואנס דקדוקי בלבד ותו לא, ברור שישנו הבדל מהותי בין ה' להשם, אמנם לא בדיבור אך כן בכתב. ה' = אלוק-ים{{הערה|נכתב ה' או ד', זאת כדי לא לכתוב שם קדוש.}}, השם = שמו של אלוק-ים. את אלוק-ים בעצמו אי אפשר לקדש או חלילה לחלל, אלא רק את שמו של אלוק-ים בעולם{{הערה|"ולא תחלל את שם אלוקיך" (ויקרא י"ח כ"א), את ה' אי אפשר לחלל, את שמו כן.}}, לכן המונח הנכון הוא [[קידוש השם]], [[חילול השם]], כלומר קידוש או חילול שמו בלבד ולא אותו. אפשר להביא גם את [[השם המפורש]] - השם המפורש של אלוק-ים ולא חלילה אלוק-ים המפורש. הדיון שהבאת שיע מחזק את דבריי. מכאן נובע ההבדל בין צבאות ה' לצבאות השם, הצבא הוא של אלוק-ים ולא של שמו של אלוק-ים. אולי ייתכן ובמקור אין הבדל בין ה' להשם אך בשורה התחתונה נהוג להפריד בינהם ולייחס לה' תחליף לשם קדוש. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:39, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אתה מוזמן לשאול את צבאות השם בעצמם איך כותבים. 00:23, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::בשיחות של הרבי אודות הארגון, השימוש הוא במונח 'צבאות ה', כמו"כ בלוגו של הארגון שהוגה ע"י הרבי, נכתב 'צבאות ה'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:34, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::אני מסכים שכשכותבים ה' זה בד"כ מתייחס לבורא ולא לשמו. אך לא ראיתי לא מקור, ולא במציאות ש'השם' מתייחס רק לשמו ולא אליו יתברך. יכול להיות שזה יותר מקובל אבל עדיין רבים כותבים '[[:קטגוריה:אהבת השם|אהבת השם]]' או '[[ברוך השם]]'. חשוב לא פחות לעניינו זה שצ"ה עצמם בחרו לכתוב את שמם 'צבאות השם' [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשפ"ה 00:35, 4 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::::חיפוש ב'אוצר החכמה מניב קרוב למאה תוצאות בליקוטי שיחות ל'צבאות השם'. ובהתוועדויות (וכן תורת מנחם באתר ספריית חב"ד), זה כבר מאות רבות של תוצאות ל'צבאות השם'. 00:42, 4 בפברואר 2025 (IST) לגבי הלוגו, באנגלית דווקא כתוב 'השם' באותיות אנגליות ולא ה'. מה שלדעתי רק מוכיח שאין הבדל בין השניים. יתכן מאוד שהסיבה לכיתוב ה' בלוגו בעברית הוא מטעמים עיצוביים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשפ"ה 00:46, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::::::אוקיי, ישר כח {{אגודל}}, מה שתחליט. בכ"מ יש לקבוע תואר מסויים לכל הערכים, כי כרגע זה לא מסודר, [[ה' (פירושונים)]], [[ה' יקום דמו]], [[אהבת ה']], [[צבאות השם]], [[קידוש השם]], [[ברוך השם]] וכן הלאה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:48, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|100px]]
:::::::::::::רשום למטה צבאות השם. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 07:56, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::::::::כוונתי הייתה ללוגו המקורי (העליון). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:36, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
===שבירה שם 'יי'===
::::::הגעתי רק בזכות ההתרעה על תיוג שנעשתה בעקבות העתקת טקסט מאתר אחר (יש דרך לגרום שזה לא יקרה). אך יש לי רק שאלה צדדית ל[[משתמש:שיע.ק|שיע]], מה האיסור ההלכתי שמצאת בכתיבת רצף האותיות '''יי'''. לענ"ד זה יוצר מצב קצת מגוחך: קדמונינו חששו לחילול שמו ית' שעלול להווצר מכתיבת שמו על ניירות שעשויים להתגולל במקומות שונים חלילה, ממילא הם נמנעו מכתיבת שמו הקדוש וכתבו במקום זאת '''יי''' לרמוז שצריך להיות פה שם. בעקבות זאת יש כבר מי שחושב שרצף האותיות עצמו הוא שם, ופתרון קדמונינו הלך לו לטמיון... בפועל, רצף האותיות הזה לעולם לא נהגה כשם, ואין בו שום משמעות של שם, הוא רמז לכך שצריך להיות פה שם ותו לא. ובכל זאת, אם יש לך מקור שרואה את הדברים אחרת - אשמח מאד להתעדכן. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ה • 05:41, 18 בפברואר 2025 (IST)
שלום לך איש גלילי. לא זכור לי שהעליתי את הנושא של כתיבת יי, אבל החכמת אותי. אגב התיוג שהתריע בפניך קיים במערכת ויקיפדיה (והתריע על זה שהטקסט מדף השיחה שם הועתק לכאן?) או שמדובר בממשק / אתר אחר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בשבט ה'תשפ"ה 00:35, 19 בפברואר 2025 (IST)
:א. לא העלית את הנושא, אבל בהעתקת דברי תיקנת מ'''יי''' ל'''י-י''', לכן שאלתי. התיוג הוא מהמערכת כאן, כיון שבהעתקה שהעתקת מוויקיפדיה נמצא שם המשתמש שלי, ומכיון שיש לי שם משתמש כזה גם בחב"דפדיה. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ה • 09:23, 20 בפברואר 2025 (IST)

{{הערות שוליים}}

== חסר על בדרך תמים ==

לא מופיע מילה על פעילות בדרך תמים לכיתות ח'. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:57, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:{{א|ברכת הגאולה}} אתה מוזמן להוסיף מהידע שלך. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:13, 12 בינואר 2025 (IST)

שיחה:צבאות השם (ישראל)

2025-02-18T03:41:44Z

איש גלילי: /* שם הערך */

צריך להוסיף בערך זה או בערך בפני עצמו על יום צבאות השם, המתקיים בי"א בניסן.--[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 00:04, 25 במרץ 2013 (IST)
:בתוכנית, בעז"ה. לענ"ד ראוי לערך בפני עצמו (וכל שנה יתרחב יותר), ואזכור בערך הנוכחי על הפעילות עם הפניה ל'ערך מורחב'. ואם כבר אזכור על פעילות, יש הרבה מה להוסיף (כמו תוכנית הראלי). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 01:15, 25 במרץ 2013 (IST)

::עדיין לא ברור (גם לאחר העיון בדברי ר' דוד נחשון באינפו) מי אמר שהוא האחראי הבלעדי על צבאות ה' באה"ק.
::כל בי"ס בארץ, או שליח ובית חב"ד, השתמשו בסמל של צ"ה. צ"ה הוא מודל חינוכי ולא תנועת נוער רשמית.
::לתנועה שהקים ר' דוד נחשון קוראים "תנועת הנוער צבאות ה' '''שע"י ניידות חב"ד''' באה"ק".
::בכלל, בספר השלוחים כתוב ליד שמו "מנהל ניידות חב"ד באה"ק", ותו לא. וזוהי ראיה נוספת שפעילותו הינה במסגרת ניידות חב"ד, אך לא מעבר לכך.
::אם יש למישהו מה להגיב או להוסיף הוא מוזמן, אך לענ"ד הערך (כפי שהוא עתה) שגוי לחלוטין.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:30, 25 באפריל 2016 (UTC)
:::כל השנים הפעילות הארצית של צבאות ה' נוהלה על ידו בלבד, וזכתה לעידוד הרבי. מי שמנסה להציג את הדברים אחרת, לוקה בפוליטיקה, והאריכות והדשדוש בנושא מיותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:52, 25 באפריל 2016 (UTC)

::::די לכרזות. נסה להסביר, תודה.
::::אני יודע בוודאות שביה"ס בצפת, למשל, מאז ומתמיד השתמש בסמל צ"ה, ללא שום תיאום עם נחשון.
::::הפעילות זכתה לעידוד הרבי כמו כל פעילות במסגרת ניידות חב"ד. וכבר הבאתי ראיות לכך.
::::אשמח אם תגיב ישירות לדברי.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:57, 25 באפריל 2016 (UTC)
::::: האמת היא, שעד ההתעוררות מחדש בשנות הסמ"ך הפעילות היחידה שלו עם ילדים חב"דיים היתה העיתון במחנה. ומלבד זאת כל הפעולות שלו היתה עם חוצה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:01, 25 באפריל 2016 (UTC)
::::::ודאי, הפעילות מיועדת גם ובעיקר ל"חוצה". טענתי היא שזה היה במסגרת "ניידות חב"ד" בלבד, ולא כל שליח או ארגון שרוצה להשתמש בסמל ובמודל צריך לבקש את אישורו. לכן גם אין בזה שום השגת גבול.
::::::לעומת זאת, בערך נכתב שהוא מייסד ומקים תנועת צבאות ה' באה"ק.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:05, 25 באפריל 2016 (UTC)
:::::::אני לא מנסה לשכנע, כי אין צורך. כל אחד יודע את המציאות שאם בשנת תשס"א, בעיצומה של תקופת השינה של צבאות ה', היו ניגשים '''לכל חסיד חב"ד באשר הוא''' ברחבי הארץ ושואלים אותו מי מנהל צבאות ה' בארץ הקודש - היתה לזה רק תשובה אחת. וזו בדיוק הסיבה שלמרות שהפנסאים מאוד רצו לקרוא לעצמם צבאות ה', הם לא עשו את זה כצעד ראשון כי ידעו שהם צריכים לקבל קודם כל לגיטימציה לפעילות ורק אחרי זה לנכס לעצמם את השם, אז מי שמנסה להיצמד לדקדוקי עניות, ואין עני אלא בדעת - שיערב לו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:14, 26 באפריל 2016 (UTC)

::::::::השאלה אם אתה מחפש את האמת, או את מה שידעו כלל חסידי חב"ד, ומנסה להוכיח ממעשי הפנסאים...
::::::::אני הבאתי ראיות. אם יש לך תשובה, או לאידך - ראיות נגדיות, אשמח שתכתוב. מעבר לזה - לכאורה מיותר. שנינו יודעים זאת מראש. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 00:17, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::::::::מה הצורך לחפש את האמת כשכולם יודעים אותה? אם השאלה היתה האם מותר לארגון כזה או אחר להשתמש בסמל, היית צודק, אבל אם השאלה היא מה הלגיטימיות של פעילות שמתיימרת במוצהר להחליף את הפעילות של דוד נחשון כדי שתהיה פעילות בלי 'יחי', אז אתה טועה ומטעה ביודעין ובמכוון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::::לא ממש הבנתי. בגלל שיש נפק"מ לארגון מסויים שהוזכר קודם, לכן העובדות יוצגו כאן באופן לא נכון ומדוייק? אשמח שתבהיר לי כוונתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:59, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::::::::::בגלל שיש מישהו שהצד השמאלי התגבר עליו והוא מעוניין להפריע להתפתחותה של חב"דפדיה בשל אינטרסים שקופים - אשתדל שלא לבזבז את זמני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:30, 26 באפריל 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

נראה שיש לפתוח ערך מורחב על "[[רשת מחנות הקיץ בארץ הקודש]] שע"י תנועת הנוער [[צבאות השם]] בארץ הקודש".
:גם לפנסאים יש רשת.--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 09:42, 27 ביולי 2016 (UTC)
1. השנה כבר לא (ע"פ השמועה - ראית מודעה שלהם?), זה תחת 'ארץ הקודש'. 2. תפתח גם על שלהם.
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 10:41, 27 ביולי 2016 (UTC)
:: אתה מוזמן לפתוח את האתר של 'ארץ הקודש' ולראות. ואני רק צינתי זאת שיש גם להם--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:07, 27 ביולי 2016 (UTC)

1. הסתכלתי והרשת אינה תחת הפנסאים אלא תחת ארץ הקודש.--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:40, 27 ביולי 2016 (UTC)
:אתה מוזמן לפתוח את שטורעם, ללחוץ על המודע של "קרן ילדי אנ"ש" ולדפדף באתר שיפתח--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:18, 27 ביולי 2016 (UTC)

== מכתב הרבנים מתשמ"ט ==

למישהו יש את מכתב הרבנים משנת תשמ"ט, בו פוסקים בהרכב מלא של רבני חב"ד, שצבאות השם הינו בבעלותו הבלעדית של הרב דוד נחשון?

== הרב גינזבורג ע"ה ==

נכתב שהרב חיים לוי יצחק גינזבורג הוא חלק מהוועדה הרוחנית.

צריך להיות מצויין שהוא היה חלק מהוועדה הרוחנית. עד פטירתו. {{שכח לחתום|94.230.87.160}}
:בוצע. תודה רבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:38 • י"א בתמוז ה'תש"ף

== תמונות יום צבאות ה' ==

הטקסט של התמונות לא נראה אינציקלופדי כל כך
רבבות ביום צבאות ה'
אלפים ביום צבאות ה'
זה לא נראה כל כך טוב

מישהו יכול להוסיף איפה היה יום צבאות ה' בשנת תשע"ד? {{שכח|ש.ז.ש}}
:אם אני זוכר נכון לא היה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:31 • כ"ז בשבט ה'תשפ"א

== משוב ==

היום בשנת תשפ,ג נכנס צוות חדש למקהלה יוסי עובדיה שלימה בלניצקי מאיר אלטין וכבר מתחילת שנה יצא 3 שירים שיר הקהל שכבש את כולם מיין קינד שגם הוא זכה לאלפי צפיות ושבת צ"ה {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.179.174.222|212.179.174.222]] 16:02, 18 בינואר 2023 (UTC)

== מקהלת צבאות השם ==

אולי הבקיאים יכולים בבקשה לציין ליד כל אחד משירי המקהלה, על איזה ניגון הוא מבוסס. ואף שאינני בקיא, אני המתחיל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:21, ז' באב, ה'תשפ"ג 16:21, 25 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|להתראות}} הוספתי שמונה ניגונים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, ז' באב, ה'תשפ"ג).
::יישר כח. ועדיין הרוב לא מפוענח. אולי אי מי מהבקיאים יכול להוסיף ולמלא? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:07, ח' באב, ה'תשפ"ג 05:07, 26 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|להתראות}} הוספתי עוד שתיים. הניגונים שנשארו הם ניגוני שבת ויום טוב, או לחילופין ניגוני שמחה. (צריך קישורים להאזנה, אני לא מכיר את השירים). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:32, ח' באב, ה'תשפ"ג).

==שם הערך==
לדעתי זו טעות לקרוא לערך '''צבאות השם''' וצ"ל '''צבאות ה'''', הצבא הוא לא של שמו יתברך אלא של ה' יתברך. (טעות זו נפוצה (להפך) גם במילים 'קידוש ה' שצ"ל 'קידוש השם'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המיח!]] ~ (00:58, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)
:א. לא הבנתי ההבדל - ה' זה קיצור של 'השם' אין שום הבדל ביניהם בדיבור, זה רק שיטת כתיבה מקוצרת כמו שאין הבדל בין ב"ה ל'ברוך השם'. ב. הארגון לא קורא לעצמו כך. כפי שתוכל לראות באתר ובסמל שלו הוא כותב 'צבאות השם' (אני מתכוון לסמל של צ"ה באה"ק, שבו מופיע הכיתוב 'צבאות השם בארץ הקודש' למרות שבסמל עצמו כפי שהרבי הגיע כתוב צבאות ה'). ב. אנחנו מבקשים שהאנציקלופדיה תהיה קריאה לקהל הרחב והקיצור ה' - פחות מובן לאנשים שאינם מכירים שפה תורנית. הוא עשוי להתבלבל ולקרוא אותו כאילו הכוונה לאות 'הא'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ה 00:20, 5 בינואר 2025 (IST)
::אני רואה שבויקיפדיה בערך קידוש השם אכן ישנה הבהרה דומה: "קידוש השם (ולא קידוש ה', כפי שטועים לעיתים לכתוב, מפני שהקידוש הוא את שמו של אלוקים, ולא אלוקים עצמו)". עדיין לא השתכנעתי. להבנתי כשאומרים ביהדות 'השם' ו'ה'' מתכוונים לאותו דבר - כינוי לבורא ולא התייחסות לשמו כעניין נפרד ממנו. אשמח למקורות או ראיות לטענה ההופכית. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ה 18:01, 5 בינואר 2025 (IST)

:::מעתיק מהדיון שם
'''''השם וה''''

שלום לכם. בפסקה הבאה אני דן במשפט המופיע בתחילת הערך: קידוש השם (ולא קידוש ה', כפי שטועים לעיתים לכתוב, מפני שהקידוש הוא את שמו של אלו-קים, ולא אלו-קים עצמו). סוף ציטוט.

להבנתי, הטענה לגבי ההבחנה בין '''השם '''כ"שמו" לבין '''ה' ''' המתייחס "אליו עצמו" שגויה. אין באמת הפרדה כזו, וגם בשפת הדיבור וגם בשפה הכתובה "השם" ולחילופין ה' משמשים כדרך מכובדת להתייחס לבורא עצמו, ולא רק לשמו. השימוש ב-"ה'" וב-"השם" שניהם נועדו להימנע מאמירת שם ה' המפורש. מבחינה מילולית, "ה'" הוא קיצור של "השם", והם משמשים באותו אופן.

ראו לדוגמה ראו באתר ספריא בדף [https://www.sefaria.org.il/sheets/388070?lang=he מצוה ו' קידוש ה']. משתמשים בביטויים "קידוש השם" ו"לקדש את ה'" באופן מקביל. (כולל גם בספר המצוות לרמב"ם (מצוות עשה ט) שהכותרת היא מצוות קידוש '''ה'''' - גם בויקיטקסט וגם בספרים מודפסים).

בהערת אגב, גם אם יתברר שהצדק עם המשפט הנ"ל, איני מבין מדוע הדיוק הדקדוקי הזה צריך להופיע בפתיח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ה' בטבת ה'תשפ"ה • 18:31, 5 בינואר 2025 (IST) {{בעלי ידע/יהדות}} אודה לדעתכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 02:17, 7 בינואר 2025 (IST)
:לגוף הענין, ההקפדה לכתוב '''השם''' ולא '''ה'''' הגיונית, מפני שבימינו נכנס הביטוי '''ה'''' כתחליף לשם ה' (במקום '''י-י''' שהיה בשימוש בתקופות קדומות יותר, והיום נשאר לסידורים), אף על פי שבמקור הכוונה היא אכן כקיצור ל-'''השם'''. ממילא הגיוני להקפיד לכתוב '''השם''' כשרוצים לדבר באמת על שמו ולא עליו. אם זה קריטי לכתוב את זה בפתיח, או בכלל לציין זאת בערך, לא כל כך נראה לי. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 03:30, 7 בינואר 2025 (IST)
::מצטרך לדברי איש גלילי. וביטויים כמו "אם ירצה ה'", "בעזרת ה'" וכדומה יוכיחו. [[משתמש:Biegel|Biegel • תייגו אותי במענה לדברי]] • [[שיחת משתמש:Biegel|שיחה]] 04:00, 7 בינואר 2025 (IST)
:::מצטרף לדעת {{א|שיע.ק}}. אין טעם להזכיר זאת בערך כאשר יש שימוש נפוץ בה' כקיצור של המילה השם. עם זאת, מדויק ונכון יותר לכתוב את המילה השם במלואה. • [[משתמש:פיראוס|פּ‏ִירֵאוּס §]] [[שיחת משתמש:פיראוס|שִֹיחָה]] • 08:43, 7 בינואר 2025 (IST)
::::תודה חברים, נראה שיש הסכמה מקיר לקיר שהפסקה מיותרת / לא נכונה. ומאידך שהשם המתאים לערך הוא קידוש השם ולא ה'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) • ז' בטבת ה'תשפ"ה • 20:55, 7 בינואר 2025 (IST)''
:::::'''סוף העתקה''' [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בטבת ה'תשפ"ה 17:14, 29 בינואר 2025 (IST)
::::::לא מצאתי מקורות לעניין, אולי מכיון שהוא פשוט מאוד. מדובר בניואנס דקדוקי בלבד ותו לא, ברור שישנו הבדל מהותי בין ה' להשם, אמנם לא בדיבור אך כן בכתב. ה' = אלוק-ים{{הערה|נכתב ה' או ד', זאת כדי לא לכתוב שם קדוש.}}, השם = שמו של אלוק-ים. את אלוק-ים בעצמו אי אפשר לקדש או חלילה לחלל, אלא רק את שמו של אלוק-ים בעולם{{הערה|"ולא תחלל את שם אלוקיך" (ויקרא י"ח כ"א), את ה' אי אפשר לחלל, את שמו כן.}}, לכן המונח הנכון הוא [[קידוש השם]], [[חילול השם]], כלומר קידוש או חילול שמו בלבד ולא אותו. אפשר להביא גם את [[השם המפורש]] - השם המפורש של אלוק-ים ולא חלילה אלוק-ים המפורש. הדיון שהבאת שיע מחזק את דבריי. מכאן נובע ההבדל בין צבאות ה' לצבאות השם, הצבא הוא של אלוק-ים ולא של שמו של אלוק-ים. אולי ייתכן ובמקור אין הבדל בין ה' להשם אך בשורה התחתונה נהוג להפריד בינהם ולייחס לה' תחליף לשם קדוש. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:39, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אתה מוזמן לשאול את צבאות השם בעצמם איך כותבים. 00:23, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::בשיחות של הרבי אודות הארגון, השימוש הוא במונח 'צבאות ה', כמו"כ בלוגו של הארגון שהוגה ע"י הרבי, נכתב 'צבאות ה'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:34, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::אני מסכים שכשכותבים ה' זה בד"כ מתייחס לבורא ולא לשמו. אך לא ראיתי לא מקור, ולא במציאות ש'השם' מתייחס רק לשמו ולא אליו יתברך. יכול להיות שזה יותר מקובל אבל עדיין רבים כותבים '[[:קטגוריה:אהבת השם|אהבת השם]]' או '[[ברוך השם]]'. חשוב לא פחות לעניינו זה שצ"ה עצמם בחרו לכתוב את שמם 'צבאות השם' [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשפ"ה 00:35, 4 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::::חיפוש ב'אוצר החכמה מניב קרוב למאה תוצאות בליקוטי שיחות ל'צבאות השם'. ובהתוועדויות (וכן תורת מנחם באתר ספריית חב"ד), זה כבר מאות רבות של תוצאות ל'צבאות השם'. 00:42, 4 בפברואר 2025 (IST) לגבי הלוגו, באנגלית דווקא כתוב 'השם' באותיות אנגליות ולא ה'. מה שלדעתי רק מוכיח שאין הבדל בין השניים. יתכן מאוד שהסיבה לכיתוב ה' בלוגו בעברית הוא מטעמים עיצוביים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשפ"ה 00:46, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::::::אוקיי, ישר כח {{אגודל}}, מה שתחליט. בכ"מ יש לקבוע תואר מסויים לכל הערכים, כי כרגע זה לא מסודר, [[ה' (פירושונים)]], [[ה' יקום דמו]], [[אהבת ה']], [[צבאות השם]], [[קידוש השם]], [[ברוך השם]] וכן הלאה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:48, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|100px]]
:::::::::::::רשום למטה צבאות השם. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 07:56, 4 בפברואר 2025 (IST)
::::::::::::::כוונתי הייתה ללוגו המקורי (העליון). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:36, ו' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::הגעתי רק בזכות ההתרעה על תיוג שנעשתה בעקבות העתקת טקסט מאתר אחר (יש דרך לגרום שזה לא יקרה). אך יש לי רק שאלה צדדית ל[[משתמש:שיע.ק|שיע]], מה האיסור ההלכתי שמצאת בכתיבת רצף האותיות '''יי'''. לענ"ד זה יוצר מצב קצת מגוחך: קדמונינו חששו לחילול שמו ית' שעלול להווצר מכתיבת שמו על ניירות שעשויים להתגולל במקומות שונים חלילה, ממילא הם נמנעו מכתיבת שמו הקדוש וכתבו במקום זאת '''יי''' לרמוז שצריך להיות פה שם. בעקבות זאת יש כבר מי שחושב שרצף האותיות עצמו הוא שם, ופתרון קדמונינו הלך לו לטמיון... בפועל, רצף האותיות הזה לעולם לא נהגה כשם, ואין בו שום משמעות של שם, הוא רמז לכך שצריך להיות פה שם ותו לא. ובכל זאת, אם יש לך מקור שרואה את הדברים אחרת - אשמח מאד להתעדכן. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ה • 05:41, 18 בפברואר 2025 (IST)
{{הערות שוליים}}

== חסר על בדרך תמים ==

לא מופיע מילה על פעילות בדרך תמים לכיתות ח'. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:57, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:{{א|ברכת הגאולה}} אתה מוזמן להוסיף מהידע שלך. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:13, 12 בינואר 2025 (IST)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2021-10-14T11:55:28Z

איש גלילי: /* ספאם */

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2021-10-13T23:35:43Z

איש גלילי: /* ספאם */

{{בקשות ממפעילים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


==שמות מוטעים==
{{בקשות ממפעילים/העברה}}


==מחיקה==
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}

* [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]

==חסימות==
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}


(לא ידוע לי איזה מהם גרם לחסימת מסנן הספאם)
*s3.wasabisys.com
*city.org.il
*youtube.com
*aruchachama.org
*chabad.org.il
::{{א|נאר ריינע}}, לאתר חב"דפדיה יש רשימה לבנה של קישורים כי הוא לא מעוניין שיכניסו אליו קישורים לאתרים לא כשרים או לא נצרכים (ספאם). איזה ערך ניסית לערוך שהספאם לא נתן לך? אם יש קישור לאתר חב"די שעדיין לא פתוח תוכל לרשום אותו, קישורים כמו יוטיוב וכד' אין מה לרשום. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:03 • א' בחשוון ה'תשפ"ב
נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: kedem-auctions.com יישר כח. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 23:35, 13 באוקטובר 2021 (UTC)

==תקלות==
{{מפעילי מערכת}} אשמח להעברת כל ההיסטוריה של דף [[האוהל]] ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 17:10, ז' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''
:תעשה דיון מקדים בדף השיחה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:39 • ז' בחשוון ה'תשפ"ב

==החלפת טקסט==

משה מפוזנא

2021-10-13T23:17:20Z

איש גלילי: /* משה חלפן */ קישורים פנימיים

רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.

==פעולתו בותיקן==

ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכלויות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא.

במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}.

== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

מנחם מנדל מקוצק

2021-10-13T20:48:29Z

איש גלילי: /* פתיח */ כך כתוב על המצבה

[[קובץ:קוצק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי מנחם מענדיל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק]]
רבי '''מנחם מענדיל מורגנשטרן מקוצק''', המכונה '''השרף מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) היה מייסד חסידות קוצק. התפרסם בחריפותו ובתביעתו להתמסרות מוחלטת ל[[עבודת השם]] אמיתית ומסלידה מכל בדל ששקר וזיוף.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).

==עם הרבי הצמח צדק==
בין [[הצמח צדק]] לרבי מנחם מענדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מענדל"), היה קשר הדוק. שררה ביניהם מחלוקת אידיאולוגית: הרבי מקוצק סבר כי יש לקחת כמניין אברכים ולהעלותם לרמות גבוהות מה שיגרור השפעה לטובה על כל העולם כולו, בעוד שהצמח צדק דגל בהשפעה פרטנית ויחידנית על כל יהודי{{הערה|בדרכי החסידים, עמוד 156}}.

היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].

== רבי מנחם מענדל ושושלתו - וסידורו של [[אדמו"ר הזקן]] ==

כאשר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}}רבי מנחם מענדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}

גם חתנו של רבי מנחם מענדל, רבי [[אברהם מסוכוטשוב]] בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא הייתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.{{הערה|1=הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}

וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר"{{הערה|1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.}}.

== הרבי על רבי מנחם מענדל ==
ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ו אדר]] ראשון [[תשנ"ב]] עבר יהודי שהציג את עצמו כצאצאו ואמר לו הרבי: {{ציטוטון|הקוצקר היה חד ("איז געווען א שארפער"), הכוונה בזה שהוא נותן את דעתו באופן פתוח, ובאופן מאוד ברור, מבלי לפחד מה יאמרו המתאספים סביבו. והשי"ת יברך אותך ללכת באותה הדרך}}{{הערה|אשתו של הנ"ל הצביעה על בעלה ואמרה שהוא אותו דבר והרבי חייך.}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק ג' 192.}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מורגנשטרן, מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]

שיחה:משה מפוזנא

2021-10-13T20:44:18Z

איש גלילי: /* רבי משה חלפ[י]ן */ פסקה חדשה

[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40547&hilite=bc5e11c1-d381-4368-9599-4c2ef80cc56e&st=%d7%9e%d7%a9%d7%94+%d7%a4%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%a8&pgnum=19 כאן] מופיע "משה פוזנר". --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באב ה'תשע"ג, למניינם 20:41, 16 ביולי 2013 (UTC)
:הגיוני, רק שלאו דווקא היה זה כשמשפחה, ואלי לא הי' אלא כינוי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::רבי משה פוזנר זה ביידיש, ותרגומו לעברית: רבי משה מפוזנא. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 20:33, 13 באוקטובר 2021 (UTC)

== רבי משה חלפ[י]ן ==

אינני יודע למה זה מוצג כאן בצורה כה מוזרה. באגרת - הריי"צ בס"ה מבקש לברר אם שמו ידוע בין "מאספי ספרים", כי הוא רוצה לברר אם הוא אכן ר' משה מפוזנא. בהערות הנדפסות באג"ק, מצוין כי לכאורה כבר הוברר (גם לריי"צ בעצמו) שאין זה אותו אדם.{{ש}}מכל מקום, בין "מאספי ספרים" אכן ידוע כיום שמו של רבי משה חלפין (ליפשיץ), והוא חמיו של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8#%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95 רבי יצחק מאיר אלתר מגור] (החידושי הרי"מ), וגם חמיו של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7#%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%95 רבי מנחם מענדיל מקאצק] בזיווג שני. [[משתמש:איש גלילי|איש גלילי]] • [[שיחת משתמש:איש גלילי|שיחה]] • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 20:44, 13 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחה:משה מפוזנא

2021-10-13T20:36:55Z

איש גלילי:

שיחה:משה מפוזנא

2021-10-13T20:33:47Z

איש גלילי:

משה מפוזנא

2021-10-10T22:34:24Z

איש גלילי: /* משה חלפן */

רבי '''משה מפוזנא''' נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] (שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא. היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה ב"ר שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.

בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת' ע' 58.}}.

==פעולתו בותיקן==

ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכוליות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא,

במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו.{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}

== יחוס [[רבותינו נשיאינו]] אליו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שרבי משה מפוזנא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שספק אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.

== משה חלפן ==

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו ספרים רבים עם חותמתו{{הערה|1= ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' ב' תע"ד.}}. יש האומרים כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן, אך בפי הכל היה נקרא משה מפוזנא.

== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

פע"ח

2021-10-05T23:47:39Z

איש גלילי: הפניה לדף פרי עץ חיים

#הפניה [[פרי עץ חיים]]

שערי תשובה

2020-08-26T23:37:59Z

איש גלילי: /* הוצאת הספר */

'''שערי תשובה''' הוא ספר מ[[אדמו"ר האמצעי]].

==תוכן הספר==
חלקו הראשון של הספר כולל שלשה 'שערים': שער התשובה, שער הבחירה, ושער התפילה. וחלקו השני כולל שער התשובה וחינוך.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}: [[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת המוח, וה[[אדמו"ר האמצעי]] התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב ("הארץ מיט הארץ"). בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ו[[דרך חיים]]. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[הסידור]] עם [[אמרי בינה]].

== הוצאת הספר ==

הספר נדפס לראשונה ב[[תקע"ז]] בשקלוב (תחת השם "שער התשובה והתפלה"), ולאחמ"כ בז'יטומיר בשנת תרכ"ג-ד. הוצאות צילום מדפוס ז'יטומיר נדפסה ב[[תש"ז]], ועם כמה הוספות ב[[תשד"מ]].

בשנת [[תשנ"ה]] הופיעה המהדורה המתוקנת באותיות מרובעות, בתוספת מראי מקומות ומפתחות. העריכה נעשתה בידי הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקארסקי]].

== קישורים חיצונים ==

[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/index.htm הספר באתר חב"ד לייבורי]
[https://hebrewbooks.org/58859 הספר מהדורת תשע"ד - היברו בוקס]
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

ניגון מפי אל

2020-07-16T12:04:53Z

איש גלילי: /* פתיח */

'''ניגון אין אדיר''' הינו ניגון ל[[שמחת תורה]] שחיבר רבי ישראל בן שבתי האפשטיין, "[[המגיד מקאזניץ]]" (ה'תצ"ז - ה'תקע"ה).

הניגון הוא בעל ארבע תנועות והבתים שלו הם בסדר האל"ף בית.

הפעם הראשונה בה ניגנו ניגון זה לפני הרבי, היה בעת ה[[התוועדות]] ד[[שמחת בית השואבה]] בשנת תשכ"א, צוה לאורחים שהגיעו ממרוקו לנגון 'ניגון מרוקאי', והרב [[בנימין אליהו גורודצקי|גורודצקי]] יהיה "למנצח על הנגינות". בתחילה ניגנו את הניגון [[עזרני א-ל חי (ניגון)|עזרני א-ל חי]], ואחר כך את הניגון "מפי א-ל יבורך ישראל"{{הערה|ראה 'תורת מנחם' חכ"ט, עמ' 81.}}.

[[הרבי]] מחבב [[ניגון]] זה, הוא מנוגן פעמים רבות ב[[התוועדויות]]יו. הניגון מכונה על ידי הרבי "דער ספרידישע ניגון" [באידיש: הניגון הספרדי], זאת כי הניגון ידוע בעיקר אצל יהודים בני עדות המזרח.

==מילות הניגון==
'''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

{{טורים|מספר=2|תוכן=

אֵין '''אַ'''דִּיר כַּה'

אֵין '''בָּ'''רוּךְ כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''גְּ'''דֻלָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''דּ'''וֹרְשֶׁיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

אֵין '''הָ'''דוּר כַּה'

אֵין '''וָ'''תִיק כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''זְ'''כִיָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''חֲ'''כָמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

אֵין '''טָ'''הוֹר כַּה'

אֵין '''יָ'''שָׁר כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''כְּ'''בֻדָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''ל'''וֹמְדֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

אֵין '''מ'''וֹשִׁיעַ כַּה'

אֵין '''נָ'''בִיא כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''סְ'''גֻלָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''ע'''וֹסְקֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

אֵין '''פּ'''וֹדֶה כַּה'

אֵין '''צַ'''דִּיק כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''קְ'''דֻשָּׁה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''ר'''וֹמְמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.

אֵין '''שׁ'''וֹמֵר כַּה'

אֵין '''תָּ'''מִים כְּבֶן עַמְרָם

אֵין '''תְּ'''מִימָה כַּתּוֹרָה

וְאֵין '''תּ'''וֹמְכֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- '''מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל'''.
}}

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3433 פיוט ספרדי ב[[התוועדות]] עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=187 הניגון 'מפי א-ל' בקולו של הרבי], מתוך הדיסק ניגוני [[התוועדות]] {{שמע}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

המגיד מקוזניץ'

2020-05-20T04:40:50Z

איש גלילי: /* פתיח */ צריך לתקן בשם הערך גם כן

{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).

==תולדות חיים==
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה היתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.

==בצל רבותיו הקדושים==
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.

==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.

היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.

נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].

הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.

==במלחמת נפוליון==

==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==

לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.

היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].

גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].

== לקריאה נוספת ==

'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

שבתי מרשקוב

2018-07-16T01:24:05Z

איש גלילי: /* פתיח */

[[קובץ:כתב יד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד מהרבי בו הוא משוה בין נוסחאות ב[[סידור הבעש"ט]] לנוסחאות ב[[סידור רבי שבתי]]]]
'''רבי שבתי מראשקוב''' היה מקובל מבני היכלו של [[הבעל שם טוב]], מחבר סידור '''עליית העולמות''' שנדפס בקוריץ בשנת תקנ"ו. הסידור לא נדפס בחיי רבי שבתי (שנפטר כבר ב[[ה' בטבת]] [[תק"ה]]).

==סידורו==
רבי שבתי ידוע בעיקר על שם סידורו הידוע בתואר "סידור רבי שבתי". סידור זה מוזכר בספרי רבותינו, ובספרי חסידות בכלל, ונחשב כמקור בר סמכא בנוגע לדעתו של הבעל שם טוב בנושאים רבים. בסידור מופיעים חידושים בקבלה ששמע מחבר הספר מהבעל שם טוב בעצמו.

סידור רבי שבתי הוא סידור על פי קבלת האר"י. נדפס במהדורות רבות, ואדמורי"ם רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום.
==בחסידות חב"ד==
לפי עדות הרבי{{הערה|משיחות חג הפסח תשכ"ד}}, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו אדמו"ר הרש"ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]].

גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מראשקוב (בנוסף לסידור [[תורה אור]]).
{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מקובלים]]

משה חיים אפרים מסדילקוב

2018-07-08T11:48:24Z

איש גלילי:

[[קובץ:סאדילקאב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של בעל ה'דגל מחנה אפרים']]
[[קובץ:סאדילקאב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב מסדילקוב]]
רבי '''משה חיים אפרים מסַדילקוב''' ([[תק"ח]]-[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]) המפורסם בעיקר על שם ספרו '''דגל מחנה אפרים''', היה נכדו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]], ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]].

בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'.
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו.

הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל התולדות יעקב יוסף.

שימש כמגיד מישרים ב[[עיירה]] סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות{{הערה|לעומת אחיו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] שהתפרסם כאדמו"ר.}}.

השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי [[נחמן מברסלב]], ואמר לו דברי התעוררות ביום ה[[בר מצווה]] שלו.

בסביבות שנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תק"ס]].

==ספרו==
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/23525 דגל מחנה אפרים]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]