חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

2020-10-08T23:48:00Z

אישנונימי: /* התייחסויות מהרבי */

[[קובץ:קברו של ר' דובער חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' דובער שניאורסון החדשה ([[תשס"ח]])]]

ר' '''דובער (בערל) שניאורסאהן''' היה בנם השני של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון|חנה]] [[שניאורסאהן]] ואחיו של [[הרבי]]. נולד ביום [[ג' בכסלו]] [[תרס"ה]] ב[[ניקולייב]] ונרצח על ידי הנאצים בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ב]]{{הערה|יש דעות ועדויות שונות בנושא, ראה בהרחבה בפסקה [[#תאריך הירצחו|תאריך הירצחו]]}}.

==תולדות חיים==
בשנת [[תרס"ט]], העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר [[יקטרינוסלב]] ([[דנייפרופטרובסק]]).

היה בעל כשרון נפלא{{הערה|בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}.

במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית והיו תקופות שהיה מאושפז ב[[בית רפואה]]. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הרבי לביקור מיוחד ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשנ"ג]].}}).

בשלהי שנת [[תש"א]] שהה בבית רפואה שב[[עיירה]] איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[בית רפואה|בית הרפואה]] בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|ליותר פרטים ראה [[ערי ילדות]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת [[תשס"ח]] הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב [[שמואל קמינצקי]] וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדליקו נרות לזכרו.

==התייחסויות מהרבי==
להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערה|מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק]}}.

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[רחל ינובסקי|סבתא]]. אח. בני דודים. ואחרים".

והיה ידוע ליודעים העניין שלרבי לא היה נח"ר מחיטוט יתר בעניין אחיו הי''ד וד"ל וק"ל

==תאריך הירצחו==
[[קובץ:קברו של ר' דובער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה שהוקמה בשנת [[תשנ"ו]]]]

בלוח של שנת [[תש"ז]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערה|התפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9.}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] "בערל", וליד כ"ה [[אלול]] רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת [[כ"ד תשרי]] [[תש"נ]] נשא הרבי שיחה ובה ביאור על ה[[משניות]] שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]], ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.}}.

ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" ב[[כ"ד תשרי]], אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערה|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.

בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרופטרובסק]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] [[תש"א]], וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]{{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערה|1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] במהלך חורף תש"ב - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי].}}.

במאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א{{הערה|1=[http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם']}}

==משפחתו==
* '''אביו''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
* '''אמו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].
* '''אחיו''': ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].

==קישורים חיצוניים==
* דוד לובעצקי, קובץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78723 תולדות הרב דובער שניאורסאהן], ד' כסלו התשע"ד (07.11.2013)
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39148 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי - גלריה מטקס הקמת המצבה בתשס"ח] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|שניאורסון דובער]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ברוך השם

2020-10-08T23:24:24Z

אישנונימי: /* אצל הרבי */

'''ברוך השם''' הוא ביטוי מקובל בקרב יהודים. השימוש בו נעשה כתשובה לשאלה בשלום האדם: "מה שלומך?" "ברוך ה' מחכה למשיח!" או "ברוך ה' מצוין". השימוש בביטוי מקובל גם כפתיח בכתיבה, למשל בתחילת מכתבים - באמצעות בראשי התיבות ב"ה.

על חשיבותה של אמירת שבח זה להשם, לימד [[הבעל שם טוב]] שנהג לשאול בשלומיהם של [[יהודים]], כדי שישיבו ברוך השם. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב"{{הערה|בשם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מוסף לגליון 325 עמ' 64}}. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

==כתיבת ב"ה או בס"ד==
===הטעם ההלכתי===
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמה פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמה מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר, ובמקום אחר מייחס זאת ל'ציווי ספר חסידים'{{הערה|שם=מענות קודש}}.

==אצל הרבי==
===ב'רשימות' של הרבי===
בפאסימליא'ס (תמונות מהחוברות המקוריות) של הרשימות רואים שהרבי לא כתב בראש החוברות/העמודים 'ב"ה'<ref>דוגמא אחת מני רבות http://www.shturem.net/images/articles/1526_articles_26062008_71903.jpg</ref>

===בראש המכתב===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|ממוזער|250px|תמונה של חסידי חב"ד ב[[עפולה]] שצולמה בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי עם כרזה של [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]] על רקע טנק של חיילי [[צה"ל]], עליה הוסיף הרבי בצד האחורי 'ברוך השם'. בהמשך, הייתה התמונה תלויה זמן רב בחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]]]

הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב שנכתב על ידו או בשמו, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים. בספרים, הורה הרבי שהב"ה צריך להיות מודפס בדף הראשון, באמצע העמוד ובגודל קריא{{הערה|שליחות כהלכתה עמוד 634.}}. כמו כן אירע בפעמים אחרות שהרבי הורה שיש להתחיל כל דבר עם ב"ה{{הערה|אגרות קודש חלק ל' אגרת יא'תקיג.}}, גם בעלונים{{הערה|אגרות קודש חלק ל"א אגרת יא'תתקטז.}}.

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים] {{אינפו}}}}.

===ב"ה או כיוצא בזה===
[[קובץ:בס''ד.jpg|ממוזער|מענה מהרבי על כתיבת "ב"ה או כיו"ב" פיענוח המכתב מופיע בגוף הערך]]
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ. להלן ציטוט התשובה, מילות הרבי מודגשת ופיענוח ראשי התיבות והוספות אחרות שנכתבו לסיוע בהבנת הדברים מופיעים באותיות לא מודגשות.

'''נת' ות"ח ת"ח''' [נתקבל ותשואות חן תשואות חן] '''ולפלא שנשמטה בהקונ'[טרס] הפתיחה "ב"ה" או כיו"ב''' [כיוצא בזה]. '''והרי מכבר פס"ד מרע"ה''' [= פסק דין משה רבינו עליו השלום] '''דבית מלא ספרים מחוייב במזוזה. ומאמרי רבותינו בדא"ח – ג"כ''' [גם כן] '''פתיחתם "בס"ד"'''. '''(ומה שבלקו"ש וכו' ג"כ חסר – ג"ז קשה)''' [= גם זה].

'''אזכיר עה"צ לכהנ"ל''' [על ה[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|ציון]] לכל הנ"ל] '''(נוסף על הדבור פא"פ''' [= פנים אל פנים] '''בעת ההתועדות בש"ק''' [= בשבת קודש] '''כ' כסלו) מובן שבאיחולי "לטובה" היינו, כנ"ל, שידוע להקב"ה שהוא לטוב – אבל צ"ל''' [= צריך להיות] '''בבת אחת: הטוב לנו – תפתח. וכמובן ג"כ מבי''''[אור]

'''אדנ"ע''' [ [[אדמו"ר הרש"ב]] ] '''בוישב גו' אביו, המדובר בהתועדות הנ"ל (נדפס בס' השיחות תש"ד יט"כ)''' [י"ט כסלו (בעמ' 50)]

===גניזה===
כאשר זורקים לפח דברים שבדפוס, צריך קודם להפריד מהם את ראשי התיבות של 'ברוך השם' שמופיעים בראש הדף{{הערה|שם=מענות קודש|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות קב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ברוך השם

2020-10-08T23:16:37Z

אישנונימי: /* בראש המכתב */

'''ברוך השם''' הוא ביטוי מקובל בקרב יהודים. השימוש בו נעשה כתשובה לשאלה בשלום האדם: "מה שלומך?" "ברוך ה' מחכה למשיח!" או "ברוך ה' מצוין". השימוש בביטוי מקובל גם כפתיח בכתיבה, למשל בתחילת מכתבים - באמצעות בראשי התיבות ב"ה.

על חשיבותה של אמירת שבח זה להשם, לימד [[הבעל שם טוב]] שנהג לשאול בשלומיהם של [[יהודים]], כדי שישיבו ברוך השם. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב"{{הערה|בשם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מוסף לגליון 325 עמ' 64}}. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

==כתיבת ב"ה או בס"ד==
===הטעם ההלכתי===
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמה פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמה מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר, ובמקום אחר מייחס זאת ל'ציווי ספר חסידים'{{הערה|שם=מענות קודש}}.

==אצל הרבי==
===בראש המכתב===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|ממוזער|250px|תמונה של חסידי חב"ד ב[[עפולה]] שצולמה בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי עם כרזה של [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]] על רקע טנק של חיילי [[צה"ל]], עליה הוסיף הרבי בצד האחורי 'ברוך השם'. בהמשך, הייתה התמונה תלויה זמן רב בחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]]]

הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב שנכתב על ידו או בשמו, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים. בספרים, הורה הרבי שהב"ה צריך להיות מודפס בדף הראשון, באמצע העמוד ובגודל קריא{{הערה|שליחות כהלכתה עמוד 634.}}. כמו כן אירע בפעמים אחרות שהרבי הורה שיש להתחיל כל דבר עם ב"ה{{הערה|אגרות קודש חלק ל' אגרת יא'תקיג.}}, גם בעלונים{{הערה|אגרות קודש חלק ל"א אגרת יא'תתקטז.}}.

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים] {{אינפו}}}}.

===ב"ה או כיוצא בזה===
[[קובץ:בס''ד.jpg|ממוזער|מענה מהרבי על כתיבת "ב"ה או כיו"ב" פיענוח המכתב מופיע בגוף הערך]]
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ. להלן ציטוט התשובה, מילות הרבי מודגשת ופיענוח ראשי התיבות והוספות אחרות שנכתבו לסיוע בהבנת הדברים מופיעים באותיות לא מודגשות.

'''נת' ות"ח ת"ח''' [נתקבל ותשואות חן תשואות חן] '''ולפלא שנשמטה בהקונ'[טרס] הפתיחה "ב"ה" או כיו"ב''' [כיוצא בזה]. '''והרי מכבר פס"ד מרע"ה''' [= פסק דין משה רבינו עליו השלום] '''דבית מלא ספרים מחוייב במזוזה. ומאמרי רבותינו בדא"ח – ג"כ''' [גם כן] '''פתיחתם "בס"ד"'''. '''(ומה שבלקו"ש וכו' ג"כ חסר – ג"ז קשה)''' [= גם זה].

'''אזכיר עה"צ לכהנ"ל''' [על ה[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|ציון]] לכל הנ"ל] '''(נוסף על הדבור פא"פ''' [= פנים אל פנים] '''בעת ההתועדות בש"ק''' [= בשבת קודש] '''כ' כסלו) מובן שבאיחולי "לטובה" היינו, כנ"ל, שידוע להקב"ה שהוא לטוב – אבל צ"ל''' [= צריך להיות] '''בבת אחת: הטוב לנו – תפתח. וכמובן ג"כ מבי''''[אור]

'''אדנ"ע''' [ [[אדמו"ר הרש"ב]] ] '''בוישב גו' אביו, המדובר בהתועדות הנ"ל (נדפס בס' השיחות תש"ד יט"כ)''' [י"ט כסלו (בעמ' 50)]

===גניזה===
כאשר זורקים לפח דברים שבדפוס, צריך קודם להפריד מהם את ראשי התיבות של 'ברוך השם' שמופיעים בראש הדף{{הערה|שם=מענות קודש|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות קב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ברוך השם

2020-10-08T23:12:54Z

אישנונימי: /* בראש המכתב */

'''ברוך השם''' הוא ביטוי מקובל בקרב יהודים. השימוש בו נעשה כתשובה לשאלה בשלום האדם: "מה שלומך?" "ברוך ה' מחכה למשיח!" או "ברוך ה' מצוין". השימוש בביטוי מקובל גם כפתיח בכתיבה, למשל בתחילת מכתבים - באמצעות בראשי התיבות ב"ה.

על חשיבותה של אמירת שבח זה להשם, לימד [[הבעל שם טוב]] שנהג לשאול בשלומיהם של [[יהודים]], כדי שישיבו ברוך השם. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב"{{הערה|בשם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מוסף לגליון 325 עמ' 64}}. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

==כתיבת ב"ה או בס"ד==
===הטעם ההלכתי===
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמה פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמה מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר, ובמקום אחר מייחס זאת ל'ציווי ספר חסידים'{{הערה|שם=מענות קודש}}.

==אצל הרבי==
===בראש המכתב===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|ממוזער|250px|תמונה של חסידי חב"ד ב[[עפולה]] שצולמה בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי עם כרזה של [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]] על רקע טנק של חיילי [[צה"ל]], עליה הוסיף הרבי בצד האחורי 'ברוך השם'. בהמשך, הייתה התמונה תלויה זמן רב בחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]]]

הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב שנכתב על ידו או בשמו, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים. בספרים, הורה הרבי שהב"ה צריך להיות מודפס בדף הראשון, באמצע העמוד ובגודל קריא{{הערה|שליחות כהלכתה עמוד 634.}}. כמו כן אירע בפעמים אחרות שהרבי הורה שיש להתחיל כל דבר עם ב"ה{{הערה|אגרות קודש חלק ל' אגרת יא'תקיג.}}, גם בעלונים{{הערה|אגרות קודש חלק ל"א אגרת יא'תתקטז.}}.

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים] {{אינפו}}}}.

להעיר שברשימותיו הק' של הרבי (שיש מהמקור בכתב ידו הק' פאקסימליא = צילום) אין בראש החוברות 'ב"ה' [http://shturem.net/pTb/phpThumb.php?src=%2Fimages%2Fnews%2F80469_news_14052015_67011.jpg&w=940&hash=79023058c74b82b5246c8bd648c1deb9 דוגמא אחת מני רבות]

===ב"ה או כיוצא בזה===
[[קובץ:בס''ד.jpg|ממוזער|מענה מהרבי על כתיבת "ב"ה או כיו"ב" פיענוח המכתב מופיע בגוף הערך]]
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ. להלן ציטוט התשובה, מילות הרבי מודגשת ופיענוח ראשי התיבות והוספות אחרות שנכתבו לסיוע בהבנת הדברים מופיעים באותיות לא מודגשות.

'''נת' ות"ח ת"ח''' [נתקבל ותשואות חן תשואות חן] '''ולפלא שנשמטה בהקונ'[טרס] הפתיחה "ב"ה" או כיו"ב''' [כיוצא בזה]. '''והרי מכבר פס"ד מרע"ה''' [= פסק דין משה רבינו עליו השלום] '''דבית מלא ספרים מחוייב במזוזה. ומאמרי רבותינו בדא"ח – ג"כ''' [גם כן] '''פתיחתם "בס"ד"'''. '''(ומה שבלקו"ש וכו' ג"כ חסר – ג"ז קשה)''' [= גם זה].

'''אזכיר עה"צ לכהנ"ל''' [על ה[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|ציון]] לכל הנ"ל] '''(נוסף על הדבור פא"פ''' [= פנים אל פנים] '''בעת ההתועדות בש"ק''' [= בשבת קודש] '''כ' כסלו) מובן שבאיחולי "לטובה" היינו, כנ"ל, שידוע להקב"ה שהוא לטוב – אבל צ"ל''' [= צריך להיות] '''בבת אחת: הטוב לנו – תפתח. וכמובן ג"כ מבי''''[אור]

'''אדנ"ע''' [ [[אדמו"ר הרש"ב]] ] '''בוישב גו' אביו, המדובר בהתועדות הנ"ל (נדפס בס' השיחות תש"ד יט"כ)''' [י"ט כסלו (בעמ' 50)]

===גניזה===
כאשר זורקים לפח דברים שבדפוס, צריך קודם להפריד מהם את ראשי התיבות של 'ברוך השם' שמופיעים בראש הדף{{הערה|שם=מענות קודש|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות קב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ברוך השם

2020-10-08T23:12:22Z

אישנונימי: /* בראש המכתב */

'''ברוך השם''' הוא ביטוי מקובל בקרב יהודים. השימוש בו נעשה כתשובה לשאלה בשלום האדם: "מה שלומך?" "ברוך ה' מחכה למשיח!" או "ברוך ה' מצוין". השימוש בביטוי מקובל גם כפתיח בכתיבה, למשל בתחילת מכתבים - באמצעות בראשי התיבות ב"ה.

על חשיבותה של אמירת שבח זה להשם, לימד [[הבעל שם טוב]] שנהג לשאול בשלומיהם של [[יהודים]], כדי שישיבו ברוך השם. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב"{{הערה|בשם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מוסף לגליון 325 עמ' 64}}. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

==כתיבת ב"ה או בס"ד==
===הטעם ההלכתי===
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמה פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמה מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר, ובמקום אחר מייחס זאת ל'ציווי ספר חסידים'{{הערה|שם=מענות קודש}}.

==אצל הרבי==
===בראש המכתב===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|ממוזער|250px|תמונה של חסידי חב"ד ב[[עפולה]] שצולמה בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי עם כרזה של [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]] על רקע טנק של חיילי [[צה"ל]], עליה הוסיף הרבי בצד האחורי 'ברוך השם'. בהמשך, הייתה התמונה תלויה זמן רב בחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]]]

הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב שנכתב על ידו או בשמו, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים. בספרים, הורה הרבי שהב"ה צריך להיות מודפס בדף הראשון, באמצע העמוד ובגודל קריא{{הערה|שליחות כהלכתה עמוד 634.}}. כמו כן אירע בפעמים אחרות שהרבי הורה שיש להתחיל כל דבר עם ב"ה{{הערה|אגרות קודש חלק ל' אגרת יא'תקיג.}}, גם בעלונים{{הערה|אגרות קודש חלק ל"א אגרת יא'תתקטז.}}.

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים] {{אינפו}}}}.

להעיר שברשימותיו הק' של הרבי (שיש מהמקור בכתב ידו הק' פאקסימליא = צילום) אין בראש החוברות 'ב"ה'[http://shturem.net/pTb/phpThumb.php?src=%2Fimages%2Fnews%2F80469_news_14052015_67011.jpg&w=940&hash=79023058c74b82b5246c8bd648c1deb9 דוגמא אחת מני רבות]

===ב"ה או כיוצא בזה===
[[קובץ:בס''ד.jpg|ממוזער|מענה מהרבי על כתיבת "ב"ה או כיו"ב" פיענוח המכתב מופיע בגוף הערך]]
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ. להלן ציטוט התשובה, מילות הרבי מודגשת ופיענוח ראשי התיבות והוספות אחרות שנכתבו לסיוע בהבנת הדברים מופיעים באותיות לא מודגשות.

'''נת' ות"ח ת"ח''' [נתקבל ותשואות חן תשואות חן] '''ולפלא שנשמטה בהקונ'[טרס] הפתיחה "ב"ה" או כיו"ב''' [כיוצא בזה]. '''והרי מכבר פס"ד מרע"ה''' [= פסק דין משה רבינו עליו השלום] '''דבית מלא ספרים מחוייב במזוזה. ומאמרי רבותינו בדא"ח – ג"כ''' [גם כן] '''פתיחתם "בס"ד"'''. '''(ומה שבלקו"ש וכו' ג"כ חסר – ג"ז קשה)''' [= גם זה].

'''אזכיר עה"צ לכהנ"ל''' [על ה[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|ציון]] לכל הנ"ל] '''(נוסף על הדבור פא"פ''' [= פנים אל פנים] '''בעת ההתועדות בש"ק''' [= בשבת קודש] '''כ' כסלו) מובן שבאיחולי "לטובה" היינו, כנ"ל, שידוע להקב"ה שהוא לטוב – אבל צ"ל''' [= צריך להיות] '''בבת אחת: הטוב לנו – תפתח. וכמובן ג"כ מבי''''[אור]

'''אדנ"ע''' [ [[אדמו"ר הרש"ב]] ] '''בוישב גו' אביו, המדובר בהתועדות הנ"ל (נדפס בס' השיחות תש"ד יט"כ)''' [י"ט כסלו (בעמ' 50)]

===גניזה===
כאשר זורקים לפח דברים שבדפוס, צריך קודם להפריד מהם את ראשי התיבות של 'ברוך השם' שמופיעים בראש הדף{{הערה|שם=מענות קודש|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות קב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]