חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:איציק 770

2009-06-01T08:36:45Z

איציק 770:

<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >
<tr>
<td style="background-color:#3A6EA5">
<table cellspacing=0 style="background-color:#3A6EA5">
<tr>
<td valign="top" bgcolor="#A6CAF0" style="border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
:'''"מעורר שהשנה שנת הקהל"'''
</td>
<td width=80%></td>
</tr>
<tr>
<td colspan=2 valign="top" bgcolor="#E0E8FF" style=" border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 0px 10px 10px; border-width:1px; border-style:solid">
:<small>(מתוך "[[שלשלת היחס]]" ב"[[היום יום]]", תולדות [[אדמו"ר שליט"א]] שנת [[תשמ"א]])</small>

:בהיות שנה זו '''שנת "[[פורטל:"הקהל"|הקהל]]"''' - נעשה את כל המאמצים שכל [[יהודי]] שמעוניין לדעת אודות מצוה זו וענינה כיום - כהוראת הרבי שליט"א בענייני מבצע "הקהל", יוכל לקבל את המידע המקיף על כך, על פי תורת החסידות ותורתו של הרבי שליט"א, וגם על פעולות הקהל ונקודות ציון הסטוריות.

:'''בעזרתך, נשלים את בנייתו של [[פורטל:"הקהל"|פורטל "הקהל"]] הנמצא בימים אלו בשלבים מתקדמים, עד לסוף שנה זו, שנת "הקהל" ה'תשס"ט'''.

:*כל אחד יכול להיכנס, לכתוב ערכים ובעיקר להשלימם, בכדי שהמידע יהיה מקיף ככל שניתן.

:*'''הפורטל עדיין לא מעודכן באופן סופי''', אולם ניתן בהחלט לומר כי הוא קרוב להשלמתו יותר מאשר לתחילתו כבימים הראשונים בהם הוכרז על פתיחתו.

:*עדיין יש לו, לפורטל זה, במה להתקדם ובמה להתייעל, בקטגוריות נוספות ובערכים נוספים, ובהשלמת כל הערכים בצורה המדוייקת והעדכנית, ובעיקר - מסודרת. '''הינך מוזמן לתת יד וליטול חלק במהפכת "הקהל" היחידה ברשת!'''

:*רעיונות והערות ניתן להשאיר ב[[שיחת משתמש:איציק 770|דף השיחה]] שלי. תודה.

:::::::'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].'''

</td>
</tr>
</table>
</td>
<td rowspan="2" valign="top">
{|class="toc" border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" width="250px" style="float:left; margin-right:0em; margin-top:2em; margin-bottom:5%; background:#dddddd; border-collapse:collapse;"
|-
| align=center class="toc" | '''יצירת קשר'''
|- dir="rtl"
|
<div align=right dir=rtl>
- [[שיחת משתמש:איציק 770|דף השיחה שלי]] <br>

- [[מיוחד:contributions/איציק 770|התרומות שלי]]
</div>

<div align=center dir=rtl>

<font-size>'''ערך מומלץ: "[[פורטל:הקהל|הקהל]]"'''</font-size>
</div>

|}
[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|280px|[[הרבי|כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]]]

:'''כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]]'''
</td>

</tr>
</table>

----

'''[[משתמש:איציק 770/ארגז חול|ארגז חול]]'''

'''[[משתמש:איציק 770/ארגז חול ב'|ארגז חול ב']]'''

משתמש:איציק 770/ארגז חול

2009-06-01T08:34:24Z

איציק 770:

=ערכים הזקוקים לשכתוב דחוף=
'''יתכן ותוך כדי עבודה יסומנו חלק מהערכים בצבע כחול/סגול, עובדה המורה על כך כי הם כבר נכתבו (לפחות ביסודם), ומחוסר זמן לא הוסרו מן הרשימה.''' למרות זאת כדאי להיכנס אליהם כדי לראות מה ניתן להוסיף ולייעל. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

*[[הקהל בלימוד התורה]]
*[[הקהל עם הזולת]]
*[[ארץ ישראל והקהל]]
*[[בר מצוה והקהל]]
*[[ברית מילה והקהל]]
*[[ברכת החמה והקהל]]
*[[גיור כהלכה והקהל]]
*[[הכנסת אורחים והקהל]]
*[[חתונה והקהל]]
*[[אמירת לחיים והקהל]]
*[[מקווה והקהל]]
*[[ספר תורה והקהל]]
*[[שבע מצוות בני נח והקהל]]
*[[שבת והקהל]]
*[[שמחה והקהל]]
*[[תורה והקהל]]
*[[שבת בראשית והקהל]]

משתמש:איציק 770/ארגז חול

2009-06-01T08:30:41Z

איציק 770:

משתמש:איציק 770

2009-06-01T08:29:45Z

איציק 770:

<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >
<tr>
<td style="background-color:#3A6EA5">
<table cellspacing=0 style="background-color:#3A6EA5">
<tr>
<td valign="top" bgcolor="#A6CAF0" style="border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
:'''"מעורר שהשנה שנת הקהל"'''
</td>
<td width=80%></td>
</tr>
<tr>
<td colspan=2 valign="top" bgcolor="#E0E8FF" style=" border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 0px 10px 10px; border-width:1px; border-style:solid">
:<small>(מתוך "[[שלשלת היחס]]" ב"[[היום יום]]", תולדות [[אדמו"ר שליט"א]] שנת [[תשמ"א]])</small>

:בהיות שנה זו '''שנת "[[פורטל:"הקהל"|הקהל]]"''' - נעשה את כל המאמצים שכל [[יהודי]] שמעוניין לדעת אודות מצוה זו וענינה כיום - כהוראת הרבי שליט"א בענייני מבצע "הקהל", יוכל לקבל את המידע המקיף על כך, על פי תורת החסידות ותורתו של הרבי שליט"א, וגם על פעולות הקהל ונקודות ציון הסטוריות.

:'''בעזרתך, נשלים את בנייתו של [[פורטל:"הקהל"|פורטל "הקהל"]] הנמצא בימים אלו בשלבים מתקדמים, עד לסוף שנה זו, שנת "הקהל" ה'תשס"ט'''.

:*כל אחד יכול להיכנס, לכתוב ערכים ובעיקר להשלימם, בכדי שהמידע יהיה מקיף ככל שניתן.

:*'''הפורטל עדיין לא מעודכן באופן סופי''', אולם ניתן בהחלט לומר כי הוא קרוב להשלמתו יותר מאשר לתחילתו כבימים הראשונים בהם הוכרז על פתיחתו.

:*עדיין יש לו, לפורטל זה, במה להתקדם ובמה להתייעל, בקטגוריות נוספות ובערכים נוספים, ובהשלמת כל הערכים בצורה המדוייקת והעדכנית, ובעיקר - מסודרת. הינך מוזמן לתת יד וליטול חלק במהפכת "הקהל" היחידה ברשת!

:*רעיונות והערות ניתן להשאיר ב[[שיחת משתמש:איציק 770|דף השיחה]] שלי. תודה.

:::::::'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].'''

</td>
</tr>
</table>
</td>
<td rowspan="2" valign="top">
{|class="toc" border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" width="250px" style="float:left; margin-right:0em; margin-top:2em; margin-bottom:5%; background:#dddddd; border-collapse:collapse;"
|-
| align=center class="toc" | '''יצירת קשר'''
|- dir="rtl"
|
<div align=right dir=rtl>
- [[שיחת משתמש:איציק 770|דף השיחה שלי]] <br>

- [[מיוחד:contributions/איציק 770|התרומות שלי]]
</div>

<div align=center dir=rtl>

<font-size>'''ערך מומלץ: "[[פורטל:הקהל|הקהל]]"'''</font-size>
</div>

|}
[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|280px|[[הרבי|כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]]]

:'''כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]]'''
</td>

</tr>
</table>

----

'''[[משתמש:איציק 770/ארגז חול|ארגז חול]]'''

'''[[משתמש:איציק 770/ארגז חול ב'|ארגז חול ב']]'''

שיחת משתמש:איציק 770

2009-06-01T08:24:33Z

איציק 770: /* איציק */

{{בה}}, הנך מוזמן ל[[אידישעפדיה|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== ברוכים הבאים והערה קטנה ==
ברוכים הבאים לקהילה של [[חב"דפדיה]]. כל הכבוד על השינויים המבורכים שלך בערכים ובהצלחה רבה בהמשך! רציתי להעיר בקשר לדף פירושונים: א. היה נראה לי מיותר הדף פירושונים ל[[חיילי בית דוד]] מהסיבה שאף אחד לא יחפש את [[את"ה 770]] בשם "חיילי בית דוד". וב. מכיוון שהכנסת תבנית "ערך נוסף" בערך [[חיילי בית דוד]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:25, 18 נובמבר 2008 (EST)

== פורטל הקהל בבקשות ממפעיל ==
דבר ראשון, כל הכבוד על היוזמה. בהחלט במקום ושיהיה בהצלחה. דבר שני, נושא חדש שאתה פותח, תפתח בבקשה בפעם הבאה בסוף הדף ולא בתחילתו. זאת המדיניות הנהוגה. שוב - הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:49, 28 דצמבר 2008 (EST)
:נראה שאתה מתקדם ממש יפה! בע"ה נכניס בהמשך ידיעה לאתר [[חב"ד אינפו]] על הפורטל החדש ונבקש מגולשים שיכנסו לתרום. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:30, 31 דצמבר 2008 (EST)

== מסספר הצעות ==

א. אם הנך רוצה לקדם את המסר של הקהל, אתה יכל לעשות מה שעושים רבים באנצקלופדיות אחרות, הם מוסיפים לחתימה שלהם, נניח "הקהל את העם האנשים הנשים והטף, הצטרפו למיזם הקהל" ומקשרים את המשפט הזה לדף המשתמש שלך ושם מקקבלים פרטים על המיזם.

ב. [http://chabad.info/images/notimage/41845_he_1.pdf זה] וודאי יעזר לך, וגם אם יש לך את [[קהל גדול|זה]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

:נ.ב. יצאה חוברת ובה מפתח שיחות של הרבי על הקהל בהתאמה למאמר של הרב [[שלמה יוסף זוין]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

::נ.ב. גם [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41463 זה]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

==שינוי טכני בפורטל==
אני לא בקיא גדול, אבל אשמח לעזור אם תוכל להסביר לי את כוונתך --[[משתמש:M&n|M&n]] 10:57, 30 דצמבר 2008 (EST)

== אשמח ==

אך נראה שרק "שלושים יום לפני החג" יהיו עיתותי פנויים לנושא, ואז בעזר השם אתמסר איליו.

כדאי שבדף השיחה של חב"דניק תכניס ידיעה שתפורסם באינפו - על אודות הפורטל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

==מספר שאלות אשמח שתענה לי בדף שיחה שלי==

א. מה זה פורטל? (סליחה על הבורות אני אפילו לא מבין את המשמעות בעברית..) ומה ההבדל בינו לבין ערך.

ב. איפה אני יכול לראות ערכים שנפתחו וזקוקים לעזרתי בעריכה.

ג. איך אני בונה תפריט כמו בערכים הגדולים (לדוג' אני רוצה לערוך את הערך ק"ק צפת וזה עלול לגדול נוראות)

ד. בהמשך לסעיף ג' מהם באמת ההגבלות על גודל ערך וכו' בוויקפדיה יש איזהו הגבלה לדוג' הם עשו פרוייקט של קצרצרים ביהדות ונראה לי שהערכים שם קצרים בכוונה.

ה. איך חותמים בשיחה??

אשמח לקבל תשובות על כל שאלות אלו. [[משתמש:שמחון|שמחון]]

== טרראם ==

עלה ברעיוני שכדאי עם השלמת הפורטל בי"א ניסן לעשות מזה 'טרראם' ואפי' 'חאדרם'....

פירוש:

לפרסם באינפו

נכתוב כל המשתמשים שעזרו לפורטל פ"נ מרכזי ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנוגע להפורטל.

יתכן שאפש' אפי' להכריז על כך ב[[התוועדות]] י"א ניסן ב[[770]].

כדאי שנתדיין ע"ז פה.

[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*

== מה עם הקהל? ==

סיימנו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:בשום פנים ואופן לא.
למרות שרציתי מאוד שנגמור עם זה עד לי"א ניסן ש.ז. - לא התגשם רצוני. אולם, ניתן להמשיך הלאה, "עדיין לא אבוד", ויש עוד הרבה מה לכתוב, להוסיף ולערוך. בנתיים שמתי לב שאף אחד לא נגע בתוכן, וחבל מאוד - יש הרבה מה להוסיף ולשנות כדי שזה יהיה ברור ומובן למישהו "מהצד". מקווה שתירתם לענין, ולא רק תוסיף קישורים חב"דפדים וכדומה, למרות שזה מאוד נצרך ;)...[[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:אשתדל '''מאד''', אם תשים לב היו יום-יומיים שהוספתי הרבה ערכים ואז לא נגעתי כי לא ידעתי מה רצונך.
אגב, מובן שכאשר רואים יותר עריכות בנושא יש יותר חשק לעבוד.
ועוד - כדאי אולי לקבוע תאריך יעד שימריץ - [[חג שבועות והקהל|חג השבועות]] או [[כ"ח סיוון]] וכו'.. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::מתקדם... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

== איציק ==

כדאי שתשים קטג' לערכים שאתה מכניס.

יישר כח. ~~
:ידיעותי בתחום הפדיה דלות. אני לא יודע כיצד עושים זאת... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחת פורטל:הקהל

2009-06-01T08:13:13Z

איציק 770:

וווווווווווווווווואה! מדהים. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
:בהחלט! כל הכבוד! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:28, 31 דצמבר 2008 (EST)
::כדאי יהיה לעשות סדר בהקטגוריות השונות שהכניס איציק כגון "הקהל ומעודי השנה" וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
:::דחוף!! להביר לשם "פורטל הקהל" וליצור קישור לשם [[הקהל]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
::::בבקשה להצטרף לכתיבת הערכים. אפשר להיעזר בכל החומר שיצא לאור לאחרונה על ידי הפועלים בענייני הקהל בארץ ובעולם. [[שיחת משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:::::אפשר גם לפתוח ריבוע על ניגוני\שירי הקהל. מה שזכור לי כרגע: הנני מביא אותם, השיר 'הקהל את העם' הישן, השיר של פיאמנטה. יחי המלך. --[[משתמש:M&n|M&n]] 05:27, 4 ינואר 2009 (EST)
::::::וגם את הניגון שהולחן בכינוס ב[[תשנ"ה]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
:::::::פששש אני פשוט מתפעל! איזו עבודה יפה! קולהכבוד!--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:55, 4 ינואר 2009 (EST)

==יישר כח למפעיל המערכת==
יישר כח גדול על הידיעה באינפו, זה זירז אותי אישית להוסיף עוד [[חול המועד סוכות תשמ"ח|שתי]] [[יהודי של הקהל|ערכים]] בעניני "[[הקהל]]". אם כל אחד מאיתנו יתאמץ להוסיף לפחות ערך אחד בשבוע - נוכל להגיע לתוצאה מרשימה עד [[י"א ניסן]] (למרות שזה נראה רחוק, זה אוטוטו מגיע...) ולהשלים את כל הפורטל בצורה שכל אחד שייכנס יוכל לקבל את כל החומר על הקהל. בהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

==התקדמות==
ב"ה יש התקדמות אבל צריך הרבה יותר מזה - שכולם יכתבו (אני לא יודע כמה משתתפים יש בחבדפדיה אבל צריך כאן הרבה הרבה אנשים שיכתבו!!) ערכים על "הקהל", עם באמת רוצים שעד י"א ניסן יגמרו את הכל (ראיתי שיש הרבה ערכים שהם עדיין לא כותבים וחבל!). [[משתמש:הקהל איד|הקהל איד]]

==מצות הקהל בבית המקדש==
יש בדעתי ליצור ריבוע חדש על הערכים האדומים הקשורים עם פרטי מצות הקהל בבית המקדש (כמו: [[מעמד הקהל]], [[מוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות]]). אשר, למרות שהם לא שייכים כל כך למסגרת החב"ד שבמצוה, מכל מקום הם מוסיפים בהבנת המצוה כיום. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:רעיון טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::אולם קודם לכן נשלים את כל הערכים הזקוקים לכתיבה והרחבה. כדאי לנו להתאמץ בזה במקום לפתוח דברים חדשים. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחת פורטל:הקהל

2009-05-28T01:44:16Z

איציק 770:

הקהל אצל נשיא הדור

2009-05-28T01:40:38Z

איציק 770:

הנוכחות בשנת '''הקהל אצל נשיא הדור''', מקבלת משמעות מיוחדת בזמן ה[[גלות]], כאשר [[בית המקדש]] חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "[[מעמד הקהל]]" ברחבת העזרה ב[[מוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות]] – ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר – על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור.

==באים אל המלך==
היות ותנאי מוכרח לקיום המצוה הוא ביטול אל המלך, כפי שידוע שעל כל העם לשמוע את דברי התורה מפי המלך דווקא, משום ש"אימתו עליך" – רק ביכולתו של המלך להטיל על אימה ולפעול על ליבו של היהודי את היראה הנדרשת מהקדוש ברוך הוא – מקפידים חסידים לבוא בשנת "הקהל" אל [[נשיא הדור]], בכדי לקבל את הכוחות הדרושים "ליראה את השם תמיד כל הימים".

ב[[שנת הקהל]] נוהרים אלפי [[חסיד]]ים עם משפחתם אל [[בית חיינו]] [[770]], ביתו של [[אדמו"ר שליט"א]] במיוחד בחודש תשרי – יותר מבכל שנה "רגילה".

==הרגש החסידי==
בכמה וכמה [[שיחה|שיחות]] קודש הזכיר אדמו"ר שליט"א את מנהג החסידים לבוא דווקא בשנת הקהל עם כל בני ביתם, ומשבח את ה[[הרגש]] החסידי לבוא לחודש תשרי של שנה זו, ובמיוחד את אלו שנשארו עד אחרי חודש תשרי.

==אמירת מאמר חסידות==
אדמו"ר שליט"א ציין כמה פעמים, כי אמירת [[מאמר]] החסידות על ידו בשנת הקהל, באופן של "שכינה מדברת מתוך גרונו" - היא ה"כיבוד" שמכבדים את האורחים שבאו אל המלך בשנת הקהל, ובזה מעורר המלך את העם "ליראה את השם" ובשעה זו ניתנו הכוחות מן המלך אל העם, ליישם את מצות [[הקהל בנפש האדם]] במשך כל השנה ולאחריה, היות שבשעת שמיעת המאמר זהו "כאילו מפי הגבורה שומעה" – על דרך מעמד הקהל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים.

==שמחת תורה ב-770==
בשמחת תורה [[תשמ"ח]] התבטא אדמו"ר שליט"א בצורה מיוחדת אודות מעלת החג ב-770 בשנה זו, בהזכירו את [[מנהג ישראל]] בדורות עברו לסובב בין הבתים הפרטיים, לומר "[[לחיים]]", לטעום 'מזונות', לנגן ולרקוד מתוך שמחה. ולמרות שבדורנו זה לא רואים זאת, מוסיף אדמו"ר שליט"א, עם כל זה רואים שישנו ענין זה גם כיום בצורה שונה מעט, כאשר במקום ללכת לבתים הפרטיים באים כולם – "האנשים הנשים והטף" – למקום אחד, מקום קדוש – בית הכנסת ובית המדרש, ובפרט בנידון דידן, [[770|בית הכנסת ובית המדרש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]], ושמחים בשמחת התורה כולם יחדיו, באופן ד"[[הקהל]]" כפשוטו ממש.

פורטל:הקהל

2009-05-28T01:34:52Z

איציק 770:

{{פורטל|צבע=#CCFF99|פורטל=הקהל|תוכן=

בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת ה[[שמיטה]], מעמד "[[הקהל]]" ב[[בית המקדש]].

גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] על "[[מבצע הקהל]]" וביאר היטב את תפקידו של כל [[יהודי]] במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

==מצות הקהל==
מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג)

נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ([[חג הסוכות]]), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

[[מעמד הקהל]] התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת [[הר הבית]] ומקום ה[[מקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי ה[[תורה]]. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מ[[ספר דברים]] לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

==הקהל בימינו==
במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום [[מצות הקהל]], כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל".

גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, [[שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום [[מצות הקהל בימינו]] - בזמן ש[[בית המקדש]] חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, ומדגיש כי היא ברת-תוקף בכל הזמנים ובכל המקומות, והיום יתכן שעוד יותר מזמנים עברו.

מעלה נוספת לקיום מצות הקהל בדורנו זה נשאבת מהבטחתו של אדמו"ר שליט"א כי דורנו הוא דור הגאולה ואנו נמצאים ב[[ימות המשיח]], ואם כן קיום מצוה זו הוא מתוך ציפיה עמוקה וממשית לקיומה בשלימות [[לעתיד לבוא]], בגאולה האמיתית והשלימה, יותר מתמיד.

==מבצע הקהל==
בשנת [[תשמ"ח]], שהיתה "[[שנת הקהל]]", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "[[מבצע הקהל]]". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד.

מאז ועד היום, עסוקים [[חסיד]]י חב"ד ברחבי תבל בכל [[שנת הקהל]] מחדש בקיום המבצע על פרטיו.

מאז [[שיחה|שיחת]] חיי שרה [[תשנ"ב]], בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת ה[[שליחות]] להיות חדורים ב[[קבלת פני משיח צדקנו]] - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני [[משיח]].
}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[מרכז הקהל]] | [[רישום להקהל]] | [[כרטיס הקהל]] | [[אחראי הקהל]] | [[כינוס הקהל]] | [[החלטות טובות בשנת הקהל|החלטות טובות]] | [[הקהל לצבאות השם]] | [[איחול להצלחה בהקהל]] | [[איחול להתעסקות בהקהל]] | [[פרסום הקהל בעיתונים]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מצות הקהל בימינו]]
|-
| align="center" | [[נשיא הדור - המלך]] | [[הקהל אצל נשיא הדור]] | [[ליראה את השם בימינו]] | [[מבצע הקהל]] | [[הקהל בנפש האדם]] | [[הקהל בלימוד התורה]] | [[הקהל עם הזולת]] | [[כל אחד מלך]] | [[יהודי של הקהל]] | [[תקיעה בחצוצרות]] | [[אחדות ישראל בהקהל]] | [[תפקיד נשי ישראל בהקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:ערכים במבט הקהל|ערכים במבט הקהל]]
|-
| align="center" | [[אהבת ישראל והקהל]] | [[ארץ ישראל והקהל]] | [[בית כנסת והקהל]] | [[ה"בית יוסף" והקהל]] | [[בר מצוה והקהל]] | [[ברית מילה והקהל]] | [[ברכת החמה והקהל]] | [[גיור כהלכה והקהל]] | [[הכנסת אורחים והקהל]] | [[חתונה והקהל]] | [[אמירת לחיים והקהל]] | [[מבצעים והקהל]] | [[מקווה והקהל]] | [[ספרי חסידות והקהל]] | [[ספר תורה והקהל]] | [[סיום ספר תורה והקהל]] | [[פרו ורבו ברוחניות והקהל]] | [[צניעות והקהל]] | [[קרבן שלמים והקהל]] | [[שבע מצוות בני נח והקהל]] | [[שבת והקהל]] | [[שמחה והקהל]] | [[תורה והקהל]] | [[תומכי תמימים והקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[הקהל ומועדי השנה]]
|-
| align="center" | [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]] | [[צום גדליה והקהל|צום גדליה]] | [[יום כיפור והקהל|יום כיפור]] | [[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] | [[הושענא רבא והקהל|הושענא רבא]] | [[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] | [[שמחת תורה והקהל|שמחת תורה]] | [[שבת בראשית והקהל|שבת בראשית]] | [[פרשת נח והקהל|פרשת נח]] | [[ראש חודש חשוון והקהל|ר"ח חשוון]] | [[י"ט כסלו והקהל|י"ט כסלו]] | [[חנוכה והקהל|חנוכה]] | [[עשרה בטבת והקהל|עשרה בטבת]] | [[פורים והקהל|פורים]] | [[חג הפסח והקהל|חג הפסח]] | [[אחרון של פסח והקהל|אחש"פ]] | [[פסח שני והקהל|פסח שני]] | [[ל"ג בעומר והקהל|ל"ג בעומר]] | [[ראש חודש סיון והקהל|ר"ח סיון]] | [[חג השבועות והקהל|חג השבועות]] | [[תשעה באב והקהל|תשעה באב]] | [[אלול והקהל|אלול]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:תאריכים במבצע הקהל|תאריכים ומאורעות הסטוריים במבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[ז' חשוון תשמ"א]] | [[חול המועד סוכות תשמ"א]] | [[י"ג תשרי תשמ"ח]] | [[חול המועד סוכות תשמ"ח]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:שנות הקהל|שנות הקהל]]
|-
| align="center" | [[שנת הקהל תרצ"ב|תרצ"ב]] | [[שנת הקהל תש"ו|תש"ו]] | [[שנת הקהל תשי"ג|תשי"ג]] | [[שנת הקהל תש"כ|תש"כ]] | [[שנת הקהל תשכ"ז|תשכ"ז]] | [[שנת הקהל תשל"ג|תשל"ג]] | [[שנת הקהל תשמ"א|תשמ"א]] | [[שנת הקהל תשמ"ח|תשמ"ח]] | [[שנת הקהל תשנ"ה|תשנ"ה]] | [[שנת הקהל תשס"ב|תשס"ב]] | [[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:הוצאה לאור בענייני הקהל|הוצאה לאור בענייני הקהל]]
|-
| align="center" | [[ילקוט הקהל]] | [[קהל גדול]] | [[להתאחד בהקהל של גאולה (עלון)]] | [[הקהל את העם (קובץ)]] | [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] | [[סוגיות בענייני הקהל]] | [[התאחד בהקהל]] | [[שערי שמיטה ומצוות הקהל|שערי הקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מרכז הקהל|מרכזי ומטות "הקהל"]]
|-
| align="center" | [[מטה הקהל|מטה הקהל בארץ הקודש]] | [[מטה הקהל העולמי]] | [[מטה הקהל שע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]
|}

[[קטגוריה:פורטלים|הקהל]] [[קטגוריה:הקהל]]

שיחת משתמש:חסיד

2009-05-26T22:45:17Z

איציק 770: /* פורטל הקהל */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 1|אחד מי יודע?]]}}
ברוכים הבאים למשתמש שלי!
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]

==[[פורטל:"הקהל"|פורטל הקהל]]==
תודה רבה על הפרגון וקריאת ההתפעלות. בהזדמנות זו אציע לך להצטרף לכתיבת וביסוס הערכים וכו' וכו' ולעודד את כל המשתמשים עימם אתה בקשר כאן זה עידן ועידנים, על מנת שיהיה שם את כל החומר ששייך להקהל, וכל מי שירצה לדעת מה הרבי אומר על הקהל - יהיה מסודר ונעים לעין. "כמו שצריך". בהצלחה ושוב תודה. [[שיחת משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:מסתמא שמת לב שיש המשך לפורטל הקהל, וניתן לסיימו בקרוב. כמובן שיש לעבור על כל הערכים. אני נכנס לכאן לעיתים רחוקות משום שאין עיתותי בידי, ועימך הסליחה. בכ"א בהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

== מפעיל מערכת ==
ברכותיי על מינויך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב"דפדיה]]. שתהיה לך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:57, 7 פברואר 2009 (EST)

== ההשחתות ותיבת ארכיון ==
א. אין מה לכתוב בדף השיחה של כתובת איי פי שתפסיק להשחית, כי מן הסתם זו השחתה אוטומטית.

ב. אולי כדאי שתפתח אצלך בדף השיחה "תיבת ארכיון". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:01, 7 פברואר 2009 (EST)

א. תודה על ההבהרה.

ב. כיצד עושים זאת? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

::תעתיק מדף השיחה שלי את התבנית. אם אתה רוצה, אעשה זאת עבורך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:11, 7 פברואר 2009 (EST)
:::אשמח (אני עלול להסתבך מעט). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== חסימת הדף ==
אהבתי -מאד - את הרעיון להשאיר את הדף ופשוט לחסום אותו. בנתיים נראה שזה עובד. כל הכבוד. הצלחה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:46, 14 פברואר 2009 (EST)

== ערך מומלץ ==
מה נשמע? מה עם הערך המומלץ? לי בימים האלה כמעט ואין זמן להיכנס לעבוד. אם לא מתאפשר לך ג"כ להחליף בזמן הקרוב, אפשר להוריד את זה בנתיים. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:42, 16 פברואר 2009 (EST)
:ניין, אשתדל בערב, פשוט אני תמיד שוכח מזה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
::בא לך להחליף אותו? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:42, 15 מרץ 2009 (EDT)

== זקוקים לעזרתך ==
כפי שכבר בטח ראית וכו' וכו' יש '''"פורטל [[הקהל]]"''' שכמעט בנוי בצורה מושלמת, ועזרת וסייעת בבנייתו בצורה מקצועית.
אולם - היות שאין עיתותי בידי, ומזמן לזמן רחוקים ביותר אני נכנס ומוסיף עוד קצת, והרצוי הוא לתת מתנה לרבי לכבוד יום ההולדת - שהפורטל על תכניו המלאים יהי' מוכן עד ל[[י"א ניסן]] השתא - על כן אבקשך לכתוב ערכים נוספים (בעיקר את האדומים שבהם...) ולפתח את הקיימים. כמעט כל ערך שישנו שם - לא מושלם ויש '''הרבה''' מה לכתוב ולערוך בו.
'''אודה לך מאוד''' באם תירתם ליוזמה - תוכל לקחת לעזרתך את הספר "[[קהל גדול]]" שיצא לאור לאחרונה ולראות שם את השיחות של הרבי המסבירות ומבארות באופן נפלא את מצוות הקהל, ולכתוב בכל ערך לפני ענינו. זה לא כל כך קשה, ואפילו קל.
אשמח לקבל תגובתך ודעתך ואפשרויותיך ב"[[שיחת משתמש:איציק 770|שיחת המשתמש]]" שלי. '''תודה רבה רבה!!!''' ובהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:נו... '''"אויף וואס ווארט מען"'''???... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
::רק אומר: כאשר הנני רואה שיש שטורעם בהקהל יש יותר חשק לעזור....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* 07:41, 1 אפריל 2009 (EDT)
:::כבר לא מחכים...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== תבנית השבוע בימי חב"ד ==
אין השבוע תאריכים בימי חב"ד. יש לך רעיון לתאריכים? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:31, 21 פברואר 2009 (EST)
:כמו שעשינו כבר פעם:

*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]] נפטר בג' [[אדר]] [[תשנ"ז]].

::אולי כדאי לעשות "הידעת?" - ולהכניס מידע על "הקהל" עם קישור לפורטל, במקום "השבוע בימי חב"ד" (כעת, כשאין ערכים)? נקודה למחשבה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:::בהחלט יתכן, כדאי להתדיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

==מספר שאלות אשמח שתענה לי בדף שיחה שלי==

א. מה זה פורטל? (סליחה על הבורות אני אפילו לא מבין את המשמעות בעברית..) ומה ההבדל בינו לבין ערך.

ב. איפה אני יכול לראות ערכים שנפתחו וזקוקים לעזרתי בעריכה.

ג. איך אני בונה תפריט כמו בערכים הגדולים (לדוג' אני רוצה לערוך את הערך ק"ק צפת וזה עלול לגדול נוראות)

ד. בהמשך לסעיף ג' מהם באמת ההגבלות על גודל ערך וכו' בוויקפדיה יש איזהו הגבלה לדוג' הם עשו פרוייקט של קצרצרים ביהדות ונראה לי שהערכים שם קצרים בכוונה.

ה. איך חותמים בשיחה??

אשמח לקבל תשובות על כל שאלות אלו. [[משתמש:שמחון|שמחון]]

[[חסיד]] אתה פשוט חסיד ישכ"ח.. [[משתמש:שמחון|שמחון]]

== כל הכבוד ==
אישית אני חושב שאתה עושה כאן עבודה נפלאה. הרבה התחילו כמוך ואחרי שבוע-שבועיים עזבו. אתה רציני בקטע ומשקיע כאן הרבה מאד, ועל זה מגיע לך כל הכבוד! בנימה אישית אגיד לך שלא חשבתי שיווצר מצב שאתן הרשאות [[מפעיל מערכת]] למשתמש, בלי שאדע לפני זה מה השם האמיתי שלו, ומי הוא. בנוגע אליך, אין לי מושג מה השם שלך ומי אתה, אבל סמכתי עליך לגמרי כשהבאתי לך את ההרשאות. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:25, 26 אפריל 2009 (EDT)
:והוכחתי את עצמי לגבי זה שסמכת עלי? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
דבר ראשון, יישר כח על התרומה שלך לאתר. יש לי כמה שאלות 1. למה לא להכניס את הערך "דיוני הרשימות" כנושא בתוך הערך רשימות. 2. שמתי לב שחלק מהערכים החדשים שכתבת לא ממש ראויים להיקרא ערך כי הם יותר סיפור על מקרה שקרה ולא ערך. 3. המנהג של חב"ד בהגבהת התורה, אפשר להוסיף שגם מנהג חב"ד הוא שלא להראות באצבע, וכן העניין שקודם מורידים את הספר ורק אח"כ מתיישבים. הרבה הצלחה--[[משתמש:איזי|איזי]] 13:38, 26 אפריל 2009 (EDT)
:א. למיטב הבנתי "הרשימות" עוסק בספר עצמו ולא בויכחו על פירסומו למרות שהוא מאוזכר בקצרה בערך. ב. דוגמאות בבקשה, אשמח לתקן. ג.אוסיף, אך הרי אין לך בעיה לעשות זאת בעצמך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46022 כל הכבוד 2] --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:47, 4 מאי 2009 (EDT)

== למה למחוק אם אפשר לערוך? ==
שלום חסיד, אני שמח מאוד לחזור לפעילות בתקופה זו.
ראיתי שמחקת את הדף שכתב אחד הגולשים על הרב אקסלרוד, ותמיהני: מדוע למחוק אם אפשר לערוך?. בטוחני שהוא השקיע המון זמן בהקלדת החומר, רק שאינו יודע את כללי הפדיה. אם נרצה באמת נוכל לערוך את הערך ולהעלותו על גבי הדפים בצורה יפה. בהצלחה [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:גולש זה מנסה מנסה כבר למעלה מחצי שנה שוב ושוב להעלות את החומר, ובכל פעם מבהירים לו שהערך [[משה אקסלרוד]] כבר קיים - ושיוכל להכניס אותו לערך עצמו. אגב, לפי זכרוני החומר מופיע גם בדף השיחה של הערך על אקסלרוד.
גם אני שמחתי לאותך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::אשתדל להכניס את החומר - בעזרתך ובעזרת אחרים כמובן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::איפוא נמצא החומר שנוכל לערוך ולהוסיף? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
::::אגב, אני רואה שיש כאן איזה מישהו ש"עשה שמח" בכל הדפים וכו'... יפה יפה.. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:::::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93 כאן]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== הצטרפת לצנזורה אהה? ==

ברכות לרגל הצטרפותך לצוות הצנזורה של האתר אני מבין שעכשיו תחסום אותי, כהרגלך בקודש (מעניין מדוע את המשתמש "מתקן" שהשחית את הערך על הציון הק' לא חסמו ואפילו לא העירו לו) אך דע לך שבכזו עזות פנים כמו שהפגנת בכך שמחקת את דבריו הק' של אדמו"ר האמצעי לא האמנתי שאתקל, אפילו לא מאנשים שפלים כ"כ, המבזים ומחרימים רח"ל את הציון הק' (אגב בתור מפעיל מערכת אתה אמור לדעת שלא נהוג לעשות אאוטינג למשתמשים)--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 23:21, 10 מאי 2009 (EDT)
:עניתי לך [[שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::מר ציון, למה יש לי חושה חריפה ש"מתקן" זה פשוט אתה? (ייתכן שאני טועה, אבל כך נראה לי עקב ה"השגחה הפרקטית" ש)דקות אחרי שסיימת לערוך נכנס המתקן, ועוד תחת שם כזה, ומשנה '''רק את הערך של האוהל!''' הלא דבר הוא? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]] 07:43, 11 מאי 2009 (EDT)
:::למה? כי אתה הזוי או חי בסרט או שתיהם ביחד, אם אתה מעוניין אתה יכול לבדוק בכתובת IP אם זו הכתובת שלי, צירוף המקרים הוא פשוט מאוד ישנם כאלו שנתונים לצערנו לשטיפת מח והסתה נגד האוהל הק' וכשאחד מאותם מוסתים ראה את הערך התעוררו בו כנראה רגשות משיחיים עזים ואץ רץ להשחית את הערך, יום טוב! אגב,ראיתי שהעלו את הידיעה על הצנזורה גם בחדרי חרדים חב"ד --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
::::התירוצים שלך לא עוזרים לך מאומה.
:::::חידה: מי אמר למי "אפשר ליצור כתובת איי.פי. חדשה על ידי כיבוי המודם"? אתה ידידי היקר! נראה שאתה סובל גם משכחה או שאתה פשוט מיתמם.
::::::אדוני, יש לי דרכים לברר מי עומד מאחורי ההכנסה בבחדרי חרדים, (אתה מבין למה אני מתכוון, פשוט השתמשתי בדרכים האלה וגיליתי ש..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::ומה תעשה לו? אגב, זה לא אני תבדוק ותראה שמעולם לא השתמשתי באופציה שהזכרתי ונשארו לי תמיד אותם שתי כתובות (עכשיו דווקא אני אצל חבר) --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
::::::::א', אני לא יכול "לראות". ב. אני לא אעשה לו כלום. אני פשוט משוחח עם א' ממכניסי הוודעה עכשיו בדף השיחה שלי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::::והמכניס הראשי - לויק770 היה פה בעבר ונחסם פה בעבר. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::::::::אתה יכול לראות בכל עריכה שנעשתה כשלא הייתי מחובר לחשבוני(כמעט כל העריכות שלי) מאיזה כתובת זה היה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
לי דווקא יש תחושה שאתה עשית את העריכה של מתקן ולא רצית שידעו שזה אתה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:יו נורמל? מה יש לי לעשות תחת השם "מתקן"? למה לי להסתתר, יכולתי פשוט לעשות את זה תחת שמי? ובשביל מה, כדי ל"נגח" אותך לאחמ"כ? מניין ידעתי שתשתמש במתקן כטענה? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::על מנת להסית נגד ההליכה לאוהל הק' ע"י הפצת בדותות--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]

שיחת משתמש:איציק 770

2009-05-26T22:42:00Z

איציק 770: /* מה עם הקהל? */

ל"ג בעומר והקהל

2009-05-26T22:38:41Z

איציק 770:

ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ותלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".

וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר לקדוש ברוך הוא, חיזוק היראת שמיים, אהבת התורה ואהבת ישראל בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל"ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.

ראש חודש סיון והקהל

2009-05-26T22:38:03Z

איציק 770:

ב'''ראש חודש סיון''', בשנת היציאה ממצרים, התכנסו כל בני ישראל וחנו "נגד ההר", אל מול הר סיני בו תתרחש מתן התורה – "כאיש אחד" משום שהיו "בלב אחד".

והיות שבכל שנה חוזרים הדברים על עצמם כפי שהיו בפעם הראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב[[שנת הקהל]], כאשר בשנה זו כל יהודי עושה את כל המאמצים לקיים את [[מצות הקהל]] [[הקהל בנפש האדם|בנפשו]] ו[[אחדות ישראל בהקהל|להתאחד]] עם יהודים נוספים, הרי שבראש חודש סיון במיוחד מודגש תוכן שנה זו – להתאחד על מנת לקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא ביחד, כל עם ישראל לסוגיו – הן האנשים, הן הנשים והן הטף.

==ראה גם==
*[[חג השבועות והקהל]]

חג השבועות והקהל

2009-05-26T22:37:26Z

איציק 770:

ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל תוכן משותף, שכן בקבלת התורה נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.

א) בימים שקדמו למתן תורה – התאחד עם ישראל כולו, "כאיש אחד בלב אחד", האנשים וה'''נשים''' והטף. כמו כן ב[[מעמד הקהל]], הציווי הוא "הקהל את העם, האנשים '''הנשים''' והטף".

ב) בהכנות למתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל", וכפי שמפרשים על אתר שראשית כל פונה הקדוש ברוך הוא אל הנשים ("בית יעקב"), ואם כן בקבלת התורה מודגש מעמדה המרכזי של האשה, כפי שמצינו ב[[מצות הקהל]] בה מודגש מעמדה המרכזי בהשתתפות במצוה בצורה מיוחדת שלא מוצאים במצוות אחרות.

==ראו גם==
*[[ראש חודש סיון והקהל]]

פסח שני והקהל

2009-05-26T22:35:20Z

איציק 770:

'''פסח שני''' היא מצוה שלא היתה כתובה בתורה מלכתחילה, עד שבאו היהודים שלא יכלו להקריב את הקרבן בפסח הראשון, ועל ידי טענתם, דרישתם ותביעתם – זכו וקיבלו מצוה נוספת של "פסח שני" בו יכלו להשלים את קיום מצות הקרבת הקרבן, ולהקריבו חודש אחרי פסח הראשון.

מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני.

מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של [[כל אחד מלך]] כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים – אנשים, נשים וטף – להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.

וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".

חג הפסח והקהל

2009-05-26T22:34:29Z

איציק 770:

את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[ליראה את השם בימינו|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".

ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".

פורטל:הקהל

2009-05-26T22:33:03Z

איציק 770:

{{פורטל|צבע=#CCFF99|פורטל=הקהל|תוכן=

בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת ה[[שמיטה]], מעמד "[[הקהל]]" ב[[בית המקדש]].

גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] על "[[מבצע הקהל]]" וביאר היטב את תפקידו של כל [[יהודי]] במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

==מצות הקהל==
מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג)

נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ([[חג הסוכות]]), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

[[מעמד הקהל]] התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת [[הר הבית]] ומקום ה[[מקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי ה[[תורה]]. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מ[[ספר דברים]] לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

==הקהל בימינו==
במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום [[מצות הקהל]], כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל".

גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, [[שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום [[מצות הקהל בימינו]] - בזמן ש[[בית המקדש]] חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, ומדגיש כי היא ברת-תוקף בכל הזמנים ובכל המקומות, והיום יתכן שעוד יותר מזמנים עברו.

מעלה נוספת לקיום מצות הקהל בדורנו זה נשאבת מהבטחתו של אדמו"ר שליט"א כי דורנו הוא דור הגאולה ואנו נמצאים ב[[ימות המשיח]], ואם כן קיום מצוה זו הוא מתוך ציפיה עמוקה וממשית לקיומה בשלימות [[לעתיד לבוא]], בגאולה האמיתית והשלימה, יותר מתמיד.

==מבצע הקהל==
בשנת [[תשמ"ח]], שהיתה "[[שנת הקהל]]", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "[[מבצע הקהל]]". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד.

מאז ועד היום, עסוקים [[חסיד]]י חב"ד ברחבי תבל בכל [[שנת הקהל]] מחדש בקיום המבצע על פרטיו.

מאז [[שיחה|שיחת]] חיי שרה [[תשנ"ב]], בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת ה[[שליחות]] להיות חדורים ב[[קבלת פני משיח צדקנו]] - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני [[משיח]].
}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[מרכז הקהל]] | [[רישום להקהל]] | [[כרטיס הקהל]] | [[אחראי הקהל]] | [[כינוס הקהל]] | [[החלטות טובות בשנת הקהל|החלטות טובות]] | [[הקהל לצבאות השם]] | [[איחול להצלחה בהקהל]] | [[איחול להתעסקות בהקהל]] | [[פרסום הקהל בעיתונים]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מצות הקהל בימינו]]
|-
| align="center" | [[הקהל אצל נשיא הדור]] | [[ליראה את השם בימינו]] | [[מבצע הקהל]] | [[הקהל בנפש האדם]] | [[הקהל בלימוד התורה]] | [[הקהל עם הזולת]] | [[כל אחד מלך]] | [[יהודי של הקהל]] | [[תקיעה בחצוצרות]] | [[אחדות ישראל בהקהל]] | [[תפקיד נשי ישראל בהקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:ערכים במבט הקהל|ערכים במבט הקהל]]
|-
| align="center" | [[אהבת ישראל והקהל]] | [[ארץ ישראל והקהל]] | [[בית כנסת והקהל]] | [[ה"בית יוסף" והקהל]] | [[בר מצוה והקהל]] | [[ברית מילה והקהל]] | [[ברכת החמה והקהל]] | [[גיור כהלכה והקהל]] | [[הכנסת אורחים והקהל]] | [[חתונה והקהל]] | [[אמירת לחיים והקהל]] | [[מבצעים והקהל]] | [[מקווה והקהל]] | [[ספרי חסידות והקהל]] | [[ספר תורה והקהל]] | [[סיום ספר תורה והקהל]] | [[פרו ורבו ברוחניות והקהל]] | [[צניעות והקהל]] | [[קרבן שלמים והקהל]] | [[שבע מצוות בני נח והקהל]] | [[שבת והקהל]] | [[שמחה והקהל]] | [[תורה והקהל]] | [[תומכי תמימים והקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[הקהל ומועדי השנה]]
|-
| align="center" | [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]] | [[צום גדליה והקהל|צום גדליה]] | [[יום כיפור והקהל|יום כיפור]] | [[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] | [[הושענא רבא והקהל|הושענא רבא]] | [[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] | [[שמחת תורה והקהל|שמחת תורה]] | [[שבת בראשית והקהל|שבת בראשית]] | [[פרשת נח והקהל|פרשת נח]] | [[ראש חודש חשוון והקהל|ר"ח חשוון]] | [[י"ט כסלו והקהל|י"ט כסלו]] | [[חנוכה והקהל|חנוכה]] | [[עשרה בטבת והקהל|עשרה בטבת]] | [[פורים והקהל|פורים]] | [[חג הפסח והקהל|חג הפסח]] | [[אחרון של פסח והקהל|אחש"פ]] | [[פסח שני והקהל|פסח שני]] | [[ל"ג בעומר והקהל|ל"ג בעומר]] | [[ראש חודש סיון והקהל|ר"ח סיון]] | [[חג השבועות והקהל|חג השבועות]] | [[תשעה באב והקהל|תשעה באב]] | [[אלול והקהל|אלול]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:תאריכים במבצע הקהל|תאריכים ומאורעות הסטוריים במבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[ז' חשוון תשמ"א]] | [[חול המועד סוכות תשמ"א]] | [[י"ג תשרי תשמ"ח]] | [[חול המועד סוכות תשמ"ח]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:שנות הקהל|שנות הקהל]]
|-
| align="center" | [[שנת הקהל תרצ"ב|תרצ"ב]] | [[שנת הקהל תש"ו|תש"ו]] | [[שנת הקהל תשי"ג|תשי"ג]] | [[שנת הקהל תש"כ|תש"כ]] | [[שנת הקהל תשכ"ז|תשכ"ז]] | [[שנת הקהל תשל"ג|תשל"ג]] | [[שנת הקהל תשמ"א|תשמ"א]] | [[שנת הקהל תשמ"ח|תשמ"ח]] | [[שנת הקהל תשנ"ה|תשנ"ה]] | [[שנת הקהל תשס"ב|תשס"ב]] | [[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:הוצאה לאור בענייני הקהל|הוצאה לאור בענייני הקהל]]
|-
| align="center" | [[ילקוט הקהל]] | [[קהל גדול]] | [[להתאחד בהקהל של גאולה (עלון)]] | [[הקהל את העם (קובץ)]] | [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] | [[סוגיות בענייני הקהל]] | [[התאחד בהקהל]] | [[שערי שמיטה ומצוות הקהל|שערי הקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מרכז הקהל|מרכזי ומטות "הקהל"]]
|-
| align="center" | [[מטה הקהל|מטה הקהל בארץ הקודש]] | [[מטה הקהל העולמי]] | [[מטה הקהל שע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]
|}

[[קטגוריה:פורטלים|הקהל]] [[קטגוריה:הקהל]]

פורטל:הקהל

2009-05-26T22:07:39Z

איציק 770:

{{פורטל|צבע=#CCFF99|פורטל=הקהל|תוכן=

בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת ה[[שמיטה]], מעמד "[[הקהל]]" ב[[בית המקדש]].

גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] על "[[מבצע הקהל]]" וביאר היטב את תפקידו של כל [[יהודי]] במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

==מצות הקהל==
מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג)

נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ([[חג הסוכות]]), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

[[מעמד הקהל]] התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת [[הר הבית]] ומקום ה[[מקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי ה[[תורה]]. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מ[[ספר דברים]] לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

==הקהל בימינו==
במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום [[מצות הקהל]], כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל".

גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, [[שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום [[מצות הקהל בימינו]] - בזמן ש[[בית המקדש]] חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, ומדגיש כי היא ברת-תוקף בכל הזמנים ובכל המקומות, והיום יתכן שעוד יותר מזמנים עברו.

מעלה נוספת לקיום מצות הקהל בדורנו זה נשאבת מהבטחתו של אדמו"ר שליט"א כי דורנו הוא דור הגאולה ואנו נמצאים ב[[ימות המשיח]], ואם כן קיום מצוה זו הוא מתוך ציפיה עמוקה וממשית לקיומה בשלימות [[לעתיד לבוא]], בגאולה האמיתית והשלימה, יותר מתמיד.

==מבצע הקהל==
בשנת [[תשמ"ח]], שהיתה "[[שנת הקהל]]", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "[[מבצע הקהל]]". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד.

מאז ועד היום, עסוקים [[חסיד]]י חב"ד ברחבי תבל בכל [[שנת הקהל]] מחדש בקיום המבצע על פרטיו.

מאז [[שיחה|שיחת]] חיי שרה [[תשנ"ב]], בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת ה[[שליחות]] להיות חדורים ב[[קבלת פני משיח צדקנו]] - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני [[משיח]].
}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[מרכז הקהל]] | [[רישום להקהל]] | [[כרטיס הקהל]] | [[אחראי הקהל]] | [[כינוס הקהל]] | [[החלטות טובות בשנת הקהל|החלטות טובות]] | [[הקהל לצבאות השם]] | [[איחול להצלחה בהקהל]] | [[איחול להתעסקות בהקהל]] | [[פרסום הקהל בעיתונים]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מצות הקהל בימינו]]
|-
| align="center" | [[הקהל אצל נשיא הדור]] | [[ליראה את השם בימינו]] | [[מבצע הקהל]] | [[הקהל בנפש האדם]] | [[הקהל בלימוד התורה]] | [[הקהל עם הזולת]] | [[כל אחד מלך]] | [[יהודי של הקהל]] | [[תקיעה בחצוצרות]] | [[אחדות ישראל בהקהל]] | [[תפקיד נשי ישראל בהקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:ערכים במבט הקהל|ערכים במבט הקהל]]
|-
| align="center" | [[אהבת ישראל והקהל]] | [[ארץ ישראל והקהל]] | [[בית כנסת והקהל]] | [[ה"בית יוסף" והקהל]] | [[בר מצוה והקהל]] | [[ברית מילה והקהל]] | [[ברכת החמה והקהל]] | [[גיור כהלכה והקהל]] | [[הכנסת אורחים והקהל]] | [[חתונה והקהל]] | [[אמירת לחיים והקהל]] | [[מבצעים והקהל]] | [[מקווה והקהל]] | [[ספרי חסידות והקהל]] | [[ספר תורה והקהל]] | [[סיום ספר תורה והקהל]] | [[פרו ורבו ברוחניות והקהל]] | [[צניעות והקהל]] | [[קרבן שלמים והקהל]] | [[שבע מצוות בני נח והקהל]] | [[שבת והקהל]] | [[שמחה והקהל]] | [[תורה והקהל]] | [[תומכי תמימים והקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[הקהל ומועדי השנה]]
|-
| align="center" | [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]] | [[צום גדליה והקהל|צום גדליה]] | [[יום כיפור והקהל|יום כיפור]] | [[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] | [[הושענא רבא והקהל|הושענא רבא]] | [[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] | [[שמחת תורה והקהל|שמחת תורה]] | [[שבת בראשית והקהל|שבת בראשית]] | [[פרשת נח והקהל|פרשת נח]] | [[ראש חודש חשוון והקהל|ר"ח חשוון]] | [[ז' חשוון והקהל|ז' חשוון]] | [[י"ט כסלו והקהל|י"ט כסלו]] | [[חנוכה והקהל|חנוכה]] | [[עשרה בטבת והקהל|עשרה בטבת]] | [[פורים והקהל|פורים]] | [[חג הפסח והקהל|חג הפסח]] | [[אחרון של פסח והקהל|אחש"פ]] | [[פסח שני והקהל|פסח שני]] | [[ל"ג בעומר והקהל|ל"ג בעומר]] | [[ראש חודש סיון והקהל|ר"ח סיון]] | [[חג השבועות והקהל|חג השבועות]] | [[תשעה באב והקהל|תשעה באב]] | [[אלול והקהל|אלול]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:תאריכים במבצע הקהל|תאריכים ומאורעות הסטוריים במבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[ז' חשוון תשמ"א]] | [[חול המועד סוכות תשמ"א]] | [[י"ג תשרי תשמ"ח]] | [[חול המועד סוכות תשמ"ח]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:שנות הקהל|שנות הקהל]]
|-
| align="center" | [[שנת הקהל תרצ"ב|תרצ"ב]] | [[שנת הקהל תש"ו|תש"ו]] | [[שנת הקהל תשי"ג|תשי"ג]] | [[שנת הקהל תש"כ|תש"כ]] | [[שנת הקהל תשכ"ז|תשכ"ז]] | [[שנת הקהל תשל"ג|תשל"ג]] | [[שנת הקהל תשמ"א|תשמ"א]] | [[שנת הקהל תשמ"ח|תשמ"ח]] | [[שנת הקהל תשנ"ה|תשנ"ה]] | [[שנת הקהל תשס"ב|תשס"ב]] | [[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:הוצאה לאור בענייני הקהל|הוצאה לאור בענייני הקהל]]
|-
| align="center" | [[ילקוט הקהל]] | [[קהל גדול]] | [[להתאחד בהקהל של גאולה (עלון)]] | [[הקהל את העם (קובץ)]] | [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] | [[סוגיות בענייני הקהל]] | [[התאחד בהקהל]] | [[שערי שמיטה ומצוות הקהל|שערי הקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מרכז הקהל|מרכזי ומטות "הקהל"]]
|-
| align="center" | [[מטה הקהל|מטה הקהל בארץ הקודש]] | [[מטה הקהל העולמי]] | [[מטה הקהל שע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]
|}

[[קטגוריה:פורטלים|הקהל]] [[קטגוריה:הקהל]]

פורטל:הקהל

2009-05-26T21:48:06Z

איציק 770:

{{פורטל|צבע=#CCFF99|פורטל=הקהל|תוכן=

בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת ה[[שמיטה]], מעמד "[[הקהל]]" ב[[בית המקדש]].

גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] על "[[מבצע הקהל]]" וביאר היטב את תפקידו של כל [[יהודי]] במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה.

==מצות הקהל==
מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג)

נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ([[חג הסוכות]]), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

[[מעמד הקהל]] התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת [[הר הבית]] ומקום ה[[מקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי ה[[תורה]]. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מ[[ספר דברים]] לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

==הקהל בימינו==
במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום [[מצות הקהל]], כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל".

גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, [[שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום [[מצות הקהל בימינו]] - בזמן ש[[בית המקדש]] חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, מתוך ציפיה עמוקה לקיומה בשלימות לעתיד לבוא - בגאולה האמיתית והשלימה.

==מבצע הקהל==
בשנת [[תשמ"ח]], שהיתה "[[שנת הקהל]]", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "[[מבצע הקהל]]". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד.

מאז ועד היום, עסוקים [[חסיד]]י חב"ד ברחבי תבל בכל [[שנת הקהל]] מחדש בקיום המבצע על פרטיו.

מאז [[שיחה|שיחת]] חיי שרה [[תשנ"ב]], בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת ה[[שליחות]] להיות חדורים ב[[קבלת פני משיח צדקנו]] - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני [[משיח]].
}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[מרכז הקהל]] | [[רישום להקהל]] | [[כרטיס הקהל]] | [[אחראי הקהל]] | [[כינוס הקהל]] | [[החלטות טובות בשנת הקהל|החלטות טובות]] | [[הקהל לצבאות השם]] | [[איחול להצלחה בהקהל]] | [[איחול להתעסקות בהקהל]] | [[פרסום הקהל בעיתונים]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מצות הקהל בימינו]]
|-
| align="center" | [[הקהל אצל נשיא הדור]] | [[ליראה את השם בימינו]] | [[מבצע הקהל]] | [[הקהל בנפש האדם]] | [[הקהל בלימוד התורה]] | [[הקהל עם הזולת]] | [[כל אחד מלך]] | [[יהודי של הקהל]] | [[תקיעה בחצוצרות]] | [[אחדות ישראל בהקהל]] | [[תפקיד נשי ישראל בהקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:ערכים במבט הקהל|ערכים במבט הקהל]]
|-
| align="center" | [[אהבת ישראל והקהל]] | [[ארץ ישראל והקהל]] | [[בית כנסת והקהל]] | [[ה"בית יוסף" והקהל]] | [[בר מצוה והקהל]] | [[ברית מילה והקהל]] | [[ברכת החמה והקהל]] | [[גיור כהלכה והקהל]] | [[הכנסת אורחים והקהל]] | [[חתונה והקהל]] | [[אמירת לחיים והקהל]] | [[מבצעים והקהל]] | [[מקווה והקהל]] | [[ספרי חסידות והקהל]] | [[ספר תורה והקהל]] | [[סיום ספר תורה והקהל]] | [[פרו ורבו ברוחניות והקהל]] | [[צניעות והקהל]] | [[קרבן שלמים והקהל]] | [[שבע מצוות בני נח והקהל]] | [[שבת והקהל]] | [[שמחה והקהל]] | [[תורה והקהל]] | [[תומכי תמימים והקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[הקהל ומועדי השנה]]
|-
| align="center" | [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]] | [[צום גדליה והקהל|צום גדליה]] | [[יום כיפור והקהל|יום כיפור]] | [[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] | [[הושענא רבא והקהל|הושענא רבא]] | [[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] | [[שמחת תורה והקהל|שמחת תורה]] | [[שבת בראשית והקהל|שבת בראשית]] | [[פרשת נח והקהל|פרשת נח]] | [[ראש חודש חשוון והקהל|ר"ח חשוון]] | [[ז' חשוון והקהל|ז' חשוון]] | [[י"ט כסלו והקהל|י"ט כסלו]] | [[חנוכה והקהל|חנוכה]] | [[עשרה בטבת והקהל|עשרה בטבת]] | [[פורים והקהל|פורים]] | [[חג הפסח והקהל|חג הפסח]] | [[אחרון של פסח והקהל|אחש"פ]] | [[פסח שני והקהל|פסח שני]] | [[ל"ג בעומר והקהל|ל"ג בעומר]] | [[ראש חודש סיון והקהל|ר"ח סיון]] | [[חג השבועות והקהל|חג השבועות]] | [[תשעה באב והקהל|תשעה באב]] | [[אלול והקהל|אלול]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:תאריכים במבצע הקהל|תאריכים ומאורעות הסטוריים במבצע הקהל]]
|-
| align="center" | [[ז' חשוון תשמ"א]] | [[חול המועד סוכות תשמ"א]] | [[י"ג תשרי תשמ"ח]] | [[חול המועד סוכות תשמ"ח]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:שנות הקהל|שנות הקהל]]
|-
| align="center" | [[שנת הקהל תרצ"ב|תרצ"ב]] | [[שנת הקהל תש"ו|תש"ו]] | [[שנת הקהל תשי"ג|תשי"ג]] | [[שנת הקהל תש"כ|תש"כ]] | [[שנת הקהל תשכ"ז|תשכ"ז]] | [[שנת הקהל תשל"ג|תשל"ג]] | [[שנת הקהל תשמ"א|תשמ"א]] | [[שנת הקהל תשמ"ח|תשמ"ח]] | [[שנת הקהל תשנ"ה|תשנ"ה]] | [[שנת הקהל תשס"ב|תשס"ב]] | [[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 78%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[:קטגוריה:הוצאה לאור בענייני הקהל|הוצאה לאור בענייני הקהל]]
|-
| align="center" | [[ילקוט הקהל]] | [[קהל גדול]] | [[להתאחד בהקהל של גאולה (עלון)]] | [[הקהל את העם (קובץ)]] | [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] | [[סוגיות בענייני הקהל]] | [[התאחד בהקהל]] | [[שערי שמיטה ומצוות הקהל|שערי הקהל]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | [[מרכז הקהל|מרכזי ומטות "הקהל"]]
|-
| align="center" | [[מטה הקהל|מטה הקהל בארץ הקודש]] | [[מטה הקהל העולמי]] | [[מטה הקהל שע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]
|}

[[קטגוריה:פורטלים|הקהל]] [[קטגוריה:הקהל]]

לוי ביסטריצקי

2009-05-03T18:07:04Z

איציק 770:

{{לעריכה}}

[[תמונה:3434342.jpg|left|thumb|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת דולר לברכה מהרבי]]
הרב לוי ביסטריצקי נולד ביום ח' אייר ה'תש"ט, להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי בברוקלין, ניו יורק. הרב ביסטריצקי היה משלוחי [[אדמו"ר שליט"א]] ל[[ארץ הקודש]], שימש כרב קהילת וקרית חב"ד בעיה"ק צפת וחבר ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. בשנת תשנ"ד נתמנה לרבה הראשי של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות המפוארת בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרה"ר לישראל ושימש כחבר מועצת הרבנות הראשית. חיבר עשרות ספרים, בעיקר הקשורים עם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן וזכה ליחס מיוחד מאדמו"ר שליט"א.

==הוריו וזקניו==

סבו מצד אביו היה מרדכי שנשא את מרת שפרה ביסטריצקי, ביתם של לוי וזוגתו מרת רוחמה לאגאוויר, ור' שלמה ויוטלע טרעוויס שהיו גם חסידי חב"ד. בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל. ביום ג' י"ד מנחם אב תשס"ב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. ביום א' י"ט מנחם אב היתה הסתבכות במצב והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.

==מקור השם ביסטריצקי==

המקור לשם המשפחה ביסטריצקי הוא ברוסיה, שם היה גוי ששמו היה ביסטריצקי והיה בעל אחוזה עם יער גדול עם שדות ובהמות וכו'. הוא היה אוהב ישראל שהי' נותן ליהודים להתפרנס מאחוזתו, ועל שמו נקראה משפחת ביסטריצקי לפי הוראת הצאר הרוסי שנתן את השם לסבא של הסבא של ר' לוי.

==קורות חיים תש"ט - תש"ל==

כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת ה'תשכ"ב – ביום ה' אייר, היה ביחידות אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהי' בהצלחה.

בשנת ה'תשכ"ג / ה'תש"ל - בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא מגיע כמה ימים מאוחר.

בעקבות אותה יחידות נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תשל"ג. בישיבה במונטריאול למד את כל הש"ס ובגיל 17 נבחן אצל הרב [[פנחס הירשפרונג]] על סמיכה "יורה יורה" ולאחמ"כ גם ידין ידין. גם רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה באמרם כי היה הולך לישון בשעה אחת בלילה, וקם בארבע בבוקר.

רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[יצחק מאיר גוראריה]] והרב הירשפרונג.

==קורות חיים תש"ל - תש"מ==

בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין, ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה "שימוש" גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] דשכונת [[קראון הייטס]]. מעניין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות "שימוש" אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.

בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם רעייתו מרת אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה, והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה. הרבי הסכים, והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'.

לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל.

בשנת ה'תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון [[מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

בשנת ה'תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. בי"א בשבט נסע ב[[שליחות]] הרבי לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, והרב נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. כשאמר לו חדקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש הרב ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חדקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" והרבי ענה ונתן ברכה "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת ה'תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת. הרב ביסטריצקי החל במנהגו הטוב, שהפך לשם דבר בעולם הרבנות והכשרות, והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות.

בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת".

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון בבית העלמין הישן בצפת.

==קורות חיים תש"מ - תש"נ==

בשנת ה'תש"מ – נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות.

בשנת ה'תשמ"ב - ב[[י"ט כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת התשד"מ - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את הרעיון של סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן בשנה זו החל במנהגו הטוב בכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם.

בהתוועדות ש"פ במדבר מבה"ח סיוון, דיבר הרבי אודותיו בהתוועדות, ואמר שיש לו אהבת ישראל בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם, יש לו קשר מיוחד לרמב"ם.

בשנת ה'תשמ"ו - י"ט כסלו יצא לאור הספר השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. ביחידות של הרב יאלעס אצל הרבי אמר לו הרבי: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפענ"ד, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב – בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי – בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים". ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.

בשנת ה'תשמ"ז – התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת ה'תשמ"ח - ב[[כ"ד טבת]] יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן שיצא לאור עפ"י הוראה מהרבי.

בשנת ה'תשמ"ט – בכ"ז טבת נפטר הרב [[שמחה קפלן]] רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות החדשה. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת שמהווה דוגמא לרבנויות אחרות ברחבי הארץ.

==קורות חיים תש"נ - תשס"ב==

בשנת ה'תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור הספר העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת ה'תשנ"ג - ביום כ"ג באב נבחר לכהן פאר כרבה הראשי של צפת והגליל העליון.

בשנת ה'תשנ"ד - ביום כ"א כסליו הוכתר ע"י הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת בטקס מרשים ומפואר, לרבה הראשי של צפת עיה"ק והגליל העליון.

בשנת ה'תשנ"ה – גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה ע"י הרבנות הראשית לישראל.

בשנת ה'תשנ"ו - בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל לאחר שהציב תוכנית עבודה מכובדת שהתקבלה ברבנות הראשית כאחראי, ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים הכי קטנים בארץ וכל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל.לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת ה'תשנ"ט – לאחר שהיה מוכר ואהוב על הציבור בכלל ועל רבני ישראל בפרט החליט להתמודד שבחודש אדר על הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. התמודד כמועמד עצמאי ונבחר במקום השישי.

בשנת ה'תש"ס - ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה ע"י תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת - חול המועד פסח הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת ה'תשס"א – נתמנה לעורך הראשי של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

בשנת ה'תשס"ב - התחיל להתכונן לבחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של כל גדולי ישראל. כהרגלו הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים עד אשר בפתע פתאום ביום ג' י"ד מנחם אב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, עד שבפתע פתאום ביום א' י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות, והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ביסטריצקי לוי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ביסטריצקי לוי]]

משה אקסלרוד

2009-05-03T18:06:09Z

איציק 770: על ידי איציק

{{לעריכה}}

הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל צעיר מאוד, והוא עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו הרה"ח ר' שאול שהיה עוד מחסידי ה"צמח צדק".

== לומד בתומכי תמימים ==

כשהיה ר' משה צעיר לימים שלחו סבו לליובאויטש ומשם נשלח ללמוד בישיבה בהאראדיטש שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ע"ה. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה.

ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו, וכבר אז, על-אף גילו הצעיר, הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרה"ח זלמן הבלין לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד.

אח"כ עבר ר' משה לליובאויטש, שם היה נחשב לאחד מהבחורים המתמידים, ומבעלי הנגלה.

ר' משה היה מקורב למשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.

התחתן עם בת הרב יהודה לייב שפירא.

== רבנותו ==
על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]] כיהן לאחר חתונתו כרב בעירה [[ז'לובין]]. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיר [[סוראז']].

עקב רבנותו זכה להשפלות רבות כידוע בשיטת הקומוניסטים יש"ו אשר השפילו את הרבנים. ואף ב[[קיץ]] [[תר"צ]] הושלח מביתו כמו שכותב במכתב: "מגרשים אותי מהדירה שלי וממש ח"ו שלא נתגלגל בחוץ עם ילדי הקט' ה' ירחם עלינו".

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שאילו היה לי עוד כמה מושקע'ה היה הופך את כל [[רוסיה]].

==מאסרו==
בתחלת [[חורף]] [[תרצ"ב]] נאסר לזמן קצר כמו שכותב: "בשבוע העברה קיימתי מצות ישיבה ותודה לה' גם ברכת הגומל".

היה מעשרת האנשים שהרבי הריי"צ השביעים למסור את נפשם. בין האנשים היה גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

==בארץ הקודש==
בכדי שיוכל לצאת מרוסיה ולנסוע לארץ הקודש, השתדל עבורו הר' [[ישראל ג'יקובסון]], ובשנת [[תרצ"ו]] הצליח לעלות לארץ הקודש, שם התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב.

את מקומו ממלא היום הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יו"ר [[יד לאחים]]

== משפחתו ==
בניו: הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב"ד [[חיפה]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. ר' חיים אקסלרוד.

בנותיו: נחמה נפתלין, דבורה סופר, יוכבד קורלנדסקי, זהבה קוק.

בשנת [[תש"כ]] נפטר ממחלה קשה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אקסלרוד, משה]]

משה אקסלרוד

2009-05-03T18:03:01Z

איציק 770:

הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה. אביו נפטר כשר' משה היה בגיל צעיר מאוד, והוא עבר להתגורר יחד עם אמו, אצל סביו הרה"ח ר' שאול שהיה עוד מחסידי ה"צמח צדק".

== לומד בתומכי תמימים ==

כשהיה ר' משה צעיר לימים שלחו סבו לליובאויטש ומשם נשלח ללמוד בישיבה בהאראדיטש שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ע"ה. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה.

ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו, וכבר אז, על-אף גילו הצעיר, הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרה"ח זלמן הבלין לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד.

אח"כ עבר ר' משה לליובאויטש, שם היה נחשב לאחד מהבחורים המתמידים, ומבעלי הנגלה.

ר' משה היה מקורב למשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.

== רבנותו ==
על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]] כיהן בעירה [[ז'לובין]]. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיר [[סוראז']].

עקב רבנותו זכה להשפלות רבות כידוע בשיטת הקומוניסטים יש"ו אשר השפילו את הרבנים. ואף ב[[קיץ]] [[תר"צ]] הושלח מביתו כמו שכותב במכתב: "מגרשים אותי מהדירה שלי וממש ח"ו שלא נתגלגל בחוץ עם ילדי הקט' ה' ירחם עלינו".

מספרים, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו, כי "אילו היו לי עוד כמה משה'קעס, הייתי הופך את כל רוסיה"...

==מאסרו==
בתחלת [[חורף]] [[תרצ"ב]] נאסר לזמן קצר כמו שכותב: "בשבוע העברה קיימתי מצות ישיבה ותודה לה' גם ברכת הגומל".

==בארץ הקודש==
בכדי שיוכל לצאת מרוסיה ולנסוע לארץ הקודש, השתדל עבורו הר' [[ישראל ג'יקובסון]], ובשנת [[תרצ"ו]] הצליח לעלות לארץ הקודש, שם התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב.

את מקומו ממלא היום הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יו"ר [[יד לאחים]]

== משפחתו ==
בניו: הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב"ד [[חיפה]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. ר' חיים אקסלרוד.

בנותיו: נחמה נפתלין, דבורה סופר, יוכבד קורלנדסקי, זהבה קוק.

בשנת [[תש"כ]] נפטר ממחלה קשה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אקסלרוד, משה]]

משה אקסלרוד

2009-05-03T18:00:15Z

איציק 770: התחלת עריכה על פי החומר שהגיע לידינו בלתי ערוך

הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה. אביו נפטר כשר' משה היה בגיל צעיר מאוד, והוא עבר להתגורר יחד עם אמו, אצל סביו הרה"ח ר' שאול שהיה עוד מחסידי ה"צמח צדק".

== לומד בתומכי תמימים ==

כשהיה ר' משה צעיר לימים שלחו סבו לליובאויטש ומשם נשלח ללמוד בישיבה בהאראדיטש שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ע"ה. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה.

ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו, וכבר אז, על-אף גילו הצעיר, הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרה"ח זלמן הבלין לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד.

אח"כ עבר ר' משה לליובאויטש, שם היה נחשב לאחד מהבחורים המתמידים, ומבעלי הנגלה.

ר' משה היה מקורב למשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.

אחר כך כיהן כרב בקהילות זלאבין סוראז. בהמשך עלה ל[[ארץ הקודש]] לעיר [[רמת גן]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שאילו היה לי עוד כמה מושקע'ה היה הופך את כל [[רוסיה]].

בארץ הקודש שימש תקופה קצרה כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר פטירתו דאג [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] שבנו ימלא את מקומו ברבנות.

== רבנותו ==
על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]] כיהן בעירה [[ז'לובין]]. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיר [[סוראז']].

עקב רבנותו זכה להשפלות רבות כידוע בשיטת הקומוניסטים יש"ו אשר השפילו את הרבנים. ואף ב[[קיץ]] [[תר"צ]] הושלח מביתו כמו שכותב במכתב: "מגרשים אותי מהדירה שלי וממש ח"ו שלא נתגלגל בחוץ עם ילדי הקט' ה' ירחם עלינו".

==מאסרו==
בתחלת [[חורף]] [[תרצ"ב]] נאסר לזמן קצר כמו שכותב: "בשבוע העברה קיימתי מצות ישיבה ותודה לה' גם ברכת הגומל".

==בארץ הקודש==
בכדי שיוכל לצאת מרוסיה ולנסוע לארץ הקודש, השתדל עבורו הר' [[ישראל ג'יקובסון]], ובשנת [[תרצ"ו]] הצליח לעלות לארץ הקודש, שם התישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב.

את מקומו ממלא היום הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יו"ר [[יד לאחים]]

== משפחתו ==
בניו: הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב"ד [[חיפה]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. ר' חיים אקסלרוד.

בנותיו: נחמה נפתלין, דבורה סופר, יוכבד קורלנדסקי, זהבה קוק.

בשנת [[תש"כ]] נפטר ממחלה קשה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אקסלרוד, משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אקסלרוד, משה]]

שיחת משתמש:איציק 770

2009-05-03T17:54:25Z

איציק 770: /* מה עם הקהל? */

שיחת משתמש:חסיד

2009-05-03T17:46:31Z

איציק 770: /* למה למחוק אם אפשר לערוך? */

שיחת משתמש:חסיד

2009-05-03T17:45:54Z

איציק 770: /* למה למחוק אם אפשר לערוך? */

שיחת משתמש:חסיד

2009-05-03T17:34:13Z

איציק 770:

א' סיון תרל"ו

2009-05-03T17:21:55Z

איציק 770: סידורים קטנים

בא' [[סיון]] בשנת [[תרל"ו]] נפטרה [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר האמצעי]] ואשת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].

מסופר, שפעם הזמין הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]] את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא הרה"ח הרה"צ ר' [[מרדכי דב מהורנסטייפל]] לעיירת זקנו [[טשרקאס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה ואמר לו, בזה הלשון: "יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר ועכשיו (אמר הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע לנכדו) – תפסוק אתה, אנו סומכים עליך"...

השיב הנכד הרה"ח הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע לזקנו, בלשונו הפקחית: "בעצם, הסבתא צודקת. חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת".

וכך באמת היה, ביום א' [[סיון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה בתו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ"ע, וכעבור חודשיים וחצי בדיוק ביום [[י"ג אלול תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע.

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ט א]]

שיחה:לוי ביסטריצקי

2009-05-03T17:18:56Z

איציק 770:

מישהו יכול להבהיר מה בדיוק קורה בערך הזה? אולי אפשר לסדר אותו בצורה נורמלית, להוסיף תמונה יפה של הרב ביסטריצקי (התמונה הידועה), לסדר את שנות חייו שכתובים כאן בבאלגן איום ונורא, ולשוות לערך הזה מראה נורמלי. אשמח לשיתוף פעולה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

לוי ביסטריצקי

2009-05-03T17:17:09Z

איציק 770: עריכה ראשונית

[[תמונה:3434342.jpg|left|thumb|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת דולר לברכה מהרבי]]
הרב לוי ביסטריצקי נולד ביום ח' אייר ה'תש"ט, להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי בברוקלין, ניו יורק. הרב ביסטריצקי היה משלוחי [[אדמו"ר שליט"א]] ל[[ארץ הקודש]], שימש כרב קהילת וקרית חב"ד בעיה"ק צפת וחבר ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. בשנת תשנ"ד נתמנה לרבה הראשי של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות המפוארת בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרה"ר לישראל ושימש כחבר מועצת הרבנות הראשית. חיבר עשרות ספרים, בעיקר הקשורים עם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן וזכה ליחס מיוחד מאדמו"ר שליט"א.

==הוריו וזקניו==

סבו מצד אביו היה מרדכי שנשא את מרת שפרה ביסטריצקי, ביתם של לוי וזוגתו מרת רוחמה לאגאוויר, ור' שלמה ויוטלע טרעוויס שהיו גם חסידי חב"ד. בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל. ביום ג' י"ד מנחם אב תשס"ב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. ביום א' י"ט מנחם אב היתה הסתבכות במצב והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.

==מקור השם ביסטריצקי==

המקור לשם המשפחה ביסטריצקי הוא ברוסיה, שם היה גוי ששמו היה ביסטריצקי והיה בעל אחוזה עם יער גדול עם שדות ובהמות וכו'. הוא היה אוהב ישראל שהי' נותן ליהודים להתפרנס מאחוזתו, ועל שמו נקראה משפחת ביסטריצקי לפי הוראת הצאר הרוסי שנתן את השם לסבא של הסבא של ר' לוי.

==קורות חיים תש"ט - תש"ל==

כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת ה'תשכ"ב – ביום ה' אייר, היה ביחידות אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהי' בהצלחה.

בשנת ה'תשכ"ג / ה'תש"ל - בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא מגיע כמה ימים מאוחר.

בעקבות אותה יחידות נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תשל"ג. בישיבה במונטריאול למד את כל הש"ס ובגיל 17 נבחן אצל הרב [[פנחס הירשפרונג]] על סמיכה "יורה יורה" ולאחמ"כ גם ידין ידין. גם רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה באמרם כי היה הולך לישון בשעה אחת בלילה, וקם בארבע בבוקר.

רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[יצחק מאיר גוראריה]] והרב הירשפרונג.

==קורות חיים תש"ל - תש"מ==

בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין, ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה "שימוש" גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] דשכונת [[קראון הייטס]]. מעניין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות "שימוש" אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.

בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם רעייתו מרת אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה, והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה. הרבי הסכים, והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'.

לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל.

בשנת ה'תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון [[מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

בשנת ה'תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. בי"א בשבט נסע ב[[שליחות]] הרבי לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, והרב נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. כשאמר לו חדקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש הרב ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חדקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" והרבי ענה ונתן ברכה "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת ה'תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת. הרב ביסטריצקי החל במנהגו הטוב, שהפך לשם דבר בעולם הרבנות והכשרות, והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות.

בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת".

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון בבית העלמין הישן בצפת.

==קורות חיים תש"מ - תש"נ==

בשנת ה'תש"מ – נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות.

בשנת ה'תשמ"ב - ב[[י"ט כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת התשד"מ - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את הרעיון של סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן בשנה זו החל במנהגו הטוב בכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם.

בהתוועדות ש"פ במדבר מבה"ח סיוון, דיבר הרבי אודותיו בהתוועדות, ואמר שיש לו אהבת ישראל בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם, יש לו קשר מיוחד לרמב"ם.

בשנת ה'תשמ"ו - י"ט כסלו יצא לאור הספר השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. ביחידות של הרב יאלעס אצל הרבי אמר לו הרבי: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפענ"ד, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב – בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי – בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים". ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.

בשנת ה'תשמ"ז – התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת ה'תשמ"ח - ב[[כ"ד טבת]] יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן שיצא לאור עפ"י הוראה מהרבי.

בשנת ה'תשמ"ט – בכ"ז טבת נפטר הרב [[שמחה קפלן]] רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות החדשה. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת שמהווה דוגמא לרבנויות אחרות ברחבי הארץ.

==קורות חיים תש"נ - תשס"ב==

בשנת ה'תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור הספר העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת ה'תשנ"ג - ביום כ"ג באב נבחר לכהן פאר כרבה הראשי של צפת והגליל העליון.

בשנת ה'תשנ"ד - ביום כ"א כסליו הוכתר ע"י הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת בטקס מרשים ומפואר, לרבה הראשי של צפת עיה"ק והגליל העליון.

בשנת ה'תשנ"ה – גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה ע"י הרבנות הראשית לישראל.

בשנת ה'תשנ"ו - בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל לאחר שהציב תוכנית עבודה מכובדת שהתקבלה ברבנות הראשית כאחראי, ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים הכי קטנים בארץ וכל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל.לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת ה'תשנ"ט – לאחר שהיה מוכר ואהוב על הציבור בכלל ועל רבני ישראל בפרט החליט להתמודד שבחודש אדר על הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. התמודד כמועמד עצמאי ונבחר במקום השישי.

בשנת ה'תש"ס - ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה ע"י תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת - חול המועד פסח הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת ה'תשס"א – נתמנה לעורך הראשי של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

בשנת ה'תשס"ב - התחיל להתכונן לבחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של כל גדולי ישראל. כהרגלו הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים עד אשר בפתע פתאום ביום ג' י"ד מנחם אב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, עד שבפתע פתאום ביום א' י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות, והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ביסטריצקי לוי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ביסטריצקי לוי]]

כ"ו אייר תרי"ז

2009-05-03T16:51:19Z

איציק 770:

בכ"ו [[אייר]] בשנת [[תרי"ז]] נפטר הרב ה[[חסיד]] [[יצחק אייזיק מהומיל]].

חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]].

אדמו"ר הצמח צדק הרים את ידיו הקדושים למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר נפטר רבי אייזיק.

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ח כו]]

שיחה:לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)

2009-04-12T23:58:15Z

איציק 770:

בקטע הראשון: "שנפטר בדמי ימיו" מתיחס לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. אם מישהו יכול נא לנסח יותר טוב. --[[משתמש:M&n|M&n]] 15:36, 22 דצמבר 2008 (EST)

== חסידם של שלושה אדמו"רים ==
כפי הנראה הכותב ערך זה העתיקו מ"ימי חב"ד". ושם מובאת העובדה ש'''ר' ברוך שניאור''', '''אביו של הרלוי"צ''', היה חסידם של שלושת האדמו"רים - מהר"ש, הרש"ב, הריי"צ. ולא כפי שנכתב בגוף הערך שהוא היה חסיד של שלושתם. אני משאיר בנתיים כמה ימים את הערך כך, אם יש למישהו הערות, ובאם לא תהיה תגובה אחרת - איאלץ למחוק את המידע השגוי. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחה:עמוד ראשי

2009-04-12T23:47:21Z

איציק 770:

אפשר כולם לכתוב פה ?

את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תקבל ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה עזרה|דפי העזרה]]. אם גם שם לא תמצא, אשמח לעזור לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 10 יוני 2007 (EDT)

== מדור הידעת ==

במדור 'הידעת' נכתב אודות בקשת הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי שיאמר חסידות בי"א שבט תשי"א, ובהמשך לזה נכתב: בקשה שלאחריה החל הרבי באמירת המאמר באתי לגני תש"י.
וצ"ל "באתי לגני '''תשי"א'''" (אולי הכוונה שהרבי התחיל את מאמרו עם חזרה על דברים ממאמר באתי לגני תש"י, אבל אין זה מובן מהתוכן שם. לבד מעצם הענין, שעיקר הדברים לא היו "אמירת המאמר באתי לגני תש"י", אלא מאמר '''חדש''', המבוסס על "באתי לגני תש"י".

העניין טופל. תודה רבה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:58, 10 יוני 2007 (EDT)

ערך מומלץ
אדמו"ר הזקן -
ביום ההולדת שלו, ערך הבעש"ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". שנה לאחר מכן, ביום הרביעי ח"י אלול קה"ת ירדה לעולם נשמה חדשה – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בש'''ת'''י אורות של תורה; תורת הנגלה ותורת החסידות.

השבוע בימי חב"ד
ביום י"ב אלול תרפ"ט, הגיע'''ה''' אדמו"ר הריי"צ בספינה לארה"ב.

??????????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[[משתמש:מענדי פ.|מענדי פ.]] 01:03, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

:אדמ"ר הריי"ץ הגיע לביקור בתאריך הנ"ל, ראה בערך המקורי. בכ"א סודר גם במדור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 05:42, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

- מענין כי אחד משבעת (!?) המושגים בקטגוריה "מושגים בחסידות" הוא דגל משיח...
הייתי מציע להכניסו לכל היותר בענייני הפרסום.
מוכרחים סידר בליובאוויטש.
כל טוב! - מיבין

== אולם דיונים ==

איך כותבים שם? תודה מראש!
:אתה צריך להירשם. הוראות מפורטות אתה יכול לראות ב[[איך לפתוח חשבון חדש|דף הזה]]. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:18, 13 ינואר 2008 (EST)

== מה התועלת בהרשמה? ==

תודה

אתה לא צריך להודיע בכל מקום שאתה לא רשום. בכל אופן, תראה [[למה ליצור חשבון?|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== לגבי תמונתם של אדמו"ר הזקן והרבי בעמוד הראשי ==

חושבני שהבנתי מה הצורך בזה - אם בשל י"ט כסלו או בשל ענין הפצת החסידות שמתחיל באדמוה"ז ושייך במיוחד למושא החבדפדיה. לענ"ד יש לצרף קישור מתחת כל תמונה עם השם (אדמו"ר הזקן, הרבי מלך המשיח שליט"א), בעיקר בשביל אלו שאינם בקיאים ויודעים. במיוחד שמתחת שתי התמונות מופיע הכרזת הקודש. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

כדאי להכניס עתה התמונה של [[הרבי]] והחנוכייה, כפי שראיתי בהיסטוריית הדף שהי' גם ב[[חנוכה]] שעבר. א סאך הצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

כשלוחצים על התמונה, מגיעים לתמןנה עצמה במקום ל[[אדמו"ר שליט"א]]. --[[משתמש:M&n|M&n]] 13:58, 24 דצמבר 2008 (EST)

== ערך החנוכיה הגדולה בעולם ==

נערך מעט על ידי, וכדאי להכניס אותו על תיקוניו (ותיקונים נוספים אם צריך) בעמוד הראשי. וד"ל. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]
:אם יש לך עוד מה להוסיף, אתה מוזמן בשמחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:21, 22 דצמבר 2008 (EST)

== ערך מומלץ כנס הקהל תשס"ט ==

כדאי לשנות כפי שישנו בערך במקומו. בהצלחה.

== מדוע אין מעדכנים את ימי חב"ד? ==
מדוע אין מעדכנים את הימי חב"ד? עכשיו חול המועד ויש כמה וכמה תאריכים (וכפי שפורסם בחדשות של אינפו), מדוע לא שמים אם כן בעמוד הראשי את התאריכים העכשוויים? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחה:תומכי תמימים חיפה (נסגר)

2009-04-07T17:01:06Z

איציק 770:

מה שמו של הרב דוברוסקין המוזכר בגוף הערך? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

תומכי תמימים חיפה (נסגר)

2009-04-07T17:00:48Z

איציק 770:

ישיבת '''תומכי תמימים''' בעיר [[חיפה]], התקיימה בשנות היו"דים למשך כשנה.

הישיבה נוהלה על-ידי הרב דוברוסקין.

מפני סיבות, לא הצליחה הישיבה להחזיק מעמד, ונסגרה.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]

שיחה:אחדות ישראל

2009-04-07T16:52:18Z

איציק 770:

נראה לי שהערך מוגזם לחלוטין, כמות הטקסט לא יכולה להיות כזאת ארוכה, החב"דפדיה לא אמורה להוות מקבץ של שיחות הרבי בעניין אולי כדאי לתמצת את הערך, ולהשאיר את כל השיחות בדף השיחה או בדף עם קישור.

:גם לדעתי הערך לא מתאים להישאר במתכונתו הנוכחית. צריך מישהו שיקח את האחריות לסדר אותו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:42, 7 מאי 2008 (EDT)

::בדיוק הפוך: כיום אין ספר הערכים חב"ד על כל הנושאים בחסידות, וגם אין משהו כמו ספר הליקוטים צמח צדק באינטרנט. הערך הזה הוא משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח שזה בדיוק לשון הרב. אבל מכל הרביים, וגם בהסרת הראשי תיבות, וזאת תהיה הוכחה שאפשרי לעשות הפצת המעיינות באופן הכי נרחב, רחובות הנהר.

::בעצם, בשביל זה קיים כל האינטרנט - בשביל דברי תורה ושיחותיו של הרבי, ורק בדרך אגב, גם לדברי רשות אחרים.

::אבל כל מי שרוצה מוזמן לעשות כעין קיצור ותמצית לכל מה שמבואר בפנים, ולשים את זה בהתחלה. מי שירצה יקרא רק את הקיצור ומי שירצה יקרא את כל התוכן. המחיר של אחסון הוא כל כך זול, וטקסט לוקח כל כך מעט מקום, שאין שום סיבה למה שלא יהיה כל חסידות חב"ד פרושה על הרשת לכל דכפין.

::בהשגחה פרטית, זהו הערך הראשון שנכתב בהרחבה כה עצומה בצמוד למקורות. אם תמצא לומר זהו מה שנאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, בכדי לעשות אחדות ושלום צריכים להיות תלמידי חכמים, ולכן אין מספיק רק ידיעה שטחית, אלא צריכים לדעת את הכול מכל הצדדים.--[[משתמש:אברהםן|אברהםן]] 20:37, 17 מאי 2008 (EDT)

:::ערך כל כך חשוב וכל כך חסר סדר, חבל. מחכים עדיין לאדם עם הסבלנות שיעשה כאן ערך כמו שצריך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:43, 25 אוקטובר 2008 (EDT)

אולי אקח על עצמי את זה בימים הקרובים. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:הלוואי ובהצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:33, 26 אוקטובר 2008 (EDT)
::נו, הערך באמת מוגזם... הימים הקרובים עברו מזמן... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחה:אלול והקהל

2009-04-06T23:11:13Z

איציק 770: סליחה ויישר כח

[[חסיד]] יקר, מחקתי את תוכן הערך שכתבת (למרות שהוא ניתן לשחזור) - אני מחכה לראות ממך מקור לכך בשיחותיו של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]]. בספר "[[קהל גדול]]" ב[[מכתב כללי]] העוסק בענין זה לא נכתב ולו מילה אחת ממה שהזכרת. במחילה ובהצלחה רבה - ממתין לתשובתך בענין, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:פרשת ניצבים [[תשמ"ח]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]* 04:53, 6 אפריל 2009 (EDT)
::סליחה על המחיקה. למיטב ידיעתי אתה "מפעיל מערכת", תוכל להחזיר את הטקסט שכתבת ו/או לשלב אותו בטקסט המצו"ב. זו גם ההזדמנות ליישכ"ח אותך - על כל העבודה הגדולה שאתה עושה כאן, חזק ואמץ! [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

שיחה:סוגיות בענייני הקהל

2009-04-05T09:09:59Z

איציק 770:

מהי החוברת הלזו? מעולם לא נתקלתי בכגון דא? ![[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*!
:חוברת זו יצאה לאור על ידי את"ה העולמי בשנה זו ב-770, תמיהני עליך, האם לא היית בתשרי של שנת הקהל ב-770? כל האורחים קיבלו חוברת זו כתשורה (וכן במסגרת ה"סוגיות", וכפי שנכתב בפנים הערך). הצלחה רבה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
::תיקון טעות: זו החוברת שכל התמימים קיבלו ללמוד בסדרי הלימוד של אש"ל, תחילה חשבתי שהערך עוסק בחוברת שנידונה בערך סמוך - [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]]. עימך הסליחה, אך תמיהתי בעינה עומדת. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

סוגיות בענייני הקהל

2009-04-05T09:08:21Z

איציק 770:

חוברת '''"סוגיות בענייני הקהל"''' יצאה לאור על ידי המחלקה הרוחנית של ארגון "[[הכנסת אורחים - אש"ל]]" לקראת סדרי הלימוד של תלמידי ה[[תמימים]] ברחבי תבל בחודש [[תשרי]] [[ה'תשס"ט]] - [[שנת הקהל]].

החוברת הייחודית נערכה במתכונת של חוברות הפרוייקט "[[סוגיות בגאולה]]" של [[את"ה המרכזי]] שחודשה בשנה שקדמה - [[ה'תשס"ח]], ופתחה את שערי הלימוד בענייני "[[הקהל]]" בפני תלמידי התמימים בפתח שנת "הקהל" בהקיפה נושאים מיוחדים מתוך הסוגיא רחבת ההיקף על גדריה ותוכנה הפרושים בכל הספרים החל מתורה שבכתב, תורה שבעל-פה ועד לשיחות [[אדמו"ר שליט"א]].

שיחה:סוגיות בענייני הקהל

2009-04-05T09:04:16Z

איציק 770:

אלול והקהל

2009-04-05T09:02:28Z

איציק 770:

עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה"[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]" הפרטיים שלו ב"[[בית המקדש]]" הפנימי שלו תוך התמסרות מליאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של "פעולה נמשכת".

[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]]

שיחה:אלול והקהל

2009-04-05T09:00:00Z

איציק 770:

איחול להצלחה בהקהל

2009-04-05T08:54:42Z

איציק 770:

ייחודיותה של שנת הקהל מתבטא בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שהאיחולים של יהודי לחבירו הינם בענייני הקהל, וכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו ב'''ברכה להצלחה בהקהל''' עוד לפני ברכת שלום / חג שמח.

ותוכן הברכה - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - [[כל אחד מלך|והיות שהוא מלך עליהם]] - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים".

איחול זה, אומר [[אדמו"ר שליט"א]], וזה מוסיף לשני עוז ותעצומות ב[[מבצע הקהל]].

[[קטגוריה:מבצע הקהל]]

שיחה:איחול להצלחה בהקהל

2009-04-05T08:52:49Z

איציק 770:

הצעתי לשנות שם ערך זה ל"איחול הקהל" כדברי אד"ש. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

צום גדליה והקהל

2009-04-05T08:51:40Z

איציק 770: עריכה והרחבה ~~~

ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה.

==הקשר הרוחני==

צום גדליה בא בעקבות פיזור בני ישראל, ביטול מלכות בית דוד וביטול חסד אומות העולם (שמינוי גדליה למלך ישראל היה בעקבות חסדו של נבוכאדנצר).

ו"הקהל" ענינו תיקון של שלושת הענינים: ב"הקהל" כל עם ישראל מתקבצים יחד, היפך מהפיזור אחרי מות גדליה; ההקהלה באה דווקא על ידי המלך; וזמן מצות הקהל הוא דווקא בחג הסוכות, אז מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וכשמכירים באומות העולם - זה מסייע להם להתחסד כלפי בני ישראל.

==הקשר הגשמי==

שנת הקהל מתחילה אמנם מראשית השנה, מיום [[ראש השנה והקהל|ראש השנה]], בסיום שנת השמיטה, כמו שכתוב "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה". ההבדל הניכר והגלוי בין שנת השמיטה לשנת הקהל הוא בעבודת האדמה, והיות שהבדל זה מתחיל וישנו רק מ[[צום גדליה]] - ניכרת במיוחד התחלת ופתיחת שנת הקהל בצום גדליה, כי הוא הראשית הממשית והגשמית של [[שנת הקהל]].

[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]]

שיחת משתמש:חסיד

2009-04-01T11:06:55Z

איציק 770: /* זקוקים לעזרתך */

כ"ה אדר ת"ש

2009-03-11T22:20:24Z

איציק 770:

בכ"ה [[אדר]] [[ת"ש]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בעקבות מלחמת העולם השניה, ברכבת מהעיר [[שטוקהלם]] בשבדיה, אליה הגיע יום לפני כן - בכ"ד אדר - לעיר גוטבורג, משם הפליג באניה "דראטינגהאלם" ל[[ארצות הברית]].

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו כה]]

ט"ז אדר תש"ט

2009-03-11T20:29:41Z

איציק 770:

'''ט"ז אדר תש"ט''' הגיעה משלחת מטעם ממשלת [[ארה"ב]] לביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.

המשלחת הגיעה בשעה אחת אחר-הצהריים ל-[[770]]. אדמו"ר הריי"צ קיבלם בחדרו הק', כשהוא לבוש בגדי משי וחבוש בשטריימל, כשלימינו עומד חתנו - כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

לאחר נתינת שלום לחברי המשלחת, אמר הרבי הריי"צ שיחה קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ההשגחה הפרטית הובילה אותו דווקא לכאן, כי מקום זה - ארצות הברית - הוא המקום הראוי ממנו תתנהל הפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה.

אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים השונים לקבלת האזרחות.

בסיום הפגישה נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך רחב ובנתינת יד לשלום.

באותם הימים אמר אדמו"ר שליט"א: "ב"קונגרס" חוקקו חוק מיוחד כדי שכ"ק מו"ח אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".

באותה הזדמנות קיבל גם אדמו"ר שליט"א אזרחות, וכן רעייתו של אדמו"ר הריי"צ - [[הרבנית נחמה דינה]].

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו יו]]

י' אדר ת"ש

2009-03-11T20:19:13Z

איציק 770:

בי' [[אדר ב']] בשנת [[ת"ש]] החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]]. היה זה יום לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית ב[[ט' אדר ת"ש]] אז הכריז על יסוד ישיבת תומכי תמימים בארה"ב.

בהכרזתו על הקמת הישיבה, אמר אדמו"ר הריי"צ: "אנו המהגרים - יותר נכון המובאים הנה - הובאו לכאן לשם עבודה במסירות נפש, לעשות את אמריקה למקום תורה. יודע אני היטב אילו כוחות מסירות נפש זקוקים לכך, אך בטוחני כי בזכות אבות קדושים נצליח במסירות הנפש שלנו לתורה ומצוות בדרכי החסידות.

תוך זמן מסויים תהי' ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" הישיבה הגדולה ביותר, ותלמידי הישיבה יאירו את הבתים היהודיים ויתנו הגבהת רוח לרבנים המקומיים שיתמסרו להרבצת התורה...

מובטחני בזכות אבותי הקדושים כי תוך זמן קצר מאד תהא ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" לא רק הישיבה הגדולה והמסועפת במדינה, כי אם גם - אור המאיר וכח המעורר ומורה דרך ההתעסקות לרבנים וראשי הישיבות וה' יצליח לנו בגשמיות וברוחניות..."

ואכן, למחרת בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, החלו קומץ של תלמידים את לימודיהם בישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש".

הבטחתו של אדמו"ר הריי"צ קוימה במלואה, וישיבת "תומכי תמימים" הפכה תוך זמן קצר לישיבה הגדולה ביותר בארה"ב.

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו י]]

ט' אדר ת"ש

2009-03-11T19:30:13Z

איציק 770:

[[תמונה:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|left|thumb|200px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארה"ב]]

ביום ט' אדר ב' בשנת [[ת"ש]] הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חצי כדור התחתון]] - ארצות הברית. איתו הגיעו רעייתו [[הרבנית נחמה דינה]] ואמו [[הרבנית שטערנא שרה]].

באותו יום הקים הרבי הריי"צ את ישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ליובאוויטש בארצות הברית.

כך מסופר ביומן המסע: "ביום שני ח' אדר ב', בשעה 6 בערב, אחרי שנים עשר ימי הפלגה, עגנה האניה שהביאה את כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לחופי ניו-יורק. על פי חוק, אניה המגיעה לנמל אחרי השעה 4 בצהריים, לא מאפשרים לנוסעיה לרדת עד למחרת בבוקר.

ביום שלישי ט' אדר ב' הגיעו אלפים לקבל את פניו הק'. כאשר נראה הרבי יוצא מהאניה, פרץ הקהל בצעקת "שלום עליכם", ורבים ברכו ברכת "שהחיינו".

משלחות מכל הארגונים היהודים בארה"ב באו לקבל את פניו של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ. גם ראש העיר שלח את נציגו לקבל את פני הרבי. לאחר קבלת פני קצרה באולם הנמל, יצא הרבי הריי"צ אל מלון גרייסטאן שבמנהטן, שם השתכן בתקופה הראשונה לבואו לארה"ב".

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ט]]