חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)

2025-08-24T20:25:21Z

איטשע קלימן: /* תולדות חיים */ עריכה

[[קובץ:מענדל_פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן בתצלום משנותיו האחרונות]]
הרב '''מנחם מענדל פלדמן''' ([[תר"פ]]-[[ט"ז כסלו]] [[תשס"ט]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[בולטימור]], רב קהילת 'שארית ישראל' וקהילת 'צמח צדק', ומחשובי הרבנים בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] לאביו הרב דב פלדמן.

למד בצעירותו בישיבת [[תורה ודעת]], ולאחר הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי [[ארצות הברית]] והקמת ישיבת תומכי תמימים, היה מבחירי התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בשנותיה הראשונות, ומראשוני השלוחים של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית.

בהתוועדות [[חג השבועות]] [[תש"ד]] הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מענדל לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מאיר גרינברג]]{{הערה|לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען.}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו{{הערה|על כך ראה: [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת רחל, בת הרב [[אליהו סימפסון]] שימש תקופה קצרה כרב קהילה בג'קסונוויל, פלורידה, ולאחר מכן נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[בולטימור]] שם כיהן בתפקידי רבנות שונים במשך למעלה משישים שנה.

בההתועדות של פורים תשח"י{{הערה|הקלטת ההתועדות באתר "אשרינו" אפhttps://ashreinu.app/#/player/parentEvent~393_event~7445}} הרבי חיפש אותו באמרו "הרב ר' מנחם מענדל פעלדמאן איז דא?" ואמר לו "ער זאל נעמען דעם קינד, דעם זון, און אריינגעבן אין תומכי תמימים" ודיבר איתו באריכות על זה, ואח"כ תבע הרבי מבנו שילך ללמוד בתו"ת אפילו בלי הסכמת אביו, באמרו "דו דארפסט גארניט פרעגן ביים טאט'ן . . דאס איז ניט נוגע, דו דארפסט אנהויבן לערנען אין תומכי תמימים, און דער אויבערשטער וועט דיר העלפן אז דו זאלסט אויס וואקסן זיין א חסיד און ירא שמים און א למדן", ואח"כ ציוה הרבי לבנו לומר לחיים. אח"כ אמר לו הרבי שיסכים באמרו "ביסט מסכים? ס'וועט זיין געזינטער אז איר וועט אויכעט מסכים זיין, וואס דארף ער טאן היפך רצון האב?!". אח"כ אמר הרבי לאלו שמסביבו "זייט ביי עם פועל עס זאל זיין עד דלא ידע", ואח"כ אמר לו "אדער איר האלט דערביי אדער איר האלט ניט דעביי אדער איר דארפט דאס נאך מיישב זיין, זאל דיר דער אויבערשטער העלפן אז לאחר ישוב הדעת זאל אויסקומען די החלטה אין אן אופן וואס דאס איז מתאים לכוונה העליונה". אלו שמסביבו לחצו עליו לומר תירוץ ברור, ואמר להם הרבי "וואס דארף איך האבן אן ענטפער, דער עיקר דארף מען האבן, ער זאל טאן אזוי".

ב[[כ"ז סיון]] [[תנש"א]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], ואמר לרבי שהוא היה ב[[אוסטרליה]], ושם דיברו שכיון שהזמן שם קודם, הרי [[משיח]] יתגלה שם תחילה. הרבי אמר לו שפה (ב[[ברוקלין]]) שמעו אחרת - שהוא הולך להתגלות בברוקלין, ושהקב"ה יעשה כשני השיטות, ויתגלה בבת אחת בשני המקומות{{הערה|[http://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%91770/ היכן יתגלה משיח קודם – באוסטרליה או ב-770?] באתר {{אינפו}}}}.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בסידני אצל בנו הרב [[פנחס פלדמן]], עד לפטירתו ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"ט]] בגיל 89.

נטמן לצד זוגתו בבית העלמין היהודי בסדיני, אוסטרליה.

==משפחתו==
*אחיו, ר' יצחק פלדמן{{הערה|ממקורבי משפחת בית הרב. עמד בקשר קרוב עם נכדו היחיד של אדמו"ר הריי"צ, דבר שגרר בעקבותיו ביקורת נוקבת בעת [[משפט הספרים]].}}.
*בנו, הרב [[פנחס פלדמן]] - משלוחי הרבי ב[[סידני]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_086.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים]
*'''[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/858600/jewish/Proud-Father-in-Law-Proud-Son-in-Law.htm חתן גאה]''', ראיון וידאו באתר {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים במרילנד]]

מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)

2025-08-24T20:24:56Z

איטשע קלימן: /* תולדות חיים */ מקור

[[קובץ:מענדל_פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן בתצלום משנותיו האחרונות]]
הרב '''מנחם מענדל פלדמן''' ([[תר"פ]]-[[ט"ז כסלו]] [[תשס"ט]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[בולטימור]], רב קהילת 'שארית ישראל' וקהילת 'צמח צדק', ומחשובי הרבנים בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] לאביו הרב דב פלדמן.

למד בצעירותו בישיבת [[תורה ודעת]], ולאחר הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי [[ארצות הברית]] והקמת ישיבת תומכי תמימים, היה מבחירי התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בשנותיה הראשונות, ומראשוני השלוחים של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית.

בהתוועדות [[חג השבועות]] [[תש"ד]] הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מענדל לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מאיר גרינברג]]{{הערה|לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען.}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו{{הערה|על כך ראה:[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת רחל, בת הרב [[אליהו סימפסון]] שימש תקופה קצרה כרב קהילה בג'קסונוויל, פלורידה, ולאחר מכן נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[בולטימור]] שם כיהן בתפקידי רבנות שונים במשך למעלה משישים שנה.

בההתועדות של פורים תשח"י{{הערה|הקלטת ההתועדות באתר "אשרינו" אפhttps://ashreinu.app/#/player/parentEvent~393_event~7445}} הרבי חיפש אותו באמרו "הרב ר' מנחם מענדל פעלדמאן איז דא?" ואמר לו "ער זאל נעמען דעם קינד, דעם זון, און אריינגעבן אין תומכי תמימים" ודיבר איתו באריכות על זה, ואח"כ תבע הרבי מבנו שילך ללמוד בתו"ת אפילו בלי הסכמת אביו, באמרו "דו דארפסט גארניט פרעגן ביים טאט'ן . . דאס איז ניט נוגע, דו דארפסט אנהויבן לערנען אין תומכי תמימים, און דער אויבערשטער וועט דיר העלפן אז דו זאלסט אויס וואקסן זיין א חסיד און ירא שמים און א למדן", ואח"כ ציוה הרבי לבנו לומר לחיים. אח"כ אמר לו הרבי שיסכים באמרו "ביסט מסכים? ס'וועט זיין געזינטער אז איר וועט אויכעט מסכים זיין, וואס דארף ער טאן היפך רצון האב?!". אח"כ אמר הרבי לאלו שמסביבו "זייט ביי עם פועל עס זאל זיין עד דלא ידע", ואח"כ אמר לו "אדער איר האלט דערביי אדער איר האלט ניט דעביי אדער איר דארפט דאס נאך מיישב זיין, זאל דיר דער אויבערשטער העלפן אז לאחר ישוב הדעת זאל אויסקומען די החלטה אין אן אופן וואס דאס איז מתאים לכוונה העליונה". אלו שמסביבו לחצו עליו לומר תירוץ ברור, ואמר להם הרבי "וואס דארף איך האבן אן ענטפער, דער עיקר דארף מען האבן, ער זאל טאן אזוי".

ב[[כ"ז סיון]] [[תנש"א]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], ואמר לרבי שהוא היה ב[[אוסטרליה]], ושם דיברו שכיון שהזמן שם קודם, הרי [[משיח]] יתגלה שם תחילה. הרבי אמר לו שפה (ב[[ברוקלין]]) שמעו אחרת - שהוא הולך להתגלות בברוקלין, ושהקב"ה יעשה כשני השיטות, ויתגלה בבת אחת בשני המקומות{{הערה|[http://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%91770/ היכן יתגלה משיח קודם – באוסטרליה או ב-770?] באתר {{אינפו}}}}.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בסידני אצל בנו הרב [[פנחס פלדמן]], עד לפטירתו ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"ט]] בגיל 89.

נטמן לצד זוגתו בבית העלמין היהודי בסדיני, אוסטרליה.

==משפחתו==
*אחיו, ר' יצחק פלדמן{{הערה|ממקורבי משפחת בית הרב. עמד בקשר קרוב עם נכדו היחיד של אדמו"ר הריי"צ, דבר שגרר בעקבותיו ביקורת נוקבת בעת [[משפט הספרים]].}}.
*בנו, הרב [[פנחס פלדמן]] - משלוחי הרבי ב[[סידני]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_086.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים]
*'''[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/858600/jewish/Proud-Father-in-Law-Proud-Son-in-Law.htm חתן גאה]''', ראיון וידאו באתר {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים במרילנד]]

מאיר גרינברג

2025-08-24T20:21:03Z

איטשע קלימן: /* חבר הנהלה בתומכי תמימים */ מקור

{{מקורות}}
{{לעריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינברג]]הרב '''מאיר גרינברג''' נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מה[[עיירה]] אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]]. נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול]] [[תשס"ח]].

הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי כמלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].

== ימי נעוריו ==
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מ[[רוסיה]] כרב [[בית הכנסת]] - ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.

לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון [[תר"צ]], שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם.

ב[[חורף]] תר"צ, נרשם מאיר ל[[ישיבת "תורה ודעת"]]. הוא שובץ למחלקת התחלת לימוד גמרא. הרב ג'יקובסון שרצה לקדם אותו למד איתו שעה וחצי כל יום, על מנת שב[[חודש אלול]] [[תרצ"א]], יכנס כבר לכיתה המתקדמת יותר. ואכן בשנה הבאה היה הוא כבר במחלקה הגבוהה של הישיבה, בה לימד הרב שפירא.

ר' ישראל סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, וקבע איתו שיעור ב[[ספר התניא]] פעם בשבוע. עם הזמן השיעור התרחב וכמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה.

מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" - בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.

ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת".

== נסיעתו לרבי הריי"צ ==
בשנת [[תרצ"ט]] היה ר' מאיר מששת הבחורים האמריקאים הראשונים שנסעו לרבי הריי"צ, ל[[אטווצק]]. בדרך לאטווצק, עברו ב[[פריז]], שם פגשו את [[הרבי מלך המשיח]], שהעביר באמצעותם תרופות לרבי הריי"צ. בהמשך הנסיעה, נפגשו הבחורים בחיילים גרמנים שבדקו את כל חפציהם, וכשהגיעו לחבילה שאלו מה יש בה. ר' מאיר ענה: "כלום", ובנס המשיכו החיילים הלאה.

הבחורים הגיעו לרבי בתחילת [[חודש אלול]] תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת [[מלחמת העולם השנייה]] שפרצה בי"ז [[אלול]] תרצ"ט.
למחרת כבר היו הם ברכבת ל[[ורשה]], משם ל[[ריגא]], שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה ל[[ארצות הברית]].

לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. [[הרבי הריי"צ]] התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].
בסיום ה[[יחידות]] ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' [[מרדכי דובין]], העסקן החסידי הנודע מ[[לטביה]], שעסק רבות בהצלת הרבי.

כשחזר לאמריקה, זכה ר' מאיר להיות מה[[תמים|תמימים]] הראשונים שהחלו ללמוד ב"[[תומכי תמימים 770]]" שהקים הרבי הקודם, עם בואו לאמריקה.

== השליחות לשיקגו ==
כבר ב[[אלול]] [[ת"ש]], נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם ב[[דטרויט]] ו[[מילווקי]] (כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות הייתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד.

לפני שהגיע למקום שלח הרבי מכתב לקהילת [[אנ"ש]] בעיר ובה הוא מבקשם לדאוג לתלמידו החשוב. כך כתב הרבי גם לר' [[שלום פויזנר]] שהתגורר אז בעיר. במכתב זה מכנה הרבי את ר' מאיר "תלמידנו היקר והחביב".

במסגרת השליחות, ביקר ר' מאיר אצל רבנים מכל האיזור.

ב[[חודש חשוון]] [[תש"א]], הגיע ל[[ארצות הברית]] ר' [[משה לייב רודשטיין]], ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את [[אגודת חסידי חב"ד]]. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות.

== חבר הנהלה בתומכי תמימים ==
ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל [[סמיכה לרבנות]] מהישיבה ב-[[770]], מתורה ודעת, ומר' [[משה פיינשטיין]]. הוא היה מהראשונים שקבלו [[סמיכה]] מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות.

אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-[[770]]. אחד מתלמידיו היה [[יהודה קלמן מארלו]], ה[[מד"א]] של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כ[[משגיח]] ב[[זאל]].

בשנת תש"ב, היה ר' מאיר אחד מארבעים הרבנים שנקראו לאסיפה מיוחדת אצל הרבי הקודם, באסיפה זו אמר הרבי "ה' עזר ויסדנו פה ישיבה, אולם כעת צר לנו המקום". הרבי תבע מהרבנים המשתתפים לעזור ב"[[קרן הבנין]]", עבור ישיבת תומכי תמימים.

בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "[[אחי תמימים]]", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת.

בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|1=לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען. [=אם אתה רוצה להפוך את החלק העליון למתוק, תקשיח את הפה כמו זר כמוך. עליכם לשלב את חוק הערב בשולחן פסק הדין בחושן. צריך ללכת להשתתף בפגישות בכל המפגשים הלגיטימיים ולראות שזה צריך להיות בפגישות כל התלמידים ולספר להם את מה שנאמר קודם: זה ברור וכו 'וכו' והעצות רלוונטיות א) תורה ביראת כבוד, לימוד 15 דקות של חסידות או מוסר בכל יום, ב) מנהיגות על פי התורה, מה שעליהם ללמד בלימוד החול צריך להיות על פי התורה וההנהגה כולה צריכה להיות על פי תורה; לכל אחד צריך להיות קבוצה שתלמד אותם].}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו{{הערה|על כך ראה: [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}.

כשנתיים אחרי החתונה יצאו בני הזוג ל[[שליחות]] בעיר וואסטר שבמסצ'וסטס, שם התמנה ר' מאיר לרב הראשי של העיר, תפקיד שמחייב להיות גם הרב של חמשת בתי הכנסת ששכנו בה.

בשנת [[תש"י]], היה ר' מאיר בקשר רציף עם הרבי בעניני עסקנות הכלל, אולם שיחות הטלפון הארוכות שהתקיימו ביניהם, לא הסתפקו בכך, והרבי מצא בו בן שיחה ראוי גם לשיחה לימודית. ר' מאיר סיפר, שבכל פעם שהרבי ענה לו לשאלה, היה זה באופן של נדמה לי, אני חושב וכדומה. כמובן, שכל מה שהרבי אמר היה בדיוק מוחלט.

== "חזק כחלמיש צור" ==
ב[[חודש חשון]] [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים הייתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים - אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.

בכ"א [[אייר]] [[תש"ח]], עוד שהיה רב בוואסטר, קיבל הרב גרינברג מכתב מהרבי ובו כותב לו:
".. במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו על פי התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק - בדברי [[אהבה]] וקירוב - אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב.. "

בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו.

ב[[תשי"ח]], נכנס ר' מאיר ל[[יחידות]] ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן" ([[הקב"ה]] יתן לך עוד 20 שנה לחיות). היהודי נפטר בשנת [[תשל"ח]], בערך באותה התקופה.

באותה ה[[יחידות]] הרבי שאל את היהודי אם הוא מכיר את הרבי הקודם. כשהשיב היהודי בשלילה, נענה הרבי: "אה (כמו חבל). אבער, דו וויסט וואס? קוק אויף ראביי גרינבערג'ס אייגן, ער האט געזען מיין שווער, קוק אויף עם און דו קענסט זען מיין שווער דורך עם." [=אבל אתה יודע מה? תסתכל על העיניים של הרב גרינברג, הוא ראה את השווער, ואתה יכול לראות את השווער דרכו].

== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==
ב[[תשי"ט]], התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו - ר' ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטון.

השיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת [[אהלי תורה]], שהיה אז [[משגיח]] בישיבה.

כחלק מעבודת הרבנות שלו, היה ר' מאיר חבר ב"[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]]", ואף כיהן כנשיאו, תפקיד בו זכה לפעול גדולות ונצורות בעבור הרבי, בעניינים שבהם הרבי לא רצה לפעול רשמית בשם חב"ד. הרב [[חדקוב]] התקשר, למשל, פעם בשביל שהרב גרינברג ישלח מכתב דחוף לממשלת [[רוסיה]], דבר שלא יכל היה להיות בשם חב"ד, כידוע.

ב[[שנות המ']] נשלח הרב גרינברג על ידי הרבי ל[[ברזיל]], לדאוג לכך שהרב בלומנפלד, יקבל את עול הרבנות של אביו.

== למדן אדיר ==
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמה משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן" (למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג.

אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' [[שניאור זלמן גוראריה]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) ורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".

גם בעולם הליטאי החזיקו ממנו כלמדן עצום. הוא עמד בהתכתבויות בהלכה עם רבים מגדולי התורה, כמו ר' [[משה פיינשטיין]] ועוד. בכל שנה בתאריך י"ח כסלו, יום היארצייט של הרב היימן שהיה ראש הישיבה שלו ב"תורה ודעת", היה מוסר שיעור בישיבה.

עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[יצחק הוטנר]], בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).

הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' [[אליעזר טורין]], לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.

== סגן יו"ר "עדינו" ומזכיר "ועד ביקור חולים" ==

ב[[תש"ה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" - יושב הראש היה ר' [[מרדכי מנטליק]].

בשנת [[תש"ז]], היה ר' מאיר מזכיר הנהלת "[[ועד ביקור חולים]]" שתחת "[[מחנה ישראל]]". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הריי"צ, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב [[אנ"ש]], וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.

== אמונתו ברבי כמלך המשיח ==

הרב גרינברג חי באמונה פשוטה שהרבי הוא [[מלך המשיח]], וכך חינך אף את ילדיו.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]], המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא היה מראשוני החותמים על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

== פטירתו ==
כשהיה בגיל שבעים, ברך אותו הרבי "יאריך ימים על ממלכתו". הברכה התקיימה. הרב מאיר גרינברג, זכה להאריך ימים ולכהן עוד עשרות שנים כרב וראש ישיבה.

ב[[ג' אלול]] [[תשס"ח]] נפטר.

== ספריו==
*'''שיעורי גיטין''' - על [[מסכת גיטין]].
*'''שיעורי מסכתות''' - על [[סדר מועד]].

== משפחתו==
'''בניו''':
*ר' [[ישראל העשיל גרינברג]], רב ו[[שליח]] הרבי בבופולו, ניו יורק.
*ר' יוסף יצחק גרינברג, מראשי ישיבת [[תפארת מנחם סיגייט]].
*ר' מנחם מענדל גרינברג - ניו ג'רזי.

'''בנותיו'''
*מרת שטערנא.
*מרת חאשע פריידא - אשת ר' יוסף שלמה סמיועלס, שליח הרבי ב[[מילווקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/pride-of-the-american-tmimim/ הגאווה של התמימים האמריקאים]'''{{אנש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרינברג, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]

דובער בוימגרטן

2025-08-24T20:20:26Z

איטשע קלימן: /* תולדות חיים */ מקור

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי לאנגנטינה|אחר=משפיע בישיבה קטנה באנגנטינה|ראו=[[דובער בוימגארטען (תשל"ח)]]}}
[[קובץ:R_berel_b..jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובער בוימגרטן]]
[[קובץ:מסיבות שבת.png|ממוזער|הרב דובער בוימגרטן (מימין) מראה ל{{ה|רבי}} סיכה עם סמל [[מסיבות שבת]]]]
הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]] - [[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]], כונה גם בשם: '''בער'ל'''), היה [[שליח]] [[הרבי]] ל[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברוקלין]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב זאב בוימגרטן ולאמו מרת מיריל. בבחרותו היה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת"ש]].

לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. אדמו"ר הריי"צ רצה לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] ל[[ארבע כוסות]], ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור יין - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].

ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש"ד]] מינה אותו אדמו"ר הריי"צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] (יחד עם ר' [[מאיר גרינברג]] ור' [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מענדל פלדמן]]) שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית{{הערה|בהתוועדות [[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו, וציין לשבח את הרב בוימגארטן שהיה זה שפעל בצורה טובה ביותר דווקא משום שהניח את שכלו על הצד - על כך ראה: [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו"ר הריי"צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.

עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב בוימגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט"ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.

בשנת [[תשט"ז]] החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב"דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו"ר הרש"ב]].

הוא היה מיוזמי ה[[פגישה עם חב"ד|פגישות]] עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].

===מכתביו===
לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של [[חסידות חב"ד]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.

במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל"ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל"ה תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.
[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדפיס מתוך ספר שיצא על תולדותיו של הרב בוימגרטן]]

===פטירתו===
פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]] בעת ביקורו באנגליה.
פטירתו הייתה לאחרי [[ראש חודש כסלו|האירוע שעבר הרבי בתשל"ח]], שאז הוא ועוד שני חסידים מסרו שנותיהם לחיי הרבי בפני ארון קודש, וכך הווה שכולם נפטרו באותה שנה.

על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק ב[[מסירות נפש]] בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]] - קראון הייטס
*אחותו מרת יאכיט, אשת הרב [[שלום בער אייכהורן]]
*בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]]
*בתו, ציריל אשת הרב [[אברהם ליפסקר]]
*בתו, הענע רבקה אשת הרב מנחם דוב חיים סאליק

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*תולדות התמימים בארצות הברית מאת הרב יוסף יצחק קעלער

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2895554/jewish/How-Chabad-Took-Root-in-Argentina-The-Early-Years.htm התייסדות חסידות חב"ד באנגרטינה וחלקו של הרב בוימגרטן]
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7005&CategoryID=1417 ממצולות הנהר - מעשה שהיה] מתוך עלון [[שיחת השבוע]] גיליון 1229
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/הכתב%20והמכתב.pdf הכתב והמכתב]''', מכתבים ומענות שזכה לקבל מהרבי לאורך השנים, תשורה מנישואי משפחת עמאר תשפ"ג
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/דוד%20ועלקא%20בויטנר%20-%20יד%20כסלו%20תשפד.pdf המשלח והשליח תדפיס מספר תולדות ר' בערל בוימגארטן]''', תשורה בויטנר - בוימגארטן כסלו תשפ"ד
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/03-02-2024-19-33-54-תשורה-קסטל-סילבערבערג.pdf השליח והמשלח]'''{{הערה|יש שני תדפיסים עם שמות דומים שיצאו באותה תקופה - השליחו והמשלח, המשלח והשליח}} חלק שלישי, תשורה מנישואי קוטלר - סילבערבערג שבט תשפ"ד {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/2895554/jewish/How-Chabad-Took-Root-in-Argentina-The-Early-Years.htm כיצד חב"ד השתרשה בארגנטינה: השנים הראשונות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:משפחת בוימגרטן]]
[[en:Dovber Baumgarten]]

שלמה קרליבך

2025-08-24T19:56:29Z

איטשע קלימן: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
'''שלמה קרליבך''' (מכונה '''שלוימל'ה''', [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב (תואר)|רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב עבר על הלכות מסויימות וחרג מגדרי ה[[צניעות]] ב[[הלכה]].

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אך אט אט, הוא החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא מקל בהלכות ומשתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.[דרוש מקור]

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה{{מקור}}.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בחלקים מהציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]] והחרדי. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל את פני האדמו"ר הריי"צ {{הערה|קרליבך סיפר על כך בעצמו. נתן אופיר (אופנבך), "שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו",(הוצאת משכל, 2017), עמ' 40 ובהערה 9 שם.}}, ולהתברך שוב מפיו. אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

אביהם של שלמה קרליבך ואחיו התאום אליהו חיים כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41}}.

בראש השנה תש"י זכו האחים קרליבך להתפלל עם אדמו"ר הריי"צ ב-770. שלמה קרליבך התרשם עמוקות מתפילתו של אדמו"ר הריי"צ ומבכיו בתפילת ערבית של ליל ראש השנה שנמשכה שעות ארוכות. קרליבך אמר שראה כי פניו של אדמו"ר הריי"צ האירו כמו פניו של משה רבינו כשירד מהר סיני. לימים סיפר קרליבך אודות אדמו"ר הריי"צ: "כשהרבי היה מסתכל בך, הרגשת ממש את המבט שלו חודר לעצמיותך, נוגע ממש בנשמתך"{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 42, וראו מקורות שם בהערות 16,15,14}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, [[זלמן שלומי שכטר]]{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]. קרליבך מספר על תקופה זו ב:"ראיון עם שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו - YouTubehttps://www.youtube.com › watch"}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין{{הערה|בספר "הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 50, נכתב שהרבי הורה לקרליבך לקבל סמיכה והיה זה בחנוכה, "בדצמבר 1953". ושם מופיע גם תיאור קבלת הסמיכה מהרב הוטנר.}}.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות.
קרליבך ביקר בשנת תש"י (בתקופה שלאחר י' שבט) בשליחותו של הרבי בישיבה הגבוהה בשיקגו. הרבי מסר לקרליבך 200 דולר עבור הוצאות הנסיעה. קרליבך הגיע לשיקגו, הציג עצמו כאיש עסקים ובשעות הלילה ארגן שיעורי חסידות בישיבה בחדר צדדי. כך עשה גם בישיבות בקליבלנד (כנראה בישיבת טלז) ובדטרויט{{הערה| "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 45.}}. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

כמו כן, זכה קרליבך באותם ימים לקבל מכתבים מהרבי בקשר לפעילותו{{הערה|שם=אופיר|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 47. צילומים מהמכתבים מופיעים בספר "the real shlomo" לר' חיים דלפין, עמ' 89 ועמ' 131.}}.

הרבי שלח את קרליבך לבוסטון בקיץ תשי"א לעסוק בשליחות. קרליבך התארח אצל משפחת קרינסקי החב"דית. באותם ימים, קרליבך ביקר במפגשים של "בני עקיבא" בבוסטון וקירב אותם לחסידות {{הערה|שם=אופיר}}.

בתשי"ב הקים קרליבך ארגון בשם "קבוצת הנוער החסידית האקדמית". הוא לימד את הצעירים תניא ועוד ספרי חסידות חב"ד. כמסופר לעיל, הביא קרליבך את קבוצת הצעירים לרבי באותה שנה. הרבי הנחה את חברי הקבוצה שעל כל אחד ואחת מהם מוטלת החובה לקרב יהודי אחר לה' {{הערה|אופיר, שם, עמ' 48, מעדותה של ברכה לבטוב שהייתה אז בת 18 והשתתפה בקבוצת הלימוד. וראה בשיחת הרבי שבהערה 14.}}. הרבי גם כתב מכתב לחברי הקבוצה לרגל חג החנוכה וביקשם שיפיצו את אור התורה והחסידות{{הערה|אופיר, שם, עמ' 48. וכן The real shlomo, עמ' 97-98}}.

קרליבך ארגן שיעורי חסידות באוניברסיטאות בניו יורק. הוא טען שהצליח להביא יותר מ-2000 תלמידים ותלמידות לשיעורי חסידות אלו{{הערה|אופיר, שם, עמ' 48, מתוך ריאיון של קרליבך לעיתון "חירות", 9 בספטמבר 1960, עמ' 4.}}. כמו כן סיפר שבין תשי"א לתשי"ד לימד מאות בחורי ישיבות את תורת חסידות חב"ד {{הערה|שם=אופיר}}.

בכ"ה אייר תשי"ב כותב הרבי מכתב לקרליבך ובו הוא עונה על שאלה שהופנתה לקרליבך על ידי סטודנט מאוניברסיטת קולגייט, המילטון, ניו יורק. השאלה הייתה בנוגע לאמונת עם ישראל במתן תורה ובתורה מן השמים, והרבי עונה על שאלת הסטודנט {{הערה| מורה לדור נבוך, חלק ב, עמ' 66–68. המכתב שנכתב במקור באנגלית, נדפס שם בתרגום ללה"ק.}}.

בקיץ תשי"ד (20 ביוני 1954) נערך כנס מטעם "ארגון אנשי מדע שומרי תורה" (AOJS) בפילדלפיה. קרליבך השתתף בכנס בשליחותו של הרבי אשר "התעניין בארגון AOJS ובשאלת השילוב בין תורה למדע". (הרבי גם נפגש עוד לפני כן, בשנת תשי"ב עם שני מדענים דתיים מארגון זה והם הציגו בפני הרבי את תוכניות הארגון.){{הערה|נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 51 ובהערה 42 שם.}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|שם=ראיון|מתוך: ראיון עם שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=ראיון}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך. בראיון בערוץ 7 אצל אבי מסלו{{הערה|שם=ראיון}}, טען קרליבך כי הרבי אמר לו: "אם אתה רוצה לעשות על דעת עצמך - תעשה", ומאז, סיים קרליבך, עשיתי קצת על דעת עצמי.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

קרליבך הפסיק לפעול כשליח הרבי בשנת תשט"ו (1955). בנוסף לסיבות הנזכרות לעיל, קרליבך גם טען שלא הייתה לו פרנסה מן השליחות {{הערה|מראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4}}. לטענתו, המזכיר הרב חודקוב שהיה ממונה על המל"ח סירב לממן את ההוצאות שלו במסעות הקירוב (מפני שהתנגד להופעותיו המעורבות){{הערה|ראו: נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 52 ובהערה 45 שם.}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו של קרליבך כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדושה] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות, ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, ששלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש] {{אינפו}} {{קישור שבור}}.}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד {{הערה|בראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4, הוא אומר: "הפסקתי לעבוד בשביל הרבי מליובאביץ', אם כי אני ממשיך לקיים עימו קשר".}}, וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדי. הוא המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מניין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר הייתה שם?"...}}.

לעיתים השתתף בהתוועדויות חסידיות. כך למשל הופיע באופן ספונטני בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ט בקהילת חב"ד בסידני והשתתף בהתוועדות{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 225}}.

אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].

בראיון שנערך עימו בסוף ימיו (ונדפס שנים לאחר מכן בעיתון "שעה טובה") התבטא קרליבך על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה']. בראיון הנ"ל לאבי מסלו בערוץ 7.}}.

אודות התקשרותו לרבי, אחרי קבלת הנשיאות, סיפר קרליבך:
"הרבי ממש נפח בי נשמה חדשה. כל מי שראיתי, רציתי לתפוס אותו ולצעוק: 'געוואלד, האם אינך יודע שקיים רבי בעולם?' החלטתי שכאשר אשב ברכבת התחתית, לא אזוז משם עד שאמצא יהודי ואלמד אותו תורה"{{הערה|ספר "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 46, מנאום שנשא קרליבך בחודש תמוז תשנ"ד במנהטן.}}.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] נשא דברים לזיכרון הרבי באירוע חב"די ב[[מנהטן]].

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.

בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.עדות המצטרפת לאחרות על תשובה שעשה לפני פטירתו}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ווי וואנט משיח נאו (קרליבך)]], [[שיבנה בית המקדש (קרליבך)]]}}
שלמה קרליבך הוא בין האמנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שניים מלחניו של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו.
כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.}}{{הערה|[[מפי השמועה]] מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/141914 "ומקרבן לתורה": מדוע עזב שלמה קרליבך את ליובאוויטש?] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות ; תש"י - תשט"ו - ליל ב' דחג הפסח תשי"ד], עמ' 17 - 20.

==לקריאה נוספת==
ר' חיים דלפין, The Real Shlomo (שלמה האמיתי) – על יחסו ועולמו הפנימי של שלמה קרליבך, תשע"ה (באנגלית).

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

שלמה קרליבך

2025-08-24T19:55:50Z

איטשע קלימן: /* קישורים חיצוניים */ עריכה

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
'''שלמה קרליבך''' (מכונה '''שלוימל'ה''', [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב (תואר)|רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב עבר על הלכות מסויימות וחרג מגדרי ה[[צניעות]] ב[[הלכה]].

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אך אט אט, הוא החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא מקל בהלכות ומשתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.[דרוש מקור]

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה{{מקור}}.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בחלקים מהציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]] והחרדי. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל את פני האדמו"ר הריי"צ {{הערה|קרליבך סיפר על כך בעצמו. נתן אופיר (אופנבך), "שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו",(הוצאת משכל, 2017), עמ' 40 ובהערה 9 שם.}}, ולהתברך שוב מפיו. אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

אביהם של שלמה קרליבך ואחיו התאום אליהו חיים כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41}}.

בראש השנה תש"י זכו האחים קרליבך להתפלל עם אדמו"ר הריי"צ ב-770. שלמה קרליבך התרשם עמוקות מתפילתו של אדמו"ר הריי"צ ומבכיו בתפילת ערבית של ליל ראש השנה שנמשכה שעות ארוכות. קרליבך אמר שראה כי פניו של אדמו"ר הריי"צ האירו כמו פניו של משה רבינו כשירד מהר סיני. לימים סיפר קרליבך אודות אדמו"ר הריי"צ: "כשהרבי היה מסתכל בך, הרגשת ממש את המבט שלו חודר לעצמיותך, נוגע ממש בנשמתך"{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 42, וראו מקורות שם בהערות 16,15,14}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, [[זלמן שלומי שכטר]]{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]. קרליבך מספר על תקופה זו ב:"ראיון עם שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו - YouTubehttps://www.youtube.com › watch"}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין{{הערה|בספר "הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 50, נכתב שהרבי הורה לקרליבך לקבל סמיכה והיה זה בחנוכה, "בדצמבר 1953". ושם מופיע גם תיאור קבלת הסמיכה מהרב הוטנר.}}.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות.
קרליבך ביקר בשנת תש"י (בתקופה שלאחר י' שבט) בשליחותו של הרבי בישיבה הגבוהה בשיקגו. הרבי מסר לקרליבך 200 דולר עבור הוצאות הנסיעה. קרליבך הגיע לשיקגו, הציג עצמו כאיש עסקים ובשעות הלילה ארגן שיעורי חסידות בישיבה בחדר צדדי. כך עשה גם בישיבות בקליבלנד (כנראה בישיבת טלז) ובדטרויט{{הערה| "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 45.}}. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

כמו כן, זכה קרליבך באותם ימים לקבל מכתבים מהרבי בקשר לפעילותו{{הערה|שם=אופיר|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 47. צילומים מהמכתבים מופיעים בספר "the real shlomo" לר' חיים דלפין, עמ' 89 ועמ' 131.}}.

הרבי שלח את קרליבך לבוסטון בקיץ תשי"א לעסוק בשליחות. קרליבך התארח אצל משפחת קרינסקי החב"דית. באותם ימים, קרליבך ביקר במפגשים של "בני עקיבא" בבוסטון וקירב אותם לחסידות {{הערה|שם=אופיר}}.

בתשי"ב הקים קרליבך ארגון בשם "קבוצת הנוער החסידית האקדמית". הוא לימד את הצעירים תניא ועוד ספרי חסידות חב"ד. כמסופר לעיל, הביא קרליבך את קבוצת הצעירים לרבי באותה שנה. הרבי הנחה את חברי הקבוצה שעל כל אחד ואחת מהם מוטלת החובה לקרב יהודי אחר לה' {{הערה|אופיר, שם, עמ' 48, מעדותה של ברכה לבטוב שהייתה אז בת 18 והשתתפה בקבוצת הלימוד. וראה בשיחת הרבי שבהערה 14.}}. הרבי גם כתב מכתב לחברי הקבוצה לרגל חג החנוכה וביקשם שיפיצו את אור התורה והחסידות{{הערה|אופיר, שם, עמ' 48. וכן The real shlomo, עמ' 97-98}}.

קרליבך ארגן שיעורי חסידות באוניברסיטאות בניו יורק. הוא טען שהצליח להביא יותר מ-2000 תלמידים ותלמידות לשיעורי חסידות אלו{{הערה|אופיר, שם, עמ' 48, מתוך ריאיון של קרליבך לעיתון "חירות", 9 בספטמבר 1960, עמ' 4.}}. כמו כן סיפר שבין תשי"א לתשי"ד לימד מאות בחורי ישיבות את תורת חסידות חב"ד {{הערה|שם=אופיר}}.

בכ"ה אייר תשי"ב כותב הרבי מכתב לקרליבך ובו הוא עונה על שאלה שהופנתה לקרליבך על ידי סטודנט מאוניברסיטת קולגייט, המילטון, ניו יורק. השאלה הייתה בנוגע לאמונת עם ישראל במתן תורה ובתורה מן השמים, והרבי עונה על שאלת הסטודנט {{הערה| מורה לדור נבוך, חלק ב, עמ' 66–68. המכתב שנכתב במקור באנגלית, נדפס שם בתרגום ללה"ק.}}.

בקיץ תשי"ד (20 ביוני 1954) נערך כנס מטעם "ארגון אנשי מדע שומרי תורה" (AOJS) בפילדלפיה. קרליבך השתתף בכנס בשליחותו של הרבי אשר "התעניין בארגון AOJS ובשאלת השילוב בין תורה למדע". (הרבי גם נפגש עוד לפני כן, בשנת תשי"ב עם שני מדענים דתיים מארגון זה והם הציגו בפני הרבי את תוכניות הארגון.){{הערה|נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 51 ובהערה 42 שם.}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|שם=ראיון|מתוך: ראיון עם שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=ראיון}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך. בראיון בערוץ 7 אצל אבי מסלו{{הערה|שם=ראיון}}, טען קרליבך כי הרבי אמר לו: "אם אתה רוצה לעשות על דעת עצמך - תעשה", ומאז, סיים קרליבך, עשיתי קצת על דעת עצמי.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

קרליבך הפסיק לפעול כשליח הרבי בשנת תשט"ו (1955). בנוסף לסיבות הנזכרות לעיל, קרליבך גם טען שלא הייתה לו פרנסה מן השליחות {{הערה|מראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4}}. לטענתו, המזכיר הרב חודקוב שהיה ממונה על המל"ח סירב לממן את ההוצאות שלו במסעות הקירוב (מפני שהתנגד להופעותיו המעורבות){{הערה|ראו: נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 52 ובהערה 45 שם.}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו של קרליבך כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדושה] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות, ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, ששלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש] {{אינפו}} {{קישור שבור}}.}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד {{הערה|בראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4, הוא אומר: "הפסקתי לעבוד בשביל הרבי מליובאביץ', אם כי אני ממשיך לקיים עימו קשר".}}, וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדי. הוא המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מניין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר הייתה שם?"...}}.

לעיתים השתתף בהתוועדויות חסידיות. כך למשל הופיע באופן ספונטני בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ט בקהילת חב"ד בסידני והשתתף בהתוועדות{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 225}}.

אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].

בראיון שנערך עימו בסוף ימיו (ונדפס שנים לאחר מכן בעיתון "שעה טובה") התבטא קרליבך על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה']. בראיון הנ"ל לאבי מסלו בערוץ 7.}}.

אודות התקשרותו לרבי, אחרי קבלת הנשיאות, סיפר קרליבך:
"הרבי ממש נפח בי נשמה חדשה. כל מי שראיתי, רציתי לתפוס אותו ולצעוק: 'געוואלד, האם אינך יודע שקיים רבי בעולם?' החלטתי שכאשר אשב ברכבת התחתית, לא אזוז משם עד שאמצא יהודי ואלמד אותו תורה"{{הערה|ספר "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 46, מנאום שנשא קרליבך בחודש תמוז תשנ"ד במנהטן.}}.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] נשא דברים לזיכרון הרבי באירוע חב"די ב[[מנהטן]].

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.

בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.עדות המצטרפת לאחרות על תשובה שעשה לפני פטירתו}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ווי וואנט משיח נאו (קרליבך)]], [[שיבנה בית המקדש (קרליבך)]]}}
שלמה קרליבך הוא בין האמנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שניים מלחניו של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו.
כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.}}{{הערה|[[מפי השמועה]] מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/141914 "ומקרבן לתורה": מדוע עזב שלמה קרליבך את ליובאוויטש?] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות ; תש"י - תשט"ו], עמ' 17 - 20.

==לקריאה נוספת==
ר' חיים דלפין, The Real Shlomo (שלמה האמיתי) – על יחסו ועולמו הפנימי של שלמה קרליבך, תשע"ה (באנגלית).

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

חנוך הענדל הבלין

2025-08-24T19:53:49Z

איטשע קלימן: /* הנהלת ישיבת תורת אמת */ מקור

{{עריכה|כללית, והרבה דברים שצריך למחוק}}
[[קובץ:חנוך הענדל הבלין.png|שמאל|ממוזער|250px|הבלין בצעירותו]]
'''חנוך הענדל הבלין''' ([[תרנ"ט]] - [[ח' אלול]] [[תשכ"ח]]), היה מנהל ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] (ומונה לתפקיד וכיהן בו ללא תיאום עם אדמו"רי חב"ד נשיאי ישיבת תורת אמת) עד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|שהרבי]] גרם להדחתו באמצעות עסקני חב"ד]] ב[[ירושלים]] שתבעו את הבלין לדין תורה שהתקיים בעקבות מלחמתו ב[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] וב[[הרבי|רבי]]. הבלין היה מראשי הפעילים להשגת [[סרטיפיקטים]] לחסידי חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ט]] ב[[הורודישץ']] לרב [[שלמה זלמן הבלין]], ששימש באותה עת בראשות סניף [[תומכי תמימים הורודישץ'|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ונקרא על שמו של המשפיע הרב [[חנוך הענדל קוגל]] שאביו היה קשור אליו במיוחד{{הערה|המשפיע (הבלין) עמ' כ.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] פעל למען השגת [[סרטיפיקטים]] (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים ועיכובים רבים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש, לצורך פעילות זאת קיבל עזרה רבה מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

== הנהלת ישיבת תורת אמת ==
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב הבלין (עומד משמאל) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
[[קובץ:פסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק בית הדין בדין תורה של ליובאוויטש מול הבלין]]
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב אשר כיהן כנשיא הישיבה ואחריו אדמו"ר הריי"צ והרבי נשיאי הישיבה. כראש הישיבה שימש בתחילה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת [[חסידות חב"ד]], סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה ללא רשות חברי ההנהלה וללא בקשת רשות מנשיא הישיבה אדמו"ר הריי"צ והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת [[חסידות חב"ד]].

מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], גם אחרי שנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שהודיע לו כי הוא מודח מתפקידו ללא הועיל, עד שנת [[תשט"ז]], אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ב{{ה|רבנות הראשית}}{{הערה|1=בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70363. לצילום פסק הדין] {{אינפו}}}}.

במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ{{הערה|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[הרבי]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}.
כמו כן, הרבי הפציר רבות ברבני ועסקני חב"ד בארץ הקדש, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]], להשתדל לפעול בענינו של הבלין, ועד לסילוקו המלא מהנהלת ישיבת תורת אמת{{הערה|באגרת לרב זווין מיום י"ג מ"ח תשט"ו (הבא להלן נשמט מאגרת זו באג"ק), כותב הרבי כך: מ"ש אודות הענין דהבלין, והסברא שיסלק עצמו על ידי פיצויים. הנה מה שיש לקבוע בזה ענינים שאין לוותר, הם: שהסילוק יבוא הן מצדו והן מצד כל המשפחה בניו ובנותיו וכו' . . גודל הפענסיא הרי כנ"ל יש להקטינה ביותר . . ולדעתי זהו ענין שאי אפשר לוותר, שאין חוטא ועאכו"כ פושע נשכר. עכלה"ק, וכבוד אלקים הסתר דבר, יש שם אריכות גדולה בזה.}}.

חשובי חסידי חב"ד בירושלים ובתל אביב, נאבקו למען גאולת תורת אמת מידי המשתלט עליה כדי להעבירה לידי הרבי, והבלין התנקם בעסקנים שנאבקו בשביל הרבי ופעל גם בקרב שלטונות המקומיים, עד שבגין הלשנותיו נאלץ הרב משה אשכנזי לעזוב את ארץ הקודש{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 27 - 33.}}.

הבלין נפטר ב[[ח' אלול]] [[תשכ"ט]].

במשך השנים העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין) על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.

== משפחתו ==
* אשתו, חוה הבלין.
* בנו, אליהו דוד, נשוי לברכה מלכה מבית זיסמן אב לשבעה בנים אשר בנם השני נקרא על שם סבו.
* בתו, שיינה.
* בתו, שולמית אביגיל.
* בנו, שלמה זלמן.
* בנו, דוד זאב.
* בתו, חיה שרה.
* בתו, מלכה יהודית.
* בתו, דבורה.
* בתו, רבקה.
* בנו, אליעזר דוב.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין, חנוך הענדל}}
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]

קובץ:הרב חיים יהושע זקלס.png

2025-07-29T18:53:42Z

איטשע קלימן: עריכה

הרב זקלס - מקור: חב"ד און ליין

חיים יהושע זקלס

2025-07-27T20:02:40Z

איטשע קלימן: /* קישורים חיצוניים */ עריכה

[[קובץ:ח זקלס.jpg|ממוזער|הרב חיים זקלס (מימין) - יחד עם חמיו הרב שמעון אייזנבך - מוסר לראש העיר אילת ספר שכתבה אישתו (תשע"ה)]]
[[קובץ:הרב חיים יהושע זקלס.jpg|ממוזער|הרב זקלס ([[ה'תשפ"ה]])]]
הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]] ו[[מחנך|מחנך כיתה]] ב[[בית ספר נט|חיידר נט]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' [[יוסף יצחק זקלס]] ולשרה זקלס.

זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]] בשנת [[תנש"א]] בהיותו ילד.

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשס"ז]] נשא את נחמה דינה בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ל[[אילת]] והחל להתגורר במשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], נכון לשנת [[תשפ"ה]] משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.

הרב זקלס שימש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד. והוא מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הלחין את הניגון "מתגברים" של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על קטע ממכתבו של [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]]{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/895394/ הלהיט המרגש לי' שבט: אליסף חפץ משיק ניגון מעורר געגועים] {{אינפו}}}}. השיר תפס תאוצה בחב"ד וזכה לפופולריות רבה.

לקראת [[י' בשבט]] [[תשפ"ה]] הלחין את הניגון "ער איז דא"{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/1178744/ אליסף חפץ בסינגל קליפ מרגש וסוחף – "ער איז דא"] {{אינפו}}}} של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על שיחה מהתוועדות [[ט"ו בשבט]] [[תשל"ט]], השיר גם הוא יצר תאוצה וזכה לתגובות רבות ומרגשות.

בשנת [[תשפ"ה]] התראיין לר' [[אפרים קמיסר]] במסגרת תכנית של ארגון [[כרמי שלי]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|161232|כשבחור מעיר את המשפיע שלו ב-12:30 בלילה||ח' אדר ב' תשפ"ד}}
*'''לקט התוועדויות של הרב זקלס:''' [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/08/66b6146f8dfa5_1723208815.pdf '''אויפגעהויבן''' - חלק א'], [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/164126 כשהתמימים החליטו לכתוב את התוועדויות המשפיע. זו התוצאה] {{חב"ד און ליין}}}}; [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/07/688295130e020_1753388307.pdf '''אנווארמען''' - חלק ב'], [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/170783 אנווארמען: הקובץ שהוציאו הבחורים וקראתי אותו פעמיים] {{חב"ד און ליין}}}} {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקלס, חיים יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת זקלס]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:מורים בחיידר נט]]

חיים יהושע זקלס

2025-07-27T19:58:27Z

איטשע קלימן: /* תולדות חיים */ עריכה

[[קובץ:ח זקלס.jpg|ממוזער|הרב חיים זקלס (מימין) - יחד עם חמיו הרב שמעון אייזנבך - מוסר לראש העיר אילת ספר שכתבה אישתו (תשע"ה)]]
[[קובץ:הרב חיים יהושע זקלס.jpg|ממוזער|הרב זקלס ([[ה'תשפ"ה]])]]
הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]] ו[[מחנך|מחנך כיתה]] ב[[בית ספר נט|חיידר נט]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' [[יוסף יצחק זקלס]] ולשרה זקלס.

זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]] בשנת [[תנש"א]] בהיותו ילד.

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשס"ז]] נשא את נחמה דינה בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ל[[אילת]] והחל להתגורר במשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], נכון לשנת [[תשפ"ה]] משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.

הרב זקלס שימש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד. והוא מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הלחין את הניגון "מתגברים" של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על קטע ממכתבו של [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]]{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/895394/ הלהיט המרגש לי' שבט: אליסף חפץ משיק ניגון מעורר געגועים] {{אינפו}}}}. השיר תפס תאוצה בחב"ד וזכה לפופולריות רבה.

לקראת [[י' בשבט]] [[תשפ"ה]] הלחין את הניגון "ער איז דא"{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/1178744/ אליסף חפץ בסינגל קליפ מרגש וסוחף – "ער איז דא"] {{אינפו}}}} של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על שיחה מהתוועדות [[ט"ו בשבט]] [[תשל"ט]], השיר גם הוא יצר תאוצה וזכה לתגובות רבות ומרגשות.

בשנת [[תשפ"ה]] התראיין לר' [[אפרים קמיסר]] במסגרת תכנית של ארגון [[כרמי שלי]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|161232|כשבחור מעיר את המשפיע שלו ב-12:30 בלילה||ח' אדר ב' תשפ"ד}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/08/66b6146f8dfa5_1723208815.pdf '''אויפגעהויבן''' - לקט התוועדויות של הרב זקלס], [[תשפ"ד]] {{PDF}}{{הערה|[https://col.org.il/news/164126 כשהתמימים החליטו לכתוב את התוועדויות המשפיע. זו התוצאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקלס, חיים יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת זקלס]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:מורים בחיידר נט]]

שיחה:שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2025-07-09T06:06:51Z

איטשע קלימן:

למיטב ידעתי אין קשר בין אשת ר' הירשל איזנבך למשפ' סלונים. הכותב מתבקש לציין מקור.
:הוספתי בקשת מקור בגוף הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ד 10:25, 18 במאי 2014 (UTC)
::אני כבר מוסיף בקשת מקור על כך שקוראים לו שמעון בן ציון למרות שבציבור הוא ידוע רק בשם שמעון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:11, 18 במאי 2014 (UTC)
:::היות שערער על כך מישהו, שמתי בקשת מקור. אם אתה - 'להתראות' - בטוח שכך הדבר אפשר להסירו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשע"ד 14:13, 19 במאי 2014 (UTC)
::::זה מצחיק אותי. אם מי שמערער היה טוען בתוקף שלא, היינו שהוא יודע בוודאות, היה הגיון בדרישה כזו, אבל האנונימי הנ"ל סך הכל '''לא יודע'''. אז שיברר. אני לא בטוח, אבל כשכתבתי את זה הסתמכתי על מקור כל שהוא, ואין שום הגיון לשים תבית מקור בכל פינה. אם רוצים אפשר למחוק, אבל לדעתי מדובר בטיפשות על גבול ה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:18, 19 במאי 2014 (UTC)
:::::לא כתבתי ש'''איני יודע''', כתבתי שלמיטב '''ידיעתי''' אין קשר. והחילוק ברור. בכל מקרה, למיטב ידיעתי היא מבית גוראי או משהו בסגנון.

== הגנה ==
ממליץ למי שיכול לשים הגנה שישים על זה הגנה למקרה הצורך.

למה? [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 03:50, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ב 03:50, 21 ביוני 2022 (UTC)

== הגזמה! ==

נראה לי קצת מוגזם חמש תמונות על אותו אדם...! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 09:59, א' בתמוז, ה'תש"ף ''(23 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

מה בדיוק ההגזמה ? לא מובן
זה גם לא חידוש גדול , תעיין בערכים על שלוחי הרבי מה"מ ברחבי העולם וגם שם זה ככה. [[משתמש:ש'|ש']] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 11:01, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 7 ביולי 2020 (UTC)
:התמונה השניה והאחרונה לא מוכרחים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:23 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף

== מנהל מוסדות ==

אלו מוסדות מנהל? [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 08:06, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 08:06, 14 ביוני 2024 (IDT)
:רעייתו מנהלת אחד מבתי ספר חב"ד [[משתמש:אלכסנדר|אלכסנדר]] - [[שיחת משתמש:אלכסנדר|שיחה]], 09:30, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 09:30, 14 ביוני 2024 (IDT)
הוא לא מנהל שום מוסדות!
פעם יצאה מודעה בה נכתב שכל המוסדות באילת '''שייכים''' '''אליו'''

חיים יהושע זקלס

2025-05-29T16:10:06Z

איטשע קלימן: /* תולדות חיים */ לא קשור

[[קובץ:ח זקלס.jpg|ממוזער|הרב חיים זקלס (מימין) - יחד עם חמיו הרב שמעון אייזנבך - מוסר לראש העיר אילת ספר שכתבה אישתו (תשע"ה)]]
[[קובץ:הרב חיים יהושע זקלס.jpg|ממוזער|הרב זקלס ([[ה'תשפ"ה]])]]
הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]] ו[[מחנך|מחנך כיתה]] ב[[בית ספר נט|חיידר נט]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' [[יוסף יצחק זקלס]] ולשרה זקלס. זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]] בשנת [[תנש"א]] בהיותו ילד.

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשס"ז]] נשא את נחמה דינה בת הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ל[[אילת]] והחל להתגורר במשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]] משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.

הרב זקלס שימש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד. והוא מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הלחין את הניגון "מתגברים" של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על קטע ממכתבו של [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]]{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/895394/ הלהיט המרגש לי' שבט: אליסף חפץ משיק ניגון מעורר געגועים] {{אינפו}}}}. השיר תפס תאוצה בחב"ד וזכה לפופולריות רבה.

לקראת [[י' בשבט]] [[תשפ"ה]] הלחין את הניגון "ער איז דא"{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/1178744/ אליסף חפץ בסינגל קליפ מרגש וסוחף – "ער איז דא"] {{אינפו}}}} של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על שיחה מהתוועדות [[ט"ו בשבט]] [[תשל"ט]], השיר גם הוא יצר תאוצה וזכה לתגובות רבות ומרגשות.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|161232|כשבחור מעיר את המשפיע שלו ב-12:30 בלילה||ח' אדר ב' תשפ"ד}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/08/66b6146f8dfa5_1723208815.pdf '''אויפגעהויבן''' - לקט התוועדויות של הרב זקלס], [[תשפ"ד]] {{PDF}}{{הערה|[https://col.org.il/news/164126 כשהתמימים החליטו לכתוב את התוועדויות המשפיע. זו התוצאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקלס, חיים יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת זקלס]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]

לוי יצחק זלמנסון

2025-04-21T21:08:02Z

איטשע קלימן:

רבי '''לוי יצחק זלמנסון''', ([[תקע"א]] / [[תקע"ב]] - [[כ"ה אדר א']] [[תרל"ב]]), היה נכד [[אדמו"ר האמצעי]] וחתן [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
נולד בסוף [[תקע"א]] או בשנת [[תקע"ב]]. אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כ[[בעל מנגן]] עצום - את חוש הנגינה.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=419 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.]}}

[[נישואין|נשא]] את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] בתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]].

היה רב העיר [[וועליז']] לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערה|הרבי, תולדות הצ"צ שב[[דרך מצוותיך]].}}

היה מחותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ר' ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ר' ישראל נח מצד נוסף, לאחר שאחותו פריידא הייתה אשתו של ר' ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה).

בבית רבי כותב עליו{{הערה|ח"ג פרק ז.}}:
היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע ל[[וויטעבסק]] להתרפאות ונפטר שמה ושם מ"כ.

הרבי הריי"צ כתב עליו{{הערה|נדפס בקיצור תולדות חב"ד עמ' 99.}}:
היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.

נפטר ביום שלישי [[כ"ה אדר]] ראשון [[תרל"ב]] ב[[וויטעבסק]] ושם מנוחתו כבוד.{{הערה|ידיעה על פטירתו התפרסמה ב"המגיד", שנה 16 גליון 12 עמ' 3.}}

== משפחתו ==
*בנו, ר' שניאור זלמנסון, [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרבנית פערל דבורה בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] בן [[הצמח צדק]]. בנו, לייב. בתו, נשאה בזוו"ש לר' ישראל אשר ליבא.
*בנו, ר' יוסף חיים זלמנסון. היה [[שליח ציבור|חזן]] ובעל תוקע לפעמים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]}}. היה חתנו של בעל 'מגן אבות' מקאפוסט.
*בנו, ר' מרדכי דובער. נזכר במרשם ברדיטשוב תרי"ח. אשתו - שרה. במכתב ה[[צמח צדק]] מזכיר אותו כמתגורר באורשע.
*בתו, הרבנית רבקה אשת ר' יהודה לייב קנופף מוויטבסק . נפטרה [[ט"ו אייר]] [[תרצ"ג]].{{הערה|מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.}}
*בתו, הרבנית פעריל אשת ר' [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]].

== לקריאה נוספת ==
*דובער זקלס, '''בני יקותיאל - תולדות רבי יקותיאל זלמן וואלעס נ"ע, חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ובנו רבי לוי יצחק זלמנסון נ"ע חתן כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק', נכדי הגה"ק מברדיטשוב זי"ע - פרק ב' '''', בתוך "[[היכל הבעש"ט]]", גיליון מ"ה, עמ' תכ"ח - תמ"ג.

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

יקותיאל זלמן ולס

2025-04-21T21:06:28Z

איטשע קלימן:

{{עריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ"נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י"א מגזע יוחסין{{ש}}בנש"ק מוהר"ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז"ל{{ש}}ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו"ה לוי יצחק אב"ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י"ז חתן{{ש}}אדמו"ר הק' מו"ה{{ש}}דובער נ"ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער"ח ניסן{{ש}}שנת תרכ"ז תנצב"ה]]
הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (תקנ"ה - [[כ"ט אדר ב']] [[תרכ"ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

== תולדות חייו ==
נולד לרב יוסף שמחה בונים ב"ר אהרן (שהיה חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]). שם אשת ר' יוסף בונם במרשמי ברדיטשוב היא ליבא.

בשבוע [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]] נשא לאשה את בת [[אדמו"ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר [[ליאדי]]. הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע ל[[ליאדי]] להשתתף בחתונה שלהם. [[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת [[אדמו"ר האמצעי]]. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] בזלאבין ב[[פרשת נשא]] [[תקס"ז]] (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").}}.

== שם אשתו ==
יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.

הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה נח שניאורסון|שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר"נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר"ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.

ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו"ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|רבקה ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.

במרשם ברדיטשוב תקצ"ד נזכרת רבקה כאשתו, במרשמי תר"י ותרט"ו אינה נזכרת אבל במרשמי ברדיטשוב תרי"ח מצוין שמה יוכבד. כנראה שנישא לה בשנית.

== פטירתו ==
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ"ט אדר]] ב' שנת [[תרכ"ד]]. ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש"נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו"ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[לוי יצחק זלמנסון]] - חתנו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נשא לאישה את בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]]. שימש כאב"ד וראש ישיבה בעיר [[וועליז]]'.
* בנו, הרב [[שניאור זלמנסון]]{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]]; ונקרא על שמו.}}{{הערה|לו בן לוי יצחק, שהיה נשוי לארליה/ארגליה, ולהם ילדים: משה, נחום, מרים, פערל. מתוך מרשמי Olkhovets 1883/1894.}}.
* בנו, מנחם ישראל, יליד תק"ף. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ"ד.
* בתו, רויזא-שרה. נזכרת במרשם ברדיטשוב תקצ"ד.
* בנו, ר' פנחס אהרן, יליד תקפ"ג. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ"ד/תרי"ח. אשתו צביה ב"ר זליג. בנו: יעקב יצחק.
* בתו, מרת פריידא - אשת אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסאהן]] מ[[ניעז'ין]] - בנו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בתו, מרת קיילא, אשת ר' דובער כהן.
== לקריאה נוספת ==
*דובער זקלס, '''בני יקותיאל - תולדות רבי יקותיאל זלמן וואלעס נ"ע, חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - פרק א'''', בתוך "[[היכל הבעש"ט]]", גיליון מ"ה, עמ' ת"כ - תכ"ח.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch

{{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

היכל הבעש"ט (גיליון)

2025-04-21T21:04:22Z

איטשע קלימן: /* היכל הבעש"ט המחודש */

[[קובץ:היכל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער גליון ל"ו, [[כסלו]] [[תשע"ה]]]]
'''היכל ה[[בעל שם טוב]]''' הינו כתב עת תורני ומחקרי המהווה מאסף למשנת החסידות, תולדותיה וגנזיה. עד כה יצאו לאור כארבעים גיליונות.

==תולדות הבטאון==
הגליון הראשון יצא לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]], עד לשנת [[תשע"ה]] יצא לאור על ידי [[היכל מנחם (בורו פארק)]]{{הערה|חלק מהגליונות בשיתוף [[היכל מנחם (מונסי)]].}},

הגליון בא בתור תחליף לבטאון 'באור החסידות' ברצון המערכת להביא תוכן עמוק יותר של עניני הפצת החסידות.

בתוכן ישנם המדורים הקבועים: מגנזי ההיכל; מעיין החסידות; אגרות הצדיקים; אור בהיכל; אלה תולדות; דרכי החסידים; נקודה בהיכלא; משולחן הספרים; תגובות וזוטות.

במהלך השנים התפרסמו בו חשיפות רבות שהכו גלים בעולם החסידות. מבניהם יש לציין: [[בית רבי (ספר)|הספר בית רבי]] במהדורא קמא, "יסוד העבודה" ([[חסידות סלונים]]) במהדורא קמא ועוד. כמו כן התפרסמו סדרות מאמרים המבארים נושאים יסודיים בחסידות (מאת הרב [[יואל כהן]] והרב נחום גרינוואלד), מאמרים רבים של בירור מנהגי החסידים, וסדרה מיוחדת מאת הרב [[עמרם בלוי]] על תולדות בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובניהם.

לאחר הופעת גיליון לו (כסלו תשע"ה) פסקה הופעתו למשך זמן ממושך.

==היכל הבעש"ט המחודש==
בשנת [[תשע"ט]] התחדשה הופעתו על ידי "מכון הבעש"ט".

על הכריכה נכתב "היכל הבעש"ט - '''המחודש'''"; בהתחדשות זו הוחלפו רוב חברי המערכת והשתנתה הגישה של הפרסומים בביטאון.

נכון לקיץ [[תשפ"ה]] יצאו לאור מ"ה גיליונות.

הסגנון המחודש של הביטאון עוסק בעיקר במאמרים עיוניים ארוכים שנועדים לחוקרים וחובבי תולדות מעמיקים. על כן הסירו העורכים את כל המדורים שעיקרם היה ביאור מושגים והשקפות החסידות.

==חברי המערכת הישנה==
* יושב ראש - הרב [[יעקב לייב אלטיין]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
* עורך אחראי - הרב [[גדליה אוברלנדר]] [[רב]] דביהמ"ד "היכל מנחם" - מונסי
* עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]] [[משפיע]] ו[[רב]] קהילת חב"ד בלייקווד
* יועץ למערכת - הרב [[דוד אולידורט]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]

==חברי המערכת החדשה==
* עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]]
* עורך - הרב [[ברוך אוברלנדר]]
* עורך - הרב [[מנחם מענדל קסטל]]
* יועץ למערכת - הרב [[דוד אולידורט]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/18oQaITCEKfFU-E5ILEgODlwIooge4MKf?usp=sharing תוכן ענינים מכל הגליונות]
* [https://hebrewbooks.org/65693 גליון א, באתר hebrewbooks] (כולם נמצאים שם עכשיו)
* [https://hebrewbooks.org/65728 גליון לו, באתר hebrewbooks]
* [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/hical/ גיליון מרתק ו"נשכני" של אחד מקובצי העיון והמחקר הכי מקוריים בעולם החרדי - "היכל הבעל שם טוב"], באתר "עלי ספר"
* מנחם ברונפמן, [https://www.alysefer.com/hichal40/ "היכל בתוך היכל: היכל הבעש"ט כרך מ' {{*}} סקירה"], באתר "עלי ספר"
* [https://drive.google.com/drive/folders/18oQaITCEKfFU-E5ILEgODlwIooge4MKf גליונות היכל הבעשט]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

שיחה:גבאי בית הכנסת 770

2025-04-10T14:16:31Z

איטשע קלימן: /* הת' שמואל חיטריק */

א' מחב"ד למה מחקת את עריכתי?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 22:42, כ"ד באדר, ה'תשפ"א 22:42, 8 במרץ 2021 (UTC)
:אחרי בקשת סליחה וכו', אינו שייך לערך על דבר, '''גבאי 770''', אולי שייך לערך על נגיף הקרונה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 22:50, כ"ד באדר, ה'תשפ"א 22:50, 8 במרץ 2021 (UTC)
הקטע"נגיף הקורונה" לענ"ד לא שייך לכאן.
כמו"כ חב"דפדי'היא אמורה להיות "ניטרלית" ככה שה"בעז"ה" בסוף לכאורה לא אמור להיות כתוב.

<big>יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!
</big>--[[משתמש:מוקצן של המלך|מוקצן של המלך]] - [[שיחת משתמש:מוקצן של המלך|שיחה]], 07:53, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"א (UTC)

== הספרי תורה ב 770 ==

לא ידוע למה נמחק הפסקה על הספרי תורה, בו בזמן שזה מאחריות הגבאים והם לוקחים על זה אחריות ודואגים לזה, ומחליטים מה יוצא ומתי יוצא, והרבי בפירוש '''כתב''' שאחרי כל ההוראות שלו בנוגע לס"ת של משיח, אזי '''שהגבאים''' יחליטו וכו', וזה ממש באחריות הגבאים. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 09:45, ג' באדר ב', ה'תשפ"ב 09:45, 6 במרץ 2022 (UTC)

== הת' שמואל חיטריק ==

מחקתי את ההערה על כך שהרבי שליט"א אמר שאם יהיה אחדות אז הילד יבריא, כי לא נאמר כך אלא ש"ודבר ודאי שלתמים הנ"ל תהי׳ רפואה שלימה ורפואה קרובה, לאריכות ימים ושנים טובות, ויצליח ויהי׳ גדול בנגלה דתורה וגדול בפנימיות התורה" (ד"מ, בלק מ"ז) ללא תנאים, לכאורה צריך גם למחוק את השורה על זה שהתמים הנ"ל נפטר, כי אם הרבי אמר שלתמים הנ"ל יהיה "רפואה שלימה" ב"ודאי", אז לא היה כלום (כשם שהדבר כך בנוגע לרבי שיל"ו). מה דעת ה{{חב"דפדים פעילים}}. --[[משתמש:איטשע קלימן|איטשע קלימן]] - [[שיחת משתמש:איטשע קלימן|שיחה]], 17:16, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה 17:16, 10 באפריל 2025 (IDT)

שיחה:גבאי בית הכנסת 770

2025-04-10T14:16:08Z

איטשע קלימן: /* הת' שמואל חיטריק */ פסקה חדשה

א' מחב"ד למה מחקת את עריכתי?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 22:42, כ"ד באדר, ה'תשפ"א 22:42, 8 במרץ 2021 (UTC)
:אחרי בקשת סליחה וכו', אינו שייך לערך על דבר, '''גבאי 770''', אולי שייך לערך על נגיף הקרונה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 22:50, כ"ד באדר, ה'תשפ"א 22:50, 8 במרץ 2021 (UTC)
הקטע"נגיף הקורונה" לענ"ד לא שייך לכאן.
כמו"כ חב"דפדי'היא אמורה להיות "ניטרלית" ככה שה"בעז"ה" בסוף לכאורה לא אמור להיות כתוב.

<big>יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!
</big>--[[משתמש:מוקצן של המלך|מוקצן של המלך]] - [[שיחת משתמש:מוקצן של המלך|שיחה]], 07:53, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"א (UTC)

== הספרי תורה ב 770 ==

לא ידוע למה נמחק הפסקה על הספרי תורה, בו בזמן שזה מאחריות הגבאים והם לוקחים על זה אחריות ודואגים לזה, ומחליטים מה יוצא ומתי יוצא, והרבי בפירוש '''כתב''' שאחרי כל ההוראות שלו בנוגע לס"ת של משיח, אזי '''שהגבאים''' יחליטו וכו', וזה ממש באחריות הגבאים. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 09:45, ג' באדר ב', ה'תשפ"ב 09:45, 6 במרץ 2022 (UTC)

== הת' שמואל חיטריק ==

מחקתי את ההערה על כך שהרבי שליט"א אמר שאם יהיה אחדות אז הילד יבריא, כי לא נאמר כך אלא ש"ודבר ודאי שלתמים הנ"ל תהי׳ רפואה שלימה ורפואה קרובה, לאריכות ימים ושנים טובות, ויצליח ויהי׳ גדול בנגלה דתורה וגדול בפנימיות התורה" (ד"מ, בלק מ"ז), לכאורה צריך גם למחוק את השורה על זה שהתמים הנ"ל נפטר, כי אם הרבי אמר שלתמים הנ"ל יהיה "רפואה שלימה" ב"ודאי", אז לא היה כלום (כשם שהדבר כך בנוגע לרבי שיל"ו). מה דעת ה{{חב"דפדים פעילים}}. --[[משתמש:איטשע קלימן|איטשע קלימן]] - [[שיחת משתמש:איטשע קלימן|שיחה]], 17:16, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה 17:16, 10 באפריל 2025 (IDT)

גבאי בית הכנסת 770

2025-04-10T14:09:25Z

איטשע קלימן: /* בחירות תשמ"ז */ לא נאמר על ידי הרבי, כ"א להיפך ש"דבר ודאי שלתמים הנ"ל תהיה רפואה שלימה".

[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|הגבאי ר' יהושע פינסון ב[[מכירת המצוות]] בהתוועדות של הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], [[תשל"ט]]]]

בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על סדר [[התפילה ב-770]] ועל המתפללים, והן לדאוג לצד הכלכלי של הוצאות החזקת בית הכנסת.

==רקע==
[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מ[[כ"ד אלול]] [[ת"ש]]{{הערה|1=אגרות קודש מהוריי"צ חלק י"ד, אגרת ד'תשפח.}}, בשבוע שבו נכנס ל-[[770]], כותב "אל [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית | אגודת חסידי חב"ד]] העולמית מערכת בית הכנסת".

במכתב זה כפי הנראה הרבי ממנה את גבאי בית הכנסת, ודורש מהם לעסוק לבד מעניני התפלה, גם בקביעות שיעורי תורה בבית הכנסת, והתעסקות בקרן גמ"ח - דבר בשנים לאחר מכן היה מכונה על ידי הרבי כ"בית המשולש", של תורה עבודה וגמילות חסידים.

המכתב פותח ביסוד [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]], תחת גבאי בית הכנסת 770 הרב [[אלתר דובער חסקינד]], "והועד המיוחד לעניני בית הכנסת העוזר על ידו",

ומסיים את המכתב "בטח כי הנהלת אגודת חב"ד העולמית יציע להועד המיוחד לעניני בית הכנסת ע"י הגבאים של הבית הכנסת סדר מוסדר בעניני קביעות שיעורים לימודים, קיבוץ נדבת הספרים הדרושים אל הלימודים ושארי עניני בית הכנסת.

והשי"ת יהיה בעזר גבאי בית הכנסת והועד העוזר על ידו לסדר כל עניני בית הכנסת בגשם וברוח ובכלל זאת יתברכו כל מתפלי בית הכנסת וחברי בית הכנסת בתוך כללות אנ"ש וכללות אחב"י, שי' בכל מילי במיטב בנפש ועד בשר,

ידידם עוז הדו"ש, טובו והצלחתם והמברכים בכוח"ט."

==השתלשלות מינוי הגבאים==
[[קובץ:ליפסקר הושענא רבה פ.jpg|ממוזער|הגבאי ר' [[זלמן ליפסקר]] מחלק תפוחים בליל [[הושענא רבא]], [[תש"פ]].]]
[[קובץ:Ccd39bed8b261971eed4ddfb1e632a8b.jpg|ממוזער|עומדים הגבאים: ר' מנחם גרילצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' זלמן ליפסקער, יושב בצד שמאל, ר' יוסף יצחק לוש. (לידו ר' אבי גולדברגר).]]
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]
במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדואגים לסד התפילות, השיעורים, לנקיון ולשאר צרכי הבית. הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאי בית הכנסת 770, כגון: הקפדה להקשיב להודעות שלהם, או באמירת גוט שבת בליל שבת. [[מכירת המצוות]] כנראה האירוע היחידי שהתקיים במהלך ה[[התוועדות של הרבי]], ועוד.

הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב מאיר הלל רוט{{הערה|מבאי בית הכנסת 770, תושב קראון הייטס שלא נימנה על חסידי חב"ד. ראה אודתיו בהסיפור שלי שיוצא לאור על ידי [[jem]].}}, והרב [[יוחנן גורדון]]{{הערה|משנת תש"ז (כן כתוב במצבתו).}}. הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. וסייע לגבאים, הרב [[אברהם פופאק]]{{הערה|1=היה גבאי שני, היינו מסייע לגבאים.}}.

===בחירות תש"ל===
בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], ונשאר רק ר' [[אברהם פופאק]], שהיה מסייע לגבאים.

נעשו בחירות על ידי רבני חב"ד, וועד מיוחד מאנ"ש, ונבחרו: ר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]], ר' [[משה פנחס כ"ץ]], ר' [[יעקב ליפסקר]], ר' [[יהושע פינסון]].

התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחר{{הערה|1=אגרת קודש מי"ט טבת תש"ל}}.

הגבאים הנבחרים כתבו לרבי:
{{ציטוט|"הנה אחרי שרבני חב"ד שי' והועד המובחר מאסיפת אנ"ש שי' ע"ד גבאי ביהמ"ד ליובאַוויטש הטילו עלינו ה"ה ר' שניאור זלמן בלעסאָפסקי, רמ"פ כ"ץ, ר' יהושע פּינסאָן, ר' יעקב ליפּסקער, כל הנהלת ביהמ"ד ועניניו כפי שנסדר בעזהי"ת בינינו, הננו מסכימים לקבל עלינו על משך זמן שנה, החל מיום כ"ד טבת הבע"ל. ובזה הננו לבקש ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחת הענין ושיהי' כפי רצון וחפץ של ביה"מ ליובאַוויטש שבליובאַוויטש".
}}
והרבי ענה:{{ציטוט|כפי שמסרתי להרבנים שי':

בודאי הנ"ל אינו נוגע בענינו (בהשייך להביהכנ"ס וביהמ"ד) של הרה"ח וכו' הר"א שי' הלוי פּאָפּאַק – שה"ז '''נמשך''' מזמן חיים חיותו בעלמא דין דכ"ק מו"ח אדמו"ר.

ויהא כהנ"ל במכ' זה – בהצלחה ויהא ליובאַוויטש בליובאַוויטש '''בית גדול''' עם כל הפי' דחז"ל (מגילה כז, א).

אזכיר עה"צ.
}}
[[קובץ:מכירת המצוות תשמט.jpg|ממוזער|דו"ח לרבי שכתב הגבאי ר' יהושע פינסון, ממכירת המצוות ב-770 בשנת תשמ"ט.]]

===בחירות תשמ"ז===
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר פטירת הרב [[משה פנחס כץ]], נכנס במקום אביו הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], כמו כן הציעו ל[[שניאור זלמן ליפסקר]] להיכנס אחרי פטירת אביו, ר' [[יעקב ליפסקר]], ר' זלמן סירב ואמר שצריך להיות בבחירות{{הערה|כך מספר ר' זלמן ליפסקר}}.

לפני כן התקיימו בחירות לוועד הקהל י"ז אלול תשמ"ו, בהם היה הרבי מאוד מעורב והתבטא על כך שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"{{מקור}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בב' תמוז התקיימו הבחירות, שזכו להתיחסות מהרבי{{מקור}}, ונבחרו הגבאים ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] ר' [[מאיר הרליג]] ר' [[יוסף יצחק לוש]] ר' [[יהודה בלסופסקי]] ר' [[שניאור זלמן ליפסקר]] גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך שני שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד.

במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים.

בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות חוסר ניהול תקין של בית הכנסת{{הערה|1=החשבונות של בית הכנסת לא שולמו, דבר שהביא לניתוק החשמל למספר ימים.}}, החליטו הרבנים להוסיף על הגבאים הנוכחים ר' [[יהושע פינסון]]{{הערה|1=ר' יהושע פינסון המשיך לכהן כגבאי ללא בחירות עד פטירתו.}}, ור' [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|1=ר' זאב כ"ץ פרש מרצונו, באומרו שהוא מתחיל להתפלל בחלק אחר של 770.}}, יתווספו הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]], הגבאים ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] ר' [[מאיר הרליג]] ר' [[יוסף יצחק לוש]] ר' [[יהודה בלסופסקי]] ר' [[שניאור זלמן ליפסקר]].

===בחירות תשס"ב-תשפ"ג===

ב[[תשס"ב]] נערכו בחירות ונבחרו: ר' [[אברהם אליהו פינסון]]{{הערה|1=אביו נפטר ב-ח' בתמוז תשס"א, והתמודד בכעין מילוי מקום.}} ר' זלמן ליפסקר, ר' מנחם גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ור' יוסף לאש.

בשבט [[תשס"ה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/9793 נבחרו גבאים חדשים ל-770].}} נערכו בחירות בבחירות אלו הצביעו 1071 איש, ולמקומות הראשונים הגיעו: ר' זלמן ליפסקר (789 קולות), ר' מנחם גרליצקי (714 קולות), ר' אברהם הולצברג (687 קולות), ור' יוסף לאש (618 קולות).

מעומדים נוספים שלא זכו במינימום 50% מהקולות הם: ר' אברהם אליהו פינסון (523 קולות), ר' יוסף שפילמן (472 קולות), ור' גרשון חיימסון (262 קולות).

ב[[תשס"ט]] לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, בפועל התקיימו בחירות בהנחיית הרב [[אהרן יעקב שוויי]], כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב יחד בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' [[אברהם הולצברג]], ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' [[זלמן ליפסקר]]. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): הרב [[אורי ניאזוב]], הרב [[מרדכי חן]] והרב [[יוסף ברוך שפילמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.
ב[[סיון]] שנת [[תשע"ד]] הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.

בשנת תשע"ו עבר ר' [[אברהם הולצברג]] לפלורידה.

===בחירות תשפ"ד===
לפי המתוכנן בוועד הקהל של קראון הייטס ייערכו בחירות מחודשות לגבאים (יחד עם בחירת רב שלישי לשכונה) באיזור שבועות תשפ"ד.

==משמשים בקודש==
במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' [[אבא פליסקין]], ר' [[אשר סאסאנקא]], ר' [[שלום דובער קיובמן (קראון הייטס)|שלום דובער קיובמן]] ור' [[נחום קפלינסקי]].

כמו כן, משמש הרב [[אהרן יוסף וואגעל]] כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.

משנת [[תשע"א]] משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים בעיקר בפעולות ניהול הפיזיות כגון התוועדויות, עליות לתורה, ניהול המכונות ועוד{{הערה|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}

בשנת תשפ"ד נכנס ר' שמואל שוחאט לעבוד רשמית להיות אחראי על הצד הגשמי החזקת בית הכנסת (בשנים שקודם לכן סייע בענינים שונים יחד עם ר' יצחק ווייל).

==מפעולות הגבאים==
הגבאים אחראים על סדרי התפלות בבית הכנסת, [[ספרי תורה ב-770|ספרי התורה]], מכירת העליות, סידור הספרים, ניקיון בית הכנסת, מינוי בעלי תפילה, ארגון התוועדויות בבית הכנסת ועל מכירת מקומות הישיבה לימים הנוראים. וכן על [[מכירת המצוות]].
*'''[[התפילה ב-770|סדרי התפילה]]''' - סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.
*'''[[ספרי תורה ב-770|ספרי התורה]]''' - הגבאים אחראים על הספרי תורה של 770, בניהם ספרי תורה עם יחוס מיוחד, כ[[ספר תורה לקבלת פני משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי|ספר התורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות הרבי והרבנית, וכספרי תורה כלליים שנכתבו כחלק ממבצע אות בספר תורה והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
*'''שיעורי תורה ב-770''' - כאשר הקים הרבי הקודם את בית הכנסת קבע שיהיו בו שיעורי תורה קבועים. מספר שיעורים קבועים נערכים כל יום בבית הכנסת, נוסף על [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. וכן פועל בבית הכנסת [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], שנפתח על ידי גבאי בית הכנסת הרב [[יהושע פינסון]].
*'''חומש לקריאת התורה''' - מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה. במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, והחל משנת [[תשע"ב]], בעזרת הרב [[מנחם מענדל דורון]], והרב [[יוסף יצחק קרץ]], התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיעות מספר הוראות של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר [[המעשה הוא העיקר (ספר)|המעשה הוא העיקר]].
*'''[[ועד סעודת שלמה]]''' - תחת הגבאים מתנהל '''ועד סעודת שלמה''', שתפקידו לדאוג לשתיה החמה למתפללים והאורחים הפוקדים את בית המדרש, סיר טשולנט ענק מידי שבת אחרי התפילה, הדרוש לסעודות במוצאי החג, ועוד.
*'''[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770|ההתוועדויות המרכזיות]]''' - בימי החג של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.
*'''וידאו של הרבי בימי דפגרא''' - בסמיכות לתאריכי החגים לאורך השנה, במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטנוב]] הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.
*'''[[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]]''' - בית הכנסת מנהל קופה עזרה למשפחות בקראון הייטס, במיוחד לחג תשרי ופסח.
*'''[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]]''' - כולל זקנים על שם אביו של הרבי, שמתקיים באחד מחדרי הלימוד של בית הכנסת 770.
*'''[[הרחבות ושיפוץ 770]]''' - הרבי הורה כמה פעמים שהגבאים יקחו חלק בהרחבת בית הכנסת, אבל התנה שיהיה בהסכמת [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית | אגו"ח]]{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf ראו בתשורה זו ]}}.

== נגיף הקורונה ==

בשנת [[תש"פ]] כאשר נגיף ה[[קורונה]] התפשט בעולם בכלל וב[[קראון הייטס]] בפרט, באור ל[[כ"ב באדר]] לראשונה מזה 80 שנה, בשעה 12 בלילה, נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מנייני תפילה בזאל הגדול, אלא התקיים המניין של הרבי בלבד באופן מצומצם בחצר סוכת 770. במהלך תקופה זו, התקיימו מידי שבת ההתועדות של הרבי בשעה אחד וחצי ברחבת הכניסה ל770, ובמוצאי שבת התקיימה התוועדות סיום הרמב"ם על ידי הרב מנחם גערליצקי.

לאחר חודשיים ב[[כ"ט אייר]] 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין מצומצם שהתחלף כל יום על פי הגרלה.

ב[[י"ב סיוון]] החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

בליל שבת [[כ"ח סיוון]] התקיימה סעודת שבת לתלמידי הקבוצה בסוכת 770 ובזאל הגדול התקימה התוועדות של משפחות הרב יוסף ישעי' ברוין והרב שלום שפירא, כמו כן במוצאי שבת התקיימו התוועדות זום בזאל הגדול והתוועדות פיזית עם ריקודים בסוכת 770.

ב[[ל' סיוון]] 770 נפתח שוב לאחר למעלה מ-3 חודשים בהם היה סגור.

==משפטים על ניהול בית הכנסת==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|ניהול בית הכנסת]]}}
על ניהול בית הכנסת 770 מתנהל משפט משנת [[תשס"ה]].

=שמות הגבאים ששימשו ב770 במשך השנים==
[[תשמ"ז]] - [[תשנ"ט]];
* ר' [[יהודה הכהן בלוסבסקי]],
* ר' [[יהושע פינסאן]],
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]],
* ר' [[מאיר הארלינג]],
* ר' [[יוסף יצחק לאש]],
* ר' [[זלמן ליפסקר]].

[[תשנ"ט]] - [[תשס"ב]];
* ר' [[יהודה הכהן בלוסבסקי]],
* ר' [[יהושע פינסאן]],
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]],
* ר' [[אברהם הולצבורג]],
* ר' [[יוסף יצחק לאש]],
* ר' [[זלמן ליפסקר]].

[[תשס"ב]] - [[תשס"ה]];
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]],
* ר' [[אברהם הולצבורג]],
* ר' [[יוסף יצחק לאש]],
* ר' [[זלמן ליפסקר]].
* ר' [[אברהם אלי' פינסאן]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי גבאי בית הכנסת 770
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים]''' {{אינפו}}
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12783&CategoryID=2106 על סדרי ביהכנ"ס וביהמ"ד 770] {{בית חב"ד}}
* [https://chabad.info/special/602505/ פרסום ראשון: תגובת הרבי על שמועות להתנגדותו לגבאים] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/59654 הגבאים עושים סדר ב-770: מניני תפילה מסודרים] {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות שקיבל הגבאי ר' יהושע פינסון בקשר לבית הכנסת בתוך התשורה]''', {{PDF}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{770}}