חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חיים אשכנזי

2011-08-25T01:30:36Z

אח של לייזר: /* איש חסד */

[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==קורות חייו==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גורליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ל[[יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם ל[[שליחות]], בישיבת [[תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, ב[[שיעורי תניא]] בישיבות וב[[ישיבת ערב]], פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב"ד]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

==המשגיח==

תקופת היותו משגיח בישיבה ב[[לוד]] ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.

יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור [[נגלה]] בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה ב[[ישיבה]] עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.

גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים ב''מענטשלעכקייט'' אנושיות ומידות טובות.
מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מ[[לקוטי דיבורים]] על מנת לעוררם בדרכי החסידות.

התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.

התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.

רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי, כך כשראה פעם בשכונת חב"ד בלוד בחור יתום מאנ"ש שלא מתלמידיו מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרה יי"צ ווילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב [[שלמה הלפרין]].

==פטירתו==
[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את"ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש"ע]])]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, [[חזן]] ו[[שו"ב]], התגורר ב[[כפר חב"ד]].

'''גיסיו:'''
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].

'''בניו:'''
*הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה.
*ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת"ת אור מנחם צפת]].
*הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
*הת' שניאור זלמן - [[770]].
*הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].

'''חתניו:'''
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
*הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
*הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
*הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אשכנזי חיים]]

חיים אשכנזי

2011-08-24T23:47:12Z

אח של לייזר: /* משפחתו */

[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==קורות חייו==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גורליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ל[[יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם ל[[שליחות]], בישיבת [[תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, ב[[שיעורי תניא]] בישיבות וב[[ישיבת ערב]], פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב"ד]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

==המשגיח==

תקופת היותו משגיח בישיבה ב[[לוד]] ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.

יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור [[נגלה]] בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה ב[[ישיבה]] עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.

גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים ב''מענטשלעכקייט'' אנושיות ומידות טובות.
מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מ[[לקוטי דיבורים]] על מנת לעוררם בדרכי החסידות.

התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.

התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.

רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב [[שלמה הלפרין]].

==פטירתו==
[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את"ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש"ע]])]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, [[חזן]] ו[[שו"ב]], התגורר ב[[כפר חב"ד]].

'''גיסיו:'''
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].

'''בניו:'''
*הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה.
*ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת"ת אור מנחם צפת]].
*הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
*הת' שניאור זלמן - [[770]].
*הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].

'''חתניו:'''
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
*הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
*הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
*הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אשכנזי חיים]]

חיים אשכנזי

2011-08-24T23:46:32Z

אח של לייזר: /* קורות חייו */

[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==קורות חייו==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גורליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ל[[יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם ל[[שליחות]], בישיבת [[תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, ב[[שיעורי תניא]] בישיבות וב[[ישיבת ערב]], פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב"ד]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

==המשגיח==

תקופת היותו משגיח בישיבה ב[[לוד]] ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.

יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור [[נגלה]] בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה ב[[ישיבה]] עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.

גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים ב''מענטשלעכקייט'' אנושיות ומידות טובות.
מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מ[[לקוטי דיבורים]] על מנת לעוררם בדרכי החסידות.

התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.

התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.

רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב [[שלמה הלפרין]].

==פטירתו==
[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את"ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש"ע]])]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, [[חזן]] ו[[שו"ב]], התגורר ב[[כפר חב"ד]].

'''גיסיו:'''
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].

'''בניו:'''
*הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה, עורך ספר [[לקט מביאורי רבותינו נשיאנו על מסכת קידושין]].
*ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת"ת אור מנחם צפת]].
*הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
*הת' שניאור זלמן - [[770]].
*הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].

'''חתניו:'''
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
*הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
*הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
*הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אשכנזי חיים]]

חיים אשכנזי

2011-08-24T23:01:14Z

אח של לייזר: /* קורות חייו */

[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==קורות חייו==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה העם הרב שניאור זלמן גורליק רבו של כפר חב"ד. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ליחידות לרבי לקראת נסיעתם לשליחות, בישיבת תורת אמת למד אצל הרב אברהם הערש כהן ואצל המשפיע הרב שמואל אליעזר הלפרין והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, בשיעורי תניא בישיבות ובישיבת ערב, פעיליות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחב"ד בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים, הרב אשכנזי היה מצד אחד משגיח קפדן שאינו מוותר על מאומה בהנהגה חסידית ובדרכי התמימים, אך מהצד השני כמשגיח רחום בעל לב רגש המזהה מצוקה ומנסה לעזור.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] והגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ליחידות היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).
בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב [[שלמה הלפרין]].

==פטירתו==
[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את"ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש"ע]])]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, [[חזן]] ו[[שו"ב]], התגורר ב[[כפר חב"ד]].

'''גיסיו:'''
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].

'''בניו:'''
*הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה, עורך ספר [[לקט מביאורי רבותינו נשיאנו על מסכת קידושין]].
*ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת"ת אור מנחם צפת]].
*הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
*הת' שניאור זלמן - [[770]].
*הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].

'''חתניו:'''
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
*הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
*הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
*הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אשכנזי חיים]]

חיים אליעזר קרסיק

2011-08-24T21:53:34Z

אח של לייזר: /* פטירתו */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]הרב '''אליעזר קרסיק''', מחשובי [[רבני חב"ד]], היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

בפי מכריו נודע בכינוי "לייזר".

חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב תשרי [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר קידושין.

כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב.

==מייסד ומנהל חדר וישיבת חב"ד בתל אביב==

ייסד וניהל את "חדר" [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

==רב קהילת חב"ד בתל אביב==

כיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה.

בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==יושב ראש אגודת חסידי חב"ד==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]].

==רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב"ד==

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב שמר'ל גוראריה, הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון ועוד.

==ראו גם==

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3107 רוטשילד 82 מרכז חב"ד בארץ בימים ההם]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=at_&status=goto_id&id=177 בנות הרב קרסיק מספרות על אביהן בימי הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

דבורה אשכנזי

2011-08-24T21:49:00Z

אח של לייזר: /* בני משפחתה */

[[קובץ:דבורה אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת דבורה אשכנזי]]הרבנית '''דבורה אשכנזי''' הייתה רעיית הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]].

נולדה ב[[חודש מנחם אב]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסיה]], לאביה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאימה מרת [[לאה קרסיק]]. בילדותה זכתה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ג]] נישאה לבעלה הרב [[משה אשכנזי]]. שימשה כיו"ר [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"ז]] נסעו בהוראת [[הרבי]] ל[[שליח|שליחות]] ב[[ברזיל]], אז מילאה את מקומה בנשי ובנות חב"ד, קרובת משפחתה גב' [[דבורה בוטמן]].

חינוכה ה[[חסיד]]י, כמו גם פקחותה הרבה, הפכו אותה לאשת [[חינוך]] בעלת דעה מוצקה. שנים רבות שימשה מורה ב"בית יעקב" בתל אביב, ותלמידות רבות נהגו להתייעץ עמה עד יומה האחרון.

זכתה לקירובים רבים מהרבי הריי''ץ ומהרבי מה''מ שליט''א, כמו הדרכה פרטנית מהרבי הריי''ץ בכל הפגישות והשידוכין עם בעלה הרב משה ע''ה.
עם פטירת אביה בשנת [[תש"כ]] חזרו הרב משה והרבנית דבורה [[ארץ הקודש|ארצה]] למלא את מקומו ב[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], ברבנות קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], ובהנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].

ב[[ט"ז בסיוון]] [[תשס"ה]] נפטרה בפתאומיות, כאשר היתה אמורה להשתתף בחגיגת [[בר מצוה]] של נינה לבית ברוד. מספר שעות לאחר-מכן נפטר בנה הרה"ח ר' [[נתן אשכנזי]]. הובאה למנוחות ב[[טבריה]].

== בני משפחתה ==

*אביה הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] באה"ק רב קהילת [[חב"ד]] ומייסד ישיבת חב"ד ב[[תל אביב]].
*אמה מרת [[לאה קרסיק]] (בת הרב [[נתן גוראריה (רוסיה)]]).
*אחותה מרת [[רבקה חיטריק]], אשת הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*אחותה מרת [[טעמא גוראריה]], עורכת [[דער אידישע היים]] ו[[נשי חב"ד ניוזלטר]] אשת הרב נתן גורארי' ע"ה.
*בנה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של [[כפר חב"ד]].
*בנה הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה - שו"ב, התגורר ב[[כפר חב"ד]].
*בנה הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]].
*חתנה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]].
*חתנה הרב [[נחמן יוסף טברסקי]] - בן [[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו"ר מרחמטריבסקא]], חבר [[מערכת אוצר החסידים]] ור"מ ב[[אהלי תורה קראון הייטס]].

==ראו גם==
*[[תל אביב]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[נשי ובנות חב"ד]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=at_&status=goto_id&id=177 ראיון עם מרת דבורה אשכנזי] על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[בית משיח (שבועון)|עטרת חיה]].

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:נשים]]

משה אריה לייב שפירא

2011-08-24T21:37:23Z

אח של לייזר: /* צאצאיו */

הרב '''משה אריה לייב שפירא''' ע"ה - ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ורב שכונת בית ישראל בירושלים.

למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת חברון]] והיה מהתלמידים הראשונים בישיבה.

כאשר הוקמה ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לכהן כראש הישיבה.

בנוסף לכך, כיהן במשך שנים רבות, כמורה צדק ורבה של הקהילה ה[[חב"ד]]ית בשכונת בית ישראל ב[[ירושלים]].

כאשר ביקר [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]], בחר בו הרבי הריי"צ להיות מלווהו, והוא ליווה את אדמו"ר הריי"צ לכל מקום - מביקוריו אצל גדולי תורה ועד לתפילה במקומות הקדושים.

הרב שפירא זכה ליחס מיוחד מ[[הרבי מלך המשיח]] שקירבו ועודדו מאד.

==ספריו==

* [[נמוקי מלב"ם]] - שיעוריו בנגלה.

* [[טבעות זהב]] - ביאורים לספר קצות החושן.

== צאצאיו ==
* אשת ר' פנחס יוסף רבינוביץ, בנו של ר' [[מנחם נחום רבינוביץ]] אב"ד חיפה, מגזע [[אדמו"ר האמצעי]]. ([http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_27.html אודות ר' מנחם נחום רבינוביץ])
* נכדו (בן ביתו) הרב יוסף שי' ישר רבה של עכו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שפירא משה אריה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שפירא משה אריה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא משה אריה]]