https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%94%D7%A2%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T10:25:50Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=301807חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2017-10-04T05:20:37Z<p>אחד העם: /* ספאם */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעיל}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
<br />
נראה לי של '[[חלב (משקה)]] אפשר לקרוא 'חלב'.--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 08:18, 1 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:יש גם חלב (סוג של שומן) של בעלי חיים.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:54, י' באלול, ה'תשע"ז ''<font size="1">(1 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
'''קטגוריה:נשיאי דור''' נראית לי מיותרת--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 07:44, 17 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
* alysefer.com - אנא הוסיפו את האתר לרשימה הלבנה בצורה הנכונה, הוספתם אותו עם טעות כתיב... תודה<br />
*lemaanyilmedo.org אתר מכון למען ילמדו - '''כבר כתבתי את זה לפני כמה חודשים אפשר בבקשה להוסיף את זה לרשימה הלבנה'''<br />
*hwww.machonso.org<br />
*igrot.org.il מרכז איגרות קודש - לכתוב לרבי<br />
* files.org.il/BRPortalStorage/a/2/17/11/79-79ubaSr0RK.pdf<br />
:קישור לביאורים במאמרי רבינו בערך [[גדול יהיה תשכ"ב]]--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 9 באוגוסט 2017 (UTC)<br />
*הקישור /www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:06, כ"ו באב ה'תשע"ז<br />
<br />
== בקשת הרשאות ==<br />
<br />
==תקלות==<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
* החלפת "שוטר" ב"<nowiki>[[שוטר]]</nowiki>".<br />
<br />
==שונות==</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=293132חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2017-05-17T11:38:59Z<p>אחד העם: /* ספאם */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעיל}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
אם אפשר בבקשה לפתוח את אתר "אוצר החסידות" באופן מלא. תודה www.otzerhachassidus.com --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:49, 23 באפריל 2017 (UTC)<br />
:נסה עכשיו שוב. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' באייר ה'תשע"ז, למניינם 03:47, 3 במאי 2017 (UTC)<br />
::איני יודע איך מטפלים בזה (יש בעיה מסויימת בקישור המסויים הזה), לכן תכתוב לי באיזה ערך ברצונך להוסיף את הקישור. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט"ו באייר ה'תשע"ז, למניינם 23:41, 11 במאי 2017 (UTC)<br />
נא להוסיף לרשימה הלבנה: alysefer.com<br />
<br />
== בקשת הרשאות ==<br />
<br />
==תקלות==<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
<br />
==שונות==<br />
<br />
== אתרים לשימוש ==<br />
<br />
הוספתי בערך 'ניידות חב"ד' מספר מחלקות שלהם וקישורים לאתר של כל מחלקה.<br />
<br />
האתרים סוננו ונכתב לבקש כאן אפשרות לקישור.<br />
<br />
מצורפים הקישורים ותודה מראש.<br />
<br />
*tzivoshashem.net<br />
*sadna-jew.com<br />
*marpady.co.il<br />
*mcenter.co.il<br />
<br />
:הקישורים נוספו לערך. עכשיו תטפלו בהם ותגמרו את העבודה '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט"ו באייר ה'תשע"ז, למניינם 23:41, 11 במאי 2017 (UTC)</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=293131חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2017-05-17T11:38:26Z<p>אחד העם: /* ספאם */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעיל}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
אם אפשר בבקשה לפתוח את אתר "אוצר החסידות" באופן מלא. תודה www.otzerhachassidus.com --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:49, 23 באפריל 2017 (UTC)<br />
:נסה עכשיו שוב. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' באייר ה'תשע"ז, למניינם 03:47, 3 במאי 2017 (UTC)<br />
::איני יודע איך מטפלים בזה (יש בעיה מסויימת בקישור המסויים הזה), לכן תכתוב לי באיזה ערך ברצונך להוסיף את הקישור. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט"ו באייר ה'תשע"ז, למניינם 23:41, 11 במאי 2017 (UTC)<br />
נא לפתוח לינק לקישור מהאתר הזה: alysefer.com<br />
<br />
== בקשת הרשאות ==<br />
<br />
==תקלות==<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
<br />
==שונות==<br />
<br />
== אתרים לשימוש ==<br />
<br />
הוספתי בערך 'ניידות חב"ד' מספר מחלקות שלהם וקישורים לאתר של כל מחלקה.<br />
<br />
האתרים סוננו ונכתב לבקש כאן אפשרות לקישור.<br />
<br />
מצורפים הקישורים ותודה מראש.<br />
<br />
*tzivoshashem.net<br />
*sadna-jew.com<br />
*marpady.co.il<br />
*mcenter.co.il<br />
<br />
:הקישורים נוספו לערך. עכשיו תטפלו בהם ותגמרו את העבודה '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט"ו באייר ה'תשע"ז, למניינם 23:41, 11 במאי 2017 (UTC)</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=285786ישיבת תומכי תמימים2017-02-01T09:35:21Z<p>אחד העם: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|לא כתוב בשפה אנציקלופדית, מושגים שאינם מובנים לכל}}<br />
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]<br />
'''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם. את השם "תומכי תמימים" קבע המייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] (כמו גם את שם תלמידי הישיבה "[[תמים|תמימים]]") על שם שתלמידיה לומדים "[[תורה]] תמימה [= שלמה]", כלומר, הן [[תורת הנגלה]] והן [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
בסעודת חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]]. [[הרבי הרש"ב]] כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת ה[[חתונה]]. [[הרבי הרש"ב]] פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] מבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]].<br />
<br />
ביום שלישי [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר [[הרבי הרש"ב]] בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו ל[[ישיבה]]. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר.<br />
<br />
==דבר השליחות==<br />
<br />
ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים. <br />
<br />
וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, [[ישיבה]] שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".<br />
<br />
==מטרת הישיבה==<br />
<br />
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה והציונות, יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. <br />
<br />
שם זה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדו: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את ה[[מידות]], לחזק את ה[[רצון]], לרומם את ה[[נפש]]; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'. <br />
<br />
בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול ל[[תורה]], שהזין את תפוצות [[ישראל]]. <br />
<br />
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. <br />
<br />
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית. <br />
<br />
מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע|משפיעיה]] ו[[משגיח|משגיחיה]], ופנה אליהם בדברים אלה: <br />
<br />
"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."<br />
<br />
בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).<br />
<br />
כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "[[תומכי תמימים]]".<br />
<br />
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים ב[[אוזבקיסטאן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר ע''י הרבי הרש''ב בעצמו.<br />
<br />
ה[[משפיע]]ים [[בליובאוויטש]] היו הרב [[חנוך הענדיל]] ו[[הרשב''ץ]] (ר' שמואל בצלאל).<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדיל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות ה[[משפיע]] הראשי ב[[ליובאוויטש]] (עד אז היה [[משפיע]] בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]).<br />
<br />
==הרוח== <br />
<br />
ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, ולכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן חונך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען [[תורה]] ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש. <br />
<br />
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי [[חסידות חב"ד]], הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן. <br />
<br />
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה. <br />
<br />
חסידות אינה ענין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על [[בינה]] שב[[לב]], רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את ה[[מוח]] ואת ה[[לב]] גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.<br />
<br />
חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו [[חב"ד]] לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על [[יסוד]] כללי הגיון - כמו סוגיה ב[[ש"ס]] או כמו בירור ב[[הלכה]].<br />
<br />
חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל פה|תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות".<br />
<br />
ואין מחיצה בין [[תפילה]] ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של ה[[רבי]]. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית - ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש. <br />
<br />
==השיטה==<br />
<br />
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, ל[[התבוננות]] בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? <br />
<br />
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת. <br />
<br />
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.<br />
<br />
כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים": <br />
<br />
העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא, <br />
<br />
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה. <br />
<br />
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]]... וה[[פלפול]] של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה ה[[פלפול]] אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". <br />
<br />
הלימוד החב"די התרחק לא רק מ[[פלפול]] שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.<br />
<br />
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.<br />
<br />
יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים [[חסידי חב"ד]]. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן ב[[הלכה]] והן - ב[[חסידות]].<br />
<br />
ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "[[משפיע|המשפיעים]]" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו [[חב"ד]]. <br />
<br />
מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מ[[רוסיה]] תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של [[אפריקה]] הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות [[אירופה]] המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.<br />
<br />
==הלשנה==<br />
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br />
<br />
==בעתות מצוקה== <br />
<br />
בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר ה[[ישיבות]] נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת. <br />
<br />
באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של [[אדמו"ר הרש"ב|האדמו"ר מליובאוויטש]] 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום. <br />
<br />
בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.<br />
<br />
נוסדו בידי [[הרבי הריי"צ]] וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל. <br />
<br />
[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, ב[[ערב ראש חודש]] [[תמוז]] [[ה'תש"ב]]]]<br />
שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את [[רוסיה]], אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
==תומכי תמימים כיום==<br />
מתחילת נשיאותו של הרבי הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]]. <br />
<br />
כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "[[תומכי תמימים]]" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]] וחסידות ומאז שנת [[תנש"א]] גם עניני גאולה ומשיח.(בהוספה לזמני הסדרים הרגילים).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פורטל:תומכי תמימים]]<br />
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93 קטגוריה:ישיבות חב"ד]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר הלל זיידמן, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ], באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).<br />
* הרב מאיר גרוזמן, [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=285785ישיבת תומכי תמימים2017-02-01T09:35:00Z<p>אחד העם: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|לא כתוב בשפה אנציקלופדית, מושגים שאינם מובנים לכל}}<br />
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]<br />
'''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם. את השם "תומכי תמימים" קבע המייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] (כמו גם את שם תלמידי הישיבה "[[תמים|תמימים]]") על שם שתלמידיה לומדים "[[תורה]] תמימה [= שלמה]", כלומר, הן [[תורת הנגלה]] והן [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
בסעודת חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]]. [[הרבי הרש"ב]] כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת ה[[חתונה]]. [[הרבי הרש"ב]] פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] מבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]].<br />
<br />
ביום שלישי [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר [[הרבי הרש"ב]] בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו ל[[ישיבה]]. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר.<br />
<br />
==דבר השליחות==<br />
<br />
ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים. <br />
<br />
וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, [[ישיבה]] שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".<br />
<br />
==מטרת הישיבה==<br />
<br />
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה והציונות, יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. <br />
<br />
שם זה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדו: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את ה[[מידות]], לחזק את ה[[רצון]], לרומם את ה[[נפש]]; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'. <br />
<br />
בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול ל[[תורה]], שהזין את תפוצות [[ישראל]]. <br />
<br />
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. <br />
<br />
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית. <br />
<br />
מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע|משפיעיה]] ו[[משגיח|משגיחיה]], ופנה אליהם בדברים אלה: <br />
<br />
"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."<br />
<br />
בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).<br />
<br />
כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "[[תומכי תמימים]]".<br />
<br />
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים ב[[אוזבקיסטאן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר ע''י הרבי הרש''ב בעצמו.<br />
<br />
ה[[משפיע]]ים [[בליובאוויטש]] היו הרב [[חנוך הענדיל]] ו[[הרשב''ץ]] (ר' שמואל בצלאל).<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדיל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות ה[[משפיע]] הראשי ב[[ליובאוויטש]] (עד אז היה [[משפיע]] בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]).<br />
<br />
==הרוח== <br />
<br />
ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, ולכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן חונך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען [[תורה]] ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש. <br />
<br />
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי [[חסידות חב"ד]], הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן. <br />
<br />
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה. <br />
<br />
חסידות אינה ענין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על [[בינה]] שב[[לב]], רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את ה[[מוח]] ואת ה[[לב]] גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.<br />
<br />
חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו [[חב"ד]] לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על [[יסוד]] כללי הגיון - כמו סוגיה ב[[ש"ס]] או כמו בירור ב[[הלכה]].<br />
<br />
חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל פה|תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות".<br />
<br />
ואין מחיצה בין [[תפילה]] ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של ה[[רבי]]. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית - ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש. <br />
<br />
==השיטה==<br />
<br />
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, ל[[התבוננות]] בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? <br />
<br />
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת. <br />
<br />
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.<br />
<br />
כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים": <br />
<br />
העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא, <br />
<br />
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה. <br />
<br />
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]]... וה[[פלפול]] של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה ה[[פלפול]] אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". <br />
<br />
הלימוד החב"די התרחק לא רק מ[[פלפול]] שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.<br />
<br />
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.<br />
<br />
יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים [[חסידי חב"ד]]. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן ב[[הלכה]] והן - ב[[חסידות]].<br />
<br />
ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "[[משפיע|המשפיעים]]" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו [[חב"ד]]. <br />
<br />
מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מ[[רוסיה]] תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של [[אפריקה]] הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות [[אירופה]] המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.<br />
<br />
==הלשנה==<br />
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br />
<br />
==בעתות מצוקה== <br />
<br />
בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר ה[[ישיבות]] נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת. <br />
<br />
באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של [[אדמו"ר הרש"ב|האדמו"ר מליובאוויטש]] 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום. <br />
<br />
בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.<br />
<br />
נוסדו בידי [[הרבי הריי"צ]] וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל. <br />
<br />
[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, ב[[ערב ראש חודש]] [[תמוז]] [[ה'תש"ב]]]]<br />
שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את [[רוסיה]], אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
==תומכי תמימים כיום==<br />
מתחילת נשיאותו של הרבי הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]]. <br />
<br />
כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "[[תומכי תמימים]]" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]] וחסידות ומאז שנת [[תנש"א]] גם עניני גאולה ומשיח.(בהוספה לזמני הסדרים הרגילים).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פורטל:תומכי תמימים]]<br />
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93 קטגוריה:ישיבות חב"ד]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר הלל זיידמן, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ], באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).<br />
* הרב מאיר גרוזמן, [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן],[http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=285665רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)2017-01-31T13:25:20Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ<br />
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]<br />
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
===לידתו===<br />
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסביו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד, ועל כך שנשכחה בברכות תוך בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br />
<br />
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".<br />
<br />
במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.<br />
<br />
===חינוכו===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע יאלטה]]}}<br />
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. <br />
<br />
אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים", מהבולטים שבהם היו: ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]], ור' [[ניסן סקאבלא]], ר' יקותיאל, ר' שמשון, אשר עליהם מספר רבות.<br />
<br />
את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. <br />
<br />
ב[[תרמ"ח]], החל אצלו שלב מעבר מילד לנער, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והתחיל לצום בצומות.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==בר מצווה==<br />
<br />
בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מהעליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. <br />
<br />
חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br />
<br />
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.<br />
<br />
בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br />
<br />
==נישואיו==<br />
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק נז}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק מ'}}. ואכן התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] {{הערה| 1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br />
<br />
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
==מנהל תומכי תמימים==<br />
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר המעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה {{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br />
<br />
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
===המאסר הראשון===<br />
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br />
<br />
===המאסר השני===<br />
ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ). <br />
<br />
ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br />
<br />
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br />
<br />
===המאסר השלישי===<br />
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br />
<br />
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br />
<br />
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית. <br />
<br />
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".<br />
<br />
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.<br />
<br />
===המאסר הרביעי===<br />
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא". <br />
<br />
===המאסר החמישי===<br />
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br />
<br />
===המאסר השישי===<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]<br />
בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br />
<br />
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". <br />
<br />
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br />
<br />
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.<br />
<br />
===המאסר השביעי===<br />
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}<br />
<br />
====רקע====<br />
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br />
<br />
====המאסר====<br />
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]<br />
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br />
<br />
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br />
<br />
הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br />
<br />
==עסקנותו==<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br />
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br />
<br />
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.<br />
<br />
הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
<br />
==מסעותיו==<br />
<br />
<br />
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br />
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה<br />
באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר,<br />
הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br />
===ביקורו בארץ בישראל===<br />
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br />
<br />
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br />
<br />
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br />
}}<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}<br />
<br />
<br />
===במלחמת העולם השניה===<br />
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]<br />
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br />
<br />
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br />
}}<br />
<br />
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==ארצות הברית==<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br />
<br />
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.<br />
<br />
ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".<br />
<br />
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' [[אייר]] תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br />
<br />
בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br />
<br />
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]<br />
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.<br />
<br />
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br />
<br />
לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]<br />
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
*[[דברי ימי החוזרים]]<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br />
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br />
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br />
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].<br />
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br />
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האוהל]]<br />
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.<br />
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].<br />
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===תולדות חיים===<br />
;ילדות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br />
;נישואין<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} <br />
;בתקופת ה[[שואה]]<br />
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} <br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br />
;הביקור בארץ הקודש<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br />
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br />
;הסתלקות<br />
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)<br />
<br />
===שונות===<br />
;ספריו<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג, <br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.<br />
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) <br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br />
<br />
;סיפורים<br />
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
<br />
;לדמותו<br />
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר] <br />
<br />
}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ב בתמוז]] - [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] - [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277043מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T12:29:42Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
*'''א חסידישער תמים''' - לדמותו של החסיד רבי שניאור זלמן משה סקאבלא.<br />
<br />
'''עריכה:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר של מנחם ברונפמן:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=277033עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2016-12-01T11:26:40Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]).<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, מרת חיה שרה<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br />
<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=277032עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2016-12-01T11:26:25Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]).<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, מרת חיה שרה<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br />
<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים],[http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=277031עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2016-12-01T11:26:02Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]).<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, מרת חיה שרה<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br />
<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [מנחם ברונפמן], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים],[http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277030מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T11:22:13Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
*'''א חסידישער תמים''' - לדמותו של החסיד רבי שניאור זלמן משה סקאבלא.<br />
<br />
'''עריכה:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=277028יהודה לייב מינוביץ'2016-12-01T11:20:21Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "[[שארית יהודה]]".<br />
<br />
נודע גם כמספר סיפורים נפלא, וכאשר חלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים.<br />
<br />
בכלל היו המהרי"ל והצמח צדק מתפלפלים הרבה ב[[נגלה]], והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק".<br />
<br />
== ילדותו ==<br />
המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]].<br />
<br />
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו [[אדמו"ר הזקן]] ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'. <br />
<br />
== המהרי"ל ו[[אדמו"ר הזקן]] ==<br />
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו. <br />
<br />
המהרי"ל היה זה שיעץ ל[[אדמו"ר הזקן]] לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]]. המהרי"ל עצמו לא הצליח לנסוע מפני סיבות שונות.<br />
<br />
אחרי מינוי [[אדמו"ר הזקן]] כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[(חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]]. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי [[הקבלה]] שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין ה[[חסיד]]ים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית [[אדמו"ר הזקן]] נחתכו על פיו.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] בנגלה.<br />
<br />
המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעתים הגיה [[אדמו"ר הזקן]] את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]. <br />
<br />
== המהרי"ל ו[[אדמו"ר האמצעי]] == <br />
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]] על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".<br />
<br />
המהרי"ל התבטא פעם על [[אדמו"ר האמצעי]] כלפי [[מאמר]]י החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".<br />
<br />
== [[הסתלקות]]ו ==<br />
המהרי"ל חי עד תחילת שנת תקפ"ו. תאריך [[הסתלקות]]ו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
כתביו בנגלה נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת תר"א בספר בשם "[[שארית יהודה]]" על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעי' בנו של המהרי"ל.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ).<br />
<br />
מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב שלום בער לוין והרב יצחק וילהלם ויצאה לאור בשנת תשס"ט. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל].<br />
הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו"ע. <br />
חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו"ר הזקן]] בשו"ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.<br />
בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:<br />
* הלכות מליחה. הפנים הוא שו"ע מרן הבית עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע.<br />
* הלכות [[ציצית]] משו"ע סימן ח ומתחתם "קיצור דברי ראשונים ואחרונים" מהמהרי"ל. <br />
* חידושים על גמרא (ז סימנים).<br />
* הערות לכמה סימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן.<br />
* שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו רבי ישעיה.<br />
*נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=277026חיים גראביצר (ספר)2016-12-01T11:17:30Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]]<br />
הספר '''חיים גראביצער - סיפורו של נופל''' הינו סיפור עלילתי על רקע היסטורי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו.<br />
<br />
==הוצאתו לאור==<br />
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]],<br />
<br />
החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון '[[דען מארגן זשורנאל]]', שיצא לאור בניו יורק. <br />
<br />
בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות.<br />
<br />
===תרגומו לעברית===<br />
תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'.<br />
<br />
במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור.<br />
<br />
כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית.<br />
<br />
==עלילת הספר==<br />
===חלק א' - מעולם חסידי חב"ד===<br />
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'.<br />
<br />
ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם.<br />
<br />
השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו [[עגונה]] וגלמודה.<br />
<br />
===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות===<br />
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד.<br />
<br />
כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של [[תורת החסידות]] החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו.<br />
<br />
ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו. <br />
<br />
בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]]. <br />
<br />
ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של [[חסידי פולין]], ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר.<br />
<br />
===חלק ג' - הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים===<br />
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם.<br />
<br />
מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות - יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.}}.<br />
<br />
בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין.<br />
<br />
===חלק ד' - סופו של הנופל===<br />
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה.<br />
<br />
אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' [[חיים מוולוז'ין]] על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה.<br />
<br />
בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות ב[[גמרא]] עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים.<br />
<br />
בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם.<br />
<br />
במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים - הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם.<br />
<br />
לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר [[משפיע]] קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש.<br />
<br />
עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם [[קנטוניסטים]] למטה?!"...}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
[[משפיע|משפיעים]] רבים בתוך [[חסידות חב"ד]] רואים בקריאת הספר דבר פסול, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר{{הערה|הדבר בולט במיוחד לאור העובדה שבכל הספרות החב"דית לענפיה הוטל ווטו של התעלמות מוחלטת מהספר ומתכניו, ולא נמצא כל אזכור לספר זה לא בספרי הסיפורים, ולא בספרות הביביליוגרפית על ההווי החסידי ועל החיים החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.}}.<br />
<br />
על אף שהספר מבוסס על רקע היסטורי, המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל, ועלול לעורר ספיקות באמונה בלב הקורא.<br />
<br />
טענה נוספת המושמעת היא, שהכותב מצייר את הדמויות של החסידים וה[[מתנגדים]] בספר בצורה השונה מאוד מהתיאורים שהנחילונו רבותינו נשיאינו. כך למשל הוא מתאר את החב"דניק כאדם קר רוח ושכלי שאינו נותן לרגשות להשתלט עליו, לעומת ה[[מתנגדים]] שמתוארים כאנשים חמים וטובי לב, המקפידים באופן מיוחד במצוות מעשיות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור שטורעם|115|artdays|"חב"דניקים הם ספירט נקי"|מ' אברמסון|י"ד בתשרי תשס"ו}}<br />
* [[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A8/ חסידות עם בייגל - על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: חיים גראביצר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: ספרי סיפורים]]<br />
[[קטגוריה: ספרי פישל שניאורסון]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=277025יוסף דוב סולובייצ'יק2016-12-01T11:12:56Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף בער 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית הלוי]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת וולוזין ובריסק, ובעל שו"ת בית הלוי|אחר=ראש ישיבת 'ישיבה-אוניברסיטי' שחי ב[[ארצות הברית]] במאה האחרונה|ראו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)]]}}<br />
רבי '''יוסף דוב סולובייצ'יק''' היה ראש ישיבה בוולוז'ין ואב"ד סלוצק ו[[בריסק]]. חיבר את שו"ת בית הלוי, נולד בשנת [[תק"פ]]. נפטר ב[[ד' באייר]] שנת [[תרנ"ב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי יוסף דב סולובייצ'יק נולד בניסוויזש בשנת [[תק"פ]]. אביו, רבי יצחק זאב, שהיה תלמיד חכם ועסקן ציבורי, היה בנה של רלקה, בתו של רבי חיים מוולוז'ין, מתלמידי [[הגר"א]] ומייסד ישיבת וולוז'ין. אמו הייתה רבקה בת רבי משה כהנא שפירא.<br />
<br />
בילדותו למד רבי יוסף דב ב[[תלמוד תורה]] המקומי של ניסוויזש. בהיותו בן 10 נסע לוולוז'ין, שם למד אצל [[מלמד]] פרטי, עד הגיעו לגיל 13. עם הכנסו למצוות נתקבל כתלמיד בישיבת וולוז'ין, שם למד עד חתונתו.<br />
<br />
אשתו הראשונה הייתה מבוברויסק, אך עקב נסיבות מסוימות, הוא נאלץ להתגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית למרת צירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, ונכדתו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה גם בן דודו - רבי איצ'לה' מוולוז'ין.<br />
<br />
בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוזי'ן - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. בפסח שנת [[תרל"ה]], החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מסע רדיפות שהתנהל נגדו על ידי חלק מעשירי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר לוורשה שבפולין, והתגורר שם כארבע שנים. <br />
<br />
בשנת [[תרל"ט]], הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - הגאון רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה לארץ ישראל. בבריסק הוא שימש ברבנות עד יום מותו. בשנת [[תרמ"ח]] חלה רבי יוסף דב בכיב קיבה וסבל כאבים עזים במשך כמה שנים. בשנת [[תרנ"א]] הורע מצבו והא נאלץ לעבור ניתוח. אנקדוטה מסופרת בקשר לכך: רבי יוסף דב ביקש שלא ירדימו אותו לצורך הניתוח. הרופאים סירבו בתחילה לקבל את הרעיון, אך כאשר הבטיח להם שלא יזוז במשך הניתוח, הסכימו לקשרו למיטה ולנתחו ללא פעולת אלחוש. במשך כל הניתוח הוא לא השמיע הגה ולא ניסה להזיז אף אבר מאבריו!<br />
<br />
סגירת ישיבת וולוז'ין על ידי ממשלת [[רוסיה]] השפיעה עליו לרעה, וביום ד' ב[[אייר]] [[תרנ"ב]] נפטר. ההלויה התקיימה בו ביום, ובמהלכה הוכתר בנו רבי חיים לרבה של בריסק.<br />
<br />
== אדמו"רי חב"ד אודותיו ==<br />
<br />
בנו היה רבי [[חיים סולובייצי'ק]], הידוע בשם "רב חיים", שהיה מיודד ביותר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ועם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
רבי חיים סיפר לפני [[אדמו"ר הריי"צ]], כי רבי יוסף דוב היה אומר שני שיעורים עמוקים בשבוע לפני למדנים גדולים, בשם בערל הארב, וזלמן די קלאץ (כן כינו את שמם, כי היו מתמידים גדולים, עד שבערל למד כל כך עד שנעשה אצלו אַ האָרב וקלמן למד כל כך שישב על הקלאָץ ועשה חור בהקלאָץ פון פיל זיצן) והיו גאונים גדולים, ולפניהם היה אומר הפלפול.<br />
<br />
פ"א שאלו את הבית הלוי למה הינך אומר פלפולים כאלו עמוקים בהלכות טומאה וטהרה, וגם אינם נוגעים למעשה? <br />
<br />
השיב רבי יוסף דוב: כאשר הנני אומר פלפולים עמוקים כאלו בהלכות טומאה וטהרה, הרי אחר בדרגה נמוכה ממני לומד גמרא, ובדרגה נמוכה יותר לומדים משנה, ובדרגה נמוכה יותר לומד חומש כו' וכן הלאה. אבל אם אני לא אומר פלפולים עמוקים כאלו ואסתפק בלימוד גמרא גרידא, הרי שהאחר בדרגה בנמוכה יותר ממני יסתפק בלימוד משנה, והאחר בדרגה נמוכה יותר יסתפק בלימוד חומש וכן הלאה. עד שיהיו כאלו שאפילו ב[[יום הכיפורים]] לא יצומו.<br />
<br />
כאשר אמר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הגיב הרש"ב: אכן, זה הוא סדר השתלשלות המדריגות מלמטה למעלה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7/ על הגרי"ד סולובייצ'יק ותורת חב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר] <br />
<br />
{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/15&search=%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6'%D7%99%D7%A7[[ספר השיחות]] [[תרפ"ד]] עמ' 57].}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא|סולובייצ'יק יוסף דוב]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=277023מורה נבוכים2016-12-01T11:08:26Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]<br />
[[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]]<br />
הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]].<br />
==שם הספר==<br />
<br />
שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{הערת שוליים|על כך מציין הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק כו, עמ' 27 הערה 19.}}<br />
<br />
הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי:<br />
<br />
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו."<br />
<br />
== לימוד הספר ==<br />
<br />
כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}<br />
==המחלוקת נגד הספר==<br />
<br />
ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך אמר הרבי, {{הערת שוליים|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים -ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - בחדא מחתא.<br />
<br />
וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] כרך ב, עמ' 173.}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה,{{הערת שוליים|איגרת [[הרמב"ן]] (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...<br />
<br />
== מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר ==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] {{הערת שוליים|[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] כרך ב' עמ' 1028.}} התבטא הרבי{{הערת שוליים|וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של [[הרמב"ם]] בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את [[הרמב"ם]] בתור "אישיות מפוצלת"!<br />
<br />
ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{הערת שוליים|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: כשמתבוננים באישיותו של [[הרמב"ם]] מבינים שלא יתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך!<br />
<br />
ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{הערת שוליים|ראה לדוגמא: שיחת ח"י [[תשרי]] [[תשמ"א]] - שיחות קודש [[תשמ"א]] כרך א' עמ' 158}}: '''פסק דין מפורש''' בספר החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות...<br />
<br />
בשיחה מיוחדת {{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.}} מתבטא הרבי בין השאר: <br />
<br />
::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד.<br />
<br />
::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{הערת שוליים|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים {{הערת שוליים|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים.<br />
<br />
בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]] {{הערת שוליים|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. {{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}}<br />
<br />
בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' - ובציון המקור.<br />
<br />
== חיבה יתרה ==<br />
<br />
הרבי {{הערת שוליים|בי"א [[ניסן]] [[תש"כ]] (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.}} כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות [[תורת החסידות]] והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים.<br />
<br />
== ביאורים בחסידות מבוססים עליו ==<br />
<br />
הרבי אמר{{הערת שוליים|ב[[שבת קודש]] פרשת תשא [[תשמ"ט]] ([[התוועדויות]] [[תשמ"ט]] כרך ב' עמ' 69-370).}} שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על-ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות...<br />
<br />
בהזדמנות אחרת הרבי פירט{{הערת שוליים|ב[[התוועדות]] י"ג [[ניסן]] תשל"ח (שיחות קודש שם).}}: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של [[תורת החסידות]] - ולדוגמא ב[[לקוטי תורה]] בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה...<br />
<br />
בנושא זה כותב הרבי {{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראה[[ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראה[[ספר השיחות]] תורת שלום בתחילתו. וראה[[ספר השיחות]] תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.}}: ש[[אדמו"ר הזקן]] למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - [[אדמו"ר הזקן]] - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם.<br />
<br />
ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא {{הערת שוליים|עמ' 244.}} שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות. <br />
<br />
הצמח צדק למד עם [[המהר"ש]] "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות". {{הערת שוליים|היום יום יט סיון.}}<br />
<br />
== "היה מקובל גדול" ==<br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[פורים]] תשכ"ב{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] [[תשכ"ב]] עמ' 207.}} נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]] ומטרתו: ידוע מה שאמר מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני [[קבלה]] אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני [[קבלה]] אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי [[קבלה]] וחסידות.<br />
<br />
דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.}}:<br />
<br />
וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] על-ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר.<br />
<br />
גם בשיחת כ"ף [[מנחם אב]] [[תשל"ד]] {{הערת שוליים|שיחות קודש [[תשל"ד]] כרך ב סוף עמ' 379.}} דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים {{הערת שוליים|ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.}} לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;{{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת [[הרמב"ם]] במו"נ שם.}}<br />
<br />
== האזהרה וה'רחיצה' ==<br />
<br />
ברשימת היומן {{הערת שוליים|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ט כסליו]] ונרשמו על ידי אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים.<br />
<br />
אדמו"ר למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים.<br />
<br />
הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש: "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]).<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/14118 מורה נבוכים] {{הב}}<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מורה הנבוכים במשנת חב"ד] <br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=277022משה פיינשטיין2016-12-01T11:05:46Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>{{ערך מובחר/למעלה|}}<br />
<br />
<br />
<br />
{{דמות<br />
|שם=משה פיינשטיין<br />
|כינוי=הרב פיינשטיין<br />
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]<br />
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]<br />
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] <br />
|מקום לידה=[[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]<br />
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין<br />
|תלמידיו= <br />
|חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]<br />
|השתייכות=[[ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]<br />
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לרב דוד פיינשטיין מצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].<br />
<br />
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.<br />
<br />
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.<br />
<br />
בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערת שוליים|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.<br />
<br />
בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.<br />
<br />
== הקשר עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]<br />
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]<br />
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזני]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד.<br />
<br />
הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערת שוליים|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערת שוליים|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערת שוליים|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.<br />
<br />
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם עוזרו האישי הרב [[שמחה עלברג]], במשך כשעה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתן]] [[פטור]] מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערת שוליים|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערת שוליים|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ב[[רוסיה]] ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערת שוליים|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערת שוליים|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שב[[מסירות נפש]] אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה היתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להלחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי היתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתב באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערת שוליים|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נבלה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערת שוליים|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.<br />
<br />
גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח [[תפילין]] דררבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו [[תפילין]] הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, רק טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערת שוליים|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'.}}.<br />
<br />
הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערת שוליים|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}. במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערת שוליים|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערת שוליים|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפלה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפלה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערת שוליים|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.<br />
<br />
הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערת שוליים|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.<br />
<br />
==תמיכה במבצעי הרבי==<br />
[[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|ימין|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]<br />
[[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]<br />
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערת שוליים|במכבת אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרביסובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערת שוליים|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[שמיני עצרת תשל"ח|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערת שוליים|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערת שוליים|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br />
<br />
את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערת שוליים|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו [[אלול]] שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמור"י חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערת שוליים|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.<br />
<br />
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערת שוליים|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]<br />
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]<br />
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}<br />
<br />
לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]<br />
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין ב[[תורת הנגלה]] ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}<br />
<br />
שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}<br />
<br />
ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:<br />
<br />
על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יבתרך. למעחת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "אגרות משה"]]<br />
*'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי"ט]]-[[תשנ"ו]].<br />
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס.<br />
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.<br />
*'''דרש משה'''.<br />
*בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br />
* טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31-48.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו<br />
*[http://www.alysefer.com/%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br />
;ספריו<br />
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך מובחר/למטה|}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=277019רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)2016-12-01T11:01:56Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br />
|תמונה=[[תמונה:רבי שניאור זלמן.jpg|250px]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא<br />
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] ה'[[תק"ה]]<br />
|מקום לידה=[[ליאזני]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]<br />
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}<br />
<br />
'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] (15 בספטמבר 1745) - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] (27 בדצמבר 1812)), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
[[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]<br />
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש"ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י"ח ב[[אלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזני.<br />
<br />
ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".<br />
<br />
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[ראב"ע]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br />
<br />
בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.<br />
<br />
ביום שישי [[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] - בתו של הרב [[יהודה לייב סגל]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br />
<br />
===במזריטש===<br />
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br />
<br />
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br />
<br />
כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br />
<br />
בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב"). <br />
<br />
בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.<br />
<br />
==נשיא חסידות חב"ד==<br />
===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br />
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]<br />
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מנדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש. <br />
<br />
באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] (1776) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.<br />
<br />
בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו"ר הזקן במוהילוב.<br />
<br />
===המעבר לליאזנא===<br />
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא. <br />
<br />
באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה ואף ביטאו את רצונם בפני רבי מנחם מנדל מוויטבסק. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת". <br />
<br />
במכתב זה נתן רבי מנחם מנדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מנדל'י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מנדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br />
<br />
כשהבין רבי מנדל'י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br />
<br />
===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}<br />
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br />
<br />
הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותים התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br />
<br />
===התמנותו לרבי===<br />
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מנדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערת שוליים|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערת שוליים|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערת שוליים|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ"ר הזקן (בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מנדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערת שוליים|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.<br />
<br />
הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערת שוליים|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מנדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערת שוליים|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br />
<br />
==ספר התניא==<br />
[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br />
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].<br />
<br />
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br />
<br />
לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br />
<br />
ספר התניא מחולק לחמשה חלקים: <br />
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br />
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br />
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br />
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.<br />
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br />
<br />
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו. <br />
<br />
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]}}<br />
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".<br />
<br />
יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.<br />
<br />
ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] נאסר אדמו"ר הזקן בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר רביעי של חנוכה){{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br />
<br />
==בליאדי==<br />
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.<br />
<br />
ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.<br />
<br />
==מלחמת נפוליאון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br />
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br />
<br />
אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".<br />
<br />
אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br />
<br />
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br />
<br />
זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br />
<br />
במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..." <br />
<br />
כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br />
<br />
== [[הסתלקות]]ו ==<br />
[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|thumb|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]<br />
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]<br />
ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי ה[[גוף]] לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
ביום שישי [[י"ב בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי.<br />
{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br />
<br />
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו [[אדמו"ר האמצעי|רבי דובער - אדמו"ר האמצעי]].<br />
*בנו [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br />
*בנו [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]].<br />
*בתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br />
*בתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br />
*בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]]<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}<br />
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא ציור על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br />
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[הלכות תלמוד תורה]]<br />
*[[לקוטי תורה (ספר)]]<br />
*[[מאה שערים (ספר)]]<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[ספר התניא]]<br />
*[[פסקי הסידור]]<br />
*[[קונטרס הרב]]<br />
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[שאלות ותשובות הרב]]<br />
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[תורה אור (ספר)]]<br />
<br />
==חידושיו ותקנותיו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br />
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br />
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br />
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br />
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.<br />
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br />
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br />
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br />
<br />
==עשרת הניגונים==<br />
[[תמונה:ארבע בבות.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br />
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br />
<br />
#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br />
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br />
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br />
#[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br />
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br />
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br />
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br />
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br />
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br />
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br />
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].<br />
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.<br />
*[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br />
*הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, מכפר-חב"ד.<br />
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].<br />
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.<br />
*[[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91/ הרב], תשע"ה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] <br />
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col<br />
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}<br />
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50%C2%B021'16.3%22N+34%C2%B000'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br />
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תק"ה]]- [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]] <br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=277018שולחן ערוך אדמו"ר הזקן2016-12-01T10:59:31Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך הגר"ז''' (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].<br />
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br />
[[קובץ:שולחן ערוך הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה האחרונה]]<br />
==כתיבת הספר==<br />
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br />
<br />
בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי [[הרמב"ם]] לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br />
<br />
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br />
<br />
מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br />
<br />
ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br />
<br />
==מבנה הספר==<br />
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br />
<br />
==קונטרס אחרון==<br />
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.<br />
<br />
בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.<br />
<br />
כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום טוב, ועוד.<br />
<br />
==תפוצת הספר==<br />
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר. <br />
<br />
במשך השנים נשאל [[הרבי]] האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, והרבי השיב בשלילה. בשנת [[תשנ"ג]] השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תשנ"ו]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה.<br />
<br />
מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br />
<br />
==חיבורים על השולחן ערוך==<br />
*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.<br />
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br />
*'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
*'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br />
<br />
==ביאורי הרבי==<br />
*'''שולחן ערוך''' מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hebrewbooks.org/25072 או"ח ח"א], [http://hebrewbooks.org/25073 או"ח ח"ב], [http://hebrewbooks.org/25074 או"ח ח"ג], [http://hebrewbooks.org/25075 או"ח ח"ד]<br />
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/zavin.htm תיאור על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/amira שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - אתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br />
*[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br />
*{{קישור שטורעם|84982|news|הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה|מערכת שטורעם|כ"ט בטבת תשע"ו}}<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=277010ספר הערכים2016-12-01T10:03:21Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div><br />
'''ספר הערכים - חב"ד''' היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת [[חסידות חב"ד]] על פי כתבי [[אדמו"רי חב"ד]] הנערכת על ידי הרב [[יואל כהן]] והרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה הסדרה החלקית שמונה כרכים.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רקע כללי===<br />
לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של [[מדינת ישראל]], החלו בשנת [[תשי"ב]] נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי ב{{ה|שואה}}.<br />
<br />
מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז"ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו.<br />
<br />
המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[שלום דובער ליפסקר]] להם סייע גם הרב [[אייזיק שווי]] ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה.<br />
<br />
===חשיבותה ושמה===<br />
הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה:<br />
<br />
{{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים ב[[תורת הנגלה]] על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת [[הקבלה]] כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. <br />
ומתאים לשיטת [[חסידות חב"ד]] שאחת הנקודות העקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד ל[[אדמו"ר האמצעי]] שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. <br />
הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות.<br />
ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..}}.<br />
<br />
שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת ההעשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נדחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד".<br />
<br />
===ההוצאה לאור===<br />
ב[[חודש אלול]] [[תש"כ]] דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ"ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשכ"ו]] בצורה המתאימה לספר [[הגהה|יגיה]] אותה כמבוא.<br />
<br />
עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק ב[[חודש חשון]] [[תשל"א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}.<br />
<br />
הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תשל"א]] והספר השמיני יצא לאור בשנת תשס"ט. הספר התשיעי כעת מוכן לדפוס וחלקים ממנו כבר התפרסמו בקבצים שונים. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים.<br />
<br />
שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי [[קבלה]] ותורת [[חסידות חב"ד]]. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין.<br />
<br />
עוזרים לרב כהן במלאכתו הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]].<br />
<br />
== סגנון האנציקלופדיה ==<br />
ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הקשור לביאורים שנתבארו על ידי אדמור"י וגדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים בחסידות ובקבלה למקום אחד תוך עריכת החומר והפיכתו למקשה אחת ובשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.<br />
<br />
העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.<br />
<br />
שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:<br />
<br />
*המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.<br />
<br />
*סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל "החומר" בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.<br />
<br />
*איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של [[חסידות חב"ד]], מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]:<br />
{{ציטוטון|... פשוט שלא היתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* הרב [[יואל כהן]].<br />
* [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[אסף פרומר]], 'סקירה על קונטרס ענינה של תורת החסידות לרגל יובל שנים לאמירת השיחה', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון 38<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו? - סקירה מקיפה], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&pgnum=1 ספר הערכים כרך א']<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&pgnum=1 ספר הערכים כרך ב']<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&pgnum=1 ספר הערכים כרך ג']<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30572&pgnum=1 ספר הערכים כרך ד']<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&pgnum=1 ספר הערכים כרך ה']<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&pgnum=1 ספר הערכים כרך ו']<br />
*{{קישור חבד און ליין|94004|חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על "ספר הערכים"||ה' טבת תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277009מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T09:58:55Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
<br />
'''עריכה:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277008מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T09:58:04Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
<br />
'''עריכה לשונית:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277007מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T09:57:46Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופיינה ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
<br />
'''עריכה לשונית:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277006מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T09:57:06Z<p>אחד העם: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופיינה ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
<br />
'''עריכה לשונית:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=277005מנחם מענדל ברונפמן2016-12-01T09:56:00Z<p>אחד העם: עדכונים</p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר ההיסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופיינה ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים:'''<br />
*'''עבודת ישראל''' - לקט המלקט את זכרונותיו ותורותיו של סבו, הגאון ר' ישראל ברונפמן, [[ירושלים]] תש"ע.<br />
*'''הגדת ארבעת הבנים''' - הוצאת [[לדורות]], [[ניסן]] ה'תשע"ד.<br />
*'''ארוכה מארץ מידה''' - פרקים בתורת הרבי, ה'תשס"ז.<br />
*'''הגדה למעשה''' - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
*'''תומכי תמימים''' כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת [[תומכי תמימים]], מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], שבט ה'תשע"ב.<br />
<br />
'''חוברות:'''<br />
*'''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
*'''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
<br />
'''עריכה לשונית:'''<br />
*[[שמואל ביסטריצקי]], '''המבצעים כהלכתם'''<br />
*[[שניאור ברגר]], '''עבד אברהם אנוכי'''<br />
*משה יצחק פורסט, '''נפלאות מספר התניא'''<br />
*הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות מאת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]]<br />
*[[הרב ניסן דובוב]], '''קבלה היא בידך'''<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
<br />
'''האתר שלו:'''<br />
*[http://www.alysefer.com עלי ספר] {{עלי ספר}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>אחד העם