חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2017-04-18T06:20:46Z

או או: /* חסדות חבד */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== מענדל או מנדל ==

הנושא כבר הועלה עשרות פעמים ותירצו שזה בשביל החיפוש, ואני הקטן לא זכיתי להבין מהו החילוק? הלא מקסימום ימצאו דף הפניה וידעו מהו הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 22 בינואר 2017 (UTC)
:צריך לזכור ששמות הערכים אצלנו, אינם כמו שם ערך בספר. יש להתייחס אליהם כקוד המפנה לערך. זה תפקידם העיקרי, ו-לא- דף הפניה לא מקבל בגוגל את אותו משקל של דף רגיל, גוגל מבדילים ביניהם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בטבת ה'תשע"ז 22:24, 24 בינואר 2017 (UTC)
::תעשה חיפוש בגוגל שמו של הרבי בעי"ן ותראה שהוא מוצא דפי הפניה (אגב, כשמתקנים משהו כאן לוקח כשבועיים עד שגוגל קולט את זה). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:02, 25 בינואר 2017 (UTC)
:::לפי הבנתי: א. מכיוון שדעתו הק' של הרבי שליט"א לכתוב מענדל ב"'''ע'''" דווקא, זה '''צריך''' להיות עיקרון. כיוון שזה עניין פרינציפי ועקרוני לא ניתן לסחור בזה, גם לא לטובת עיקרון אחר, גם אם הוא נעלה יותר. ב. גוגל בגדול ממזער את הבדלים בין מענדל ומנדל, ומיחס את ההבדל גם לטעות הקלדה/כתיב. יש שינוי, אבל מזערי. לעניינינו, כנראה שבין כה ויקיפדיה יעקפו, ובין כה נהיה מיד אחריהם.. ג. באמת אפשר לעשות גם דף הפניה, כנראה שגוגל מבדיל בין השתיים לפי מס' הכניסות, ואם יכנסו יותר מהחיפוש בלי ע יהיה שם יותר כניסות. וגם אם הוא מבדיל זה לא בקיצוניות כ"כ.

:::אגב כשחיפשתי עכשיו בגוגל "מנחם מנחם מ'''ע'''נדל שניאורסון" התוצאה השלישית היה הפניה מ"מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)" והרבעית הדף עצמו - א. דף ההפניה עקף, ב. אותו דבר אפשר להשיג גם במקרה הפוך (שלישי זה לא כזה גרוע). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 11:52, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::הרבי שליט"א מלך המשיח אמנם קובע שהכתיב הנכון הוא בעין, אבל היכן עומד על כך כפרינציפ? באותה מידה שכותבים את שמו הק' באנגלית ובסינית בלי עין, כך לענ"ד ניתן לכתוב בעברית ישראלית בצורה שתהיה קליטה לציבור הרחב. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן *]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 16:44, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

צודק הרב {{א|ד. שטרן|הכוכב}} שלכאורה אין בזה פרינציפ (ולכן להביא את זה לועדה הרוחנית זה מגוחך), אולם יש כאן משום כתיב נכון. שמי הפרטי הוא שלום, וכשמישהו כותב שולם אני יוצא מדעתי, לו היה שמי יחיאל ומישהו היה כותב בתום לב (בכונה זה סיפור אחר) יכיאל גם הייתי יוצא מדעתי. מלבד זאת יש בזה גם קצת ענין של כבוד לשמו הק' של רבינו. זה דבר ראשון.

שנית, למה שתכתוב באופן קליט לישראלים ולא באופן קליט לחרדים החוצניקים? (גם הישראלים, אך להם זה כנראה פחות מפריע). מה שקליט לא אמור להוות שיקול, רק הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:03, 27 בינואר 2017 (UTC)‏‎
:אני לא יודע באיזה גוגל חיפשתם, אבל בגוגל שלי, לא עולה שום דף הפניה בעמוד הראשון של התוצאות. בחיפוש אחר 'מענדל' עולים הערכים על הצמח צדק ובן המהר"ש, ולאחריהם ויקיפדיה. ובחיפושים אחר 'מנדל' עולה ויקיפדיה ראשון, חב"דפדיה שניה (וויקי ישיבה שלישית).
:בשולי הדברים אעיר, זה לא שאלה של שם 'קליט', זה עניין של כתיב על פי כללי הדקדוק בעברית (בעברית לא אמורים לכתוב 'ע' אם לא שומעים אותה). בן אדם שומע 'מנדל' הוא לא יעלה על דעתו לחפש 'מענדל'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:35, 6 בפברואר 2017 (UTC)
::מוזר, אולי יש הבדל בין גוגל בסיומת co.il לבין סיומת .com? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:41, 7 בפברואר 2017 (UTC)
:::אני מתכנן לבדוק יום אחד מה המקור (לכן התעכבתי עד עכשיו), אם יתברר שמשמע מהמקור שזה כן עניין עקרוני אני יפתח את הדיון שוב. בינתיים רק אומר, שלדעתי גם אם ד. שטרן צודק וזה לא עקרוני כלל וכלל, גם אז לנו כחסידים צריך (מה בפועל?) הדבר להיות - לדעתי - עקרוני. "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - הרבי אומר שכך נכון לכתוב (אפי' אם זה רק מבחינה דיקדוקית) לנו זה כבר המקסימום.

:::אגב גם לי השתנו התוצאות, כנראה שהיה איזה עדכון לגוגל וזה רק מראה כמה הדבר הזה ניתן לשינוי. ועדיין גם בחיפוש עם "ע" הוא מביא את התוצאה בלי "ע", כנראה הוא מבחין שזה טעות כתיב (בלי "ע"{{קריצה}}). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 17:11, י"ד בשבט, ה'תשע"ז ''(10 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קישורים לקבצים ==

באתי להעיר ולבקש מכם לקבוע מדיניות בעניין. כאשר מעלים קובץ חיצוני, כגון שיר או PDF, כיצד יש לקשר אליו.

1. באופן כזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים], או באופן כזה:[[קובץ:ניגון ברכת כהנים.pdf]].

2. היכן יש לקשר אליהם ב'לקריאה נוספת או ב'קישורים חיצוניים'.

:דעתי, יש לבצע הקישור באופן הזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים] כי זה יותר אסטטי. יש לקשר ב'קישורים חיצוניים', כי בנוסף להיות הקובץ מחוץ למרחב הערכים, ההבדל בין 'לקריאה נוספת' לבין 'קישורים חיצוניים' הוא שבקישורים אפשר לקרוא את החומר, בעוד שב'לקריאה' מדובר בחומר שצריך לחפש אחריו. הכנסת קישורים לקבצים בתוך 'לקריאה נוספת מבלבלת את הקורא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:41, 6 בפברואר 2017 (UTC)

== ערכים לדוגמה ==

אודה לעזרתכם, שתצביעו על דוגמאות לערכים שבהם יש בחב"דפדיה מידע נרחב שלא קיים ולא מתאים להכניס לערכים המקבילים בויקיפדיה. דוגמאות אלו נדרשות לצורך הצבעת מחלוקת אודות קישורים משם לכאן. לקישורים אלו משמעות רבה מאוד על כמות האנשים שיחשפו לחב"דפדיה. ואני כותב את הדברים על פי נתונים סטטיסטיים ברורים. תודה מראש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בשבט ה'תשע"ז 00:00, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:ערכים חב"דיים, או בדווקא לא? כלומר: האם אתה מתכוון לערכים דוגמת [[נסיעה לרבי]], [[ריקוד חסידי]] ו[[חלקת חב"ד הר הזיתים]], או לערכים דוגמת [[צה"ל]], [[ליל ניטל]] ו[[ברכת כהנים]]. או שמא לא זה ולא זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:41, 8 בפברואר 2017 (UTC)
::ערכים רבים בתורת החסידות ([[אור אין סוף]] [[צמצום שלא כפשוטו]] [[צמצום בבחינת מרובע]] ועוד) אמורים להיות מתאימים להגדרה זו (היות ואריכות רבה להם בתורת חסידות חב"ד וכמדומה ששם יבואו הדברים רק באיזכור דברים) אם כי עדיין אינם כך, (אולי גם [[שינה בסוכה]] וערכים נוספים כגון דא).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:21, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:::יש"כ, למסייעים. השתמשתי בחלק מהדוגמאות. אנסה להסביר מדוייק יותר. נדרשים ערכים:
#עשירים בתוכן, מסודרים, כתובים היטב, עם מקורות, או במילים אחרות ש'נראים טוב' גם לקורא שמצפה לקרוא ערך אנציקלופדי במובן המקובל של המילה.
#שעוסקים בנושאים שויקיפדיה עוסקת בהם, ברכת כהנים או קראון הייטס אלו דוגמאות מתאימות (חלקת חב"ד בהר הזיתים זה איזוטרי, ריקוד חסידי לא ברור מאיזה ערך בויקיפדיה יקושר אליו).
#שלא מתאים להכניס את כל התוכן שבערך החב"דפדי לויקיפדיה, ולכן לא ירצו שם להעתיק את התוכן אלא רק לקשר אליו. לדוגמה הערך על 770 שאצלנו יורד לרוזלוציה ששם לא ירצו לפרט כ"כ. לעומת הערך על ר' הלל מפאריטש, שרוב התוכן שאצלנו מתאים גם להעתקה לשם.
#באופן כללי עדיף ערכים חב"דיים, כי ערכים כלליים זה פחות מתאים לויקיפדיה, לדוגמה ירושלים לירושלים, ביבי לביבי וכו'. זה לא הגיוני שכל ערך בויקיפדיה שיש לו זוית חב"דית יקושר לחב"דפדיה... רק אם זה דוגמה בולטת זה יתאים --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בשבט ה'תשע"ז 02:05, 10 בפברואר 2017 (UTC)
:::לא עם סוגי הערכים שאני הבאתי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:33, 10 בפברואר 2017 (UTC)
::::הנחה, אין סוף וצמצום מרובע הם ערכים יפים רק שאין מקביל להם בויקי, כפי שתוכל לראות בדוגמאות שלהלן. השתמשתי בינתיים בערכים הבאים: [[מרכז חב"ד העולמי - 770]], [[קראון הייטס]], [[שמחה עלברג]], את הערכים [[צמצום בבחינת מרובע]], [[צמצום הראשון]], [[צמצומים שלפני צמצום הראשון]], [[צמצום לא כפשוטו]], הצעתי לקשר לערך הבודד שם שנקרא בשם המשונה 'תורת הצמצום'. עוד ערכים שהצעתי זה [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש קליפות הטמאות]] לערך שם 'קליפות', [[נפש אלוקית]] לפסקה ב'נשמה' העוסקת בנשמה על פי תורת הקבלה. [[שינה בסוכה]] לפסקה 'אכילה ושינה' בערך 'סוכה'. [[נסיעה לרבי]] לפסקה מאפייני החצר, בערך 'חצר חסידית'.
::::הצעות נוספות יתקבלו בברכה, בדגש על ערכים העוסקים בנושאים שגם ויקיפדיה/ ויקיפדים יתעניינו בהם, ושמכילים תוכן איכותי בשפה אנציקלופדית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשע"ז 20:37, 11 בפברואר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, קבל הצדעה לפעילותך החשובה שם. אני חולק על ההנחה שיש לנו מה לתרום רק בנושאים קבליים/חב"דיים, כמעט כל ערך יהודי שנמצא אצלנו במצב טוב יש לו הרבה הרחבה על פני ויקיפדיה! רק שלבושתנו אין הרבה כאלה... אבל, דוגמאות כמו [[מרדכי היהודי]], [[אחשוורוש]], [[משתה ושמחה]] למשל יכולים להיות רלוונטיים (ואם הם יעברו אצלנו עוד הרחבה - עאכו"כ). ועוד דוגמא מצויינת היא [[הקשת]], שכבר [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=18376652&oldid=18269623 נכנסה] ו[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=19573328&oldid=19546024 הוצאה] שם!
:::::ואם בעניני ויקי עסקינן, אולי אשאלך: יש לך מושג למה למרות שיש ערך "הזרם המשיחיסטי", בכל זאת הרבה ערכים שבהם הוא מוזכר לא מקשרים אליו אלא ל"פולמוס המשיחיות"? למשל: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D במחנה צבאות השם], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 מטה משיח], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F יהושע מונדשיין] ועוד ועוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:54, כ"ד בשבט ה'תשע"ז
::::אני מסכים שאפשר לקשר כמעט מכל ערך שיש לו ערך מקביל לחב"דפדיה, אבל צריך שגם הויקיפד הממוצע יסכים. אפשר להבין, שאין להם עניין בהפצת המעיינות, ורובם ככולם של הויקיפדים לא יסכימו למצב שבו יש מאות קישורים לחב"דפדיה, לכן צריך להתמקד באילו בעלי הסיכויים הטובים ביותר, שיש להם הצדקה לפי הקריטריונים הויקיפדיים. ערכי יהדות כלליים, ויקיפדיה יכולה להעתיק את המידע הכללי שיש אצלנו, וההיבט החב"די הוא לא מרכזי מבחינתם. כמובן שלאחר שתוכרע הצבעת המחלוקת ניתן יהיה להציע ולהעלות ערכים ספציפיים שיעשירו את הערכים המקבילים בויקיפדיה. לעניין הקישור ל'פולמוס' במקום ל'זרם' זה פשוט מאוד, הפולמוס הוא ערך ותיק והקישורים נוצרו עוד לפני שהיה את הערך 'הזרם'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 23:10, 7 במרץ 2017 (UTC)

== כתיבת מדיניות ==

קיימים מספר דפי מדיניות בחב"דפדיה, אבל כמעט אף אחד לא יודע על קיומם ועד שעלו טענות שלא קיים בכלל מדיניות. הטענה כמובן נכונה, אבל לא בגלל שהיא לא קיימת כמו זה שאינה יעילה (לדעתי). כדי שבאמת יהיה מדיניות יעילה צריך: א. להחליף את הקישור מדיניות למטה ל[[:קטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות פנים]]. ב. לשנות את שם הקטגוריה לקטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות, ולצרף אליה את שאר דפי המדיניות (עליי). ג. מתנדב שירשום איזה דפים צריך במדיניות כדי שתקיף את כל הכללים בחב"דפדיה אבל לא תיצור כפילויות בכללים. ד. לייצר תבנית ניווט לכלל דפי המדיניות כולל הדפים החסרים. ה. מה שכחתי?

אגב קיים דף בשם [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים]] וצריך למזג אליה את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]] בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 10:48, ט"ז בשבט, ה'תשע"ז ''(12 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== מילון ==
[[חב"דפדיה:אולם_דיונים/ארכיון_18#.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F:.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.92.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.93.D7.99.D7.99.D7.9D|מילון:מושגים חסידיים]]

מה ההחלטה הסופית? ואם המילון בחב"דפדיה איזה מרחב שם צריך? מילון או מילון חסידי?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:23, 15 בפברואר 2017 (UTC)

:{{בעד חזק}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 18:36, 18 בפברואר 2017 (UTC)

:דעתי היא כמו השם הנוכחי כמובן, מילון חסידי. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ג בשבט ה'תשע"ז, למניינם 02:07, 19 בפברואר 2017 (UTC)
::אולי מאוחר מידי, אבל לא אתאפק מלהביע תמיהתי:
::#למה צריכים מרחב משתמש מיוחד בשביל 4 ערכים?
::#למה יש גם דפים המתחילים ב"מילון" וגם ב"מילון חסידי"?
::בהצלחה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:43, כ"ד בשבט ה'תשע"ז

== מדיניות תבניות תאריכים ==

בקשר עם עריכות אלו ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41745&diff=287523&oldid=287162 1] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%91_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41746&diff=287522&oldid=287164 2] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41748&diff=287521&oldid=287168 3]) הייתי שמח לברר שוב מהי המדיניות שלנו. בהגיון שלי תאריכים שאינם חב"דיים במובהק, גם אם מכניסים אותם, צריכים להופיע בנפרד, עם קו מפריד. לאחרונה באופן עיקבי כל תבנית שאני מעלה מגיע אנונימי ו'מתקן' בצורה שרירותית. היתה איזו מסקנא? החלטה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:00, 19 בפברואר 2017 (UTC)
:לא היתה החלטה. חשבתי שעשית את זה בטעות כי ראיתי את זה רק בכמה ערכים בודדים וזהו לכן שיניתי, אבל אם זה בכוונה אז מתנצל ותשחזר (אבל צריך אז לעשות גם בשאר הימים).
::א. "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
::ב. מן הראוי, שכל אחד יתקן את מה שעשה. גם כך אין לי זמן מיותר...
::בברכת הצלחה לכל עניני הרבי, ושנזכה להיות חלק מזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 20 בפברואר 2017 (UTC)
:::תכלס אתה רוצה שאעבור להחזיר בכל התאריכים?
::::אם תוכל - אשמח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:03, 20 בפברואר 2017 (UTC)
{{שבירה}}
:בקשר לתבניות, רציתי להזכיר את המדיניות בהתקרבנו לחודש אדר: בתבניות אדר סתם ([[תבנית:א' באדר]]) - נכללים כל האירועים, גם בשנים פשוטות וגם באדר א' וב' בשנים מעוברות. בנוסף ישנם תבניות נפרדות לשנים מעוברות ([[תבנית:א' באדר א']], [[תבנית:א' באדר ב']]) שבהן ישנם רק אירועים מאדר פשוט וכן אדר זה (כלומר, בא' באדר א' אין אירועים מא' אדר ב'https://shluchim.vertlach.net/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%, ולהפך). וק"ל.
:תבניות אדר סתם מקוטלגות בקטגוריה ו (ו01, ו02 וכו'), אדר א' - ז, אדר ב' - ח.
:עשיתי כעין תבנית פירושונים בראש תבניות אדר כדי להדגיש את הנ"ל, ולמנוע בלבולים בעריכתם בעתיד. אשמח לשמוע דעת הקהילה בנדון.
:'''בנוסף''': יש בלבול בנוגע לאירועים שהתרחשו בשנים מעוברות, שלא ברור איזה מהם באדר א' ואיזה באדר ב'. ניסיתי לברר חלקם כמה שידי מגעת, אבל חלקם לא הצלחתי ועליהם מוצבות [[תבנית:הבהרה]]. מי שיוכל לברר עוד - תבוא עליו ברכה (קצת פאדיחה שבעמוד הראשי יהיו הרבה תבניות הבהרה). יישר כח לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:03, כ"ו בשבט ה'תשע"ז

== קרובי משפחה ==

אילו קרובי משפחה ראוי להכניס בערך. הבה נקבע כללים ברורים שיכנסו בעז"ה לפסקה שטרם קיימת בדף: [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#משפחתו]]. נא הביעו דעתכם בפסקאות הבאות, כמובן שכל אחד יכול להוסיף ניסוחים הצעות ופסקאות, רק השתדלו שיהיה ברור ומסודר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 22:44, 7 במרץ 2017 (UTC)
:חבל שהדיון ייסגר ככה, מה המסקנה? (צריך בסוף לעדכן בדף הנ"ל, כמו ש{{א|שיע.ק}} כתב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:07, י"ט באדר ה'תשע"ז

===ללא מחלוקת שצריך להכניס===
1. בעל/אשה.
2. אב ואם.
3. ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:לענ"ד שנים הראשונים צריכים להיכנס בגוף הערך ואינם צריכים להיכפל בפיסקה "משפחתו". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
:: {{מצטרף}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::{{מצטרף|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:55, י"א באדר ה'תשע"ז

===אחים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:ב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
::לכתוב רק בערכים שלא נמצא מידע כזה בערך אחר. כלומר אם אין ערך על האבא, להוסיף את האחים. אם אין ערך על השווער - להוסיף את הגיסים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::כמו להתראות, ובדיעבד כמו שף ויתיב. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::: אין טעם לכפול את השמות בכל ערך, אם יש ערך אחר (כמו האב, או השווער), זה ממש מיותר; וגם אם אין, אני חושב שאפשר לוותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::אם אין '''ולא יהיה''' ערך על האב/השווער, והאח/הגיס הוא בעל חשיבות גדולה מאוד (לא רק חשיבות אנציקלופדית, אלא חשיבות '''לעובדה''' שפלוני הוא אחיו/גיסו של אלמוני. לדוגמא, ר' [[משה פנחס כץ]] והרב [[מרדכי מנטליק]]). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:59, י"א באדר ה'תשע"ז

===גיסים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:כמו אחים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כמו אחים. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
::: כמו שכתבתי באחים• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::אפשר למחוק את הפסקה כדי שלא יאלצו כל אחד להכנס ולכתוב "כמו אחים" {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:00, י"א באדר ה'תשע"ז

===ילדים===
א. לכתוב את כל הילדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על ילדים נשואים.
ג. לכתוב רק על ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:מתלבט בין ב' לג'. בוודאי אין מקום להביא ילדים שאינם נשואים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד אפשרות ב'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד ב --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:23, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::רק להעיר, שכמדומה ברור לכולנו שבחור מבוגר מוכר (בדוגמת פינטו) לכאורה נכנס בגדר של נשוי. הלא כן? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:38, 8 במרץ 2017 (UTC)
::::בעד ב'. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:07, 9 במרץ 2017 (UTC)
::::: ב • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::בעד ב. ובהסתייגות, אם מדובר בילדים שנהרגו בשואה, תמימים שנפטרו בצעירותם וכד' (גם מסכים ל"דוגמא" של שף ויתיב, אבל עם כל המאמצים לא מצליח למצוא מקרה דומה...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:02, י"א באדר ה'תשע"ז

===נכדים===
א. לכתוב את כל הנכדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על נכדים נשואים.
ג. לכתוב רק על נכדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:לא להכליל נכדים, מקסימום אפשר להכליל אותם יחד עם הוריהם באם הם מפורסמים '''ביותר''', למשל בין בני הרב [[מאיר אשכנזי]] ניתן לכתוב אצל אביו של הרב אשכנזי מכפ"ח "בנו הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]". באם אינם מפורסמים ביותר אך הם מפורסמים קצת ניתן אולי לכתוב באם אין שם משפחתם שווה.'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כנ"ל, לכתוב רק באם המידע הזה לא נמצא בערכים אחרים. אם אין ערך על הבן/חתן, להוסיף את הנכד (ורק אם הוא בעל תפקיד בולט). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::{{מצטרף|}} וע"ד שכתבתי לגבי אחים/גיסים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:03, י"א באדר ה'תשע"ז

===נוסף===
לעיל נידון קביעת כלל שרירותי. לענ"ד יש מקום להפעלת שיקול דעת בערכים ריקים, להכליל את האחים/גיסים בשביל למלא את הערך (אם זה מוסיף ולא נראה מיותר, כגון שיש להם תפקיד וכדומה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:ערכים שצריך למלא יש לעיין אם יש להם זכות קיום. אולם אני מודה שלו נניח שפנחס רייזעס היה גיס של בנימין קלעצקער יש לציין זאת בערך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:22, 8 במרץ 2017 (UTC)
::{{בעד חזק|}} הפעלת שיקול דעת בכל מקרה שהוא, {{נגד חזק|}} קיומם של ערכים שצריך להוסיף אחים כדי למלאם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, י"א באדר ה'תשע"ז

== [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#חב"דפדיה באנגלית|חב"דפדיה באנגלית]] ==

אולי כדאי לפתוח באמת את חב"דפדיה באנגלית ודהיא תהיה בייחד עם העברית (שכל שינוי טכני שעושים בעברית יהיה גם באנגלית ושבכל ערך באנגלית יהיה קישור לערך בעברית)? בתור ערכים ראשונים אפשר לפתוח מרחב שם/ להעלות אותה ולא להודיע (כדי לחסוך עבודה של העתקה) --[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:49, 9 במרץ 2017 (UTC)
{{א|שיע.ק}}, {{א|שלום}}, {{א|חיים נהר}}, {{א|חבר}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:01, 9 במרץ 2017 (UTC)
:(מדוע אתה מזכיר אותי יחד אם גדלי חב"דפדיה? אני שווה להם?) {{בעד}} לעשות חב"דפדיה באנגלית (שיקראו לה חב"דפדיה האנגלית כמו ויקיקליפה האנגלית וכדו') צריך לעשות שכל שינוי שעושים כאן אוטומטית יהיה גם שם ולהפך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::אפשר להגדיר שדף שלא קיים באנגלית וקיים בעברית יוצג בעברית. להתחיל בבניה באופן שיהיה צריך להירשם ולקבל הרשאה?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:45, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::כמובן, הרשאה מידית לעורכים מרכזיים כאן--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::::אני מתנגד נחרצות לפתיחת חב"דפדיה אנגלית, עד שיוכח שיש לה סיכוי ממשי. אצטט מספר טיעונים מהדיון בדף הנ"ל:
#"במידה ונודיע בחגיגיות בחב"ד אינפו על פתיחתה של חב"דפדיה באנגלית, ויעבור חודשיים-שלושה, ושום דבר רציני לא יתקדם שם, נצא מופסדים .. לפני זה מישהו רציני שיקח על עצמו כתיבתם של מינימום 750 ערכים ראשוניים".
#שיתחילו להעלות ערכים כאן בחב"דפדיה בעברית - ערכים באנגלית, ואחרי שיצטבר כאן ערכים באנגלית, נעלה את המיזם. הערכים יכנסו בנתיים תחת קטגוריה:ערכים באנגלית.
#רעיון נחמד. קודם לכן חייבים לדאוג שדובר אנגלית כשפת אם ייקח אחריות לנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באדר ה'תשע"ז 01:19, 10 במרץ 2017 (UTC)
::::עד כאן.

=== סיכום ===
בסיכום כללי של הדיעות כאן אפשר לסכם: תומכים בהקמה מיידית של חב"דפדיה באנגלית, הם: Men770, חבר.
המליצו להמתין: שיע ק.

::מתנגד נחרצות לרעיון. אין ספק שחשיבותו של חב"דפדיה באנגלית היא גדולה ביותר (אולי אף יותר מזו העברית), אולם מכמה סיבות אני מתנגד:
*שני התומכים בפתיחה המיידית כנראה אינם דוברים אנגלית כלל וכלל.
*אם המצב בעברית הוא על הפנים למה להיכנס לפרוייקטים חדשים?
*מה הפירוש מיידית? לפתוח את זה היום, והמצב בה יהיה כהמצב בויקיפדיה בשפת ה"pitkin-norfuk"?
*קהל משיחיסטי אמריקאי - אין. לפתוח אתר עבור שנים שלוש חברה מתפארת מנחם שאינם קוראים עברית, ועבור קבוצה מצומצמת ביותר של בנות - פשוט לא שווה את המאמץ. אתר לא מזוהה פוליטית לא יקום (לצערנו).

::{{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון 08:27, 10 במרץ 2017 (UTC)

:::מצטרף להתנגדות.
:::לדעתי יש להתמקד בשיפור העברית, ואם מתעקשים על פרוייקט חדש כל שהוא לקראת העשור, אפשר להוסיף פרוייקטי־משנה בעברית (כמו שהתחילו עם מילון, פתגמים וכדו') [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 04:39, 12 במרץ 2017 (UTC)
::::ולתומכים אומר, אפשר לפתוח בינתיים מיזם פנימי בתוך ויקיפדיה, וכשנגיע לכמות מינימאלית של ערכים בסיסיים באנגלית סבירה לפחות, אפשר יהיה לפתוח את חב"דפדיה באנגלית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשע"ז 00:03, 14 במרץ 2017 (UTC)
:::::רעיון מוצלח, להעיר אשר בויקיפדיה האנגלית ההשגחה הרבה פחות צמודה מאשר זו העברית והסיכויים שימחקו לכם ערכים הקשורים בחב"ד פחותה בהרבה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:28, 14 במרץ 2017 (UTC)
::::::"שימחקו '''לכם'''"? ובעומדנו בסמיכות לימי חג הפסח, כיון שהוציא עצמו מן הכלל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:35, 15 במרץ 2017 (UTC)
:::::::הרי לי לא ימחקו אף בעברית {{קריצה}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:27, 15 במרץ 2017 (UTC)
::::::::אפשר גם בתוך חב"דפדיה במרחב שם סגור.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:16, 15 במרץ 2017 (UTC)
== התסביך המשיחי של עדין אבן ישראל ==

באיזה ערך משלל ערכי גאולה ומשיח באתרנו הנכבד, ראוי לדעתכם להכליל את [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593460#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content הקישור החיצוני הזה]? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 15 במרץ 2017 (UTC)
:אתה שואל ברצינות? יש כבר קישור בערך [[ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:27, 15 במרץ 2017 (UTC)

== תבניות ==

תבניות רבות הכוללות בתוכן טבלאות שונות כמו [[תבנית:שבת]] [[תבנית:פסח]] [[תבנית:חגים וזמנים]] [[תבנית:חנוכה]] וכו' כל אחד מהם שונה בגודלו במראו ב[[שיחת תבנית:חנוכה|עבר]] כבר נידון האם יש מקום ליצור צבע וצורה אחידה לכל סוגי תבניות אלו הקשורים למועדי ישראל ואני מעוררה שוב כי לדעתי יש לכך חשיבות רבה. ובעיקר לגודל ורוחב התבנית שמשתנית מתבנית לתבנית לדעתי חשוב שיהיה גודל אחיד ובעיקר זה מפריע כשיש שתי תבניות כמו לדוגמא [[שבת הגדול|כאן]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 15 במרץ 2017 (UTC)
:מסכים בנוגע לצורה, לגודל ולסדר (ראה למשל [[תבנית:סוכות]] שהיא ממש תוהו ובוהו). אך בנוגע לצבע כבר הבעתי דעתי שם שלענ"ד גיוון בצבעים יפה יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:06, י"ט באדר ה'תשע"ז

== ימי חב"ד ==

האם לדעתכם נכון שאירועי התוועדויות [[חג הפורים]] אצל הרבי בימי חב"ד יהיו שייכים ל[[ט"ו באדר]]? כנראה מי שעשה זאת חשב על זה שזה אחרי השקיעה, אבל לענ"ד לא נראה נכון כלל וכלל. ולהעיר שהתוועדות פורים תר"פ ופורים קטן תרפ"ז כן נמצאות ב[[י"ד באדר]], אף שגם הם ייתכן והיו אחר השקיעה. [השאלה כמובן רלוונטית גם לעוד אירועים כמו יסוד תקנת הרמב"ם בי"א ניסן תשד"מ ועוד ועוד]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:04, י"ט באדר ה'תשע"ז
:כפשוט, שייך לפורים/י"א ניסן וכו'. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:15, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערך על בטיחות בדרכים ==

האם לדעתכם כדאי לעשות ערך על הוראות הרבי לבטיחות בדרכים, שם יכנס סידור תהלים ותניא, קופת צדקה, [www.tikvasmenachem.com/tm-364a.pdf מזוזה], והנלווה? צוואת רבי יהודי החסיד לא לחזור ומענה הרבי לרש"ז גורארי' לומר פרק תניא? ועוד? מה יהיה השם שלו? יש למישהו מה להרחיב? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

:ועל הדרך, כאן המקום לקרוא למפעילים לפתוח את אתר תקוות מנחם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

בזמן האחרון יש דיבורים רבים על ערכים מומלצים, וכרגיל הכל נשאר במישור הדיבורים. לדעתי הסיבה לכך היא כי אנחנו חושבים שכאן זה ויקיבתחתונים, וכמעט בלתי אפשרי שנגיע לכמות ערכים ברמה הזאת.

יש לשקול לדעתי שינויים בכללים של מה נקרא 'ערך מומלץ'. הדבר הראשון שצריכים לקבוע הוא כי '''ערך מומלץ אינו בהכרח ערך ארוך''' חד וחלק!

הכללים שיש לקבוע לענ"ד:
#ערך בעל חשיבות.
#ערך מקיף עכ"פ את עיקרי הדברים (עם מקורות לכל מה שכתוב, אפילו אם זה מקור אחד לכל הערך).
#חשוב ביותר: ערך שאין בו מחלוקת/פוליטיקה.
#ערך כתוב באופן סביר.
נראה לי שכמה מערכי חג הפסח שנכתבו עכשיו נכנסים בקריטריונים הנ"ל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:15, 22 במרץ 2017 (UTC)
:הבעיה לדעתי היא יותר שחסר עקשן, משום שעד שלא התעקשתי על הערך [[ניצוץ משיח]] ושגעתי את כל המדינה שום דבר לא זז בעניין (ובצדק כי מה פתאום שייעניין אותי פתאום ערך שאחר כותב, בגלל שהוא החליט..) ולבסוף יצא ערך יפה ניסיתי לעשות זאת שוב בערך [[שינה בסוכה]] חוץ משיע.ק אף אחד (!) לא תרם את עצמו.. כמובן כשעבר סוכות נו.. לך תדבר עם משהו..
:עכ"פ תעלה איזשהו הצעה לערך סביר בעניין הפסח ובטוח אני שירתמו לכך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:39, 22 במרץ 2017 (UTC)
::הכי חסר זה זמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:39, 23 במרץ 2017 (UTC)

== מוסד הרב קוק ==

מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)

== חסדות חב''ד הערך הזה צריך להיות הכי ארוך בחבדפדיה!!==
חייבים מלערוך אותו
מי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לערך של חסידװת חב'''ד המון.
עוד מישהו שיכול להעתיק מוקיפדיה ששם הערך הרבה יותר ארוך. --[[משתמש:או או|או או]] - [[שיחת משתמש:או או|שיחה]] 06:20, 18 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:חסידות חב"ד

2017-04-13T09:27:49Z

או או: /* בקשה */ פסקה חדשה

כתוב בערך , שהחסידות היא הגילוי של תורת הקבלה . לשון אחרת שבה תיארתם את החסידות היא כהפשטה של תורת הקבלה.
אך אין הדבר כך למיטב ידיעתי. חסידות היא לבוש של תורת הקבלה . הקבלה (וזוהר כחלק ממנה) שלעצמה היא ההפשטה, היא הנשמה. והחסידות היא הגוף שלה.
ולא ההפך.
כל הרעיונות של החסידות, הסיפורים ותורת הנפש אלה מלבושים של הסוד,
כדי שאנשים יוכלו לסבול בשכלם את הרעיונות המופשטים של ח"ן.

נ.י

== בושה ==

שהערך המרכזי לכאורה בחבדפדיה לוקה בחסר!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 06:59, 4 באפריל 2010 (UTC)

== כמה המלצות ==

יש המון מידע שמופיע בערך חסידות חב"ד בוויקיפדיה ואפשר להעביר לכאן
ב. הוספת תמונות של רבותינו נשיאנו, העיירה ליובאוייטש, ועוד.

:לדעתי מתאים להוסיף בערך תמונות של א. אדמו"ר הזקן, כמייסד החסידות. ב. העיירה ליובאוויטש. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:44, 8 ביוני 2010 (UTC)

{{בעד}} אולי גם תמונה של התניא.--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 19:49, 16 במרץ 2017 (UTC)

== בקשה ==

למי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לפה המון
ועוד משהו אם מישהו יכול לסדר את הכתב הנטוי פה.--[[משתמש:או או|או או]] - [[שיחת משתמש:או או|שיחה]] 09:27, 13 באפריל 2017 (UTC)

חסידות חב"ד

2017-04-13T09:24:35Z

או או:

{{מפנה|חב"ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות)}}
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]''', או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).
''
==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==מהות שיטת חב''ד==

ה[[אמונה]] ו"[[חכמה בינה ודעת]]"
שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בבקב''ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש, לשאלות סטודנטים, ולא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא צריך את שתיהן יחדיו}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.

חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.

==ספרות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:ספרות חב''ד|פורטל ספרות חב''ד]]}}
לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]], {{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, חשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; [[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה שלשלת היחס בספר [[יום יום]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר [[ליאזנא]] ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

===אדמו"ר שליט"א===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.}}, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

==תורת חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]

בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, [[תהילים]] - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[הרבי]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.

הרבי הנהיג את לימוד "[[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]]" (פרק או שלושה פרקים ליום).

==ראו גם==
*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב"ד]]''''טקסט נטוי''
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]''
''

חסידות חב"ד

2017-04-10T10:11:14Z

או או:

''''{{מפנה|חב"ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות)}}
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]''', או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).

==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==מהות שיטת חב''ד==

ה[[אמונה]] ו"[[חכמה בינה ודעת]]"
שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בבקב''ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש, לשאלות סטודנטים, ולא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא צריך את שתיהן יחדיו}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.

חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.

==ספרות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:ספרות חב''ד|פורטל ספרות חב''ד]]}}
לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]], {{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, חשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; [[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה שלשלת היחס בספר [[יום יום]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר [[ליאזנא]] ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

===אדמו"ר שליט"א===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.}}, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

==תורת חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]

בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, [[תהילים]] - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[הרבי]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.

הרבי הנהיג את לימוד "[[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]]" (פרק או שלושה פרקים ליום).

==ראו גם==
*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב"ד]]''''טקסט נטוי''
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]''