חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:להתראות

2020-11-28T16:47:35Z

אור וחיות: /* ואהבת לרעך כמוך */

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}

== מה שלומך ידידי? ==

ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ"ב בניסן ה'תש"ף
:א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו"א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)
:::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי"ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד"ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)
:::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ"כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש"ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש"ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט"ז באייר, ה'תש"ף

== תבנית אנש ==

אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש"ף
:הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש"ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)
::{{ישר כוח|}}. ויה"ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ"ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש"ף

==מה ההגדרה רבני ליטא?==
אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש"ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)
אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)
:לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש"ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)
::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש"ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)

== תורת חב"ד לבני הישיבות ==

נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)
:אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש"ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)
::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב"דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)
:::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש"ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)
::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב"ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)
:::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב"דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י"א באייר, ה'תש"ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)
::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)

== [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==

יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט"ז באייר, ה'תש"ף
:הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו"ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}}
::א. יש"כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ"א, בכל המכתבים של הרבי הריי"צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט"ז באייר, ה'תש"ף

==ועד תלמידי התמימים==
מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע"ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)
:כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ"ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש"כ לגבי את"ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)
:::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)

== ווארט ==

אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)

== תמונות ==

בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:25 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)
::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)
:::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:02 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)
:::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:51 • כ"ז באייר ה'תש"ף

== הפניה מוטעית ==

מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש"ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב "מסטשלה". זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט"ו בסיוון, ה'תש"ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)

== פנחס זאב וולף מרוזוב ==

ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע"פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:12 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
:אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:43 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב"די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)
:::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:09 • י"ז בסיוון ה'תש"ף

== בערך של [[ישעיה גופין]] ==

א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ"פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי':
"'''הולדת בנו (סבא)'''
בשנת תש"ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד.
כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב"ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.
'''עלייתו ארצה'''
בשנת תש"ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב"ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה"

תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש"ף ''(28 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לא זוכר. כנראה היה כתוב היכן-שהוא. לא היה לי ידע מוקדם עליו בשעה שכתבתי. אם יש לך מקור - תשנה. ההפלגות לצרפת והיציאה בשנים אלו ממסך הברזל - היתה על ידי יוצאי רוסיה תש"ו-תש"ז, לא ידוע לי על חסידים אחרים שיצאו באופנים אחרים והמשיכו באותה דרך. האתר הקשר הרב דורי זה בעצם כתיבה של ילדות (בחב"ד זה פועל בעיקר בבתי ספר בנו) בגילאי בת מצווה ומטה. לא בדיוק מקור מהימן להסתמך עליו באופן בלעדי, במיוחד כשזה לא סותר את מה שכתוב אלא מקסימום מוסיף פרטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 06:43, 5 ביולי 2020 (UTC)

== אפשר עזרה? ==

תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש"ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)

== ברוך השב ==

העריכה שלך אתמול היתה מורגשת. מחכים לך שוב! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:00 • ח' בתמוז ה'תש"ף

== אם אפשר: ==

הסבר למילים הבאות והקשרם [[שיחת חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה|כאן]]:

{{ציטוטון|כשלמדתי בישי"ק הרב אורי מרדכי ליפש עבר על הספר מעשה מלך שיצא לאור באותה תקופה והעיר את הערותיו. כשהוא הגיע לקטע בו כתוב שהרבי לא תוחב את רצועות התפילין בגארטל, הוא הוסיף "וגם לא בשעון ולא בעניבה...". וד"ל.}}.

בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:56, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.
:כתב בציניות, וכוונתו שאין צורך לשלול דבר פשוט שכזה, לדעתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:16, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 20:16, 15 ביולי 2020 (UTC)

== מעשי ידי להתראות ==

ב"ה

נתקלתי בערך מזמור תהלים אישי, ונהנתי, בדקתי מי העורך העיקרי, וכל כך לא התפלאתי שזה '''מעשה ידי להתראות'''... ישר כח. הצלחה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:44, ו' באב, ה'תש"ף 15:44, 27 ביולי 2020 (UTC)

== פתגם חסידי ==

אשמח שתכנס לדף [[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]] ותטפל בעניין הפתגמים... | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:נותן לך את מלוא הקרדיט לטפל בזה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:06, י"ח באב, ה'תש"ף 19:06, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::איני יודע כיצד | נכתב בשעה 19:10 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::לפתוח את הקטגוריות? למחוק אותם מהדפים? | נכתב בשעה 07:44 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לפתוח ולקשר לקטגוריות אב. יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:28, כ"א באב, ה'תש"ף 10:28, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{בוצע}}, רק תשתדל לעשות שם סדר יום אחד. | נכתב בשעה 10:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::אגב, אשמח לעזרתך עם הדף [[משתמש:חבר/חב"דפדיה]] | נכתב בשעה 10:51 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== שלום שלום ==

טוב לראותך בימים קשים אלו. בהצלחה רבה בהמשך פעילותך כאן ובכלל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:02, כ"א באב ה'תש"ף
:אשמח להבין למה כוונת כת"ר קשים? מבחינת הערכים החדשים מרמה ג' שנוצרים כאן על ימין ועל שמאל ומועתקים מקליפה ועוד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:48, כ"א באב, ה'תש"ף

== [[בת מלך]] ==

איך עדיין אין על הארגון הזה ערך? הוא הרבה יותר חשוב מהפנסאים לדוגמא, תוכל קחת את זה על עצמך? | נכתב בשעה 10:37 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ג באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:לא. אני משתדל בדרך כלל לכתוב ערכים שקרובים יותר אל ליבי או אל תחומי ההתעניינות שלי, ועכ"פ שנכנסים בגדר לימוד תורה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:44, כ"ג באב, ה'תש"ף 10:44, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{א|חבר}}. במה הוא יותר חשוב מהפנסאים? בכל אופן, [[בת מלך|טוב מאוחר מלעולם לא]]... גוט שבת! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:09, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:09, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::שכויח!! בכך שהוא זכה לברכת הרבי ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:12 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::לא בא להגיד שארגון כזה או אחר הוא יותר חשוב, אבל לענ"ד מי שנולד אחרי תשס"ח והקים ארגון שמתמסר לרבי בלב ונפש, חשוב לא פחות מארגון שהוקם בתשי"א וקיבל מהרבי עשרות מענות ויחס אישי ואחרי זה התחיל להילחם ברבי. לא מדבר ספציפית לא על הארגון הזה ולא על הארגון הזה, אלא על העיקרון, שמה שהופך ארגון לחשוב זה לא מה שהוא עשה '''פעם''', אלא מה שהוא עושה '''היום'''. לחיים ולברכה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:15, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:15, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::הבנתי, ובלי קשר, היום גם הם וגם הפנסאים מביאים לרבי המון נחת, כידוע. {{לחיים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== יש לך מושג? ==

[[תומכי תמימים מוריסטון]] נסגרה בתשע"ו או שעדיין קיימת? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:38, כ"ג באב, ה'תש"ף ''(13 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:סליחה על העתרבות אך היא הייתה קיימת לפחות עד שנת תשע"ט. (מאז אני כבר לא מעודכן)--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:16, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:16, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::אני כמעט בטוח שקיימת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:38, כ"ג באב, ה'תש"ף
:::מה קורה איתכם? בטוח קיימת, לעולם ואעד[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:40, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:40, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|א' מחב"ד}} שליט"א, השאלה אם מוריסטון בלי מיילך נחשבת מוריסטון... זה כמעט כמו כפר חב"ד בלי המנוע של הפריזידר {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:59, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:59, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==מיל==
יש לך אולי במקרה מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:00, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
:כתובת אימייל? בוודאי. מעדיף שלא לכתוב אותה במקום הנגיש לכולם. רוב המשתמשים כאן יודעים את זהותי, ותוכל לבקש מהם בשמחה את האימייל שלי. לדוגמא תוכל לשאול את אחד הניקים הבאים: שיע, קרייזי, חלוקת קונטרסים, כתית למאור (אם יש לך את האימייל שלהם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:57, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:57, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
::הם נתנו לי את המיל אך זה לא נותן לי לשלוח.. אשמח אם תוכל אתה לשלוח לי אימייל למיל שלי המופיע בראש דף השיחה שלי.. בברכה עצומה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:51, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==זושא קורניצער==
יש לך מושג ופרטים על ר' זושא קורניצער או ר' זלמן בוליער (חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי)?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, כ"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

== אם יש לך כח וידע ==

לכתוב ערך על [[זיגמונד פרויד]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:48, כ"ו באב, ה'תש"ף ''(16 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== בעבודה מתיישנת ==

{{בעבודה מתיישנת|תל ציון}}
{{בעבודה מתיישנת|רפאל מרדכי שניאורסון}}
| נכתב בשעה 08:52 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.

== שלום וברכה ==

האם אפשר לקבל את המייל שלך?--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 18:24, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:לרוב המשתמשים הפעילים יש אותו. תפנה באימייל לאחד מהמשתמשים שאתה מכיר ותבקש ממנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:39, כ"א באלול, ה'תש"ף 09:39, 10 בספטמבר 2020 (UTC)
::נסיתי ולא הצלחתי, תפנה אז בבקשה למייל (הבדוי) שלי: zal770770@gmail.com--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 09:45, 10 בספטמבר 2020 (UTC)

== הקובץ מיכלא דמיהמנותא ==

הצבת אותו בערך, אך עוד לא העלת אותו. [[מצה#מאכל האמונה והרפואה|פה]]--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ"ו באלול ה'תש"ף • 15:10, 15 בספטמבר 2020 (UTC)
:ערכת עכשיו בדף מצה שרויה, מה שהזכיר לי.... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:08 - היום, [[כ"ד בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::{{בוצע}}. זכרון נפלא. בהצלחה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:51, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:51, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

==פתגמים==
ראיתי שאתה מייד פעם מוסיף תבנית של פתגמים חסידיים, יש לזה שימוש בחב"דפדיה, כי אם לא זה מיותר, או שיוסיפו את זה לעמוד הראשי --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:26, 18 באוקטובר 2020 (UTC)
:זה יתווסף כשיהיה מספיק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:11 • ל' בתשרי ה'תשפ"א
::יש כבר 200 --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:00, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
:::בזמנו דובר על פתגם לכל יום. כולל שנה מעוברת. 395, אנחנו הגענו לחצי. מה גם שלא באמת כל הפתגמים עברו הגהה וראויים להופיע בעמוד הראשי של חב"דפדיה. אני מדבר גם על פתגמים שאני עצמי הוספתי כי התלהבתי כשראיתי אותם, אבל ייתןכ וכעת כשאחזור ואשתכל על הפתגם מנקודת מבט של מבקר חיצוני כפתגם שאמור להופיע במקום ייצוגי, אגיע למסקנה שזה ארוך / לא מובן / לא מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:51, א' בחשוון, ה'תשפ"א 18:51, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
::::אפשר לעשות כמו שעושים בהידעת, ומתי שיהיה מספיק נעשה את זה יומי -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 06:35, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== מיזם דבר מלכות ==

אשמח באם תיטול חלק [[משתמש:יוסי מ./מיזם דבר מלכות|במיזם החדש]], או עכ"פ תגיד מה לדעתך יש לתקן/להוסיף. --בהצלחה לכולנו!'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • א' בחשוון ה'תשפ"א
:{{א|יוסי מ.}}: דבר ראשון יישר כח גדול. ענינים אלו הם עיקר מטרתה של חב"דפדיה, הפצת המעיינות. כל המסביב זה רק 'בית יד' שדרך זה יגיעו גם לערכים החשובים שבאמת מביאים את משיח. דבר שני, אם ביקשת הצעות, אזי כמו שעשיתי בוירא, אפשר להוסיף בכל שבוע גם את ה'מדקדקים' וקישורים להגיגים סביב השיחה. כמו כן קישורין גליון הזמן גרמא וחדור בדם שסוקרים את המאורעות מאחורי השיחה (וכמובן אם יש זמן וכח - להעתיק מתוכם '''ולערוך כראוי''' את הרקע מאחורי התייחסויות שונות של הרבי בשיחה). ככלל, כדי לעצב קצת יותר את הפיסקא של קישורים חיצוניים, ולדוגמא לעשות שורה אחת של קישורים לדברי הרב, ובאמצעות {{*}} להבדיל בין הקישורים: אידיש {{*}} לשון הקודש {{*}} בלתי מוגה וכיו"ב. זה יותר נעים לעיניים ולא נראה מרוח. בהצלחה מופלגה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:57, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:57, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[יעקב יצחק וויס]] ==

החלטתי להטיל עליך את משימת הרחבת הערך! יש מצב? יש עוד המון מה להוסיף. יש בספר הרב אשכנזי כמה עובדות וסיפורים, אבל אני מאמין שיש עוד חומר באתרים.

אגב, פתחתי את הדף [[משתמש:חבר/עקיבא גולדשמיד]] אם יש לך מה להוסיף, שכויח! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:55 - היום, [[ד' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:עקיבא גולדשמיד {{בוצע}}. לא מכיר אותו בכלל למרות שהסתובבתי במגדל העמק לא מעט שנים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[חיים דרוקמן]] ==

בהמשך למה שכתבתי לך [[שיחת משתמש:להתראות/קישורים לכתיבת ערכים|כאן]] הוסיף שלעניין מנהלת הגיור (אתה שולט בחומר? {{קריצה}}) אפשר לראות בדף [[אברהם שרמן]] ראה קישורים חיצוניים שם. עוד כמה עניינים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 אצל הרבי] ({{אינפו}}) [http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/b91ede5e60e725150247fa30f76980a9.jpg עם הרב ווילשאנסקי בחתונה] ({{אינפו}}) [https://col.org.il/news/1833 קורא ללמוד רמב"ם] ({{בםך}}) [https://col.org.il/news/103032 עם בן הדוד ממוצקין] ({{בםך}}) כדאי להזכיר את קרבת משפחתם. הצלחה רבה! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:35 - היום, [[ז' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:בגל שראית שהתמהמהת פתחתי את [[משתמש:חבר/חיים דרוקמן]] אשמח שתעבור על זה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:20 - היום, [[כ"ב בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::יישר כח גדול על הערך הנפלא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== העברה ==

חובה שיהיה סוגריים בדף [[דוב בעריש וידנפלד (הגאון מטשיבין)]] או שמספיק לעשות הפניה? כדאי למעט בסוגריים בשמות של ערכים כדי להקל על החיפוש ועל כמות ההפניות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:57 • י' בחשוון ה'תשפ"א
:השם של הדף זה מה שמקדם את העמוד בחיפוש גוגל. אף אחד לא יחפש 'דב בעריש וידנפלד'... אם כבר ויינפלד, וגם זה לא מסתבר. אם רוצים שאדם שמחפש הגאון מטשעבין יגיע אלינו, זה צריך להיות שם הדף. וראיה לדבר: חיפשתי ביום ההילולא את הדף שלו, ולא מצאתי דרך גוגל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:39, י"ג בחשוון, ה'תשפ"א 17:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
::כתבתי לך ע"פ מה שמופיע [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי שלא להכניס סוגריים בשמות של הערכים (גם ללא קשר של חיפוש גוגל). בכל אופן, אם השם שלו לא מוכר אפשר לכתוב בשם הערך את הכינוי שלו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • י"ג בחשוון ה'תשפ"א
:::אם יש שם נוסף שאנשים עלולים לחפש אפשר ליצור דף הפניה. הסיבה שכשחיפשת לא מצאת את הערך הוא כי אין הפניה מהדף הגאון '''מטשעבין''' (כמו שאתה אומר שחיפשת). אני חיפשתי עכשיו את המילים [[הגאון מטשיבין|הגאון '''מטשיבין''']] (יש כזה דף הפניה), וגוגל הציג אותו כתוצאה שלישית ורביעית (אחרי ויקי וחב"ד אינפו). אגב, זה בדיוק המטרה של דפי הפניה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 00:40, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א ''(1 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::זה כמובן לא סותר את הנכתב קודם, שיש להעדיף את הורדת הסוגריים בשם הערך ולקרוא לו בשם המוכר (אם הוא לא מוכר בשם המלא), זה כמובן נכתב בקישור שהבאתי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:39 • י"ד בחשוון ה'תשפ"א
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} בכל מקרה תעשה החלפת טקסט להפניות, אם אתה מבין למה אני מתכוון ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 04:38 - היום, [[ט"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::::לא עקרוני בכלל מבחינתי, אבל סתם להבין כללים בסיסיים: א. '''אי אפשר''' ששם של דף יהיה הכינוי של האדם. ב. הסיבה שלא מכניסים סוגריים זה בגלל שזה לא מקובל באנציקלופדיה. עם זאת, כמו שמכניסים סוגריים שמסבירות על מי מדובר (לדוגמא: [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]]), כך גם פה. והנראה לענ"ד כתבתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, ט"ז בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 3 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::::אני לא יודע היכן מצאת את הכללים, יש את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|הדף שהבאתי]] בו נכתב שיש לקרוא לערך בשם המוכר אם שמו המלא לא מוכר וכפי שנמצא הרבה באתר ([[רש"י]], [[הגאון מווילנא]] ועוד.) ובאתרי אנציקלופדיה אחרים. הדוגמה שהבאת היא משם שקיים פעמיים ומחוסר ברירה שמים סוגריים אבל שם שישנו פעם אחת - מומלץ בהחלט להוריד אותם. בנוגע לפועל השם של הערך המדובר לא מוכר בשם המלא ולא בכינוי ולכן כדאי לשים הפניה מהכינוי לשם המלא ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:24 • י"ז בחשוון ה'תשפ"א
::::::::אם זה לא כתוב, אז תכתוב... זה כללי הגיון בסיסיים לענ"ד, שמהם נגזרים הכללים השונים. וממילא אין מה להיצמד למה שכתוב שם ומותר להפעיל הגיון. הכיוני דווקא מוכר (למי שמחפש אותו) והשם - כמעט ולא. קח לדוגמא ערך על החפץ חיים, מה לדעתך צריך להיות שם הדף? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:09, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א 07:09, 5 בנובמבר 2020 (UTC)
{{שבירה}}
א. כללי המדיניות מחייבים גם כשההגיון הבסיסי (שלך) חושב אחרת. אם אתה באמת חושב שהמדיניות לא נכונה/מתאימה/הגיונית אתה מוזמן לפתוח על זה דיון, וכשתצליח להשיג רוב לשיטתך המדיניות תשתנה. (המדיניות בחב"דפדיה גם ככה חלקית, לפחות נשמור על מה שכבר יש <nowiki>{{מתחנן}}</nowiki>). ב. אם הכינוי באמת מוכר אז שם הדף צריך להיות הכינוי בלבד (כמו שכתוב במדיניות) והשם המלא יהיה דף הפניה - כמובן שעל שתי הדפים להיות בלי סוגרים. ג.גם שם הערך על החפץ חיים צריך להיות 'החפץ חיים', והדף 'ישראל מאיר הכהן' צריך להיות דף הפניה. (הפוך מעכשיו). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 08:22, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א ''(5 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אל כללי ההיגיון מקשיבים במקרים בהם לא נקבעה מדיניות אך הם לא יכולים לסתור אותה במקרים בהם היא כבר נקבעה ע"פ כללי ההיגיון. לגבי הערך 'ישראל מאיר הכהן', כנראה שקראו לו כך מאחר שגם בויקי קוראים לו כך ושם זה כי יש גם ספר, קיבוץ, ושיר באותו שם אז קראו לו בשם המלא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • י"ט בחשוון ה'תשפ"א
::כהרגלי, את הזמן המועט שאין לי, אשתדל להשקיע בכתיבת תוכן ולא בבזבוז זמן על כללים. כנ"ל, לא עקרוני אצלי. הנראה לענ"ד כתבתי, והבוחר יבחר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, כ"א בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 8 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[משתמש:נאור חיים/שיר חב"דפדיה]] ==

האם זה בסדר? כמדומני שאתה קשור לדבר...--[[תורה|{{גופן|2|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|חדר ועידה}}]] 17:42, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
:מה שקשור אלי - בשמחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:21, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 08:21, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== שלום עליכם ==

שלום להתראות, האם תוכל לעזור לי ב[[פורטל:הפצת המעיינות]]? להוסיף קטעי הידעת, וכו'? אשמח מאוד. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 15:26, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:מי שלא הספיק להכיר את דעתי, שכל אחד עורך באשר ליבו חפץ, וממילא העבודה נעשית ביתר תענוג. לכשעצמי איני רואה תועלת גדולה בפורטלים, וממילא אין לי חשק להשקיע את הזמן דווקא בהם. אם לצורך הפורטל אתה נתקל בערך חסר או בהיעדרו של ערך נצרך, אשמח אם תכתוב לי ואשתדל לכתוב / למלא אותו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:00, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 17:00, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

==סליחה על ההפרעה, אבל...==
הייתי שמח שתיהיה החונך שלי בתחילת דרכי בחבדפדיה! [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:41, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 15:41, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:לא מפריע. כשיש לי זמן, אני כותב מה שאני חושב לנכון. מהסיבה הפשוטה שאני לא תמיד זמין ופנוי בשל שלל סיבות, עדיף שתמצא מישהו אחר. אני לכשעצמי אשתדל לנסות לעקוב אחרי עריכות שלך ולהגיב ולהדריך כפי מיסת הזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:59, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 16:59, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

== ישר כח ==

הפתעת כאן בשליפת ערכים כאילו הכנת אותם בכל תקופת הקורונה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:43 • כ"ו בחשוון ה'תשפ"א
:כך אתה חושד בי? פשוט יש לי כעת גישה נוחה יותר. זה 'הסוד' הגדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:40, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 07:40, 13 בנובמבר 2020 (UTC)

== בקשה ==

אבקש מכבודו, להשתתף במיזם [[משתמש:פולע/חב"דפדיה:מיזמים/ל"ט אבות מלאכה]] ולתת את דעתו על המיזם. (ערכים זה החלק שלך..) בברכה, [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 12:22, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:תוכל? [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 13:14, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
::עיין 4 פסקאות למעלה, תחת הכותרת "שלום עליכם"... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:10, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 16:10, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
:::אכן עיינתי, וכתוב שם שכבודו אוהב לערוך את אשר ליבו חפץ, ואהוב ליצור ערכים.. [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ז בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 16:20, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
::::אז אכתוב ברור יותר, אני אוהב לכתוב ערכים, ושמח לקבל הצעות, אך אם כתבו לי הצעה ולא התייחסתי אליה, כנראה שכעת אין את נפשי לעסוק בערכים ספציפיים אלו, ומשכך - כנראה ותזכורת נוספת לא תועיל (לפעמים אני מתעורר מעצמי לעסוק בערך מסויים, כגון בת מלך שבשעת הבקשה לא התחשק לי וכעת כן, אבל התזכורות לא אלו שמשנות את העניין שלי בערך כזה או אחר). ככלל, מעניין אות יותר ערכי חסידות היסטוריה ואישים מאשר ערכי נגלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:22, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 18:22, 14 בנובמבר 2020 (UTC)

== אני חופר לך.... ==

אבל תוכל ליצור ערך על [[לוי שם טוב]] (בן אברהם יצחק)? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 08:03 - היום, [[כ"ט בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
== ואהבת לרעך כמוך ==

באתי לתרום לאתר מרצון לשפרו, ושיפרתי ויצרתי ערכים שרובם באתר גאולה אור אין סוף - עם קישור לאתר כמו שעושים בשאר הערכים. אך למרבה הפלא, קיבלתי הודעות ממך (ועם עוד משהו בדיוק בסגנון שלך) בחריפות ובגנאי שגרמו לעזיבתי (כנראה לצמיתות) מהאתר. חשבון נפש לא תזיק והתנצלות מצדך כבר לא תועיל. חבל שכך משתמש וותיק מתנהג. לדעתי זה לא מתאים מה שעשית, וייתכן ואני טועה. שלום. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 16:47, י"ב בכסלו, ה'תשפ"א 16:47, 28 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת משתמש:להתראות

2020-11-28T16:47:04Z

אור וחיות: /* ואהבת לרעך כמוך */ פסקה חדשה

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}

== מה שלומך ידידי? ==

ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ"ב בניסן ה'תש"ף
:א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו"א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)
:::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי"ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד"ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)
:::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ"כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש"ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש"ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט"ז באייר, ה'תש"ף

== תבנית אנש ==

אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש"ף
:הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש"ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)
::{{ישר כוח|}}. ויה"ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ"ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש"ף

==מה ההגדרה רבני ליטא?==
אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש"ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)
אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)
:לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש"ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)
::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש"ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)

== תורת חב"ד לבני הישיבות ==

נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)
:אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש"ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)
::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב"דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)
:::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש"ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)
::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב"ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)
:::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב"דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י"א באייר, ה'תש"ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)
::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)

== [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==

יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט"ז באייר, ה'תש"ף
:הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו"ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}}
::א. יש"כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ"א, בכל המכתבים של הרבי הריי"צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט"ז באייר, ה'תש"ף

==ועד תלמידי התמימים==
מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע"ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)
:כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ"ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש"כ לגבי את"ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)
:::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)

== ווארט ==

אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)

== תמונות ==

בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:25 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)
::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)
:::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:02 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)
:::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:51 • כ"ז באייר ה'תש"ף

== הפניה מוטעית ==

מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש"ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב "מסטשלה". זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט"ו בסיוון, ה'תש"ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)

== פנחס זאב וולף מרוזוב ==

ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע"פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:12 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
:אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:43 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב"די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)
:::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:09 • י"ז בסיוון ה'תש"ף

== בערך של [[ישעיה גופין]] ==

א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ"פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי':
"'''הולדת בנו (סבא)'''
בשנת תש"ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד.
כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב"ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.
'''עלייתו ארצה'''
בשנת תש"ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב"ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה"

תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש"ף ''(28 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לא זוכר. כנראה היה כתוב היכן-שהוא. לא היה לי ידע מוקדם עליו בשעה שכתבתי. אם יש לך מקור - תשנה. ההפלגות לצרפת והיציאה בשנים אלו ממסך הברזל - היתה על ידי יוצאי רוסיה תש"ו-תש"ז, לא ידוע לי על חסידים אחרים שיצאו באופנים אחרים והמשיכו באותה דרך. האתר הקשר הרב דורי זה בעצם כתיבה של ילדות (בחב"ד זה פועל בעיקר בבתי ספר בנו) בגילאי בת מצווה ומטה. לא בדיוק מקור מהימן להסתמך עליו באופן בלעדי, במיוחד כשזה לא סותר את מה שכתוב אלא מקסימום מוסיף פרטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 06:43, 5 ביולי 2020 (UTC)

== אפשר עזרה? ==

תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש"ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)

== ברוך השב ==

העריכה שלך אתמול היתה מורגשת. מחכים לך שוב! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:00 • ח' בתמוז ה'תש"ף

== אם אפשר: ==

הסבר למילים הבאות והקשרם [[שיחת חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה|כאן]]:

{{ציטוטון|כשלמדתי בישי"ק הרב אורי מרדכי ליפש עבר על הספר מעשה מלך שיצא לאור באותה תקופה והעיר את הערותיו. כשהוא הגיע לקטע בו כתוב שהרבי לא תוחב את רצועות התפילין בגארטל, הוא הוסיף "וגם לא בשעון ולא בעניבה...". וד"ל.}}.

בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:56, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.
:כתב בציניות, וכוונתו שאין צורך לשלול דבר פשוט שכזה, לדעתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:16, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 20:16, 15 ביולי 2020 (UTC)

== מעשי ידי להתראות ==

ב"ה

נתקלתי בערך מזמור תהלים אישי, ונהנתי, בדקתי מי העורך העיקרי, וכל כך לא התפלאתי שזה '''מעשה ידי להתראות'''... ישר כח. הצלחה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:44, ו' באב, ה'תש"ף 15:44, 27 ביולי 2020 (UTC)

== פתגם חסידי ==

אשמח שתכנס לדף [[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]] ותטפל בעניין הפתגמים... | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:נותן לך את מלוא הקרדיט לטפל בזה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:06, י"ח באב, ה'תש"ף 19:06, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::איני יודע כיצד | נכתב בשעה 19:10 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::לפתוח את הקטגוריות? למחוק אותם מהדפים? | נכתב בשעה 07:44 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לפתוח ולקשר לקטגוריות אב. יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:28, כ"א באב, ה'תש"ף 10:28, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{בוצע}}, רק תשתדל לעשות שם סדר יום אחד. | נכתב בשעה 10:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::אגב, אשמח לעזרתך עם הדף [[משתמש:חבר/חב"דפדיה]] | נכתב בשעה 10:51 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== שלום שלום ==

טוב לראותך בימים קשים אלו. בהצלחה רבה בהמשך פעילותך כאן ובכלל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:02, כ"א באב ה'תש"ף
:אשמח להבין למה כוונת כת"ר קשים? מבחינת הערכים החדשים מרמה ג' שנוצרים כאן על ימין ועל שמאל ומועתקים מקליפה ועוד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:48, כ"א באב, ה'תש"ף

== [[בת מלך]] ==

איך עדיין אין על הארגון הזה ערך? הוא הרבה יותר חשוב מהפנסאים לדוגמא, תוכל קחת את זה על עצמך? | נכתב בשעה 10:37 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ג באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:לא. אני משתדל בדרך כלל לכתוב ערכים שקרובים יותר אל ליבי או אל תחומי ההתעניינות שלי, ועכ"פ שנכנסים בגדר לימוד תורה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:44, כ"ג באב, ה'תש"ף 10:44, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{א|חבר}}. במה הוא יותר חשוב מהפנסאים? בכל אופן, [[בת מלך|טוב מאוחר מלעולם לא]]... גוט שבת! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:09, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:09, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::שכויח!! בכך שהוא זכה לברכת הרבי ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:12 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::לא בא להגיד שארגון כזה או אחר הוא יותר חשוב, אבל לענ"ד מי שנולד אחרי תשס"ח והקים ארגון שמתמסר לרבי בלב ונפש, חשוב לא פחות מארגון שהוקם בתשי"א וקיבל מהרבי עשרות מענות ויחס אישי ואחרי זה התחיל להילחם ברבי. לא מדבר ספציפית לא על הארגון הזה ולא על הארגון הזה, אלא על העיקרון, שמה שהופך ארגון לחשוב זה לא מה שהוא עשה '''פעם''', אלא מה שהוא עושה '''היום'''. לחיים ולברכה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:15, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:15, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::הבנתי, ובלי קשר, היום גם הם וגם הפנסאים מביאים לרבי המון נחת, כידוע. {{לחיים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== יש לך מושג? ==

[[תומכי תמימים מוריסטון]] נסגרה בתשע"ו או שעדיין קיימת? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:38, כ"ג באב, ה'תש"ף ''(13 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:סליחה על העתרבות אך היא הייתה קיימת לפחות עד שנת תשע"ט. (מאז אני כבר לא מעודכן)--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:16, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:16, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::אני כמעט בטוח שקיימת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:38, כ"ג באב, ה'תש"ף
:::מה קורה איתכם? בטוח קיימת, לעולם ואעד[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:40, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:40, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|א' מחב"ד}} שליט"א, השאלה אם מוריסטון בלי מיילך נחשבת מוריסטון... זה כמעט כמו כפר חב"ד בלי המנוע של הפריזידר {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:59, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:59, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==מיל==
יש לך אולי במקרה מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:00, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
:כתובת אימייל? בוודאי. מעדיף שלא לכתוב אותה במקום הנגיש לכולם. רוב המשתמשים כאן יודעים את זהותי, ותוכל לבקש מהם בשמחה את האימייל שלי. לדוגמא תוכל לשאול את אחד הניקים הבאים: שיע, קרייזי, חלוקת קונטרסים, כתית למאור (אם יש לך את האימייל שלהם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:57, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:57, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
::הם נתנו לי את המיל אך זה לא נותן לי לשלוח.. אשמח אם תוכל אתה לשלוח לי אימייל למיל שלי המופיע בראש דף השיחה שלי.. בברכה עצומה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:51, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==זושא קורניצער==
יש לך מושג ופרטים על ר' זושא קורניצער או ר' זלמן בוליער (חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי)?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, כ"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

== אם יש לך כח וידע ==

לכתוב ערך על [[זיגמונד פרויד]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:48, כ"ו באב, ה'תש"ף ''(16 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== בעבודה מתיישנת ==

{{בעבודה מתיישנת|תל ציון}}
{{בעבודה מתיישנת|רפאל מרדכי שניאורסון}}
| נכתב בשעה 08:52 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.

== שלום וברכה ==

האם אפשר לקבל את המייל שלך?--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 18:24, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:לרוב המשתמשים הפעילים יש אותו. תפנה באימייל לאחד מהמשתמשים שאתה מכיר ותבקש ממנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:39, כ"א באלול, ה'תש"ף 09:39, 10 בספטמבר 2020 (UTC)
::נסיתי ולא הצלחתי, תפנה אז בבקשה למייל (הבדוי) שלי: zal770770@gmail.com--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 09:45, 10 בספטמבר 2020 (UTC)

== הקובץ מיכלא דמיהמנותא ==

הצבת אותו בערך, אך עוד לא העלת אותו. [[מצה#מאכל האמונה והרפואה|פה]]--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ"ו באלול ה'תש"ף • 15:10, 15 בספטמבר 2020 (UTC)
:ערכת עכשיו בדף מצה שרויה, מה שהזכיר לי.... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:08 - היום, [[כ"ד בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::{{בוצע}}. זכרון נפלא. בהצלחה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:51, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:51, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

==פתגמים==
ראיתי שאתה מייד פעם מוסיף תבנית של פתגמים חסידיים, יש לזה שימוש בחב"דפדיה, כי אם לא זה מיותר, או שיוסיפו את זה לעמוד הראשי --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:26, 18 באוקטובר 2020 (UTC)
:זה יתווסף כשיהיה מספיק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:11 • ל' בתשרי ה'תשפ"א
::יש כבר 200 --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:00, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
:::בזמנו דובר על פתגם לכל יום. כולל שנה מעוברת. 395, אנחנו הגענו לחצי. מה גם שלא באמת כל הפתגמים עברו הגהה וראויים להופיע בעמוד הראשי של חב"דפדיה. אני מדבר גם על פתגמים שאני עצמי הוספתי כי התלהבתי כשראיתי אותם, אבל ייתןכ וכעת כשאחזור ואשתכל על הפתגם מנקודת מבט של מבקר חיצוני כפתגם שאמור להופיע במקום ייצוגי, אגיע למסקנה שזה ארוך / לא מובן / לא מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:51, א' בחשוון, ה'תשפ"א 18:51, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
::::אפשר לעשות כמו שעושים בהידעת, ומתי שיהיה מספיק נעשה את זה יומי -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 06:35, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== מיזם דבר מלכות ==

אשמח באם תיטול חלק [[משתמש:יוסי מ./מיזם דבר מלכות|במיזם החדש]], או עכ"פ תגיד מה לדעתך יש לתקן/להוסיף. --בהצלחה לכולנו!'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • א' בחשוון ה'תשפ"א
:{{א|יוסי מ.}}: דבר ראשון יישר כח גדול. ענינים אלו הם עיקר מטרתה של חב"דפדיה, הפצת המעיינות. כל המסביב זה רק 'בית יד' שדרך זה יגיעו גם לערכים החשובים שבאמת מביאים את משיח. דבר שני, אם ביקשת הצעות, אזי כמו שעשיתי בוירא, אפשר להוסיף בכל שבוע גם את ה'מדקדקים' וקישורים להגיגים סביב השיחה. כמו כן קישורין גליון הזמן גרמא וחדור בדם שסוקרים את המאורעות מאחורי השיחה (וכמובן אם יש זמן וכח - להעתיק מתוכם '''ולערוך כראוי''' את הרקע מאחורי התייחסויות שונות של הרבי בשיחה). ככלל, כדי לעצב קצת יותר את הפיסקא של קישורים חיצוניים, ולדוגמא לעשות שורה אחת של קישורים לדברי הרב, ובאמצעות {{*}} להבדיל בין הקישורים: אידיש {{*}} לשון הקודש {{*}} בלתי מוגה וכיו"ב. זה יותר נעים לעיניים ולא נראה מרוח. בהצלחה מופלגה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:57, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:57, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[יעקב יצחק וויס]] ==

החלטתי להטיל עליך את משימת הרחבת הערך! יש מצב? יש עוד המון מה להוסיף. יש בספר הרב אשכנזי כמה עובדות וסיפורים, אבל אני מאמין שיש עוד חומר באתרים.

אגב, פתחתי את הדף [[משתמש:חבר/עקיבא גולדשמיד]] אם יש לך מה להוסיף, שכויח! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:55 - היום, [[ד' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:עקיבא גולדשמיד {{בוצע}}. לא מכיר אותו בכלל למרות שהסתובבתי במגדל העמק לא מעט שנים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[חיים דרוקמן]] ==

בהמשך למה שכתבתי לך [[שיחת משתמש:להתראות/קישורים לכתיבת ערכים|כאן]] הוסיף שלעניין מנהלת הגיור (אתה שולט בחומר? {{קריצה}}) אפשר לראות בדף [[אברהם שרמן]] ראה קישורים חיצוניים שם. עוד כמה עניינים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 אצל הרבי] ({{אינפו}}) [http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/b91ede5e60e725150247fa30f76980a9.jpg עם הרב ווילשאנסקי בחתונה] ({{אינפו}}) [https://col.org.il/news/1833 קורא ללמוד רמב"ם] ({{בםך}}) [https://col.org.il/news/103032 עם בן הדוד ממוצקין] ({{בםך}}) כדאי להזכיר את קרבת משפחתם. הצלחה רבה! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:35 - היום, [[ז' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:בגל שראית שהתמהמהת פתחתי את [[משתמש:חבר/חיים דרוקמן]] אשמח שתעבור על זה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:20 - היום, [[כ"ב בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::יישר כח גדול על הערך הנפלא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== העברה ==

חובה שיהיה סוגריים בדף [[דוב בעריש וידנפלד (הגאון מטשיבין)]] או שמספיק לעשות הפניה? כדאי למעט בסוגריים בשמות של ערכים כדי להקל על החיפוש ועל כמות ההפניות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:57 • י' בחשוון ה'תשפ"א
:השם של הדף זה מה שמקדם את העמוד בחיפוש גוגל. אף אחד לא יחפש 'דב בעריש וידנפלד'... אם כבר ויינפלד, וגם זה לא מסתבר. אם רוצים שאדם שמחפש הגאון מטשעבין יגיע אלינו, זה צריך להיות שם הדף. וראיה לדבר: חיפשתי ביום ההילולא את הדף שלו, ולא מצאתי דרך גוגל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:39, י"ג בחשוון, ה'תשפ"א 17:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
::כתבתי לך ע"פ מה שמופיע [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי שלא להכניס סוגריים בשמות של הערכים (גם ללא קשר של חיפוש גוגל). בכל אופן, אם השם שלו לא מוכר אפשר לכתוב בשם הערך את הכינוי שלו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • י"ג בחשוון ה'תשפ"א
:::אם יש שם נוסף שאנשים עלולים לחפש אפשר ליצור דף הפניה. הסיבה שכשחיפשת לא מצאת את הערך הוא כי אין הפניה מהדף הגאון '''מטשעבין''' (כמו שאתה אומר שחיפשת). אני חיפשתי עכשיו את המילים [[הגאון מטשיבין|הגאון '''מטשיבין''']] (יש כזה דף הפניה), וגוגל הציג אותו כתוצאה שלישית ורביעית (אחרי ויקי וחב"ד אינפו). אגב, זה בדיוק המטרה של דפי הפניה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 00:40, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א ''(1 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::זה כמובן לא סותר את הנכתב קודם, שיש להעדיף את הורדת הסוגריים בשם הערך ולקרוא לו בשם המוכר (אם הוא לא מוכר בשם המלא), זה כמובן נכתב בקישור שהבאתי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:39 • י"ד בחשוון ה'תשפ"א
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} בכל מקרה תעשה החלפת טקסט להפניות, אם אתה מבין למה אני מתכוון ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 04:38 - היום, [[ט"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::::לא עקרוני בכלל מבחינתי, אבל סתם להבין כללים בסיסיים: א. '''אי אפשר''' ששם של דף יהיה הכינוי של האדם. ב. הסיבה שלא מכניסים סוגריים זה בגלל שזה לא מקובל באנציקלופדיה. עם זאת, כמו שמכניסים סוגריים שמסבירות על מי מדובר (לדוגמא: [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]]), כך גם פה. והנראה לענ"ד כתבתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, ט"ז בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 3 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::::אני לא יודע היכן מצאת את הכללים, יש את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|הדף שהבאתי]] בו נכתב שיש לקרוא לערך בשם המוכר אם שמו המלא לא מוכר וכפי שנמצא הרבה באתר ([[רש"י]], [[הגאון מווילנא]] ועוד.) ובאתרי אנציקלופדיה אחרים. הדוגמה שהבאת היא משם שקיים פעמיים ומחוסר ברירה שמים סוגריים אבל שם שישנו פעם אחת - מומלץ בהחלט להוריד אותם. בנוגע לפועל השם של הערך המדובר לא מוכר בשם המלא ולא בכינוי ולכן כדאי לשים הפניה מהכינוי לשם המלא ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:24 • י"ז בחשוון ה'תשפ"א
::::::::אם זה לא כתוב, אז תכתוב... זה כללי הגיון בסיסיים לענ"ד, שמהם נגזרים הכללים השונים. וממילא אין מה להיצמד למה שכתוב שם ומותר להפעיל הגיון. הכיוני דווקא מוכר (למי שמחפש אותו) והשם - כמעט ולא. קח לדוגמא ערך על החפץ חיים, מה לדעתך צריך להיות שם הדף? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:09, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א 07:09, 5 בנובמבר 2020 (UTC)
{{שבירה}}
א. כללי המדיניות מחייבים גם כשההגיון הבסיסי (שלך) חושב אחרת. אם אתה באמת חושב שהמדיניות לא נכונה/מתאימה/הגיונית אתה מוזמן לפתוח על זה דיון, וכשתצליח להשיג רוב לשיטתך המדיניות תשתנה. (המדיניות בחב"דפדיה גם ככה חלקית, לפחות נשמור על מה שכבר יש <nowiki>{{מתחנן}}</nowiki>). ב. אם הכינוי באמת מוכר אז שם הדף צריך להיות הכינוי בלבד (כמו שכתוב במדיניות) והשם המלא יהיה דף הפניה - כמובן שעל שתי הדפים להיות בלי סוגרים. ג.גם שם הערך על החפץ חיים צריך להיות 'החפץ חיים', והדף 'ישראל מאיר הכהן' צריך להיות דף הפניה. (הפוך מעכשיו). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 08:22, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א ''(5 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אל כללי ההיגיון מקשיבים במקרים בהם לא נקבעה מדיניות אך הם לא יכולים לסתור אותה במקרים בהם היא כבר נקבעה ע"פ כללי ההיגיון. לגבי הערך 'ישראל מאיר הכהן', כנראה שקראו לו כך מאחר שגם בויקי קוראים לו כך ושם זה כי יש גם ספר, קיבוץ, ושיר באותו שם אז קראו לו בשם המלא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • י"ט בחשוון ה'תשפ"א
::כהרגלי, את הזמן המועט שאין לי, אשתדל להשקיע בכתיבת תוכן ולא בבזבוז זמן על כללים. כנ"ל, לא עקרוני אצלי. הנראה לענ"ד כתבתי, והבוחר יבחר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, כ"א בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 8 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[משתמש:נאור חיים/שיר חב"דפדיה]] ==

האם זה בסדר? כמדומני שאתה קשור לדבר...--[[תורה|{{גופן|2|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|חדר ועידה}}]] 17:42, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
:מה שקשור אלי - בשמחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:21, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 08:21, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== שלום עליכם ==

שלום להתראות, האם תוכל לעזור לי ב[[פורטל:הפצת המעיינות]]? להוסיף קטעי הידעת, וכו'? אשמח מאוד. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 15:26, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:מי שלא הספיק להכיר את דעתי, שכל אחד עורך באשר ליבו חפץ, וממילא העבודה נעשית ביתר תענוג. לכשעצמי איני רואה תועלת גדולה בפורטלים, וממילא אין לי חשק להשקיע את הזמן דווקא בהם. אם לצורך הפורטל אתה נתקל בערך חסר או בהיעדרו של ערך נצרך, אשמח אם תכתוב לי ואשתדל לכתוב / למלא אותו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:00, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 17:00, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

==סליחה על ההפרעה, אבל...==
הייתי שמח שתיהיה החונך שלי בתחילת דרכי בחבדפדיה! [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:41, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 15:41, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:לא מפריע. כשיש לי זמן, אני כותב מה שאני חושב לנכון. מהסיבה הפשוטה שאני לא תמיד זמין ופנוי בשל שלל סיבות, עדיף שתמצא מישהו אחר. אני לכשעצמי אשתדל לנסות לעקוב אחרי עריכות שלך ולהגיב ולהדריך כפי מיסת הזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:59, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 16:59, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

== ישר כח ==

הפתעת כאן בשליפת ערכים כאילו הכנת אותם בכל תקופת הקורונה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:43 • כ"ו בחשוון ה'תשפ"א
:כך אתה חושד בי? פשוט יש לי כעת גישה נוחה יותר. זה 'הסוד' הגדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:40, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 07:40, 13 בנובמבר 2020 (UTC)

== בקשה ==

אבקש מכבודו, להשתתף במיזם [[משתמש:פולע/חב"דפדיה:מיזמים/ל"ט אבות מלאכה]] ולתת את דעתו על המיזם. (ערכים זה החלק שלך..) בברכה, [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 12:22, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:תוכל? [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 13:14, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
::עיין 4 פסקאות למעלה, תחת הכותרת "שלום עליכם"... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:10, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 16:10, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
:::אכן עיינתי, וכתוב שם שכבודו אוהב לערוך את אשר ליבו חפץ, ואהוב ליצור ערכים.. [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ז בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 16:20, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
::::אז אכתוב ברור יותר, אני אוהב לכתוב ערכים, ושמח לקבל הצעות, אך אם כתבו לי הצעה ולא התייחסתי אליה, כנראה שכעת אין את נפשי לעסוק בערכים ספציפיים אלו, ומשכך - כנראה ותזכורת נוספת לא תועיל (לפעמים אני מתעורר מעצמי לעסוק בערך מסויים, כגון בת מלך שבשעת הבקשה לא התחשק לי וכעת כן, אבל התזכורות לא אלו שמשנות את העניין שלי בערך כזה או אחר). ככלל, מעניין אות יותר ערכי חסידות היסטוריה ואישים מאשר ערכי נגלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:22, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 18:22, 14 בנובמבר 2020 (UTC)

== אני חופר לך.... ==

אבל תוכל ליצור ערך על [[לוי שם טוב]] (בן אברהם יצחק)? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 08:03 - היום, [[כ"ט בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
== ואהבת לרעך כמוך ==

באתי לתרום לאתר מרצון לשפרו, ושיפרתי ויצרתי ערכים שרובם באתר גאולה אור אין סוף - עם קישור לאתר כמו שעושים בשאר הערכים. אך למרבה הפלא, קיבלתי הודעות ממך (ועם עוד משהו בדיוק בסגנון שלך) בחריפות ובגנאי שגרמו לעזיבתי (כנראה לעתיד) מהאתר. חשבון נפש לא תזיק והתנצלות מצדך כבר לא תועיל. חבל שכך משתמש וותיק מתנהג. לדעתי זה לא מתאים מה שעשית, וייתכן ואני טועה. שלום. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 16:47, י"ב בכסלו, ה'תשפ"א 16:47, 28 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת משתמש:להתראות

2020-11-28T16:46:30Z

אור וחיות: /* ואהבת לרעך כמוך */ פסקה חדשה

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}

== מה שלומך ידידי? ==

ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ"ב בניסן ה'תש"ף
:א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו"א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)
:::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי"ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד"ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)
:::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ"כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש"ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש"ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט"ז באייר, ה'תש"ף

== תבנית אנש ==

אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש"ף
:הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש"ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)
::{{ישר כוח|}}. ויה"ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ"ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש"ף

==מה ההגדרה רבני ליטא?==
אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש"ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)
אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)
:לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש"ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)
::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש"ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)

== תורת חב"ד לבני הישיבות ==

נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)
:אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש"ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)
::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב"דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)
:::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש"ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)
::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב"ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)
:::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב"דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י"א באייר, ה'תש"ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)
::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)

== [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==

יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט"ז באייר, ה'תש"ף
:הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו"ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}}
::א. יש"כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ"א, בכל המכתבים של הרבי הריי"צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט"ז באייר, ה'תש"ף

==ועד תלמידי התמימים==
מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע"ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)
:כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ"ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש"כ לגבי את"ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)
:::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)

== ווארט ==

אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)

== תמונות ==

בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:25 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)
::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)
:::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:02 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)
:::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:51 • כ"ז באייר ה'תש"ף

== הפניה מוטעית ==

מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש"ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב "מסטשלה". זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט"ו בסיוון, ה'תש"ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)

== פנחס זאב וולף מרוזוב ==

ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע"פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:12 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
:אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:43 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב"די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)
:::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:09 • י"ז בסיוון ה'תש"ף

== בערך של [[ישעיה גופין]] ==

א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ"פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי':
"'''הולדת בנו (סבא)'''
בשנת תש"ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד.
כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב"ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.
'''עלייתו ארצה'''
בשנת תש"ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב"ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה"

תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש"ף ''(28 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לא זוכר. כנראה היה כתוב היכן-שהוא. לא היה לי ידע מוקדם עליו בשעה שכתבתי. אם יש לך מקור - תשנה. ההפלגות לצרפת והיציאה בשנים אלו ממסך הברזל - היתה על ידי יוצאי רוסיה תש"ו-תש"ז, לא ידוע לי על חסידים אחרים שיצאו באופנים אחרים והמשיכו באותה דרך. האתר הקשר הרב דורי זה בעצם כתיבה של ילדות (בחב"ד זה פועל בעיקר בבתי ספר בנו) בגילאי בת מצווה ומטה. לא בדיוק מקור מהימן להסתמך עליו באופן בלעדי, במיוחד כשזה לא סותר את מה שכתוב אלא מקסימום מוסיף פרטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 06:43, 5 ביולי 2020 (UTC)

== אפשר עזרה? ==

תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש"ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)

== ברוך השב ==

העריכה שלך אתמול היתה מורגשת. מחכים לך שוב! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:00 • ח' בתמוז ה'תש"ף

== אם אפשר: ==

הסבר למילים הבאות והקשרם [[שיחת חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה|כאן]]:

{{ציטוטון|כשלמדתי בישי"ק הרב אורי מרדכי ליפש עבר על הספר מעשה מלך שיצא לאור באותה תקופה והעיר את הערותיו. כשהוא הגיע לקטע בו כתוב שהרבי לא תוחב את רצועות התפילין בגארטל, הוא הוסיף "וגם לא בשעון ולא בעניבה...". וד"ל.}}.

בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:56, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.
:כתב בציניות, וכוונתו שאין צורך לשלול דבר פשוט שכזה, לדעתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:16, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 20:16, 15 ביולי 2020 (UTC)

== מעשי ידי להתראות ==

ב"ה

נתקלתי בערך מזמור תהלים אישי, ונהנתי, בדקתי מי העורך העיקרי, וכל כך לא התפלאתי שזה '''מעשה ידי להתראות'''... ישר כח. הצלחה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:44, ו' באב, ה'תש"ף 15:44, 27 ביולי 2020 (UTC)

== פתגם חסידי ==

אשמח שתכנס לדף [[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]] ותטפל בעניין הפתגמים... | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:נותן לך את מלוא הקרדיט לטפל בזה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:06, י"ח באב, ה'תש"ף 19:06, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::איני יודע כיצד | נכתב בשעה 19:10 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::לפתוח את הקטגוריות? למחוק אותם מהדפים? | נכתב בשעה 07:44 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לפתוח ולקשר לקטגוריות אב. יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:28, כ"א באב, ה'תש"ף 10:28, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{בוצע}}, רק תשתדל לעשות שם סדר יום אחד. | נכתב בשעה 10:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::אגב, אשמח לעזרתך עם הדף [[משתמש:חבר/חב"דפדיה]] | נכתב בשעה 10:51 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== שלום שלום ==

טוב לראותך בימים קשים אלו. בהצלחה רבה בהמשך פעילותך כאן ובכלל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:02, כ"א באב ה'תש"ף
:אשמח להבין למה כוונת כת"ר קשים? מבחינת הערכים החדשים מרמה ג' שנוצרים כאן על ימין ועל שמאל ומועתקים מקליפה ועוד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:48, כ"א באב, ה'תש"ף

== [[בת מלך]] ==

איך עדיין אין על הארגון הזה ערך? הוא הרבה יותר חשוב מהפנסאים לדוגמא, תוכל קחת את זה על עצמך? | נכתב בשעה 10:37 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ג באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:לא. אני משתדל בדרך כלל לכתוב ערכים שקרובים יותר אל ליבי או אל תחומי ההתעניינות שלי, ועכ"פ שנכנסים בגדר לימוד תורה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:44, כ"ג באב, ה'תש"ף 10:44, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{א|חבר}}. במה הוא יותר חשוב מהפנסאים? בכל אופן, [[בת מלך|טוב מאוחר מלעולם לא]]... גוט שבת! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:09, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:09, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::שכויח!! בכך שהוא זכה לברכת הרבי ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:12 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::לא בא להגיד שארגון כזה או אחר הוא יותר חשוב, אבל לענ"ד מי שנולד אחרי תשס"ח והקים ארגון שמתמסר לרבי בלב ונפש, חשוב לא פחות מארגון שהוקם בתשי"א וקיבל מהרבי עשרות מענות ויחס אישי ואחרי זה התחיל להילחם ברבי. לא מדבר ספציפית לא על הארגון הזה ולא על הארגון הזה, אלא על העיקרון, שמה שהופך ארגון לחשוב זה לא מה שהוא עשה '''פעם''', אלא מה שהוא עושה '''היום'''. לחיים ולברכה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:15, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 13:15, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::הבנתי, ובלי קשר, היום גם הם וגם הפנסאים מביאים לרבי המון נחת, כידוע. {{לחיים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== יש לך מושג? ==

[[תומכי תמימים מוריסטון]] נסגרה בתשע"ו או שעדיין קיימת? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:38, כ"ג באב, ה'תש"ף ''(13 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:סליחה על העתרבות אך היא הייתה קיימת לפחות עד שנת תשע"ט. (מאז אני כבר לא מעודכן)--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:16, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:16, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::אני כמעט בטוח שקיימת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:38, כ"ג באב, ה'תש"ף
:::מה קורה איתכם? בטוח קיימת, לעולם ואעד[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:40, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:40, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|א' מחב"ד}} שליט"א, השאלה אם מוריסטון בלי מיילך נחשבת מוריסטון... זה כמעט כמו כפר חב"ד בלי המנוע של הפריזידר {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:59, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:59, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==מיל==
יש לך אולי במקרה מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:00, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
:כתובת אימייל? בוודאי. מעדיף שלא לכתוב אותה במקום הנגיש לכולם. רוב המשתמשים כאן יודעים את זהותי, ותוכל לבקש מהם בשמחה את האימייל שלי. לדוגמא תוכל לשאול את אחד הניקים הבאים: שיע, קרייזי, חלוקת קונטרסים, כתית למאור (אם יש לך את האימייל שלהם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:57, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:57, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
::הם נתנו לי את המיל אך זה לא נותן לי לשלוח.. אשמח אם תוכל אתה לשלוח לי אימייל למיל שלי המופיע בראש דף השיחה שלי.. בברכה עצומה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:51, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==זושא קורניצער==
יש לך מושג ופרטים על ר' זושא קורניצער או ר' זלמן בוליער (חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי)?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, כ"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

== אם יש לך כח וידע ==

לכתוב ערך על [[זיגמונד פרויד]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:48, כ"ו באב, ה'תש"ף ''(16 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== בעבודה מתיישנת ==

{{בעבודה מתיישנת|תל ציון}}
{{בעבודה מתיישנת|רפאל מרדכי שניאורסון}}
| נכתב בשעה 08:52 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.

== שלום וברכה ==

האם אפשר לקבל את המייל שלך?--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 18:24, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:לרוב המשתמשים הפעילים יש אותו. תפנה באימייל לאחד מהמשתמשים שאתה מכיר ותבקש ממנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:39, כ"א באלול, ה'תש"ף 09:39, 10 בספטמבר 2020 (UTC)
::נסיתי ולא הצלחתי, תפנה אז בבקשה למייל (הבדוי) שלי: zal770770@gmail.com--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 09:45, 10 בספטמבר 2020 (UTC)

== הקובץ מיכלא דמיהמנותא ==

הצבת אותו בערך, אך עוד לא העלת אותו. [[מצה#מאכל האמונה והרפואה|פה]]--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ"ו באלול ה'תש"ף • 15:10, 15 בספטמבר 2020 (UTC)
:ערכת עכשיו בדף מצה שרויה, מה שהזכיר לי.... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:08 - היום, [[כ"ד בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::{{בוצע}}. זכרון נפלא. בהצלחה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:51, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:51, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

==פתגמים==
ראיתי שאתה מייד פעם מוסיף תבנית של פתגמים חסידיים, יש לזה שימוש בחב"דפדיה, כי אם לא זה מיותר, או שיוסיפו את זה לעמוד הראשי --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:26, 18 באוקטובר 2020 (UTC)
:זה יתווסף כשיהיה מספיק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:11 • ל' בתשרי ה'תשפ"א
::יש כבר 200 --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:00, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
:::בזמנו דובר על פתגם לכל יום. כולל שנה מעוברת. 395, אנחנו הגענו לחצי. מה גם שלא באמת כל הפתגמים עברו הגהה וראויים להופיע בעמוד הראשי של חב"דפדיה. אני מדבר גם על פתגמים שאני עצמי הוספתי כי התלהבתי כשראיתי אותם, אבל ייתןכ וכעת כשאחזור ואשתכל על הפתגם מנקודת מבט של מבקר חיצוני כפתגם שאמור להופיע במקום ייצוגי, אגיע למסקנה שזה ארוך / לא מובן / לא מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:51, א' בחשוון, ה'תשפ"א 18:51, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
::::אפשר לעשות כמו שעושים בהידעת, ומתי שיהיה מספיק נעשה את זה יומי -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 06:35, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== מיזם דבר מלכות ==

אשמח באם תיטול חלק [[משתמש:יוסי מ./מיזם דבר מלכות|במיזם החדש]], או עכ"פ תגיד מה לדעתך יש לתקן/להוסיף. --בהצלחה לכולנו!'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • א' בחשוון ה'תשפ"א
:{{א|יוסי מ.}}: דבר ראשון יישר כח גדול. ענינים אלו הם עיקר מטרתה של חב"דפדיה, הפצת המעיינות. כל המסביב זה רק 'בית יד' שדרך זה יגיעו גם לערכים החשובים שבאמת מביאים את משיח. דבר שני, אם ביקשת הצעות, אזי כמו שעשיתי בוירא, אפשר להוסיף בכל שבוע גם את ה'מדקדקים' וקישורים להגיגים סביב השיחה. כמו כן קישורין גליון הזמן גרמא וחדור בדם שסוקרים את המאורעות מאחורי השיחה (וכמובן אם יש זמן וכח - להעתיק מתוכם '''ולערוך כראוי''' את הרקע מאחורי התייחסויות שונות של הרבי בשיחה). ככלל, כדי לעצב קצת יותר את הפיסקא של קישורים חיצוניים, ולדוגמא לעשות שורה אחת של קישורים לדברי הרב, ובאמצעות {{*}} להבדיל בין הקישורים: אידיש {{*}} לשון הקודש {{*}} בלתי מוגה וכיו"ב. זה יותר נעים לעיניים ולא נראה מרוח. בהצלחה מופלגה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:57, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:57, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[יעקב יצחק וויס]] ==

החלטתי להטיל עליך את משימת הרחבת הערך! יש מצב? יש עוד המון מה להוסיף. יש בספר הרב אשכנזי כמה עובדות וסיפורים, אבל אני מאמין שיש עוד חומר באתרים.

אגב, פתחתי את הדף [[משתמש:חבר/עקיבא גולדשמיד]] אם יש לך מה להוסיף, שכויח! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:55 - היום, [[ד' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:עקיבא גולדשמיד {{בוצע}}. לא מכיר אותו בכלל למרות שהסתובבתי במגדל העמק לא מעט שנים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[חיים דרוקמן]] ==

בהמשך למה שכתבתי לך [[שיחת משתמש:להתראות/קישורים לכתיבת ערכים|כאן]] הוסיף שלעניין מנהלת הגיור (אתה שולט בחומר? {{קריצה}}) אפשר לראות בדף [[אברהם שרמן]] ראה קישורים חיצוניים שם. עוד כמה עניינים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 אצל הרבי] ({{אינפו}}) [http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/b91ede5e60e725150247fa30f76980a9.jpg עם הרב ווילשאנסקי בחתונה] ({{אינפו}}) [https://col.org.il/news/1833 קורא ללמוד רמב"ם] ({{בםך}}) [https://col.org.il/news/103032 עם בן הדוד ממוצקין] ({{בםך}}) כדאי להזכיר את קרבת משפחתם. הצלחה רבה! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:35 - היום, [[ז' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:בגל שראית שהתמהמהת פתחתי את [[משתמש:חבר/חיים דרוקמן]] אשמח שתעבור על זה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:20 - היום, [[כ"ב בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::יישר כח גדול על הערך הנפלא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:58, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 06:58, 12 בנובמבר 2020 (UTC)

== העברה ==

חובה שיהיה סוגריים בדף [[דוב בעריש וידנפלד (הגאון מטשיבין)]] או שמספיק לעשות הפניה? כדאי למעט בסוגריים בשמות של ערכים כדי להקל על החיפוש ועל כמות ההפניות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:57 • י' בחשוון ה'תשפ"א
:השם של הדף זה מה שמקדם את העמוד בחיפוש גוגל. אף אחד לא יחפש 'דב בעריש וידנפלד'... אם כבר ויינפלד, וגם זה לא מסתבר. אם רוצים שאדם שמחפש הגאון מטשעבין יגיע אלינו, זה צריך להיות שם הדף. וראיה לדבר: חיפשתי ביום ההילולא את הדף שלו, ולא מצאתי דרך גוגל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:39, י"ג בחשוון, ה'תשפ"א 17:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
::כתבתי לך ע"פ מה שמופיע [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי שלא להכניס סוגריים בשמות של הערכים (גם ללא קשר של חיפוש גוגל). בכל אופן, אם השם שלו לא מוכר אפשר לכתוב בשם הערך את הכינוי שלו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • י"ג בחשוון ה'תשפ"א
:::אם יש שם נוסף שאנשים עלולים לחפש אפשר ליצור דף הפניה. הסיבה שכשחיפשת לא מצאת את הערך הוא כי אין הפניה מהדף הגאון '''מטשעבין''' (כמו שאתה אומר שחיפשת). אני חיפשתי עכשיו את המילים [[הגאון מטשיבין|הגאון '''מטשיבין''']] (יש כזה דף הפניה), וגוגל הציג אותו כתוצאה שלישית ורביעית (אחרי ויקי וחב"ד אינפו). אגב, זה בדיוק המטרה של דפי הפניה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 00:40, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א ''(1 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::זה כמובן לא סותר את הנכתב קודם, שיש להעדיף את הורדת הסוגריים בשם הערך ולקרוא לו בשם המוכר (אם הוא לא מוכר בשם המלא), זה כמובן נכתב בקישור שהבאתי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:39 • י"ד בחשוון ה'תשפ"א
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} בכל מקרה תעשה החלפת טקסט להפניות, אם אתה מבין למה אני מתכוון ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 04:38 - היום, [[ט"ו בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::::לא עקרוני בכלל מבחינתי, אבל סתם להבין כללים בסיסיים: א. '''אי אפשר''' ששם של דף יהיה הכינוי של האדם. ב. הסיבה שלא מכניסים סוגריים זה בגלל שזה לא מקובל באנציקלופדיה. עם זאת, כמו שמכניסים סוגריים שמסבירות על מי מדובר (לדוגמא: [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]]), כך גם פה. והנראה לענ"ד כתבתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, ט"ז בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 3 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::::אני לא יודע היכן מצאת את הכללים, יש את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|הדף שהבאתי]] בו נכתב שיש לקרוא לערך בשם המוכר אם שמו המלא לא מוכר וכפי שנמצא הרבה באתר ([[רש"י]], [[הגאון מווילנא]] ועוד.) ובאתרי אנציקלופדיה אחרים. הדוגמה שהבאת היא משם שקיים פעמיים ומחוסר ברירה שמים סוגריים אבל שם שישנו פעם אחת - מומלץ בהחלט להוריד אותם. בנוגע לפועל השם של הערך המדובר לא מוכר בשם המלא ולא בכינוי ולכן כדאי לשים הפניה מהכינוי לשם המלא ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:24 • י"ז בחשוון ה'תשפ"א
::::::::אם זה לא כתוב, אז תכתוב... זה כללי הגיון בסיסיים לענ"ד, שמהם נגזרים הכללים השונים. וממילא אין מה להיצמד למה שכתוב שם ומותר להפעיל הגיון. הכיוני דווקא מוכר (למי שמחפש אותו) והשם - כמעט ולא. קח לדוגמא ערך על החפץ חיים, מה לדעתך צריך להיות שם הדף? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:09, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א 07:09, 5 בנובמבר 2020 (UTC)
{{שבירה}}
א. כללי המדיניות מחייבים גם כשההגיון הבסיסי (שלך) חושב אחרת. אם אתה באמת חושב שהמדיניות לא נכונה/מתאימה/הגיונית אתה מוזמן לפתוח על זה דיון, וכשתצליח להשיג רוב לשיטתך המדיניות תשתנה. (המדיניות בחב"דפדיה גם ככה חלקית, לפחות נשמור על מה שכבר יש <nowiki>{{מתחנן}}</nowiki>). ב. אם הכינוי באמת מוכר אז שם הדף צריך להיות הכינוי בלבד (כמו שכתוב במדיניות) והשם המלא יהיה דף הפניה - כמובן שעל שתי הדפים להיות בלי סוגרים. ג.גם שם הערך על החפץ חיים צריך להיות 'החפץ חיים', והדף 'ישראל מאיר הכהן' צריך להיות דף הפניה. (הפוך מעכשיו). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 08:22, י"ח בחשוון, ה'תשפ"א ''(5 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אל כללי ההיגיון מקשיבים במקרים בהם לא נקבעה מדיניות אך הם לא יכולים לסתור אותה במקרים בהם היא כבר נקבעה ע"פ כללי ההיגיון. לגבי הערך 'ישראל מאיר הכהן', כנראה שקראו לו כך מאחר שגם בויקי קוראים לו כך ושם זה כי יש גם ספר, קיבוץ, ושיר באותו שם אז קראו לו בשם המלא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • י"ט בחשוון ה'תשפ"א
::כהרגלי, את הזמן המועט שאין לי, אשתדל להשקיע בכתיבת תוכן ולא בבזבוז זמן על כללים. כנ"ל, לא עקרוני אצלי. הנראה לענ"ד כתבתי, והבוחר יבחר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:15, כ"א בחשוון, ה'תשפ"א 08:15, 8 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[משתמש:נאור חיים/שיר חב"דפדיה]] ==

האם זה בסדר? כמדומני שאתה קשור לדבר...--[[תורה|{{גופן|2|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|חדר ועידה}}]] 17:42, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
:מה שקשור אלי - בשמחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:21, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 08:21, 1 בנובמבר 2020 (UTC)

== שלום עליכם ==

שלום להתראות, האם תוכל לעזור לי ב[[פורטל:הפצת המעיינות]]? להוסיף קטעי הידעת, וכו'? אשמח מאוד. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 15:26, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:מי שלא הספיק להכיר את דעתי, שכל אחד עורך באשר ליבו חפץ, וממילא העבודה נעשית ביתר תענוג. לכשעצמי איני רואה תועלת גדולה בפורטלים, וממילא אין לי חשק להשקיע את הזמן דווקא בהם. אם לצורך הפורטל אתה נתקל בערך חסר או בהיעדרו של ערך נצרך, אשמח אם תכתוב לי ואשתדל לכתוב / למלא אותו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:00, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 17:00, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

==סליחה על ההפרעה, אבל...==
הייתי שמח שתיהיה החונך שלי בתחילת דרכי בחבדפדיה! [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:41, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 15:41, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:לא מפריע. כשיש לי זמן, אני כותב מה שאני חושב לנכון. מהסיבה הפשוטה שאני לא תמיד זמין ופנוי בשל שלל סיבות, עדיף שתמצא מישהו אחר. אני לכשעצמי אשתדל לנסות לעקוב אחרי עריכות שלך ולהגיב ולהדריך כפי מיסת הזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:59, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 16:59, 11 בנובמבר 2020 (UTC)

== ישר כח ==

הפתעת כאן בשליפת ערכים כאילו הכנת אותם בכל תקופת הקורונה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:43 • כ"ו בחשוון ה'תשפ"א
:כך אתה חושד בי? פשוט יש לי כעת גישה נוחה יותר. זה 'הסוד' הגדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:40, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"א 07:40, 13 בנובמבר 2020 (UTC)

== בקשה ==

אבקש מכבודו, להשתתף במיזם [[משתמש:פולע/חב"דפדיה:מיזמים/ל"ט אבות מלאכה]] ולתת את דעתו על המיזם. (ערכים זה החלק שלך..) בברכה, [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 12:22, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
:תוכל? [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 13:14, 13 בנובמבר 2020 (UTC)
::עיין 4 פסקאות למעלה, תחת הכותרת "שלום עליכם"... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:10, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 16:10, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
:::אכן עיינתי, וכתוב שם שכבודו אוהב לערוך את אשר ליבו חפץ, ואהוב ליצור ערכים.. [[משתמש:פולע|פולע]] ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) ▪ '''[[פורטל:הפצת המעיינות|כי קרוב אליך הדבר מאוד]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ז בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 16:20, 14 בנובמבר 2020 (UTC)
::::אז אכתוב ברור יותר, אני אוהב לכתוב ערכים, ושמח לקבל הצעות, אך אם כתבו לי הצעה ולא התייחסתי אליה, כנראה שכעת אין את נפשי לעסוק בערכים ספציפיים אלו, ומשכך - כנראה ותזכורת נוספת לא תועיל (לפעמים אני מתעורר מעצמי לעסוק בערך מסויים, כגון בת מלך שבשעת הבקשה לא התחשק לי וכעת כן, אבל התזכורות לא אלו שמשנות את העניין שלי בערך כזה או אחר). ככלל, מעניין אות יותר ערכי חסידות היסטוריה ואישים מאשר ערכי נגלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:22, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"א 18:22, 14 בנובמבר 2020 (UTC)

== אני חופר לך.... ==

אבל תוכל ליצור ערך על [[לוי שם טוב]] (בן אברהם יצחק)? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 08:03 - היום, [[כ"ט בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== ואהבת לרעך כמוך ==

באתי לתרום לאתר מרצון לשפרו, ושיפרתי ויצרתי ערכים שרובם באתר גאולה אור אין סוף - עם קישור לאתר כמו שעושים בשאר הערכים. אך למרבה הפלא, קיבלתי הודעות ממך (ועם עוד משהו בדיוק בסגנון שלך) בחריפות ובגנאי שגרמו לעזיבתי (כנראה לעתיד) מהאתר. חשבון נפש לא תזיק והתנצלות מצדך כבר לא תועיל. חבל שכך משתמש וותיק מתנהג. לדעתי זה לא מתאים מה שעשית, וייתכן ואני טועה. שלום. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 16:46, י"ב בכסלו, ה'תשפ"א 16:46, 28 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו"ר הזקן בקצרה

2020-11-27T12:16:50Z

אור וחיות: ביטול גרסה 434554 של אור וחיות (שיחה)

==ביקורת==
:אשמח לשמוע על הדף ביקורת ודברים בדף הזקוקים לעריכה! --[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:02, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א 17:02, 12 בנובמבר 2020 (UTC)
::שלום ידע חסידי. ייש"כ על תורמותיך לאתר וניכר המאמץ שלך למען חב"דפדיה. עם זאת, ערך זה למרות ההשקעה בו, מיותר משום שאת תוכנו אפשר לצפות בערכים ודפים קיימים כגון [[פעולותיהם של אדמו"רי חב"ד בסדר כרונולוגי]] ועוד. בהצלחה [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ה בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 17:07, 12 בנובמבר 2020 (UTC)
:::למה להרוס? מישהו פנה אלי שהוא רוצה על כל אדמו"ר דף בקצרה, מכיוון שהוא לא צריך את כל תןלדותיו הארוכים, אונה בטונה!--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:56, י' בכסלו, ה'תשפ"א 14:56, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו"ר הזקן בקצרה

2020-11-27T12:16:30Z

אור וחיות: /* ביקורת */

שיחה:תשפ"א

2020-11-27T12:03:50Z

אור וחיות: /* אירועים */

==אירועים==
בנוגע לכך שאנו מאמנים שהרבי יתגלה בשנה זאת, וכו' - לענ"ד מיותר. אנו האמנו ומאמינים במשך כל הזמן שהרבי מה"מ יתגלה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 06:27, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:גם אני חושב כך.. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 16:19, י"א בתשרי, ה'תשפ"א 16:19, 29 בספטמבר 2020 (UTC)
::אפשר לנמק בצורה ברורה יותר? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:18 - היום, [[א' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::{{א|חבר}}, גולשים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, (ואף אולי חסידי חב"ד) יראה מגוחך בעינהם הדבר הזה, ובפשטות: הצפיה לגאולה אינה משהו ספציפי עבור שנה מסוימת. לכתוב שבשנה זו חסידי חב"ד מצפים עבור המשיח , מגוחך. הציפיה אינה משהו שנתי! זה כל רגע ורגע. ואם עדין בטענתך שיש לכתוב בשנה זו, אז צריך לכתוב בכל השנים (לפחות מתחילת נשיאות הרבי). ולכן, יש למחוק. בהצלחה רבה ומופלגה--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:31, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
:::אבל מציינים כאן עובדה, אנו בטוחים שהרבי אמור להתגלות בשנה זו! אולי צריך לשנות את הניסוח ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:34 - היום, [[א' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::מסכים עם חבר, אנחנו בטוחים שהרבי יתגה השנה. היו אמורים לכתוב זאת בכל השנים.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • א' בחשוון ה'תשפ"א
:::::אתם מנסים לשכנע אותי שהרבי שליט"א יתגלה השנה?! אני אומר שזה לא כתוב בנוסח מתאים. אדרבה, אם יש למשהו נוסח טוב כפי שצריך - אז קדימה. יחי המלך!--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:52, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
::::::מחלו לי על התערבותי, אך כמדומני שכבר מצוי דיון זה באחד השיחות של השנים.. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 11:57, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 11:57, 27 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::::הנה, [[שיחה:תשע"ה]]. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 12:03, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 12:03, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

== נפטרים ==

האם צריך לכתוב ילדים? תינוקים שנפטרו בנים של שלוחים?[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 23:23, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 23:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)
:לא צריך לרשום גם מבוגרים, רק כאלו שיש להם ערך באתר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:41 • י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::{{א|חבר}}, דווקא לא טעות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • י"ג בתשרי ה'תשפ"א
:::כן, תיקנתי | '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 04:51 - היום, [[י"ג בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

שיחה:תשפ"א

2020-11-27T11:57:09Z

אור וחיות: /* אירועים */

==אירועים==
בנוגע לכך שאנו מאמנים שהרבי יתגלה בשנה זאת, וכו' - לענ"ד מיותר. אנו האמנו ומאמינים במשך כל הזמן שהרבי מה"מ יתגלה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 06:27, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:גם אני חושב כך.. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 16:19, י"א בתשרי, ה'תשפ"א 16:19, 29 בספטמבר 2020 (UTC)
::אפשר לנמק בצורה ברורה יותר? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:18 - היום, [[א' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::{{א|חבר}}, גולשים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, (ואף אולי חסידי חב"ד) יראה מגוחך בעינהם הדבר הזה, ובפשטות: הצפיה לגאולה אינה משהו ספציפי עבור שנה מסוימת. לכתוב שבשנה זו חסידי חב"ד מצפים עבור המשיח , מגוחך. הציפיה אינה משהו שנתי! זה כל רגע ורגע. ואם עדין בטענתך שיש לכתוב בשנה זו, אז צריך לכתוב בכל השנים (לפחות מתחילת נשיאות הרבי). ולכן, יש למחוק. בהצלחה רבה ומופלגה--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:31, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
:::אבל מציינים כאן עובדה, אנו בטוחים שהרבי אמור להתגלות בשנה זו! אולי צריך לשנות את הניסוח ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:34 - היום, [[א' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::מסכים עם חבר, אנחנו בטוחים שהרבי יתגה השנה. היו אמורים לכתוב זאת בכל השנים.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • א' בחשוון ה'תשפ"א
:::::אתם מנסים לשכנע אותי שהרבי שליט"א יתגלה השנה?! אני אומר שזה לא כתוב בנוסח מתאים. אדרבה, אם יש למשהו נוסח טוב כפי שצריך - אז קדימה. יחי המלך!--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:52, 19 באוקטובר 2020 (UTC)
::::::מחלו לי על התערבותי, אך כמדומני שכבר מצוי דיון זה באחד השיחות של השנים.. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 11:57, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 11:57, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

== נפטרים ==

האם צריך לכתוב ילדים? תינוקים שנפטרו בנים של שלוחים?[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 23:23, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 23:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)
:לא צריך לרשום גם מבוגרים, רק כאלו שיש להם ערך באתר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:41 • י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::{{א|חבר}}, דווקא לא טעות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • י"ג בתשרי ה'תשפ"א
:::כן, תיקנתי | '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 04:51 - היום, [[י"ג בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

שיחת משתמש:אור וחיות

2020-11-27T10:17:30Z

אור וחיות: /* הערות לעדכונים באגרת הקודש */

{{בה}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:39 - היום, [[ח' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

חבר, תודה רבה על העזרה, הייתי שמח אם תוכל לענות לי על השאלות הבאות או כל מי שיכול, תודה:

א. כפי שכתבת, חב"דפדיה כמובן היא הפצת תורת חסידות חב"ד - באם יש לי חומר על סוגיות בגמרא ידועים (ויש כמובן ייחס של גדולי התורה ובינהם אדמו"רי ליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניארסהון זצ"ל ורבי והגר"ש שקופ וכו'. אפשר לכתוב כאן באתר? כמובן שאקח מחומרים של ליובאוויטשטער ישיבע.

ב. בעניין של הזחת תגובה קצת הסתבכתי, האם יש לרדת שורה בכל מילה או משפט? אשמח שתעזור לי.

נראה לי שהבנתי איך חותמים, הנה ניסוי, אם לא חתמתי טוב תגיד לי , תודה רבה מראש.

נ.ב

מה זה הפסקה של תקציר? [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 18:39, ט' בכסלו, ה'תשפ"א 18:39, 25 בנובמבר 2020 (UTC)
:דבר ראשון, ישר כח גדול על תרומותיך העכשוויות ולהבא.

:א'. נכון חב"דפדיה היא מקום להפצת המעיינות, אך בכל זאת אנחנו מנסים לשמור על קו אנציקלופדי. זאת אומרת: פלפול הלכתי באיסור והיתר לא יכנס כך אלא בתור קביעת עובדות. דוגמה: "אסור לאכול בשר עוף עם חלב מגזירת חכמים". כמובן שעדיין נשאר המון מה לכתוב (אם תרצה אני אוכל לכוון אותך קצת). '''ביאורי חסידות על סוגיות:''' ניתן לכתובם בקצרה בערך על המסכת דוג' "[[בבא בתרא]]".

:ב'. את ההזחה אתה כותב על כל 'אנטר' בשביל לדחוף את התגובה שמאלה. מוסיפים נקודותיים (:) בנוסף לנקודותיים שהציב המשתמש הקודם. תוכל למצוא [[עזרה:דף שיחה|פה]] יותר פרטים.

:ג' חתמת נפלא!

:ושוב פעם: ישר כח אדיר!''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:12, ט' בכסלו, ה'תשפ"א
::נ.ב. תוכל למצוא עזרה רבה ב[[עזרה:תפריט ראשי|דפי העזרה]]. וגם תוכל לשאול שאלות ב[[חב"דפדיה:חממה]]. בהצלחה!--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:15, ט' בכסלו, ה'תשפ"א
:::עברתי במהלך היום על כמעט כל הקישורים שהבאת, מקוה שהבנתי נכון, אם לא עשיתי טוב תעירו לי בבקשה, תודה. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 06:04, י' בכסלו, ה'תשפ"א 06:04, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== ישר כח גדול! ==

[[קובץ:זז.gif|ימין]]ישר כח אדיר על האור והחיות שאתה מכניס לאתרנו! המשך כך! --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:34, י' בכסלו, ה'תשפ"א
ידוע מכתבו של הוד כ"ק האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו, בו הוא כותב שביום זה (י"ט כסלו) "אור וחיוּת נפשנו ניתן לנו". כאשר אור נכנס לחדר - החדר מואר. האור אינו משנה מאומה בחדר, או בחפצים השונים. מה שנתנשתנה זה נקודת המבט שלנו. אך לעומת האור המאיר את הדברים מבחוץ, ה'חיות' מחיה את הדבר החי בפנימיותו. הצמח צדק כותב בדרך מצותיך (כמדומני מצות האמנת אלקות א'), שהגוף בלבד, ללא הנפש המחיה אותו, הוא כבשר ועצמות המונחים בקדרה, וכאשר נכנסת בו הנפש הוא הופך לאדם חי. החיות אינה ממלאת חלל כלשהו בגוף, אלא היא הופכת את הבשר עצמו לבשר חי. ואכן, יה"ר שיקוים דבריך ואתר חב"דפדיה, תתמלא באור ובחיות. ייש"כ. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 19:45, י' בכסלו, ה'תשפ"א 19:45, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== הערות לעדכונים באגרת הקודש ==

א. באגרת הקודש אין פרקים. בהוצאות התניא הראשונות היה כתוב '''בטעות''' פרק, ולאחר מכן נמחק (כמדומני מהוצאת וילנה תר"ס). זו הסיבה שבחלק זה של התניא הסימן לא מתחיל מתחילת השורה (כי השתמשו באמהות הקיימות, רק מחקו את המילה הראשונה שהייתה "פרק") - כל זה מהרבי.{{ש}}ב. סליחה על ההערה, אבל עם כל הרצון הטוב - הניסוח לענ"ד לא מוצלח (וזה בלשון המעטה). מצידי אתה יכול להשתמש בסיכומים כאן {{ש}}https://docs.google.com/document/d/1jCU6StdOx_wUXJ9A_4_uV5ChkHB0Ye7ASiwlK5CSWr4/edit?usp=sharing{{ש}}
[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 22:24, י' בכסלו, ה'תשפ"א 22:24, 26 בנובמבר 2020 (UTC)
:למען האמת, לא הבנתי כל כך את דבריך Mdafula.. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 10:17, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 10:17, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת משתמש:חיים נהר

2020-11-27T10:04:09Z

אור וחיות: /* אני רואה שאתה דוקא נמצא כאן... */

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

==מחיקת התמונות ההמונית==
בעקבות מחית התמונות ההמונית שביצעת, נותרו עשרות ערכים חשובים ללא תמונה. כך לדוגמא נתקלתי בדף של [[אדמו"ר הריי"צ]], שם נמחקה התמונה העליונה בראשית הדף. אם יש לך כח ואפשרות, אולי כדאי לעבור שוב על כל הערכים שהיו מקושרים לתמונות שנמחקו, ולבדוק אם יש תמונה אחרת להכניס במקומם. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:52, 4 במרץ 2013 (IST)
:תוכל לעשות זאת בעצמך. ראה [[עזרה:העלאת תמונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ה'תשע"ג 08:32, 5 במרץ 2013 (IST)
::הבעיה האמיתית היא שאין לי גישה חופשית לאינפו, אלא רק לאימייל ולחב"פדיה, וממילא אין לי מאיפה להביא תמונות להעלאה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:45, 5 במרץ 2013 (IST)

==מקור השם של הרוגוצ'ובר==
בערך על הרוגוצ'ובר כתבת שנוסף לו השם 'חיים', והמקור לכך - גליון התמים. (ההערה הראשונה בערך). חיפשתי ולא מצאתי את זה בגליונות, אשמח אם תפנה אותי למקור המדוייק כדי שאוכל לציין זאת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:איני יודע מקור מדוייק. הסתמכתי על הדיון בדף השיחה. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 10:08, 20 במרץ 2013 (IST)
::ובכן, ראיתי את הדיון בדף השיחה ומממש לא השתכנעתי. עשיתי חיפוש מדוקדק בגליונות גם על השם 'רוגוצ'ובר' וגם על השם 'רוזין' ולא מצאתי מאומה. מי שכתב את ה'מקור' הזה הוא משתמש אנונימי, שלא מופרך בעיני שרצה לנסות את מידת מהימנותה של חב"דפדיה וכיוצא בזה. לעניות דעתי, כל עוד ואין מקור מוסמך, ולא מצאנו את זה כתוב בשום מקום - יש למחוק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)
:::בזמנו לא התרשמתי מהאנונימי כעוין. בכל מקרה, נסה לחפש "רוזי'ן" או "מכירת חמץ". מסכים אני לעניות דעתך וזהו עקרון יסוד חשוב מדרגה ראשונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::::חיפשתי. לא נמצא. אני מוחק עד שמישהו יביא הוכחה יותר מוצקה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:43, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::למניעת איבוד מידע, גם המוטל בספק - מומלץ לפרט המחיקה והנימוק בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:55, 20 במרץ 2013 (IST)

== בקשה לשינוי שם ערך ==

את שם הערך "אומן" יש לשנות לכתיב הנכון "אמן", נערך על כך דיון בדף השיחה שם ולא היו מתנגדים. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:התייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:48, 20 במרץ 2013 (IST)

== [[דפוסי ליקוטי שיחות]] ==

בדף השיחה מתקיים דיון למחיקת הערך אותו אתה יצרת, מבקשים את תגובתך-דעתך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:01, 5 באפריל 2013 (IDT)
:האמת שלא יצרתי את הערך, רק העברתי לשם את המידע מהערך "ליקוטי שיחות". לגוף הדיון, צריך לחשוב האם ישנו למידע ערך אנציקלופדי ואולי אפשר לסגננו קצת שונה וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ג 22:01, 6 באפריל 2013 (IDT)

==יבאר לי רבינו==
מדוע בחרת לקשר את כל האפשרויות של 'ספר החקירה - דרך אמונה" לאדמו"ר הריי"צ? מילא לאדמו"ר הצמח צדק, אבל לקשר את כל האפשרויות לאדמו"ר הריי"צ?! - איך קורה כזה דבר... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 02:02, 10 באפריל 2013 (IDT)
:טעות דמוכח. כנראה נעשה ב"הדבק" שגוי. אין לי הסבר אחר. תודה על שימת הלב והתיקון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ג 08:05, 10 באפריל 2013 (IDT)

==איך נהוג לציין קרדיט?==
ראיתי בערך על [[עוזיאל חזנוב]] שהקרדיט מצויין בצורה מאוד מודגשת. לפי מה שידוע לי, את הקרדיט מציינים בדף השיחה, ואילו בגוף הערך רק מציינים ל'לקריאה נוספת' או ב'קישורים חיצוניים'. אשמח להבהרה בנושא. {{כתב קטן|ואם תשאל למה אני שואל דוקא אותך, כי בדף השיחה שלי כתוב שתשמח לענות לי בכל הזדמנות...}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 16:38, 10 באפריל 2013 (IDT)
:לרוב מספיק לציין בתקציר העריכה. מידע מ"בית משיח", "חב"ד אינפו" ו"חב"ד בישראל" - אפילו זה לא צריך, אך בכל זאת נהוג לציין מפאת כבוד. הציון ב"לקריאה נוספת" הוא כאשר במקור ישנו הרחבה של מידע חיוני שאין מקומו באנציקלופדיה (כמו סיפורים וכו'). {{כתב קטן|אכן, אני שמח לענות וזה מופיע גם ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]. רק לדייק "בכל המצטרך" לא "בכל הזדמנות".}} --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 10:19, 11 באפריל 2013 (IDT)
::סליחה על הטעות המהותי. רק שאשמח להבהרה נוספת מהבלשן המרכזי של חב"דפדיה מה ההבדל המהותי בין "בכל המצטרך" לבין "בכל הזדמנות. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 14:06, 11 באפריל 2013 (IDT)
:::א. אתה מתנצל לפני שהבנת? (כל הכבוד..). ב. "טעות מהותית" ('טעות' נקבה) ולא "טעות מהותי". ג. הטעות היא לא מהותית. ד. 'מצטרך' מתייחס לצורך. 'הזדמנות' מתייחס לזמן. הוי אומר: אני שמח לענות לכל צורך, אך איני מתחייב שתמיד תהיה לי ההזדמנות לענות. למשל, עכשיו מתשובתי המפורטת אתה יכול להבין שההזדמנות קיימת. בפעם אחרת, כשלא תהיה תשובה או שתהיה קצרה, תבין שאין הזדמנות או שהיא באה בקושי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 14:17, 11 באפריל 2013 (IDT)
::::א. אכן. ב. טעות הקלדה. ד. לא חשבתי אחרת... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 17:03, 11 באפריל 2013 (IDT)

== פרי הארץ ==

יש לי את הספר מהדורה ראשונה רציתי לדעת כמה זה שוה אם יש לך מושג תענה לי בבקשה למייל shkleinman@gmail.com

== איזו התרגשות! ==

ממש מוחים דמעה... {{בכי}} '''ברוכים השבים''', ומקווים ליותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 20:33, 30 ביוני 2013 (UTC)
:למרות ההתכתבות באימייל, והמסקנא שכל משפט בסגנון זה רק עלול לגרום לך להתנזר יותר, אני מצטרף לדברי שנוזל... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:16, 30 ביוני 2013 (UTC)
::הבכייה היא בהקשר ל[[שלושת השבועות]]?... בכל מקרה חזרתי לרגע אחר שפגשתי את שימעל'ה ונתתי דעתי שלעסקן כמותו מגיע ערך מכובד. אך דא עקא שקפצו עלי רוגזם של עיסוקים אחרים וכבודו של שימעל'ה ימתין עד שאתפנה, עימו הסליחה... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 20:22, 1 ביולי 2013 (UTC)

== בקשה אישית ==

אני יודע שאין לך הרבה זמן, אך לא אמנע מלבקש את עזרתך לערך [[הרבי כמלך המשיח]] על מנת להצעידו לערך מלא ואיכותי עד לערך מומלץ. השקעתי הרבה באסיפת החומרים והמקורות מפני חשיבות הרבה שיש בערך זה, אולם יש עדיין הרבה עבודה בעיקר בניסוח יותר אנציקלופדי ולמחוק את המיותר. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:46, 5 ביולי 2013 (UTC)
:זהו אחד הערכים המורכבים והקשים ביותר לכתיבה. כבר בפיסקה הראשונה צריך להכריע האם הרבי מוגדר, מוכר או שנפסק עליו שהינו מלך המשיח. נוסף על כך, היות שהערך מורכב מהרבה הנחות יסוד, צריך קודם לכתוב את הערכים שעוסקים באותם הנחות ורק אחר כך להשקיע בערך המסכם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 08:21, 7 ביולי 2013 (UTC)
::אם תוכל קצת לפרט, מה בדיוק צריך להרחיב ואם תוכל גם קצת לעזור--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:47, 7 ביולי 2013 (UTC)
:::זהו שזה הרבה מאוד, הרבה מעבר לאפשרי. לכן הצעתי להתחיל קודם בערכים המרכיבים ולאט-לאט לבנות מרחב ערכים מהם יהיה ניתן לבסס את הערך החשוב עליו אתה מדבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 11:36, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::הערך כבר קיים, והוא נפלא. אם נתחיל קודם לבנות את הערכים הבסיסיים ורק אחר כך נתקדם, נשאר לנצח איפה שאנחנו עכשיו. ואם תרצה, הערך הזה הוא גם סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים. אז לפי מה קובעים? פשוט מאוד, עושים מה שבא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::שנוזעל, "נפלא" שווה ל"ערך מלא ואיכותי" או לא? אם כן, הרי שאתה חולק על יצחק וצריך לתאם עמדות. אם לא, מה ההבדל ביניהם ולאן אנו שואפים? לא הבנתי למה בניית הערכים הבסיסיים תחילה, תשאיר אותך לנצח איפה שאתה עכשיו. גם לא הבנתי איך הערך הזה הוא "סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים" וממילא גם לא את המסקנה מהנחת היסוד הלזו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:41, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו דיון. עדיין אין לנו מספיק כח אדם בשביל לכבוש את היעד שאנחנו רוצים. כל צעד וכל התקדמות שווה לנו, ואם בינתיים יש לנו ביד רק את אל"ף, כי אין לנו את הכלים להעביר את האות ב' - אז נתחיל עם האות אל"ף. אין מה לעשות, כרגע הערך הזה מספיק מכובד בשביל להריץ אותו כמו שהוא, אם כי ללא ספק כולם מסכימים שאפשר לשפר ולהרחיב עוד ועוד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:45, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::אם "אין מספיק כוח אדם בשביל לכבוש את היעד" למה הניסיון "להריץ" ערכים? לא עדיף להמשיך לכתוב ערכים אל"פים? מצד שני יכול להיות שאתה מעדיף לקדם צעדים בערך אחד ספציפי. מצויין. גישה מקובלת. אני רואה את הדברים קצת אחרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::לפעמים הדובר שלי עושה עבודה טובה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:50, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::אני באופן אישי לא התחלתי בכתיבת ערכים מסוג זה כי שיערתי שלא אצליח להגיע לתוצאה מושלמת ומקיפה, אבל אני דוגל בכך שכל אחד עושה את מה שהוא נהנה ממנו, ומשקיע במה שחשוב בעיניו, והיות שיש כאן משתמש מסור שהשקיע שעות רבות בערך חשוב, אני מתנגד לכל משפט/תגובה שמורידה לו את המורל... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:53, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::ומה היית עושה, זוננשיין, אם משתמש מסור שכזה היה פונה אליך לבקשת עזרה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:04, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::לא נעים לענות בקול, כי הוא עוד יראה את מה שאני עונה, אבל אם באמת אין לי חשק זמן וכח, אני נכנס, מבצע כמה תיקונים מינוריים (כלומר: מזעריים) נותן לו את ההרגשה הטובה שעוד מישהו עבר על הערך, וממשיך הלאה בשגרת החיים עד שיערה עלי ה' רוח ממרום ואזכה לחופשה טובה של כמה שבועות להתמסר להפצת המעיינות ברשת האינטרנט... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:14, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::::הפתרון שלך נותן בעיקר לך הרגשה טובה שנתת למישהו הרגשה טובה. אדם שעובד ומונח באמת בערך מסויים, מזהה מיד עזרה לא רצינית (אם כי, גם זה חשוב מאוד). אי לכך, מחד, סייעתי לו בכך שהצבעתי על תקלה קוהרנטית במשפט הראשון של הערך (בתקווה שאכן הבין תגובתי..) ומאידך נימקתי את חוסר התגייסותי למשימת המלצת הערך, כך שלא תיחלש דעתו מהיחס המועט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:25, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::::נחכה לנשוא הדברים עצמו, שיבוא לכאן ויכריע מי נתן לו הרגשה טובה יותר • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
חברה, על מה המהומה? נעשה קצת סדר: כולם מסכימים ואומרים פה אותו דבר, 1. השאיפה היא לערך מושלם - 'ערך מומלץ'. 2. עד שנגיע לשם נשקיע במה שאפשר. אז ככה: אני חולם שהערך המדובר יהיה ערך מומלץ הווי אומר הכי גבוה שאפשר, בשביל זה אני מבקש עזרה ממי שיכול. מי שלא יכול, לא עושה לי טובה, זה לא עניין אישי שלי ותאמינו שאני לא נפגע ולא יורד לי המורל, אני משקיע כמה שאני יכול וכמובן מי שרוצה ויכול אשמח שיעזור. עד כאן להבהרת הדברים.

לגופו של עניין: חיים, בנוגע למה שכתבת, השאלה שלי הייתה אם תוכל לפרט איזה עבודה מקדימה נראה לך שצריך לעשות, איזה ערכים של הנחות יסוד צריך לעשות. תודה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:58, 8 ביולי 2013 (UTC)

== ניגונים ==

ב"ה אשמח אם תתיחס למה שהגבתי בערך שיחת קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו בתודה ונא להגיב [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 14:57, 22 באוגוסט 2013 (UTC)

==איך מעלים ניגונים==

האם יש דרך להוסיף ניגונים שלא נמצאים באינטרנט --[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 06:39, 8 בנובמבר 2013 (UTC)

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש!

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש! --[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 20:15, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== ליבעראוו ==

מדוע זה מחקת פעם את ההפניה מיוסף יצחק ליבעראוו לליברוב? הרי ככה הוא חותם!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:08, 19 בינואר 2015 (UTC)
:לא עקרוני. תוכל לשחזר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בטבת ה'תשע"ה 07:51, 20 בינואר 2015 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:48, 20 בינואר 2015 (UTC)

== מפעיל מערכת? ==

כן?
:המשחית נחסם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 12:53, 15 ביולי 2015 (UTC)

מצויין. כל הכבוד על המהירות. תוכל לעדכן את ימי חב"ד בדף הראשי או אולי להנחות אותי איך לעשות זאת?--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 12:57, 15 ביולי 2015 (UTC)

:פנה ל[[משתמש:שיע.ק]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:17, 15 ביולי 2015 (UTC)
תוכל למחוק את הדף: [[משתמש:מנחם מ./יעקב מאיר]]

:כנ"ל, פנה לשיע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:40, 15 ביולי 2015 (UTC)

== האהל ==

שלום חיים.

לאחרונה אני עוסק הרבה בעריכת הערך 'האהל', כאשר שאלותיי אינן זוכות למענה, כי אם למחיקה שרירותית ובולשביקית. דומני שטענותיי מצדיקות את עצמן, ואף על פי כן לא נעניתי.

בקשתי אליך, כעורך אובייקטיבי (מהיכרותינו האישית...) לבדוק סופית את העניין.

שוב תודה על הטירחה, ובעז"ה נזכה תיכף ומיד לקיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכ"ק אדמו"ר בראשם, אשר אז "לא יצטרכו עוד להציון" (כלשונו הק'), והוא יגאלנו נאו!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:35, 16 בספטמבר 2015 (UTC)
:כבקשתך, הגבתי בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:20, 16 בספטמבר 2015 (UTC)

::תודה רבה! בתקווה לסיום טוב לפרשייה. אינני יכול לפרש כרגע את שמי, אך אוכל לרמוז לך כי מדובר בקרוב משפחתך... בעצם דומני שכעת כבר גיליתי סופית:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:06, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

:::כבקשתך, ניסיתי לשלוח לך מייל, אך לא מצאתי את התפריט 'כלים' בדף המשתמש שלך. אזכיר רק ששוחחנו לפני כחודשיים אודות חב"דפדיה וסיפרתי לך שאני כותב כאן קבוע בנושאים אלו... כמו כן, חושבני שלא עולה בדעתך קרוב משפחה נוסף עימו ניהלת שיחות והתכתבויות בנושאים אלו:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:20, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
::::חפש בצד ימין תחת ה'קישורים' שתחת ה'פורטלים'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בתשרי ה'תשע"ו 11:46, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

:::::סליחה שאני מתערב באמצע, אך אני חייב למחות נחרצות על מה שכותב משתמש 5778 והרי הציטוט לפניכם "לא מצאתם לכם רבנים יותר רציניים?..", כבודם של הרבנים באתר זה הוא חשוב ולא ניתן לפגוע בו!! ומסיימין בטוב, שנזכה נאו להתגלותו השלימה של מלכנו משיחינו נאו!--[[מיוחד:תרומות/95.86.118.59|95.86.118.59]] 22:31, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

::::::חבל, אנונימי, שאתה מתערב בשיחה אישית שנערכת בכוונה דווקא כאן ולא במקום ציבורי. נשמח אם לא תחזור על כך שוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::משתמש 5778, זכותו של כל אחד להביע דעה בפורום הגלוי לעין כל. אנונימי, מחאה מאחורי מסכה היא חסרת משמעות. לגוף טענתך, אשמח לשמוע מי הם הרבנים שהוא פגע בכבודם? היכן ראית את שמות אותם הרבנים? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 10:12, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::חיים היקר, כתבתי לך את השורות ש'פגעו בכבודם של הרבנים' לפני שהתכתבנו דרך האימייל, ולכן כתבתי אותם בכוונה כאן ולא ב[[שיחה:האוהל]]. אם האנונימי מתעקש לראות בשורות אלו דברים המיועדים לכל - הוא יכול למחות. בכל אופן, לדעתי אכן מתאים למחוק את השורות הללו. דברים כאלו אוכל לשלוח לתיבת הדוא"ל שלך. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::מאחר ששמות הרבנים המכהנים כ'וועדה הרוחנית' לא ידועים, הרי שאני רואה באמירה הזו אמירת סרק. יחד עם זאת, הדיונים, גם הנעשים בדפי שיחה, הינם פומביים ולא בכדי. גם בהם יש לשמור על כללי שיחה נאותים ומכבדים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 12:45, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::::האנונימי לא היה אני, אבל אודה ולא אבוש שגם לי צרם הזלזול ברבנים חברי הועדה הרוחנית. שמותיהם של הרבנים ידועים, ומופיעים בכמה וכמה מדפי השיחה באתר, ומלבד זאת שמשמעותה של עצם האמירה הזו הוא שכותב המשפט הנ"ל יודע באיזה רבנים מדובר (והוא אפילו כתב את שמותם בדיון), והוא מזלזל בכך שבחרו בהם כחברי הועדה הרוחנית. ולמרות שבויקיפדיה לא מתייחסים למחאות אנונימיות, הרי שבחב"דפדיה מותר לקיים מאמר חז"ל: "קבל את האמת ממי שאמרה". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:54, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::::להתראות, אינני חושב שאני חייב לך הסבר, ובכל זאת אכן מחקתי את השורות הנ"ל, בתקווה שזה יביא אותנו לדיון פעיל יותר בעניין האהל הק'.
:::::::::::חיים, שמות הרבנים ידועים ואף מופיעים כאן: [[שיחה:האוהל#תמונה]], ע"י אחד ממפעילי המערכת. בכל אופן, עד כמה שחשבתי שיחת המשתמש האישית שלך אינה אמורה להוות מקום תכתובת בין שניים אחרים, אלא אך ורק בין משתמש אחד לבינך. אם טעיתי, תקן אותי. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:18, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

== נווווווווווווו ==

מחכים לך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)
:אני מחכה יחד איתך.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 06:19, 5 ביולי 2016 (UTC)
::למה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:41, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::למה שאתה מחכה לי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 17:30, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::לא הבנתי--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:03, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::::לא נורא. העיקר שכולנו מחכים למשיח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 18:10, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::::{{תבנית:חיוך}}, אבל בכל זאת אולי תתחיל לערוך באופן קבוע? אנחנו זקוקים לעזרתך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:46, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::צריך תכנית עבודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בסיוון ה'תשע"ו 21:19, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::::בשלב ראשון לבטח היית נהנה להגיה את הערכים המומלצים, כאשר תמיד שאפת לשפר את רמתה של חב"דפדיה. הערך שעליו עובדים כעת הוא הערך [[ניצוץ משיח]]. אודה לך אם תגיהו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 23:24, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::אז קדימה, לעבודה!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:57, 7 ביולי 2016 (UTC)
==איות==
אגב חיים ידידי, מתקיים דיון האם [[וילשאנסקי]] או [[ווילשאנסקי]]. יש לך ידיעה בנושא? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 01:01, 14 ביולי 2016 (
:::מבחינה דקדוקית בתחילת מילה צריכה להופיע רק וא"ו אחת. המשפחה כותבת את שמה עם יו"ד אחת רק אחרי הוא"ו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 08:05, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::את המשפט השני לא הבנתי (לאפוקי מה?). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 13:47, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::::"ולי" לאפוקי "וילי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 14:01, 14 ביולי 2016 (UTC)
: אני לא מבין גדול בדקדוק אבל המשפחה כותבת ווילשאנסקי נ.ב ואם תשאל היאך זה '''שהרב הגאון''' לא יודע דקדוק הרי זה פשוט שרק בגלל שהוא עניו גדול אומר כך:)))--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 10:43, 21 בפברואר 2017 (UTC)
::::::::תודה, כן נעשה. אגב, כמי שיצר את ערכי התאריכים היהודיים, אשמח לשמוע את דעתך ונימוקו עמו כאן [[חב"דפדיה:אולם דיונים#ימי חב"ד (?)]]. [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 05:45, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:חיים, קרית מלאכי או קריית מלאכי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 19:37, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== בכרטיסייה של הצפייה בעמוד הראשי כתוב ערך במקום עמוד ראשי. ==

בשביל לסדר את זה אני צריך הרשאה לשחזור דפים מכל מרחבי השם ועריכתם.
[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] 14:20, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין בחב"דפדיה מרחב שם "עמוד ראשי", כך שזה לא רלוונטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בחשוון ה'תשע"ז 14:46, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
::בעיקרון אני צריך הרשאה לשחזור דפים ממרחב השם מדיה ויקי כי משהו ללא שם מחק איכשהו שם דפים.

== ברוכים השבים! ==

רוצים לראותך יותר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] [[י"ד בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
: אני כאן. לרגע קט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 19:30, 12 בינואר 2017 (UTC)

== עריכה נפלאה ==

מאוד נהנתי מעריכתך הנפלאה והפשוטה בערך '[[מכון הלכה חב"ד]]'. חיילך לתורה!--[[מיוחד:תרומות/5.102.242.150|5.102.242.150]] 20:47, 12 בינואר 2017 (UTC)
: מי הכותב? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 23:03, 12 בינואר 2017 (UTC)

== הבוט ==

אם אפשר להוסיף בבקשה את {{[[תבנית:בוט]]}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:02, 27 בפברואר 2017 (UTC)

== דרך ארץ ==

יחי המלך המשיח!!
איני רוצה להאריך לאור העובדה שהוא דבר פשוט רק שאולי לא שמו אליו:
חבדפדי"ה הוא אתר חבד"י ולאור זאת הוא צריך להראות דוגמא איך אתר של חב"ד פועל, ועל כן ראיתי לנכון להעיר שצריך וחייב לסנן שיחות מסוימות אשר רק עושות ומחללות וגורמות חילול שם ה' ליובאוויטש וכמובן העומד בראשה כ"ק אד"ש מה"מ.
ואם אדבר על פרט מסוים הרי הוא הערך של הרב זמרוני ציק שליט"א אשר גם אם אנשים מסוימים לא מסכימים איתו ואף נגדו הם אינם יכולים לכתוב על רב ואפילו חסיד סתם בישראל ככל העולה על רוחם רח"ל!!!!

איני רוצה להאריך רק פשוט לפקוח את העיניים ולכבד את הרבי שליט"א!
בברכה ובתקווה להבנה, יוני כהן.

:{{א|יוני כהן}}, אם כבר דרך ארץ, אז זה שמחקת את כל התוכן בדף השיחה של העמוד הראשי - זה ממש חוסר דרך ארץ רח"ל! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:39, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:

== '''פנייה לחיים נהר''' ==

האם אתה בתור עורך בחבדפדיה מיום היווסדה אתה באמת חושב שיש כאן אנציקלופדיה מנקודת מבט חבדי"ת כי משום מה לי כמתבונן מן הצד זה נראה יותר תעמולה הסברתית לא' הצדדים בחב"ד
אם גם אתה מודה שיש הרבה מה לעובד על הוגנות האתר כי כנ"ל מדובר באנציקלופדיה האם נראה לך כי יש סיכוי לשנות משהו או שמא כל שינוי יתקל בחומה בצורה של הוועדה הרוחנית
ושלא אובן לא נכון כמובן שהאנציקלופדיה צריכה להיות מנקודת מבט חבדי"ת אך האם פירושו של דבר לכתוב את הערך על האוהל כפי שהוא כתוב היום{{אנונימי}}
:האוהל הוא ערך אחד מתוך אלפים וכדאי לגבש "דעה מן הצד" בקריאת מגוון ערכים. דעתי על הערך האוהל תוכל לראות ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9E.D7.95_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.A8.D7.91.D7.99 דף השיחה שם]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ח 14:53, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
: כן כנראה לא קראתי מספיק את הערכים כתיבה לרבי (באמצעות אגרות הקודש) יש ערך שלם שבכולו חצי משפט שישנם הסוברים שלא ראוי כך לנהוג
:ואם ישאל עצמו הקורא מה עושים אותם אלה שסוברים כך האם אינם כותבים לרבם את התשובה לכך לא ימצא בערך זה
:בכלל ניכר בכל הערכים המדברים בנושא זה שמכיון שפטור בלא כלום אי אפשר אז מביאים שהחסידים עושים כך וכך ויש חולקים על זה בלי מתן אינפורמציה על דעתם
:ובלי קשר נדמה לי שהערך על האוהל לפחות אמור להיות ערך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת
:נתפסתי דווקא אליו כי ע"ז א"א לומר הטענה השגורה כאן בדפי השיחה אנציקלופדיה משיחית (ואתמה האם אנציקלופדה = ניטרליות /משיחית = נקיטת עמדה) כיון שבאוהל מגיעים הרבה אנשים גם מחוגי המשיחסטים (הרב ש.ב. וולפא למשל מחב"ס תומת ישרים תנחם){{אנונימי}}
::לא ירדתי לסוף דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בכסלו ה'תשע"ח 12:01, 8 בדצמבר 2017 (UTC)
:חיים נהר, למה אתה כמעט לא נמצא בחב"דפדיה?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,כ"ב בכסלו ה'תשע"ח, 17:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::רחיים על צווארי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בכסלו ה'תשע"ח 17:39, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:כוונתי לומר שערך זה היינו ערך אחד מוטה מיני רבים ולמעשה בכל ערך שנוגע בלבת המחלוקת החבדי"ת מוצגת דעת א' הצדדים בלבד ויוצאים ידי חובה בכתיבה שיש החושבים אחרת בלי הסברת דעתם
: בערך על האוהל מודגש שבכלל לא מובאית דעה אחרת{{אנונימי}}
::כמה ערכים יש שנוגעים בליבת המחלוקת החב"דית? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בכסלו ה'תשע"ח 06:42, 11 בדצמבר 2017 (UTC)
:לא ערכתי בדיקה מספרית אך היכולת להגדיר פרויקט כאנציקלופדיה נבחנת לא בערכי הקונצזנוס אל דווקא בערכי המחלוקת ואופן כתיבתם
: אני חושב שזה בדיוק ענינה של אנציקלופדיה שהיא מקור אוביקטיבי לידע וגם אם האנציקלופדיה היא חבדי"ת היא לא ספר הסברה על חב"ד אלא אנציקלופדיה
:ומבחנה לפיכך יהיה באותם ערכי מחלוקת בפרט כי רבים הם{{אנונימי}}

==[[זמרוני זליג ציק]]==
במקום שאכנס איתך למלחמות עריכה ולדיונים מיותרים - תסביר לי אתה למה מחקת את עריכתי.--[[מיוחד:תרומות/164.138.114.57|164.138.114.57]] 13:18, 14 במרץ 2018 (UTC)
:הפיסקה הראשונה, ובייחוד המילים הראשונות, הם תמצית ההגדרה של מושא הערך. אתה הוספת מידע שבמקום בו הוספת אותו הוא ודאי לא שייך. לכן מחקתי. [אם יש לך מה להגיב את תשובתי זו, נעשה זאת בדף השיחה של הערך] --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר ה'תשע"ח 10:05, 15 במרץ 2018 (UTC)

== מחיקת פרשן ==

אני מוחה על המחיקה. לא יודע מי הוא יוצר הדף, אבל בתקופה האחרונה מישהו תרם לדף הרבה, ואני בטוח שאין מישהו אחד שחתום על כל הכתוב בדף.

אם נשוא הערך עצמו היה מבקש למחוק החליטו שתהיה מדיניות מחיקה, אבל כשמישהו תרם ורוצה למחוק - לאו כל כמיניה...

אשמח להסברים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:57, 18 באפריל 2018 (IST)

:אני מכיר את יוצר הדף ואת התורם, וכפי שציינתי בסיבת המחיקה, הוא עצמו ביקש להסיר לזמן מה את התוכן כדי לעבוד עליו. כתבתי זאת גם בדף השיחה שם. הוא לא רוצה למחוק, הוא רוצה לכתוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"ח 12:05, 19 באפריל 2018 (IST)
::אה... אני ממש מבקש סליחה. הושפעתי כנראה מרוח ההפגנות בימים אלו מבלי לבדוק על מה ולמה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:33, 19 באפריל 2018 (IST)

== תוכל לסדר? ==

בהערת שהכנתי על הרב שלמה זלמן ברוין, בהערה שכעת היא 13 צריך לשלוח לינק לאתר של ג'עם,
כעת כתוב שמה, כאן צריך להוסיף לינק לאתר.

אפילו פה אני לא יכול לכתוב את הלניק. מה יהי'?
:שלח לי את הלינק ל{{משתמש:Men770/מייל|קצר2}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - {{#בחר:קצר2
|ארוך=במקרה הצורך, תוכלו ליצור איתי קשר במייל על ידי לחיצה {{קישור מייל|men770b@gmail.com|כאן}}
|קצר1=ניתן ליצור איתי קשר ב{{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|קצר2={{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|#default=
}}. כעת,י"ח באייר ה'תשע"ח, 17:41 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== הערך פתח תקווה ==
משום מה הערך "[[פתח תקווה]]" נעול ואינו ניתן לעריכה. ישנם פרטים רבים שיש צורך להוסיפם כגון רבני הקהילות החדשים (מרכז העיר, הדר גנים), קישור לערכים אחרים כ[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]], עדכון תמונות, הוספת פרטים של שלוחים חדשים לעיר ועוד כהנה רבות. תמוה לי מדוע ערך כללי ככזה נעול, ואולי זה מטעמי פאליטיקעס וד"ל. אבל יש לסדר זאת באם אפשרי הדבר בקל. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 21:59, י"ח באדר ב', ה'תשע"ט 21:59, 25 במרץ 2019 (UTC)
:אני רואה שמשתמשים ותיקים מורשים לערוך את הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ב' ה'תשע"ט 19:50, 30 במרץ 2019 (UTC)

==איכה?==
היכן אתה? אתה עדיין נמצא בחב"דפדיה? העם חפץ בחזרתך.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:28, 1 ביולי 2020 (UTC)
:ברצינות, שתי עריכות שלמות עשית? לא יאומן, חשבנו שהקורונה בכ"ז תחזיר אותך. מצפים לעוד!!!.. ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:46, כ' בתמוז, ה'תש"ף
::שמח שעדיין זוכרים אותי... יש לי חלום לכתוב ערכים מקיפים ובהירים על עשר הספירות. אולי יבוא יום... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תש"ף 14:00, 20 ביולי 2020 (UTC)
:::שמך חתום כמעט על כל ערך שאני נכנס אליו, איך אפשר לשכוח אותך? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:42, 20 ביולי 2020 (UTC)

==ברוכים השבים==
ברוך השב.. {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:האמת, אני צריך משתמש כמוך ל[[חב"דפדיה:מיזם תהילים]], מישהו שידאג שכל הערכים יהיו מעוצבים אותו דבר, שיכין סוג של תבנית שעל פיה יהיו בנויים כל הערכים, וכמובן שיוסיף שם ערכים בעצמו... יש מצב? | נכתב בשעה 19:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ה באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::מה עניין להעתיק ערכים מרחבי הרשת לחב"דפדיה? בכל אופן, אני אוהב לעבוד באופן שיטתי לפי רמת חשיבות ועניין. כרגע (זה כמה שנים... ראה ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]), לדעתי הדבר החסר ביותר בחב"דפדיה זה ערכים מלאים בהירים ואיכותיים על המושגים היסודיים של חסידות וקבלה. לו היה לי זמן פנוי, הייתי משקיע בהם ומביא עניין ורווחה לעשרות או מאות אלפי מתעניינים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באב ה'תש"ף 07:08, 17 באוגוסט 2020 (UTC)
:::ברוך ה' הערכים במיזם תהילים אינם מועתקים, אלא נוצרים על ידי המשתמשים. | נכתב בשעה 07:24 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ז באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::בהשקעה של 10 שניות מצאתי ברוך ה': [https://www.google.com/search?q=%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C+%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%9B%D7%AA+%D7%90%D7%95+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D+%D7%A1%D7%98%D7%AA%D7%94+%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%90+%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%9D+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95.&oq=%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C+%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%9B%D7%AA+%D7%90%D7%95+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D+%D7%A1%D7%98%D7%AA%D7%94+%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%90+%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%9D+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7+%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D%2C+%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9B%D7%9C+%D7%97%D7%9C%D7%A7.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%90%27-%D7%91%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%27-%D7%95%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.&oq=%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7+%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D%2C+%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9B%D7%9C+%D7%97%D7%9C%D7%A7.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%90%27-%D7%91%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%27-%D7%95%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8+%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D.+%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94%2C+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94%3A+%22%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%94%D6%B8%D7%9C%D6%B7%D7%9A%D6%B0...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%A2%D6%B8%D7%9E%D6%B8%D7%93...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%99%D6%B8%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%91%22+%D7%95%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%3A+%22%D7%9B%D6%B4%D6%BC%D7%99+%D7%90%D6%B4%D7%9D+%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B7%D7%AA+%D7%94%27+%D7%97%D6%B6%D7%A4%D6%B0%D7%A6%D7%95%D6%B9+%D7%95%D6%BC%D7%91%D6%B0%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B8%D7%AA%D7%95%D6%B9+%D7%99%D6%B6%D7%94%D6%B0%D7%92%D6%B6%D6%BC%D7%94+%D7%99%D7%95%D6%B9%D7%9E%D6%B8%D7%9D+%D7%95%D6%B8%D7%9C%D6%B8%D7%99%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%94%22.&oq=%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8+%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D.+%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94%2C+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94%3A+%22%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%94%D6%B8%D7%9C%D6%B7%D7%9A%D6%B0...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%A2%D6%B8%D7%9E%D6%B8%D7%93...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%99%D6%B8%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%91%22+%D7%95%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%3A+%22%D7%9B%D6%B4%D6%BC%D7%99+%D7%90%D6%B4%D7%9D+%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B7%D7%AA+%D7%94%27+%D7%97%D6%B6%D7%A4%D6%B0%D7%A6%D7%95%D6%B9+%D7%95%D6%BC%D7%91%D6%B0%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B8%D7%AA%D7%95%D6%B9+%D7%99%D6%B6%D7%94%D6%B0%D7%92%D6%B6%D6%BC%D7%94+%D7%99%D7%95%D6%B9%D7%9E%D6%B8%D7%9D+%D7%95%D6%B8%D7%9C%D6%B8%D7%99%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%94%22.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%27+%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%9F+%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%9D+%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA.+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99+%22%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%22+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95+%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA+%D7%9C%D7%91+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%AA.&oq=%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%27+%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%9F+%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%9D+%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA.+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99+%22%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%22+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95+%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA+%D7%9C%D7%91+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%AA.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק]... תמשיך לבד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באב ה'תש"ף 09:18, 17 באוגוסט 2020 (UTC)
::::זה נוצר על ידי משתמש חדש, אתה מוזמן לראות פרקים אחרים, מלבד זאת, אנו מוסיפים את דברי רבו"נ על הפרקים | נכתב בשעה 09:31 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.
:::::ר' חיים שליט"א, אשמח אם תכתוב איזה ערכים לדעתך דרוש לכתוב או לכתוב מחדש. לדידי עצם בחירת המושגים בהם יש להשקיע ולהרחיב - הוא 'מלאכה' בפני עצמה ואשמח לקבל הכוונה מבר סמכא כמוך (כידוע שאת הערכים לאנציקלופדיה תלמודית בחר הרב זווין עד לסיום הסדרה כולה...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:55, כ"ז באב, ה'תש"ף 09:55, 17 באוגוסט 2020 (UTC)

== הרב ישראל יצחק פיעקרסקי ==

בדף על הרב ישראל יצחק פיעקרסקי יש תמונה רציתי לדעת יותר פרטים על התמונה אם נודע לכם. כמו כן אם אפשר לראות התמונה השלימה. תודה רבה--[[משתמש:חיים ק.|חיים ק.]] - [[שיחת משתמש:חיים ק.|שיחה]], 20:05, י"ב באלול, ה'תש"ף 20:05, 1 בספטמבר 2020 (UTC)
:ככל הנראה לקחתי זאת מהספר "שמן ששון מחבריך" של הרב וולפא, באישור המחבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באלול ה'תש"ף 20:32, 2 בספטמבר 2020 (UTC)
תודה רבה--[[משתמש:חיים ק.|חיים ק.]] - [[שיחת משתמש:חיים ק.|שיחה]], 17:49, י"ד באלול, ה'תש"ף 17:49, 3 בספטמבר 2020 (UTC)

== אני רואה שאתה דוקא נמצא כאן... ==

אם תוכל להרחיב את הערכים [[נצח]] ו[[הוד]] שעם היותם הכי יסודיים הם קצרים ביותר.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • י"ג באלול ה'תש"ף • 22:06, 2 בספטמבר 2020 (UTC)
:{{בוצע}} לא הכי טוב לדעתי, אבל לפחות.. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 10:04, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 10:04, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

ספירת ההוד

2020-11-27T10:03:17Z

אור וחיות: /* ענינה */ הרחבה

'''ספירת ההוד''' היא הספירה השמינית מבין [[עשר הספירות]], והחמישית מבין ספירות ה[[מידות]].

ענינה הפנימי של ספירת ההוד, הוא ההודיה לה', וההודאה לו.

ספירה זו היא הספירה השניה מבין ספירות [[נה"י]], שהם הספירות הקשורות עם ההשפעה החוצה. ספירה זו היא ב[[קו השמאל]], ופועלת יחד עם [[ספירת הנצח]] שב[[קו הימין]], ויחד הם נקראות בשם '[[תרין שוקין]]', שהם הספירות המעמידות שהם בבחינת רגלים לשאר הספירות.

==ענינה==
ספירת ההוד היא ענף של ספירת ה[[גבורה]]. שענין ה[[גבורה]] הוא ה[[יראה]], והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו. וספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.

ההוד היא מידת אהרן הכהן "שושבינא דמטרוניתא", שכל עניינו לשרת את עם ישראל באהבה. שלכן הוא אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. היא מידת הענוה הטובה מכל המידות, והיסוד לכל המידות הטובות. מידה ההופכת את ה"אני" של הנפש הבהמית ל"אין". ואין לך דבר יפה, בעל חן הוד והדר יותר מ"לב טוב" מלא ענוה, שמעורר ומגלה באדם את אהבת ה' ואת ההודאה לה', ועם זאת את האהבה לזולת, וכאשר חיי האדם ממולאים בענוה הודאה ושמחה הוא שליו ומאושר.

מכיון שמאירה מידת הנצח שבהוד, הרי שניתנים כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה, שאז ישכון הקדוש ברוך בכל עצמותו בעולם הזה כמו שאדם דר בדירתו, ולמי שירא מכך מבטיח הקדוש ברוך שיהיה מתהלך בעולמינו.

==נצח והוד==
{{ערך מורחב|נצח והוד}}
שני הספירות [[נצח]] והוד קשורות האחד לשני, ששני ספירות אלו הם [[תרין שוקין]] המעמידים את הגוף.
{{ספירות}}

[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

ספירת הנצח

2020-11-27T10:00:33Z

אור וחיות:

'''ספירת הנצח''' היא הספירה השביעית מבין [[עשר הספירות]], והספירה הרביעית מבין ספירות ה[[מידות]]. ספירה זו היא הראשונה מבין ספירות [[נה"י]], שהם "[[לבר מגופא]]", שענינם הוא הורדת ה[[מוחין]] וה[[מידות]] אל ספירת ה[[מלכות]].

ספירת הנצח היא הראשונה מבין ספירות [[נה"י]] שהם הספירות ש"[[לבר מגופא]]", שענינם הוא בבחינת השפעה החוצה. מבין ספירות [[נה"י]], ספירת הנצח עומדת ב[[קו הימין]] ופועל יחד עם [[ספירת ההוד]], שהיא ב[[קו השמאל]]. שני הספירות [[נצח והוד]] קשורים ופועלים כאחד ויחד הם בבחינת "[[תרין שוקין]]", שני הרגלים המעמידים את בנין הספירות.

==ענינה==
ספירת הנצח עניינה ניצחון ושלטון עם יכולת מנהיגות והשפעה מעולה, וגם נצחיות, היינו, התמדה והמשכיות. ובעצם מידת הנצח ענף ממדת החסד. ואם מידת החסד מבטאת זרימת שפע ואהבה הרי שמידת הנצח מסייעת לה להוליך את ההשפעה בעוצמה וכוח ובעיקר בהתמדה, מתוך רצון להדריך את הזולת להיות כלי לקבלת השפע בדרכי נועם ודרכי שלום.

מידת הנצח מושרשת בעצם הנפש ולמעלה מזה בעצמות ה' יתברך. לכן אדם מוכן לתת את כל מה שיש לו ואפילו את חייו כדי לנצח.

לאחר נצחון המלחמה, כאשר כל מה שמנגד לאלוקות יובס וינוצח וייהפך לאין ואפס ככלי חרס הנשבר, יתגלה כוחו של המנצח, יתגלה הקדוש ברוך הוא שאין עוד מלבדו. וכמו שכתוב על כלי חרס "שבירתם זו תקנתם", שגורמים לעולם להיות מתוקן ומזוכך הראוי להיות דירה לקדוש ברוך הוא שלכך נתאוה.

כאשר מידת הנצח מתאחדת ומתכללת במידת הגבורה שעניינה שליטה עצמית, צדק וביקורתיות, ובעיקר יראת שמים, אז כל פעולה הנובעת ממידת הגבורה: ביקורת בונה, ענישה חינוכית וכיו"ב נעשות בהתמדה מתמשכת ועקבית ויעילותה רבה. זוהי מידת נצח שבגבורה.

כאשר אדם מטה את מידת הנצח מצד הקדושה לצד הסטרא אחרא, ואז אפילו אם הוא צדיק ותלמיד חכם הוא נופל, כמו שקרה לתלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ומסביר הרבי, שהרי ברור שרבי עקיבא חינך את תלמידיו לאהבת ישראל, ודוקא מתוך אהבת ישראל ניסו להשפיע את דעתם על חבריהם, אלא שהשתמשו במידת נצח שלילית קשה ובדרכים פסולות. בזה היה חטאם ועל כן נענשו.

על פי התניא{{הערה|פרק כט}} אדם יכול להשתמש במידת נצח שבגבורה באופן חד ונוקשה רק כלפי עצמו. כאשר הוא רואה שהתרחק מה' בתכלית הריחוק ולבו נעשה כאבן, שאינו נפתח בשום אופן לעבודת ה', אז הוא צריך להיות נבזה ונמאס בעיני עצמו ולבטש ולהשפיל ולבזות את חומריות גופו עד עפר, ולעשות זאת אפילו בקול רם. אולם עם הזולת הוא צריך להתנהג יפה ולהשפיע בנועם מתוך הבנה ויכולת הסברה באופן המתקבל, כאשר ההתמדה שלו בהשפעה מתמקדת בעיקר בדוגמא האישית הטובה שהוא נותן לזולת.

אם כן, שתי המשמעויות של מידת הנצח הן ניצחון והן נצחיות קשורות זו בזו ותלויות זו בזו. קודם כל אדם צריך להסיר כל דבר העשוי להפריע לו בקשר עם הזולת, שאז הזולת יהיה בבחינת מאזין ומקשיב אפילו לביקורת הבאה ממידת הגבורה, ועם זאת לדאוג שהקשר עם הזולת יימשך בהתמדה, שאז יש סיכוי טוב שהזולת יהיה כלי קיבול ראוי לשפע שנותנים לו.

==נצח והוד==
{{ערך מורחב|נצח והוד}}
ספירת הנצח קשורה בקשר הדוק ל[[ספירת ההוד]], ששני ספירות אלו וכך ב[[פתח אליהו]] נמשלת ספירת הנצח וספירת ההוד כ'[[תרין שוקין]]'. וכן נקראים ספירות אלו בשם "[[כליות יועצות]]" שהם יועצות איך תהיה ההשפעה מספירת ה[[יסוד]].

==מקומה במערכת הספירות==
ספירת הנצח היא המשך של [[קו הימין]] כהמשך ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת החסד]].

{{ספירות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

ספירת הנצח

2020-11-27T10:00:12Z

אור וחיות: /* ענינה */ הרחבה

'''ספירת הנצח''' היא הספירה השביעית מבין [[עשר הספירות]], והספירה הרביעית מבין ספירות ה[[מידות]]. ספירה זו היא הראשונה מבין ספירות [[נה"י]], שהם "[[לבר מגופא]]", שענינם הוא הורדת ה[[מוחין]] וה[[מידות]] אל ספירת ה[[מלכות]].

ספירת הנצח היא הראשונה מבין ספירות [[נה"י]] שהם הספירות ש"[[לבר מגופא]]", שענינם הוא בבחינת השפעה החוצה. מבין ספירות [[נה"י]], ספירת הנצח עומדת ב[[קו הימין]] ופועל יחד עם [[ספירת ההוד]], שהיא ב[[קו השמאל]]. שני הספירות [[נצח והוד]] קשורים ופועלים כאחד ויחד הם בבחינת "[[תרין שוקין]]", שני הרגלים המעמידים את בנין הספירות.

==ענינה==
ספירת הנצח עניינה ניצחון ושלטון עם יכולת מנהיגות והשפעה מעולה, וגם נצחיות, היינו, התמדה והמשכיות. ובעצם מידת הנצח ענף ממדת החסד. ואם מידת החסד מבטאת זרימת שפע ואהבה הרי שמידת הנצח מסייעת לה להוליך את ההשפעה בעוצמה וכוח ובעיקר בהתמדה, מתוך רצון להדריך את הזולת להיות כלי לקבלת השפע בדרכי נועם ודרכי שלום.

מידת הנצח מושרשת בעצם הנפש ולמעלה מזה בעצמות ה' יתברך. לכן אדם מוכן לתת את כל מה שיש לו ואפילו את חייו כדי לנצח.

לאחר נצחון המלחמה, כאשר כל מה שמנגד לאלוקות יובס וינוצח וייהפך לאין ואפס ככלי חרס הנשבר, יתגלה כוחו של המנצח, יתגלה הקדוש ברוך הוא שאין עוד מלבדו. וכמו שכתוב על כלי חרס "שבירתם זו תקנתם", שגורמים לעולם להיות מתוקן ומזוכך הראוי להיות דירה לקדוש ברוך הוא שלכך נתאוה.

כאשר מידת הנצח מתאחדת ומתכללת במידת הגבורה שעניינה שליטה עצמית, צדק וביקורתיות, ובעיקר יראת שמים, אז כל פעולה הנובעת ממידת הגבורה: ביקורת בונה, ענישה חינוכית וכיו"ב נעשות בהתמדה מתמשכת ועקבית ויעילותה רבה. זוהי מידת נצח שבגבורה.

כאשר אדם מטה את מידת הנצח מצד הקדושה לצד הסטרא אחרא, ואז אפילו אם הוא צדיק ותלמיד חכם הוא נופל, כמו שקרה לתלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ומסביר הרבי, שהרי ברור שרבי עקיבא חינך את תלמידיו לאהבת ישראל, ודוקא מתוך אהבת ישראל ניסו להשפיע את דעתם על חבריהם, אלא שהשתמשו במידת נצח שלילית קשה ובדרכים פסולות. בזה היה חטאם ועל כן נענשו.

על פי התניא{{הערה|פרק כט}} אדם יכול להשתמש במידת נצח שבגבורה באופן חד ונוקשה רק כלפי עצמו. כאשר הוא רואה שהתרחק מה' בתכלית הריחוק ולבו נעשה כאבן, שאינו נפתח בשום אופן לעבודת ה', אז הוא צריך להיות נבזה ונמאס בעיני עצמו ולבטש ולהשפיל ולבזות את חומריות גופו עד עפר, ולעשות זאת אפילו בקול רם. אולם עם הזולת הוא צריך להתנהג יפה ולהשפיע בנועם מתוך הבנה ויכולת הסברה באופן המתקבל, כאשר ההתמדה שלו בהשפעה מתמקדת בעיקר בדוגמא האישית הטובה שהוא נותן לזולת.

אם כן, שתי המשמעויות של מידת הנצח הן ניצחון והן נצחיות קשורות זו בזו ותלויות זו בזו. קודם כל אדם צריך להסיר כל דבר העשוי להפריע לו בקשר עם הזולת, שאז הזולת יהיה בבחינת מאזין ומקשיב אפילו לביקורת הבאה ממידת הגבורה, ועם זאת לדאוג שהקשר עם הזולת יימשך בהתמדה, שאז יש סיכוי טוב שהזולת יהיה כלי קיבול ראוי לשפע שנותנים לו.

==נצח והוד==
{{ערך מורחב|נצח והוד}}
ספירת הנצח קשורה בקשר הדוק ל[[ספירת ההוד]], ששני ספירות אלו וכך ב[[פתח אליהו]] נמשלת ספירת הנצח וספירת ההוד כ'[[תרין שוקין]]'. וכן נקראים ספירות אלו בשם "[[כליות יועצות]]" שהם יועצות איך תהיה ההשפעה מספירת ה[[יסוד]].

==מקומה במערכת הספירות==
ספירת הנצח היא המשך של [[קו הימין]] כהמשך ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת החסד]].

{{ספירות}}

[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תשמישי קדושה

2020-11-27T09:58:24Z

אור וחיות: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
[[קובץ:מזוזה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בית מזוזה מעוטר]]

'''תשמישי קדושה''' הם חפצים [[יהדות|יהודיים]] המנוצלים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

==בהלכה==
ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה כ"ו ע"ב}} כתוב לגבי החילוק בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה לראשונה:

{{ציטוטון|תשמישי מצווה - נזרקין, תשמישי קדושה - נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין ורצועותיהן}}.

כלומר, שההבדל המובחן בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה, שבתשמישי קדושה, מופיעים שם ה' המפורש, ולאור כך יש להניח אותם בגניזה. אך לעומת זאת, בתשמישי מצווה, אין מצוי שם ה' המפורש, ואמנם בלעדהם קשה לקיים את המצווה, אך חשיבותם פחותה מתשמישי קדושה.

חלק מתשמישי הקדושה הינם מופיעים אף ב[[תורה]], למשל מצוות [[תפילין]], [[מזוזה]], [[ציצית]] ועוד.

==בתורת הקבלה==
{{ערך מורחב|עבודת הבירורים}}
על פי תורת הקבלה, "נפלו" בעת [[שבירת הכלים]] [[רפ"ח ניצוצים]] אלוקיים לעולם הזה, והם מפוזרים בכל דבר - אם חפץ שנעשה בו שימוש על ידי יהודי או בריה כלשהיא.

בגלות מצרים - ביררו על ידי עבודה ר"ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום, היא ה[[גלות]] האחרונה טרם בניית [[בית המקדש השלישי]].

היות החפץ או הבריה ללא שייכות גלויה לקדושה - משייכת אותו לצד שאינו צד הקדושה, ה"סטרא אחרא". ותפקידו של היהודי הוא, "לברר" ולהעלות את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הדבר, על מנת להחזירו ולהעלותו לקדושה, היות והניצוץ האלוקי מיועד לגילוי, ולא להישאר במקום בו הוא מוסתר ומכוסה.

פעולה זו נקראת "עבודת הבירורים", משום שהיהודי "מברר" ובורר את הפרי מתוך ה"קליפה" המכסה עליו.

תשמישי הקדושה, הם לפי האופי של [[קליפת נגה]] (הקליפה העדינה יותר) שהיא ניתנת ל"בירור", כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות.
==בתורת הרבי==
[[הרבי]] אומר{{הערה|בהתוועדות יום [[שמחת תורה]] [[ה'תשי"ב]]}} ששחידוש מתן-תורה לגבי קודם מתן תורה הוא בנוגע לקיום המצוות בגשמיות, כמאמר רז"ל{{הערה|שהש"ר פ"א, ג}} "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", ברוחניות בלבד, כלומר, אף שגם האבות קיימו המצוות בדברים גשמיים, מכל מקום, אין זה אלא שקיימו המצוות באמצעות הדברים הגשמיים, אבל הפעולה שנעשית על ידי קיום המצוות (המשכת אלקות) לא היתה אלא ברוחניות, בעולם האצילות וכו', ואילו בדבר הגשמי שבו נעשתה המצוה לא נפעל דבר, ולדוגמא: הגרים שגייר אברהם{{הערה|ב"ר פל"ט, יא. פרש"י לך לך יב, ה. ועוד}} – לא נשאר מהם כלום, וכן המקלות שעל-ידם המשיך יעקב ההמשכות של מצות תפילין{{הערה|ראה זח"א קסא, ב ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ע' יב. אוה"ת ויצא רכג, ב. ועוד}} – לאחר שנסתיימה העבודה בהם לא נשאר בהם קדושה כלל. והחידוש של מתן תורה – שלא זו בלבד שקיום המצוות הוא באמצעות הדברים הגשמיים, אלא שנמשכת ונקבעת הקדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות, כמו בתפילין, שגם בשעה שאינו מקיים את המצוה הרי הוא חפצא דקדושה, ועל דרך זה בשאר תשמישי מצוה ותשמישי קדושה{{הערה|ראה מגילה כו, ב. רמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ג ואילך. טושו"ע או"ח סקנ"ד. יו"ד סרפ"ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ב ס"ו}}.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6260&CategoryID=1330 "אשר נתן לנו את תורתו"] באתר חב"ד.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
{{הלכה}}

תרומות ומעשרות

2020-11-27T09:58:07Z

אור וחיות:

'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

מצווה מן המובחר להפריש מהטוב, הנאה והמשובח שבפירות ובירקות.

נוסף לציווי התורה להפריש מתנובת השדה הצומחת בקרקע, חז"ל הרחיבו את הציווי גם לשאר הרווחים, וכן נפסק להלכה{{הערה|קצושו"ע, לד}}: יתן אדם צדקה מעשר מכל הריוח שהרויח{{Vערה|חוץ ממה שמוציא לצרכי ביתו. ומצוה מן המובחר שיתן חוֹמש – עשרים אחוז}}. ויש אומרים שגם חיוב זה מדאורייתא{{הערה|כן משמע מספרי על הפסוק "עשר תעשר" – דברים, יד,כב. שו"ע יו"ד, רמט}}.

ולכאורה משתמעים הדברים גם מסיפור התורה ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|יד,כ}} על אברהם אבינו שבשובו מהנצחון האדיר במלחמה על ארבעת המלכים הגיבורים בראשות נמרוד המלך, הוא נתן למלכי צדק הכהן מעשר מהשלל שהוא לקח מהמלחמה, ומעשרותיו היו מכל מיני השלל ולא רק מהצומח, מכאן רמז למצוות מעשר מכל הרווחים הכספייים וכדומה, ולא רק מגידולי הקרקע.
==פרטי המצווה==
בשונה מכמה ממתנות הכהונה שהן מוגדרת על חלקים מסויים, זרוע לחיים וקבה, הרי מצוות תרומות ומעשרות היא בעצם על כל היבול, כל דבר שנקטף יכול בפוטנציאל להוות תרומות ומעשרות, וכאשר מפרישים עשרה אחוז הרי אותם אחוזים הם כביכול שלוחי כל מאה האחוז ופוטרים ומטילים מהם את החובה להיתרם ללוי ועוד, כלומר, שבעיקרון הכל שייך להקב"ה, אלא שכאשר מפרישים מעשר ותרומה אז מתקנים את הפירות, ובעל הפירות האמיתי – הקב"ה – מעביר את היתרה הנותרת לידינו.

ההלכה קובעת שאסור לאכול מהפירות והירקות לפני שמפרישים מהם לכהן וללוי, כי למרות בעלותינו החוקית על הפירות והירקות, באמת הם לא שלנו, הם בבעלות ה' יתברך, והוא מוסר לנו ומאשר לאכול מהם, רק אחר שנפריש תרומות ומעשרות ונתקן את פירותינו.
==משמעותה==
משמעות פנימית עמוקה למצווה זו של תרומות ומעשרות היא הכרה והכרזה שהכל שייך להקב"ה, "לה' הארץ ומלואה".

שבמצווה זו, על האדם להתבנון ולהכיר שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד, הקב"ה הוא שנתן לו את הריווח שהשיג, לכן כל הרווחים שייכים להקב"ה ולא לאדם.
התרומות והמעשרות אינן מעשה חסד ולפנים משורת הדין, אלא ביצוע הדין והצדק. היות שהכל קנוי ושייך להקב"ה, כלומר גם החפצים הגשמיים עצמם שהאדם עמל וטרח בעמל יזע ויגע רבים – שייכים להקב"ה, וממילא התרומה לכהן וללוי במצוות ה' זה הדין והיושר, כי בעל הפירות האמיתי הלא הוא הקב"ה, ציווה להפרישם וליתנם.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
# החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
# נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
# נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==ראו גם==
*[[מעשרות]]
*[[תרומות]]
==לקריאה נוספת==
*[[לקוטי שיחות]] חלק ה, עמוד 68.
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.
*[https://abc770.org/article_node_1893/ פרשת לך לך] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]][[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:צדקה]]
{{הלכה}}

משה רבינו

2020-11-27T09:48:07Z

אור וחיות: /* תולדות חיים */

'''משה רבינו''' נולד לאביו עמרם בן קהת בן לוי, ולאמו יוכבד בת לוי, לאחר נבואה של אחותו מרים [[נבואה|הנביאה]] כי עתיד להוולד בן העתיד להושיע את ישראל.

משה היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את [[בני ישראל]] מ[[מצרים]], והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם ב[[מדבר]] ל[[ארץ ישראל]]. משה קיבל את התורה במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי ב[[י"ג העיקרים]] של הרמב"ם.

==תולדות חיים==
בשנת ב'שס"ח, 130 שנה לאחר ירידת יעקב למצרים נולד משה. דור שישי לארבהם.

את ימי ילדותו ונערותו בילה משה בבית פרעה, שליט מצרים, לשם הובא על ידי [[בתיה]] בת פרעה, שמשתה אותו מן המים (לכן נקרא בשם משה), תקופה משמעותית בחייו העביר במדין, לשם הגיע אחרי שיום אחד יצא מבית פרעה וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, התברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה. משה חשש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו, ונמלט למדין, בראותו לצד הבאר את בנות [[יתרו]], כהן מדין, מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את צפורה בתו לאישה.

למשה נולדו שני בנים: גרשום (גרשום: גר הייתי בארץ נוכרייה) ואליעזר (אליעזר: אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה). בהיותו רועה צאן חותנו, מתגלה אליו השם ב[[סנה]] ומבקש ממנו לגאול את עמו, לאחר ששב למצרים, תבע משה מ[[פרעה]], בשם ה', לשחרר את עם ישראל. פרעה סירב, וניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, [[מכת בכורות]], נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף. [[קריעת ים סוף]] אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה. וכל חיל מצרים טבע בים. לאחר שבעה שבועות הגיע העם ל[[מעמד הר סיני]] ובו הוריד משה לבני ישראל את ה[[תורה]]. [[מתן תורה]] נחשב מאז למעשה המכונן של עם ישראל. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל ל[[ארץ כנען]] ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

== מקום קבורתו ==
לפי ספר התמונה ל[[תנא]] [[רבי נחוניא בן הקנה]], ילקוט ראובני, מגלה צפונות, הרוקח לרבנו אליעזר מגרמייזא, מדרש רבי דוד הנגיד - נכד [[הרמב"ם]], שו"ת ים הגדול לרבי יעקב משה טולידאנו, חומת אנך על התורה לרבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, בית יעקב על הש"ס לאדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא, מדרש תנאים, גדולי הראשונים ועוד, ''''משה רבינו נקבר במערת המכפלה''''.

==== דעת הרבי ====
[[קובץ:מכתב מהרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דעת ה[[רבי]] (צילום מתוך האגרות קודש)]]
נקבר סמוך ל[[יעקב אבינו|יעקב]], וסמוכה לו, [[צפורה]] - אשתו. לקושיתו להמובא ביל"ר פ' ברכה מס' התמונה '''שמשה וצפורה נקברו ב[[מערת המכפלה]]''' שהוא היפך מכמה מחז"ל - הרי בכמה ענינים מצינו מדרשות חלוקות. ולהעיר ממדרש שלישי (ספרי הובא ביל"ר שם) דמחילה יוצאת מקבורתו של משה לקבורתם של אבות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל}}.

== משה רבינו בתורת החסידות ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}}
'''משה רבינו''' הינו ההגדרה המדויקת לדרגתו של [[נשיא הדור|נשיאי]] כל הדורות, אשר הם מעבירים בעולם את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לאין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, המכונה "איש האלקים" - "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים"{{הערה|הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.}}.

משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]].

במושגי [[הספירות]] משה רבינו הוא בחינת [[חכמה דאצילות]].

משה רבינו נקרא בשם [[רעיא מהימנא]], שרועה ומפרנס לישראל את בחינת ה[[אמונה]].

משה רבינו הוא בבחינת [[שושבינא דמלכא]], לעומת אהרון שהוא בבחינת [[שושבינא דמטרוניתא]].

בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון.

לגבי משה רבינו מובאת דעה בחז"ל{{הערה|סוטה יג, סוף עמוד ב}} אשר "לא מת משה", "מה להלן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש". הרבי ביאר ענין זה באריכות בכמה וכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה א' לפ' שמות}}.

=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ===
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]]{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.

הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.

אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:נשיאי דור]]

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2020-11-27T09:40:38Z

אור וחיות: /* מצוות */

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


==תבניות==

==כללי==
*'''[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Index.asp?CategoryID=151 לקסיקון באתר צעירי חב"ד]''' - למי שיש זמן לעבור על כל הערכים בלקסיקון ולראות מה מתוכם צריך שיהיה אצלנו, ובתוספת מרובה על העיקר.
[[ בית ספר נט ]] מי שיכול לעבור על הערך ולהוסיף דרך האתר: [nigrijewishonlineschool.com/shluchim/default_os_he.asp]

==מושגים ביהדות==
*[[בן חמש למקרא]] - נוסף על [[רש"י]] ו[[שיטת הלימוד של הרבי]]. ניתן להיעזר בפרקו בספר [[כללי רש"י (ספר)]].
*[[בן חמש עשרה לגמרא]] (וכו' וכו' משנה בספ"ה [[מסכת אבות]].
*[[מסורת ישראל]]
*[[סיני]]
*[[עוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]
*[[פאלאשים]] , או כפי שנקראים האתיופים, יחס כ"ק אד"ש וכו'
*[[חתימה]] - חתימות רבותינו נשיאינו (וגם בנגלה, חתימת העדים..)

===מצוות===
*[[הידור מצוה]]
*[[טומאה וטהרה]]
*[[וידוי מעשר]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]

===סיפורי תורה===
* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]

==מושגים בחסידות==
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}
*[[עשירות]] ו[[עניות]] - אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת (מפנה ל[[עושר]]).
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]
*[[מוחין השייכים למידות]] ו[[מוחין בעצם]] (אולי בערך א'?)
* [[ה' מוצאות הפה]]
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.
*[[אור מים רקיע]] - מאמרי חודש תשרי ובאתי לגני י"ט ועוד. יש ע"ז גם בספר סדר ההשתלשלות.
*[[אחדות בהבריאה]]
*[[אחדות במין האנושי]]
* [[התמתקות הדינים בשרשם]]

==אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוק==
*[[אף]]
*[[גרון]]
*[[דם]]
*[[עצבים]]
*[[ה' מוצאות הפה]]
*[[יד]]
*[[אצבעות]]
*[[כבד]]

== גאולה ומשיח ==
*[[התגלות משיח]] , התהליכים והמקורות בענין ראויים לערך בפני עצמם.

==אישים==
ניתן לראות את ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי משיח]] שם יש עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[נטע ממאלאיסטירשצענא]] מחסידי האדמו"ר האמצעי והצמח צדק מובא גם בבית רבי (ע' 228 ?)
*הרב [[בנימין כץ]] שליח הרבי לברית המועצות בשנות הכ' ([http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/16/498837439849.html כתבה בבית משיח])
*הרב [[אריה פרקש]] [[שליח הרבי]] לעיר [[יבנאל]]
*הרב [[לוי פריז]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו"ר [[ מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).
*הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב"ד צפת
*הרב [[ מנחם קרץ]].
*הרב [[מענדי קליין]] שליח ב[[אילת]]
*הרב [[שלום דובער קרומבי]].
*הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב"ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט
*הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.
*הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה|ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 455, אג"ק הריי"צ ח"א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.}}
*הרב [[אורי ויברמן]] - משפיע בקהילת חב"ד מרכז ירושלים וקריית משה ומרצה בציבור דוברי הצרפתית בארץ הקודש.
*הרב [[חיים טברדוביץ]].
*הרב [[אמיר כהנא]]
*מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}
*הרב [[יוני כהנא]]
*הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] ר"מ בישיבה בקרית גת.
*הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים
* הרב [[פנחס סטזובסקי]] קרית גת.
*הרב [[חיים זילבר]]
*הרב [[אורי למברג]].
*הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.
*הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.
*הרב [[יונה יעקובוביץ]]
*ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב"ד שופ]].
*הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב"ד).
*הרב [[שמואל רייניץ]].
*הרב [[חיים פוזן]].
*הרב [[מאיר כהן (צורן))]]
*הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב"ד בכותל המערבי
*ר' [[אלעזר פרץ]]
*הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].
*הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (אדמו"ר)]] - [[האדמו"ר מאופלע]].
* [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..
* רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי"צ)}}
*הרב [[צפריר ולנר]].
*הרב [[בנימין שלמה גנזבורג]] - מצוות ישיבת תו"ת פולטובה.
*הרב [[שמואל דברוסקין]] - מצוות ישיבת תו"ת פולטובה.
* [[יחיאל הדני]] - בוגר תומכי תמימים אטווצק.
*ר' [[משה רובשקין]] - מראשי [[ועד הקהל קראון הייטס]], איש חסד ובעל [[הכנסת אורחים]] מופלג.
*הרב [[דוד הורביץ]] - הבעל מנגן שהקליט מאות ניגונים.
}}

==עיירות==
(מתוך התבניות החסרות. יש בודאי עוד עיירות חשובות שלא כתובות שם, וייתכן שחלק מהכתובות שם מיותרות)

'''ב[[אוקראינה]]''': [[ז'יטומיר]] * [[לוצק]] * [[קוריץ]] * [[רובנו]] * [[חמלניצקי]] * [[סומי]] * [[רומני]] * [[אוסטרוה]] * [[קייב]] (לא חושב שנמצא בתבנית)

'''ב[[ליטא]]''': [[סלובודקה]]

'''ב[[רוסיה הלבנה]]''': [[בריסק]] * [[מאזיר]] * [[רהצ'וב]] * [[גרודנא]] * [[לידא]] * [[סלונים]] (כרגע הפניה ל[[סלונים (פירושונים)]]) * [[דישקע]] * [[דרויה]] * [[לפל]] * [[הרדוק]] * [[טולצ'ין]] * [[סיינו]] * [[סוראז]] * [[בוריסוב]] * [[וולוז'ין]] (כרגע הפניה ל[[בריסק]]) * [[קלצק]]

'''ב[[פולין]]''':[[אטוואצק]]

==קהילות==
*[[עכו]]

==מוסדות וארגונים==
===כללי===
*[[בית ספר]]
*[[תיכון]]
*[[סמינר]]
===פרטיים===
*[[גן ישראל אור הגאולה]]
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]
*[[ישיבת חב"ד לבעלי תשובה בקטמון ירושלים]] = פעלה בשנים תשנ"ט עד תשס"ב.
*[[מרכז ממש נתניה]]
*[[קייטרינג ריבקין]]
*[[תומכי תמימים בולטימור]]
*[[המניין לצעירים - נחלת הר חב"ד]]
*[[חב"דניצע שול]]
*[[חיש הפצת המעיינות]]
*[[ישיבת חב"ד לבעלי תשובה בשכונת קטמון בירושלים]], שהתקיימה בשנים תשנ"ט-תשס"ב.

==ספרים==
'''לפני כתיבת ערך על ספרים, נא לעיין [[שיחת קטגוריה:ספרים|כאן]]'''
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com
*[[משנת חב"ד]] - ספר ערכים מקוצר מאת הרב [[משה מילר]] משיקגו.
*[[הפרדס (חוברת)]] - אולי מספיק פיסקה בערך על [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)]], או ב[[שמחה עלברג]], עם דף הפניה כמובן לפסקה הרלוונטית.
*[[קובץ מעייני הישועה]] - הקובץ הראשון של שיחות לא מוגהות שהרבי אישר להדפיסם עם חותמת קה"ת
*[[ליובאוויטש וחייליה (ספר)]]
*[[מצרף העבודה]]
*[[צפנת פענח]] לגאון הרגוצ'ובי

==ערכים חב"דים==
*[[יחידות לסטודנטים ופרופסורים]]- סיפורה וכו'
*[[ערוב בקראון הייטס]]

==אירועים==
*[[אלטלנה]] - יש התייחסות מהרבי.
===אירועים בחסידות===
*[[הסטרוק הראשון]] בכז אדר תשנ"ב, [[הסטרוק השני]] בכז אדר תשנ"ד. (עדיף שמות יותר יהודיים, אולי [[הארוע הבריאותי תשנ"ב]]??)

==12 השבטים==
[[ראובן]], [[שמעון]], [[יששכר]], [[זבולון]], [[דן]], [[נפתלי]], [[גד]], [[אשר]], [[בנימין]].

==אתרים==
*[[תורהקיד]]
*[[שותפות בדרך]]
*[[משיח קידס]]

== כללי ==
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[בית חבד מעצ]]

==דפים נוספים==
למעוניינים, [[מיוחד:דפים מבוקשים|רשימה נוספת]] של (נכון לחשוון תשפ"א) לא פחות מ-'''17,811 דפים (!!!)''' שיש אליהם הפניה מערכים קיימים בחב"דפדיה. חלקם הם קישורים אדומים כתוצאה משגיאת כתיב, סיבה טכנית וכדומה.

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]
*[[:קטגוריה:דפי הפניה|דפי הפניה שראוים בעקרון להיות ערכים]]

{{הערות שוליים}}

הפרשת תרומות ומעשרות

2020-11-27T09:33:44Z

אור וחיות: הפניה

#הפניה [[תרומות ומעשרות]]

מעשר כספים

2020-11-27T09:33:15Z

אור וחיות: /* ראו גם */

את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג ליתן עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה.

==דיניה==
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת [[צדקה]] ב"מידה בינונית".

למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על ה[[לימוד תורה]] של בניו. אולם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך]] שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור [[לימוד התורה]] של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר.

==מקורה==
ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר.

[[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו.

אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני ש[[הקב"ה]] שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר.

==תוכנה הפנימי==
===מטרתו===
כאשר האדם מקבל דבר מה על ידי עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש.

וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]].

===בעולמות===
כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".

כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.

המשכה זו נעשית בדרך [[דילוג]] כיון שהכתר הוא [[סובב]] על העולם שתחתיו, והמשכה כזו צריכה להיות דוקא בדרך דילוג.

===פעולתה===
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג ל[[עושר]]", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}.

===אצל אברהם===
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/5/30 אור תורה סימן ל]}} : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר{{הערה|ויתן לו - אברהם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. (בראשית י"ד י"ח)}}.

==לעתיד לבוא==
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}".

ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.

ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.

וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", (כלומר), לבחינת [[אור אין סוף]] ברוך הוא עצמו ואז כמו שהוא יתברך אין סוף, כך יהיו עליות עד אין סוף}}.

==עשר בשביל שתתעשר==
חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר.

על אף שבאופן כללי אסור לנסות את [[הקב"ה]] בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות ה[[צדקה]] שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}.

==ראו גם==
*[[חומש (צדקה)]]
*צדקה
*[[תרומות ומעשרות]]

==קישורים חיצוניים==
*יוסף אברהם פיזם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/1/391169903808.html עשר תעשר]''' לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו על תרומות ומעשרות {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:צדקה]]

תרומות ומעשרות

2020-11-27T09:31:49Z

אור וחיות: /* קישורים חצינויים */

תרומות ומעשרות

2020-11-27T09:31:23Z

אור וחיות: /* ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות */

'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

מצווה מן המובחר להפריש מהטוב, הנאה והמשובח שבפירות ובירקות.

נוסף לציווי התורה להפריש מתנובת השדה הצומחת בקרקע, חז"ל הרחיבו את הציווי גם לשאר הרווחים, וכן נפסק להלכה{{הערה|קצושו"ע, לד}}: יתן אדם צדקה מעשר מכל הריוח שהרויח{{Vערה|חוץ ממה שמוציא לצרכי ביתו. ומצוה מן המובחר שיתן חוֹמש – עשרים אחוז}}. ויש אומרים שגם חיוב זה מדאורייתא{{הערה|כן משמע מספרי על הפסוק "עשר תעשר" – דברים, יד,כב. שו"ע יו"ד, רמט}}.

ולכאורה משתמעים הדברים גם מסיפור התורה ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|יד,כ}} על אברהם אבינו שבשובו מהנצחון האדיר במלחמה על ארבעת המלכים הגיבורים בראשות נמרוד המלך, הוא נתן למלכי צדק הכהן מעשר מהשלל שהוא לקח מהמלחמה, ומעשרותיו היו מכל מיני השלל ולא רק מהצומח, מכאן רמז למצוות מעשר מכל הרווחים הכספייים וכדומה, ולא רק מגידולי הקרקע.
==פרטי המצווה==
בשונה מכמה ממתנות הכהונה שהן מוגדרת על חלקים מסויים, זרוע לחיים וקבה, הרי מצוות תרומות ומעשרות היא בעצם על כל היבול, כל דבר שנקטף יכול בפוטנציאל להוות תרומות ומעשרות, וכאשר מפרישים עשרה אחוז הרי אותם אחוזים הם כביכול שלוחי כל מאה האחוז ופוטרים ומטילים מהם את החובה להיתרם ללוי ועוד, כלומר, שבעיקרון הכל שייך להקב"ה, אלא שכאשר מפרישים מעשר ותרומה אז מתקנים את הפירות, ובעל הפירות האמיתי – הקב"ה – מעביר את היתרה הנותרת לידינו.

ההלכה קובעת שאסור לאכול מהפירות והירקות לפני שמפרישים מהם לכהן וללוי, כי למרות בעלותינו החוקית על הפירות והירקות, באמת הם לא שלנו, הם בבעלות ה' יתברך, והוא מוסר לנו ומאשר לאכול מהם, רק אחר שנפריש תרומות ומעשרות ונתקן את פירותינו.
==משמעותה==
משמעות פנימית עמוקה למצווה זו של תרומות ומעשרות היא הכרה והכרזה שהכל שייך להקב"ה, "לה' הארץ ומלואה".

שבמצווה זו, על האדם להתבנון ולהכיר שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד, הקב"ה הוא שנתן לו את הריווח שהשיג, לכן כל הרווחים שייכים להקב"ה ולא לאדם.
התרומות והמעשרות אינן מעשה חסד ולפנים משורת הדין, אלא ביצוע הדין והצדק. היות שהכל קנוי ושייך להקב"ה, כלומר גם החפצים הגשמיים עצמם שהאדם עמל וטרח בעמל יזע ויגע רבים – שייכים להקב"ה, וממילא התרומה לכהן וללוי במצוות ה' זה הדין והיושר, כי בעל הפירות האמיתי הלא הוא הקב"ה, ציווה להפרישם וליתנם.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
# החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
# נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
# נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==ראו גם==
*[[מעשרות]]
*[[תרומות]]
==לקריאה נוספת==
*[[לקוטי שיחות]] חלק ה, עמוד 68.
==קישורים חצינויים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.
*[https://abc770.org/article_node_1893/ פרשת לך לך] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]][[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:צדקה]]

תרומות ומעשרות

2020-11-27T09:31:06Z

אור וחיות: הוספת ערך

'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

מצווה מן המובחר להפריש מהטוב, הנאה והמשובח שבפירות ובירקות.

נוסף לציווי התורה להפריש מתנובת השדה הצומחת בקרקע, חז"ל הרחיבו את הציווי גם לשאר הרווחים, וכן נפסק להלכה{{הערה|קצושו"ע, לד}}: יתן אדם צדקה מעשר מכל הריוח שהרויח{{Vערה|חוץ ממה שמוציא לצרכי ביתו. ומצוה מן המובחר שיתן חוֹמש – עשרים אחוז}}. ויש אומרים שגם חיוב זה מדאורייתא{{הערה|כן משמע מספרי על הפסוק "עשר תעשר" – דברים, יד,כב. שו"ע יו"ד, רמט}}.

ולכאורה משתמעים הדברים גם מסיפור התורה ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|יד,כ}} על אברהם אבינו שבשובו מהנצחון האדיר במלחמה על ארבעת המלכים הגיבורים בראשות נמרוד המלך, הוא נתן למלכי צדק הכהן מעשר מהשלל שהוא לקח מהמלחמה, ומעשרותיו היו מכל מיני השלל ולא רק מהצומח, מכאן רמז למצוות מעשר מכל הרווחים הכספייים וכדומה, ולא רק מגידולי הקרקע.
==פרטי המצווה==
בשונה מכמה ממתנות הכהונה שהן מוגדרת על חלקים מסויים, זרוע לחיים וקבה, הרי מצוות תרומות ומעשרות היא בעצם על כל היבול, כל דבר שנקטף יכול בפוטנציאל להוות תרומות ומעשרות, וכאשר מפרישים עשרה אחוז הרי אותם אחוזים הם כביכול שלוחי כל מאה האחוז ופוטרים ומטילים מהם את החובה להיתרם ללוי ועוד, כלומר, שבעיקרון הכל שייך להקב"ה, אלא שכאשר מפרישים מעשר ותרומה אז מתקנים את הפירות, ובעל הפירות האמיתי – הקב"ה – מעביר את היתרה הנותרת לידינו.

ההלכה קובעת שאסור לאכול מהפירות והירקות לפני שמפרישים מהם לכהן וללוי, כי למרות בעלותינו החוקית על הפירות והירקות, באמת הם לא שלנו, הם בבעלות ה' יתברך, והוא מוסר לנו ומאשר לאכול מהם, רק אחר שנפריש תרומות ומעשרות ונתקן את פירותינו.
==משמעותה==
משמעות פנימית עמוקה למצווה זו של תרומות ומעשרות היא הכרה והכרזה שהכל שייך להקב"ה, "לה' הארץ ומלואה".

שבמצווה זו, על האדם להתבנון ולהכיר שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד, הקב"ה הוא שנתן לו את הריווח שהשיג, לכן כל הרווחים שייכים להקב"ה ולא לאדם.
התרומות והמעשרות אינן מעשה חסד ולפנים משורת הדין, אלא ביצוע הדין והצדק. היות שהכל קנוי ושייך להקב"ה, כלומר גם החפצים הגשמיים עצמם שהאדם עמל וטרח בעמל יזע ויגע רבים – שייכים להקב"ה, וממילא התרומה לכהן וללוי במצוות ה' זה הדין והיושר, כי בעל הפירות האמיתי הלא הוא הקב"ה, ציווה להפרישם וליתנם.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.
==ראו גם==
*[[מעשרות]]
*[[תרומות]]
==לקריאה נוספת==
*[[לקוטי שיחות]] חלק ה, עמוד 68.
==קישורים חצינויים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.
*[https://abc770.org/article_node_1893/ פרשת לך לך] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]][[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:צדקה]]

משתמש:אור וחיות/ראש השנה לאילנות

2020-11-27T08:55:36Z

אור וחיות: /* =קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''חמשה עשר בשבט''' הינו ראש השנה לאילנות.
==מקור==
חמישה עשר בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" כדעת בית הלל. ועל פי מה שנאמר{{הערה|פ' שופטים כ, יט}}:{{ציטוטון|כי האדם עץ השדה}}, מובן שיש לכך שייכות גם לענייני העבודה של האדם השייכים ל"עץ השדה" שבאדם. ומיום זה נמשכת חיות מחודשת על כל השנה, במיוחד בעניינים הנוגעים לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם מהווים מסר בעבודתו של היהודי.

יום זה הינו משמעותי לגבי פירות ארץ ישראל, והוא מהווה בעבורם את קו התפר בין שנה אחת לשנייה. כמו שנאמר{{הערה|רמב"ם הלכות תרומות פ"ה}}: {{ציטוטון|אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, ואם תרם אינה תרומה… אחד בתשרי הוא ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשרות האילן}}.

ביום זה אין מצווה מיוחדת המאפיינת אותו. אלא שנוהגים{{הערה|מגן אברהם, או"ח סקל"א סקט"ז}} "להרבות במיני פירות של אילנות" ומנהג זה התפשט במיוחד בדורות האחרונים{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשמ"ב}}, שמודים להקב"ה בברכה על הפירות לפני האכילה ולאחריה, שאכילת פירות איננה דבר המוכרח, אלא תוספת המורה על עניין התענוג. נהגו שגם חתן וכלה אינם צמים ביום זה. לגבי נטיעת עצים כותב הרבי{{הערה|מכתב כ"א אייר תשי"ד}}:

{{ציטוטון|'''בענין נטיעת עצים בט"ו בשבט, הנה אין לערב את זה במנהגי שולחן ערוך וכו', ויש להשמיטו מספר שצריך להיות שווה לכל נפש'''}}.
==בחסידות חב"ד==
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בט"ו בשבט]]
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.

ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}.

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך:"לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}.

הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אךף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל.
===במחיצת הרבי===
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.

בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות במועדים: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).

לכבוד ט"ו שבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (י"ל בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)

בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_5727/#_ftnref6 שבעת המינים ע"פ הסוד] באתר חב"ד אור אין סוף
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט [[תשע"ג]] {{PDF}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2982 טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי]
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד.
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}}
*{{קישור שטורעם|78221|news|"תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים"|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה}}{{וידאו}}
*{{קישור חבד און ליין|94773|הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו||י"ד שבט תשע"ז}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf מעציץ עד לעץ]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

משתמש:אור וחיות/ראש השנה לאילנות

2020-11-27T08:55:12Z

אור וחיות: יצירת דף עם התוכן "[[שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל]] '''חמשה עשר בשבט'..."

[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''חמשה עשר בשבט''' הינו ראש השנה לאילנות.
==מקור==
חמישה עשר בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" כדעת בית הלל. ועל פי מה שנאמר{{הערה|פ' שופטים כ, יט}}:{{ציטוטון|כי האדם עץ השדה}}, מובן שיש לכך שייכות גם לענייני העבודה של האדם השייכים ל"עץ השדה" שבאדם. ומיום זה נמשכת חיות מחודשת על כל השנה, במיוחד בעניינים הנוגעים לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם מהווים מסר בעבודתו של היהודי.

יום זה הינו משמעותי לגבי פירות ארץ ישראל, והוא מהווה בעבורם את קו התפר בין שנה אחת לשנייה. כמו שנאמר{{הערה|רמב"ם הלכות תרומות פ"ה}}: {{ציטוטון|אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, ואם תרם אינה תרומה… אחד בתשרי הוא ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשרות האילן}}.

ביום זה אין מצווה מיוחדת המאפיינת אותו. אלא שנוהגים{{הערה|מגן אברהם, או"ח סקל"א סקט"ז}} "להרבות במיני פירות של אילנות" ומנהג זה התפשט במיוחד בדורות האחרונים{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשמ"ב}}, שמודים להקב"ה בברכה על הפירות לפני האכילה ולאחריה, שאכילת פירות איננה דבר המוכרח, אלא תוספת המורה על עניין התענוג. נהגו שגם חתן וכלה אינם צמים ביום זה. לגבי נטיעת עצים כותב הרבי{{הערה|מכתב כ"א אייר תשי"ד}}:

{{ציטוטון|'''בענין נטיעת עצים בט"ו בשבט, הנה אין לערב את זה במנהגי שולחן ערוך וכו', ויש להשמיטו מספר שצריך להיות שווה לכל נפש'''}}.
==בחסידות חב"ד==
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בט"ו בשבט]]
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.

ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}.

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך:"לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}.

הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אךף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל.
===במחיצת הרבי===
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.

בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות במועדים: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).

לכבוד ט"ו שבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (י"ל בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)

בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.
===קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_5727/#_ftnref6 שבעת המינים ע"פ הסוד] באתר חב"ד אור אין סוף
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט [[תשע"ג]] {{PDF}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2982 טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי]
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד.
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}}
*{{קישור שטורעם|78221|news|"תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים"|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה}}{{וידאו}}
*{{קישור חבד און ליין|94773|הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו||י"ד שבט תשע"ז}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf מעציץ עד לעץ]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

כתר עליון

2020-11-27T08:48:28Z

אור וחיות: הרחבה

{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
'''כתר עליון''' הינו ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]].

כתר עליון הוא גבוה יותר מן [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. [[עשר הספירות]] של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול ל[[אור אין סוף]], עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת [[אותיות הכתב]], מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת [[אותיות החקיקה]].

על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".
==עתיק יומין ואריך אנפין==

כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]].

ב"אריך" נמצאים שרשי הספירות הנקראים בשם: "סתימאה" וכולי. המשל לזה בנפש הוא הכוחות ההיוליים (או הכוחות הנעלמים) שהם מקור לכוחות הגלויים. וכמו "כח המשכיל" שהוא שורש לשכל, כל אדם יש לו מנת מישכל, שעד כדי כך גדולים כח התפיסה והזכרון שלו, לחכמות אלו הוא מוכשר יותר, כוחות אלו מפותחים אצלו יותר. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו – האדם קולט יותר מהר ומבין יותר לעומק. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו. וכמו כן בשאר כוחות האדם.

השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל{{הערה|שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"}} שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי.

דוגמא מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.

כשם שבגחלת ישנה האש הכלולה בה, וישנו עצם הגחלת, כך בנפש, בדרגה זו של הכוחות ההיוליים הנמצאים בתוך הנפש, הרי הנפש מצד עצמה פשוטה ובלתי מוגבלת, ובה כלולים, בהעלם שישנו במציאות, בהמשכה נעלמת, הכוחות ההיוליים. וכך למעלה, שהספירות הנמצאות ב"אריך" באופן של "סתימאה", בהעלם שישנו במציאות, הם כלולים בתוך הפשיטות של הקב"ה שהוא אין סוף ובלי גבול.

בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"{{הערה|ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו}}.
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_2146/ כתר – עתיק ואריך – כוחות ההיוליים] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:ט"ו בשבט

2020-11-27T08:48:27Z

אור וחיות:

לכשירחיב [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1631&CategoryID=551 בט"ו שבט שהייתי באוהל והורו לי להתוועד]. התקשרות תקמו.
:לא ראוי שיהיה ערך בפני עצמו על ראש השנה לאילנות? יש הרבה חומר. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 08:48, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 08:48, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

יוסף צ'חנובר

2020-11-27T08:27:21Z

אור וחיות: /* לקריאה נוספת= */

[[קובץ:יוסף צחנובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר יוסף צ'חנובר ב[[התוועדות חסידית]]]]
'''יוסף''' הכהן '''צ'חנובר''' (נולד ב[[י"א כסלו]] [[תרצ"ד]]) הוא מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, שכיהן בתפקידים רבים במשרדי הממשלה. זכה לקירובים רבים מ[[הרבי]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[חיפה]] להורים שעלו מ[[פולין]]. אחיו הצעיר הוא [[אהרן צ'חנובר]], זוכה פרס נובל. צ'חנובר למד באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ובאוניברסיטת בוסטון, שם קיבל תואר בפילוסופיה ובמדעי היהדות.

בין השנים [[תשי"ז]] - [[תשכ"ח]] כיהן במספר תפקידים במשרד החקלאות, ומשנת [[תשכ"ח]] עד שנת [[תשל"ח]] עבד במשרד הביטחון, ובין היתר היה מנהל מחלקת הרכש ב[[ארצות הברית]]. בשנים [[תשל"ח]] - [[תש"מ]] כיהן כמנכ"ל משרד החוץ. מאז סיום תפקידו חבר צ'חנובר בוועדות שונות מטעם ממשלת ישראל.

==קשריו עם הרבי==

כאשר כיהן כיועץ המשפטי של משרד החקלאות, במסגרת ביקור בארצות הברית, ביקר בהמלצת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשלוש שעות. מאז אותה יחידות החל צ'חנובר להגיע ל-[[770]] בכל ביקור בארצות הברית, ונכנס ליחידות פעמים רבות וכן השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. מאז הביקור הראשון אצל הרבי הקפיד צ'חנובר להגיע ל-770 בכל [[יום כיפור]]. באחת השנים ביום הכיפורים הורה לו הרבי להיעמד על הבימה בעת [[ברכת כהנים]]{{הערה|'הקטר של חב"ד' עמ' 169-168}}.

בשנת [[תשל"ד]] מונה צ'חנובר לראש מחלקת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית. במהלך תפקידו בארצות הברית הגיע אל הרבי ליחידות כמעט מידי חודש.

במהלך השנים שלח אותו הרבי ב[[שליחות|שליחויות]] שונות להנהגת המדינה, בין היתר שלח אותו הרבי לדבר על אספקת דלק ל[[ישראל]] מנורווגיה, על אופן ההתנהלות המתאימה מול הממשל האמריקאי ועוד. במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] שלח אותו הרבי לומר לשר הביטחון דאז משה דיין שצריך לכבוש את דמשק.

באחת הפעמים ביקש ממנו הרבי להשתדל אצל הרשויות בשוודיה על מתן פרס נובל לפרופסור [[ירמיהו ברנובר]]. צ'חנובר ניסה להפעיל קשרים רבים לצורך כך, אך זה לא צלח. בנוסף, צ'חנובר היה מיוזמי הקמת [[החנוכיה הגדולה בעולם]] בשדרה החמישית במנהטן.

צ'חנובר הביא לרבי במרוצת השנים רבים מראשי המדינה, [[צה"ל]] ומשרד הביטחון, בין היתר הביא לרבי את ראשי הממשלה מר [[שמעון פרס]], ומר [[יצחק רבין]], וכן את אחיו, פרופ' [[אהרן צ'חנובר]].

כשהציעו לו להתמנות למנכ"ל משרד החוץ, כתב לרבי מכתב עם חששות שונים, אך הרבי השיב לו: "שהחששות שכותבם לא יפריעו כלל למילוי תפקידו החדש{{הערה|ממכתב כ"ד סיון תשל"ח}}". במהלך שירותו רצה מספר פעמים צ'חנובר לעזוב את תפקידו במשרד החוץ, אך הרבי הורה לו להישאר{{הערה|ראה למשל 'כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 183}}.

==לקריאה נוספת==
*'''איש הצללים מדבר''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1846 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
* [[משיח פרידמן]], שיחת הגאולה גליונות [https://drive.google.com/file/d/14V-KMUuPmTSJ9jzGxTQCl8c91np99QfZ/view?usp=drivesdk 1311], [https://drive.google.com/file/d/16HbtLrnjKj7xM3eq5Y-xKLBfilpwgqbt/view?usp=drivesdk 1312] ו1313 עמ' 3.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15538&CategoryID=2429 האיש של הרבי במערכות הביטחון והחוץ של ארץ-הקודש] {{בית חב"ד (אתר)|}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=88869 "צ'חנובר הי' איש ש'הרבי הי' צריך אותו'"] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שיחת קובץ:בריאת העולם.jpg

2020-11-27T07:51:28Z

אור וחיות: יצירת דף עם התוכן "מן הראוי שישונה התמונה הנמאצת למטה (של יום ו') ~~~~"

מן הראוי שישונה התמונה הנמאצת למטה (של יום ו') [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 07:51, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 07:51, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2020-11-26T19:59:30Z

אור וחיות: /* עצה */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 4|4]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 5|5]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 6|6]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}

== תצוגת הדף ==
[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

== תבנית ==

מישהו יודע אולי מדוע התבנית [[תבנית:קישור לתוכן נטען]] אינה עובדת כמו שאפשר לראות ב[[פורטל:קראון הייטס]], וכן [[תבנית:לשוניות]] לא עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 22:48, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

== הוספת האפשרות ליצירת ספר בPDF ועוד ==
בויקיפדיה יש בצד ימין קטגוריה שנקראת הדפסה/יצוא, שם אפשר להוריד דפים בקלות לPDF וכן להדפיס ועוד, אולי אפשר שיהי' פה גם את האפשרות הזאת? {{אלמ}}
:אפשר להדפיס דפים ע"י הקשת ctrl+p. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 22:52, 19 במרץ 2016 (UTC)
::בויקיפדיה זה גם מעמד את הספר בצורה מתאימה יותר להדפסה. למיטב ידיעתי / זכרוני. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשע"ו 20:09, 10 בספטמבר 2016 (UTC)

== תבניות לשוניות וקישור לתוכן נטען==
האם יש אפשרות לעשות דף [[חב"דפדיה:דפים ללא תמונות]]?

ועל הדרך אזכיר את [[תבנית:לשוניות]].. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:06, 6 באפריל 2016 (UTC)
:[[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]]. זה כל הערכים שהטמיעו בהם את [[תבנית:אין תמונה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 16:23, 6 באפריל 2016 (UTC)
::ועוד על הדרך, התבנית קישור לתוכן נטען לא בדיוק עובדת.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:00, 14 באפריל 2016 (UTC)
:::שני התבניות הנ"ל קשורות למרחב חדש בשם 'יחידה' שצריך להוסיף לחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באב ה'תשע"ו 19:08, 31 באוגוסט 2016 (UTC)

== דפי הפניה בחיפוש ==

יש בעיה שמשום מה דפי הפניה מופיעים בין התוצאות בחיפוש (כברירת מחדל) כך לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3%20%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7&go=%D7%9C%D7%93%D7%A3 חיפוש יוסף יצחק] מקשר 4 פעמים לרב וילישנסקי
‏04:06, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:כן. יש בעיה. כשמחפשים כמה פעמים אבל את אותו דבר אז פתאום הוא 'מסתדר'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:56, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== מעקב אחר צפיות ==

בויקיפדיה יש בכל דף אפשרות לצפיה בגרף של כמות הצפיות וחלוקה לתאריכים. האם שייך לעשות כאן כן?• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:06, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== מפת תמונה ==
בויקיפדיה יש אפשרות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 כזאת], ואני חושב שמומלץ להוסיף אותה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:32, 6 בספטמבר 2016 (UTC)

== תצוגה מקדימה של הערות ==
בויקיפדיה יש אפשרות של צפיה בהערות שוליים בתצוגה המקדימה, גם כאשר מדובר על מקטע אמצעי שאין בו {{תב|הערות שוליים}}. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:19, 6 באוקטובר 2016 (UTC)

== קישור לפירושונים ==
בויקיפדיה המילים צבועות בזרחן אם הם מפנות לדף פירושונים (או אם זה הפניה לפירושונים). • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:50, 27 באוקטובר 2016 (UTC)

== ביטול עריכה יחידה ==

בויקיפדיה יש אפשרות של ביטול גירסא אחת, ללא נגיעה בהוספות ושינויים שנעשו בגירסא מאוחרת יותר. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:20, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

== זמן ההמתנה כדי לקבל הרשאה להעלאת קבצים והעברת דפים. ==
הדרישות כרגע: חודש אחד ו300 עריכות לפחות.
אולי כדאי להוריד את הזמן והעריכות ולבטל את ההעברה?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 15:40, 27 בפברואר 2017 (UTC)
:לענ"ד כל מטרת ההגבלה היא לוודא שמדובר בתורם ולא בפורק עול שבא להשחית. בשביל זה אפשר להוריד לגמרי את הגבלת הזמן, ולהוריד את מספר העריכות ל-50. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:54, 28 בפברואר 2017 (UTC)
::{{א|להתראות}} מטרת הגבלת הזמן היא בכדי שאם יש אחד הרוצה לערוך משהו מסויים (ולא סתם לכתוב טעלדשיורעכגךלחידגםעולי) שנוגד את המדיניות, לא יוכל לעשות זאת ע"י עשיית חמישים שינויים (כמה זמן לוקח לדעתך לעשות זאת?). אולם שלושים יום זה מוגזם לענ"ד ואפשר להוריד לארבעה ימים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:48, 28 בפברואר 2017 (UTC)
:::לוקח שתי דקות, אולי שלוש. אבל מי שרוצה לכתוב סתם '''טעלדשיורעכגךלחידגםעולי''', לא ישקיע אפילו את זה. לפחות לפי מה שהספקתי ללמוד בתואר לפסיכולוגיה {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:02, 1 במרץ 2017 (UTC)
::::בויקיפדיה:ארבעה ימים ו-0 עריכות--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:57, 1 במרץ 2017 (UTC)
:::::אולי להעברה עדיף כמה ימים, ולהעלאה כמות העריכות. פשוט העברה עלולה להיות יותר בלגן, העלאה מה כבר, ועד כמה, יטרח המזיק להזיק.. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:23, 1 במרץ 2017 (UTC)
::::::לא רואה סיבה לפצל ביניהם. אפשר בשניהם ארבעה ימים וחמש עשרה עריכות. (ואם מישהו יגיד שבוע ושלושים עריכות עריכות או יומיים ועשרים עריכות, לא אתנגד) זה לא נראה לי כ"כ חשוב המספר, אבל כן חשוב שיהיה את שני הפרמטרים של זמן ועריכות כדי להרחיק משועממים ומשחיתים. וכן חשוב שיהיה פחות ממשך הזמן הארוך וכמות העריכות שקבועה כעת.
::::::ולהנחה, העלאה היא בעלת פוטנציאל הרסני מאוד, תאר לעצמך שמשתמש מעלה תמונה לא מתאימה כגרסה חדשה של תמונה ותיקה ונפוצה, באותו רגע מוצגת התמונה בכל אותם עמודים בהם מופיע התמונה הנ"ל. וד"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשע"ז 00:07, 14 במרץ 2017 (UTC)
:::::::אני בעד ארבעה ימים וחמישים עריכות בדוקות. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:03, 14 במרץ 2017 (UTC)
::::::::שף ויתיב מקובל עלי המספרים, אבל לגבי שהעריכות יהיו בדוקות יש בעיה שאין לנו מספיק בודקים שעוברים על כל העריכות. מלבד זאת לא בטוח שיש אפשרות כזו טכנית להבדיל בין משתמש שעשה 50 עריכות בדוקות, ל-50 לא בדוקות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ז 19:36, 15 במרץ 2017 (UTC)
:::::::::אין אפשרות להבדיל בין עריכות בדוקות ללא בדוקות--10:50, 17 במרץ 2017 (UTC)
::::::::::{{א|Men770}} מצטרף להצעתו של שף ויתיב, ואין דעות אחרות אז אפשר לסגור על 4ימים ו-50 עריכות, יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באדר ה'תשע"ז 23:14, 25 במרץ 2017 (UTC)

==בוקמרקלטים==
תהיה לך אפשרות לעבוד על [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית#בוקמרקלטים|הבוקמרקלטים]] ? זה דבר שישדרג מאוד את המראה והאחידות של הקישורים באתר, וכמובן מקצר את הדרך לכל משתמש מיומן. (יש"כ אגב על הסמליל של האתר, זה נראה טוב). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ז 23:20, 3 באוגוסט 2017 (UTC)
:אולי זה יעזור: [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:BookmarkletsInit.js&action=history BookmarkletsInit.js], [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Common.js/externalsmaker.js&action=history Common.js/externalsmaker.js],דוגמה לתבנית אתר [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&action=history תבנית:קישור הגאולה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ז 23:33, 3 באוגוסט 2017 (UTC)
{{א|1=שיע.ק}}, לא הצלחתי לסדר את זה--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,י"ד באב ה'תשע"ז, 10:43 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 10:43, 6 באוגוסט 2017 (UTC)
:תודה על ההשתדלות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשע"ז 10:45, 6 באוגוסט 2017 (UTC)
{{א|1=שיע.ק}}, הבעיה היא בהוספת הנתונים. בתבניות אין לי בעיה.--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,י"ד באב ה'תשע"ז, 10:50 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::עכשיו אני קולט שלא קישרתי קודם לדף הנכון, זה הדף שבו מגדירים לבוקמרקלט כיצד לאתר את הכותרת, את התאריך, שם הכותב וכו'. תסתכל גם בהיסטוריה שלו אולי זה יעזור... [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Common.js/externalsmaker.js]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 17:51, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== אתר מאובטח ==

בהמשך למה שכתבת שישנם שמנסים להפריע לאתר, בויקיפדיה יש אבטחה של https, אולי רצוי לשקול לעבור לאבטחה זו שהיא יותר בטוחה, מצו"ב קישור בדבר אבטחה זו:

https://transparencyreport.google.com/https/overview

עוד קישור עם הסבר איך לשנות את רמת האבטחה:
https://support.google.com/webmasters/answer/6073543
{{מחוץ לחשבון |1=די העכסטע צייט}}

== חיפוש ספיציפי ==

בחיפוש תוכן, כדאי לכאו' שב'דפים עם תוכן תואם', ניתן יהא למצוא היכן המילה בתוך הערך גופא, קשה שבחיפוש מילה נותנים ערך שלם. --[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:46, י"ט באייר, ה'תש"ף 06:46, 13 במאי 2020 (IST)
:אפשרי על ידי לחיצה ctrl+f ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:54 • כ"ט בתמוז ה'תש"ף

== מילות קסם ==

צריך לעדכן את מילת הקסם באתר ממדיה ויקי (בנוסף לעוד ריבוי דברים שצריך לעדכן ממדיה ויקי...). יחי המלך המשיח. {{לא חתם|די העכסטע צייט}}

== מרחב יחידה ==

כאשר בעז"ה יכנס המרחב, זה יצעיד קדימה בכמה קפיצות את העיצוב של האתר, כמו גם את התבניות השונות. ממתין לכך בקוצר רוח כבר כמה שנים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:03, ב' בסיוון, ה'תש"ף ''(25 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:03, 25 במאי 2020 (IST)

== גוגל ==

כשכותבים חב"דפדיה בגוגל הוא נותן 6 אפשרויות של דפים בתוך חב"דפדיה, אחד מהם זה [[עמוד ראשי/1]] שצריך להחליפו ב[[עמוד ראשי]], זה לא נשמע מסובך למי שיודע איך עושים את זה.. ואם כבר מחליפים את זה אפשר להחליף שם גם את שאר השמות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:50 • י' בתמוז ה'תש"ף
:הקישור הראשי בין כך הוא לעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:02, ב' באב, ה'תש"ף 15:02, 23 ביולי 2020 (UTC)
::עדין כדאי לסדר את זה. אגב, עכשיו אני רואה שהורידו את כל הקישורים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:59 • ג' באב ה'תש"ף

== ביאור ==

{{א|שיע.ק}}, נראה לי שכל מקום שנכתב #invoke: הכוונה למרחב יחידה ולכן זה לא עובד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 08:58 • ח' באב תש"פ
:תודה. אציין זאת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באב ה'תש"ף 09:58, 29 ביולי 2020 (UTC)

==חיפוש חכם==
אולי כדאי להתקין בחב"דפדיה חיפוש חכם יותר כמו בגוגל בשביל שכשיעשו חיפוש גם אם אין תוצאה מדויקת או דף הפניה הוא יקשר עם ערך בעל שם דומה ("התכוונת לערך...") דבר שבחב"דפדיה בקושי עובד. אם יהיה כזאת תוכנת חיפוש נוכל למחוק את כל דפי ההפניות ואולי גם חלק מדפי הפירושונים. מקווה שיטופל בקרוב למרות שהמתכנת גם כך לא משתלט על בעית העונק...--[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ. *יחי המלך המשיח*]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 01:44, י' באב, ה'תש"ף 01:44, 31 ביולי 2020 (UTC)
::עוד בעיה בחיפוש של חב"דפדיה, אם אני כותב רק חצי כותרת של ערך ומבצע חיפוש לא יופיע לי הערך המלא רק יכתב לי ש"לא קיים דף כזה באתר הויקי" משאין כן בחיפוש כמו של גוגל--[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ. *יחי המלך המשיח*]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 01:53, י' באב, ה'תש"ף 01:53, 31 ביולי 2020 (UTC)
:::נראה לי שאפשר בקלות להתאים חיפוש על ידי גוגל כפי שראיתי באתר [[Chabadlibrary.org|ספרית ליובאוויטש]]--[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ. *יחי המלך המשיח*]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 01:58, י' באב, ה'תש"ף 01:58, 31 ביולי 2020 (UTC)
::::כאן מוסבר איך עושים זאת: support.google.com/adsense/answer/160530?hl=iw
:::::{{א|שיע.ק}} נשמח אם תוכל לבדוק אפשרות זו--[[משתמש:יוסי מ.|'''יוסי מ. *יחי המלך המשיח*''']] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 17:27, י"ז באב, ה'תש"ף 17:27, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
כשיגיע מתכנת נכניס את זה בעז"ה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באב ה'תש"ף 22:24, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
:{{א|שיע.ק}}, יש לי כבר אחד מוכן, אבל אני צריך הרשאות כדי להכניס אותו עכשיו..--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,כ"ד באב ה'תש"ף, 13:58 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:תודה Men, וברוך שובך {{חיוך}}, שלחתי לך מייל [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תש"ף 19:10, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{א|שיע.ק}} יש חדש בענין הזה?--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א
:::אני רואה שגם דובר על ענינים מעין אלו [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח#מילות קסם|פה]] ו[[שיחת חב"דפדיה:פיתוח#חיפוש ספיציפי|פה]], שיעזרו במיוחד לגולשים למצוא תוצאות בקלות יותר. לדוגמא: אם אני אכתוב "למה ירדה הנשמה לעולם?" לא יראה לי שום תוצאה עד שאני אכתוב בלשון המדויקת - [[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]]. ומהם הסיכויים שמישהו יחפש כך? (גם אני לא הייתי מצליח לנחש אילולא ההשלמה אוטומטית). --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א

== חלונית על קישור ==

בשידרוג זה החל לעבוד אך יש לעצב בצורה כמו של ויקיפדיה ולדאוג שבמקרה של הפניה זה יפנה לערך האמיתי ולא יציג את ההפניה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:54 • ו' באלול תש"פ
:עכשיו בוטלה החלונית? עדיף כמו שהיה מבלי כלום? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:39 • ו' באלול תש"פ
::לא הבנתי, אצלי מופיעה החלונית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתשרי ה'תשפ"א 00:02, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:::נכון, זה חזר. אבל זה לא מעוצב בכלל, ידוע לך איך משנים את זה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:02 • ג' בתשרי ה'תשפ"א
:::הועבר לטיפול המתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 22:27, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== יחידה ==

ישר כח ענק על פתיחת מרחב היחידה, חב"דפדיה באמת התקדמה צעד משמעותי בשבוע האחרון. אם אפשר לסדר שכשכותבים "יחידה" בתיבת חיפוש שלא תהיה השלמה אוטומטית עד שמקלידים ת ה-":" כפי שזה בשאר המרחבים ● [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:03 • י"א באלול תש"פ
:לא הבנתי: גם כשכותבים את המרחבים האחרים למשל 'חב"דפדיה' או 'שיחת חב"דפדיה' יש השלמה אוטומטית מהמילה הראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתשרי ה'תשפ"א 23:54, 20 בספטמבר 2020 (UTC)
אם תכתוב חב"דפדיה לא תהיה השלמה אוטומטית של כל מרחב 'חב"דפדיה' עד שתעשה נקודותיים, אותו דבר צריך גם במרחב יחידה שאגב, חלק מהערכים בו הם נמצאים באמת במרחב הראשי (אולי כולם) ואני לא מצליח להוציא אותם ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:58 • ג' בתשרי ה'תשפ"א
:זה באמת מעניין ההבדל בהשלמה האוטומטית אבל לא נראה לי שכדאי לבזבז את זמנו של המתכנת על זה. לגבי ערכים במרחב יחידה, כמדומני שצריך למחוק אותם ואז ליצור אותם מחדש. ואולי זו גם הסיבה להשלמה האוטומטית, כי ההערכים האלו מוגדרים במערכת כערכים במרחב הרגיל ולכן הם מופיעים בהשלמה. תוכל לקחת על עצמך פרוייקט כזה, להעתיק כל ערך לוורד או מה שלא יהיה, למחוק את הערך, ואז ליצור אותו מחדש? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשפ"א 21:57, 22 בספטמבר 2020 (UTC)
::עשיתי את זה כשנפתח המרחב וזה לא עזר. יש בזה משהו מוזר, כשאני מחליף מילים במרחב הראשי יוצא לי גם הערכים שבמרחב יחידה וכשאני מחליף רק במרחב יחידה יוצאים לי אותם ערכים, זה כאילו נמצא בשני המרחבים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:24 • ו' בתשרי ה'תשפ"א

==שדרוג==
אם אפשר לעשות את הדברים הנ"ל: א: להגדיל את האותיות, נכון לעכשיו הם ממש קטנות ומבלבלות. ב: לעשות אפשרות שנוכל לראות כמה אנשים צופים בכל דף, זה יוכל לעזור מאוד וכך גם נראה מה מעניין יותר את האנשים ונכתוב ערכים בהתאם. ג: הוספת מיל במשתמש, שיהיה כמו בויקליפה שנוכל לכתוב מהאתר מיל למשתמש וכדו'. ד: שיהיה אפשר להעלות ווידאו. בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:27, 7 בספטמבר 2020 (UTC)
:מצטרף {{בעד חזק}}--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● [[חב"דפדיה:חממה|בואו לעזור למשתמשים חדשים]] 13:29, 7 בספטמבר 2020 (UTC)
::גם אני {{בעד חזק|}}, זה אדיר! במיוחד ב. וד. --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • י"ח באלול ה'תש"ף • 14:20, 7 בספטמבר 2020 (UTC)
:::{{בעד חזק}}, {{מצטרף}} בכל פה ל{{א|חסיד של הרבי|חסיד}}! '''[[משתמש:מקושר|מקושר]] - [[שיחת משתמש:מקושר|שיחה]]''', 13:16, י"ט באלול, ה'תש"ף
::::כל מלה בסלע... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:27, כ"ז באלול, ה'תש"ף
:::::א. היות שחכמה בגויים תאמין, אני נוטה להניח שהגודל של ברירת המחדל של מדיה ויקי (שמפעילה את עשרות האתרים של ויקיפדיה בכל השפות) היא הנכונה יותר. אגב אם אתם גולשים ממחשב, תנסו לחיצה על מקש ctrl וסיבוב גלגלת העכבר בו זמנית, זה עושה נפלאות... ב. המתכנת אמור לעבוד על זה. ג. האפשרות כבר קיימת כאן, אבל רואים אותה רק אצל משתמש שסימן בהגדרות את האפשרות לשלוח לו מייל. בדקתי כעת למשל אצל משתמש חיים נהר האפשרות לשלוח לו מייל מופיע אצלי. ד. זה בעייתי כי וידאו 'שוקל' הרבה וזה מכביד על האתר לכן יש להעלות כמה שפחות. בכל אופן כבר אפשר להעלות וידאו. בפורמט MP4 ו mpeg בגודל של עד 100MB [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתשרי ה'תשפ"א 00:01, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
::::::הבעייה {{א|שיע.ק}} שאין אפשרותלסמן בהגדרות את האפשרות לשלוח מייל
[[קובץ:יכג.png|ללא מסגרת|ממוזער|...]] --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● <span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: כחול | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#תנאי: | mw-ui-big |}}" {{#תנאי: | style="width : {{{רוחב}}}"|}} {{#תנאי: | id="{{{id}}}"}}>[[משתמש:שמואל חיים/הפצצת המעיינות|בא נראה אתכם מעיזים ללחוץ על הכפתור הזה...]] 10:40, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:::::::{{מפעילי מערכת}} יקרים, מה עם כהאפשרות של הצפיות? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:38, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
::::::::מצטרף בכל פה ל{{א|חסיד של הרבי|דבריך}}, רק אינני מבין את תיוג המפעילים, בשעה שהיחיד שיודע מה מתקדם עם המתכנת הוא {{א|שיע.ק}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:33, ג' בתשרי ה'תשפ"א
:::::::::מחילה, לא ידעתי.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
{{שבירה}}אז אתייג לשם כך את {{א|שיע.ק}}. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:35, 21 בספטמבר 2020 (UTC)

== ביאור ==

{{א|שיע.ק}}, הביאור לא באמת עובד, הוא עושה עבודה של ההערות שוליים רק קצת יותר גרוע. או שעדין חסר תבנית/הרחבה כלשהי או שזה מותאם רק לסגנון ההערות של ויקיפדיה שזה כותרת והערה נפרדים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:07 • כ"א באלול תש"פ
:{{א|חלוקת קונטרסים}} תוכל להראות לי דוגמה בבקשה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתשרי ה'תשפ"א 23:23, 20 בספטמבר 2020 (UTC)
::בבקשה, זה הערת שוליים{{הערה|ההערה עובדת}} וזה ביאור{{ביאור|הביאור לא עובד, זה אמור להיות א"ב ואמור להיות ספירה נפרדת מהערות שוליים}}. מקווה שהמתכנת יבין מה צריך לעשות, אם לא הובנתי ניתן לראות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA לדוגמה כאן] איך זה עובד. גם התבנית {{תב|ביאורים}} שאמורה לשמש כתחליף לתבנית {{תב|הערות שוליים}} לא עובדת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:44 • ג' בתשרי תש"פ
{{הערות שוליים פסקה}}
{{ביאורים}}
:הועבר לטיפול המתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 22:23, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== הערות טכניות ==

א. פונט האתר. נא לשנות בדחיפות את הפונט למשהו פופולרי ואנטלגנטי, וכו' כגון פונט אלמוני (לא צר) המצוי בעשרות אתרים. או משהו רגיל אך נעים לעין.

ב. גודל פונט - כפי שבויקיפדיה. אי אפשר לקרוא באתר שהגודל קטן, ולא נוח להגדיל. נא להגדיל בדחיפות.

עד כאן בינתיים...

על החתום, {{א|חסיד ליובאוויטש}}.

'''העתק:'''
*ביורוקרט האתר {{א|שיע.ק}}.

*מנכ"ל האתר.

*מתכנת האתר (במידה שיש).
:{{בעד חזק}}, ובנוגע למה ש{{א|שיע.ק|אמרת}} על כך שאפשר להגדיל, זה סתם חבל.. יש אנשים אחרים שרוצים להכנס לחב"דפדיה ולא יודעים את זה וזה לא נעים בעיין, ובשביל האנשים האלה (וגם בשבלנו..) בקשתי שיגדילו את האותיות. ועוד משהו, כאשר אני רוצה לערוך משהו האותיות נהיים ממש קטנות ומפחידות עוד יותר ממה שהם עכשיו.. בברכה ובהערכה רבה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:19, 22 בספטמבר 2020 (UTC)
::{{מצטרף}} כבר בקשתי באולם להגדיל חזרה את האותיות בעת העריכה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 10:22, ד' בתשרי, ה'תשפ"א
:::חברים, בדקתי היטב היטב, וגודל וסוג הפונט שלנו זהים לזה של ויקיפדיה. ובעניינים כאלו, אני חושב שראוי לסמוך על חכמת ההמונים. הבדיקה שלי נעשהתה ממחשב דפדפן כרום, אודה אם תפרטו היכן אתם רואים את ההבדלים. ועוד הערה לסיום, אם מסיבה כלשהי הקטנתם או הגדלת אתר מסויים, מכאן ולהבא כרום יזכור את בחירתכם ויפתח את אותו אתר בגודל הנ"ל. לכן לפני שאתם בודקים תאפסו את שני האתרים לתצוגה בגודל הרגיל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 19:00, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

==אפשרות לראות את מספר הצופים בדפים==
יש חדש בעניין הזה? אם כן אשמח לעדכון.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 22:09, 22 בספטמבר 2020 (UTC)
:הוספתי לבקשות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 18:41, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== לוגו בכרטיסיות ==

לאחר השדרוג, לא מופיע יותר הלוגו של חב"דפדיה בכרטיסיה בראש החלון, אשמח שדבר זה יתוקן, שכויח | נכתב בשעה 22:14 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ד' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:הוספתי לבקשות. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:30, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::מצוין ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:40 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== תצוגת ניידים ==

ישנם 2 בעיות חמורות יחסית.

בראש כל דף, בקישור לעמוד ראשי ישנו סימון "בטא" לא מובן. כזה:'''β'''

בעייה שניה תראו איך העמוד ראשי נראה. '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א 00:41, 15 באוקטובר 2020 (UTC)
:{{א|יוסי מ.}} האם הבעיה עדיין קיימת? כי אני לא רואה אותה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:16, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::[[קובץ:Beta.png|ממוזער]], אולי זה רק אצלי, אבל זה עדיין כך ומכמה מכשירים שונים.--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 18:19, א' בכסלו, ה'תשפ"א
:::בדקתי משני מכשירים שונים ואיני רואה את הסימן הזה. בעמוד הראשי אכן יש בעיה של רווח מוזר (בשל תבניות הידעת והיום יום שמופעים בצד שמאל בצורה צרה ומאוד ארוכה) וצריך לחשוב איך פותרים את זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 18:49, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::::לכאורה צריך לשחק עם הקוד של העמוד הראשי בארגז חול ולמצוא תצורה פחות נוראית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 18:50, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== שרת ==

ישנו אתר נוסף בשם 'חב"דטקסט' שהיה על השרת הישן של חב"דפדיה וכשהעבירו את חב"דפדיה השאירו אותו בישן ולכן הוא לא עובד. אם אפשר להעביר אותו לשרת החדש ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:01 • ג' בחשוון ה'תשפ"א
:ביררתי את העניין הזה ואין אפשרות לשחזר את המידע הישן {{בכי}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בחשוון ה'תשפ"א 19:03, 27 באוקטובר 2020 (UTC)
::על זה נאמר "אין דנין אפשר משאי אפשר"... --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:17, ט' בחשוון, ה'תשפ"א 19:17, 27 באוקטובר 2020 (UTC)

== הוספת הטולטיפ כברירת מחדל ==

[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בחשוון ה'תשפ"א
:מה הפירוש? מה לא טוב כעת? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:09 • ח' בחשוון ה'תשפ"א
::כעת הוא קיים רק למשתמשים רשומים, וגם אז כמדומני שצריך לבחור בהגדרות שהוא יופיע. ובכל מקרה צריך לשדרג אותו שיראה כמו בויקיפדיה (בנוסף לזה שם הוא מופיע גם לאנונימיים) 19:38, 27 באוקטובר 2020 (UTC)~~
:::הוספתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:14, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== העלאת קבצי שמע\וידאו ==

{{א|שיע.ק}}, יש כיום אפשרות כזאת? זכור לי שפעם היה אפשר (לכל הפחות קבצי שמע). אשמח למענה! [[תורה|{{גופן|2|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|2|יד1|חדר ועידה}}]] 18:30, 31 באוקטובר 2020 (UTC)
:{{א|נאור חיים}}, כן ודאי שאפשר, כפי שמופיע בדף העלאת קובץ הפורמטים האפשריים הם png, gif, jpg, jpeg, webp, svg, pdf, mp3, mpeg, mp4. במגבלת גודל של 100MB --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:06, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::לפי מה שזכור לי 100MB זה רק לבעלי הרשאות, אך למשתמשים רגילים יש סכום קטן יותר בין 2 ל10MB ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:04 • ב' בכסלו ה'תשפ"א

== כלי סקירה אחרים ==

{{א|שיע.ק}} כרגע כברירת מחדל הקטע הזה שבראש דף השינויים אחרונים סגור, אפשר לשנות שכברירת מחדל יהיה פתוח? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 15:42 - היום, [[ט"ז בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:זה ידרוש פיתוח קוד, וזה כמובן יעלם ברגע שנשדרג גרסה ולכן זה לא מעשי. אלא אם כן יש כזה גאדג'ט בויקיפדיה אז אפשר לייבא אותו. שווה לבדוק שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:08, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
{{אוקיי}} תודה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:39 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== שדרוג ==

{{א|שיע.ק}} היקר, ב"ה האתר מתפתח למעלה מהמשוער הן בגשמיות והן ברוחניות. בכדי שיהא נח וקל יותר לערוך באתר, ולשדרגו לאיכות טובה, כדאי שאת הדפי שיחות ישנו לשיחות בויקפדיה ובמכלול (כמדומני קוראים להם דפי זרימה או ההפך), וכמו כן להגדיל את הגופן באתר. באם צריך תרומה של כסף בשביל זה, ציין זאת בבקשה, ואולי אשיג לאתר. תודה • [[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • 10:24, כ"ט בחשוון, ה'תשפ"א ''(16 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:24, 16 בנובמבר 2020 (UTC)
:רק בהמכלול יש דפי זרימה וזה רק בשיחות משתמש ולא בכל השיחות. לדעתי יותר נח כמו השיחה העכשווית שאין צורך לסכם כל דיון וגם כל השיחות יהיו באותה מתכונת. גם אין אפשרות בדפי זרימה לראות הבדלים בין גרסאות בצורה נוחה, לדוגמא אם אני ישים לך קוד בדף שיחה לא תוכל לראות את הקוד את רק את התוצאה שלו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:02 • א' בכסלו ה'תשפ"א
::מה שכן, לכאורה צריך כסף בשביל פיתוחים אחרים, ואם יש מי שמוכן לקחת על עצמו להשיג את הכספים הללו - תבוא עליו הברכה והשמחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:33, א' בכסלו, ה'תשפ"א 06:33, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:::דווקא אם היו מסכמים כל דיון אצלינו אז זה לא היה פותח דיונים אחרים שבאותם נושא. מה שאהבתי אצלם שהכל מסודר, בעניין ההצבעות, הדיונים וכו'. יש לנו מה ללמוד מהם. ואכן, באם צריך אני יוכל לתרום לאתר, אך אני צריך לדעת בכמה מדובר, לראות אם זה רלוונטי..ובכלל, למה שלא יעשו כמכלול שעושים פרסומת באתר שיתרמו לאתר? אפשר גם לפרסם ידיעה באינפו, ואם זה לא סכום רב אני בטוח שיהיו הרבה שיוכלו לתרום. אשמח לשמוע את דעתו של שיע, ואם כן, אז אולי כדאי לעשות פרויקט של התרמה לאתר באמצעות כסף, ואח"כ לתרום לאתר בתוכן.. [[משתמש:מנדי קרומבי|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] 06:39, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 06:39, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::::כמדומני שבמכלול זה לא רק בשיחות משתמש, אלא גם בשיחות במרחב הראשי, ואכן המצב אצלנו הרבה יותר נח, אני ממליץ לפרסם את העניין שאפשר להקדיש את האתר לרפואת/לזכות/לע"נ על בסיס יומי/שבועי ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 06:45 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::::חב"דסקער תודה על הרעיון, אשמח לשמוע לדעתם של עוד חברים על הרעיון של דפי זרימה. לגבי מימון האתר, אנחנו מתקדמים עם זה בתמיכתו הנדיבה של חב"ד אינפו, אבל מימון יוכל לתת זירוז משמעותי לפיתוח הטכני מדובר בסכום של כמה אלפי שקלים. אני לא יכול לומר משהו מדויק. לגבי פרסומות - בעבר ניסינו באמצעות פרסומות גוגל, (ומלבד חסרונות נוספים שנכתב עליהם לאחרונה גם ב'אולם הדיונים') פשוט לא נכנס כסף, סכום סימלי וזעיר שלא הצדיק את הפיכת האתר לפרסומות... אפשר אכן להכניס כסף דרך פרסומות ממוקדות, או הקדשות יומיות וכיו"ב אבל בשביל זה צריך מישהו שיעבוד בזה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 17:04, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::::::אני מוכן לעבוד על זה {{א|שיע.ק}} וע"כ אני פותח את הדף [[משתמש:דער חב"דסקער/מימון חב"דפדיה]], מוזמנים להעיר בשיחה שם. [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער|]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 17:09, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:09, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::::::ישר כח! ובעז"ה שיהיה בהצלחה רבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 22:26, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::::אני כעת ממחשב לאנובאבו, והגדול של הגופן באתר גדול יותר (כמו במכלול).

== אמאלה! ==

למה כל ההערות שוליים נהפכו ל{{הערה|יחי}}??!!--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:23, א' בכסלו, ה'תשפ"א
:{{א|שיע.ק}} דחוף ביותר!!--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:25, א' בכסלו, ה'תשפ"א
::ב"ה סודר. יחי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 22:24, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
{{הערות שוליים פסקה}}

== עצה ==

ב"ה אתר חב"דפדיה במיוחד ברוחניות והן בגשמיות משופר פלאי פלאים ובזאת ראיתי נכון להעיר עוד כמה שיפורים שיש במכלול:

א. כאשר כותבים ערך, בסרגל למעלה מופיע במכלול יצירת פסקאות שונות כגון הערות שוליים, לקריאה נוספת וכו' - כך זה יותר מקל לכותבים חדשים ובכלל לכולם.

ב. למטה גם מופיע שם עדכון על תקציר עריכתך, כגון הרחבה, תיקון קישור, מכלולזלציה וכו'.

החתום לכבודה של תורה, [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 19:59, י' בכסלו, ה'תשפ"א 19:59, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

משתמש:אור וחיות/טיוטה

2020-11-26T19:54:36Z

אור וחיות: עדכון

__ללא_תוכן__
==מיזמים אישיים==
{{תניא}}

לכבוד י"ט כסלו: השלמת והרחבת כל פרקי התניא באתר.

א. בשעטומ"צ נסתיים שלב א' דאגרת הקודש בהצלחה.

----
{{קו תחתון|'''דף עבודה אישי - נא לא לגעת. תודה רבה.'''}}

'''איסורי חפצא וגברא''' הוא חילוק ידוע דין הלכתי המוטל על אדם בנוגע לחפץ מסוים, האם הדין נובע מחיוב שעל האדם ("גַּבְרָא" בארמית), או שהחיוב הדיני הוא על החפץ ("חֶפְצָא" בארמית).
==הגדרתם==
איסורי חפצא הן דברים שנאסרו מחמת סיבה מיוחדת הקיימת בהם שבגללה אין ראוי לאדם להשתמש בהם, לעומת איסורי גברא שסיבתם מצד האדם ולא מצד החפץ, לדוגמא איסור אכילה ביום הכיפורים, שאינו נובע מהמאכלים עצמם, שהרי בשאר ימות השנה הם מותרים ואין בהם פגם, אלא שביום הכיפורים רצתה התורה שהאדם יתענה ולא יהנה מהם או למשל איסור אכילת חמץ ב[[פסח]] וכדומה.

בפשטות איסורי חפצא הם איסורי אכילה שבתורה אינם תלויים בזמן או בתנאים שונים, אלא מחמת פגם רוחני הקיים בהם, ופשוט הדבר לאבני נזר כפי שהוא כותב {{הערה|או"ח לז, ג}} ש'יפלא לומר על נבילה ושקצים ורמשים שאינם איסורי חפצא'.

לאור כך יש שאומרים שבאם אדם נדר שלא יאכל אחד ממאכלות אסורות שבתורה אין הנדר חל, משום שהדבר כבר אסור בעצמותו לפני הנדר ואין הנדר מוסיף כלום, אך אם נדר על דבר שאיסורו הוא רק איסור גברא, כגון שלא לאכול ביום הכיפורים, חל הנדר, שכן מלכתחילה לא חל איסור על החפץ ועל ידי הנדר חל בו איסור{{הערה|ראה הגהות רעק"א לשו"ע יו"ד סי' רטו ס"ו בשם הר"ן והרשב"א}}. והאחרונים האריכו הרבה בהגדרת האיסורים השונים אם הם איסור גברא או איסור חפצא, וכן בהשלכות נוספות מחילוקים אלו, ובעיקר הרחיב בכך הגאון רבי יוסף ענגיל ב'אתוון דאורייתא' {{הערה|סי' י}} ובכמה סימנים בספרו 'בית האוצר', בהם הוא דן בין היתר: האם האיסורים הזמניים כולם הם רק איסורי גברא (כדוגמת אכילה ביום הכיפורים) או שיש ביניהם כאלו שעל ידי הזמן נהפכו להיות איסורי חפצא; האם איסורים מדרבנן הם בגדר איסורי חפצא או איסורי גברא, ועוד. כידוע, גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא חד הם, ובהתאם לכך ניתן למצוא הגדרות מקבילות במונחים שונים בין תורת הנגלה לתורת החסידות; וכפי שציין הרבי כמה פעמים, עניינים שונים בנגלה אף מקבלים תוספת עומק והבנה לאור יסודותיהם המבוארים בתורת החסידות.
==החילוק בהגדרת 'חפצא של איסור'==
לאור הדברים הפשוטים מובן שהמושג של 'איסור חפצא' הוא מושג הלכתי בלבד. התורה מתייחסת לחפץ מסוים כאל דבר רע ומתוך כך האדם נאסר באכילתו, אך אין לכך משמעות מציאותית כל שהיא, שהרי למעשה אין הבדל בין מרכיבי החפץ האסור לחפץ המותר.
אך למעשה מצוייה הסתכלות פנימית יותר, ולפיה חפץ שנאסר על ידי התורה אכן הרי הוא שונה באופיו וטבעו מחפץ של היתר{{הערה|ובזה גופא יש לדון מהי הסיבה ומהו המסובב: האם מחמת איסור התורה משתנה מהותו של החפץ, או שמא הטעם לאיסור התורה הוא משום הקלקול הקיים בחפץ, וראה להלן}}. והגאון ר' שמעון שקופ {{הערה|ראו ב'שערי יושר' שער א פרק ט}} ביאר בכך את ההלכה שדבר האסור בהנאה נחשב כמי שאינו לו שווי ממוני ולכן המקדש בו אשה אינה מקודשת, ולא מובן מה לדיני איסור ולדיני ממונות, ומדוע מחמת האיסור נעלם השווי הממוני של החפץ.אך יתכן לפרש שהטעם הוא משום שלמעשה אין לאדם אפשרות ליהנות מהחפץ שהרי הוא מחויב להישמע לציווי התורה האוסרת על כך, ואם כי מצד המציאות לכאורה הוא יכול לעבור על ציווי התורה וליהנות אך אנו מתייחסים לאפשרות זאת כמי שאינה קיימת.

אמנם ר' שמעון שקופ שולל הבנה זו, ומבאר באופן אחר: הפקעת השווי הממוני מהחפץ אינה משום שאנו מתעלמים מהאפשרות המציאותית להשתמש בו, אלא אף אם יעבור האדם על האיסור וישתמש בו הרי לאמיתתו של דבר אין זו נחשבת הנאה, משום שהחפץ בעצמותו הוא דבר רע ומקולקל ומזיק לאדם. ובלשונו: 'דהא דאיסורי הנאה אינו ממון אין הטעם משום דאי אפשר לאדם להנות בהם על ידי זה שמוכרח לשמוע אזהרת התורה שהזהירה אותו על כך, אלא דמה שאסרה תורה איזה דבר באכילה דבר זה אינו דבר מאכל לישראל אלא הוי כדבר המזיק לגוף האוכלו, והוי כסם המזיק לאדם אף שהאוכלו טועם בו טעם מתוק לחכו'. ונמצאנו למדים שהמושג של 'איסור חפצא' אינו שייך לתחום ההלכתי בלבד אלא הוא נוגע לעצם המציאות החומרית שלו, שיש בו קלקול והוא 'כסם המזיק לאדם'.

מהותו של אותו פגם שבחפץ האסור ניתן להסבר בכמה דרגות: בדרך הפשט, כבר מצאנו לכמה מהראשונים ממפרשי הפשט שביארו שכל עיקר איסורי מאכלות שבתורה הוא מחמת נזקים גופניים הנגרמים על ידם, וכפי שכתב ה'חינוך'{{הערה|מצוה עג}}: 'וידוע הדבר מדרכי הרפואה שבשר כל הטריפות האסורות לנו מוליד הפסד אל גוף אוכלו, מחמת שהטריפות מורה חולי בבהמה'{{הערה|וראה בהרחבה בדברי הרמב"ם במורה נבוכים ג, מח}}. ומאידך יש ששללו זאת, וכפי שכתב האברבנאל {{הערה|שמיני יא, יג}}: 'וחלילה לי מלהאמין כן (שאיסורי אכילה שבתורה הם משום בריאות הגוף)... שלא באה התורה האלוקית לרפאות את הגופות ולבקש בריאותם אלא לבקש בריאות הנפש ולרפאות תחלואיה', ולכן הוא מבאר שטעם איסור המאכלים הוא 'לפי שהן מתעבים ומשקצים את הנפש הטהורה המשכלת ומולידות במזג האנושי אטימות וקלקול התאוות בעשותם באדם רוע מזג אשר ממנו תתהווה רוח הטומאה המטמאה הדעות המעשים ומגרש רוח הטהרה והקדושה...'. אכן בתורת החסידות אנו מוצאים עומק נוסף{{הערה|ראה תניא סוף פ"ו ואילך, והמקור לכך מעץ חיים}}, ולפיו החלוקה בין דברים האסורים לדברים המותרים נובעת ממקור ושורש חיותם, כי חיותם של הדברים המותרים היא מקליפת נוגה ושל הדברים האסורים משלוש קליפות הטמאות.
==במשנת תורת חב"ד==
וכפי שכותב הרבי, שענין זה הוא הוא יסוד ההגדרה ההלכתית של 'איסורי חפצא', וז"ל {{הערה|לקו"ש חכ"ב ע' 106 ,בתרגום חופשי}}:
{{ציטוט|תוכן='''יסוד החילוק בין איסורי גברא לאיסורי חפצא הוא, מהיכן נובעת חיותו של הדבר הנאסר: 'איסור חפצא' הוא חפץ המקבל חיות של איסור, משלוש קליפות הטמאות לגמרי שאינן יכולות להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפצא של איסור והוא אסור לעולם; ואילו איסור גברא הוא כאשר החפץ מקבל חיות רגילה, מקליפת נוגה שיכולה להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפץ של היתר (אלא שלאדם אסור לאוכלו)'''|מקור=לקו"ש חכ"ב ע'|מרכאות=כן}}.

ויש לציין כאן לדברי הגאון הרב משה דובער ריבקין, בספרו 'תפארת ציון' {{הערה|סי' ב הערה 1}}, שבתוך אריכות דבריו בענין איסורי גברא ואיסורי חפצא הוא מעיר על נקודה זו, שדברי אדה"ז בתניא מהווים יסוד למושג של איסור חפצא על פי נגלה, וז"ל:
'ופעם ביארתי, שענין זה דאיסור חפצא הוא מכוון ומבואר ע"פ פנימיות הענינים המבואר בספרי חסידות חב"ד ובעיקר בספר תניא קדישא, שכל דבר איסור שהתורה אסרתו הוא מקבל חיות משלש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עליה לעולם... אשר זהו פירוש 'אסור' שקשור ואסור בידי החיצונים ואין עולין משם עד כי יבוא יומם ויבולע המות לנצח כו' כמבואר בתניא באריכות, אשר לדעתי זהו הפירוש הפשוט והאמיתי של איסור חפצא גם ע"פ נגלית התורה, מה שהחפצא הוא אסור בעצם שמקבל חיותו מקליפות הטמאות...'.

ואמנם, חילוק זה בעצם מציאותם של חפץ האסור וחפץ המותר פותח פתח לכמה דיונים, שעל חלקם מעיר הרמ"ד ריבקין שם, וז"ל: 'ויש להתבונן עוד, איך יבואר החילוקים בהאיסורים, כגון חלב שאסור באכילה אבל בהנאה מותר הוא, ואם נהנה מחלב אף הנאה של כילוי שהוא מותר לכאורה צ"ל לזה עליה, ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג' קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה שמעורב מטוב ורע'? כלומר: מאחר שאנו מניחים שהחילוק בין חפצים אסורים לחפצים המותרים אינו רק להלכה למעשה – האם החפץ מותר לשימוש או אסור, אלא מצד עצם מהותם (ואדרבה: סיבת האיסור היא כתוצאה מעצם מציאותו של החפץ שהוא רע במהותו), מהו אם כן החילוק בין דברים האסורים בהנאה לדברים האסורים באכילה בלבד? והרי ממה נפשך: אם החפץ יונק את חיותו מקליפת נוגה הרי הוא מותר גם באכילה, ואם הוא יונק משלוש קליפות הטמאות עליו להיאסר גם בהנאה, כמו באיסורי הנאה? ועוד יש להתבונן: כאשר אדם אוכל דבר איסור מחמת פיקוח נפש, הרי מחד גיסא הוא מקיים בכך מצוה גמורה, וכמו שביארו הפוסקים שלכן מברך עליו ברכה ראשונה ואחרונה 'משום דהיתר הוא ומצוה קעביד', ואם כן בוודאי יש לזה עליה, ומאידך, הרי דבר זה יונק את חיותו משלוש קליפות הטמאות שאין להן עליה, ומבחינה זו בוודאי לא השתנה מצבו וטבעו שהרי לכל העולם הוא עדיין עומד באיסורו, וכיצד שייך בזה קיום מצוה? ומסיים: 'ויש להתבונן בזה לעת מצוא לברר הענין ע"פ ספרי וכתבי דא"ח חב"ד דרבותינו הקדושים'.

מושג זה בורר על ידי הרבי, שהאריך בנושא זה בשיחת אחרון של פסח תשל"ו{{הערה|ובהמשך לכך בשבת פרשת אחרי ופרשת קדושים}}, ובין הדברים עמד על נקודות אלו, וביארם באמצעות חידוש יסודי בכל הענין:

בתניא{{הערה|פ"ח}} מבואר, שמאכלות אסורות נקראות בשם 'איסור' משום שהם 'אסורים וקשורים' בידי החיצונים, ובכך הם שונים ממאכלי היתר שיניקתם מקליפת נוגה ולכן האדם האוכל אותם יכול להעלותם לקדושה כשמשתמש בכוח האכילה לעבודת ה', ואילו מאכלות אסורות 'אסורים וקשורים' בשלוש קליפות הטמאות ללא אפשרות להעלותם לקדושה ועל פניו נראה מכך, שמאכלות אסורות מעצם מהות וטבעם הרי הם אסורים וקשורים בידי שלוש קליפות הטמאות. אמנם, מחדש הרבי, בעצם יש כאן שני עניינים נפרדים: א. מקור חיותם של הדברים האסורים הוא משלוש קליפות הטמאות, וזהו דבר שבעצם טבעם ותולדתם ואינו תוצאה מציווי התורה. ב. מה שהם 'אסורים וקשורים בידי החיצונים', וענין זה אינו מוכרח בעצם מהענין הראשון אלא הוא דבר נוסף, כי עצם העובדה שחיות הדבר היא מקליפות הטמאות אינה שוללת את האפשרות להעלותו משם, ופרט זה נעשה על ידי גזירת התורה שאסרה אותו לאדם ובכך 'אסרה' אותו בתוך שלוש קליפות הטמאות וגזרה שלא יוכל להעלותו משם. ומאחר והפרט השני אינו מוכרח מעצם מציאותו של החפץ אלא כתוצאה מציווי התורה, ממילא מובן שהענין עשוי להשתנות בהתאם לדיני התורה, ולפי זה אין כל סתירה בכך שחפץ מסוים אסור באכילה ומותר בהנאה, שאין הפירוש בזה כפי שהבין הרמ"ד ריבקין בקושייתו: 'ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה', כי באמת חיותו היא לגמרי משלוש קליפות הטמאות, אלא שאפשרות העלאתו משם תלויה בציווי התורה, ומאחר והתורה התירתו בהנאה הרי שעל ידה אפשר להעלות משלוש קליפות הטמאות{{הערה|)ויש לציין שבמקום אחר (לקו"ש חט"ז ע' 88 ) מבאר הרבי את הענין באופן נוסף, ועל פיו עולה שאכן יש הבדל בשייכותו של החפץ לשלוש קליפות הטמאות מצד עצם מציאותו, עיי"ש היטב}}.

וכן לגבי שימוש במאכל האסור לצורך פיקוח נפש, שאע"פ שחיותו היא משלוש קליפות הטמאות, מכל מקום, מאחר ובאופן זה התירה התורה את השימוש בו הרי היא 'מתירה' את הקשר הקושר אותו לשלוש הקליפות הטמאות באופן שאינו ניתן להפרדה. ויש לציין, כי בהזדמנות אחרת {{הערה|שיחת פרשת משפטים תשכ"ט – בלתי מוגה, הובא במ"מ וליקוט פירושים לתניא מהדורת חיטריק פ"ז}} חקר הרבי בענין זה: {{ציטוטון|בהמבואר בתניא דכל דבר שאסור הוא אסור וקשור בידי החיצונים, ידועה החקירה: האם משום שהוא אסור וקשור לכן אסרה תורה, או כיון שאסרה תורה לכן הוא אסור וקשור בידי החיצונים}}, ולכאורה נראה שספק זה שהסתפק בו מעיקרא פשיטא ליה כאן, שאמנם עצם יניקת החפץ משלוש קליפות הטמאות הוא מציאות העומדת מצד עצמה ולא מחמת האיסור, אך מה שהוא אסור וקשור שם הוא רק כתוצאה מציווי התורה.

==בתורת בעל התניא==
בפרק מו בתניא מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה שעל ידי קיום המצוות מתאחדת נפשו האלוקית של היהודי בייחוד גמור באור אין סוף ברוך הוא ונכללת בו, ולמרות שאין נפשו של היהודי מרגישה את הקדושה השורה בה בשעת קיום המצווה מפני מסך החומר הגופני המחשיך, אף על פי כן אין החומר מונע את ההתאחדות עצמה בקב"ה (אבל הצדיקים גם מרגישים קדושה זו).

לאחר אריכות הביאור בעניין מוסיף אדמו"ר הזקן בסיום הפרק:

{{ציטוט|תוכן=ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב, ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו. וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק, כי תורה אחת לכולנו" - עד כאן לשון קדשו.

כאשר עבר הרבי על עלי ההגהה של 'שיעורים בספר התניא' מאת הרה"ח ר' יוסף הלוי ווינבערג ע"ה על מנת למוסרם בשיעור רדיו, כתב הרבי על קטע זה (בין השאר):

יש להמתיק הדיוק דמביא ראי[ה] מאיסור שויו"ט [שבת ויום טוב] דוקא – דמלאכה בשבת "אין גופה עבירה אלא הוא (האדם) עבר עבירה" (ירושלמי שבת פ[רק] יג, [הלכה] ג) ובפרט לביאור כמה אחרונים (בירושלמי שבת הנ"ל [הנזכר] לעיל]) שזהו איסור גברא (ולא חפצא) ובכ"ז [ובכל זאת] גם בזה אין חילוק בין גברא לגברא.

ועל דרך זה בההמשך ממוקצה איסור דרבנן – ג"ז [גם זה] לדעת כמה, הוא איסור גברא{{הערה|סיום הערת הרבי לגבי מוקצה הושמט ב'שיעורים בספר התניא' פרק מו הערה 18, כיון שהרבי העביר עליו קולמוס למחיקה, וכאן נעתק מצילום כתב יד קודש של הרבי, שנדפס בקובץ "היובל" – חמישים שנה לשידורי הועד להפצת חסידות (ט"ו שבט תש"ע), ומשם ב'תשורה' פעווזנער, י"א תמוז תשע, עמ' 51. ולהעיר לעניין זה משיחת שבת פרשת ראה תשמ"ב, ושבת שובה תשמ"ה}}.|מקור=ליקוטי אמרים פרק מ"ו|מרכאות=כן}}
==לקריאה נוספת==
*'''הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר''', 'לפנימיותם של איסורי חפצא', גליון דרך תמים מס' 3
*'''[[לקוטי שיחות]] כרך כב, עמ' 103'''
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1052&CategoryID=78&ParashaID=2930&SelectdDate= מקורות היניקה של האילן ופירותיו], באתר חב"ד אורג
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=3326 איסורים רעילים ושאינם], באתר פורטל חב"ד בישראל
{{הערות שוליים}}

==תרומות ומעשרות==
'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החלה רב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==קישורים חצינויים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.

אגרת הקודש - סימן ל"ב

2020-11-26T19:54:02Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק ל"ב''' והאחרון של [[אגרת הקודש]] עוסק בעניין ה[[צדקה]] והחסד שישראל עושים בזמן הגלות.

==מבוא לפרק==
אגרת זו מסיימת את החלק אגרות הקודש שבתניא החלק הרביעי ובה מברך רבנו על הסדר המסודר שנוסד בענייני צדקה בקהילות ועיירות ישראל ומשבח את העושים ואת המעשים היינו הגורמים לעושים לעשות ואף על פי כן ישנה מעלה כשהאדם עושה מעצמו ולא כשמעוררים אותו על כך.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ל"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל"ב}}}}

==סיכום הפרק==
יפה כוחו של המעורר אחרים לנתינת צדקה מאלו שנותנים צדקה בפועל אבל לאחר שעוררו אותם לנתינת הצדקה. ולכן יפה עושים כל הקהילות המקימות גבאיי צדקה. אך אל לו לאדם לחכות שיעוררו אותו לנתינת צדקה ועדיף שיתעורר מעצמו והוא על ידי הבנת העניין:

שבצדקה הניתנת על ידי שעוררו את האדם לנתינה היא הנקראת בכתוב צדקתו עומדת לעד לשון נקבה. ואילו זה הנותן מעצמו או מעורר אחרים לנתינה הוא הנקרא בכתוב צדק לפניו יהלך לשון זכר. כי כמו שבזכר ונקבה הם משל על משפיע ומקבלת כך גם בצדקה המושפע הוא נקבה ואילו המשפיע זכר. וייטיב השם לטובים ולישרים.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ל"א|פרק ל"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק א']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן ל"א

2020-11-26T19:52:54Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק ל"א''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את ענין גלות ה[[שכינה]] שנגרם על ידי שנאת חינם.

==מבוא לפרק==
בפרק זה יתבאר מעלת דיבוק חברים ומעלת האהבה בין יהודים וממשיל זאת רבנו ללב ואברים שהשכינה היא כנסת ישראל נמשלה ללב ואילו יהודים בני ישראל נמשלים לאברי הגוף ואם יש קלקול בחיבור האברים דבר זה משפיע על זרימת הדם לאברים.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ל"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל"א}}}}

==סיכום הפרק==
שמות ישראל נמשלו לאברי השכינה והשכינה עצמה היא הלב של כללות כנסת ישראל. כשם שהלב מוליך חיים ודם לכל האברים ואם חס ושלום אבר אחד יש בו איזה קילקול והוא לא מוליך את הדם ורוח חיים לכל האבריעם הנוספים הרי האדם חולה ונמצא בסכנה. כך כל נשמות ישראל צריכות להיות מאוחדות ומקושרות וביחד מתקשרות בשכינה לקבל השפעה וחיות ממנה.

לכן כתוב אתם נצבים כולכם היום. וזהו הסיבה לחורבן בית המקדש השני.

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[שכינה]]
*[[לב]]
*[[אברים]]
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל"ב|פרק ל"ב]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן ל'

2020-11-26T19:51:55Z

אור וחיות: /* מבוא לפרק */ הרחבה

{{תניא}}
'''פרק ל'''' שב[[ספר התניא]] מבאר שאין להפחית מכמות נתינת הצדקה שנוהגים לתת.
==מבוא לפרק==
כבר נתבאר בפרק כא על מעלת רוב המעשה ולא גודל המעשה כאן ממשיך רבנו לבאר נקודה זו ומדגיש שבוודאי אסור לפחות מהצדקה של שנים עברו אלא יש להוסיף יותר ויותר.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ל'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל'}}}}

==סיכום הפרק==
אין לפחות בעשיית המצוות מהרגילות, ולכן אין זה נכון למעט מנתינת הצדקה כפי שנתנו בשנה שלפניה. על ידי נתינת ה[[צדקה]] וחסד שעל ידי האדם ב[[אתערותא דלתתא]], נעשית המשכה מ[[אור אין סוף]] ל[[ספירת המלכות]] הנקראת [[עלמא דאתגלייא]] ועל ידה נמשך על האדם חסד ושפע - [[אתערותא דלעילא]].

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[צדקה]]
*[[אתערותא דלתתא]]
*[[אתערותא דלעילא]]
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל"א|פרק ל"א]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ"ט

2020-11-26T19:51:19Z

אור וחיות: /* סיכום הפרק */ הרחבה

{{תניא}}
'''פרק כ"ט''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את מעלת [[תורה שבעל פה]] בדווקא.

==מבוא לפרק==
בפרק זה מתגלה מעלת לימוד [[תורה שבעל פה]] שהיא התגלות ה[[רצון העליון]] במצוות ה'. בתחילה מבאר רבינו באריכות כי ה[[רצון העליון]] הוא למעלה מה[[חכמה]] וה[[בינה]], ובו מלובש ה[[תענוג]] העליון. לאחר מכן מבאר רבינו כי ה[[כתר]] העליון שהוא הרצון, מתגלה על ידי [[תרי"ג מצוות]] התורה ו[[שבעה מצוות דרבנן]], ועל ידי לימוד הלכותיהם.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ט}}}}

==סיכום הפרק==
"אשת חייל עטרת בעלה": והתורה נקראת כתר ובפרט הלכות התורה נקראו כתרה של תורה וצריך להבין מדוע ההלכות נקראו כתר וגם למה רק השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא ולא כל דברי תורה בכלל.

אלא שידוע ש[[האריז"ל]] כותב שצריך אדם לעבור גילגולים רבים עד שיקיים את כל תרי"ג המצוות מלבד מצוות המלך, כי כדי לזכות להתענג על השם אין הנברא יכול להשיג דעת בוראו אלא רק כשהנשמה מתלבשת באור הבא מלמעלה מהדרגה התחתונה שבאור העליון והיא מקפת את הנשמה כדי שתוכל לקלוט את האור האלוהי מבלי שתתבטל במציאותה.

אור זה בא מהעונג העליון שהוא פנימיות הכתר מהדרגה התחתונה שבו שהיא חיצוניות הכתר העליון הנקרא רצון העליון. רצון זה מתלבש דווקא בהלכות התורה ודווקא על ידם ישנה אפשרות לקבל הארה זו מלמעלה. ובהיות הכתר הוא למעלה מן החכמה לכן שאר דברי התורה נקראים חכמה עליונה כי אורייתא מחכמה נפקת. ואילו הלכות התורה הם באים ומביאים את הגילוי של התורה כמו בתורה הדברים סתומים וחתומים ורק בהלכות התורה הם באים לידי גילוי. על דרך משל ממצוות תפילין שבתורה נכתב מצוות התפילין אך לא מפורט מהם התפילין ואיך הם נראות והיכן צריך להניחן ורק בתורה שבעל פה הלכות התורה נתגלה דבר זה לאשורו. ולכן המשיל התורה לאב והלכות התורה לאם כמשל גשמי מעיבור אב ואם כשהאב נותן רק נקודה ואילו האם מביאה זה לידי גילוי ולכן כתוב שמע בני מוסר אביך – זה התורה שבכתב ואל תטוש תורת אמך זה התורה שבעל פה והלכות התורה ולכן כתוב אשת חייל עטרת מלשון כותרת וכתר לבעלה.

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ"ח

2020-11-26T19:49:48Z

אור וחיות: /* סיכום */ הרחבה

{{תניא}}
'''פרק כ"ח''' של [[אגרת הקודש]] הוא אגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]].

==הקדמה==

בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] איך [[הסתלקות]] ה[[צדיק]] פועלת ישועות בארץ, לכפר על עוון הדור ואפילו על [[זדון|זדונות]], על-דרך [[פרה אדומה]] שמכפרת על [[טומאת מת]]. הפרק מחולק לשני חלקים:
בחלק הראשון מבאר אדמו"ר הזקן שכל עניין הקרבנות הוא להעלות את המיין נוקבין (את האנרגיה הרוחנית) של נפש הבהמית שבנוגה אל שורש נפש הבהמית פני שור, נשר וכו', כתוצאה מכך נמשכת הארה גבוהה ביותר (מ"ד - מיין דוכרין) של השפעה מהאדם שעל הכסא (מלכא וז"א)

בחלק השני מבאר אדמו"ר הזקן שכתוצאה מקריאת שמע של צדיקי עליון הם מעוררים את החכמה ובינה לינוק מהמזל השמיני שהוא תיקון "ונוצר חסד" וזוהי המשכה של עת רצון.

במהלך החיים של הצדיק המשכה זו נסתרת ואילו במהלך הפטירה של הצדיק ההמשכה הזו מתגלית. גילוי אור נעלה זה פועל לכפר על עוון הדור כולל כפרה על זדונות שהם מג' קליפות הטמאות. הסיבה לכך שהארה זו גדולה כל כך עד שביכולתה לכפר גם על זדונות היא כיון שמקורה בכתר מקור הבירורים.

ההבדל בין פרה אדומה לשאר החטאות הוא: ששאר החטאות (קרבנות חטאת) הם מכפרים רק על השגגות.
יוצא אם כן, שפרה אדומה מכפרת גם על הזדונות ואילו שאר החטאות מכפרות רק על השגגות. כי לכפר על הזדונות צריך מקור גבוה יותר.
הזדונות באים מג' קליפות הטמאות ואילו השגגות באים מקליפת נוגה.

==טקסט==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}}

==סיכום==
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר למה נסמכה פרשת פרה אדומה לפרשת הסתלקותה של מרים: בשביל ללמדנו שמיתת צדיקים מכפרת כמו שריפת הפרה האדומה. ולכאורה מדוע לא נסמכה לפרשת חטאת הנעשית בתוך חצר בית המקדש ונסמכה לפרשת פרה אדומה הנעשית מחוץ לבית המקדש. אלא שזו דווקא כי חטאת רגילה יכולה לכפר על שגגות החוטא וזהו בא מקליפת נוגה אך על עוונות חמורים אין קרבן חטאת יכול לכפר לגמרי, ואילו פרה אדומה יכולה לטהר אפילו מי שנטמא באבי אבות הטומאה כטומאת מת שהיא למטה מקליפת נוגה והיא משלוש קליפות הטמאות לגמרי. כך גם בצדיקים שהם מעוררים את הרצון העליון על ידי עבודתם במסירות הנפש ממש בכל יום ובהסתלקותם עולה למעלה כל עבודתם בעולם הזה וממשיכים משורש רצון העליון למטה.

==מושגים יסודיים==

*[[פרה אדומה]]

*[[טומאת מת]]

*[[הסתלקות]]

*[[מיין נוקבין]]

*[[מיין דוכרין]]

==התניא בשפה קלה==
{{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}

"'''כח למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}".

וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש.

אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת [[מים]] חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|[[מסכת פרה]] פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.

ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:

'''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עליאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", [[אותיות]] "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[הקב"ה|ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] ד{{כתב קטן|אורייתא}} מחכמה נפקא) -

ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.

והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" {{כתב קטן|בא}} מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא - ד[[שבירת הכלים]] - לנהורא - ד[[עולם התיקון]].

מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

בריאת העולם

2020-11-26T19:46:26Z

אור וחיות: /* חומר היולי */ תיקון

{{בעבודה}}
'''בריאת העולם''' התרחשה במשך שישה ימים (מ[[כ"ה אלול]] עד [[א' תשרי]]) שבהם ברא [[הקב"ה]] את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.
==קודם הבריאה==
[[חז"ל]] אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש{{הערה|בבלי, מסכת חגיגה}}.

במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבם.
===אלפיים שנה קדמה התורה לעולם===
'''אלפיים שנה קדמה התורה לעולם''' הינו מדרש [[חז"ל]] האומר שאלפיים שנה טרם [[בריאת העולם]] כבר נוסדה ה[[תורה]].

ב[[זוהר]] נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשברא הקב"ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה היתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה)|מקור= זהר חדש רות תרכה}}

מדרשים דומים מופיעים ב[[חז"ל]] מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק {{ציטוטון|"דבר צוה לאלף דור"}} שהקב"ה קימט תתקע"ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.

ה[[גר"א]] פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן{{הערה|היינו, 2000 דורות}}{{הערה|[shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60569 ראה כאן]}}.

ה[[אריז"ל]] כותב שעניין האלפיים שנה{{הערה|משום שלפני בריאת העולם לא היה זמן}} שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה{{הערה|ספר החקירה להצ"צ קיא, ב. }}

במאמר [[איתא במדרש תילים]]{{הערה|אות ב'}} מוקשה על המדרש "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם", משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלת מהעולם{{הערה|אות ב'}}, כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון "אאלפך"{{הערה|כגון ""אאלפך חכמה", "אאלפך בינה"}}.

==אופן הבריאה==
===עשרת מאמרות===
{{ערך מורחב|עשרה מאמרות}}
[[הקב"ה]] ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.

===חומר היולי===
{{ערך מורחב|כוח היולי}}
'''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.

תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]]. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

==ששת ימי בראשית==
{{להשלים}}
===היום הראשון לבריאה===
ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תה ובהו", ו"רוח אלוקים" {{הערה|שהיא רוחו של משיח}} ריחפה על פני המים{{הערה|בראשית, א', ב}}.

בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה:{{ציטוטון|יהי אור}}.

[[הרבי]] מביא שב[[קבלה]] נאמר שאור זה הינו האור הרגיל הקיים כהיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם {{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשל"א]]}}.

===היום השני לבריאה===
ביום השני לבריאה הבדיל [[הקב"ה]] בין ה[[מים]] שב[[שמים]] לבין ה[[מים]] שב[[ארץ]] ע"י האמירה:{{ציטוטון|יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם}}{{הערה|בראשית, א, ו}}.

===היום השלישי לבריאה===
ביום השלישי לבריאה, ריכז [[הקב"ה]] את ה[[מים]] למקום אחד והתגלתה ה[[יבשה]], ולאחר מכן הוציאה ה[[אדמה]] [[צמח|צמחים]]{{הערה|בראשית, א, ט - י"ג}}

===היום הרביעי לבריאה===

===היום החמישי לבריאה===

===היום השישי לבריאה===

===היום השביעי לבריאה===

==תכלית הבריאה==
{{ערך מורחב|למה נברא העולם}}
במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, ב[[תורת החסידות]] נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר.
{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:אור וחיות

2020-11-26T19:45:50Z

אור וחיות: /* ישר כח גדול! */ תיקון כתיב

שיחת משתמש:אור וחיות

2020-11-26T19:45:20Z

אור וחיות: /* ישר כח גדול! */ תגובה

{{בה}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:39 - היום, [[ח' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

חבר, תודה רבה על העזרה, הייתי שמח אם תוכל לענות לי על השאלות הבאות או כל מי שיכול, תודה:

א. כפי שכתבת, חב"דפדיה כמובן היא הפצת תורת חסידות חב"ד - באם יש לי חומר על סוגיות בגמרא ידועים (ויש כמובן ייחס של גדולי התורה ובינהם אדמו"רי ליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניארסהון זצ"ל ורבי והגר"ש שקופ וכו'. אפשר לכתוב כאן באתר? כמובן שאקח מחומרים של ליובאוויטשטער ישיבע.

ב. בעניין של הזחת תגובה קצת הסתבכתי, האם יש לרדת שורה בכל מילה או משפט? אשמח שתעזור לי.

נראה לי שהבנתי איך חותמים, הנה ניסוי, אם לא חתמתי טוב תגיד לי , תודה רבה מראש.

נ.ב

מה זה הפסקה של תקציר? [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 18:39, ט' בכסלו, ה'תשפ"א 18:39, 25 בנובמבר 2020 (UTC)
:דבר ראשון, ישר כח גדול על תרומותיך העכשוויות ולהבא.

:א'. נכון חב"דפדיה היא מקום להפצת המעיינות, אך בכל זאת אנחנו מנסים לשמור על קו אנציקלופדי. זאת אומרת: פלפול הלכתי באיסור והיתר לא יכנס כך אלא בתור קביעת עובדות. דוגמה: "אסור לאכול בשר עוף עם חלב מגזירת חכמים". כמובן שעדיין נשאר המון מה לכתוב (אם תרצה אני אוכל לכוון אותך קצת). '''ביאורי חסידות על סוגיות:''' ניתן לכתובם בקצרה בערך על המסכת דוג' "[[בבא בתרא]]".

:ב'. את ההזחה אתה כותב על כל 'אנטר' בשביל לדחוף את התגובה שמאלה. מוסיפים נקודותיים (:) בנוסף לנקודותיים שהציב המשתמש הקודם. תוכל למצוא [[עזרה:דף שיחה|פה]] יותר פרטים.

:ג' חתמת נפלא!

:ושוב פעם: ישר כח אדיר!''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:12, ט' בכסלו, ה'תשפ"א
::נ.ב. תוכל למצוא עזרה רבה ב[[עזרה:תפריט ראשי|דפי העזרה]]. וגם תוכל לשאול שאלות ב[[חב"דפדיה:חממה]]. בהצלחה!--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:15, ט' בכסלו, ה'תשפ"א
:::עברתי במהלך היום על כמעט כל הקישורים שהבאת, מקוה שהבנתי נכון, אם לא עשיתי טוב תעירו לי בבקשה, תודה. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 06:04, י' בכסלו, ה'תשפ"א 06:04, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== ישר כח גדול! ==

[[קובץ:זז.gif|ימין]]ישר כח אדיר על האור והחיות שאתה מכניס לאתרנו! המשך כך! --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:34, י' בכסלו, ה'תשפ"א
ידוע מכתבו של הוד כ"ק האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו, בו הוא כותב שביום זה (י"ט כסלו) "אור וחיוּת נפשנו ניתן לנו". כאשר אור נכנס לחדר - החדר מואר. האור אינה משנה מאומה בחדר, או בחפצים השונים. מה שנתנשתנה זה נקודת המבט שלנו. אך לעומת האור המאיר את הדברים מבחוץ, ה'חיות' מחיה את הדבר החי בפנימיותו. הצמח צדק כותב בדרך מצותיך (כמדומני מצות האמנת אלקות א'), שהגוף בלבד, ללא הנפש המחיה אותו, הוא כבשר ועצמות המונחים בקדרה, וכאשר נכנסת בו הנפש הוא הופך לאדם חי. החיות אינה ממלאת חלל כלשהו בגוף, אלא היא הופכת את הבשר עצמו לבשר חי. ואכן, יה"ר שיקוים דבריך ואתר חב"דפדיה, תתמלא באור ובחיות. ייש"כ. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 19:45, י' בכסלו, ה'תשפ"א 19:45, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

משתמש:אור וחיות/טיוטה

2020-11-26T19:21:55Z

אור וחיות:

__ללא_תוכן__
==מיזמים אישיים==
{{תניא}}

לכבוד י"ט כסלו: השלמת והרחבת כל פרקי התניא באתר. כעת: פרקי אגרת הקודש.

----
{{קו תחתון|'''דף עבודה אישי - נא לא לגעת. תודה רבה.'''}}

'''איסורי חפצא וגברא''' הוא חילוק ידוע דין הלכתי המוטל על אדם בנוגע לחפץ מסוים, האם הדין נובע מחיוב שעל האדם ("גַּבְרָא" בארמית), או שהחיוב הדיני הוא על החפץ ("חֶפְצָא" בארמית).
==הגדרתם==
איסורי חפצא הן דברים שנאסרו מחמת סיבה מיוחדת הקיימת בהם שבגללה אין ראוי לאדם להשתמש בהם, לעומת איסורי גברא שסיבתם מצד האדם ולא מצד החפץ, לדוגמא איסור אכילה ביום הכיפורים, שאינו נובע מהמאכלים עצמם, שהרי בשאר ימות השנה הם מותרים ואין בהם פגם, אלא שביום הכיפורים רצתה התורה שהאדם יתענה ולא יהנה מהם או למשל איסור אכילת חמץ ב[[פסח]] וכדומה.

בפשטות איסורי חפצא הם איסורי אכילה שבתורה אינם תלויים בזמן או בתנאים שונים, אלא מחמת פגם רוחני הקיים בהם, ופשוט הדבר לאבני נזר כפי שהוא כותב {{הערה|או"ח לז, ג}} ש'יפלא לומר על נבילה ושקצים ורמשים שאינם איסורי חפצא'.

לאור כך יש שאומרים שבאם אדם נדר שלא יאכל אחד ממאכלות אסורות שבתורה אין הנדר חל, משום שהדבר כבר אסור בעצמותו לפני הנדר ואין הנדר מוסיף כלום, אך אם נדר על דבר שאיסורו הוא רק איסור גברא, כגון שלא לאכול ביום הכיפורים, חל הנדר, שכן מלכתחילה לא חל איסור על החפץ ועל ידי הנדר חל בו איסור{{הערה|ראה הגהות רעק"א לשו"ע יו"ד סי' רטו ס"ו בשם הר"ן והרשב"א}}. והאחרונים האריכו הרבה בהגדרת האיסורים השונים אם הם איסור גברא או איסור חפצא, וכן בהשלכות נוספות מחילוקים אלו, ובעיקר הרחיב בכך הגאון רבי יוסף ענגיל ב'אתוון דאורייתא' {{הערה|סי' י}} ובכמה סימנים בספרו 'בית האוצר', בהם הוא דן בין היתר: האם האיסורים הזמניים כולם הם רק איסורי גברא (כדוגמת אכילה ביום הכיפורים) או שיש ביניהם כאלו שעל ידי הזמן נהפכו להיות איסורי חפצא; האם איסורים מדרבנן הם בגדר איסורי חפצא או איסורי גברא, ועוד. כידוע, גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא חד הם, ובהתאם לכך ניתן למצוא הגדרות מקבילות במונחים שונים בין תורת הנגלה לתורת החסידות; וכפי שציין הרבי כמה פעמים, עניינים שונים בנגלה אף מקבלים תוספת עומק והבנה לאור יסודותיהם המבוארים בתורת החסידות.
==החילוק בהגדרת 'חפצא של איסור'==
לאור הדברים הפשוטים מובן שהמושג של 'איסור חפצא' הוא מושג הלכתי בלבד. התורה מתייחסת לחפץ מסוים כאל דבר רע ומתוך כך האדם נאסר באכילתו, אך אין לכך משמעות מציאותית כל שהיא, שהרי למעשה אין הבדל בין מרכיבי החפץ האסור לחפץ המותר.
אך למעשה מצוייה הסתכלות פנימית יותר, ולפיה חפץ שנאסר על ידי התורה אכן הרי הוא שונה באופיו וטבעו מחפץ של היתר{{הערה|ובזה גופא יש לדון מהי הסיבה ומהו המסובב: האם מחמת איסור התורה משתנה מהותו של החפץ, או שמא הטעם לאיסור התורה הוא משום הקלקול הקיים בחפץ, וראה להלן}}. והגאון ר' שמעון שקופ {{הערה|ראו ב'שערי יושר' שער א פרק ט}} ביאר בכך את ההלכה שדבר האסור בהנאה נחשב כמי שאינו לו שווי ממוני ולכן המקדש בו אשה אינה מקודשת, ולא מובן מה לדיני איסור ולדיני ממונות, ומדוע מחמת האיסור נעלם השווי הממוני של החפץ.אך יתכן לפרש שהטעם הוא משום שלמעשה אין לאדם אפשרות ליהנות מהחפץ שהרי הוא מחויב להישמע לציווי התורה האוסרת על כך, ואם כי מצד המציאות לכאורה הוא יכול לעבור על ציווי התורה וליהנות אך אנו מתייחסים לאפשרות זאת כמי שאינה קיימת.

אמנם ר' שמעון שקופ שולל הבנה זו, ומבאר באופן אחר: הפקעת השווי הממוני מהחפץ אינה משום שאנו מתעלמים מהאפשרות המציאותית להשתמש בו, אלא אף אם יעבור האדם על האיסור וישתמש בו הרי לאמיתתו של דבר אין זו נחשבת הנאה, משום שהחפץ בעצמותו הוא דבר רע ומקולקל ומזיק לאדם. ובלשונו: 'דהא דאיסורי הנאה אינו ממון אין הטעם משום דאי אפשר לאדם להנות בהם על ידי זה שמוכרח לשמוע אזהרת התורה שהזהירה אותו על כך, אלא דמה שאסרה תורה איזה דבר באכילה דבר זה אינו דבר מאכל לישראל אלא הוי כדבר המזיק לגוף האוכלו, והוי כסם המזיק לאדם אף שהאוכלו טועם בו טעם מתוק לחכו'. ונמצאנו למדים שהמושג של 'איסור חפצא' אינו שייך לתחום ההלכתי בלבד אלא הוא נוגע לעצם המציאות החומרית שלו, שיש בו קלקול והוא 'כסם המזיק לאדם'.

מהותו של אותו פגם שבחפץ האסור ניתן להסבר בכמה דרגות: בדרך הפשט, כבר מצאנו לכמה מהראשונים ממפרשי הפשט שביארו שכל עיקר איסורי מאכלות שבתורה הוא מחמת נזקים גופניים הנגרמים על ידם, וכפי שכתב ה'חינוך'{{הערה|מצוה עג}}: 'וידוע הדבר מדרכי הרפואה שבשר כל הטריפות האסורות לנו מוליד הפסד אל גוף אוכלו, מחמת שהטריפות מורה חולי בבהמה'{{הערה|וראה בהרחבה בדברי הרמב"ם במורה נבוכים ג, מח}}. ומאידך יש ששללו זאת, וכפי שכתב האברבנאל {{הערה|שמיני יא, יג}}: 'וחלילה לי מלהאמין כן (שאיסורי אכילה שבתורה הם משום בריאות הגוף)... שלא באה התורה האלוקית לרפאות את הגופות ולבקש בריאותם אלא לבקש בריאות הנפש ולרפאות תחלואיה', ולכן הוא מבאר שטעם איסור המאכלים הוא 'לפי שהן מתעבים ומשקצים את הנפש הטהורה המשכלת ומולידות במזג האנושי אטימות וקלקול התאוות בעשותם באדם רוע מזג אשר ממנו תתהווה רוח הטומאה המטמאה הדעות המעשים ומגרש רוח הטהרה והקדושה...'. אכן בתורת החסידות אנו מוצאים עומק נוסף{{הערה|ראה תניא סוף פ"ו ואילך, והמקור לכך מעץ חיים}}, ולפיו החלוקה בין דברים האסורים לדברים המותרים נובעת ממקור ושורש חיותם, כי חיותם של הדברים המותרים היא מקליפת נוגה ושל הדברים האסורים משלוש קליפות הטמאות.
==במשנת תורת חב"ד==
וכפי שכותב הרבי, שענין זה הוא הוא יסוד ההגדרה ההלכתית של 'איסורי חפצא', וז"ל {{הערה|לקו"ש חכ"ב ע' 106 ,בתרגום חופשי}}:
{{ציטוט|תוכן='''יסוד החילוק בין איסורי גברא לאיסורי חפצא הוא, מהיכן נובעת חיותו של הדבר הנאסר: 'איסור חפצא' הוא חפץ המקבל חיות של איסור, משלוש קליפות הטמאות לגמרי שאינן יכולות להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפצא של איסור והוא אסור לעולם; ואילו איסור גברא הוא כאשר החפץ מקבל חיות רגילה, מקליפת נוגה שיכולה להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפץ של היתר (אלא שלאדם אסור לאוכלו)'''|מקור=לקו"ש חכ"ב ע'|מרכאות=כן}}.

ויש לציין כאן לדברי הגאון הרב משה דובער ריבקין, בספרו 'תפארת ציון' {{הערה|סי' ב הערה 1}}, שבתוך אריכות דבריו בענין איסורי גברא ואיסורי חפצא הוא מעיר על נקודה זו, שדברי אדה"ז בתניא מהווים יסוד למושג של איסור חפצא על פי נגלה, וז"ל:
'ופעם ביארתי, שענין זה דאיסור חפצא הוא מכוון ומבואר ע"פ פנימיות הענינים המבואר בספרי חסידות חב"ד ובעיקר בספר תניא קדישא, שכל דבר איסור שהתורה אסרתו הוא מקבל חיות משלש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עליה לעולם... אשר זהו פירוש 'אסור' שקשור ואסור בידי החיצונים ואין עולין משם עד כי יבוא יומם ויבולע המות לנצח כו' כמבואר בתניא באריכות, אשר לדעתי זהו הפירוש הפשוט והאמיתי של איסור חפצא גם ע"פ נגלית התורה, מה שהחפצא הוא אסור בעצם שמקבל חיותו מקליפות הטמאות...'.

ואמנם, חילוק זה בעצם מציאותם של חפץ האסור וחפץ המותר פותח פתח לכמה דיונים, שעל חלקם מעיר הרמ"ד ריבקין שם, וז"ל: 'ויש להתבונן עוד, איך יבואר החילוקים בהאיסורים, כגון חלב שאסור באכילה אבל בהנאה מותר הוא, ואם נהנה מחלב אף הנאה של כילוי שהוא מותר לכאורה צ"ל לזה עליה, ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג' קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה שמעורב מטוב ורע'? כלומר: מאחר שאנו מניחים שהחילוק בין חפצים אסורים לחפצים המותרים אינו רק להלכה למעשה – האם החפץ מותר לשימוש או אסור, אלא מצד עצם מהותם (ואדרבה: סיבת האיסור היא כתוצאה מעצם מציאותו של החפץ שהוא רע במהותו), מהו אם כן החילוק בין דברים האסורים בהנאה לדברים האסורים באכילה בלבד? והרי ממה נפשך: אם החפץ יונק את חיותו מקליפת נוגה הרי הוא מותר גם באכילה, ואם הוא יונק משלוש קליפות הטמאות עליו להיאסר גם בהנאה, כמו באיסורי הנאה? ועוד יש להתבונן: כאשר אדם אוכל דבר איסור מחמת פיקוח נפש, הרי מחד גיסא הוא מקיים בכך מצוה גמורה, וכמו שביארו הפוסקים שלכן מברך עליו ברכה ראשונה ואחרונה 'משום דהיתר הוא ומצוה קעביד', ואם כן בוודאי יש לזה עליה, ומאידך, הרי דבר זה יונק את חיותו משלוש קליפות הטמאות שאין להן עליה, ומבחינה זו בוודאי לא השתנה מצבו וטבעו שהרי לכל העולם הוא עדיין עומד באיסורו, וכיצד שייך בזה קיום מצוה? ומסיים: 'ויש להתבונן בזה לעת מצוא לברר הענין ע"פ ספרי וכתבי דא"ח חב"ד דרבותינו הקדושים'.

מושג זה בורר על ידי הרבי, שהאריך בנושא זה בשיחת אחרון של פסח תשל"ו{{הערה|ובהמשך לכך בשבת פרשת אחרי ופרשת קדושים}}, ובין הדברים עמד על נקודות אלו, וביארם באמצעות חידוש יסודי בכל הענין:

בתניא{{הערה|פ"ח}} מבואר, שמאכלות אסורות נקראות בשם 'איסור' משום שהם 'אסורים וקשורים' בידי החיצונים, ובכך הם שונים ממאכלי היתר שיניקתם מקליפת נוגה ולכן האדם האוכל אותם יכול להעלותם לקדושה כשמשתמש בכוח האכילה לעבודת ה', ואילו מאכלות אסורות 'אסורים וקשורים' בשלוש קליפות הטמאות ללא אפשרות להעלותם לקדושה ועל פניו נראה מכך, שמאכלות אסורות מעצם מהות וטבעם הרי הם אסורים וקשורים בידי שלוש קליפות הטמאות. אמנם, מחדש הרבי, בעצם יש כאן שני עניינים נפרדים: א. מקור חיותם של הדברים האסורים הוא משלוש קליפות הטמאות, וזהו דבר שבעצם טבעם ותולדתם ואינו תוצאה מציווי התורה. ב. מה שהם 'אסורים וקשורים בידי החיצונים', וענין זה אינו מוכרח בעצם מהענין הראשון אלא הוא דבר נוסף, כי עצם העובדה שחיות הדבר היא מקליפות הטמאות אינה שוללת את האפשרות להעלותו משם, ופרט זה נעשה על ידי גזירת התורה שאסרה אותו לאדם ובכך 'אסרה' אותו בתוך שלוש קליפות הטמאות וגזרה שלא יוכל להעלותו משם. ומאחר והפרט השני אינו מוכרח מעצם מציאותו של החפץ אלא כתוצאה מציווי התורה, ממילא מובן שהענין עשוי להשתנות בהתאם לדיני התורה, ולפי זה אין כל סתירה בכך שחפץ מסוים אסור באכילה ומותר בהנאה, שאין הפירוש בזה כפי שהבין הרמ"ד ריבקין בקושייתו: 'ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה', כי באמת חיותו היא לגמרי משלוש קליפות הטמאות, אלא שאפשרות העלאתו משם תלויה בציווי התורה, ומאחר והתורה התירתו בהנאה הרי שעל ידה אפשר להעלות משלוש קליפות הטמאות{{הערה|)ויש לציין שבמקום אחר (לקו"ש חט"ז ע' 88 ) מבאר הרבי את הענין באופן נוסף, ועל פיו עולה שאכן יש הבדל בשייכותו של החפץ לשלוש קליפות הטמאות מצד עצם מציאותו, עיי"ש היטב}}.

וכן לגבי שימוש במאכל האסור לצורך פיקוח נפש, שאע"פ שחיותו היא משלוש קליפות הטמאות, מכל מקום, מאחר ובאופן זה התירה התורה את השימוש בו הרי היא 'מתירה' את הקשר הקושר אותו לשלוש הקליפות הטמאות באופן שאינו ניתן להפרדה. ויש לציין, כי בהזדמנות אחרת {{הערה|שיחת פרשת משפטים תשכ"ט – בלתי מוגה, הובא במ"מ וליקוט פירושים לתניא מהדורת חיטריק פ"ז}} חקר הרבי בענין זה: {{ציטוטון|בהמבואר בתניא דכל דבר שאסור הוא אסור וקשור בידי החיצונים, ידועה החקירה: האם משום שהוא אסור וקשור לכן אסרה תורה, או כיון שאסרה תורה לכן הוא אסור וקשור בידי החיצונים}}, ולכאורה נראה שספק זה שהסתפק בו מעיקרא פשיטא ליה כאן, שאמנם עצם יניקת החפץ משלוש קליפות הטמאות הוא מציאות העומדת מצד עצמה ולא מחמת האיסור, אך מה שהוא אסור וקשור שם הוא רק כתוצאה מציווי התורה.

==בתורת בעל התניא==
בפרק מו בתניא מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה שעל ידי קיום המצוות מתאחדת נפשו האלוקית של היהודי בייחוד גמור באור אין סוף ברוך הוא ונכללת בו, ולמרות שאין נפשו של היהודי מרגישה את הקדושה השורה בה בשעת קיום המצווה מפני מסך החומר הגופני המחשיך, אף על פי כן אין החומר מונע את ההתאחדות עצמה בקב"ה (אבל הצדיקים גם מרגישים קדושה זו).

לאחר אריכות הביאור בעניין מוסיף אדמו"ר הזקן בסיום הפרק:

{{ציטוט|תוכן=ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב, ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו. וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק, כי תורה אחת לכולנו" - עד כאן לשון קדשו.

כאשר עבר הרבי על עלי ההגהה של 'שיעורים בספר התניא' מאת הרה"ח ר' יוסף הלוי ווינבערג ע"ה על מנת למוסרם בשיעור רדיו, כתב הרבי על קטע זה (בין השאר):

יש להמתיק הדיוק דמביא ראי[ה] מאיסור שויו"ט [שבת ויום טוב] דוקא – דמלאכה בשבת "אין גופה עבירה אלא הוא (האדם) עבר עבירה" (ירושלמי שבת פ[רק] יג, [הלכה] ג) ובפרט לביאור כמה אחרונים (בירושלמי שבת הנ"ל [הנזכר] לעיל]) שזהו איסור גברא (ולא חפצא) ובכ"ז [ובכל זאת] גם בזה אין חילוק בין גברא לגברא.

ועל דרך זה בההמשך ממוקצה איסור דרבנן – ג"ז [גם זה] לדעת כמה, הוא איסור גברא{{הערה|סיום הערת הרבי לגבי מוקצה הושמט ב'שיעורים בספר התניא' פרק מו הערה 18, כיון שהרבי העביר עליו קולמוס למחיקה, וכאן נעתק מצילום כתב יד קודש של הרבי, שנדפס בקובץ "היובל" – חמישים שנה לשידורי הועד להפצת חסידות (ט"ו שבט תש"ע), ומשם ב'תשורה' פעווזנער, י"א תמוז תשע, עמ' 51. ולהעיר לעניין זה משיחת שבת פרשת ראה תשמ"ב, ושבת שובה תשמ"ה}}.|מקור=ליקוטי אמרים פרק מ"ו|מרכאות=כן}}
==לקריאה נוספת==
*'''הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר''', 'לפנימיותם של איסורי חפצא', גליון דרך תמים מס' 3
*'''[[לקוטי שיחות]] כרך כב, עמ' 103'''
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1052&CategoryID=78&ParashaID=2930&SelectdDate= מקורות היניקה של האילן ופירותיו], באתר חב"ד אורג
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=3326 איסורים רעילים ושאינם], באתר פורטל חב"ד בישראל
{{הערות שוליים}}

==תרומות ומעשרות==
'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החלה רב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==קישורים חצינויים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.

משתמש:אור וחיות/טיוטה

2020-11-26T19:21:18Z

אור וחיות:

==מיזמים אישיים==
לכבוד י"ט כסלו: השלמת והרחבת כל פרקי התניא באתר. כעת: פרקי אגרת הקודש.
{{תניא}}
----
{{קו תחתון|'''דף עבודה אישי - נא לא לגעת. תודה רבה.'''}}

'''איסורי חפצא וגברא''' הוא חילוק ידוע דין הלכתי המוטל על אדם בנוגע לחפץ מסוים, האם הדין נובע מחיוב שעל האדם ("גַּבְרָא" בארמית), או שהחיוב הדיני הוא על החפץ ("חֶפְצָא" בארמית).
==הגדרתם==
איסורי חפצא הן דברים שנאסרו מחמת סיבה מיוחדת הקיימת בהם שבגללה אין ראוי לאדם להשתמש בהם, לעומת איסורי גברא שסיבתם מצד האדם ולא מצד החפץ, לדוגמא איסור אכילה ביום הכיפורים, שאינו נובע מהמאכלים עצמם, שהרי בשאר ימות השנה הם מותרים ואין בהם פגם, אלא שביום הכיפורים רצתה התורה שהאדם יתענה ולא יהנה מהם או למשל איסור אכילת חמץ ב[[פסח]] וכדומה.

בפשטות איסורי חפצא הם איסורי אכילה שבתורה אינם תלויים בזמן או בתנאים שונים, אלא מחמת פגם רוחני הקיים בהם, ופשוט הדבר לאבני נזר כפי שהוא כותב {{הערה|או"ח לז, ג}} ש'יפלא לומר על נבילה ושקצים ורמשים שאינם איסורי חפצא'.

לאור כך יש שאומרים שבאם אדם נדר שלא יאכל אחד ממאכלות אסורות שבתורה אין הנדר חל, משום שהדבר כבר אסור בעצמותו לפני הנדר ואין הנדר מוסיף כלום, אך אם נדר על דבר שאיסורו הוא רק איסור גברא, כגון שלא לאכול ביום הכיפורים, חל הנדר, שכן מלכתחילה לא חל איסור על החפץ ועל ידי הנדר חל בו איסור{{הערה|ראה הגהות רעק"א לשו"ע יו"ד סי' רטו ס"ו בשם הר"ן והרשב"א}}. והאחרונים האריכו הרבה בהגדרת האיסורים השונים אם הם איסור גברא או איסור חפצא, וכן בהשלכות נוספות מחילוקים אלו, ובעיקר הרחיב בכך הגאון רבי יוסף ענגיל ב'אתוון דאורייתא' {{הערה|סי' י}} ובכמה סימנים בספרו 'בית האוצר', בהם הוא דן בין היתר: האם האיסורים הזמניים כולם הם רק איסורי גברא (כדוגמת אכילה ביום הכיפורים) או שיש ביניהם כאלו שעל ידי הזמן נהפכו להיות איסורי חפצא; האם איסורים מדרבנן הם בגדר איסורי חפצא או איסורי גברא, ועוד. כידוע, גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא חד הם, ובהתאם לכך ניתן למצוא הגדרות מקבילות במונחים שונים בין תורת הנגלה לתורת החסידות; וכפי שציין הרבי כמה פעמים, עניינים שונים בנגלה אף מקבלים תוספת עומק והבנה לאור יסודותיהם המבוארים בתורת החסידות.
==החילוק בהגדרת 'חפצא של איסור'==
לאור הדברים הפשוטים מובן שהמושג של 'איסור חפצא' הוא מושג הלכתי בלבד. התורה מתייחסת לחפץ מסוים כאל דבר רע ומתוך כך האדם נאסר באכילתו, אך אין לכך משמעות מציאותית כל שהיא, שהרי למעשה אין הבדל בין מרכיבי החפץ האסור לחפץ המותר.
אך למעשה מצוייה הסתכלות פנימית יותר, ולפיה חפץ שנאסר על ידי התורה אכן הרי הוא שונה באופיו וטבעו מחפץ של היתר{{הערה|ובזה גופא יש לדון מהי הסיבה ומהו המסובב: האם מחמת איסור התורה משתנה מהותו של החפץ, או שמא הטעם לאיסור התורה הוא משום הקלקול הקיים בחפץ, וראה להלן}}. והגאון ר' שמעון שקופ {{הערה|ראו ב'שערי יושר' שער א פרק ט}} ביאר בכך את ההלכה שדבר האסור בהנאה נחשב כמי שאינו לו שווי ממוני ולכן המקדש בו אשה אינה מקודשת, ולא מובן מה לדיני איסור ולדיני ממונות, ומדוע מחמת האיסור נעלם השווי הממוני של החפץ.אך יתכן לפרש שהטעם הוא משום שלמעשה אין לאדם אפשרות ליהנות מהחפץ שהרי הוא מחויב להישמע לציווי התורה האוסרת על כך, ואם כי מצד המציאות לכאורה הוא יכול לעבור על ציווי התורה וליהנות אך אנו מתייחסים לאפשרות זאת כמי שאינה קיימת.

אמנם ר' שמעון שקופ שולל הבנה זו, ומבאר באופן אחר: הפקעת השווי הממוני מהחפץ אינה משום שאנו מתעלמים מהאפשרות המציאותית להשתמש בו, אלא אף אם יעבור האדם על האיסור וישתמש בו הרי לאמיתתו של דבר אין זו נחשבת הנאה, משום שהחפץ בעצמותו הוא דבר רע ומקולקל ומזיק לאדם. ובלשונו: 'דהא דאיסורי הנאה אינו ממון אין הטעם משום דאי אפשר לאדם להנות בהם על ידי זה שמוכרח לשמוע אזהרת התורה שהזהירה אותו על כך, אלא דמה שאסרה תורה איזה דבר באכילה דבר זה אינו דבר מאכל לישראל אלא הוי כדבר המזיק לגוף האוכלו, והוי כסם המזיק לאדם אף שהאוכלו טועם בו טעם מתוק לחכו'. ונמצאנו למדים שהמושג של 'איסור חפצא' אינו שייך לתחום ההלכתי בלבד אלא הוא נוגע לעצם המציאות החומרית שלו, שיש בו קלקול והוא 'כסם המזיק לאדם'.

מהותו של אותו פגם שבחפץ האסור ניתן להסבר בכמה דרגות: בדרך הפשט, כבר מצאנו לכמה מהראשונים ממפרשי הפשט שביארו שכל עיקר איסורי מאכלות שבתורה הוא מחמת נזקים גופניים הנגרמים על ידם, וכפי שכתב ה'חינוך'{{הערה|מצוה עג}}: 'וידוע הדבר מדרכי הרפואה שבשר כל הטריפות האסורות לנו מוליד הפסד אל גוף אוכלו, מחמת שהטריפות מורה חולי בבהמה'{{הערה|וראה בהרחבה בדברי הרמב"ם במורה נבוכים ג, מח}}. ומאידך יש ששללו זאת, וכפי שכתב האברבנאל {{הערה|שמיני יא, יג}}: 'וחלילה לי מלהאמין כן (שאיסורי אכילה שבתורה הם משום בריאות הגוף)... שלא באה התורה האלוקית לרפאות את הגופות ולבקש בריאותם אלא לבקש בריאות הנפש ולרפאות תחלואיה', ולכן הוא מבאר שטעם איסור המאכלים הוא 'לפי שהן מתעבים ומשקצים את הנפש הטהורה המשכלת ומולידות במזג האנושי אטימות וקלקול התאוות בעשותם באדם רוע מזג אשר ממנו תתהווה רוח הטומאה המטמאה הדעות המעשים ומגרש רוח הטהרה והקדושה...'. אכן בתורת החסידות אנו מוצאים עומק נוסף{{הערה|ראה תניא סוף פ"ו ואילך, והמקור לכך מעץ חיים}}, ולפיו החלוקה בין דברים האסורים לדברים המותרים נובעת ממקור ושורש חיותם, כי חיותם של הדברים המותרים היא מקליפת נוגה ושל הדברים האסורים משלוש קליפות הטמאות.
==במשנת תורת חב"ד==
וכפי שכותב הרבי, שענין זה הוא הוא יסוד ההגדרה ההלכתית של 'איסורי חפצא', וז"ל {{הערה|לקו"ש חכ"ב ע' 106 ,בתרגום חופשי}}:
{{ציטוט|תוכן='''יסוד החילוק בין איסורי גברא לאיסורי חפצא הוא, מהיכן נובעת חיותו של הדבר הנאסר: 'איסור חפצא' הוא חפץ המקבל חיות של איסור, משלוש קליפות הטמאות לגמרי שאינן יכולות להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפצא של איסור והוא אסור לעולם; ואילו איסור גברא הוא כאשר החפץ מקבל חיות רגילה, מקליפת נוגה שיכולה להתעלות לקדושה, ולכן זהו חפץ של היתר (אלא שלאדם אסור לאוכלו)'''|מקור=לקו"ש חכ"ב ע'|מרכאות=כן}}.

ויש לציין כאן לדברי הגאון הרב משה דובער ריבקין, בספרו 'תפארת ציון' {{הערה|סי' ב הערה 1}}, שבתוך אריכות דבריו בענין איסורי גברא ואיסורי חפצא הוא מעיר על נקודה זו, שדברי אדה"ז בתניא מהווים יסוד למושג של איסור חפצא על פי נגלה, וז"ל:
'ופעם ביארתי, שענין זה דאיסור חפצא הוא מכוון ומבואר ע"פ פנימיות הענינים המבואר בספרי חסידות חב"ד ובעיקר בספר תניא קדישא, שכל דבר איסור שהתורה אסרתו הוא מקבל חיות משלש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עליה לעולם... אשר זהו פירוש 'אסור' שקשור ואסור בידי החיצונים ואין עולין משם עד כי יבוא יומם ויבולע המות לנצח כו' כמבואר בתניא באריכות, אשר לדעתי זהו הפירוש הפשוט והאמיתי של איסור חפצא גם ע"פ נגלית התורה, מה שהחפצא הוא אסור בעצם שמקבל חיותו מקליפות הטמאות...'.

ואמנם, חילוק זה בעצם מציאותם של חפץ האסור וחפץ המותר פותח פתח לכמה דיונים, שעל חלקם מעיר הרמ"ד ריבקין שם, וז"ל: 'ויש להתבונן עוד, איך יבואר החילוקים בהאיסורים, כגון חלב שאסור באכילה אבל בהנאה מותר הוא, ואם נהנה מחלב אף הנאה של כילוי שהוא מותר לכאורה צ"ל לזה עליה, ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג' קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה שמעורב מטוב ורע'? כלומר: מאחר שאנו מניחים שהחילוק בין חפצים אסורים לחפצים המותרים אינו רק להלכה למעשה – האם החפץ מותר לשימוש או אסור, אלא מצד עצם מהותם (ואדרבה: סיבת האיסור היא כתוצאה מעצם מציאותו של החפץ שהוא רע במהותו), מהו אם כן החילוק בין דברים האסורים בהנאה לדברים האסורים באכילה בלבד? והרי ממה נפשך: אם החפץ יונק את חיותו מקליפת נוגה הרי הוא מותר גם באכילה, ואם הוא יונק משלוש קליפות הטמאות עליו להיאסר גם בהנאה, כמו באיסורי הנאה? ועוד יש להתבונן: כאשר אדם אוכל דבר איסור מחמת פיקוח נפש, הרי מחד גיסא הוא מקיים בכך מצוה גמורה, וכמו שביארו הפוסקים שלכן מברך עליו ברכה ראשונה ואחרונה 'משום דהיתר הוא ומצוה קעביד', ואם כן בוודאי יש לזה עליה, ומאידך, הרי דבר זה יונק את חיותו משלוש קליפות הטמאות שאין להן עליה, ומבחינה זו בוודאי לא השתנה מצבו וטבעו שהרי לכל העולם הוא עדיין עומד באיסורו, וכיצד שייך בזה קיום מצוה? ומסיים: 'ויש להתבונן בזה לעת מצוא לברר הענין ע"פ ספרי וכתבי דא"ח חב"ד דרבותינו הקדושים'.

מושג זה בורר על ידי הרבי, שהאריך בנושא זה בשיחת אחרון של פסח תשל"ו{{הערה|ובהמשך לכך בשבת פרשת אחרי ופרשת קדושים}}, ובין הדברים עמד על נקודות אלו, וביארם באמצעות חידוש יסודי בכל הענין:

בתניא{{הערה|פ"ח}} מבואר, שמאכלות אסורות נקראות בשם 'איסור' משום שהם 'אסורים וקשורים' בידי החיצונים, ובכך הם שונים ממאכלי היתר שיניקתם מקליפת נוגה ולכן האדם האוכל אותם יכול להעלותם לקדושה כשמשתמש בכוח האכילה לעבודת ה', ואילו מאכלות אסורות 'אסורים וקשורים' בשלוש קליפות הטמאות ללא אפשרות להעלותם לקדושה ועל פניו נראה מכך, שמאכלות אסורות מעצם מהות וטבעם הרי הם אסורים וקשורים בידי שלוש קליפות הטמאות. אמנם, מחדש הרבי, בעצם יש כאן שני עניינים נפרדים: א. מקור חיותם של הדברים האסורים הוא משלוש קליפות הטמאות, וזהו דבר שבעצם טבעם ותולדתם ואינו תוצאה מציווי התורה. ב. מה שהם 'אסורים וקשורים בידי החיצונים', וענין זה אינו מוכרח בעצם מהענין הראשון אלא הוא דבר נוסף, כי עצם העובדה שחיות הדבר היא מקליפות הטמאות אינה שוללת את האפשרות להעלותו משם, ופרט זה נעשה על ידי גזירת התורה שאסרה אותו לאדם ובכך 'אסרה' אותו בתוך שלוש קליפות הטמאות וגזרה שלא יוכל להעלותו משם. ומאחר והפרט השני אינו מוכרח מעצם מציאותו של החפץ אלא כתוצאה מציווי התורה, ממילא מובן שהענין עשוי להשתנות בהתאם לדיני התורה, ולפי זה אין כל סתירה בכך שחפץ מסוים אסור באכילה ומותר בהנאה, שאין הפירוש בזה כפי שהבין הרמ"ד ריבקין בקושייתו: 'ואיך יבואר זה שלגבי אכילה החלב הוא מקבל חיות מג קליפות הטמאות ולגבי הנאה הוא מקבל חיות מקליפת נוגה', כי באמת חיותו היא לגמרי משלוש קליפות הטמאות, אלא שאפשרות העלאתו משם תלויה בציווי התורה, ומאחר והתורה התירתו בהנאה הרי שעל ידה אפשר להעלות משלוש קליפות הטמאות{{הערה|)ויש לציין שבמקום אחר (לקו"ש חט"ז ע' 88 ) מבאר הרבי את הענין באופן נוסף, ועל פיו עולה שאכן יש הבדל בשייכותו של החפץ לשלוש קליפות הטמאות מצד עצם מציאותו, עיי"ש היטב}}.

וכן לגבי שימוש במאכל האסור לצורך פיקוח נפש, שאע"פ שחיותו היא משלוש קליפות הטמאות, מכל מקום, מאחר ובאופן זה התירה התורה את השימוש בו הרי היא 'מתירה' את הקשר הקושר אותו לשלוש הקליפות הטמאות באופן שאינו ניתן להפרדה. ויש לציין, כי בהזדמנות אחרת {{הערה|שיחת פרשת משפטים תשכ"ט – בלתי מוגה, הובא במ"מ וליקוט פירושים לתניא מהדורת חיטריק פ"ז}} חקר הרבי בענין זה: {{ציטוטון|בהמבואר בתניא דכל דבר שאסור הוא אסור וקשור בידי החיצונים, ידועה החקירה: האם משום שהוא אסור וקשור לכן אסרה תורה, או כיון שאסרה תורה לכן הוא אסור וקשור בידי החיצונים}}, ולכאורה נראה שספק זה שהסתפק בו מעיקרא פשיטא ליה כאן, שאמנם עצם יניקת החפץ משלוש קליפות הטמאות הוא מציאות העומדת מצד עצמה ולא מחמת האיסור, אך מה שהוא אסור וקשור שם הוא רק כתוצאה מציווי התורה.

==בתורת בעל התניא==
בפרק מו בתניא מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה שעל ידי קיום המצוות מתאחדת נפשו האלוקית של היהודי בייחוד גמור באור אין סוף ברוך הוא ונכללת בו, ולמרות שאין נפשו של היהודי מרגישה את הקדושה השורה בה בשעת קיום המצווה מפני מסך החומר הגופני המחשיך, אף על פי כן אין החומר מונע את ההתאחדות עצמה בקב"ה (אבל הצדיקים גם מרגישים קדושה זו).

לאחר אריכות הביאור בעניין מוסיף אדמו"ר הזקן בסיום הפרק:

{{ציטוט|תוכן=ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב, ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו. וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק, כי תורה אחת לכולנו" - עד כאן לשון קדשו.

כאשר עבר הרבי על עלי ההגהה של 'שיעורים בספר התניא' מאת הרה"ח ר' יוסף הלוי ווינבערג ע"ה על מנת למוסרם בשיעור רדיו, כתב הרבי על קטע זה (בין השאר):

יש להמתיק הדיוק דמביא ראי[ה] מאיסור שויו"ט [שבת ויום טוב] דוקא – דמלאכה בשבת "אין גופה עבירה אלא הוא (האדם) עבר עבירה" (ירושלמי שבת פ[רק] יג, [הלכה] ג) ובפרט לביאור כמה אחרונים (בירושלמי שבת הנ"ל [הנזכר] לעיל]) שזהו איסור גברא (ולא חפצא) ובכ"ז [ובכל זאת] גם בזה אין חילוק בין גברא לגברא.

ועל דרך זה בההמשך ממוקצה איסור דרבנן – ג"ז [גם זה] לדעת כמה, הוא איסור גברא{{הערה|סיום הערת הרבי לגבי מוקצה הושמט ב'שיעורים בספר התניא' פרק מו הערה 18, כיון שהרבי העביר עליו קולמוס למחיקה, וכאן נעתק מצילום כתב יד קודש של הרבי, שנדפס בקובץ "היובל" – חמישים שנה לשידורי הועד להפצת חסידות (ט"ו שבט תש"ע), ומשם ב'תשורה' פעווזנער, י"א תמוז תשע, עמ' 51. ולהעיר לעניין זה משיחת שבת פרשת ראה תשמ"ב, ושבת שובה תשמ"ה}}.|מקור=ליקוטי אמרים פרק מ"ו|מרכאות=כן}}
==לקריאה נוספת==
*'''הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר''', 'לפנימיותם של איסורי חפצא', גליון דרך תמים מס' 3
*'''[[לקוטי שיחות]] כרך כב, עמ' 103'''
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1052&CategoryID=78&ParashaID=2930&SelectdDate= מקורות היניקה של האילן ופירותיו], באתר חב"ד אורג
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=3326 איסורים רעילים ושאינם], באתר פורטל חב"ד בישראל
{{הערות שוליים}}

==תרומות ומעשרות==
'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.
==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד===
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}}
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החלה רב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

==קישורים חצינויים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.

אגרת הקודש - סימן כ"ד

2020-11-26T19:19:54Z

אור וחיות: /* מבוא לפרק */ הרחבה

{{תניא}}
ב'''פרק כ"ד''' מ"אגרת הקודש" מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את גנות מי שמשוחח באמצע ה[[תפילה]] בדברי חול, שנעשה מרכבה ל[[כסיל העליון]]. [[אדמו"ר הזקן]] מדגיש זאת במשל למלך שמסותר בחדרי חדרים, ובזמן קצוב מתגלה לעין כל, והאדם שאינו פונה אז להביט בגדלותו של המלך, מראה שאינו מעוניין בו, כך גם [[הקב"ה]] מתגלה לכל אדם בתיבות התפילה לפי [[שכל]]ו ומדריגתו, והמשוחח אז מראה שאינו חפץ בו ח"ו.

==מבוא לפרק==
אגרת זו באה לגזור גזירה על הציבור. וגזירה שהציבור יכול לעמוד בה והיא שלא לשוח שום שיחה או דיבור לבטלה מהרגע שהחזן שליח הציבור מתחיל את התפילה עד אמירת הקדיש האחרון שבסיום התפילה בשחרית מנחה ומעריב.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ד|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ד}}}}

==סיכום הפרק==
המדבר באמצע התפילה מזלזל בכבוד מלך מלכי המלכים בצורה נוראה ומראה שאינו חפץ בו.

מי שדיבר באמצע התפילה, ישב על הארץ, ויבקש מג' אנשים שיתירו לו ה[[נידוי]] מלמעלה, ואז הנידוי לא יחול למפרע, כי מגלה דעתו שהוא חושש לכבוד המלך, והנידוי חל רק על המורדים והפושעים שאינם חוששים כלל לכבוד המלך.

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[כסיל העליון]]

== קישורים חיצוניים ==

*[[הרבי]], הערות וביאורים לפרק, [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=cf559165-3b84-4e9a-8712-c80e5e97ec86&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=544 ח"א]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ג|פרק כ"ג]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ"ג

2020-11-26T19:19:52Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
ב'''פרק כ"ג''' של [[אגרת הקודש]] מעורר [[אדמו"ר הזקן]] על מעלת [[לימוד התורה]] ב[[ציבור]], וקובע את הזמנים בהם ילמדו מפנימיות התורה שהם האגדות שבש"ס, ו[[הלכה]] למעשה.

==מבוא לפרק==
באיגרת זאת מעורר אדמו"ר הזקן כי עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם ולא רק כשעוסקים בתורה אלא על כל עשרה מישראל המתכנסים השכינה באה ושורה שם ואם חס ושלום עוסקים בדברים בטלים הרי השכינה נמצאת בגלות איתם בתוך הדברים בטלים שלהם לכן מעורר רבנו להתחזק בלימוד תורה מתוך עשרה דווקא וללמוד עין יעקב ומדרשים וכן הלכות שבת שאדם נדרש ללמוד כדי לדעת שכשלא יודע לא יוכל להישמר מחילול שבת. וכל יחיד לא יפרוש מן הצבור ויצטרף עמיהם בלימודם.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ג}}}}
==סיכום הפרק==
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם ועל כל עשרה מישראל שמתכנסים השכינה שורה שם. ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה וגם העיקר ירידת הנשמה לעולם הוא בשביל לעשות לו דירה ומקום השראת השכינה בתחתונים. ואפילו אחד שיושב ולומד תורה קובע לו הקדוש ברוך הוא שכר אלא שיש הבדל בין השראת השכינה לקביעת שכר.

ועל כן יש ליקר ביותר לימוד תורה ברבים בעשרה דווקא ויש להנהיג ללמוד בין תפילת מנחה ומעריב לימוד בספר "עין יעקב" וגם לימוד הלכות הנצרכות ובפרט הלכות שבת וכל אחד ואחד אל יפרוש מן הציבור ובפרט שהוא העשירי בוודאי שאסור לו לפרוש מן הציבור והשומע להוראה זו ישכון לבטח ובימיו תיוושע יהודה.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4792/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ"ב

2020-11-26T19:17:41Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
ב'''פרק כ"ב''' של [[אגרת הקודש]] מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] את חסידיו על שמתאוננים על ה[[יסורים]] שבאים עליהם - למרות שהסיבה שהם מתאוננים הם מכיון שרוצים ל[[עבודת השם|עבוד את ה']], ומסביר כי עליהם לקבל את היסורים ב[[שמחה]] כבן המקבל מכות מאביו הרחמן והצדיק.

==מבוא לפרק==
באיגרת זאת מתאונן אדמו"ר הזקן על החסידים שבאים לשאול עצות גשמיות באומרו איפה מצאתם להיות מנהג לשאול לחכם בעצה גשמית מה לעשות בענייני העולם כי שאלה כזו צריכים להפנות לנביאים ולא לחכמים. ומסיים רבנו את האיגרת באריכות הביאור כיצד לפעול התעוררות ביראת השם ובקבלת ייסורים מתוך אהבה.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ב}}}}

==סיכום הפרק==
מאהבה מסותרת תוכחת מגולה. איפה מצאתם מכל סיפרי חכמי ישראל ראשונים ואחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הזה. דבר זה הוא מנהג ראוי לנביאים אשר היו לפנים בישראל ומה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה נהנהין ממנו עצה ותושיה הכוונה בעצה לסוד העיבור ותושיה לדברי תורה המתישים כוח הסטרא אחרא.

והטעם שבאים לבקש עצה גשמית היא מאהבת עצמם ואפילו אהבת עצמם שלשם שמים אין זה הדרך הנכונה.

אם באים ייסורים על האדם שיידע נאמנה כי זה מאיתו יתברך ואין צריך להפוך עורף אלא לקבל את הדברים ויתירה מכך לקבל את הדברים בשמחה. כי את אשר יאהב השם יוכיח.

עוד מעורר רבנו על תפילה בקול רם. ולהתחזק באהבת רעים.
==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ג|פרק כ"ג]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ"א

2020-11-26T19:17:40Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק כ"א''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את המעלה המיוחדת של ה[[זריזות]] שבעשיית המצוות, שזה הוא המעלה העיקרית של עקידת יצחק, ש[[אברהם אבינו]] עשה הכל בזריזות, וכן מתאר הפרק את מעלת מצוות ה[[צדקה]] כשהיא נעשית בפעמים רבות ומרבה בעשיית מעשי מצוות, מאשר נתינת הסכום בפעם אחת.

==מבוא לפרק==
בפרק זה מעורר אדמו"ר הזקן את הזריזות בנתינת הצדקה ומוסיף ביאור על מעלת נתינת צדקה בפעמים רבות מאשר בפעם אחת.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"א}}}}
==סיכום הפרק==
אגרת זו נכתבה כדברי אדמו"ר הזקן, למתנדבים בעם העושים בעיקר בצדקה למען ארצנו הקדושה שחוק קבוע להם לתת סכום קבוע לצדקה ומעורר אותם לתת את הסכום בזריזות ואף אם יש בידם רק חלק מהסכום ייתנו וישלימו בהמשך או יחלקו הסכום לשיעורים קטנים ויתנו הצדקה מידי שבוע בשבוע או על כל פנים מידי חודש בחודשו כי מעלת הזריזות נלמדת מאברהם אבינו עליו השלום המעורר עלינו חסד בגלל זכותו של אברהם אבינו במעלת הזריזות והשמחה ועוד שפעולה מרובה ולא פעולה גדולה יכול לפועל ולקבוע בנפש שינוי בהנהגת האדם לכן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה שהכל לפי רוב המעשה ולא לפי גודל המעשה.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4786/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ'|פרק כ']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן כ'

2020-11-26T19:17:38Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק כ'''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי
==מבוא לפרק==
בפרק זה יבואר אחד מהיסודות הנפלאים של תורת החסידות והוא עמוק מאד והעניין הנלמד כאן שדווקא הגשמיות התחתונה והכי למטה מבחינה רוחנית דווקא היא נוצרה מעצמותו ומהות יתברך כי כדי לברוא דבר הנראה נפרד לגמרי מעצמותו יתברך, רק בכוח עצמותו יתברך לברוא דבר זה שנקרא יש מאין. מכאן ניתן להבין חשיבות קיום המצוות המעשיות בדברים גשמיים דווקא.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ'}}}}

==סיכום הפרק==
"איהוי וחיהוי חד איהו וגרמוהי חד פירוש". בעולם האצילות הכלים והאורות הכל אחד אלא שאין בכוחם לברוא יש מאין למרות שגם הכלים והאורות שבעולם האצילות לא תופסים מקום לגביו כי כולה קמיה כלא חשיב קמיה דווקא. והבריאה יש מאין זהו רק בכוחו יתברך עצמותו ומהותו לברקוא יש מאין. בניגוד לסדר ההשתלשלות הבא באופן של עילה ועלול העילה יכולה לתפוס ולהבין את העלול ואילו בבריאת יש מאין אין ערך כלל בין האין הבורא לבין ה"יש הנברא".

אמנם עיקר ההתהות באה מהדרגה התחתונה שבאצילות במלכות דאצילות שממנה השתלשל ונברא עולמות בריאה יצירה עשייה כי אין מלך בלא עם. ואף על פי כן המלכות נמשכת מדרגת הכתר כי אין כתר אלא למלך והכתר הוא מחובר למלכות "כתר מלכות". מהטעם שנעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.

שורש כל הענינים הוא למען ובעיקר עבור הלמטה ביותר כי הלומד שלא לעשות נוח לו שנתהפכה שלייתו על פניו. והלמטה ביותר מעיד בעדות גמורה על הלמעלה ביותר והמשל מכוח הצומח בארץ שהוא מעין בריאה "יש מאין" ומכאן יובן מעלת המצוות המעשיות בעניינים גשמיים דווקא. לכן יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.

==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן י"ט

2020-11-26T19:10:33Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק י"ט''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את ענין ודרגת החכמה שלמעלה מהשכל המלובשת בתורה.

==מבוא לפרק==
[[אדמו"ר הזקן]] מקשה כיצד ייתכן שהשגת משה רבינו עליו השלום היה רק מספירות [[נהי"ם]] ואילו חכמי [[הקבלה]] כ[[האריז"ל]] ותלמידיו השיגו מספירות [[חב"ד]] ולמעלה מכך בכ העולמות, ומתרץ כי השגת חכמי [[הקבלה]] הינה בחכמה והבנה בלבד למעלה מדרגתם ואילו משה רבינו השיג מה שנתגלה לו בבחינת [[ראיה]] שזו היא התגלות שם המהות של [[הוי"ה]].

אמנם חכמת התורה היא לבוש מ[[אחוריים]] ד[[חכמה]] שהיא למעלה מהשגת [[נהי"ם]].
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ט}}}}

==סיכום הפרק==
"עוטה אור כשלמה": בתורה ישנו האור והשלמה היינו הכלי אורות וכלים בהיותו הממוצע המחבר בין הבלי גבול לגבול.

בליקוטי תורה של האר"י ז"ל כתוב שהשגת משה רבינו גדול הנביאים ומקבל התורה השגת הייתה רק מחיצוניות החכמה ולא מפנימיות החכמה ורק מהמשכת הספירות התחתונות נצח הוד יסוד מלכות שמהם נמשך לחוץ כי הספירות הראשונות נמשכים לאדם עצמו והתחתונות לזולת. וזהו פלא? אך העניין הוא כי חכם עדיף מנביא כי השגת הנביאים היא מבחינת ראיה וראיה זקוקה לקרבה ולפנים ומצד הקדוש ברוך הוא ההמשכה נאלצת להיות מבחינת הספירות התחתונות מה שאין כן בהשגת החכם שהוא בחינת שמעיה ושמעיה יכולה להיות מאחור ומרחוק לכן יכולה ההשפעה העליונה יותר הנמצאת בספירות העליונים להיות מושגים על ידי החכמים.

נובלות חכמה שלמעלה – זהו התורה כי מה שנובל ויורד עד לגשמיות ועשייה כאן למטה של מעשה המצוות היא ההמשכה מלמעלה כי תכלית התורה היא המצוות והמעשים הנעשים למטה.

על דרך זה גם באותיות הנגלות לנו הן במחשבה ובדיבור ובמעשה והכל נובל ויורד ומשתלשל מאותיות המחשבה עד לאותיות הדיבור והמעשה.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ח|פרק י"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ'|פרק כ']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן י"ח

2020-11-26T19:10:32Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק י"ח''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את שני מיני אהבות ה', [[אהבה בתענוגים]] שהיא עבודה השייכת רק ל[[צדיקים]] ובאה לאחרי שהנפש חשה את טוב תענוד [[עבודת ה']], ו[[אהבת ה']] השייכת גם ל[[רשעים]] והיא רצון והשתוקקות לקרבת אלוקים, ואהבה זו היא לפעמים ב[[גלות]] והסתר.

==מבוא לפרק==
שני מיני אהבה באהבת השם ישנם, הראשונה היא אהבה הנקראת "אהבה בתענוגים" זהו אהבה של צדיקים ובמקביל זהו גם מתן שכרם של צדיקים שיושבים ומתענגים על זיו השכינה בגן עדן. אך לא כל אדם זוכה לכך כי זהו בבחינת "עבודת מתנה אתן את כהונתכם", והזר הקרב וגו', אך השנית היא אהבה שהנפש מתאווה ומשתוקקת לדבקה בו יתברך. והריחוק מהשם רע לה מאד, ואהבה זו היא מסותרת בלב כל איש ישראל ואנו מתפללים ומעטירים לפני הבורא יתברך שיוציא ממסגר אסיר ותתגלה אהבה זו בכל ישותנו.

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ח}}}}

==סיכום הפרק==
כתוב מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים שיש שני מיני אהבה באהבת השם. הראשונה היא שמתענג על השם מעין עולם הבא ולא כל אדם זוכה לזה.

השניה היא אהבה ותשוקה לבורא יתברך ולהיות קרוב אליו ולא חס ושלום רחוק מאיתו יתברך, ואהבה זו מסותרת בלב כל איש ישראל אפילו בלבם של רשעים כי ממנה באה להם החרטה על מעשיהם מפעם לפעם. אהבה זו מסותרת בלב כל איש ישראל ומפני היותה מסותרת מצאה לה הקליפה והרוח שטות הזדמנות להתלבש בגוף ולהעלים את האהבה הזו. ותפקידנו הוא לעורר את האהבה ולגרש את הקליפה ובכוחנו הוא אך זקוקים עדיין לתפילה להצלחה. וגם אם לא מצליחים לגרשה לגמרי מהגוף לפחות לכופף אותה ולהשתמש בה לדברים הכרחיים צורכי הגוף וקיומו כי כתוב בכל דרכך דעהו דרכך היינו הדרך שלך ולא הדרך האמיתית.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4771/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ט|פרק י"ט]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן י"ז

2020-11-26T19:10:30Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק י"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את עניין ההתעוררות מלמטה.

==מבוא לפרק==
אף אגרת זו תעסוק במעלת מצוות הצדקה חלק מן הדברים כבר נלמדו בפרק ג' אך כאן בא ביאור נוסף ופן אחר בעניין הקרן והפירות של גמילות חסדים שהקרן מתקבל בעולם הבא והפירות מתקבלים בעולם הזה וכן ששכר מצוות בעולם הזה אין בכלל. והוא מתוך פירוש הכתוב "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. "לכל תכלה" – מלשון כליון והוא כלות הנפש שבגן עדן. "רחבה מצותך" – ולא מצותיך לשון רבים אלא מצותך היחידה שהיא מצוות הצדקה משמשת ככלי רחב ושטח נרחב להתלבש בה אור אין סוף ברוך הוא.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ז}}}}

==סיכום הפרק==
נודע שבהתעוררות מלמטה שהאדם מעורר בלבו הוא ממשיך התעוררות מלמעלה וכשהוא מעורר מלמטה רחמים רבים משפיע לו הדבר עד לעולם התחייה לא רק בעולם הזה ובבא אלא נמשך אפילו עד עולם התחייה.

בעולם הזה עוסק האדם בהתעוררות מלמטה לבצע דבר השם וממשיך עליו השפעה עליונה שבה הוא זוכה לראות אור וזיו השכינה בגן עדן ששם בעולם הנשמות הוא מקבל הארה מהשכינה ולכן יושבים צדיקים ונהנים מזיו השכינה אך זיו זה הוא המשכה רק מאור הממלא כל עלמין ואילו בעולם התחייה שלאחר הגן עדן יקבל הגוף הזך והצח הארה גדולה מאד מדרגת "סובב כל עלמין".

אם התעוררות מלמטה היא מוגבלת במגבלות הגוף שלמטה כך נמשך הארה מוגבלת בגן עדן אך אם הנפש עוסקת בצדקה וחסד ומעוררת בעצמה רחמים רבים למטה היא ממשיכה הארה גדולה בהתאם גם כן מלמעלה בחסד ורחמים וללא הגבלות ומגבלות עד שההמשכה זו נמשכת אף לעולם התחייה.

==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4768/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ח|פרק י"ח]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן ט"ו

2020-11-26T19:05:06Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק ט"ו''' של [[אגרת הקודש]] המבאר את עניין הספירות.

==מבוא לפרק==
"הספירות העליונות" - שמהם משתלשל למטה העשר ספירות בגוף האדם ולהבין מעט משמעותם והוא על ידי שכתוב "מבשרי אחזה אלוקה" שעל ידי בשר האדם ניתן להבין את הנמשל העליון בספירות הקדושות.

וכדי להבין ולו במעט נקדים שהקדוש ברוך הוא נקרא אין סוף וכשמו כן הוא אין סוף ואין תכלה ואינו מתחלק ואינו מוגבל ואין סוף להתפשטותו. אלא שבכוחו ליצור מצב גבולי. החיבור בין כוח הגבול והכוח הבלתי מוגבל נעשה על ידי הבורא יתברך באופן של התחלקות לעשר ספירות ומשם לתת חלוקה של אורות וכלים האורות הם הספירות: חכמה-בינה-דעת, חסד גבורה ותפארת, נצח והוד, יסוד ומלכות. והכלים הם כלי הספירות. האורות משתלשלים מהכוח הבלתי מוגבל היינו האור האין סופי. והכלים השתלשלו מהכוח הגבולי בבריאה. בתחילת סדר ההשתלשלות הם מעורבים זה בזה האורות עם הכלים. כמו שנאמר: "איהו וחיוהו חד איהו וגרמוהי חד" (הוא והאורות דבר אחד הוא והכלים דבר אחד). אך לפי סדר השתלשלות נמשכו והתחלקו לאורות ולכלים. עצם לימוד סדר ההשתלשלות הוא מצווה חשובה מאד כי דבר זה מביא לאהבת השם ויראתו ולכן במאמר זה יעשה נסיון חלקי להסברת עיקרי הדברים.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ו}}}}

==סיכום הפרק==
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם בעניין הספירות, שהרי מבשרי אחזה אלוה, וכשם שהקדוש ברוך הוא ממלא את העולם כך הנשמה ממלאה את הגוף אך נדרש להרחיק הדמיון מהערך המדומה. וכמשל העץ הנשרף שהוא רחוק ושלא בערך לעץ העומד על בוריו.

כל פעולה בעולם נעשית על ידי העשר ספירות שהשתלשלו ממקורן העליון עשר ספירות קדושות.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4741/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן י"ד

2020-11-26T19:05:02Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק י"ד''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי

==מבוא לפרק==
תמיד עיני השם א-לוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה פסוק זה נאמר על ארצנו הקדושה אלא שאינו מובן אריכות הלשון כי בסוף שנה מתחילה שנה חדשה והיה יכול לומר לעולם ועד.

אלא שארץ זו הקדושה היא כנגד הארץ העליונה הנקראת "ארץ החיים" ושם מאיר אור חדש כל שנה ומתחדש בראש השנה וגילוי האור נעשה על ידי מעשה התחתונים ובזכות תשובתם בראש השנה ועשרת ימי תשובה.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ד|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ד}}}}

==סיכום הפרק==
לעורר את האהבה הישנה וחיבת ארץ הקודש. כי תמיד עיני השם אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ולכאורה היה צריך לומר לעולם כי בסוף שנה מיד מתחילה שנה חדשה.

אלא שהארץ הזו מכוונת כנגד הארץ העליונה ארץ החיים וכל שנה יורד אור חדש לעולם להמשיך שפע מהארץ העליונה המכוונת כנגד החכמה. וכל שנה בערב ראש השנה מסתלק האור הקודם למקורו ושורשו ויורד אור חדש ונעלה יותר ולכן מרשית השנה כתיב חסר כי ראשית ולא כל הראשית. ולכן הפסוק משתמש בביטוי עיני כמו ספירת החכמה עיני העדה, ואויר של ארץ ישראל מחכים. ואור זה יורד לעולם בזכות התפילות ועבודת התשובה בעשרת ימי תשובה.

==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4738/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ג|פרק י"ג]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן ט"ז

2020-11-26T19:04:57Z

אור וחיות: הרחבה

{{תניא}}
'''פרק ט"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי גם כאשר הוצאות ה[[פרנסה]] התצמצמו, על האדם לתת [[צדקה]] לעניים שאין להם אפילו ממון לאכול, ועל האדם להקדים את צרכיו הבסיסיים של ה[[עני]] למותרותיו הוא.

==מבוא לפרק==
אגרת זו נשלחה לקהילה מסוימת שהוכתה בפרנסתה והחלה מתוך הכרח לקמץ בנתינת הצדקה. והרבי מעורר אותם להמשיך לתת צדקה ובהרחבה.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ז}}}}

==סיכום הפרק==
ליתן ביד מלאה ועין יפה לכל הצטרכות ההכרחיים האביונים אשר ענייהם נשואות אלינו ואם אנו לא נרחם מי ירחם:

ולא אמרו חייך קודמים רק כשביד אחד קיתון מים המספיק רק לאחד אבל כשביד אחד יש מחסור בבשר ויין וכל מיני תענוגות ואצל השני חסר לחם לפי הטף ועצי הסקה בקרה בוודאי שאין חייך קודמים לחיי אחרים.

ועוד שלא יזדקק המקמץ מהצדקה לידי צדקה וכן כולם זקוקים לרחמי שמים ועוד שאנו מאמינים שהצדקה היא כהלוואה להקדוש ברוך הוא והעיקר שלא יבוא חס ושלום לידי עונש על כך.

==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4765/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]