חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אברהם גד ונקרט

2024-09-01T21:49:57Z

אורח לרגע...: יצירת דף עם התוכן "ראיה לסתור? מופיע עליו שכ"ק רבינו התבטא עליו שהיה מן '''העובדים''', ובהערה שם הוא דוגמא '''למשכילים'''? --~~~~"

ראיה לסתור?

מופיע עליו שכ"ק רבינו התבטא עליו שהיה מן '''העובדים''', ובהערה שם הוא דוגמא '''למשכילים'''? --[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 00:49, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 00:49, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

ספר המאמרים תרס"ג

2024-08-29T20:55:22Z

אורח לרגע...:

[[קובץ:סה"מ תרס"ג הוצאת תשפ"ד.jpeg|250px|ממוזער|ספר המאמרים תרס"ג - ההוצאה החדשה (תשפ"ד)]]
'''[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] [[תרס"ג]]''' הוא ספר [[מאמרי דא"ח|מאמרי הדא"ח]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], שאמרם או כתבם בשנת תרס"ג.

== אודותיו ==

הספר מכיל את כל מאמרי הדא"ח משנת תרס"ג של אדמו"ר הרש"ב, וכן הנחות, שיחות ורשימות משנה זו שנרשמו ע"י בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]].

== הוצאות הספר ==

המאמר ד"ה "והוא עומד עליהם" תרס"ג נדפס בקונטרס בפ"ע ע"י [[הרבי]] בשנת [[תשי"ג]], עם הערות מהמו"ל.

בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו מאמרי שנה זו ב"ספר המאמרים [[תרס"ג]]-[[תרס"ד]]". בשנת [[תשנ"ד]], לאחרי שנמצאו מאמרים נוספים משנה זו ומהשנה שאחריה, חולק הספר לשני חלקים: כרך אחד משנת תרס"ג, והשני משנת תרס"ד.

בהמשך השנים הגיע לידי [[מערכת אוצר החסידים]] 'בוך' - ספר בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]] הכולל [[הנחות]] שלו מהמאמרים משנת תרס"ג, ואף כאלו מאמרים שקיומם לא היה ידוע, ונדפס בשנת [[תשס"ג]] על ידי [[קה"ת]] בשם "ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב'"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/ספר_המאמרים_תרס%22ג_-_חלק_ב'.pdf ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב'], ברוקלין, [[תשס"ג]].}}.

=== המהדורה החדשה ===

בשנת [[תשפ"ד]] נדפסה מהדורה החדשה, בה נסדרו מחדש הספרים ותוקנו טעויות רבות משתי הכרכים.

בהוצאה החדשה, שתי הכרכים שולבו לכרך אחד, הכולל את המאמרים ע"פ כתי"ק אדמו"ר הרש"ב, ההנחות כפי שנדפסו בחלק ב', וההוספות משתי החלקים - כל זאת בתוספת מפתחות מפורטים{{הערה|מתוך ה"פתח דבר" למהדורה החדשה - ספר המאמרים תרס"ג (ברוקלין, [[תשפ"ד]]).}}.

בהתאם לכך, נשתנו מספרי העמודים, כאשר בשולי העמודים מופיעים העמודים כפי שנדפסו בהוצאות הקודמות דח"א וח"ב.

== שנת תרס"ג ==

בשנה זו הייתה השהות הארוכה ביותר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב באוסטריה. הרבי שהה שם קרוב לחודשיים ימים, מ[[י"ד שבט]] עד סוף השבוע הראשון של [[חודש ניסן]]. יחד שהה עמו בנו יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בהתוועדויות [[שבת]] [[פרשת שמיני]] ושבת [[פרשת תזריע]] [[תשד"מ]], אמר הרבי מלך המשיח שליט"א שבשנת תרס"ג הונחו היסודות ל"[[המשך תער"ב]]"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ז ע' 275.}}:

"פעם נסע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר לווינה. כדרכם, התאכסנו במלון כל אחד בחדר בפני עצמו, ונוסף לכך חדר משותף לשניהם. כאשר נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר - ראה את כ"ק אדמו"ר נ"ע יושב על הספה, עיניו פתוחות, ואינו מבחין מה נעשה מסביבו.

כעבור שעה נכנס שוב וראה שממשיך לשבת באותו מצב מבלי לנוע, וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים - שנכנס לחדרו וראה שיושב בלי נוע כמקודם, וכן ישב על מקומו במשך שעות אחדות שקוע במחשבתו, כמי שנמצא בעולם אחר.

לאחר שהתעורר - לא ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' - כפי שהיה מובן מאופן השאלות ששאל אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ענינים צדדיים, כדי שעל ידי זה יתברר לו איזה יום היום, ובאיזה מקום נמצאים.

כמובן שכ"ק מו"ח אדמו"ר עשה עצמו כמי שאינו משים לב לכך, והשיב לו על שאלותיו מבלי שיהיה ניכר שהוא מכיר מצבו המיוחד.

ויש אומרים שלאחרי זמן גילה כ"ק אדמו"ר נ"ע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שעניני ה[[חסידות]] שבהם התבונן באותם שעות היו היסוד להמשך תער"ב הידוע".

== ראו גם ==
* [[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב]]
* [[הנחה]]

== קישורים חיצוניים ==

'''ההוצאה הישנה''':
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/ספר_המאמרים_תרס%22ג_-_חלק_א'.pdf ספר המאמרים תרס"ג ח"א (הוצאת תשנ"ד)]
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/ספר_המאמרים_תרס%22ג_-_חלק_ב'.pdf ספר המאמרים תרס"ג ח"ב (הוצאת תשס"ג)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|ס"ג]]

שיחה:עיר הנדחת

2024-08-29T20:31:58Z

אורח לרגע...: יצירת דף עם התוכן "בחידושו של הרבי (ח"ט ראה ב) סו"ס - גם לאחר פנימיות העניינים כיצד בי"ד ידעו שאכן עשו תשובה (ונעקר וכו') ע"מ לפוטרם מדין עיר הנדחת? וכן מ"ש צדיקים ממונם (של צדיקים)? ואשמח לשמוע דעת המעיינים בכ"ז. [ידוע למישהוא על מקום בו ניתן לברר דברים מסוג זה?] ייש"כ.--~~~~"

בחידושו של הרבי (ח"ט ראה ב) סו"ס - גם לאחר פנימיות העניינים כיצד בי"ד ידעו שאכן עשו תשובה (ונעקר וכו') ע"מ לפוטרם מדין עיר הנדחת?
וכן מ"ש צדיקים ממונם (של צדיקים)?
ואשמח לשמוע דעת המעיינים בכ"ז.
[ידוע למישהוא על מקום בו ניתן לברר דברים מסוג זה?]
ייש"כ.--[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 23:31, כ"ה באב, ה'תשפ"ד 23:31, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

חב"דפדיה:הומור

2024-08-29T11:50:39Z

אורח לרגע...: /* אצל רבותינו נשיאנו */

{{קיצור דרך|[[חב:ה]]}}
מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוטון|כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן.}}}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "[[שלום עליכם]]" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…{{מקור}}
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה{{הערה|מעובד מדברי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה{{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?!{{הערה|משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
[[קובץ:עז.jpg|ממוזער|160px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.{{מקור}}
*יהודי שעבר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.{{מקור}}

==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרופשיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים, המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…

==שונות==
===מבחן חובה===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.

===טיפים איך להילחם על ערך===
* אמרו ש'''בסוף יהיה כאן חב"דפדיחה''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>6}}
* אמרו ש'''כל ערך הוא בן יחיד!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
* אמרו כך:'''תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
* אמרו כך: '''כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך)''' - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
* חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה''' - הוא יהיה חייב להתגונן. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>8}}
* אמרו כך: '''אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>9}}
* אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!''' - סגולה בדוקה ומנוסה. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>10}}

===עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}===
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]

===עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך===
*[[טמטום המוח]] - למשתמשים בעלי טמטום המוח

===פניני לשונו של [[משתמש:שלום עליכם|שולם עליכם]] בנוגע לויקיקליפה===
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], [[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]], והעיקר, הברכה העיקרית: [[חב"דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת.

הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:סידור&oldid=69611 כאן].

===הפניות שלא תחפשו===
*[[נמוקי שזבנ"י]]
*[[מנ"א]]

{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-08-28T11:49:03Z

אורח לרגע...: /* כלל מול פרט */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::אם עושים את זה, לדעתי כדאי תבנית נפרדת לכל עניין (לידה ופטירה). לגבי נישואין אני די מפקפק בחשיבות העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ד 18:10, 28 באפריל 2024 (IDT)

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)
:::[[א|אורח לרגע...]] לדמויות שצמחו יכתְבו בערכם את עברם, בעיתו ובזמנו... אנו לא נותנים אינפורמציה מסוג "ישיבה זו אירחה בקירבה למשך שנה מספר "גדולים" עתידיים..." והענין מובן. אני עם ר' [[א|יוסף בן מלמד]] --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:14, ז' בניסן, ה'תשפ"ד 17:14, 15 באפריל 2024 (IDT)
::::מסכים, לדעתי גם ר"מ או משפיע שלימד רק שנה בישיבה אין טעם לכתוב בערך על הישיבה את זה. ערך על הישיבה צריך להכיל פרטים מהותיים ומשמעותיים, איש צוות חולף בד"כ לא מטביע חותם ולא מהווה חלק משמעותי מהיסטוריית הישיבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:50, 24 באפריל 2024 (IDT)

==תקלות באתר - 4? 5? כבר לא סופר... ==
התקלות באתר כבר בלתי נסבלים. {{א|שיע.ק}} הושיעה נא! אולי יחוס אולי ירחם... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:30, 18 באפריל 2024 (IDT)
:ב"ה {{א|Men770}} לקח על עצמו את משימת השדרוג זה יקח עוד זמן, אבל לפחות אני יכול לבשר על אור בקצה המנהרה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:44, 24 באפריל 2024 (IDT)
::תזכורת.... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:30, 8 במאי 2024 (IDT)

==שיוך לקטגוריית משפחות==
עד כמה שידוע לי אין כללים רשמיים לשיוך אישים לקטגוריית משפחה. למשל "מנחם כהן" שנישא לרעייתו לבית "לוי", הוא ובניו יכללו גם בקטגורייה של משפחת לוי. אך השאלה שלי היא על חתניו של כהן - ונכדיו, האם גם הם יכללו בקטגוריה של משפחת לוי? היכן עוברים הגבולות? האם גם אדם שאימו של סביו הייתה ממשפחת "לוי" ניתן לשייך אותו לקטגוריה הזו? סתם שאלה קטנה עם משמעות גדולה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 03:09, 16 במאי 2024 (IDT)
:גם לי מאוד מציק העניין, הרבה קטגוריות צריכות להימחק לפי כלל זה שעדיין לא כתוב. לדעתי קטגוריה צריכה לכלול '''רק''' אנשים ששמם הוא כשם הקטגוריה, לא חתנים, ודאי לא נכדים (למעט אנשים ששינו את שם משפחתם). כבר חשבתי מזמן ליצור מספר כללים להוספת ויצירת קטגוריות אך עדיין לא עלה בידי, אולי אעשה זאת בהזדמנות קרובה. אם תוכל אתה ליצור את הכללים, אודה לך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:48, ח' באייר, ה'תשפ"ד)
::לא זוכר להצביע איפה בדיוק הכלל נכתב, אבל אם אני זוכר נכון כבר היה בו דיון והכלל שנקבע היה שכותבים רק דור אחד קדימה, כלומר בקטגוריה של משפחת פינסון לדוגמא, יכללו גם החתנים ששם הנעורים של רעייתם הוא משפחת פינסון, כי הקשר שלהם לקטגוריה הזו הוא ישיר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:24, ח' באייר, ה'תשפ"ד 08:24, 16 במאי 2024 (IDT)
:::באמת הגיע הזמן להוסיף ולעדכן את הקווים מנחים לכתיבת ערכים, שהם או לא מעודכנים או שלא מפורטים... מתייג {{א|שיע.ק}} שכמובן צריך את הסכמתו למהלך כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:23, 16 במאי 2024 (IDT)
::::שלום חברים, מסכים עם הצורך להגדיר. לא יודע מה נכון יותר עם חתנים או בלי, פורטו כאן נימוקים לכאן ולכאן. אפשר להצביע ולעשות כדעת הרוב. (נ.ב. לא צריך הסכמה שלי. אבל בדברים מהותיים כאן כדאי להתייעץ עם מפעילים או משתמשים ותיקים). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשפ"ד
:::::כעת בדרך כלל הקטגוריות כוללות חתנים אך לא בניהם וזו גם דעתי הכלל הזה גם לא יחייב מחיקה מסיבית מקטגוריות וגם לא מחיקה מסיבית של קטגוריות כי נראה שרוב עורכי חב"דפדיה מודעים לכלל הזה גם אם הוא לא נכתב במפורש [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט' באייר 16:46, 17 במאי 2024 (IDT)
::::::אכן דובר על זה באולם דיונים בעבר. יש לכלול גם חתנים בקטגוריה ולא רק בנים. לקבלת תוצאה לפי שם משפחה מדויק בלבד קיים דפי פירושונים על משפחות. וכדאי שגם שם הכלל יהיה כמו בקטגוריות, שכשיש יותר מ-5 ערכי אישים עם שם משפחה זהה יהיה ניתן ליצור דף פירושונים. אני מסכים שבדוגמא שהובאה (קטגוריה משפחת כהן וכד') יהיה קצת בלאגן ואולי אפשר להחריג אותה, אבל שאר האתר יהיה יחסית קל לחיפוש קרובים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 22:20, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::::דיברו על זה לפני כמה חודשים ואמרו לכתוב בנים שהתחתנו וחתנים!--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 22:33, 25 במאי 2024 (IDT)

== שדרוג מהירות==

שלום חברים, השדרוג אתמול היה פעולה אחת כהקדמה לשדרוג כללי שממנו יסתעפו פרטי שדרוג שונים. באופן כללי נעשתה פעולה של הכנסת שירות (קלאודפלייר) שתפקידו לשדרג ולזרז את פעולת האתר. המתכנת ציין שבגלל שהאתר בנוי על התוכנה הייחודית של ויקי (ששונה ממרבית האתרים), הוא לא בטוח מה תהיה ההשפעה. אשמח לשמוע גם מכם האם אתם מרגישים שינוי שיפור בגלישה באתר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ד 22:06, 23 במאי 2024 (IDT)

:א.דוקא אני חושב שזה יותר נהיה גרוע כי מתי שאני עורך ואני שומר זה כותב שיש שגיאה. ב. מה עם מה שדיברנו על מספר הצפיות בדפים שיהיה אפשר לראות זאת באתר? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:24, 23 במאי 2024 (IDT)
::א. תודה רבה על ניסיון השיפור. ב. בהמשך למה שכתב לעיל משתמש [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]], אכן העבודה ב[[חב"דפדיה]] נהייתה יותר איטית וקשה, כשאני בא לשמור ערך, אני צריך ללחוץ כמה פעמים שמירה עד שבאמת ישמר. בברכה לבשורות טובות <font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">[[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 23:31, 23 במאי 2024 (IDT)
אני לא ראיתי שהיא איטית תודה[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 00:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד 00:43, 27 במאי 2024 (IDT)
===סקר דעת קהל===
תודה על התגובות, במוצ"ש (ליל ל"ג בעומר) בוצע שדרוג שדרוג אחר - שדרוג של השרת, חשוב לנו מאוד לדעת האם אתם רואים שיפור כעת ממוצ"ש ואילך.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשפ"ד 16:16, 26 במאי 2024 (IDT)
:מן הסתם החברה היו עסוקים בתהלוכות ב"ה, עדיין אשמח לעדכון מכל משתמש שיכול לכתוב, האם וכמה אתם רואים שינוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשפ"ד 19:32, 27 במאי 2024 (IDT)
::נטען יותר מהר--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 20:49, 27 במאי 2024 (IDT)
:::{{שכויח}} על ניסיונות השדרוג. אצלי זה עדיין איטי לפעמים, עם כי פחות גרוע ממה שהיה לפני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 21:48, 27 במאי 2024 (IDT)
::::רציתי להתייחס להודעה הזו כבר שבוע שעבר (בפסקה הקודמת) אך לא עשיתי זאת כדי לוודא שבאמת יש פחות תקלות, האתר הרבה יותר מהיר ב"ה מאשר בעבר, פחות נתקע ויותר זורם, לדף השינויים האחרונים לוקח כ-8 שניות להיטען (עדיין יחסית איטי, אך סביר), מה שבעבר לקח יותר זמן. ישר כח גדול שיע {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, כ' באייר, ה'תשפ"ד)
:::::האתר אכן מהיר יותר. יישר כח. אגב, בשינויים האחרונים זה תלוי כמובן כמה שינויים מוגדר לך שתראה. אצלי מוגדר ל-50 ונפתח לחלוטין תוך כ-4 שניות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:55, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 03:55, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::באמת היה לי בראש לבדוק תוך כמה זמן נטען הדף כשמוגדר 50 שינויים, אך נשכח ממני (אצלי מוגדר 1000), ישר כח אליהו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:17, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:::::::אכן העבודה באתר כעת הרבה יותר מהירה! תודה רבה! [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 22:29, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::::ייש"כ, הרב שייע! {{חיוך רחב}} בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 23:25, 29 במאי 2024 (IDT)

==סמל חב"דפדיה==
מדוע הסמל כולו בירוק (עשרת המבצעים) והמזוזה צבעוני? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:08, כ"ג באייר, ה'תשפ"ד
:כי זה שעשה אחד המשתמשים שלנו. למיטב זכרוני לא מדובר היה בגרפיקיאי שזה מקצועו... אפשר להציע סמל חדש ומשודרג [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ד 02:53, 2 ביוני 2024 (IDT)
::הגיע הזמן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:13, כ"ה באייר, ה'תשפ"ד.
==משחיתים חדשים==
לאחרונה הגיעו משחיתים חדשים לאתר. בבקשה {{מפעילי מערכת}} לוודא שהאנונימים שמשחיתים בחב"דפדיה יחסמו! לפעמים אף מפעיל מערכת לא באתר, ואז התפקיד שלי זה רק לשים לו אזהרה. {{א|שיע.ק}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} הושיעא נא! ואגב, שיע מתי אתה עושה את אחי מפעיל? בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ז באייר]] [[ה'תשפ"ד]]17:46, 4 ביוני 2024 (IDT)
:נחסם. להבא, נא לא להשאיר הודעה כפולה בשני דפי שיחה ולא לבצע תיוג כפול. נ.ב. האתר לא קרס או משהו.. סה"כ משחית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:05, כ"ז באייר, ה'תשפ"ד)

== תבנית יומית ==

מי יודע למה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&type=revision&diff=688718&oldid=617807 זה] לא שינה את הדף הראשי? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה כוונתך [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:55, 7 ביוני 2024 (IDT)
::לאחר שינוי כזה יש לנקות את המטמון של הדף (ראה כפתור 'רענון העמוד הראשי'), אז השינוי הרצוי יופיע, טיפלתי בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:15, א' בסיוון, ה'תשפ"ד)

== הצעה לפרוייקט ==

הכנסתי היום קישור לוידאו רלוונטי של [[רבי לילדים]] בערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%9D&action=historysubmit&type=revision&diff=692681&oldid=670646 וביום שמחתכם]. אני חושב שאפשר לעשות פרוייקט נפלא וממש מעשיר ומועיל לחב"דפדיה - לקשר את [https://drive.google.com/drive/folders/0B-kak7_gd6siWDhBb3F2TFdfWWM?resourcekey=0-DlMzej0fjLqDNFzG4fSXog הסרטונים] שלהם לערכים רלוונטיים. למשל סיפורים על רביים או על נושאים בעבודת ה', ניגונים ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשפ"ד 12:27, 17 ביוני 2024 (IDT)

== היפך המדיניות! ==

ישנם ערכים רבים הפותחים ב - "הרבי מלך המשיח שליט"א".

[לדוגמה - [[בלתי מוגה]] [[ועד כתבי קודש|ועד כתבי קודש,]], [[מרכז ההפצה ממש]] בפיסקה היסטוריה, [[דברי משיח]], וכהנה רבות.]

ומועתק בזאת ממדיניות ח"פ:"תארי אדמו"רי חב"ד - במרחב הערכים הכללי צריכים להיות אחידים. על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. בשאר הערכים לא יתווספו תארים אלו. לגבי שאר אדמו"רי חב"ד, התייחסות במרחב הערכים תהיה בליווי התואר האחיד: 'אדמו"ר' (ולא 'רבי' ואחרים)".[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 22:52, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 22:52, 20 ביוני 2024 (IDT)

:[[משתמש:0|0]] אתה מוזמן לתקן זאת (אם כי יש דברים שיותר קריטיים לחב"דפדיה, ערך הכתוב בצורה לא אנציקלופדית יותר מציק מתואר לא אחיד). [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:28, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
::ייש"ב.[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 23:48, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 23:48, 22 ביוני 2024 (IDT)

== לכלל יוצרי הערכים ==

לקהלא קדישא, יוצרי הערכים שליט"א.

כאשר אתם מעתיקים ערך מועקיפעדיא תורידו - עכ"פ - את כל המלל הלא - מענין\רעלעוואנטי שמופיע שם. כמו - שם העיר בפולנית, בפורטוגזית ואיזה מושל הקים אותה לפני 546 שנה.

בתקווה להבנה. [[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:20, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 12:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
:אני מניח שזה עוזר לחפש את העיר בגוגל מפות וחבל לדעתי שהורדת בערך [[קוריץ]] אבל אם זה עושה לך טוב אז שיהיה לך לבריאות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד
::{{א|שפי"ץקייט}} גם לדעתי צודק {{א|אליהו ב.}} וחבל להוריד את הפרטים הטכניים וכו' מהערך הנ"ל. אחדד, לא הייתי טורח לחקור ולנסח ולכתוב את המידע הזה, אבל אם הוא כבר זמין וקיים, ובס"ה מוסיף לערך מידע מעשי טכני שאין איתו שום בעיה לרוח וערכי חב"ד. צריך לזכור כל הזמן שהמטרה שלנו הפצת המעיינות. 15:36, 26 ביוני 2024 (IDT)

== עיצוב הדף הראשי ==

ואם אנחנו כבר מתחדשים. אז הגיע הזמן לעיצוב מחודש של העמוד הראשי. מוזמנים להציע הצעות לשיפור על ידי גרסאות בדף הבא: [[עמוד ראשי/עיצוב]]. ולדון עליהם ב[[שיחה:עמוד ראשי/עיצוב]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשפ"ד 12:56, 24 ביוני 2024 (IDT)
:העמוד ראשי באמת חייב שיפוץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:59, 24 ביוני 2024 (IDT)
::אם כבר התחדשות עסקינן, אני חושב שיהיה ממש חזק לשים את העיצוב של וקטור 2022 כברירת המחדל באתר (בדומה למה שעשו בויקליפה) במקביל להחלפת הסמל של חב"דפדיה ו/או עיצוב מחודש של הדף הראשי. מתייג {{א|שיע.ק}} (בתקווה שלא נמאס לך כבר מהתיוגים החוזרים ונשנים ...) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:16, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם כבר מתחדשים.... האם רק אצלי האתר כ"כ איטי? כמעט ולא ניתן לערוך בו! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:43, ט' באב, ה'תשפ"ד 21:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::::לא רק אצלך וזה כבר הרבה זמן. זו הסיבה שאני לפחות עורך רק בדפי שיחה אין לי עצבים לערוך ערכים שלמים בשביל שהכל ימחק לי אחרי זה... אומרים שהמתכנת לא מצליח לטפל בבעיה הזו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 22:00, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== דרושים לחב"דפדיה באנגלית ==

{{חב"דפדים פעילים}}, ב"ה חב"דפדיה באנגלית בהקמה. בשלב זה היא לא פתוחה לציבור הרחב. דרושים לנו בדחיפות משתמשים שיודעים לפחות אנגלית בסיסית כדי לקחת חלק במיזם האדיר הזה. תחשבו אם חב"דפדיה בעברית יצרה כזו מהפכה, מה תעשה חב"דפדיה באנגלית... בזמן שכיום רוב היהודים עדיין לא דוברי עברית, שלא לדבר על הגויים.

ב"ה יש לנו כבר לפחות משתמש אחד שמתרגם ערכים ברמה גבוהה ומקצועית.

מה אנחנו מחפשים?

א. משתמשים שמכירים איך אתר ויקי צריך להיות בנוי, תבניות, תמונות וכו'. לצורך כך לא נדרש ידע רציני באנגלית מספיק ידע בסיסי בלבד. במיוחד בשלבי ההקמה של האתר זה נחוץ מאוד. (תרומות כאלו אפשר לעשות גם עם גוגל טרנסלייט).

ב. משתמשים שיודעים לכתוב אנגלית ברמה טובה ומקצועית. (כמובן שלא שייך לכתוב ערכים באנציקלופדיה עם גוגל טרנסלייט וכו').

כל מי שמתאים או שיכול לרתום לעניין אנשים אחרים, נא לפנות אלי במייל או בטלפון +972548147703 shia.wik - gmail.com [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 00:54, 26 ביוני 2024 (IDT)

== ויקיטקסט חבד ==

מה קורה עם המיזם ויקיטקסט חבד?
איך הוא עדיין לא קם?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד
:הוא קם רק שלא פרסמו לציבור קישור
::{{א|ד.ר}} הנה קישור [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר] [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ד בסיוון 15:57, 30 ביוני 2024 (IDT)
הפרסום בשלב ראשון הוא רק ל'מעגל הפנימי' אם וכאשר האתר יהפוך לראוי לפרסום בעז"ה, הוא יפורסם וכמובן גם נקשר אליו מכאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:43, 1 ביולי 2024 (IDT)

== עם מי הסיפור הזה? ==

חסיד הלך ליד הגבול. פגש אותו השומר ושאל אותו בכעס: מי אתה, מהיכן אתה מגיע ולהיכן אתה הולך?
ניגש אלי החסיד ושאל אותו: כמה אתה מקבל לשעה? 6 רובל, ענה לי השומר.
"אשלם לך כפליים, ובלבד שתשאל אותי כל יום שאלה זאת"!

עם מי היה הסיפור? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:55, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ד 17:55, 1 ביולי 2024 (IDT)
:בחיפוש ברשת מצאתי רק את הטקסט הבא, ציטוט:
מי אתה? מה אתה עושה כאן ולאן אתה הולך?

מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
"אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?"
"עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?"

(סיפור חסידי עממי)
:סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:42, 1 ביולי 2024 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:19, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
:אני שמעתי סיפור זה מסופר על הבעש”ט הק’, שהיה הולך למקווה מוקדם בבוקר ובדרך פגשו יהודי מסויים, וביניהם התנהל השיח הנ”ל[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 22:23, ו' בתמוז, ה'תשפ"ד 22:23, 12 ביולי 2024 (IDT)

==הצבעה על סמליל חדש!!!==
הדיון וההצבעה תתקיים כאן: [[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 15:33, 26 ביוני 2024 (IDT)
:בהתרגשות ובשמחה מעדכן שהתחדשנו. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. לא היינו מגיעים לתוצאה הנאה הזו בלעדיכם. נ.ב. לסמל יתווסף בעז"ה 'ב"ה כדי שהוא יופיע בראש כל דף שלנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 23:24, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::איך זה שבמחשב כבר מופיע הסמל החדש, ובפלאפון בתצוגת מחשבים עדיין הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:12, י' באב, ה'תשפ"ד
:::צריך לנקות את המטמון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י' באב, ה'תשפ"ד)
::::לא עזר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:44, י' באב, ה'תשפ"ד
:::::מזל טוב! להעיר, שצריך להוסיף כעת ב"ה באופן כל שהוא, מה שהיה בסמליל הישן וכעת 'נפל'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:58, י' באב, ה'תשפ"ד 21:58, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::אצלי גם בפלאפון בתצוגת מחשב יש את הסמליל החדש. הוספתי ב"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשפ"ד
:::::::יישר כח גדול! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:05, י"א באב, ה'תשפ"ד 08:05, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::::למה עדיין מופיע אצלי הסמל הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:22, ט"ו באב, ה'תשפ"ד
:::::::::נראה לי רק אצלך זה ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:07, ט"ו באב, ה'תשפ"ד)
::::::::::הסתדר ב"ה. כיף לעבוד ולראות את הסמל החדש והמקצועי. יישר כח גדול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, י"ז באב, ה'תשפ"ד

== ישר כח ==

ישר כח על השדרוג בפופאפ! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:30, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
:אציין שלפעמים מוצג הפופאפ הישן, ולעיתים גם זה וגם זה... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:31, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
::הפופאפ הישן היה זמני כברירת מחדל עד שתותקן ההרחבה. כעת הורדתי אותו מברירת מחדל. מי שעדין נפתח לו שניהם ורוצה רק את החדש או להיפך מוזמן לגשת ל{{העדפות|גאדג'טים}} ולהוריד/להוסיף את ה-V ליד הפופאפ. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל (כלל מול פרט)? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה חט"ז תרומה ד), שאינו מבואר דיו וכו)?--אורח לרגע... -

שיחה:בית שמאי ובית הלל

2024-08-28T11:46:40Z

אורח לרגע...: /* כלל מול פרט */ פסקה חדשה

פע.. מאוד התאכזבתי זה הרי קצרמר, אין כאן כמעט כלום. להבנת דבררי השווה עם ויקיפדיה (אם אין לך JNET או משהו אחר) [[משתמש:בר מצרא|בר מצרא]] - [[שיחת משתמש:בר מצרא|שיחה]] 19:38, 3 במאי 2011 (UTC)
:השאלה היא אם אתה הולך אחרי איכות או כמות. דברי הרבי, המובאים בערך, בקיצור נמרץ, הינם בבחינת מועט המחזיק את המרובה, והם מתמצתים את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בכל הש"ס. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 19:46, 3 במאי 2011 (UTC)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה, שאינו מבואר דיו וכו)?--[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:46, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 14:46, 28 באוגוסט 2024 (IDT)

בית שמאי ובית הלל

2024-08-28T11:44:53Z

אורח לרגע...: /* כלל ופרט */

[[קובץ:הלל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון הלל הזקן]]
[[קובץ:שמאי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבורת כלתו של שמאי מעל נחל [[מירון]]. יוחס בטעות לשמאי ואשתו שנקברו במערה מתחת למבנה קבורה זה]]
"'''בית שמאי'''" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של [[שמאי הזקן]], ו"'''בית הלל'''" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של [[הלל הזקן]]. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות. תקופת פעילותם של שני הבתים מקבילה פחות או יותר לתקופת חורבן [[בית המקדש השני]].

בכל המחלוקות בין בית הלל לבין בית שמאי נקבעה ה[[הלכה]] לדורות כבית הלל. קביעה זו נכונה פרט להלכות בודדות המוזכרות ב[[תוספות]] ב[[מסכת סוכה]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שבת]], שבהן נקבעה הלכה כבית שמאי.

ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
==שורש נשמתם==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

{{ציטוטון|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}

== בכח ובפועל ==

אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה|משנה עוקצין ג יא}}, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.

ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה|גמרא שבת כא ב}}, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.

ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|משנה ברכות א א}} לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.

== כלל ופרט ==
{{להשלים}}
בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה|1=לקוטי שיחות חט"ז שיחה ד' לפ' תרומה [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.

== חומרות וקולות ==

לרוב, כאשר בית שמאי נחלקים עם בית הלל, בית שמאי הם המחמירים, ואילו בית הלל הם המקילים. הסיבה לכך היא מכיון ששורש נשמתם של בית הלל היה מ[[מידת החסד]], בניגוד לבית שמאי ששורש נשמתם היה מהגבורות ו[[מידת הדין]], ובעולם זה קשה מאוד להקל.{{הערה|1=[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&hilite=572115ed-d938-4db0-b6e6-4cb4f1291300&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=123 במדבר].}}

מובא בגמרא כי בית שמאי היו חריפים, ואילו בית הלל היו עלובים, ולא עוד שלא היו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם, ולכן הלכה כמותן. רואים, שענין של עליבות והכנעה, למרות שענין העליבות היה בתורה עצמו, יש בכך מעלה על מי שיודע טוב יותר, מכיון שאז יש את הענין של "והויה הולך לפניהם" הנמשך מענין הביטול, ולכן הלכה כמותם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשט"ו]] [[תשט"ז]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4584&hilite=e9e1365b-9b52-4759-94e2-2a2f3d41a434&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=106 עמ' פה].}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:הזוגות]]

שיחת משתמש:אורח לרגע...

2024-08-27T12:03:21Z

אורח לרגע...: /* אשמח להבין */

{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:57, ג' בניסן, ה'תשפ"ד)
==מייל==
יש לך מייל? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:09, 1 ביוני 2024 (IDT)
:ח"ו ח"ו.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 18:13, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 18:13, 20 ביוני 2024 (IDT)

==תודה==
על עריכותיך המועילות בחבדפדיה!!! המשך כך!!! אקווה שלא תהיה אורח לרגע. {{קריצה}} בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:13, 25 ביולי 2024 (IDT)

==אשמח להבין==
שלום וברכה, אשמח להבין מה פשר עריכותיך היום בדפים [[בטאון חב"ד]], [[שיחה:שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[שיחה:ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:40, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ד)
: מצטער על עיכוב המענה באם עדיין מוקשה לכת"ר - יבאר מהו תוכן קושייתו {{לא חתם|אורח לרגע...}}
::תפסיקו להעתיק כתבות! כך כתבת ב[[שיחה:שלמה אהרון קזרנובסקי]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:37, ח' באב, ה'תשפ"ד)
:::אם היית רואה את מה שהיה כתוב בגוף הערך, ואח"כ את תיקוניי, היית מבין... --[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 15:03, כ"ג באב, ה'תשפ"ד 15:03, 27 באוגוסט 2024 (IDT)

שיחת משתמש:אורח לרגע...

2024-08-11T16:01:51Z

אורח לרגע...: /* אשמח להבין */

{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:57, ג' בניסן, ה'תשפ"ד)
==מייל==
יש לך מייל? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:09, 1 ביוני 2024 (IDT)
:ח"ו ח"ו.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 18:13, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 18:13, 20 ביוני 2024 (IDT)

==תודה==
על עריכותיך המועילות בחבדפדיה!!! המשך כך!!! אקווה שלא תהיה אורח לרגע. {{קריצה}} בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:13, 25 ביולי 2024 (IDT)

==אשמח להבין==
שלום וברכה, אשמח להבין מה פשר עריכותיך היום בדפים [[בטאון חב"ד]], [[שיחה:שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[שיחה:ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:40, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ד)
:: מצטער על עיכוב המענה
באם עדיין מוקשה לכת"ר - יבאר מהו תוכן קושייתו

בטאון חב"ד

2024-07-28T12:23:01Z

אורח לרגע...: /* ראה גם */

[[קובץ:בטאון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון ה-29 שיצא לאור לקרא [[י' שבט]] [[תשכ"ז]]]]

== כתבים ==
*הרב [[טוביה בלוי]] - עריכה, תרגומים, ליקוטים, וסקירת ספרות חב"דית
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]] - עריכת הבטאון, ופרקים בתולדות החסידות
*הרב [[אוריאל צימר]] - חדשות ודיווחים מחצר הרבי
*הרב [[מאיר צבי שטיינמיץ]] (צבי יאיר) - פזמונים
*הרב [[יוסף יהודה מרטון]] - סקירת ניגוני חב"ד
*הרב [[עדין שטיינזלץ]] (אבן ישראל) - מאמרי הגות
*הרב [[זאב דב סלונים]] - מושגים ומוסדות חב"דיים
*הרב [[אורי בן שחר]] - מהעורכי הביטאון ועורך מדור "חסידי חב"ד ותפקידם"
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - זכרונות מה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]

==קישורים חיצוניים==
'''הגליונות באתר היברובוקס''':

'''תשט"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 (י) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25102&pgnum=1 (יא) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25103&pgnum=1 (יב) ח"י אלול].
'''תשי"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25104&pgnum=1 (יג) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&pgnum=1 (יד) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25106&pgnum=1 (טו) ח"י אלול].
'''תשי"ח''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25107&pgnum=1 (טז) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26170&pgnum=1 (יז) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26169&pgnum=1 (יח) ח"י אלול].
'''תשי"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&pgnum=1 (יט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25109&pgnum=1 (כ) כ"ד טבת] • (כא) י"א-י"ג [[ניסן]] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25110&pgnum=1 (כב) חג השבועות] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25111&pgnum=1 (כג) ח"י אלול].
'''תשכ"ד''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25112&pgnum=1 (כד) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&pgnum=1 (כה) ח"י אלול].
'''תשכ"ה''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25114&pgnum=1 (כו) ח"י אלול].
'''תשכ"ו''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25115&pgnum=1 (כז) י"א-י"ג ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25116&pgnum=1 (כח) ח"י אלול].
'''תשכ"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25117&pgnum=1 (כט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25119&pgnum=1 (ל) ח"י אלול].
'''תש"ל''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25120&pgnum=1 (לא) ח"י אלול].
'''תשל"א''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&pgnum=1 (לב) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&pgnum=1 (לג) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&pgnum=1 (לד-לה) מנחם אב, גליון מוגדל].
'''תשל"ב''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&pgnum=1 (לו-לז) י"א ניסן, גליון מוגדל].
'''תשל"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&pgnum=1 (לח-לט) יו"ד שבט, גליון מוגדל] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=1 (מ) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&pgnum=1 (מא) י"ב-י"ג תמוז].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

בטאון חב"ד

2024-07-28T12:18:26Z

אורח לרגע...:

[[קובץ:בטאון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון ה-29 שיצא לאור לקרא [[י' שבט]] [[תשכ"ז]]]]
'''בטאון חב"ד''' הינו רבעון חב"די שיצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ושימש במה לפירסום פעולות אנ"ש והתמימים ברחבי הארץ. הגליון הופיע בין השנים [[תשי"ב]]-[[תשל"ג]].

==ייסוד הגליון==
הבטאון נוסד בשנת [[תשי"ב]] כבמה לדיווח הפעילות החב"דית ברחבי הארץ, ופרסום חדשות מחצרו של הרבי והפצת תורתו והגותו.

המוציאים לאור פעלו בתור 'ממשיכי הדרך' של בטאון '[[התמים]]' שיצא לאור ב[[ורשה]] על ידי מזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ופעלו מתוך אותם מטרות וקווים מנחים של אנ"ש שהוציאו לאור ב[[ארצות הברית]] את '[[קובץ ליובאוויטש]]'. הוצאת הבטאון לוותה בעידוד רב מהרבי, ופעמים רבות שלח הרבי 'דמי השתתפות' בהוצאות הכספיות של המוציאים לאור.

ההדפסה וההוצאה לאור נמשכו שבע שנים עד שנת [[תשי"ט]] במהלכם הודפסו תשע עשרה גליונות, ולאחר מכן מסיבות שונות פסקה הדפסתו. רק ארבע שנים לאחר הגליון של י' שבט תשי"ט, חודשה ההוצאה לאור כשהקובץ עובר מספר מתיחות פנים ושינויי תוכן.

הוצאתו לאור של הגליון נמשכה עשר שנים נוספות עד לסגירתו הסופית בהוראתו הישירה של הרבי.

===סגירת הגליון===
הגליונות שהתפרסמו בשנת תשל"ב, היו גדושים בתוכן, וכללו כשמונים עד מאה עמודים כל אחד. מטבע הדברים, ריבוי החומר גרע מהאיכות הקפדנית שנשמרה עד אז על ידי חברי המערכת, והרבי לא היה שבע רצון מכך. במכתב שנשלח על חברי המערכת, כתב הרבי במילים חריפות "שכנראה אין המערכת עורכת כלל את החומר", והורה במילים ברורות שאין להמשיך בהוצאה לאור עד שימצאו אדם שיהיה אחראי על העריכה של החומר המתפרסם בבטאון, ועד אז - יפסיקו את ההוצאה לאור{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כז, עמוד תצג.}}.

חברי המערכת הזדרזו לקיים את הוראתו של הרבי ומינו עליהם אדם נוסף שייקח אחריות על עריכת החומר והגהתו בצורה קפדנית, אלא ששנה וחצי לאחר מכן בגליון ה-40 שהתפרסם ב[[חודש ניסן]] תשל"ג, נדפס סיפור לא מבוסס על [[הש"ך]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=20 הסיפור כפי שנדפס בבטאון] {{PDF}}}}.

כאשר הגליון הגיע לידיו של הרבי, הביע הרבי את תמיהתו שהעורך ראה לנכון לאשר את פרסומו של סיפור זה שהינו מופרך ובלתי מתקבל על הדעת{{הערה|לימים נחשף כי מקורו של הסיפור היה בכתבי הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] שבאותה שעה חסידי חב"ד בארץ הצליחו להניח את ידם על הארכיון שהיה שייך אליו, ונדפס בספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי' בעמוד צח.}}, וציין מספר נקודות בהם הסיפור נוגד את ההגיון הפשוט.

בנוסף לסיפור, הרבי ציין שכל אופן העריכה של הגליון סותר את מה שחברי המערכת הבטיחו שכל החומר יעבור הגהה מדוקדקת{{הערה|1=המכתב נדפס ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10817 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כח אגרת יא'תתיז].}}.

בעקבות מכתבו החריף של הרבי, ניסו חברי המערכת לתקן את המעוות, ופרסמו תשובה ותיקון אפשרי למה שנכתב בגליון הקודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&st=&pgnum=46 התגובה כפי שנדפסה בגליון 41].}}, אולם הרבי כתב להם שגם תשובה זו מופרכת, והורה להם בצורה הברורה ביותר להפסיק את הוצאת הגליון עד שיימצא אדם מתאים שיכהן כעורך ומבקר ויהיה אפשר לסמוך על עבודתו{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כט, עמוד יט.}}.

לאחר קבלת מכתבו של הרבי, הוצע על ידי חברי [[מזכירות הרבי]] לרב [[ישראל לייבוב]] להציע את התפקיד לרב [[יהושע מונדשיין]], אלא שהרב מונדשיין טען שמכיוון והוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, ממילא אינו מתאים כלל לתפקיד.

בעקבות סיפור זה, הופסקה הוצאתו לאור של הבטאון, כשבסך הכל יצאו לאור 41 עלונים{{הערה|1=סקירת השתלשלות המאורעות שהובילו לסגירת הבטאון, התפרסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה מחגיגת בר המצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין] עמוד 48 ואילך.}}.

==מדורים==
שיחה אגרת מהרבי, יומן מבית חיינו, תירוגמים לפרסומיים חבדיים באידיש (חלק גדול מלקוטי דיבורים, ספר הזכרונות חלק א' ועוד), סקירת מוסדות חב"ד בארץ מפעולות המוסדות החב"דיים ובמיוחד [[צעירי אגודת חב"ד]] ועוד.
*על נגינת - סקירת ניגוני חב"ד בליווי תווים
*ימי האור והקדושה - זכרונות חב"דיים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

== ראה גם ==
[[:קטגוריה:גליונות ועלונים]]

== כתבים ==
*הרב [[טוביה בלוי]] - עריכה, תרגומים, ליקוטים, וסקירת ספרות חב"דית
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]] - עריכת הבטאון, ופרקים בתולדות החסידות
*הרב [[אוריאל צימר]] - חדשות ודיווחים מחצר הרבי
*הרב [[מאיר צבי שטיינמיץ]] (צבי יאיר) - פזמונים
*הרב [[יוסף יהודה מרטון]] - סקירת ניגוני חב"ד
*הרב [[עדין שטיינזלץ]] (אבן ישראל) - מאמרי הגות
*הרב [[זאב דב סלונים]] - מושגים ומוסדות חב"דיים
*הרב [[אורי בן שחר]] - מהעורכי הביטאון ועורך מדור "חסידי חב"ד ותפקידם"
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - זכרונות מה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]

==קישורים חיצוניים==
'''הגליונות באתר היברובוקס''':

'''תשט"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 (י) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25102&pgnum=1 (יא) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25103&pgnum=1 (יב) ח"י אלול].
'''תשי"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25104&pgnum=1 (יג) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&pgnum=1 (יד) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25106&pgnum=1 (טו) ח"י אלול].
'''תשי"ח''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25107&pgnum=1 (טז) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26170&pgnum=1 (יז) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26169&pgnum=1 (יח) ח"י אלול].
'''תשי"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&pgnum=1 (יט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25109&pgnum=1 (כ) כ"ד טבת] • (כא) י"א-י"ג [[ניסן]] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25110&pgnum=1 (כב) חג השבועות] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25111&pgnum=1 (כג) ח"י אלול].
'''תשכ"ד''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25112&pgnum=1 (כד) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&pgnum=1 (כה) ח"י אלול].
'''תשכ"ה''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25114&pgnum=1 (כו) ח"י אלול].
'''תשכ"ו''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25115&pgnum=1 (כז) י"א-י"ג ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25116&pgnum=1 (כח) ח"י אלול].
'''תשכ"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25117&pgnum=1 (כט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25119&pgnum=1 (ל) ח"י אלול].
'''תש"ל''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25120&pgnum=1 (לא) ח"י אלול].
'''תשל"א''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&pgnum=1 (לב) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&pgnum=1 (לג) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&pgnum=1 (לד-לה) מנחם אב, גליון מוגדל].
'''תשל"ב''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&pgnum=1 (לו-לז) י"א ניסן, גליון מוגדל].
'''תשל"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&pgnum=1 (לח-לט) יו"ד שבט, גליון מוגדל] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=1 (מ) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&pgnum=1 (מא) י"ב-י"ג תמוז].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

שיחה:שלמה אהרון קזרנובסקי

2024-07-28T12:10:58Z

אורח לרגע...: /* די */ פסקה חדשה

התמונה הייתה נראית לי לא כל כך במקום. בקושי רואים בה את הרב קזרנובסקי. אנשים מבחוץ יכולים לראות בתמונה את [[הרבי]] בצעירותו ובטעות להחליף... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:38, 14 אוגוסט 2008 (EDT)

== צאצאי בית הרב? ==

נכד שלו הרב שמעון פוזנער מספר שזקנו אמר שהוא התקבל בתומכי תמימים מצד היותו מבית הרב - נין של ר' שלום קזרנובסקי, חתן רבנית מנוחה רחל סלונים,
https://anash.org/dont-send-kids-to-yeshiva/
מעניין לדעת אם יש עוד מסמך לזה ואיך... [[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 00:28, י"ב בחשוון, ה'תשפ"ג 00:28, 6 בנובמבר 2022 (UTC)

== די ==

תפסיקו להעתיק כתבות!--[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 15:10, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ד 15:10, 28 ביולי 2024 (IDT)

שלמה אהרון קזרנובסקי

2024-07-28T12:08:55Z

אורח לרגע...: /* תולדות חיים */

[[קובץ:Kazaranovsky, Shlomo Aharon 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה אהרון קזרנובסקי]]
הרב '''שלמה אהרון קזרנובסקי''' ([[תרנ"ז]]-[[ז' חשוון]] [[תשמ"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הרב קזרנובסקי היה במשך שנים רבות מחשובי החסידים בארצות הברית, שדאג לרכוש עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[770]], וכיהן במשך שנים רבות כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].

הרב קזרנובסקי כיהן גם כחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ועד שומרי שבת ו[[ניחו"ח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:kaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קזרנובסקי יושב באמצע יחד עם הרב [[ניסן נמנוב]]]]
ר' שלמה אהרן קזרנובסקי נולד בשנת [[תרנ"ז]], במוהילוב ע"נ דניעפר.

כשהיה בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש.

כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ נ"ע - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה.

שלמה אהרן לא רצה לחזור, ונכנס לבקר את [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] – אם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. היא שאלה את שם המשפחה וכשענה 'קזרנובסקי', הרבנית אמרה "זעץ זיך אוועק איך וועל אייך דערציילן די יחוס" [תשבו, אני יגיד לכם את הייחוס שלך] והסבירה כיצד הם צאצאי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. וכשאמר שהוא רוצה ליכנס לישיבה והמנהל אמר שלא יקבלו עכשיו, היא אמרה לו שילון בליובאוויטש באותו הלילה, ולמחרת ר' שלמה אהרון קיבל מסר מהמנהל שהוא התקבל לישיבה.

לאחר מכן הרבנית אמרה שהוא התקבל בזכותה, בתנאי שהוא יעשה קידוש בשבילה כל שבת אחר תפילת מוסף, וכך הוה, עד יומה האחרון.

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] משנת [[תרע"א]] עד שנת [[תרע"ז]].

נשא בשנת [[תרפ"א]] לאשתו מרת חיה-פריידא, בתו של ר' [[אשר גרוסמן]]{{הערה|לפני פטירת חֹתנו, ר' [[אשר גרוסמן]] השאיר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] דמי נדוניא עבור בתו, שעדיין לא נישאה. אחרי ה[[הסתלקות]] ב[[ב' בניסן]] [[תר"פ]], עבר סכום זה של מזומנים לידי בנו [[אדמו"ר הריי"צ]].

באותה שעה הציעו לר' שלמה אהרן את השידוך עם בתו הצעירה של ר' אשר. הוא שאל אודות השידוך הזה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], אשר השיבו שיסע לאוהל וישאל אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. וכן עשה.

אחרי שהשידוך יצא לפועל, ובא לבקש ברכה מאת [[אדמו"ר הריי"צ]], מסר לידיו את כספי הנדוניא אשר השאיר ר' אשר לפני פטירתו.}}.

אחרי החתונה גרו איזה שנים ב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ו]] היגרו מ[[רוסיה]] ל[[ארה"ב]].

בשנה הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת 'עין יעקב' ברוטשסטר, [[ניו יורק]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], עמ' קנד}}, אחר כך עבר [[ניו יורק]]. בחורף [[תרפ"ט]] התקבל לרב בבית הכנסת 'בני יצחק', ובית הכנסת 'תפארת ישראל', בשכונת בענסנהוירסט בברוקלין.

במשך כמה שנים התמנה כמזכיר ומנהל אגודת חב"ד ב[[ארצות הברית]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], עמ' קנד}}.

בשנת [[תרח"צ]] נוסדה בברוקלין חברת "אחות תמימים", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה אותו כאחד משלושת המשפיעים - רועים של קבוצת בנות זו{{הערה|אגרת קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' אגרת א'לו}}.

כשניצל [[אדמו"ר הריי"צ]] והגיע ל[[ניו יורק]]. ב[[ט' באדר]] [[ת"ש]], התחיל מיד להתעסק בחיפוש וקניית בית עבור מרכז [[חב"ד]] ובית
[[אדמו"ר הריי"צ]].

בסוף הקיץ קנה את הבנין [[770]] איסטרן פארקוויי, ומאז היה הוא הממונה על ענייני הבנין, ובשנת [[תשי"ט]]-[[תש"כ]] הוא התעסק בבניית
בית הכנסת המוגדל במקום שהי' עד אז החצר.

בשנת [[תש"ב]] התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע).

בתחלת תקופת נשיאות [[הרבי]], התעסק בחיפוש ורכישת בית ל[[פרזידנט 1304|דירה עבור הרבי והרבנית]], עד שנקנה הבית בפרזידנט.

בשנת [[תשט"ז]] יסד [[הרבי]] את [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ומינה אותו כשלוחו ל[[חנוכת הבית]], ומאז היה מנהל הקרן לתמיכת המוסד.

בהתוועדויות רבות ניתן לראותו יושב מאחורי הרבי.

[[קובץ:קזרנובסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קזרנובסקי יושב משמאל לרבי.]]
===פטירתו===
בכל אלו התעסק עד לפטירתו ב[[ז' בחשוון]] [[תשמ"ג]].

על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון".

זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]].

==ילדיו==

* ר' [[משה קזרנובסקי]] - מראשוני תלמידי תומכי תמימים המרכזית, וחבר צעירי אגודת חב"ד בארה"ב.
* ר' חיים אשר קזרנובסקי - נפטר י"ח אדר ב' תשמ"ט.
* מרת שרה שטאק, אשת ר' [[ישראל הכהן שטאק]] - שליח לקונטיקוט.
* מרת ריסיא פויזנר, אשת ר' [[יצחק זלמן פויזנר]] - שליח לטנסי. נפטרה י"א ב[[חשוון]] [[תשס"ח]].
* מרת רבקה שרפשטיין, אשת ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] - רב העיר [[סינסינטי]].
* נכדתו מרת שטערנא שרה אשת הר' [[צבי יחיאל גרינבלט]] שליח ראשי למדינת ארגנטינה

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/05-tishrei-5773-07.pdf א ציור פון א חסיד]''', בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קזרנובסקי, שלמה אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]

שיחה:ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)

2024-07-28T11:59:12Z

אורח לרגע...: /* ץ */ פסקה חדשה

==שינוי שם==
יש עוד ישראל שמעון קלמנסון שצריך סוגריים בשם הערך? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:34 • כ"ט בשבט ה'תשפ"ב
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, אתה באמת שואל? [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F השוחט של הרבי] קרוי בשם זה, ויש עליו ערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:35, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ב 16:35, 31 בינואר 2022 (UTC)
::אופס, פיספסתי את זה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:57 • ל' בשבט ה'תשפ"ב

== ץ ==

(...)העביר את האחריות על הפעילות במקום '''ל...'''?

חיים ליברמן

2024-07-25T15:47:45Z

אורח לרגע...: ע"פ הרגש.

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן]]
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו הרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.

במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה.

בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]].

ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות.

בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים).

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.

אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי. (יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו.

ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"נ]] עברה במעמד ה[[חלוקת דולרים]] אישה שביקשה ברכה בעבורו, הרבי בירר לזהותו ולקשריה של האישה עימו והעניק ברכת אריכות ימים בעבור מר ליברמן{{הערה|תיאור המאורע: למשמע בקשת הברכה שאל הרבי: "וועלכע חיים ליברמן"? ["איזה חיים ליברמן"?] האישה השיבה: "מאשל אברהם". הרבי שאלה: "וואס האסטו צוטאן מיט עם?" ["מה העסק שלך איתו"?] האישה השיבה שהיא ביקרה אצלו ובביקורה ליברמן ביקש ממנה שבעברה לפני הרבי בחלוקת דולרים תבקש ברכה בעבורו, הרבי הגיב:"זאל ער האבן אריכות ימים ושנים טובות. ער האט א ברכה פון דעם שווער אז ער זאל מאריך ימים ושנים זיין, וועט דאס מקויים וערן." ["שתהיה לו אריכות ימים ושנים טובות. יש לו ברכה מחותני שהוא יאריך ימים ושנים, זה בודאי יתקיים"] הרבי נתן לה דולר נוסף והמשיך: "דאס וועט איר אפגעבן אויף צדקה פאר עם". ["זה תתני לצדקה בשבילו"]. [[דברי משיח]] תש"נ חלק ג' עמ' 320.}}.

הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

בטאון חב"ד

2024-07-23T11:45:04Z

אורח לרגע...: /* ייסוד הגליון */

[[קובץ:בטאון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון ה-29 שיצא לאור לקרא [[י' שבט]] [[תשכ"ז]]]]
'''בטאון חב"ד''' הינו רבעון חב"די שיצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ושימש במה לפירסום פעולות אנ"ש והתמימים ברחבי הארץ. הגליון הופיע בין השנים [[תשי"ב]]-[[תשל"ג]].

==ייסוד הגליון==
הבטאון נוסד בשנת [[תשי"ב]] כבמה לדיווח הפעילות החב"דית ברחבי הארץ, ופרסום חדשות מחצרו של הרבי והפצת תורתו והגותו.

המוציאים לאור פעלו בתור 'ממשיכי הדרך' של בטאון '[[התמים]]' שיצא לאור ב[[ורשה]] על ידי מזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ופעלו מתוך אותם מטרות וקווים מנחים של אנ"ש שהוציאו לאור ב[[ארצות הברית]] את '[[קובץ ליובאוויטש]]'. הוצאת הבטאון לוותה בעידוד רב מהרבי, ופעמים רבות שלח הרבי 'דמי השתתפות' בהוצאות הכספיות של המוציאים לאור.

ההדפסה וההוצאה לאור נמשכו שבע שנים עד שנת [[תשי"ט]] במהלכם הודפסו תשע עשרה גליונות, ולאחר מכן מסיבות שונות פסקה הדפסתו. רק ארבע שנים לאחר הגליון של י' שבט תשי"ט, חודשה ההוצאה לאור כשהקובץ עובר מספר מתיחות פנים ושינויי תוכן.

הוצאתו לאור של הגליון נמשכה עשר שנים נוספות עד לסגירתו הסופית בהוראתו הישירה של הרבי.

===סגירת הגליון===
הגליונות שהתפרסמו בשנת תשל"ב, היו גדושים בתוכן, וכללו כשמונים עד מאה עמודים כל אחד. מטבע הדברים, ריבוי החומר גרע מהאיכות הקפדנית שנשמרה עד אז על ידי חברי המערכת, והרבי לא היה שבע רצון מכך. במכתב שנשלח על חברי המערכת, כתב הרבי במילים חריפות "שכנראה אין המערכת עורכת כלל את החומר", והורה במילים ברורות שאין להמשיך בהוצאה לאור עד שימצאו אדם שיהיה אחראי על העריכה של החומר המתפרסם בבטאון, ועד אז - יפסיקו את ההוצאה לאור{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כז, עמוד תצג.}}.

חברי המערכת הזדרזו לקיים את הוראתו של הרבי ומינו עליהם אדם נוסף שייקח אחריות על עריכת החומר והגהתו בצורה קפדנית, אלא ששנה וחצי לאחר מכן בגליון ה-40 שהתפרסם ב[[חודש ניסן]] תשל"ג, נדפס סיפור לא מבוסס על [[הש"ך]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=20 הסיפור כפי שנדפס בבטאון] {{PDF}}}}.

כאשר הגליון הגיע לידיו של הרבי, הביע הרבי את תמיהתו שהעורך ראה לנכון לאשר את פרסומו של סיפור זה שהינו מופרך ובלתי מתקבל על הדעת{{הערה|לימים נחשף כי מקורו של הסיפור היה בכתבי הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] שבאותה שעה חסידי חב"ד בארץ הצליחו להניח את ידם על הארכיון שהיה שייך אליו, ונדפס בספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי' בעמוד צח.}}, וציין מספר נקודות בהם הסיפור נוגד את ההגיון הפשוט.

בנוסף לסיפור, הרבי ציין שכל אופן העריכה של הגליון סותר את מה שחברי המערכת הבטיחו שכל החומר יעבור הגהה מדוקדקת{{הערה|1=המכתב נדפס ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10817 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כח אגרת יא'תתיז].}}.

בעקבות מכתבו החריף של הרבי, ניסו חברי המערכת לתקן את המעוות, ופרסמו תשובה ותיקון אפשרי למה שנכתב בגליון הקודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&st=&pgnum=46 התגובה כפי שנדפסה בגליון 41].}}, אולם הרבי כתב להם שגם תשובה זו מופרכת, והורה להם בצורה הברורה ביותר להפסיק את הוצאת הגליון עד שיימצא אדם מתאים שיכהן כעורך ומבקר ויהיה אפשר לסמוך על עבודתו{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק כט, עמוד יט.}}.

לאחר קבלת מכתבו של הרבי, הוצע על ידי חברי [[מזכירות הרבי]] לרב [[ישראל לייבוב]] להציע את התפקיד לרב [[יהושע מונדשיין]], אלא שהרב מונדשיין טען שמכיוון והוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, ממילא אינו מתאים כלל לתפקיד.

בעקבות סיפור זה, הופסקה הוצאתו לאור של הבטאון, כשבסך הכל יצאו לאור 41 עלונים{{הערה|1=סקירת השתלשלות המאורעות שהובילו לסגירת הבטאון, התפרסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה מחגיגת בר המצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין] עמוד 48 ואילך.}}.

==מדורים==
שיחה אגרת מהרבי, יומן מבית חיינו, תירוגמים לפרסומיים חבדיים באידיש (חלק גדול מלקוטי דיבורים, ספר הזכרונות חלק א' ועוד), סקירת מוסדות חב"ד בארץ מפעולות המוסדות החב"דיים ובמיוחד [[צעירי אגודת חב"ד]] ועוד.
*על נגינת - סקירת ניגוני חב"ד בליווי תווים
*ימי האור והקדושה - זכרונות חב"דיים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

==כתבים==
*הרב [[טוביה בלוי]] - עריכה, תרגומים, ליקוטים, וסקירת ספרות חב"דית
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]] - עריכת הבטאון, ופרקים בתולדות החסידות
*הרב [[אוריאל צימר]] - חדשות ודיווחים מחצר הרבי
*הרב [[מאיר צבי שטיינמיץ]] (צבי יאיר) - פזמונים
*הרב [[יוסף יהודה מרטון]] - סקירת ניגוני חב"ד
*הרב [[עדין שטיינזלץ]] (אבן ישראל) - מאמרי הגות
*הרב [[זאב דב סלונים]] - מושגים ומוסדות חב"דיים
*הרב [[אורי בן שחר]] - מהעורכי הביטאון ועורך מדור "חסידי חב"ד ותפקידם"
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - זכרונות מה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]

==קישורים חיצוניים==
'''הגליונות באתר היברובוקס''':

'''תשט"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 (י) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25102&pgnum=1 (יא) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25103&pgnum=1 (יב) ח"י אלול].
'''תשי"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25104&pgnum=1 (יג) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&pgnum=1 (יד) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25106&pgnum=1 (טו) ח"י אלול].
'''תשי"ח''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25107&pgnum=1 (טז) יו"ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26170&pgnum=1 (יז) ל"ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26169&pgnum=1 (יח) ח"י אלול].
'''תשי"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&pgnum=1 (יט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25109&pgnum=1 (כ) כ"ד טבת] • (כא) י"א-י"ג [[ניסן]] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25110&pgnum=1 (כב) חג השבועות] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25111&pgnum=1 (כג) ח"י אלול].
'''תשכ"ד''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25112&pgnum=1 (כד) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&pgnum=1 (כה) ח"י אלול].
'''תשכ"ה''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25114&pgnum=1 (כו) ח"י אלול].
'''תשכ"ו''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25115&pgnum=1 (כז) י"א-י"ג ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25116&pgnum=1 (כח) ח"י אלול].
'''תשכ"ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25117&pgnum=1 (כט) יו"ד שבט].
'''תשכ"ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25119&pgnum=1 (ל) ח"י אלול].
'''תש"ל''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25120&pgnum=1 (לא) ח"י אלול].
'''תשל"א''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&pgnum=1 (לב) י"ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&pgnum=1 (לג) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&pgnum=1 (לד-לה) מנחם אב, גליון מוגדל].
'''תשל"ב''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&pgnum=1 (לו-לז) י"א ניסן, גליון מוגדל].
'''תשל"ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&pgnum=1 (לח-לט) יו"ד שבט, גליון מוגדל] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&pgnum=1 (מ) י"א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&pgnum=1 (מא) י"ב-י"ג תמוז].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

לקוטי שיחות

2024-06-20T15:19:36Z

אורח לרגע...: /* סדר לקוטי שיחות */

[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
'''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]], וכוללת 40 חלקים{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.}}. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע{{הערה|בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.}}, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה{{הערה|שיחות רבות עוסקות ב[[פשוטו של מקרא]], ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.}} ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.

==היסטוריה==
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.

בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאתים חמישים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.

===הקמת ועד להפצת שיחות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

===ה'ליקוט' השבועי===

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].

==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.

בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].

בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.

===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.

===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.

החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.

==מימון ההוצאה לאור==
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[וועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==לימוד הלקוטי שיחות==
===סדר לקוטי שיחות===
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.

=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ארץ ישראל|ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז', בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
*'''ליקוטי שיחות גאולה ומשיח''' - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי [[וועד להפצת שיחות]], וכוללת 6 כרכים{{הערה|5 פרשיות וספר הוספה}}.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
*ועוד.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
* [[דברי משיח]]

==לקריאה נוספת==
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* לצפייה והורדה לפי חלקים: '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת]''' - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
* '''[https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט]''' {{ספרייה}}
* '''[https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות]''' - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)

;על הסדרה
* [[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות]''' {{אינפו}}

;שונות
*'''[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות']''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}}

{{במחיצת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

חב"דפדיה:לוח מודעות

2024-06-20T15:17:45Z

אורח לרגע...: /* הגהת הלקו"ש */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:לוח]]}}
{{לוח מודעות}}
<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]</noinclude>
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}


== שדרוג האתר ==
{{חב"דפדים פעילים}} אני בע"ה היום אשדרג את האתר, וכיוון שכך האתר לא יעבוד/יהי' נעול לעריכה למשך כמה שעות. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בסיוון ה'תשפ"ד, 15:54 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:בהצלחה! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:08, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ד.

{{א|Men770}}, ייש"כ גדול. ואם תוכל שגם מי שעובד באתר רק מהטלפון יהיה לו אפשרות בצד ללחוץ על כפתור 'מיוחד:שינויים אחרונים, כמו שיש באתר חב"דציטוט בברכה ובהצלחה רבה, [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:15, 18 ביוני 2024 (IDT)
:עקב סיבות שלא תלויות בי, השדרוג לא יתבצע כרגע. פתחתי את האתר לכתיבה בינתיים. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בסיוון ה'תשפ"ד, 18:35 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
::ייש"כ על העדכון. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 20:28, 18 ביוני 2024 (IDT)
:::אגב, מי שעובד בטלפון, בתצוגת מחשבים יש כפתור שינויים אחרונים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:30, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ד.
::::{{א|אליהו ב.}}, ייש"כ על ההערה ורציתי להגיד ואמרתי את זה גם למתכנת שצריך שהוא יעשה למי שכותב בטלפון בצד את השינויים אחרונים. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 20:33, 18 ביוני 2024 (IDT)
:::::בעז"ה בדקות הקרובות אמשיך עם השדרוג. האתר ינעל לעריכה שוב. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ג בסיוון ה'תשפ"ד, 19:44 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
::::::סיימתי את השדרוג והוספתי את העורך החזותי. מי שמציק לו יכול לבטל את העורך החזותי בהעדפות > עריכה > ביטול של העורך החזותי בזמן שהוא בגירסת בטא. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ד בסיוון ה'תשפ"ד, 01:26 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::::::ישר כח ענק למתכנת המסור שמשפר את חב"דפדיה Men770 {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:42, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
::::::::ישר כח גדול! ב"ה אין תקלות נראות לעין - בשונה מהשדרוגים הקודמים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בסיוון ה'תשפ"ד • 02:11, 20 ביוני 2024 (IDT)
:::::::::{{שכויח}} ענק על השדרוג! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 08:45, 20 ביוני 2024 (IDT)
ברכות לכולנו על ההתחדשות ו-{{תודה רבה}} גדולה לMEN על שדרוג מוצלח ויעיל - בלי תקלות בפעם הראשונה מאז שאני זוכר, וכבר עברתי כמה שדרוגים... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ד 15:40, 20 ביוני 2024 (IDT)
::::::::::תודה רבה. ממש יפה! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:38, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד.

::::::::::ייש"כ ותודה מיוחדת גם למענדי ב. וגם ל{{א|שיע.ק}} ותודה על ההערה שכתבת לי בשיחה שלי. בברכה ובהצלחה! [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 17:51, 20 ביוני 2024 (IDT)

== הגהת הלקו"ש ==

יש ערך בעניין?[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 18:17, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 18:17, 20 ביוני 2024 (IDT)

שיחת משתמש:אורח לרגע...

2024-06-20T15:13:21Z

אורח לרגע...: /* מייל */

פרוייקט לקוטי שיחות

2024-06-01T20:06:52Z

אורח לרגע...: /* רקע */

[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
'''פרוייקט לקוטי שיחות''' הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל [[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==רקע==

לקראת [[י' שבט]] [[תש"פ]], החליטו כמה [[שלוחים]] מרחבי העולם, לפתוח בפרוייקט עולמי, לאיחוד כלל חסידי חב"ד בלימוד סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתוך שמונה שנים, על-ידי לימוד עקבי של שתי שיחות בשבוע במשך השנתיים הראשונות, ובשש השנים הבאות לימוד של שלוש שיחות בשבוע.

הפרוייקט התפרסם במהירות, ולשם כך נפתח אתר מיוחד, ובו ניתן להרשם לפרוייקט ולקבל שיעורים וכלי עזר ללימוד השבועי.

לפרוייקט נרשמו (נכון לחודש [[טבת]] [[תשפ"א]]) מעל ל-7000 חסידים ומקורבים.

[[משפיע]]ים ו[[שלוחים]] רבים הצטרפו ליוזמה, וקראו לכלל החסידים להצטרף לפרוייקט{{הערה| ראה לדוגמה: [http://col.org.il/news/123366 הרב יצחק גולדברג קורא להצטרף ליוזמה] ב{{COL}}.}} וללמוד מדי שבוע את השיחות השבועיות.

בהמשך הורחבה היוזמה גם לנשים, ומדי שבוע נמסרים שיעורים גם לנשים בשיחות השבועיות.

==חומרי עזר==

מנהלי הפרוייקט השיקו אתר בשם "פרוייקט לקוטי שיחות", בו ניתן למצוא מדי שבוע חומר רב על השיחה השבועית, בין החומרים הניתנים לצפיה והורדה באתר:

*השיחות השבועיות כמו שהן ב[[לקוטי שיחות]].
*השיחות השבועיות בתרגום ל[[אנגלית]] ו[[עברית]].
*סיכומים של השיחות ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].
*ליקוט מקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] ברחבי תבל - הערות שנכתבו על השיחות השבועיות.
*חוברת "פיענוח הערות ומראי מקומות" לשיחה השבועית.
*שיעורים רבים ב[[עברית]], [[אנגלית]] ו[[אידיש]], על השיחות. חלקם מציגים עיון על קטע מסויים בשיחה, חלקם שיעורי סיכום על השיחה, וחלקם שיעורים על כל השיחה.
*הגהות הרבי ופיענוחם על השיחה.

כמו-כן החל מתחלת חלק י' שב[[לקוטי שיחות]] במסגרת המסלול, בחודש [[מרחשון]] [[תשפ"א]], החל לצאת לאור על-ידי מנהלי הפרוייקט קובץ ובו הערות על השיחות השבועיות.

בנוסף, מדי פעם יוצא קובץ ובו מתפרסמים{{הערה|פעמים רבות לראשונה.}} הגהות הרבי על השיחות השבועיות.

באתר יש גם הסבר על מסלול הלימוד, שו"ת על הפרוייקט ומורה שיעור למשך השנה בלימוד ה[[לקוטי שיחות]] השבועי.

==הנהלת הפרויקט==

*הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*הרב חיים וולוסוב.
*הרב משה שפלטר.
*הרב טוביה שמוקלר.
*הרב [[דב מנחם דוברוסקין]].
*הרב ישראל קרפילובסקי.
*הרב [[שמאי ענדע]].
*הרב [[מאיר אריה שמערלינג]].
*הרב דב הרמן.

===לנשים===

*מרת פריידי ינובר.
*מרת רבקי סלונים.

==ראו גם==

*[[לקוטי שיחות]]

==קישורים חיצוניים==

*'''[http://projectlikkuteisichos.org/he אתר "פרוייקט לקוטי שיחות"]'''
*[http://chabad.info/news/580932 מתנה לרבי: המיזם העולמי לסיום הלקוטי שיחות] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/beis-medrash/599264 בשורה חדשה: השיחות ללקוטי שיחות בהוצאה חדשה] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/news/616470 פרוייקט לקוטי שיחות לילדים] {{חב"ד אינפו}}
*[http://col.org.il/news/122906 המיזם הענק של י' שבט: אלפים יסיימו לימוד כל ה'לקוטי שיחות'] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/122983 הרב שלמה וילהלם קורא להצטרף ללימוד הלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125054 אלפים סיימו חלק נוסף בלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125102 חגיגה עולמית לסיום חלק י"ב בלקוטי שיחות] {{COL}}
*[https://col.org.il/indexes/177 פרויקט ליקוטי שיחות הערות וביאורים] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]

המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)

2024-06-01T19:49:05Z

אורח לרגע...:

[[קובץ:עיר.jpg|ממוזער|העיירה קיסלבודסק]]
'''המסע לקיסלבודסק'''{{הערה|עיר זו הוכרזה בשנת [[תרס"ה]] כעיר נופש ומרפא}}, היה נסיעה של [[הרבי]] לעיר [[קיסלבודסק]] בשנת [[תרפ"ג]] במטרה לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה, לקראת חתונת הרבי עם הרבנית חי' מושקא, ביתו של הרבי הריי"צ.

==רקע==
[[אדמו"ר הריי"צ]] רצה ב[[הרבי|רבי]] כחתן לביתו - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ומסיבה זו רצה לפגושו, אולם מסיבות שונות דבר זה לא ארע.

בתחילת [[חודש תמוז]] בשנת [[תרפ"ג]] היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר [[קיסלבודסק]] לצורכי מרפא, ו[[הרבי]] היה באותו זמן קרוב לעיירה זו, ולכן יזם [[אדמו"ר הריי"צ]] פגישה בינו לבין [[הרבי]].

לצורך זה נשלח ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] להביא את [[הרבי]] לעיר [[קיסלבודסק]].

==בקיסלבודסק==
ב[[קיסלבודסק]], נפגש [[הרבי]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה, פגישה זו הייתה מכרעת ביותר בנוגע לחתונתו של [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]].

ב[[קיסלבודסק]] נפגש גם הרבי לראשונה עם הקהילה החסידית המורחבת{{הערה|עד אז הרבי לא יצא מעירו יותר מידי ולכן הוא לא הכיר בקושי את עדת החסידים}}, כבר אז הבחינו החסידים בגאונתו של הרבי, שראו אותו לומד כמה וכמה שעות ברציפות בחום הכבד שרר שם.

ב[[י"ז תמוז]] [[תרפ"ג]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] חזר ל[[רוסטוב]], כתב לבתו [[הרבנית חיה מושקא]]:

{{ציטוט|תוכן=בתי, השבוע למדתי ביסודיות "הלכות מענדל שי'", כמעט כל יום עד אתמול בערב מספר שעות כל יום. ביום ראשון בילינו שלושתינו כל היום והיה נעים מאוד. הוא נשאר כאן לשבת, ומן הסתם יסע ביום ראשון אי"ה הביתה בהצלחה. הוא מרגיש אחרת לגמרי מאשר בפעם הראשונה שבה היה כאן{{הערה|כנראה הכוונה ל[[יו"ד שבט]] [[תרפ"ג]] שבו היה [[הרבי]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], כ"חסיד אצל הרבי" ולא בעניין השידוכין.}}.

נשאר לו רושם טוב ונעים מקאווקאז... יכולני לומר שאני כבר קצת מכיר אותו. הוא נותר מאוד מרוצה מקבלת פנים. הוא לא ראה הנהגה כזאת, מאוד ביתית וידידותית, דבר שמוסיף הרבה.}}

==יהודי קיסלבודסק==
ביאתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ושאר חסידי חב"ד, תרמה מאוד לקהילה היהודית בקיסלבודסק.

ב[[שואה]] נרצחו כל יהודי העיר.

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

שיחה:ארמון למלך המשיח

2024-05-09T21:00:49Z

אורח לרגע...: /* עפעס... */ פסקה חדשה

נסתם הגולל על בניית הארמון. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:54, 6 ביולי 2010 (UTC)
::על מקומו בנה העומד כיום בראש [[וועד כפר חב"ד]] גינת שעשועים. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
דרך אגב, זה לא על מקומו. מקום הארמון הוא בצד שמאל של 770 (ע"י בנין צא"ח).--[[משתמש:לתקן עולם|לתקן עולם - עשו כל אשר ביכולתכם!]] - [[שיחת משתמש:לתקן עולם|שיחה]] 22:04, 16 ביולי 2016 (UTC)

== קישור לאתר ==
לכאורה כדאי להוסיף קישור לאתר (באנגלית) http://moshiachpalace.com/index.html --[[משתמש:מענדי ה|מענדי ה]] - [[שיחת משתמש:מענדי ה|שיחה]] 11:57, 16 באפריל 2012 (IDT)
:הוספתי. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:28, 30 בדצמבר 2012 (IST)

== הוועדה לבנית הארמון ==
מישהו יודע מה קרה בסוף עם זה http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3181 --[[משתמש:מענדי ה|מענדי ה]] - [[שיחת משתמש:מענדי ה|שיחה]] 11:57, 16 באפריל 2012 (IDT)
:הקישור לא תקין, במה המדובר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:28, 30 בדצמבר 2012 (IST)

== ארמון למה"מ או לרבי?? ==

הוראתו של אד"ש לבנות לו ארמון ('אן ארמון') בארה"ק, הופצה כבר אז כהוראה לבנות ארמון למלך המשיח?? או לבנות ארמון לאד"ש? ודו"ק.--[[מיוחד:תרומות/89.139.208.158|89.139.208.158]] 16:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:הרבי הוא מלך המשיח{{הערה|לא אשמתי שאינך חושב כך...}}, לכן הארמון הוא בעצם לרבי.--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ג' בכסלו]] [[ה'תשע"ז]] 18:14, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::יש צדק בדבריך, אך בפועל השם המקובל הוא ארמון למלך המשיח, ולפי הכללים, ובמיוחד לתועלת עניין החיפוש, שמות הערכים נקבעים לפי השם מקובל יותר מאשר לפי שם אמיתי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 19:13, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::עפ"ז ניתן להסכים ל'''שם''' הערך, אבל לא לשורות הראשונות שלו, מהם משמע שהייתה יוזמה ('''שאושרה ע"י הרבי''') לבנות ארמון למשיח [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:43, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 01:43, 16 ביולי 2020 (UTC)

{{הערות שוליים|0}}

==התמונה==

דרך אגב התוכנית היא ממש לא ככה זהו רק עיצוב לפרסום (לדוגמא הכתר האגדי לא נמצא כלל בתוכנית וכו')--[[משתמש:התגלות עכשיו|בוני את הארמון]] - [[שיחת משתמש:התגלות עכשיו|שיחה]] 17:19, 29 בדצמבר 2016 (UTC)

== הרב אשכנזי ==

כתוב שבכ"ז תמוז חתם הרב אשכנזי על האישור. א. באיזה שנה? כי זה ממשי כתשפ"א, או שהכוונה לתשפ"ב - ואז זה ממש 'לא מזמן'..? ב. מה המקור? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 12:51, ו' באב, ה'תשפ"ב ''(3 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
: א. תשפ"ב ב. תוכל לראות בשיחת המשתמש שלי, כבר עניתי שם את התשובה. [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 15:40, ו' באב, ה'תשפ"ב 15:40, 3 באוגוסט 2022 (UTC)
::ישר כח. כשהסתכלתי בדף השיחה שלך אז עדיין לא ענית.. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 15:59, ו' באב, ה'תשפ"ב ''(3 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== עפעס... ==

כשביררתי אודות הארמון אצל נכדי הגרמ"ש אשכנזי, [בהתעניינות מדוע לא פועלים וכו' ומהו ה'תירוץ' ע"ז,] אמרו אשר לאחר הנחת אבן הפינה - שהיתה ע"י פרסום בכלי התקשורת - '''''היפך הוראת הרבי''''' - מסר הרבי כי אם היה יודע מראש שכך יהיה, לא היה מאשר.

וכששמע זאת הגרמ"ש, ביטל את אישורו לעניין (שבכך התנה זאת הרבי)...

אשמח לשמוע חוו"ד ומקורות לענין.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 00:00, ב' באייר, ה'תשפ"ד 00:00, 10 במאי 2024 (IDT)

ישראל (פירושונים)

2024-05-02T11:59:26Z

אורח לרגע...:

{{פירושונים|
*שם שניתן ל[[יעקב אבינו]] לאחר שנאבק ו'יכל' לשרו של עשו ב[[מעבר יבוק]].
*[[ארץ ישראל]]
*[[עם ישראל]]
*[[נשמות ישראל]]
*[[מדינת ישראל]]
*[[אהבת ישראל]]
*[[פרצוף ישראל]]
}}

כפר חב"ד

2024-05-01T12:44:33Z

אורח לרגע...: /* בתי כנסת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
{{כפר חב"ד|
|שם=כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|שטח שיפוטי=2,500 דונם
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=29 בתי כנסת
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה אזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש ופרדסי אתרוגים מגזע [[קלבריא]].

== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר אגודת חסידי חב"ד, ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.

ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי [[אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[תש"ט]] שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.

בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.

בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].

בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].

ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"ם ואילך===
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].

ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]".

ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].

בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].

==שם הכפר==
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

==בירת ארץ ישראל==
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.

כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.
==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}{{מקור}}.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית [[אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]]
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[אשנב לחב"ד]]
*[[מטה משיח באה"ק]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון בית משיח]]
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

=== בתי כנסת ===

[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*"[[לאטר שול]]" - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית הכנסת יגדיל תורה
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*שערי אליהו
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*דן יואל'ס שול
*משכן יעקב
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*צמח צדק
*תפארת שלמה (הולצמן)
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].
*בית כנסת לצעירים - בית כנסת בביתו של הרב פיצ'ה פרידמן. ממוקם בשכונת הרכבת.
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה"

=== מוסדות חינוך ===

[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]], בעבר [[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]]
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]
*מוסדות [[אור שמחה]]
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב. [https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

=== מבני ציבור ===

[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם [[הפנסאים]].

===שונות===
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי.
* מקוה [[בית מנחם]].
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.

== תחבורה ==
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]

[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.

==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים.

כיום פועל במתחם אולם שמחות.

<gallery widths="150px" ;"
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].

==ראו גם==
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}

;כתבות היסטוריות
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

שיחה:הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2024-05-01T12:39:21Z

אורח לרגע...: /* להוסיף */ פסקה חדשה

בשם הערך: לקוטי - כתיב חסר כמפורש בדף השער המצולם בערך!
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:37, 1 באפריל 2015 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
הקישור לטקסט ההגדה שגוי, אצרף כאן 2 לינקים ואקוה שנמצא מתנדב לעדכן בפנים:
1) https://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/index.htm
2) עם ביאור https://chabadlibrary.org/books/admur/divrei-shalom/index.htm
[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]], 10:07, כ"ז באדר, ה'תש"ף 10:07, 23 במרץ 2020 (UTC)
:{{בוצע}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ז באדר ה'תש"ף • 20:57, 23 במרץ 2020 (UTC)

== הגדה ==

המונח "הגדה" מפנה לכאן. אולי כדאי לעשות ערך על ההגדה עצמה --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 05:20, י"ב בניסן, ה'תשפ"א 05:20, 25 במרץ 2021 (UTC)
:בוודאי שכדאי. בואו נעשה מיזם על חג הפסח ונשלים את כל הערכים החסרים. בינתיים מה שעלה כאן בימים האחרונים זה [[ערב פסח]] ו[[הגדה של פסח]]. מה עוד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:54, י"ב בניסן, ה'תשפ"א 06:54, 25 במרץ 2021 (UTC)
::ארבע קושיות. מה עוד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:34, י"ז בניסן, ה'תשפ"א 05:34, 30 במרץ 2021 (UTC)
:::מצות מצווה? --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 06:17, י"ז בניסן, ה'תשפ"א 06:17, 30 במרץ 2021 (UTC)
::::יש ערך על הבן החמישי. אולי כדאי לעשות ערך על ארבעת הבנים --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 08:35, י"ח בניסן, ה'תשפ"א 08:35, 31 במרץ 2021 (UTC)

== הצעה ==

לענ"ד הערך - באופן נארמאלי וכו'.

באם ייראה טוב - ניתן להחליף.

המצו"ב - על יסוד הערך הנוכחי.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 23:21, ח' בניסן, ה'תשפ"ד 23:21, 16 באפריל 2024 (IDT)

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי הודפסה לראשונה בשנת תש"ו. בהגדה זו ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה - על פי נוסח אדמו"ר הזקן, ולאור פסקיו ומנהגי חסידי חב"ד.

התפתחות ההגדה[עריכה]

ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח
ההגדה נדפסה לראשונה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם נעשו לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים, ונדפסו בסוף ההגדה [1].
בשנת תשל"ג הוציא ה'ועד להפצת שיחות' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות משולבות יחדיו מתחת לנוסח ההגדה, והוחלף אז שם ההגדה מ"לקוטי מנהגים וטעמים" ל"לקוטי טעמים ומנהגים".
מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (והוגהו) במשך השנים, והמכתבים הכלליים לחג הפסח.

נוסחאות, ביאורים ופירושים[עריכה]

לאורך ההגדה מובאים שינויי נוסחאות בין ההגדות, ולצידם פירושים, וניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאורי רעיונות. ג) ביאורי מילים.
על ההגדה[עריכה]

הוצאות נוספות[עריכה]
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו.)
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז.
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים.
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם
• הרב לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת קה"ת, תשע"ח.
לקריאה נוספת[עריכה]
• הרב נחמן לרנר, כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי, גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז וערב חג הפסח תשע"ח (2 חלקים)
• הרב יוסף חנינא ביינדמן, הגדה של פסח - דברי מנחם, בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א
• ביאורים נפלאים מהגדת הרבי, במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א
• כללי ההגדה 'לשיטתיה', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37
קישורים חיצוניים[עריכה]
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)
• הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה חדשה (תשע"ג) תצוגת הדפסה
• טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים' - באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
• מכתבי הרבי לרב שלמה יוסף זווין, מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה אגרות קודש ; כרך ב' עמ' רמא, כרך ב' עמ' רס, כרך ט"ו, עמ' ל"ט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• מכתב הרבי לחסיד חב"ד המקובל מנחם זאב גרינגלאס, שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• פניני ההגדה, בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של את"ה העולמי פסח תשפ"א, עמוד 36
• הגהות הרבי על הוספות להגדה, בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח)
• הרב משה שטרנבוך, גדר מצוות "והגדת לבנך", בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב

== להוסיף ==

מתוך ההגש"פ עם דברי שלום

בהוצאה שנית (קה"ת תשט"ו) נוספו בסופו עוד 12 קטעים.

בהוצאה שלישית (קה"ת תשי"ז) נוספו בסופו עוד 16 קטעים, ובסך הכל נדפסו בסופו 28 קטעים.

בהוצאה רביעית (קה"ת תשכ"ג) נוספו בסופו עד 13 קטעים, ובסך הכל נוספו בה 41 קטעים (כמה מהם נדפסו בתחלתו, מעבר לשער).

בהוצאה שביעית (קה"ת תשל"ג) בא ה"לקוטי טעמים ומנהגים" בשולי גליון ההגדה, כל קטע – בשולי העמוד שאליו שייך. כמו כן נוספו בהוצאה זו כמה קטעים. וכך הוא גם בכל ההוצאות הבאות.

בהוצאת קה"ת תשמ"ו נוספו עוד 2 קטעים, ונדפסו בשולי הגליון בתור "הוספה לאחר זמן". גם ניתוספו בה מילואים, על פי אגרות קודש ועוד.

בהוצאת קה"ת תשמ"ז, ניתוסף בסופו "פיענוח המראי מקומות והציונים". כלומר ציטוט חלק מהקטעים, שמצויין אליהם ב"לקוטי טעמים ומנהגים".

*

כפי הנראה התאמץ כ"ק אדמו"ר זי"ע בחיבורו זה, שיהי' מועט המחזיק את המרובה, הן בסגנון והן בצורת ההדפסה. ולכן:

(א) נכתב לפעמים בקיצור לשון ביותר, שדורש באור קצר.

(ב) הציונים לספרים הם בדרך כלל בראשי תיבות, ובלי פירוט המקום בתוך הספר.

(ג) גם כשאותו פירוש, או אותה הלכה, הובא בכמה ספרים, מסתפק לפעמים בציון לאחד מהם.

(ד) כשיש כמה נושאים באותה פיסקה, צירפם פעמים רבות באותו קטע, והפריד בינם בנקודה, או בנקודה ומקף ". –". שבא לציין שהוא כעין קטע חדש; אלא שכדי שלא להשאיר הנייר חלק, באו שני הנושאים באותו קטע (ובזה מיושבים קטעים רבים, שבהם שני נושאים, אשר לפום ריהטא לא נראה קשר בינם).
--[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 15:39, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 15:39, 1 במאי 2024 (IDT)

שיחה:יוחנן בן בג בג

2024-04-30T15:19:26Z

אורח לרגע...: /* יוחנן */ פסקה חדשה

מניין ששמו הפרטי היה יוחנן?

בתבנית הוא מופיע כבן דור 4 לתנאים. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:25, 15 במאי 2017 (UTC)
:ראה בפסקה מדרגותיו. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ' באייר ה'תשע"ז, למניינם 00:15, 16 במאי 2017 (UTC)
:: צריך לתקן התבנית, הוא היה בן דורו של הלל הזקן, כמוכח בגמרות
:::בוצע ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:10 • כ"ז בתמוז ה'תש"ף

== אמרותיו ==

התפלאתי קמעא בראותי שתחת הכותרת "אמרותיו" מופיע רק המשפט הידוע מפרקי אבות, ולא אמרה נוספת! (כוונתי היא שנראה שאין עוד, שלא כתוב "מ"אמרותיו וכד'., וכן, מנלן שהיא - היא העיקרית?)

מצו"ב מ"מ לדבריו, מחיפוש פשוט בויקיטקסט.

בן בג בג
תוצאות 1 – 20 מתוך 735

יוחנן בן בג בג קידושין י:....

א. בתוספתא בבא קמא (פ"י הל"ח) נאמר: "בן בג בג אומר אל יטול אדם את שלו מבית אחרים שמא יראה כגנב, וכן היה בן בג בג אומר: אל יגנוב אדם את שלו מבית הגנב שמא...
עירובין כז ב
תניא בן בג בג אומר בבקר מלמד שלוקחין בקר על גב עורו ובצאן מלמד שלוקחין...
מנחות מט ב
תניא בן בג בג אומר מנין לתמיד שטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה תלמוד לומר (במדבר...
אברהם ושרה שניתוסף ה"א בשמם וכן בן בג בג דכוליה תלמודא עולה ה"א. ע"כ:
ספרא על ויקרא יט יא
"לא תגנובו" על מנת לשלם תשלומי כפל ולא על מנת לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. בן בג בג אומר לא תגנוב את שלך מאחר הגנב שלא תראה גונב. [ג] "לא תכחשו" מה תלמוד לומר...
קידושין י ב
קאמר אי הני נשואין דכהן נינהו אוכלת בתרומה תא שמע וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה...
בכורות יב א
מתני' מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף...
ערכין יג ב
המבוקרים בלשכת הטלאים ארבעה ימים קודם שחיטה ומני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר מנין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה ת"ל (במדבר...
ילקוט שמעוני/שמות/רמז תא
מתניתין מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו. אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף...
ועוד.
[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 18:18, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ד 18:18, 30 באפריל 2024 (IDT)

== יוחנן ==

מקידושין י' הנ"ל עולה ששמו יוחנן.--[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 18:19, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ד 18:19, 30 באפריל 2024 (IDT)

שיחה:יוחנן בן בג בג

2024-04-30T15:18:24Z

אורח לרגע...: /* אמרותיו */ פסקה חדשה

שיחה:שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2024-04-16T20:30:26Z

אורח לרגע...: /* מקור */ פסקה חדשה

לכאורה כדאי ששמו של הערך העיקרי יהיה שו"ע אדה"ז ושו"ע הרב יהיה הפניה. שם זה נפוץ אולי בין פוילישערס וכו'. בספרות חב"דית השם הזה לא נמצא (בכל אופן לא כמו שו"ע אדה"ז או שו"ע רבנו). בשיחות ומכתבי [[הרבי שליט"א]] בדרך כלל כתוב שו"ע רבנו (הזקן).--[[משתמש:M&n|M&n]] 16:53, 14 יולי 2007 (EDT)
:אכן, תודה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:34, 14 יולי 2007 (EDT)

יש אתר נפלא שולחן ערוך הרב: shulchanharav.com

== סעיפים חדשים של קנה-ו. ==

לאחרונה נחשפו קטעים חדשים מסימנים קנ"ה-ו. מדוע זה לא מצויין כאן? ולמה אין קישור?--[[מיוחד:תרומות/213.151.56.48|213.151.56.48]] 20:20, 21 במאי 2022 (UTC)

== מקור ==

למש"כ בקטע הא'?[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 23:30, ח' בניסן, ה'תשפ"ד 23:30, 16 באפריל 2024 (IDT)

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2024-04-16T20:29:12Z

אורח לרגע...: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]
[[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן, הוצאת [[תשפ"ג]] (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]])]]
'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר"ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.

==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.

==מהדורות הספר==
המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו"ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ"ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}".

יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השו"ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.}}.

בשנת [[תשפ"ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]].

=== ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===
[[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]

בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ"ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא"כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב].}}.

את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.

===הערכת גדולי ישראל את הספר===
{{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]
*'''בספר "שיח זקנים"''':"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערה|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':"והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו י"ד 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.
*כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.
*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.
*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערה|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.
*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".
*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.
*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערה|שם=בלוי}}.
*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמו"ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן.

==חיבורים על השולחן ערוך==
* ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&pgnum=1 דרכי החיים]''' - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר [[היברובוקס]] .
*'''שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ז טבת ה'תש"פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.
*'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ"א.
*'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש"ב)
*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]
* '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.

==ביאורי הרבי==
{{להשלים|פיסקא=כן}}
*כללים מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}
*'''"ירא שמים יחמיר על עצמו"''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ"ירא שמים", גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]]].}}.
*'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו"ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: "ועיין שם", כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו"ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח"י]]].}}.
*הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}

==לקריאה נוספת==
*'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1891 עמוד 14
*ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד"ב לוין אודות שו"ע הרב, "אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל", כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]''' אצל הרבי

== ראו גם ==
* [[שלחן ערוך]]
* [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]

==קישורים חיצוניים==
* '''שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}
* שלחן ערוך אדמו"ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}
*[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] {{ספרייה}}
*[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}
*[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''"ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"'''] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2024-04-16T20:24:22Z

אורח לרגע...: /* קישורים חיצוניים */

{{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]]
'''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה על פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד.

ידועה התבטאות [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".

==התפתחות ההגדה==
[[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]]
כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות{{הערה|גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב).}}.

רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.

ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואחר כך בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים".

מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.

==הגדת רב לתלמיד==

ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.

ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.

זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.

==מטרת ההגדה==
[[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]]
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.

==שמה של ההגדה==

"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.

==מרכיבי ההגדה==

כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.

לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.

===ההגדה:===

'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות{{הערה|ראה פיסקא "ויעבידו.. וימררו" עמ' לו.}}.

מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים{{הערה|עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד.}}. לפנינו אם כן דור שני של שינויים.

לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סימן רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד"{{הערה|עמ' ח'.}} - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.

ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות{{הערה|כדברי ה"[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]".}}. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.

ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות{{הערה|הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד.}}.

אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.

===ביאורים ופירושים===

לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.

ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.

אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים{{הערה|ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו.}}. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל.

===דינים ומנהגים===

אף בדיני ומנהגי [[ליל הסדר]] מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.

לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.

==הגדת רבינו הזקן==

בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי"צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו"ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.

כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.

ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|"משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש.. בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סימן האריז"ל, מ"ח ועוד..".}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה.." אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.

זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סימן הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]".}}.

=='לקוטי מנהגים'==

אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.

הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב"דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...

==על ההגדה==
הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263}}.".

החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז}}".

==הוצאות נוספות==
*הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב).
* הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז.
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]].
*'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם
*הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע"ח] (2 חלקים)
*הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א
*'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א
*'''כללי ההגדה 'לשיטתיה'''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)]''' {{PDF}}
*[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - {{ספרייה}}.
* מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט"ו, עמ' ל"ט] {{ספרייה}}
* מכתב הרבי לגה"ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו] {{ספרייה}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את"ה העולמי]] פסח תשפ"א, עמוד 36
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח) {{PDF}}
*הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות "והגדת לבנך"]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב

{{תורת הרבי}}
{{פסח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2024-04-16T20:21:32Z

אורח לרגע...: /* הצעה */ פסקה חדשה

פרוייקט לקוטי שיחות

2024-04-14T13:42:52Z

אורח לרגע...: /* רקע */

[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
'''פרוייקט לקוטי שיחות''' הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל [[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==רקע==

לקראת [[י' שבט]] [[תש"פ]], החליטו כמה [[שלוחים]] מרחבי העולם, לפתוח בפרוייקט עולמי, לאיחוד כלל חסידי חב"ד בלימוד סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתוך שמונה שנים, על-ידי לימוד עקבי של שתי שיחות בשבוע במשך השנתיים הראשונות, ובשש השנים הבאות לימוד של שלוש שיחות בשבוע.

הפרוייקט התפרסם במהירות, ולשם כך נפתח אתר מיוחד, ובו ניתן להרשם לפרוייקט ולקבל שיעורים וכלי עזר ללימוד השבועי.

לפרוייקט נרשמו (נכון לחודש [[טבת]] [[תשפ"א]]) מעל ל-7000 חסידים ומקורבים.

[[משפיע]]ים ו[[שלוחים]] רבים הצטרפו ליוזמה, וקראו לכלל החסידים להצטרף לפרוייקט{{הערה| ראה לדוגמה: [http://col.org.il/news/123366 הרב יצחק גולדברג קורא להצטרף ליוזמה] ב{{COL}}.}} וללמוד מדי שבוע את השיחות השבועיות.

בהמשך הורחבה היוזמה גם לנשים, ומדי שבוע נמסרים שיעורים גם לנשים בשיחות השבועיות.

באיזור חורף תשפ"ד, האתר חדל לפעול זמנית.

==חומרי עזר==

מנהלי הפרוייקט השיקו אתר בשם "פרוייקט לקוטי שיחות", בו ניתן למצוא מדי שבוע חומר רב על השיחה השבועית, בין החומרים הניתנים לצפיה והורדה באתר:

*השיחות השבועיות כמו שהן ב[[לקוטי שיחות]].
*השיחות השבועיות בתרגום ל[[אנגלית]] ו[[עברית]].
*סיכומים של השיחות ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].
*ליקוט מקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] ברחבי תבל - הערות שנכתבו על השיחות השבועיות.
*חוברת "פיענוח הערות ומראי מקומות" לשיחה השבועית.
*שיעורים רבים ב[[עברית]], [[אנגלית]] ו[[אידיש]], על השיחות. חלקם מציגים עיון על קטע מסויים בשיחה, חלקם שיעורי סיכום על השיחה, וחלקם שיעורים על כל השיחה.
*הגהות הרבי ופיענוחם על השיחה.

כמו-כן החל מתחלת חלק י' שב[[לקוטי שיחות]] במסגרת המסלול, בחודש [[מרחשון]] [[תשפ"א]], החל לצאת לאור על-ידי מנהלי הפרוייקט קובץ ובו הערות על השיחות השבועיות.

בנוסף, מדי פעם יוצא קובץ ובו מתפרסמים{{הערה|פעמים רבות לראשונה.}} הגהות הרבי על השיחות השבועיות.

באתר יש גם הסבר על מסלול הלימוד, שו"ת על הפרוייקט ומורה שיעור למשך השנה בלימוד ה[[לקוטי שיחות]] השבועי.

==הנהלת הפרויקט==

*הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*הרב חיים וולוסוב.
*הרב משה שפלטר.
*הרב טוביה שמוקלר.
*הרב [[דב מנחם דוברוסקין]].
*הרב ישראל קרפילובסקי.
*הרב [[שמאי ענדע]].
*הרב [[מאיר אריה שמערלינג]].
*הרב דב הרמן.

===לנשים===

*מרת פריידי ינובר.
*מרת רבקי סלונים.

==ראו גם==

*[[לקוטי שיחות]]

==קישורים חיצוניים==

*'''[http://projectlikkuteisichos.org/he אתר "פרוייקט לקוטי שיחות"]'''
*[http://chabad.info/news/580932 מתנה לרבי: המיזם העולמי לסיום הלקוטי שיחות] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/beis-medrash/599264 בשורה חדשה: השיחות ללקוטי שיחות בהוצאה חדשה] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/news/616470 פרוייקט לקוטי שיחות לילדים] {{חב"ד אינפו}}
*[http://col.org.il/news/122906 המיזם הענק של י' שבט: אלפים יסיימו לימוד כל ה'לקוטי שיחות'] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/122983 הרב שלמה וילהלם קורא להצטרף ללימוד הלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125054 אלפים סיימו חלק נוסף בלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125102 חגיגה עולמית לסיום חלק י"ב בלקוטי שיחות] {{COL}}
*[https://col.org.il/indexes/177 פרויקט ליקוטי שיחות הערות וביאורים] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-04-14T13:28:48Z

אורח לרגע...: /* תלמידים השלוחים בישיבות */

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== יום הולדת, חגיגה נחמדת ==

ברכות למייסדי האתר שמשמר את עצמו בגבורה כבר שש עשרה שנים מלאות, לא יודע אם הוא מגשים את החזון או אם אפשר להיות גאים בו, אבל עדיין, מדובר במקור מידע עצום וייחודי מסוגו בכל המרשתת, שאכן במידה מסוימת גרם להפצת מעיינות החסידות במידה מרובה. מזל טוב ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 18:53 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:לכאורה מתאים יותר ללוח המודעות.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 19:26, 12 ביוני 2023 (UTC)
::לא, זה מתאים בדיוק לכאן ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:28 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:::מזל טוב!! [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 15:24, 13 ביוני 2023 (UTC)
::::מאחל לחב"דפדיה אריכות ימים ושנים טובות. בשונה מחב"ד אינפו הישן שלצערנו הרב עלה בסערה השמיימה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:35, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג
:::::{{א|אליהו ב.}} 'עלה בסערה השמימה' {{חיוך}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:48, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג).

== שיפור הערך חיים נחמן בנסמיאן ==

העליתי היום את הערך [[חיים נחמן בנסמיאן]] למרחב הערכים אם מישהו יוכל לעזור בהוספת מילים קישורים וכדומה זה יהיה לעזר רב תודה רבה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:45, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:45, 27 ביוני 2023 (UTC)

==הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר==
כמה פעמים ניסו להעלות את הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר,
אני מעלה שוב את ההצבעה,
נא להצביע [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים#לקוטי שיחות|כאן]]
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:20, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|ב. א. א.| }}למה לא לקיים הצבעה בשיחת הערך?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:22, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
::עיין [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים#הדרך ל"ערך מובחר"|כאן]] [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:27, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג

==העלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין==
במשך שנים המדיניות היתה להימנע מהעלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין בגלל חשש הפרת זכויות יוצרים, וכך נהגו כלל המשתמשים. לאחרונה {{א|יוסף בן מלמד}} הרים פרוייקט להשלמת תמונות חסרות בערכים, ומאות תמונות הועלו מאתר חב"ד און ליין תוך ציון מקור וקישור אליו. כמובן שהערכה רבה ליוזם ומבצע הפרויקט. השאלה היא האם מדיניותנו השתנתה? האם {{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} המפעילים היקרים בסדר עם זה? האם הוסר החסם שהיה נהוג כאן במשך שנים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:28, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|אליהו ב.}} למה לא ידעתי את זה עד כה?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:29, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אם אליהו ב. צודק אז יש בעיה בתמונות.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:07, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::כפי שניתן לראות ב[[חב"דפדיה:זכויות יוצרים#זכויות יוצרים של תמונות]], יש עדיפות לתמונות מאתרים המאשרים לחב"דפדיה להעלות תמונות והם חב"ד אינפו וחב"ד בישראל (גם במקרה והתמונה פחות איכותית). מכל שאר האתרים החב"דיים ניתן להעלות בעדיפות שניה וכמובן עם ציון למקור והבאת קישור. משאר האתרים שיש עליהם זכויות יוצרים אין להעלות גם עם קישור למקור. זו בערך המדיניות שתמיד היתה (מה שידוע לי). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 16:12, 11 ביולי 2023 (UTC)
::::הבנתי. יישר כח. אגב אני מניח שמותר בהחלט לקחת תמונות מעיתוני בית משיח (צילום מסך מהדרייב) עם קישור לדרייב וציון מקור. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:27, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:::::כן, רק שמומלץ לעשות המרת PDF לתמונה ולא צילום מסך, כך זה יוצא יותר איכותי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 19:33, 12 ביולי 2023 (UTC)
::::::מה שחלוקת כתב מדוייק, אפשר להעלות מCOL תוך ציון מקור. עדיף, כשיש תמונה דומה מאינפו, להעלות מאינפו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג 21:14, 12 ביולי 2023 (UTC)

==העלון==
{{חב"דפדים פעילים}} וכל עורכי האתר, מי שמעונין לעזור בהקמת העיתון, מוזמן לכתוב כאן למטה את שמו. {{אנונימי}}
# {{א|הקצנה}} מעוניין.
# {{א|משיח בכיכר}} אשמח.

== מנטרים ==

אין מנטר פעיל חוץ מ{{א|שיע.ק}} רובם המוחלט לא פעיל כבר שנתיים לא הגיע הזמן למנות חדשים? (ולהוריד ישנים) [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 11:01, 20 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|חיים כ}} חלוקת קונטרסים די פעיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:39, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} לא התכונתי למפעילי מערכת התכונתי למנטרים [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 12:21, 20 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} לא צריך כרגע יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:23, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::::{{א|יוסף בן מלמד}} למה לא צריך? במיוחד שעוד רגע בין הזמנים ובזמן כזה יש הרבה יותר השחתות ומישהוא צריך לבדוק את כל העריכות אם הם לא השחתה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 20:07, 22 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} גם ללא הרשאות מנטר אתה יכול לשחזר עריכות של משתמשים אנונימים ולהשאיר להם אזהרה בדפי שיחה. מה תעזור לך הרשאת מנטר דווקא?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא דיברתי על עצמי ולא דיברתי דווקא על שיחזור השחתות דיברתי על זה שצריך מנטרים. ואזהרה בדפי שיחה לא תמיד עוזרת אם אין לך באמת איך לחסום. ואם אין לך מספיק כלים לבדוק את כל העריכות לא תצליח לבדוק את כל העריכות [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:31, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אין פה יותר מדי חב"דפדים פעילים כדי שיהיה צריך מנטרים נוספים. לפחות כרגע. על אילו כלים אתה מתכוון? מה צריך יותר משיחזור ואזהרות שבדרך כלל עוזרות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:40, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::גם למנטר אין אפשרות לחסום משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:19, 26 ביולי 2023 (UTC)

==תבנית:תחזוקה==
זאת למודעי: ואבקש את דעת {{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים}}: תבניות תחת קטגורית תחזוקה (כגון תבנית: להשלמה, תבנית:לעדכון) מופיעות בערכים רבים (לפחות 1000) ללא שום צורך, רובם של תבניות אלו הונחו לפני זמן רב ולא נראה שמישהו עובד על ערכים אלו. תבניות אלו לא '''מוסיפות''' לערך אלא '''מקלקלות''' מהנראות של הערך. ולכן דעתי היא שיש להחליף את כל תבניות תחזוקה בקטגוריות בלבד. דבר אשר לא יגרע מהערכים, ובאם יהי' משתמש שירצה לקחת ע"ע את כל תבניות אלו (תבנית:לפשט לדוגמא) הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הקטגוריה. {{שכח לחתום|יוסף בן מלמד}}
:מסכים עם {{א|יוסף בן מלמד}} אם לא שמים סיבה בתבנית אין סיבה לשים אותה, ואם מישהו רוצה לתקן הוא יכול להסתכל בקטגוריה (זה מה שאני עושה). וחוץ מזה שאני חושב שצריך לעשות לזה כללים ברורים יש הרבה דפים שלא אמורים להיות בקטגוריות תחזוקה ואין סיבה שהם יהיו שם. --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 10:45, 20 ביולי 2023 (UTC)
::תודה רבה {{א|חיים כ}}. אשמח לשמוע משתמשים נוספים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:54, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::אורח שנכנס לערך חלקי וחסר, עדיף שיקבל על זה כותרת ראשית בתחילת הערך, כדי שידע איך להתייחס למידע שמופיע בערך. אם זה יהיה כתוב רק בקטגוריות זה יהיה מיועד לעורכים בלבד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:49, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::{{א|אליהו ב.}} בדיוק, הוא יתחייס אל הערך בזלזול. התבנית גורמת לתחושה שהתוכן לא מדוייק. התבנית נוצרה בשביל העורכים ולא בשביל הקוראים, הקורא צריך להבין בעצמו שלערך אין מקורות. אין עניין שהערך בעצמו יזעק: 'אני ללא מקורות'... בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:34, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::::לא הייתי אומר "בזלזול" אלא "בעירבון מוגבל". באמת יש לדון לגופה של התבנית ערך ללא מקורות, מה התועלת בה, כאשר ערכים רבים או אפילו רוב הערכים באתר עם מחסור חמור במקורות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:42, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::::דווקא אני חושב שהם כן יתייחסו לזה בזלזול אם יהיה לזה תבנית בתחילת הערך. וגם לדעתי גם התבנית נועדה לעורכים הבעיה שאף אחד לא נכנס לקטגוריות האלה ועורך בהם בגלל שיש להם תבנית, אז אם לא מתקנים את זה לפחות שלא כל אדם שנכנס לחב"דפדיה יראה את זה בכותרת ראשית. ולגבי התבנית '''ערך ללא מקורות''' רוב הדברים הדורשים מקורות הם ציטוטים שבחיפוש בגוגל אפשר להשיג את המקור וגם את זה אף אחד לא עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:43, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אפשרות נוספת, במקום להחליף את התבניות לקטגוריות, אפשר פשוט ליצור תבניות סטריליות ולא זועקות. כמו [[:תבנית:הלכה]] או [[:תבנית:קצרמר]]. ולמקם אותם בצורה שלא תבלוט לעין. כך שיהי' נעים יותר לקרוא ערכים 'פחות טובים'. לגבי המקורות - גם אני חשבתי על כך. אולי תרים את הכפפה, לחב"דפדיה אמינה יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:26, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} זה בדיוק מה שאני עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 10:29, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::{{א|חיים כ}} {{ישר כוח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::כתבתי למישהו בפרטי: '''תבנית השלמה/לעדכן וכדומה''' אני שם את התבניות האלו בהרבה ערכים כי לדעתי הרבה ערכים אינם מעודכנים מספיק או חסר בהם תוכן, עפ"י כללי חב"דפדיה כך צריך לעשות בכל ערך חסר למרות שזה לא נעים.. בנוסף לכך גם אם המשתמשים הפעילים אינם מעוניינים לתקן ולשפר את הערכים אז התבניות האלו נועדו גם עבור העורכים האנונימיים שבאתר שהרבה פעמים אינם מודעים כלל לעולם הויקי וכאשר הם יראו תבנית 'לעדכן'/'להשלים' וכדומה או אז הם ילמדו שצריך לעבוד על חב"דפדיה ולא רק להציץ מדי פעם.. [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:40, ה' באב, ה'תשפ"ג
:::::::::::אפשרי לעדן את הנראות של התבנית. אני כקורא לא מתחבר לתבניות האלו בכלל. אני מסכים שזהו הכלל וכך צריך לעשות, אבל אפשר לשנות את הכללים. במיוחד אם הם גורמים לחב"דפדיה להראות פחות טוב ופחות אמינה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:54, ו' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::::גם לדעתי, כדאי למעט בתבניות כאלו. אם מדובר על העורכים שידעו היכן צריך להשלים וכיו"ב, אפשר להסתפק בקטגוריה, וגם אם בשביל הקוראים - אזי אין סיבה שזה יהיה דווקא בראש הדף, אלא אפשר כריבוע קטן ועדין בסיומו. כך או כך, לענ"ד אין משמעות להוספת התבנית אם לא מצביעים ספציפית, מה כדאי לשפר להוסיף ולהשלים. נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת, זה שהערך לא מושלם, לא אומר שהוא חסר. במילים אחרות: את התבנית צריך להניח רק אם חסר בערך תוכן מהותי או שהוא צריך עדכון משמעותי. כשכתוב לדוגמא שקהילת חב"ד ירושלים מונה נכון לשנת תשפ"ב 1000 משפחות (סתם זורק דוגמא), גם אם כדאי לעדכן שיהיה כתוב מה המצב נכון לשנת תשפ"ג, זה לא מצדיק להניח תבנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:02, ו' באב, ה'תשפ"ג 11:02, 24 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::::{{א|ב.א.א.}} אתה שם את תבניות האלה בלי לכתוב סיבה (מה שאני רואה) וגם שנכנסים לערך לא מבינים למה התכוונת [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ו' באב ה'תשפ"ג - 11:09, 24 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::::::בבקשה לא להפנות את הדיון למשתמש מסויים. מנסים ביחד לראות מה אפשר לעשות עם התבניות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:15, ו' באב, ה'תשפ"ג).
{{שבירה|:::::::::::::::::}}יש צדק שעם התבנית הקורא אולי יזלזל במה שכתוב בערך, אך בלי התבנית הוא עלול לזלזל בחב"דפדיה כולה... אם משתמש לפני 5/10 שנים העתיק איזה כתבה והיא נראית גרוע עם פרטים לא מדוייקים, מעודכנים או ערוכים - הקורא עלול לחשוב שהאתר כולו לא אמין. אפשר להחליט באיזה רמת כתיבה שמים תבנית ובאיזה לא אבל לענ"ד נדרש שהערך 'יזעק' שהוא דורש תיקון. אגב, לא תוייגתי משום מה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:17, 26 ביולי 2023 (UTC)
:טוב אז באיזה רמת כתיבה שמים תבנית? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט"ז באב ה'תשפ"ג - 16:36, 3 באוגוסט 2023 (UTC)
:בנתיים אין הכרעה. מה שהיה עד עתה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:31, ט"ז באב, ה'תשפ"ג).
::בינתיים רוב העורכים שהביעו את דעתם הם רוצים לשים רק במקרה מאוד גרוע אז זה מה שהולכים לעשות? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ו באב ה'תשפ"ג - 17:59, 13 באוגוסט 2023 (UTC)

== שטורעם. נט ==

שלום עליכם בני מתא חב"דפדיה. אף שזה תקופה ארוכה שלא מתאפשר לי לתרום, בכל זאת ישנו דבר אותו רואה אני לנכון להעיר, ולוואי שימצא מי שיטפל בעניין: האתר [[שטורעם.נט]] מת, והקישורים אליו עדיין נוכחים במרחב. צריך פשוט למחוק את כולם...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:28, י"ג באב, ה'תשפ"ג ''(31 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:28, 31 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|כתית למאור}} ישנו ארכיון אינטרנט שם אפשר למצוא את הדפים. צריך להחליף את הקישורים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:45, י"ג באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} איך להחליף? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:43, י"ד באב, ה'תשפ"ג 20:43, 1 באוגוסט 2023 (UTC)
:::{{א|קעניג!}} ראה לדוגמא בכתובת הזו: archive.li/35d8y שיחזור של כתבה משטורעם נט. פשוט נכנסתי לערך והחלפתי את הקישור. אגב, שים לב שלא תייגת אותי, כיון שלא חתמת יחד עם התיוג. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:49, ט"ו באב, ה'תשפ"ג).
:{{א|כתית למאור}} האתר קיים או לא לא הבנתתי ? יש אפשרות לשחזר את האתר ? אם כן תשלח קישור

==שמוליק מישולובין==
אתם מוזמנים להצביע על הערך שמואל מישולובין כי היו משתמשים שלא היה להם זכות הצבעה ולכן צריכים לעשות עוד פעם [[משתמש:קעניג!]]
: לא הבנתי, הרי כבר היה הצבעה, באם ניתן לעשות שוב (ובפרט בגלל טעם זה..}? [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:14, כ' באב, ה'תשפ"ג 05:14, 7 באוגוסט 2023 (UTC)

== אלי טייטלבוים ==

נתקלתי לאחרונה בשם הזה. מדובר בחסיד חב"ד מאוד ידוע בארה"ב בתחום הקעמפים החינוך והפצת התורה שנפטר בתשס"ח.
אני מנסה לברר עליו
לבנתיים לא העלתי בחכתי הרבה פרטים חב"דים פרט לכך שלמד בתו"ת הביא הרבה מאנשי אגו"י להתוועדויות של הרבי והיה גר בקראון הייטס.
אך כאן לא מצאתי ערך עליו כלל ככה שלנו הישראלים הוא לוט בערפל ... {{אנונימי}}
:הערך נוצר. אני מקווה שזה אתה {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:26, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).
::כנראה שזה אני {{קריצה}} {{לא חתם|שמואל קניג}}
:::{{חיוך רחב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:18, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).

== חידוש החממה ==
החלטתי לחדש את החממה
מי שרוצה להיות חונך שידבר איתי מחקתי בינתיים משתמשים חונכים שלא פעילים תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:44, 16 באוגוסט 2023 (UTC)

כדי להגיע לחממה ראו: [[חב"דפדיה:חממה]]
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 13:10, ל' באב, ה'תשפ"ג

למה אין ערך על החסיד ר' ליב כהן- אחיו של פולע כהן?
:יש: [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:20, ל' באב, ה'תשפ"ג

== [[יצחק נתן ישראל גנדל]] ==
יש הרבה דברים שחסרים בערך הנ"ל מי שיש לו מה להוסיף אנא יוסיף. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ג' בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]] 13:31, 18 בספטמבר 2023 (UTC)

== ערכים - ספרים ==

{{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים}}ב"ה, חב"דפדיה הולכת ומתרחבת עם מגוון ערכים רחב, וכל אישיות, נושא, מקום או ספר, עליהם יש אינפורמציה מתאימה, מועלה ערך. זה נפלא.
ולכן, תבניות איחוד הערכים, שהוצבו לפני תקופה לא קצרה, לא תמיד רלוונטיים וכדאי לבודקם, ובמקום לאחד, יש להרחיב את הערכים המתאימים. [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 04:50, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ד 04:50, 3 באוקטובר 2023 (UTC)
::עברתי על מספר ערכים, מוזמנים להמשיך בעבודה [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 05:13, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ד 05:13, 3 באוקטובר 2023 (UTC)
:::משתמש תמיד: צודק בהערה, זו פעולה שאין צורך בהרשאת מפעיל כדי לעשות, ישר כח על ההתגייסות! [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בתשרי ה'תשפ"ד 21:23, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
::::יש להסיר את התבניות כמובן רק מהערכים שראויים לערך ע"פ [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ד • 10:14, 17 בנובמבר 2023 (UTC)

==ימי הולדת של חברי כנסת==
האם לציין בתאריכים את ימי הולדת של חברי כנסת ופוליטיקאים? לדוגמא [[ביבי נתניהו]] בערך [[כ"ח תשרי]], או [[איתמר בן גביר]] בערך [[ו' אייר]] ועוד

{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים?
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 08:21, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ד
:{{א|ב. א. א.}} לדעתי לא כל נשוא ערך זכאי להיכתב, רק חסידי חב"ד ורבנים ידועים, פוליטיקאים וודאי שלא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ד)
::{{א|ב. א. א.}}אולי פוליטיקאים עם קירבה מאוד גדולה לחב"ד ולרבי כמו פרופסור אבנר חי שאקי/הפרזידנט שז"ר וכו'--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ל' בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]] 08:59, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
:::מסכים, אין שום סיבה לכתוב ימי הולדת של אישיות שאינה חב"דית, התנאי צריך להיות גם אישיות מרכזית ומשמעותית, וגם שיהיה חב"דניק או קשר מאוד חזק לחב"ד - שז"ר דוגמה טובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [שי[חת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בתשרי ה'תשפ"ד 21:22, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
::::לדעתי כל אישיות שזכאית לערך יש לציין בה בקצרה את כל הפרטים הידועים עליה עד אופן שלא יצטרכו לצפות באתר אחר בכדי לדעת עליה דברים בסיסיים. זה לא חייב להיות כתוב בפתיחת הערך - זה יכול להיות בתבנית דמות בראש הערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ד • 10:19, 17 בנובמבר 2023 (UTC)

==יוסי כהן==
למה אין ערך על הקלידן חסידי יוסי כהן? או עכ"פ אני לא רואה את זה בחב"דפדיה. חשוב שיהיה , באמת מגיע לו ערך!!
{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים?[[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 08:24, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 08:24, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
:השאלה אם יש מספיק תוכן לכתוב עליו. (מלבד זה שהוא נגן מפורסם, ורשימה של כמה ניגונים שהוא חידש או עורר). חוששני שלא. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד 20:24, 31 באוקטובר 2023 (UTC)
::יש ערכים קצרים ביותר, והוא אדם בולט ומפורסם. כדאי מאד! --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 21:59, 30 בנובמבר 2023 (UTC)

== ערך על פסיכולוגיה ==

חיפשתי ערך שמסביר את הגישה החסידית ובפרט השיטה של הרבי שליט"א מלך המשיח בנוגע לפסיכולוגיה ולא מצאתי. אם יש כזה ערך אולי כדאי להפנות מהערך [[פסיכולגיה]], ואם לא אולי כדאי לכתוב אותו. אני חושב שזה מצדיק ערך. [[מיוחד:תרומות/172.56.194.74|172.56.194.74]] 13:00, 9 בנובמבר 2023 (UTC)

== דף רעיונות מנין לשאוב מקורות ==

לדעתי '''כדאי מאד מאד''' לכלול בדף [[חב"דפדיה:מקורות]] (או - עדיף - בדף מיזם נפרד ובולט יותר) רעיונות מנין לשאוב מקורות (בשחר נעורי כתבתי כאן ערכים אחרי חיפוש בחב"ד אינפו...)!

בתור התחלה הנני להציע את '''אוצר החכמה האינטרנטי''', יש שם כמויות אדירות של תוכן מסודר בכל תחום שרק רוצים (ניתן להרשם כאורח - 40 דפים ראשונים של כל ספר, ובאזור סוכות ופסח בד"כ פותחים את האתר בחנם, ומי שיכול להרשם - אדרבא).

בכלל כדאי להבהיר שהיום כמעט על כל נושא יצא כבר ליקוטים מקיפים ומושקעים ע"י אנשים שאכפת להם, רק שהתוכן לא קיבל מספיק פרסום (כדוגמת תשורות, סקירות בקבצי הערות, חוברות וספרים בנושאים שונים). כדאי פשוט להזין קבצים שלמים לחב"דפדי', ולציין לקבצים ב"לקריאה נוספת". --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 21:59, 30 בנובמבר 2023 (UTC)

חשוב גם להזין את כל החומרים שמודפסים מדי שבוע ב[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]] וכל שאר העלונים החב"דיים, - אלו לא עולים כרגע לאוצר החכמה אלא עושים את דרכם ברובם לגניזה... (אא"כ מישהו יטול יוזמה ויעל האת הכול לדרייב.) (המשתמשים באתר עושים זאת חלקית - הרבה חומר נשאר בעיתון ובגניזה ולא מוזן לחבדפדיה וחבל.) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 13:13, 6 בפברואר 2024 (UTC)

==תקלות באתר==
רק אצלי לוקח לכל דף בחב"דפדיה הרבה זמן עד שהוא נטען או שזה בעיה כללית באתר? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:19, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
:גם אצלי. מציק מאוד ופוגע משמעותית ביכולת לתרום לאתר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:23, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ד 20:23, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
::יש מתכנת? ואם כן (גם - ובמיוחד אם לא) האם הבעיה בטיפול? ממש קשה לעבוד ככה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 21:58, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
:::אכן, האתר מאוד מאוד איטי. אני בטוח שבאם הגלישה הייתה מהירה יותר אזי היו נכנסים לאתר הרבה יותר קוראים ועורכים (ואני בתוכם). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:03, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ד)
::::באמת האתר התחיל לעבוד בצורה איטית מצפה לטיפול מהיר של המתכנת (אם בכלל יש). בברכה, [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 12:55, 5 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::כמו כן, מדי פעם האתר לא נפתח, במקומו נפתח דף עם הכיתוב "Sorry! This site is experiencing technical difficulties (מצטערים! אתר זה נתקל בקשיים טכניים)". בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:33, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ד)
::::::לגבי הכיתוב על הקשיים טכניים, לי זה קורה פעם ב, ואז אני מאפס את ההעדפות לברירת מחדל ויכול לשכוח מהכיתוב הזה לעוד כמה שבועות.
::::::לגבי האיטיות של חבדפדיה - אפשר לפתוח שתי כרטיסיות בו זמנית ובזמן שאחת נטענת לדפדף בשניה.ס'איז דא א רבי אין וועלט וואס פארשטייט מיר, הריני מקשר את עצמי לרבינו הקוה"ט - שיחה, 00:16, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ד
::::::: עם ישראל חי(פש) חב"דפדיה וצמא לחב"דפדיה זורמת בקלילות, אנא תקנו נא את המערכת [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 12:28, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ד 12:28, 8 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::גם לי זה קורה לפעמים ולפעמים אחרי שדף נטען הרבה זמן נפתח לי ערך והערך נראה מוזר יש לו רקע לבן ללא שום עיצוב והאותיות גדולות ומודגשות (למשל קישור נראה בצבע כחול), והמילים עצמם כתובות באמצע הדף (ראו תמונה). בדרך כלל אני עושה רענן וזה נהיה נורמלי אבל לפעמים צריך לעשות רענן כמה פעמים או לסגור ולפתוח מחדש ואני עכשיו במחשב ובפרופיל אחר זה מראה לי את האתר בתצוגה ניידת [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ז בכסלו 13:02, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
[[קובץ:תקלה.JPG|ממוזער|שמאל|הדף [[כתיבת ספר תורה]] בתקלה]]
::::::::כנראה זה בגלל ריבוי הערכים (כן ירבו) שיש בחב"דפדיה.[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ"ז בכסלו]] [[ה'תשפ"ד]] 16:21, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::בהמכלול יש הרבה יותר ערכים ושם אין את הבעיות האלו, (אבל שם מנהל האתר טוען שהוא משלם 10,000 שח בחודש לתפעל את המכלול, אולי לכן התפעול שם יותר טוב משא"כ פה). ברכת הגאולה~יחי ~ שיחתי 02:18, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::זה בלתי נסבל אי אפשר לעבוד ככה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:45, 16 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::ב"ה מזה זמן שהאיטיות די נעלמה.ברכת הגאולה~יחי ~ שיחתי15:16, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

==מדיניות בנוגע לחסידי גינזבורג==
ברשות העורכים שליט"א אני אפתח דיון על הנושא ההזוי ביותר שהיה אי פעם בתולדות חב"דפדיה: מתי וכיצד נתן לכנות תלמיד של הרב גינזבורג כ"חסיד חב"ד". הנה פירוט חלקי של סוגי תלמידיו: '''א':''' אלה שרק לומדים מספריו ומחשבים אותו לרבם (כמו שיש עשרות רבנים אחרים בציונות הדתית) ותו לא, מסתמא יכולים להיות מקורבים לחב"ד אך לא חסידי חב"ד, אולי אף זה לא. '''ב':''' אלה (רוב תלמידיו, יש לציין) הרואים בר' יצחק גינזוברג כ"רבי" "משיח" "נביא" "גואל" וכו' וכו' ואכמ"ל. בנוגע לאפשרות א' אכן יש מקום לדיון האם להתייחס אליהם כמקורבים לחב"ד וכדו', אך בנוגע לאפשרות ב' אין כל הצדקה פה באתר חב"די לתת במה לאנשים כאלה, וכפשוט שאין כל הצדקה לכנות אותם כחסידי חב"ד ואין צורך בפירוט. מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 19:55, 16 בדצמבר 2023 (UTC)
::מדוע נדרשת דווקא למקורבי הרב גינזבורג. כמו כל מקורב, צריך לשקול מי נחשב לחסיד, לפי הנהגתו, מנהגיו ולבושיו [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 04:39, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 04:39, 18 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כמדומני הוא נדרש לעניין מכיון שרק המקורבים שלו אכן עסקנים ותלמידי חכמים שראויים לערך מחד, ואילו יש הדורשים במפגיע להתייחס אליהם כחסידי חב"ד מאידך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:38, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 06:38, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

==ביקורת==
'''הועבר מלוח המודעות. מתייג את המשתתפים בדיון: {{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|הקצנה}}.''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]]
{{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 20:55, 26 בדצמבר 2023 (UTC)

{{חב"דפדים פעילים}} דרוש משתמש לכתיבת ביקורת לערך ברגע האמת--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ז' בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 19:22, 19 בדצמבר 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה}} ואיפה אהבת ישראל?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:40, ז' בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} מה הקשר פה אהבת ישראל? אמנם כבר דנו בנושא הזה בדף השיחה של הערך אך אני עדיין נחוץ בדעתי שהערך חייב ביקורת. עוד "אהבת ישראל" כזאת ואבדנו... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:00, 21 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חסיד של הרבי}} אהבת ישראל קשורה ועוד איך. כנראה שאינך יודע מהי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, ט' בטבת, ה'תשפ"ד)
::::תוכל להראות לי את המקור בחב"דפדיה ש"אהבת ישראל" מהווה עילה לפסילת ביקורת? '''נ.ב.''' יש מקרים בהם האהבת ישראל הגדולה ביותר היא הביקורת. למשל: כשאני חושב על יהודי פלוני שחשקה נפשו להכיר את הרבי ולדעת מה המשמעות של הרבי, והוא יכנס לערך על הספר הנ"ל - אז מתי שיש לי אהבת ישראל כלפי היהודי הזה אני ידרוש ביקורת על הספר - כדי שהיהודי הנ"ל לא יטעה לחשוב שהספר מראה לנו מה זה המשמעות של רבי, כי הוא לא. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 01:00, 22 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::סליחה מראש על התשובה הארוכה אבל הייתי חייב... אני אענה {{א|יוסף בן מלמד|לך}} באותו מטבע לשון: הביקורת נחוצה ועוד איך. כנראה שאינך מבין מה היא. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 01:04, 22 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} מה היית אומר למשתמש שמעוניין לכתוב ביקורת על [[דגל משיח]]? אני מניח שהיית מתנגד בחריפות, הלא כן? ומה ההבדל?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:14, י"א בטבת, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} שיש רוב להכנסת ביקורת!! --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ב בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 16:37, 24 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::חבל שמתעלמים מכללי חב"דפדיה. זה הזוי. בהצלחה! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 16:52, 24 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} ואם יהיו משתמשים רבים שיצביעו בעד הוספת ביקורת ל[[דגל משיח]]?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:56, י"ב בטבת, ה'תשפ"ד)
::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, הדיון הזה לא היה צריך להיפתח כלל, '''אני לא מאמין שאני פחות וותיק מהמשתמשים כאן, ועדיין - אינם נשמעים לכללי חב"דפדיה - וגם לאחר שמזכירים להם, מסבירים להם, מעירים להם - הם אינם מבינים וממשיכים בשלהם!''' חותם בצער, {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 15:27, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::מה צריך לעשות כדי שיבינו את זה? מה??? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 15:29, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::א. {{א|יוסף בן מלמד}} זה נגד מדיניות חב"דפדיה. ב. לפי זכרוני {{א|חילזון}} מפעילי מערכת צריכים להיות בעלי עמדות משיחיסטיות, וכרגע זה לא בדיוק. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 17:12, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}} אם משיחסט הוא כזה המאמין שהרבי חי - אזי הנני משיחיסט. אם משיחיסט {{א|הקצנה|מוקצן}} זה לכתוב ביקורת על חסיד אחר - אזי אינני משיחיסט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:30, י"ג בטבת, ה'תשפ"ד)
:{{סוף דיון}} ניתן להמשיך במייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:34, י"ג בטבת, ה'תשפ"ד)
::סליחה מר {{א|יוסף בן מלמד}} היקר, אך זה ממש לא סוף דיון. את התגובה שלי להשוואה המקוממת שלך בין דגל משיח לבין הספר הנ"ל תוכל למצוא בעשרות תגובותיי למשחיתים למיניהם שהיה להם את אותה השאלה בידיוק ואין לי כוחות לחזור עליה שוב. סליחה מראש על החריפות אבל זה שאתה כרגע מפעיל מערכת (נקודה למחשבה בפני עצמה הרי לא היו על-כך בחירות?) לא אומר שתשנה פה את המדיניות באתר, אם יש רוב לביקורת - תהיה כזאת. וכן על דגל משיח לא יהיה ביקורת ועל הספר כן. למה? - תשובה ארוכה. ובקיצור: דגל משיח נועד לפרסום משיח = מדיניות האתר מושתת על זה, הספר - לא בידיוק. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 18:43, 26 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חסיד של הרבי| }} בסדר. השמעת את דעתך. {{סוף דיון}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:48, י"ד בטבת, ה'תשפ"ד)
::::שוב אתה ממשיך מאותה נקודה, אולי מבחינתך הדיון נגמר אבל יש עוד משתמשים באתר ומגיע להם להשמיע את דעתם אז הדיון הזה לא הסתיים, זה כל מה שבאתי להגיד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 20:53, 26 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}} לא תכננתי ששאלה פשוטה שלי תגרור דיון ארוך כזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, י"ד בטבת, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|חסיד של הרבי}}, האם מרוב ההקצנות אפשר למחוק את כללי חב"דפדיה שאוסרים ביקורת ללא מקור? אולי אני ישיג רוב למחוק את חב"דפדיה מהרשת. מה דעתך? באמת! '''כללי חב"דפדיה פשוטים וברורים!''' - אין להציב ביקורת ללא מקור! - מה לא מובן עדיין? באת לחב"דפדיה בשביל לערוך ולתרום? אז תכופף את עצמך מעט עבור הכללים הברורים של חב"דפדיה! {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:::::::יש צורך בביקורת אם כי יש צורך להגדיל אותה ליותר ממשפט אחד ולהביא דוגמאות מתוך הספר ואם לא שמתם לב {{א|חילזון}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} המקור לביקורת צריך להיות "חסידי חב"ד" ככה שהדיונים פה ובדף שיחה של הערך יכולים להחשב כמקור ככה לפחות אני חושב שהרי המשתמשים פה הם חסידי חב"ד ולדברים כאלה כבר הביאו ביקורות בקבוצות ווצאפ [[סודו של הרבי|כמקור]]. הביקורת צריכה לכלול הרבה יותר פירוט והסבר למה בדיוק מתכוונים כמו למשל הטענה כביכול לרבי יש "מדיניות מדינית-ביטחונית" הרבי לא ימני וגם לא שמאלוני. הרבי מנהל לפי ההלכה, לפי השולחן ערוך שבו כתוב שאם באים גוים על עיר אחת ליד הגבול אפילו באים {{ציטוטון|על עסקי קש ותבן}} מחללים עליהם את השבת {{ציטוטון|שמא תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם}} ואם יגידו זה ספר למקורבים לא לחב"דניקים אז הנה דוגמה {{ציטוטון|יש הרואים ברבי 'נץ' פוליטי שנים רבות קרא הרבי למנהיגי ישראל לעמוד איתן מול הלחצים הבינלאומיים לוותר על שטחי יש"ע הרבי טען בתוקף שחבלי ארץ ישראל אלה הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ואין להעלות על הדעת שנוותר. אסור לוותר בשום אופן!}}

:::::::{{ציטוטון|כדאי לדייק ולהסביר את עמדתו הנחרצת של הרבי בעניין זה. פעמים רבות הסביר הרבי מפורשות, כי אין מדובר בעיקרון אידיאולוגי ואף לא בקדושתה של נחלת אבותנו. מקורה של ההתנגדות הוא בכך שוויתור על שטחים אלה מעמיד בסכנה את חייו של הציבור היהודי בארץ ישראל. בעניין קריטי זה מסכים הרבי עם רוב המומחים הצבאיים הסבורים שחבלי ארץ אלה נחוצים להגנת הארץ. לדעתו, זהו עניין של פיקוח נפש הדוחה כל שיקול אחר.}} זה קטע מהספר [[נביא מקרבך]] שגם הוא נכתב {{ציטוטון|על ידי אנשים 'משלנו' במטרה לקרב יהודים}} אבל הם כן הכניסו את הקטע הזה שמסביר את דעתו של הרבי בעניני שלמות הארץ ולא כתבו על ה"מדיניות המדינית-ביטחונית" של הרבי [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט"ז בטבת 16:05, 28 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}} {{א|יוסף בן מלמד}} {{א|הקצנה}} חייבים ביקורת על הספר ברגע האמת וכמו ש{{א|חיים כ}} אמר כבר יש חסידי חב"ד שמבקרים את זה רק פשוט נשאר לכתוב את זה ומהר. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 18:22, 28 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::תשש כוחי מלהסביר את כללי האנציקלופדיה המקוונת שאתם רשומים בה ועורכים בה. בהצלחה בהפרת הכללים! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:07, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::בהתאם לרוח הדברים נראה שנכניס ביקורת בקרוב לספר. ו{{א|חילזון}} יישר-כח על שיעור בעניין כללי חב"דפדיה! רק ציון עובדה פשוטה ואבסורדית: לפי אותם כללים בידיוק אתה אמור להיות עדיין חסום... בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 19:20, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::מסכים עם {{א|חסיד של הרבי}} בכל הדברים האמורים, ולדעתי צריך לחסום את משתמש חילזון במידי, ואגב תוכל לעבוד על הביקורת בברגע האמת (ספר)? תודה רבה מראש בברכה [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 19:27, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::ולמען הסדר הטוב אביא פה דוגמה: כמו הביקורת כך גם ערכים צריכים להיות עם מקורות בלבד. אך ראו זה פלא: [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3A%20%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 כאן יש רשימה ארכה מאוד של ערכים ללא מקורות!] יאללה למחוק אותם. אלא מהי? כמו שיש ערכים שהעובדות בהם ידועות לכל ולא צריך מקור - אך בשביל האמינות דרוש אחד כזה ולכן יוצרה התבנית [[תבנית:דרוש מקור]] כך בידיוק יש ערכים שעל הנאמר בהם יש ביקורת עובדתית, וראוי שהיא תכתב - גם אם אין לה מקור - ובד בבד לחפש מקומות בהם הביקורת העובדתית הנ"ל הבאה מעל גבי במה כלשהי. זה לא סותר, זוהי כל מטרת התבנית [[תבנית:דרוש מקור]]. מי שלא מסכים איתי מוזמן למחוק את רוב הערכים בחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:34, 30 בדצמבר 2023 (UTC)}}
{{שבירה}} {{א|חסיד של הרבי}} אני רק מעתיק מהדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]: א': {{ציטוטון|מקורות. למרות שמקורות חשובים בכל תחום בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים.}} ב': {{ציטוטון|ייחוס: מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{{הערה|במכתבם מיום ...}} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש...".}} {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:הביקורת נכונה לחלוטין, אך אויה! אתם עסוקים בה כל הזמן במקום לשפר את האתר! ולזאת הייתה כוונתי בתחלת הדיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:36, י"ט בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אנחנו צריכים לנסח ביקורת ואז נפסיק להתעסק בזה זה הכל. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 09:53, 1 בינואר 2024 (UTC)
:::קרי: רק נגמור את הפרת הכללים, ורק אז ניאות להמשיך בעבודה... ו{{א|חסיד של הרבי|לך}} אענה: כמודגש בכללי כתיבת ביקורת, בביקורת מוכרח מקור, אך בערכים סתם - פסקאות שאינם ביקורת - דבר זה אינו מוכרח. ושוב, אני רק מצטט מ[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת|כאן]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים#פסקאות ביקורת|כאן]]. ממליץ למר לקרוא את כל הדפים מתחילתו ועד סופו. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
::::חסיד יקר ושאר המשתתפים שתמכו בביקורת, הלהיטות לכתיבת ביקורת מיותרת ומבזבזת את זמנם של כלל המשתתפים בדיון. בנוסף אלא מביאה להיפך אהבת ישראל בין משתמשי האתר, עימות מיותר עם המפעיל 'יוסף בן מלמד', הזכרת נשכחות ל'חילזון' בלי קשר לדיון הנוכחי, דבר שכל מי שלומד רמב"ם אמור לדעת שאינו ראוי (להזכיר חטאים מהעבר...), וגם משמש ככלי לחמוק מהדיון באמצעות טענות לגופם של אנשים במקום לגופם של הדברים הנידונים. כפשוט: הכלל שמחייב מקור לביקורת - '''מקור חיצוני כמובן, ולא דיונים פנימיים פה בחב"דפדיה''' תקף ועומד.
::::'''אנא עיברו לנושאים חשובים ומועילים יותר'''. כל עניין הביקורת צריך להיות שולי ומזערי בחב"דפדיה. יש לנו כ"כ הרבה טוב להתעסק בו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בטבת ה'תשפ"ד 16:11, 1 בינואר 2024 (UTC)
{{הערות שוליים}}

==תקלות באתר - 2==
{{א|שיע.ק}} קשה עד בלתי אפשרי לערוך פה באתר, לפעמים הדף נפתח מהר יחסית ולפעמים זה לוקח דקות ארוכות.. האם הדבר בטיפול? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:19, 1 בינואר 2024 (UTC)
:תודה חסיד, מי עוד נתקל בקושי ואיטיות באתר, אשמח למשוב נוסף? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בטבת ה'תשפ"ד 16:23, 1 בינואר 2024 (UTC)
::אני [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ' בטבת]] [[ה'תשפ"ד]]
:::אני. וראה למעלה עוד מספר משתמשים שכתבו אודות עצמם. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:14, כ' בטבת, ה'תשפ"ד)
::::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] גם אני. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 18:30, 1 בינואר 2024 (UTC)
:::::אני גם שמתי לב לכך, לפעמים הדף נטען באיטיות, כמו-כן לפעמים הדף אינו עולה אלא נשארת הודעה ש"קיימת תקלה טכנית באתר" או משהו בסגנון... לפעמים גם כל הגרפיקה אינה נטענת וניתן לצפות בטקסט בלבד באופן מוזר. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
::::::כמו-כן אם נכנסתי לחשבון, באם אפתח ערך/דף בחב"דפדיה ב'כרטיסיה חדשה' זה יוצג לי שאני לא בחשבון. לפעמים אפילו גם אם אני 'משרשר' - לא פותח בכרטיסיה חדשה אלא לוחץ על קישור הערך/דף - לאחר שעברתי לערך אני פשוט נמצא מחוץ לחשבון מבלי שיצאתי. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:::::::{{א|שיע.ק}} {{מפעילי מערכת}} התקלות באתר בלתי פוסקות. קשה מאוד לעבוד כך. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} {{עיצוב גופן|גודל=4|גופן=נרקיסים|15:02, כ"א בטבת, ה'תשפ"ד.}}
::::::::אכן, לאחרונה התקלות רק מתגברות וזמן ההמתנה בטעינת הדף מתארך. דחוף לתקן את זה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 11:36, 5 בינואר 2024 (UTC)
:::::::::{{א|שיע.ק}} זה בלתי אפשרי. לפעמים אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון מבלי שיצאתי. התקלות מכבידות ומקשות ביותר. דחוף לטיפול. לפעמים הדף לא נפתח אלא מוצגת הודעה "קיימת תקלה טכנית באתר זה", ועוד ועוד. כמו"כ כמו שציין חסיד של הרבי זמן טעינת הדף הוא איטי ביותר. {{חילזון מחוץ לחשבון}}
::::::::::הרב {{א|חילזון}} היקר, מה שתלוי בשיע - מקווה שבעזרת השם הוא יוכל לעשות. אך אולי כהקדמה לכך, תעשה אתה מה שתלוי בך יחד עם שאר חותמי החתימות הייחודיות... זה סתם מעמיס על דפי השיחה ומסייע להם להיטען לאט אפילו יותר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:33, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ד 21:33, 6 בינואר 2024 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}} {{בוצע}}. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]], 14:24, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ד.
קשה קשה קשה......... אין מתכנת?! בתחנונים רבים אי אפשר לעבוד ככה זה בלתי נסבל. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 01:27, 19 בינואר 2024 (UTC)
:המצב כבר הרבה יותר טוב אבל עדיין, יש פעמים שהדפים נטענים בקצב מייאש. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 01:30, 19 בינואר 2024 (UTC)

== חב"דפדיה - לנו או לחיצוניים מחב"ד? ==

התחבטתי בשאלה זו רבות. עבור מי נועדה [[חב"דפדיה]]? לחיצוניים מ[[חסידות חב"ד]]? או שמא ל[[חסידי חב"ד]]? או לכולם יחדיו?
אם היא נועדה לחיצוניים מחב"ד - יש לבצע שינויים והגהות בערכים, לדוגמא (אחת, יש עוד לענ"ד): אין להשתמש בערכים '''כלל''' בהפניה [[הרבי]] אלא לכתוב [[הרבי מלובביץ']]. אשמח שה{{חב"דפדים פעילים}}יעזרו לי בשאלה זו. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 11:50, י"ג בשבט, ה'תשפ"ד.
:חב"דפדיה נועדה עבור כל אדם דובר עברית שיש לו חיבור לאינטרנט. האתר מונגש ולא צריך לחרוג מהגבולות הקיימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:54, י"ג בשבט, ה'תשפ"ד)
::אנסח אחרת: מי הוא קהל היעד של [[חב"דפדיה]]? על מי היא שואפת להשפיע? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 14:56, י"ד בשבט, ה'תשפ"ד.
:::מה אתה רוצה? גם וגם, ולאנשים מהקהל הרחב מותר לומר הרבי, הם מבינים שמדובר ברבי מלובביץ'. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 15:06, 24 בינואר 2024 (UTC)
::::{{א|צוברענגען משיח}} מה אתה רוצה להגיד בזה? [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] [[יחי המלך המשיח|]] ~ 18:04, 24 בינואר 2024 (UTC)
:::::נועד לכולם ואכן כולם משתמשים בו. בעבר היו דיונים איך לקרוא לרבי, הוחלט ש"[[הרבי]]" עם קישור בפעם הראשונה יספיק גם לאנשים לא חב"דיים שנכנסים לחב"דפדיה. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ד • 16:06, 25 בינואר 2024 (UTC)
::::::דעתי האישית היא שבנושאים פנים חב"דיים שלא אמורים לעניין אדם מן השורה (כדוגמת חסידים מהדורות הראשונים, תלמודי תורה חב"ד, וכדומה) מיועדים לרוב עבור חסידי חב"ד. אך בנוגע למושגים מופשטים בחסידות (כפי שדובר על-כך רבות בהתוועדות לעורכי חב"דפדיה בתשרי אצל המשיח) חובה להפשיט את המושגים ולבאר אותם בשפה קולחת וברורה כדי שגם מי שאין לו כל ידע בסיסי בחסידות יוכל להכנס לערכים אלה ולהבין, בשונה מהמצב העכשווי של ערכים אלה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:56, 25 בינואר 2024 (UTC)
:::::::בין כך או בין כך, אינני חושב שערכים "קבליים", כ[[שמן]] וכיוצ"ב, בהלכה, (איך מברכים עליו), שהוא "חכמה סתימאה", עבודה בביטול והיותו מפיץ ריח - מועילים למישהוא. (לא ל"פנים-חבדיים" ולא חיצונים הנ"ל, למעט מי ששאף להגיע למספר גבוה של ערכים...)[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 18:32, י"ז בשבט, ה'תשפ"ד 18:32, 27 בינואר 2024 (UTC)
::::::::{{א|משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.}} בודאי שכן! ובדוגמא שהבאת - אם משהו עושה תחקיר לתלמוד תורה וכדו' (אבא של תלמיד לדוגמא) על שמן, הוא יכול לכתוב [[שמן]] בחב"דפדיה ולקבל את כל מה שהוא צריך. - לא כל אחד ידוע באיזה מאמרים ושיחות [[הרבי]] מזכיר כל מיני ענינים. ובדידי הוה עובדא ששמעתי מכמה שממש בענינים כאלו הם נעזרים באתר.

==פיתוח חב"דפדיה==
{{חב"דפדים פעילים}} מי שיוכל להגיד הצעות לשיפור חב"דפדיה שיכתוב פה. בברכה. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] [[יחי המלך המשיח|]] ~ 18:18, 24 בינואר 2024 (UTC)
:יש לזה דף מיוחד: [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ד • 16:08, 25 בינואר 2024 (UTC)

== יליד שנת... או נולד ב...? ==

התעוררה שאלה, האם בפתיח של ערכי אישים יש לכתוב "יליד שנת...", גם אם ידוע תאריך הלידה המדויק של נשוא הערך, או לכתוב "נולד ב-..." - עם התאריך המדויק? מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:00, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:יליד שנת. כנהוג בחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:26, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}}, מה הסיבה לכך? ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:29, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:::{{א|צוברענגען משיח}} על מנת לקבוע נוסח אחיד בין הערכים נקבע לכתוב כך. ולמה דווקא יליד שנת ולא ציון מלא של תאריך הלידה? כיון ששנת הלידה המובאת בתחילת הערך נועדה כדי לקבוע את גילו של נשוא הערך ולכן די בשנת הלידה ולא בתאריך המלא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:51, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)
::::נו נו... ב'ויקיפדיה' (דמתקריא 'ויקי-קליפה'...) וב'המכלול' מצוין תאריך מלא. אך אם הנוהג כאן הוא כך - לא אשנה סדרי עולם.. ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 18:17, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:::::יוסף, האם יש לנו כלל כתוב בנושא? אם באנציקלופדיות מקובל כן לכתוב תאריך מלא, נראה לי שצריך סיבה יותר חזקה. הוספת התאריך המלא של הלידה לא משנה ומאריכה משמעותית את הפתיח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באדר א' ה'תשפ"ד 21:21, 10 במרץ 2024 (UTC)
::::::אין לנו כלל כתוב בנושא, ישר כח על הנימוק שהבאת. כך או כך, אין להביא תאריך לידה מלא בתחילת הערך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:27, א' באדר ב', ה'תשפ"ד)

==אין תמונה - ספרים==
לדעתי כדאי וחשוב מאוד לעשות תבנית '''אין תמונה|ספרים''', זה יואיל מאוד לערכים על ספרים.
מה אתם אומרים {{חב"דפדים פעילים}}?
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:42, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד
:כבר הבעתי בעבר את דעתי, שעדיף להסתפק בקטגוריה ומשם יהיה אפשר לדעת באילו ערכים צריך להוסיף תמונה. זאת מכיון, שהתבנית של אין תמונת בולטת מדי לעין. עוד אפשרות, שהתמונה בתבנית תהיה קטנה מהרגיל. עקרונית אני בעד, זה אכן יועיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:48, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)

== קטגוריית סופרים חב"דיים וקטגוריית מחברים תורניים ==

מה החילוק ביניהם? רבים מאלו שבקטגוריה מחברים תורניים כותבים בכלל ספרי קודש, האם מחבר תורני צריך להיות בשתי הקטגוריות, ואחד שכתב ספרי חסידים רק בקטגוריית סופרים? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 09:48, 14 בפברואר 2024 (UTC)
:ההבדל פשוט, סופרים חב"דים הם אנ"ש ומחברים תורניים לאו דווקא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:44, ה' באדר א', ה'תשפ"ד)

:: אם זהו ההבדל, אז בקטגוריות בפועל המציאות היא לא כזו, רוב אלו שבקטגוריית מחברים תורניים הם חב"דניקים. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:50, 15 בפברואר 2024 (UTC)
::: סופרים=כותבי סיפורים, זכרונות, היסטוריה. מחברים תורניים= פלפולים, הלכה, מפרשים [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 15:58, ו' באדר א', ה'תשפ"ד 15:58, 15 בפברואר 2024 (UTC)
::::ישר כח קרקר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:19, ו' באדר א', ה'תשפ"ד)
:::::על פי דברי קרקר אני משנה בכל המחברים שנמצאים בקטגוריית סופרים (הם הרבה ובעצם גם דברי קרקר לא מדוייקים אבל מכיוון שזו סברה הגיונית עדיף לשנות על פיה) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:01, 21 בפברואר 2024 (UTC)
:::::: כעת שמתי לב שקיימת קטגוריה נוספת - [[:קטגוריה:עורכים תורניים]] קטגוריית עורכים תורניים ... גם בה יש לטפל [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חבדפדיה|אל תנסה להתחכם עם אלוקות! תרום להפצת המעיינות!]] 17:49, 9 באפריל 2024 (IDT)
:::::::גם כאן ההבדל הוא פשוט, מחבר הוא אדם שכותב בעצמו תוכן מסויים, עורך הוא רק מסדר / מלקט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:33, ב' בניסן, ה'תשפ"ד)

== חסר ערך ==

יש קובץ נפלא שיצא בתשנ"ה בשם "הוגה בתורה" עם תשובות הלכתיות ישרות וברורות על טענות עם חב"ד. הספר יצא ע"י הרב אליהו בוקובזה ונמצא באוצר החכמה. אינני מוצא בחב"דפדיה ערך לא על הספר ולא על האיש --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 18:51, 15 בפברואר 2024 (UTC)
:אתה מוזמן להרשם ולערוך--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 00:27, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 00:27, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::אינני יודע מידע עליו. מצאתי מידע דליל כאן [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10383&CategoryID=1834]. על הספר "הוגה בתורה" חתום כ"אליהו בן שלום בוקובזה - מח"ס יד אליהו, אמונת חכמים, ביאת המשיח" (מצאתי תוצאה בגוגל על 'ספר יד אליהו - אליהו בן שלום בוקובזה' אבל החסימה לא מאפשרת לפתוח). בוקובזה היא משפחה צרפתית, אולי מישהו כאן קשור לברינואה או כיו"ב ויכול לתרום איזה מידע על האיש וספריו?
::אולי נכון להדגיש, שראיתי את הספר בכמה ספריות חב"דיות ברחבי הארץ, והתשובות שם מדהימות - קצרות, מבוססות תורנית וקולעות. --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 22:59, 14 במרץ 2024 (UTC)

==רוקדים ובוכים==
מישהו יודע מה זה הספר רוקדים ובוכים? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה ]] - [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]], 18:35, ט' באדר א', ה'תשפ"ד 18:35, 18 בפברואר 2024 (UTC)
:אינו מתאים לפורום חסידי, אך כדי לא להשאיר את השאלה פתוחה. זהו ספר הנכתב על ידי שני עיתונאים ומסקר בצורה עיתונאית בוטה וחד צדדית את אשר ארע (לטענתם) בשנים נ"ב נ"ג נ"ד... לא מתאים לקריאה למי שמשייך עצמו לליובאוויטש. בשורות טובות --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 00:26, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 00:26, 21 בפברואר 2024 (UTC)

== שאלה ==

אפשרי להעתיק ערכים מויקי-קליפה../המכלול (הקשורים לחב"ד כמובן) ולשכתבם באופן המתאים? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:20, י' באדר א', ה'תשפ"ד.
:חד משמעית: '''לא'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:07, 19 בפברואר 2024 (UTC)
::[[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]]: {{ציטוטון|טקסט מויקיפדיה / ניתן להעתיק כל טקסט המופיע בויקיפדיה למקום המתאים בחב"דפדיה, בשני תנאים: / חובה לציין קרדיט בתקציר העריכה או בדף השיחה כלומר לציין את מקור הטקסט באמצעות כיתוב או לינק. למשל העתקה מהערך רוסיה, תצוין על ידי "מויקיפדיה - רוסיה" או "he.wikipedia.org/wiki/רוסיה". / במידת הצורך יש להתאים את התוכן לחבדפדיה, הן על ידי הוספת והסרת פרטים בהתאם לכללים ולתחומי העניין של חב"דפדיה, והן במובן הטכני של הסרת בינוויקי מיותרים, שינוי לקטגוריות מתאימות וכו'.}} [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 19:28, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד.
:::אני מקווה שאם אקח על עצמי לשכתב ערך מויקיפדיה לא אצור ביניכם חילוקי דעות שיגרמו לסגירתו של הערך שלי... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 14:42, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד.
::::מהמכלול אין להעתיק. גם מוויקיפדיה מומלץ שלא להעתיק ערכים, אלא פרטים לערכים או תבניות במקרה הצורך (שאין אפשרות ליצור משהו דומה באופן יותר מותאם לאתר). בכל אופן מבחינתי העתקת טקסט מוויקיפדיה לא הופכת ערך לחשוב גם אם יש בו מלא תוכן, ויש צורך בתוכן חדש בכדי לייצר חשיבות לערך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:49, 3 במרץ 2024 (UTC)

== הזדעזעי ארץ ==

ספריית ליובאוויטש ערכו שינוי באתר, וכל הקישורים שמקשרים לטקסט שנמצא באתר - לא רלוונטיים! מדובר באלפי הפניות וקישורים!

הבו עצה, האם יש בכלל מה לעשות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:42, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 12:42, 21 בפברואר 2024 (UTC)

:'''למה להתייאש?''' משתמש מקו - איזה שם באנגלית תיקן בכמה ערכים בסיסיים, וצריך לתקן בהכול, גם ברוב הניגונים צריך לתקן את הקישורים של דוד הורביץ, (התחלתי לתקן בניגונים ואני עושה את זה תוך כדי האזנה לשיעור אחר, זה בכלל לא בעיה), חוצמזה שקישורים רבים הינם להיברובוקס ולמפתח - והם עומדים בעינם. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 14:41, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::{{א|להתראות}} כמדומני שבוט החלפות יכול לטפל בזה ראיתי שעשו את זה בעבר בחב"ד אינפו הישן רק צריך ש{{א|שיע.ק}} או {{א|חלוקת קונטרסים}} יראו בדיוק במה מדובר [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ב באדר א' 14:58, 21 בפברואר 2024 (UTC)
:::בוט החלפות יכול לבצע החלפה רק במקרה שמדובר במשהו עם סדירות קבועה, אפילו אם היא מסובכת. אבל הם לא רק שינו דומיין או כיו"ב, אלא ממש כל הקישורים התבטלו וזה מסודר כעת בצורה אחרת לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:18, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד 06:18, 22 בפברואר 2024 (UTC)
::::אכן, זו בעייה רצינית. ברכת הגאולה וחיים כ, אינני מבין על מה אתם מדברים.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:58, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד)
:::::באמת מוזר, השינוי שהם עשו לא הגיוני, נראה כמו פשלה שקרתה מאחורי הקלעים כך שהיו חייבים לעשות את זה. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בגדי_שבת&diff=662583&oldid=633114 זה] השינוי הנצרך. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להוציא את כל הערכים בהם יש הפניות לאתר ושמשתמש יעבור על הערכים האלו ידנית אחד אחד ויסדר את הקישור. יש מישהו שיש לו כח לזה? א"כ אני יעתיק לו את רשימת הערכים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 14:12, 22 בפברואר 2024 (UTC)

== פליאה דעת ממני ==

לא מבין מה הטעם לפרט באנציקלופדיה חב"דית כיצד חסידי חב"ד רומסים את ההוראות המפורשות בריש גלי ומתערבים בבחירות בצורה הכי מכוערת שיש. מילא אם יש כאלו שנוגעים בדבר, ויש להם נסיון גדול, ומילא אם הרב - בתקווה שאכן כך - של הקהילה המקומית הסכים ותמך בכך כהוראת שעה, אבל לציין כל כך בפירוט בריש גלי - נראה לי שלא גורם נחת רוח אצל כ"ק אד"ש. והלוואי ואני טועה. אשמח לשמוע את טענות המצדדים, מדוע פרטים אלו חשובים להיכלל באנציקלופדיה חב"דית (כידוע, באופן כללי אני דווקא בעד שכל תוכן חב"די יוכלל בחב"דפדיה, אבל לענ"ד זה פשוט לא תוכן חב"די, ולהיפך...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:57, י"ד באדר א', ה'תשפ"ד 14:57, 23 בפברואר 2024 (UTC)

:נכון, בפועל כבר הכניסו לערך, אולי כדאי להביא את גם את הוראתו של הרבי ואת [https://www.hageula.com/news/chabad/25618.htm מכתב השלוחים] נגד, ובכך להביע הסתייגות [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:34, 27 בפברואר 2024 (UTC)
::[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:להתראות|להתראות]] הוראה של הרבי לצאת ולבחור. בברכה. חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לרשויות ]] 16:00, 27 בפברואר 2024 (UTC)
::[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ההוראה להשתתף בבחירות היא לא אותה הוראה לא להתערב בפוליטיקה (וממילא לא לפרסם בגלוי על ההשתתפות בפוליטיקה ותמיכה במועמדים מסויימים) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 17:13, 27 בפברואר 2024 (UTC)

== התבנית של אתר הגאולה נפלה ==

לתשומת ליבכם: במקום הסמל של האתר שנראה עד עכשיו כמו סמלי כל האתרים כעת תבנית הסמל נראית כך: {{הגאולה|}} (מתוך הבנה שהתקלה לא רק אצלי) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:31, 27 בפברואר 2024 (UTC)
:הענין סודר, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:48, י"ח באדר א', ה'תשפ"ד)

== קישורים שבורים ==

שמתי לב לאחרונה שכו"כ קישורים לאתר ספריית ליובאוויטש שנוצרו בתקופות קודמות של חב"דפדיה שבורים. כנראה שינו שם את הסיסטם. לא נעים, אבל צריך לעדכן הרבה מהם... (כמובן הרבה נוצרו בשנים האחרונות עם הסיסטם החדש) [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 03:12, י' באדר א', ה'תשפ"ד.
:נכתב [[#הזדעזעי ארץ|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:54, 3 במרץ 2024 (UTC)

== הערכים בהם כתוב בפתיח "היה חסיד חב"ד" ==

האם יש תועלת במשפט המצחיק והמגוחך, ברור מאליו מקריאת הערך שהם חב"דניקים, וזו אנציקלופדיה חב"דית. ובפרט שכך אין אחידות בערכים - בחלק כתוב היה חסיד חב"ד ובחלק לא כתוב, כדאי למחוק את הפתיחים האלו? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 22:25, 29 בפברואר 2024 (UTC)
:לפי זכרוני כבר הוזכר העניין או נכתב היכן־שהוא. ואכן, הצדק בדבריך. (אגב, יש די הרבה ערכי אישים של כאלה שאינם חסידי חב"ד. זה שחב"דפיה היא אנצי' חב"דית - לאו דווקא ש'''כל''' ערכי האישים שלה הם חב"דניקים.) [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 17:37, כ"ב באדר א', ה'תשפ"ד.
::יש צורך שיובן גם ברושם הראשוני, לפי מה ששמתי לב זה כתוב בדר"כ בערכים שקשה להבין מהתמונה אם נשוא הערך הוא חסיד חב"ד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:54, 3 במרץ 2024 (UTC)

:::אכן כלל לא התכוונתי לאישים שצריך להבהיר שהינם חסידי חב"ד, כפשוט.

:::כעת שמתי לב שבערכים אותם יצר [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה‏]] (או בשמותיו [[משתמש:תמים של הרבי]], וקעניג) מופיע פתיח זה גם באישים הידועים כחב"דניקים, כנראה שלכן צף עניין זה והציק לי, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה‏]] על פי הנכתב פה - כדאי שתקפיד לא לכתוב פתיח זה על חסיד רגיל. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 22:28, 10 במרץ 2024 (UTC)
::::בסדר.
{{סוף דיון}}

{{א|ברכת הגאולה}} איך אתה יודע ש{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} קשור אלי?<<< [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 11:58, א' באדר ב', ה'תשפ"ד

== כפ"ח ==

{{חב"דפדים פעילים}}, א פריילאכען ר"ח אדר שני!

ראשית אקדים את התנצלותי בנוגע לתוכן השאלה שקשורה רק בעקיפין לחב"דפדיה.

האם יש בנמצא תיקיית דרייב וכד' המכילה את גיליונות עיתוני כפר חב"ד? אם כן, אשמח לקבלה. {{כתב קטן|הקשר בעקיפין הוא מכך שאפשר למצוא המון מקורות משם.}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 12:25, ל' באדר א', ה'תשפ"ד.

{{א|צוברענגען משיח}}, תסתכל ב[[שיחה:כפר חב"ד]] אני שאלתי את אותה שאלה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 16:38, 10 במרץ 2024 (UTC)

:יש [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0?usp=sharing כאן] עד כסלו תשנ"ח [[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 17:12, ל' באדר א', ה'תשפ"ד 17:12, 10 במרץ 2024 (UTC)

== קטגוריה:אישים בערים ==

{{מפעילי מערכת}} האם אפשר לשנות את שם הקטגוריה "אישים בערים" לשם "אישים לפי ערים" כך שבכל הדפים שהקטגוריה נמצאת בהם זה ישתנה גם־כן? בתודה מראש, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 14:55, ל' באדר א', ה'תשפ"ד.
:בוצע בעזרת בוט החלפת טקסט. הצלחה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באדר א' ה'תשפ"ד 21:10, 10 במרץ 2024 (UTC)
::{{שכויח}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 15:41, א' באדר ב', ה'תשפ"ד.

== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-04-11T11:49:32Z

אורח לרגע...: /* מכתבים */ פסקה חדשה

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-04-11T11:47:02Z

אורח לרגע...: /* מכתבים */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== יום הולדת, חגיגה נחמדת ==

ברכות למייסדי האתר שמשמר את עצמו בגבורה כבר שש עשרה שנים מלאות, לא יודע אם הוא מגשים את החזון או אם אפשר להיות גאים בו, אבל עדיין, מדובר במקור מידע עצום וייחודי מסוגו בכל המרשתת, שאכן במידה מסוימת גרם להפצת מעיינות החסידות במידה מרובה. מזל טוב ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 18:53 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:לכאורה מתאים יותר ללוח המודעות.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 19:26, 12 ביוני 2023 (UTC)
::לא, זה מתאים בדיוק לכאן ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:28 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:::מזל טוב!! [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 15:24, 13 ביוני 2023 (UTC)
::::מאחל לחב"דפדיה אריכות ימים ושנים טובות. בשונה מחב"ד אינפו הישן שלצערנו הרב עלה בסערה השמיימה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:35, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג
:::::{{א|אליהו ב.}} 'עלה בסערה השמימה' {{חיוך}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:48, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג).

== שיפור הערך חיים נחמן בנסמיאן ==

העליתי היום את הערך [[חיים נחמן בנסמיאן]] למרחב הערכים אם מישהו יוכל לעזור בהוספת מילים קישורים וכדומה זה יהיה לעזר רב תודה רבה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:45, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:45, 27 ביוני 2023 (UTC)

==הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר==
כמה פעמים ניסו להעלות את הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר,
אני מעלה שוב את ההצבעה,
נא להצביע [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים#לקוטי שיחות|כאן]]
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:20, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|ב. א. א.| }}למה לא לקיים הצבעה בשיחת הערך?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:22, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
::עיין [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים#הדרך ל"ערך מובחר"|כאן]] [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:27, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג

==העלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין==
במשך שנים המדיניות היתה להימנע מהעלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין בגלל חשש הפרת זכויות יוצרים, וכך נהגו כלל המשתמשים. לאחרונה {{א|יוסף בן מלמד}} הרים פרוייקט להשלמת תמונות חסרות בערכים, ומאות תמונות הועלו מאתר חב"ד און ליין תוך ציון מקור וקישור אליו. כמובן שהערכה רבה ליוזם ומבצע הפרויקט. השאלה היא האם מדיניותנו השתנתה? האם {{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} המפעילים היקרים בסדר עם זה? האם הוסר החסם שהיה נהוג כאן במשך שנים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:28, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|אליהו ב.}} למה לא ידעתי את זה עד כה?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:29, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אם אליהו ב. צודק אז יש בעיה בתמונות.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:07, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::כפי שניתן לראות ב[[חב"דפדיה:זכויות יוצרים#זכויות יוצרים של תמונות]], יש עדיפות לתמונות מאתרים המאשרים לחב"דפדיה להעלות תמונות והם חב"ד אינפו וחב"ד בישראל (גם במקרה והתמונה פחות איכותית). מכל שאר האתרים החב"דיים ניתן להעלות בעדיפות שניה וכמובן עם ציון למקור והבאת קישור. משאר האתרים שיש עליהם זכויות יוצרים אין להעלות גם עם קישור למקור. זו בערך המדיניות שתמיד היתה (מה שידוע לי). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 16:12, 11 ביולי 2023 (UTC)
::::הבנתי. יישר כח. אגב אני מניח שמותר בהחלט לקחת תמונות מעיתוני בית משיח (צילום מסך מהדרייב) עם קישור לדרייב וציון מקור. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:27, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:::::כן, רק שמומלץ לעשות המרת PDF לתמונה ולא צילום מסך, כך זה יוצא יותר איכותי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 19:33, 12 ביולי 2023 (UTC)
::::::מה שחלוקת כתב מדוייק, אפשר להעלות מCOL תוך ציון מקור. עדיף, כשיש תמונה דומה מאינפו, להעלות מאינפו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג 21:14, 12 ביולי 2023 (UTC)

==העלון==
{{חב"דפדים פעילים}} וכל עורכי האתר, מי שמעונין לעזור בהקמת העיתון, מוזמן לכתוב כאן למטה את שמו. {{אנונימי}}
# {{א|הקצנה}} מעוניין.
# {{א|משיח בכיכר}} אשמח.

== מנטרים ==

אין מנטר פעיל חוץ מ{{א|שיע.ק}} רובם המוחלט לא פעיל כבר שנתיים לא הגיע הזמן למנות חדשים? (ולהוריד ישנים) [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 11:01, 20 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|חיים כ}} חלוקת קונטרסים די פעיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:39, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} לא התכונתי למפעילי מערכת התכונתי למנטרים [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 12:21, 20 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} לא צריך כרגע יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:23, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::::{{א|יוסף בן מלמד}} למה לא צריך? במיוחד שעוד רגע בין הזמנים ובזמן כזה יש הרבה יותר השחתות ומישהוא צריך לבדוק את כל העריכות אם הם לא השחתה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 20:07, 22 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} גם ללא הרשאות מנטר אתה יכול לשחזר עריכות של משתמשים אנונימים ולהשאיר להם אזהרה בדפי שיחה. מה תעזור לך הרשאת מנטר דווקא?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא דיברתי על עצמי ולא דיברתי דווקא על שיחזור השחתות דיברתי על זה שצריך מנטרים. ואזהרה בדפי שיחה לא תמיד עוזרת אם אין לך באמת איך לחסום. ואם אין לך מספיק כלים לבדוק את כל העריכות לא תצליח לבדוק את כל העריכות [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:31, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אין פה יותר מדי חב"דפדים פעילים כדי שיהיה צריך מנטרים נוספים. לפחות כרגע. על אילו כלים אתה מתכוון? מה צריך יותר משיחזור ואזהרות שבדרך כלל עוזרות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:40, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::גם למנטר אין אפשרות לחסום משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:19, 26 ביולי 2023 (UTC)

==תבנית:תחזוקה==
זאת למודעי: ואבקש את דעת {{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים}}: תבניות תחת קטגורית תחזוקה (כגון תבנית: להשלמה, תבנית:לעדכון) מופיעות בערכים רבים (לפחות 1000) ללא שום צורך, רובם של תבניות אלו הונחו לפני זמן רב ולא נראה שמישהו עובד על ערכים אלו. תבניות אלו לא '''מוסיפות''' לערך אלא '''מקלקלות''' מהנראות של הערך. ולכן דעתי היא שיש להחליף את כל תבניות תחזוקה בקטגוריות בלבד. דבר אשר לא יגרע מהערכים, ובאם יהי' משתמש שירצה לקחת ע"ע את כל תבניות אלו (תבנית:לפשט לדוגמא) הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הקטגוריה. {{שכח לחתום|יוסף בן מלמד}}
:מסכים עם {{א|יוסף בן מלמד}} אם לא שמים סיבה בתבנית אין סיבה לשים אותה, ואם מישהו רוצה לתקן הוא יכול להסתכל בקטגוריה (זה מה שאני עושה). וחוץ מזה שאני חושב שצריך לעשות לזה כללים ברורים יש הרבה דפים שלא אמורים להיות בקטגוריות תחזוקה ואין סיבה שהם יהיו שם. --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 10:45, 20 ביולי 2023 (UTC)
::תודה רבה {{א|חיים כ}}. אשמח לשמוע משתמשים נוספים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:54, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::אורח שנכנס לערך חלקי וחסר, עדיף שיקבל על זה כותרת ראשית בתחילת הערך, כדי שידע איך להתייחס למידע שמופיע בערך. אם זה יהיה כתוב רק בקטגוריות זה יהיה מיועד לעורכים בלבד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:49, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::{{א|אליהו ב.}} בדיוק, הוא יתחייס אל הערך בזלזול. התבנית גורמת לתחושה שהתוכן לא מדוייק. התבנית נוצרה בשביל העורכים ולא בשביל הקוראים, הקורא צריך להבין בעצמו שלערך אין מקורות. אין עניין שהערך בעצמו יזעק: 'אני ללא מקורות'... בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:34, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::::לא הייתי אומר "בזלזול" אלא "בעירבון מוגבל". באמת יש לדון לגופה של התבנית ערך ללא מקורות, מה התועלת בה, כאשר ערכים רבים או אפילו רוב הערכים באתר עם מחסור חמור במקורות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:42, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::::דווקא אני חושב שהם כן יתייחסו לזה בזלזול אם יהיה לזה תבנית בתחילת הערך. וגם לדעתי גם התבנית נועדה לעורכים הבעיה שאף אחד לא נכנס לקטגוריות האלה ועורך בהם בגלל שיש להם תבנית, אז אם לא מתקנים את זה לפחות שלא כל אדם שנכנס לחב"דפדיה יראה את זה בכותרת ראשית. ולגבי התבנית '''ערך ללא מקורות''' רוב הדברים הדורשים מקורות הם ציטוטים שבחיפוש בגוגל אפשר להשיג את המקור וגם את זה אף אחד לא עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:43, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אפשרות נוספת, במקום להחליף את התבניות לקטגוריות, אפשר פשוט ליצור תבניות סטריליות ולא זועקות. כמו [[:תבנית:הלכה]] או [[:תבנית:קצרמר]]. ולמקם אותם בצורה שלא תבלוט לעין. כך שיהי' נעים יותר לקרוא ערכים 'פחות טובים'. לגבי המקורות - גם אני חשבתי על כך. אולי תרים את הכפפה, לחב"דפדיה אמינה יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:26, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} זה בדיוק מה שאני עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 10:29, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::{{א|חיים כ}} {{ישר כוח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::כתבתי למישהו בפרטי: '''תבנית השלמה/לעדכן וכדומה''' אני שם את התבניות האלו בהרבה ערכים כי לדעתי הרבה ערכים אינם מעודכנים מספיק או חסר בהם תוכן, עפ"י כללי חב"דפדיה כך צריך לעשות בכל ערך חסר למרות שזה לא נעים.. בנוסף לכך גם אם המשתמשים הפעילים אינם מעוניינים לתקן ולשפר את הערכים אז התבניות האלו נועדו גם עבור העורכים האנונימיים שבאתר שהרבה פעמים אינם מודעים כלל לעולם הויקי וכאשר הם יראו תבנית 'לעדכן'/'להשלים' וכדומה או אז הם ילמדו שצריך לעבוד על חב"דפדיה ולא רק להציץ מדי פעם.. [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:40, ה' באב, ה'תשפ"ג
:::::::::::אפשרי לעדן את הנראות של התבנית. אני כקורא לא מתחבר לתבניות האלו בכלל. אני מסכים שזהו הכלל וכך צריך לעשות, אבל אפשר לשנות את הכללים. במיוחד אם הם גורמים לחב"דפדיה להראות פחות טוב ופחות אמינה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:54, ו' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::::גם לדעתי, כדאי למעט בתבניות כאלו. אם מדובר על העורכים שידעו היכן צריך להשלים וכיו"ב, אפשר להסתפק בקטגוריה, וגם אם בשביל הקוראים - אזי אין סיבה שזה יהיה דווקא בראש הדף, אלא אפשר כריבוע קטן ועדין בסיומו. כך או כך, לענ"ד אין משמעות להוספת התבנית אם לא מצביעים ספציפית, מה כדאי לשפר להוסיף ולהשלים. נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת, זה שהערך לא מושלם, לא אומר שהוא חסר. במילים אחרות: את התבנית צריך להניח רק אם חסר בערך תוכן מהותי או שהוא צריך עדכון משמעותי. כשכתוב לדוגמא שקהילת חב"ד ירושלים מונה נכון לשנת תשפ"ב 1000 משפחות (סתם זורק דוגמא), גם אם כדאי לעדכן שיהיה כתוב מה המצב נכון לשנת תשפ"ג, זה לא מצדיק להניח תבנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:02, ו' באב, ה'תשפ"ג 11:02, 24 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::::{{א|ב.א.א.}} אתה שם את תבניות האלה בלי לכתוב סיבה (מה שאני רואה) וגם שנכנסים לערך לא מבינים למה התכוונת [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ו' באב ה'תשפ"ג - 11:09, 24 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::::::בבקשה לא להפנות את הדיון למשתמש מסויים. מנסים ביחד לראות מה אפשר לעשות עם התבניות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:15, ו' באב, ה'תשפ"ג).
{{שבירה|:::::::::::::::::}}יש צדק שעם התבנית הקורא אולי יזלזל במה שכתוב בערך, אך בלי התבנית הוא עלול לזלזל בחב"דפדיה כולה... אם משתמש לפני 5/10 שנים העתיק איזה כתבה והיא נראית גרוע עם פרטים לא מדוייקים, מעודכנים או ערוכים - הקורא עלול לחשוב שהאתר כולו לא אמין. אפשר להחליט באיזה רמת כתיבה שמים תבנית ובאיזה לא אבל לענ"ד נדרש שהערך 'יזעק' שהוא דורש תיקון. אגב, לא תוייגתי משום מה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:17, 26 ביולי 2023 (UTC)
:טוב אז באיזה רמת כתיבה שמים תבנית? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט"ז באב ה'תשפ"ג - 16:36, 3 באוגוסט 2023 (UTC)
:בנתיים אין הכרעה. מה שהיה עד עתה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:31, ט"ז באב, ה'תשפ"ג).
::בינתיים רוב העורכים שהביעו את דעתם הם רוצים לשים רק במקרה מאוד גרוע אז זה מה שהולכים לעשות? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ו באב ה'תשפ"ג - 17:59, 13 באוגוסט 2023 (UTC)

== שטורעם. נט ==

שלום עליכם בני מתא חב"דפדיה. אף שזה תקופה ארוכה שלא מתאפשר לי לתרום, בכל זאת ישנו דבר אותו רואה אני לנכון להעיר, ולוואי שימצא מי שיטפל בעניין: האתר [[שטורעם.נט]] מת, והקישורים אליו עדיין נוכחים במרחב. צריך פשוט למחוק את כולם...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:28, י"ג באב, ה'תשפ"ג ''(31 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:28, 31 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|כתית למאור}} ישנו ארכיון אינטרנט שם אפשר למצוא את הדפים. צריך להחליף את הקישורים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:45, י"ג באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} איך להחליף? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:43, י"ד באב, ה'תשפ"ג 20:43, 1 באוגוסט 2023 (UTC)
:::{{א|קעניג!}} ראה לדוגמא בכתובת הזו: archive.li/35d8y שיחזור של כתבה משטורעם נט. פשוט נכנסתי לערך והחלפתי את הקישור. אגב, שים לב שלא תייגת אותי, כיון שלא חתמת יחד עם התיוג. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:49, ט"ו באב, ה'תשפ"ג).
:{{א|כתית למאור}} האתר קיים או לא לא הבנתתי ? יש אפשרות לשחזר את האתר ? אם כן תשלח קישור

==שמוליק מישולובין==
אתם מוזמנים להצביע על הערך שמואל מישולובין כי היו משתמשים שלא היה להם זכות הצבעה ולכן צריכים לעשות עוד פעם [[משתמש:קעניג!]]
: לא הבנתי, הרי כבר היה הצבעה, באם ניתן לעשות שוב (ובפרט בגלל טעם זה..}? [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:14, כ' באב, ה'תשפ"ג 05:14, 7 באוגוסט 2023 (UTC)

== אלי טייטלבוים ==

נתקלתי לאחרונה בשם הזה. מדובר בחסיד חב"ד מאוד ידוע בארה"ב בתחום הקעמפים החינוך והפצת התורה שנפטר בתשס"ח.
אני מנסה לברר עליו
לבנתיים לא העלתי בחכתי הרבה פרטים חב"דים פרט לכך שלמד בתו"ת הביא הרבה מאנשי אגו"י להתוועדויות של הרבי והיה גר בקראון הייטס.
אך כאן לא מצאתי ערך עליו כלל ככה שלנו הישראלים הוא לוט בערפל ... {{אנונימי}}
:הערך נוצר. אני מקווה שזה אתה {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:26, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).
::כנראה שזה אני {{קריצה}} {{לא חתם|שמואל קניג}}
:::{{חיוך רחב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:18, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).

== חידוש החממה ==
החלטתי לחדש את החממה
מי שרוצה להיות חונך שידבר איתי מחקתי בינתיים משתמשים חונכים שלא פעילים תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:44, 16 באוגוסט 2023 (UTC)

כדי להגיע לחממה ראו: [[חב"דפדיה:חממה]]
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 13:10, ל' באב, ה'תשפ"ג

למה אין ערך על החסיד ר' ליב כהן- אחיו של פולע כהן?
:יש: [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:20, ל' באב, ה'תשפ"ג

== [[יצחק נתן ישראל גנדל]] ==
יש הרבה דברים שחסרים בערך הנ"ל מי שיש לו מה להוסיף אנא יוסיף. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ג' בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]] 13:31, 18 בספטמבר 2023 (UTC)

== ערכים - ספרים ==

{{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים}}ב"ה, חב"דפדיה הולכת ומתרחבת עם מגוון ערכים רחב, וכל אישיות, נושא, מקום או ספר, עליהם יש אינפורמציה מתאימה, מועלה ערך. זה נפלא.
ולכן, תבניות איחוד הערכים, שהוצבו לפני תקופה לא קצרה, לא תמיד רלוונטיים וכדאי לבודקם, ובמקום לאחד, יש להרחיב את הערכים המתאימים. [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 04:50, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ד 04:50, 3 באוקטובר 2023 (UTC)
::עברתי על מספר ערכים, מוזמנים להמשיך בעבודה [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 05:13, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ד 05:13, 3 באוקטובר 2023 (UTC)
:::משתמש תמיד: צודק בהערה, זו פעולה שאין צורך בהרשאת מפעיל כדי לעשות, ישר כח על ההתגייסות! [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בתשרי ה'תשפ"ד 21:23, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
::::יש להסיר את התבניות כמובן רק מהערכים שראויים לערך ע"פ [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ד • 10:14, 17 בנובמבר 2023 (UTC)

==ימי הולדת של חברי כנסת==
האם לציין בתאריכים את ימי הולדת של חברי כנסת ופוליטיקאים? לדוגמא [[ביבי נתניהו]] בערך [[כ"ח תשרי]], או [[איתמר בן גביר]] בערך [[ו' אייר]] ועוד

{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים?
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 08:21, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ד
:{{א|ב. א. א.}} לדעתי לא כל נשוא ערך זכאי להיכתב, רק חסידי חב"ד ורבנים ידועים, פוליטיקאים וודאי שלא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ד)
::{{א|ב. א. א.}}אולי פוליטיקאים עם קירבה מאוד גדולה לחב"ד ולרבי כמו פרופסור אבנר חי שאקי/הפרזידנט שז"ר וכו'--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ל' בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]] 08:59, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
:::מסכים, אין שום סיבה לכתוב ימי הולדת של אישיות שאינה חב"דית, התנאי צריך להיות גם אישיות מרכזית ומשמעותית, וגם שיהיה חב"דניק או קשר מאוד חזק לחב"ד - שז"ר דוגמה טובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [שי[חת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בתשרי ה'תשפ"ד 21:22, 15 באוקטובר 2023 (UTC)
::::לדעתי כל אישיות שזכאית לערך יש לציין בה בקצרה את כל הפרטים הידועים עליה עד אופן שלא יצטרכו לצפות באתר אחר בכדי לדעת עליה דברים בסיסיים. זה לא חייב להיות כתוב בפתיחת הערך - זה יכול להיות בתבנית דמות בראש הערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ד • 10:19, 17 בנובמבר 2023 (UTC)

==יוסי כהן==
למה אין ערך על הקלידן חסידי יוסי כהן? או עכ"פ אני לא רואה את זה בחב"דפדיה. חשוב שיהיה , באמת מגיע לו ערך!!
{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים?[[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 08:24, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 08:24, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
:השאלה אם יש מספיק תוכן לכתוב עליו. (מלבד זה שהוא נגן מפורסם, ורשימה של כמה ניגונים שהוא חידש או עורר). חוששני שלא. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד 20:24, 31 באוקטובר 2023 (UTC)
::יש ערכים קצרים ביותר, והוא אדם בולט ומפורסם. כדאי מאד! --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 21:59, 30 בנובמבר 2023 (UTC)

== ערך על פסיכולוגיה ==

חיפשתי ערך שמסביר את הגישה החסידית ובפרט השיטה של הרבי שליט"א מלך המשיח בנוגע לפסיכולוגיה ולא מצאתי. אם יש כזה ערך אולי כדאי להפנות מהערך [[פסיכולגיה]], ואם לא אולי כדאי לכתוב אותו. אני חושב שזה מצדיק ערך. [[מיוחד:תרומות/172.56.194.74|172.56.194.74]] 13:00, 9 בנובמבר 2023 (UTC)

== דף רעיונות מנין לשאוב מקורות ==

לדעתי '''כדאי מאד מאד''' לכלול בדף [[חב"דפדיה:מקורות]] (או - עדיף - בדף מיזם נפרד ובולט יותר) רעיונות מנין לשאוב מקורות (בשחר נעורי כתבתי כאן ערכים אחרי חיפוש בחב"ד אינפו...)!

בתור התחלה הנני להציע את '''אוצר החכמה האינטרנטי''', יש שם כמויות אדירות של תוכן מסודר בכל תחום שרק רוצים (ניתן להרשם כאורח - 40 דפים ראשונים של כל ספר, ובאזור סוכות ופסח בד"כ פותחים את האתר בחנם, ומי שיכול להרשם - אדרבא).

בכלל כדאי להבהיר שהיום כמעט על כל נושא יצא כבר ליקוטים מקיפים ומושקעים ע"י אנשים שאכפת להם, רק שהתוכן לא קיבל מספיק פרסום (כדוגמת תשורות, סקירות בקבצי הערות, חוברות וספרים בנושאים שונים). כדאי פשוט להזין קבצים שלמים לחב"דפדי', ולציין לקבצים ב"לקריאה נוספת". --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 21:59, 30 בנובמבר 2023 (UTC)

חשוב גם להזין את כל החומרים שמודפסים מדי שבוע ב[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]] וכל שאר העלונים החב"דיים, - אלו לא עולים כרגע לאוצר החכמה אלא עושים את דרכם ברובם לגניזה... (אא"כ מישהו יטול יוזמה ויעל האת הכול לדרייב.) (המשתמשים באתר עושים זאת חלקית - הרבה חומר נשאר בעיתון ובגניזה ולא מוזן לחבדפדיה וחבל.) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 13:13, 6 בפברואר 2024 (UTC)

==תקלות באתר==
רק אצלי לוקח לכל דף בחב"דפדיה הרבה זמן עד שהוא נטען או שזה בעיה כללית באתר? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:19, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
:גם אצלי. מציק מאוד ופוגע משמעותית ביכולת לתרום לאתר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:23, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ד 20:23, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
::יש מתכנת? ואם כן (גם - ובמיוחד אם לא) האם הבעיה בטיפול? ממש קשה לעבוד ככה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 21:58, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
:::אכן, האתר מאוד מאוד איטי. אני בטוח שבאם הגלישה הייתה מהירה יותר אזי היו נכנסים לאתר הרבה יותר קוראים ועורכים (ואני בתוכם). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:03, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ד)
::::באמת האתר התחיל לעבוד בצורה איטית מצפה לטיפול מהיר של המתכנת (אם בכלל יש). בברכה, [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 12:55, 5 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::כמו כן, מדי פעם האתר לא נפתח, במקומו נפתח דף עם הכיתוב "Sorry! This site is experiencing technical difficulties (מצטערים! אתר זה נתקל בקשיים טכניים)". בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:33, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ד)
::::::לגבי הכיתוב על הקשיים טכניים, לי זה קורה פעם ב, ואז אני מאפס את ההעדפות לברירת מחדל ויכול לשכוח מהכיתוב הזה לעוד כמה שבועות.
::::::לגבי האיטיות של חבדפדיה - אפשר לפתוח שתי כרטיסיות בו זמנית ובזמן שאחת נטענת לדפדף בשניה.ס'איז דא א רבי אין וועלט וואס פארשטייט מיר, הריני מקשר את עצמי לרבינו הקוה"ט - שיחה, 00:16, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ד
::::::: עם ישראל חי(פש) חב"דפדיה וצמא לחב"דפדיה זורמת בקלילות, אנא תקנו נא את המערכת [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 12:28, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ד 12:28, 8 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::גם לי זה קורה לפעמים ולפעמים אחרי שדף נטען הרבה זמן נפתח לי ערך והערך נראה מוזר יש לו רקע לבן ללא שום עיצוב והאותיות גדולות ומודגשות (למשל קישור נראה בצבע כחול), והמילים עצמם כתובות באמצע הדף (ראו תמונה). בדרך כלל אני עושה רענן וזה נהיה נורמלי אבל לפעמים צריך לעשות רענן כמה פעמים או לסגור ולפתוח מחדש ואני עכשיו במחשב ובפרופיל אחר זה מראה לי את האתר בתצוגה ניידת [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ז בכסלו 13:02, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
[[קובץ:תקלה.JPG|ממוזער|שמאל|הדף [[כתיבת ספר תורה]] בתקלה]]
::::::::כנראה זה בגלל ריבוי הערכים (כן ירבו) שיש בחב"דפדיה.[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ"ז בכסלו]] [[ה'תשפ"ד]] 16:21, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::בהמכלול יש הרבה יותר ערכים ושם אין את הבעיות האלו, (אבל שם מנהל האתר טוען שהוא משלם 10,000 שח בחודש לתפעל את המכלול, אולי לכן התפעול שם יותר טוב משא"כ פה). ברכת הגאולה~יחי ~ שיחתי 02:18, 10 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::זה בלתי נסבל אי אפשר לעבוד ככה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:45, 16 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::ב"ה מזה זמן שהאיטיות די נעלמה.ברכת הגאולה~יחי ~ שיחתי15:16, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

==מדיניות בנוגע לחסידי גינזבורג==
ברשות העורכים שליט"א אני אפתח דיון על הנושא ההזוי ביותר שהיה אי פעם בתולדות חב"דפדיה: מתי וכיצד נתן לכנות תלמיד של הרב גינזבורג כ"חסיד חב"ד". הנה פירוט חלקי של סוגי תלמידיו: '''א':''' אלה שרק לומדים מספריו ומחשבים אותו לרבם (כמו שיש עשרות רבנים אחרים בציונות הדתית) ותו לא, מסתמא יכולים להיות מקורבים לחב"ד אך לא חסידי חב"ד, אולי אף זה לא. '''ב':''' אלה (רוב תלמידיו, יש לציין) הרואים בר' יצחק גינזוברג כ"רבי" "משיח" "נביא" "גואל" וכו' וכו' ואכמ"ל. בנוגע לאפשרות א' אכן יש מקום לדיון האם להתייחס אליהם כמקורבים לחב"ד וכדו', אך בנוגע לאפשרות ב' אין כל הצדקה פה באתר חב"די לתת במה לאנשים כאלה, וכפשוט שאין כל הצדקה לכנות אותם כחסידי חב"ד ואין צורך בפירוט. מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 19:55, 16 בדצמבר 2023 (UTC)
::מדוע נדרשת דווקא למקורבי הרב גינזבורג. כמו כל מקורב, צריך לשקול מי נחשב לחסיד, לפי הנהגתו, מנהגיו ולבושיו [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 04:39, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 04:39, 18 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כמדומני הוא נדרש לעניין מכיון שרק המקורבים שלו אכן עסקנים ותלמידי חכמים שראויים לערך מחד, ואילו יש הדורשים במפגיע להתייחס אליהם כחסידי חב"ד מאידך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:38, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 06:38, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

==ביקורת==
'''הועבר מלוח המודעות. מתייג את המשתתפים בדיון: {{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|הקצנה}}.''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]]
{{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 20:55, 26 בדצמבר 2023 (UTC)

{{חב"דפדים פעילים}} דרוש משתמש לכתיבת ביקורת לערך ברגע האמת--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ז' בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 19:22, 19 בדצמבר 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה}} ואיפה אהבת ישראל?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:40, ז' בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} מה הקשר פה אהבת ישראל? אמנם כבר דנו בנושא הזה בדף השיחה של הערך אך אני עדיין נחוץ בדעתי שהערך חייב ביקורת. עוד "אהבת ישראל" כזאת ואבדנו... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:00, 21 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חסיד של הרבי}} אהבת ישראל קשורה ועוד איך. כנראה שאינך יודע מהי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, ט' בטבת, ה'תשפ"ד)
::::תוכל להראות לי את המקור בחב"דפדיה ש"אהבת ישראל" מהווה עילה לפסילת ביקורת? '''נ.ב.''' יש מקרים בהם האהבת ישראל הגדולה ביותר היא הביקורת. למשל: כשאני חושב על יהודי פלוני שחשקה נפשו להכיר את הרבי ולדעת מה המשמעות של הרבי, והוא יכנס לערך על הספר הנ"ל - אז מתי שיש לי אהבת ישראל כלפי היהודי הזה אני ידרוש ביקורת על הספר - כדי שהיהודי הנ"ל לא יטעה לחשוב שהספר מראה לנו מה זה המשמעות של רבי, כי הוא לא. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 01:00, 22 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::סליחה מראש על התשובה הארוכה אבל הייתי חייב... אני אענה {{א|יוסף בן מלמד|לך}} באותו מטבע לשון: הביקורת נחוצה ועוד איך. כנראה שאינך מבין מה היא. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 01:04, 22 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} מה היית אומר למשתמש שמעוניין לכתוב ביקורת על [[דגל משיח]]? אני מניח שהיית מתנגד בחריפות, הלא כן? ומה ההבדל?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:14, י"א בטבת, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} שיש רוב להכנסת ביקורת!! --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ב בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 16:37, 24 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::חבל שמתעלמים מכללי חב"דפדיה. זה הזוי. בהצלחה! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 16:52, 24 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} ואם יהיו משתמשים רבים שיצביעו בעד הוספת ביקורת ל[[דגל משיח]]?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:56, י"ב בטבת, ה'תשפ"ד)
::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, הדיון הזה לא היה צריך להיפתח כלל, '''אני לא מאמין שאני פחות וותיק מהמשתמשים כאן, ועדיין - אינם נשמעים לכללי חב"דפדיה - וגם לאחר שמזכירים להם, מסבירים להם, מעירים להם - הם אינם מבינים וממשיכים בשלהם!''' חותם בצער, {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 15:27, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::מה צריך לעשות כדי שיבינו את זה? מה??? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 15:29, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::א. {{א|יוסף בן מלמד}} זה נגד מדיניות חב"דפדיה. ב. לפי זכרוני {{א|חילזון}} מפעילי מערכת צריכים להיות בעלי עמדות משיחיסטיות, וכרגע זה לא בדיוק. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג בטבת]] [[ה'תשפ"ד]] 17:12, 25 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}} אם משיחסט הוא כזה המאמין שהרבי חי - אזי הנני משיחיסט. אם משיחיסט {{א|הקצנה|מוקצן}} זה לכתוב ביקורת על חסיד אחר - אזי אינני משיחיסט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:30, י"ג בטבת, ה'תשפ"ד)
:{{סוף דיון}} ניתן להמשיך במייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:34, י"ג בטבת, ה'תשפ"ד)
::סליחה מר {{א|יוסף בן מלמד}} היקר, אך זה ממש לא סוף דיון. את התגובה שלי להשוואה המקוממת שלך בין דגל משיח לבין הספר הנ"ל תוכל למצוא בעשרות תגובותיי למשחיתים למיניהם שהיה להם את אותה השאלה בידיוק ואין לי כוחות לחזור עליה שוב. סליחה מראש על החריפות אבל זה שאתה כרגע מפעיל מערכת (נקודה למחשבה בפני עצמה הרי לא היו על-כך בחירות?) לא אומר שתשנה פה את המדיניות באתר, אם יש רוב לביקורת - תהיה כזאת. וכן על דגל משיח לא יהיה ביקורת ועל הספר כן. למה? - תשובה ארוכה. ובקיצור: דגל משיח נועד לפרסום משיח = מדיניות האתר מושתת על זה, הספר - לא בידיוק. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 18:43, 26 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חסיד של הרבי| }} בסדר. השמעת את דעתך. {{סוף דיון}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:48, י"ד בטבת, ה'תשפ"ד)
::::שוב אתה ממשיך מאותה נקודה, אולי מבחינתך הדיון נגמר אבל יש עוד משתמשים באתר ומגיע להם להשמיע את דעתם אז הדיון הזה לא הסתיים, זה כל מה שבאתי להגיד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 20:53, 26 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}} לא תכננתי ששאלה פשוטה שלי תגרור דיון ארוך כזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, י"ד בטבת, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|חסיד של הרבי}}, האם מרוב ההקצנות אפשר למחוק את כללי חב"דפדיה שאוסרים ביקורת ללא מקור? אולי אני ישיג רוב למחוק את חב"דפדיה מהרשת. מה דעתך? באמת! '''כללי חב"דפדיה פשוטים וברורים!''' - אין להציב ביקורת ללא מקור! - מה לא מובן עדיין? באת לחב"דפדיה בשביל לערוך ולתרום? אז תכופף את עצמך מעט עבור הכללים הברורים של חב"דפדיה! {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:::::::יש צורך בביקורת אם כי יש צורך להגדיל אותה ליותר ממשפט אחד ולהביא דוגמאות מתוך הספר ואם לא שמתם לב {{א|חילזון}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} המקור לביקורת צריך להיות "חסידי חב"ד" ככה שהדיונים פה ובדף שיחה של הערך יכולים להחשב כמקור ככה לפחות אני חושב שהרי המשתמשים פה הם חסידי חב"ד ולדברים כאלה כבר הביאו ביקורות בקבוצות ווצאפ [[סודו של הרבי|כמקור]]. הביקורת צריכה לכלול הרבה יותר פירוט והסבר למה בדיוק מתכוונים כמו למשל הטענה כביכול לרבי יש "מדיניות מדינית-ביטחונית" הרבי לא ימני וגם לא שמאלוני. הרבי מנהל לפי ההלכה, לפי השולחן ערוך שבו כתוב שאם באים גוים על עיר אחת ליד הגבול אפילו באים {{ציטוטון|על עסקי קש ותבן}} מחללים עליהם את השבת {{ציטוטון|שמא תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם}} ואם יגידו זה ספר למקורבים לא לחב"דניקים אז הנה דוגמה {{ציטוטון|יש הרואים ברבי 'נץ' פוליטי שנים רבות קרא הרבי למנהיגי ישראל לעמוד איתן מול הלחצים הבינלאומיים לוותר על שטחי יש"ע הרבי טען בתוקף שחבלי ארץ ישראל אלה הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ואין להעלות על הדעת שנוותר. אסור לוותר בשום אופן!}}

:::::::{{ציטוטון|כדאי לדייק ולהסביר את עמדתו הנחרצת של הרבי בעניין זה. פעמים רבות הסביר הרבי מפורשות, כי אין מדובר בעיקרון אידיאולוגי ואף לא בקדושתה של נחלת אבותנו. מקורה של ההתנגדות הוא בכך שוויתור על שטחים אלה מעמיד בסכנה את חייו של הציבור היהודי בארץ ישראל. בעניין קריטי זה מסכים הרבי עם רוב המומחים הצבאיים הסבורים שחבלי ארץ אלה נחוצים להגנת הארץ. לדעתו, זהו עניין של פיקוח נפש הדוחה כל שיקול אחר.}} זה קטע מהספר [[נביא מקרבך]] שגם הוא נכתב {{ציטוטון|על ידי אנשים 'משלנו' במטרה לקרב יהודים}} אבל הם כן הכניסו את הקטע הזה שמסביר את דעתו של הרבי בעניני שלמות הארץ ולא כתבו על ה"מדיניות המדינית-ביטחונית" של הרבי [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט"ז בטבת 16:05, 28 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}} {{א|יוסף בן מלמד}} {{א|הקצנה}} חייבים ביקורת על הספר ברגע האמת וכמו ש{{א|חיים כ}} אמר כבר יש חסידי חב"ד שמבקרים את זה רק פשוט נשאר לכתוב את זה ומהר. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 18:22, 28 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::תשש כוחי מלהסביר את כללי האנציקלופדיה המקוונת שאתם רשומים בה ועורכים בה. בהצלחה בהפרת הכללים! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:07, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::בהתאם לרוח הדברים נראה שנכניס ביקורת בקרוב לספר. ו{{א|חילזון}} יישר-כח על שיעור בעניין כללי חב"דפדיה! רק ציון עובדה פשוטה ואבסורדית: לפי אותם כללים בידיוק אתה אמור להיות עדיין חסום... בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 19:20, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::מסכים עם {{א|חסיד של הרבי}} בכל הדברים האמורים, ולדעתי צריך לחסום את משתמש חילזון במידי, ואגב תוכל לעבוד על הביקורת בברגע האמת (ספר)? תודה רבה מראש בברכה [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 19:27, 30 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::ולמען הסדר הטוב אביא פה דוגמה: כמו הביקורת כך גם ערכים צריכים להיות עם מקורות בלבד. אך ראו זה פלא: [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3A%20%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 כאן יש רשימה ארכה מאוד של ערכים ללא מקורות!] יאללה למחוק אותם. אלא מהי? כמו שיש ערכים שהעובדות בהם ידועות לכל ולא צריך מקור - אך בשביל האמינות דרוש אחד כזה ולכן יוצרה התבנית [[תבנית:דרוש מקור]] כך בידיוק יש ערכים שעל הנאמר בהם יש ביקורת עובדתית, וראוי שהיא תכתב - גם אם אין לה מקור - ובד בבד לחפש מקומות בהם הביקורת העובדתית הנ"ל הבאה מעל גבי במה כלשהי. זה לא סותר, זוהי כל מטרת התבנית [[תבנית:דרוש מקור]]. מי שלא מסכים איתי מוזמן למחוק את רוב הערכים בחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:34, 30 בדצמבר 2023 (UTC)}}
{{שבירה}} {{א|חסיד של הרבי}} אני רק מעתיק מהדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]: א': {{ציטוטון|מקורות. למרות שמקורות חשובים בכל תחום בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים.}} ב': {{ציטוטון|ייחוס: מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{{הערה|במכתבם מיום ...}} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש...".}} {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:הביקורת נכונה לחלוטין, אך אויה! אתם עסוקים בה כל הזמן במקום לשפר את האתר! ולזאת הייתה כוונתי בתחלת הדיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:36, י"ט בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אנחנו צריכים לנסח ביקורת ואז נפסיק להתעסק בזה זה הכל. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 09:53, 1 בינואר 2024 (UTC)
:::קרי: רק נגמור את הפרת הכללים, ורק אז ניאות להמשיך בעבודה... ו{{א|חסיד של הרבי|לך}} אענה: כמודגש בכללי כתיבת ביקורת, בביקורת מוכרח מקור, אך בערכים סתם - פסקאות שאינם ביקורת - דבר זה אינו מוכרח. ושוב, אני רק מצטט מ[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת|כאן]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים#פסקאות ביקורת|כאן]]. ממליץ למר לקרוא את כל הדפים מתחילתו ועד סופו. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
::::חסיד יקר ושאר המשתתפים שתמכו בביקורת, הלהיטות לכתיבת ביקורת מיותרת ומבזבזת את זמנם של כלל המשתתפים בדיון. בנוסף אלא מביאה להיפך אהבת ישראל בין משתמשי האתר, עימות מיותר עם המפעיל 'יוסף בן מלמד', הזכרת נשכחות ל'חילזון' בלי קשר לדיון הנוכחי, דבר שכל מי שלומד רמב"ם אמור לדעת שאינו ראוי (להזכיר חטאים מהעבר...), וגם משמש ככלי לחמוק מהדיון באמצעות טענות לגופם של אנשים במקום לגופם של הדברים הנידונים. כפשוט: הכלל שמחייב מקור לביקורת - '''מקור חיצוני כמובן, ולא דיונים פנימיים פה בחב"דפדיה''' תקף ועומד.
::::'''אנא עיברו לנושאים חשובים ומועילים יותר'''. כל עניין הביקורת צריך להיות שולי ומזערי בחב"דפדיה. יש לנו כ"כ הרבה טוב להתעסק בו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בטבת ה'תשפ"ד 16:11, 1 בינואר 2024 (UTC)
{{הערות שוליים}}

==תקלות באתר - 2==
{{א|שיע.ק}} קשה עד בלתי אפשרי לערוך פה באתר, לפעמים הדף נפתח מהר יחסית ולפעמים זה לוקח דקות ארוכות.. האם הדבר בטיפול? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:19, 1 בינואר 2024 (UTC)
:תודה חסיד, מי עוד נתקל בקושי ואיטיות באתר, אשמח למשוב נוסף? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בטבת ה'תשפ"ד 16:23, 1 בינואר 2024 (UTC)
::אני [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ' בטבת]] [[ה'תשפ"ד]]
:::אני. וראה למעלה עוד מספר משתמשים שכתבו אודות עצמם. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:14, כ' בטבת, ה'תשפ"ד)
::::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] גם אני. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] ~ [[יחי|יחי המלך המשיח שליט"א]] ~ 18:30, 1 בינואר 2024 (UTC)
:::::אני גם שמתי לב לכך, לפעמים הדף נטען באיטיות, כמו-כן לפעמים הדף אינו עולה אלא נשארת הודעה ש"קיימת תקלה טכנית באתר" או משהו בסגנון... לפעמים גם כל הגרפיקה אינה נטענת וניתן לצפות בטקסט בלבד באופן מוזר. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
::::::כמו-כן אם נכנסתי לחשבון, באם אפתח ערך/דף בחב"דפדיה ב'כרטיסיה חדשה' זה יוצג לי שאני לא בחשבון. לפעמים אפילו גם אם אני 'משרשר' - לא פותח בכרטיסיה חדשה אלא לוחץ על קישור הערך/דף - לאחר שעברתי לערך אני פשוט נמצא מחוץ לחשבון מבלי שיצאתי. {{מחוץ לחשבון|חילזון}}
:::::::{{א|שיע.ק}} {{מפעילי מערכת}} התקלות באתר בלתי פוסקות. קשה מאוד לעבוד כך. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} {{עיצוב גופן|גודל=4|גופן=נרקיסים|15:02, כ"א בטבת, ה'תשפ"ד.}}
::::::::אכן, לאחרונה התקלות רק מתגברות וזמן ההמתנה בטעינת הדף מתארך. דחוף לתקן את זה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 11:36, 5 בינואר 2024 (UTC)
:::::::::{{א|שיע.ק}} זה בלתי אפשרי. לפעמים אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון מבלי שיצאתי. התקלות מכבידות ומקשות ביותר. דחוף לטיפול. לפעמים הדף לא נפתח אלא מוצגת הודעה "קיימת תקלה טכנית באתר זה", ועוד ועוד. כמו"כ כמו שציין חסיד של הרבי זמן טעינת הדף הוא איטי ביותר. {{חילזון מחוץ לחשבון}}
::::::::::הרב {{א|חילזון}} היקר, מה שתלוי בשיע - מקווה שבעזרת השם הוא יוכל לעשות. אך אולי כהקדמה לכך, תעשה אתה מה שתלוי בך יחד עם שאר חותמי החתימות הייחודיות... זה סתם מעמיס על דפי השיחה ומסייע להם להיטען לאט אפילו יותר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:33, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ד 21:33, 6 בינואר 2024 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}} {{בוצע}}. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]], 14:24, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ד.
קשה קשה קשה......... אין מתכנת?! בתחנונים רבים אי אפשר לעבוד ככה זה בלתי נסבל. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 01:27, 19 בינואר 2024 (UTC)
:המצב כבר הרבה יותר טוב אבל עדיין, יש פעמים שהדפים נטענים בקצב מייאש. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 01:30, 19 בינואר 2024 (UTC)

== חב"דפדיה - לנו או לחיצוניים מחב"ד? ==

התחבטתי בשאלה זו רבות. עבור מי נועדה [[חב"דפדיה]]? לחיצוניים מ[[חסידות חב"ד]]? או שמא ל[[חסידי חב"ד]]? או לכולם יחדיו?
אם היא נועדה לחיצוניים מחב"ד - יש לבצע שינויים והגהות בערכים, לדוגמא (אחת, יש עוד לענ"ד): אין להשתמש בערכים '''כלל''' בהפניה [[הרבי]] אלא לכתוב [[הרבי מלובביץ']]. אשמח שה{{חב"דפדים פעילים}}יעזרו לי בשאלה זו. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 11:50, י"ג בשבט, ה'תשפ"ד.
:חב"דפדיה נועדה עבור כל אדם דובר עברית שיש לו חיבור לאינטרנט. האתר מונגש ולא צריך לחרוג מהגבולות הקיימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:54, י"ג בשבט, ה'תשפ"ד)
::אנסח אחרת: מי הוא קהל היעד של [[חב"דפדיה]]? על מי היא שואפת להשפיע? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 14:56, י"ד בשבט, ה'תשפ"ד.
:::מה אתה רוצה? גם וגם, ולאנשים מהקהל הרחב מותר לומר הרבי, הם מבינים שמדובר ברבי מלובביץ'. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 15:06, 24 בינואר 2024 (UTC)
::::{{א|צוברענגען משיח}} מה אתה רוצה להגיד בזה? [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] [[יחי המלך המשיח|]] ~ 18:04, 24 בינואר 2024 (UTC)
:::::נועד לכולם ואכן כולם משתמשים בו. בעבר היו דיונים איך לקרוא לרבי, הוחלט ש"[[הרבי]]" עם קישור בפעם הראשונה יספיק גם לאנשים לא חב"דיים שנכנסים לחב"דפדיה. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ד • 16:06, 25 בינואר 2024 (UTC)
::::::דעתי האישית היא שבנושאים פנים חב"דיים שלא אמורים לעניין אדם מן השורה (כדוגמת חסידים מהדורות הראשונים, תלמודי תורה חב"ד, וכדומה) מיועדים לרוב עבור חסידי חב"ד. אך בנוגע למושגים מופשטים בחסידות (כפי שדובר על-כך רבות בהתוועדות לעורכי חב"דפדיה בתשרי אצל המשיח) חובה להפשיט את המושגים ולבאר אותם בשפה קולחת וברורה כדי שגם מי שאין לו כל ידע בסיסי בחסידות יוכל להכנס לערכים אלה ולהבין, בשונה מהמצב העכשווי של ערכים אלה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:56, 25 בינואר 2024 (UTC)
:::::::בין כך או בין כך, אינני חושב שערכים "קבליים", כ[[שמן]] וכיוצ"ב, בהלכה, (איך מברכים עליו), שהוא "חכמה סתימאה", עבודה בביטול והיותו מפיץ ריח - מועילים למישהוא. (לא ל"פנים-חבדיים" ולא חיצונים הנ"ל, למעט מי ששאף להגיע למספר גבוה של ערכים...)[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 18:32, י"ז בשבט, ה'תשפ"ד 18:32, 27 בינואר 2024 (UTC)
::::::::{{א|משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.}} בודאי שכן! ובדוגמא שהבאת - אם משהו עושה תחקיר לתלמוד תורה וכדו' (אבא של תלמיד לדוגמא) על שמן, הוא יכול לכתוב [[שמן]] בחב"דפדיה ולקבל את כל מה שהוא צריך. - לא כל אחד ידוע באיזה מאמרים ושיחות [[הרבי]] מזכיר כל מיני ענינים. ובדידי הוה עובדא ששמעתי מכמה שממש בענינים כאלו הם נעזרים באתר.

==פיתוח חב"דפדיה==
{{חב"דפדים פעילים}} מי שיוכל להגיד הצעות לשיפור חב"דפדיה שיכתוב פה. בברכה. [[משתמש:קעניג|קעניג]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|דף שיחתי]] [[יחי המלך המשיח|]] ~ 18:18, 24 בינואר 2024 (UTC)
:יש לזה דף מיוחד: [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ד • 16:08, 25 בינואר 2024 (UTC)

== יליד שנת... או נולד ב...? ==

התעוררה שאלה, האם בפתיח של ערכי אישים יש לכתוב "יליד שנת...", גם אם ידוע תאריך הלידה המדויק של נשוא הערך, או לכתוב "נולד ב-..." - עם התאריך המדויק? מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:00, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:יליד שנת. כנהוג בחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:26, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}}, מה הסיבה לכך? ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:29, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:::{{א|צוברענגען משיח}} על מנת לקבוע נוסח אחיד בין הערכים נקבע לכתוב כך. ולמה דווקא יליד שנת ולא ציון מלא של תאריך הלידה? כיון ששנת הלידה המובאת בתחילת הערך נועדה כדי לקבוע את גילו של נשוא הערך ולכן די בשנת הלידה ולא בתאריך המלא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:51, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)
::::נו נו... ב'ויקיפדיה' (דמתקריא 'ויקי-קליפה'...) וב'המכלול' מצוין תאריך מלא. אך אם הנוהג כאן הוא כך - לא אשנה סדרי עולם.. ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 18:17, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:::::יוסף, האם יש לנו כלל כתוב בנושא? אם באנציקלופדיות מקובל כן לכתוב תאריך מלא, נראה לי שצריך סיבה יותר חזקה. הוספת התאריך המלא של הלידה לא משנה ומאריכה משמעותית את הפתיח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באדר א' ה'תשפ"ד 21:21, 10 במרץ 2024 (UTC)
::::::אין לנו כלל כתוב בנושא, ישר כח על הנימוק שהבאת. כך או כך, אין להביא תאריך לידה מלא בתחילת הערך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:27, א' באדר ב', ה'תשפ"ד)

==אין תמונה - ספרים==
לדעתי כדאי וחשוב מאוד לעשות תבנית '''אין תמונה|ספרים''', זה יואיל מאוד לערכים על ספרים.
מה אתם אומרים {{חב"דפדים פעילים}}?
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:42, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד
:כבר הבעתי בעבר את דעתי, שעדיף להסתפק בקטגוריה ומשם יהיה אפשר לדעת באילו ערכים צריך להוסיף תמונה. זאת מכיון, שהתבנית של אין תמונת בולטת מדי לעין. עוד אפשרות, שהתמונה בתבנית תהיה קטנה מהרגיל. עקרונית אני בעד, זה אכן יועיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:48, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד)

== קטגוריית סופרים חב"דיים וקטגוריית מחברים תורניים ==

מה החילוק ביניהם? רבים מאלו שבקטגוריה מחברים תורניים כותבים בכלל ספרי קודש, האם מחבר תורני צריך להיות בשתי הקטגוריות, ואחד שכתב ספרי חסידים רק בקטגוריית סופרים? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 09:48, 14 בפברואר 2024 (UTC)
:ההבדל פשוט, סופרים חב"דים הם אנ"ש ומחברים תורניים לאו דווקא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:44, ה' באדר א', ה'תשפ"ד)

:: אם זהו ההבדל, אז בקטגוריות בפועל המציאות היא לא כזו, רוב אלו שבקטגוריית מחברים תורניים הם חב"דניקים. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:50, 15 בפברואר 2024 (UTC)
::: סופרים=כותבי סיפורים, זכרונות, היסטוריה. מחברים תורניים= פלפולים, הלכה, מפרשים [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 15:58, ו' באדר א', ה'תשפ"ד 15:58, 15 בפברואר 2024 (UTC)
::::ישר כח קרקר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:19, ו' באדר א', ה'תשפ"ד)
:::::על פי דברי קרקר אני משנה בכל המחברים שנמצאים בקטגוריית סופרים (הם הרבה ובעצם גם דברי קרקר לא מדוייקים אבל מכיוון שזו סברה הגיונית עדיף לשנות על פיה) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:01, 21 בפברואר 2024 (UTC)
:::::: כעת שמתי לב שקיימת קטגוריה נוספת - [[:קטגוריה:עורכים תורניים]] קטגוריית עורכים תורניים ... גם בה יש לטפל [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חבדפדיה|אל תנסה להתחכם עם אלוקות! תרום להפצת המעיינות!]] 17:49, 9 באפריל 2024 (IDT)
:::::::גם כאן ההבדל הוא פשוט, מחבר הוא אדם שכותב בעצמו תוכן מסויים, עורך הוא רק מסדר / מלקט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:33, ב' בניסן, ה'תשפ"ד)

== חסר ערך ==

יש קובץ נפלא שיצא בתשנ"ה בשם "הוגה בתורה" עם תשובות הלכתיות ישרות וברורות על טענות עם חב"ד. הספר יצא ע"י הרב אליהו בוקובזה ונמצא באוצר החכמה. אינני מוצא בחב"דפדיה ערך לא על הספר ולא על האיש --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 18:51, 15 בפברואר 2024 (UTC)
:אתה מוזמן להרשם ולערוך--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 00:27, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 00:27, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::אינני יודע מידע עליו. מצאתי מידע דליל כאן [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10383&CategoryID=1834]. על הספר "הוגה בתורה" חתום כ"אליהו בן שלום בוקובזה - מח"ס יד אליהו, אמונת חכמים, ביאת המשיח" (מצאתי תוצאה בגוגל על 'ספר יד אליהו - אליהו בן שלום בוקובזה' אבל החסימה לא מאפשרת לפתוח). בוקובזה היא משפחה צרפתית, אולי מישהו כאן קשור לברינואה או כיו"ב ויכול לתרום איזה מידע על האיש וספריו?
::אולי נכון להדגיש, שראיתי את הספר בכמה ספריות חב"דיות ברחבי הארץ, והתשובות שם מדהימות - קצרות, מבוססות תורנית וקולעות. --[[מיוחד:תרומות/213.151.39.94|213.151.39.94]] 22:59, 14 במרץ 2024 (UTC)

==רוקדים ובוכים==
מישהו יודע מה זה הספר רוקדים ובוכים? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה ]] - [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]], 18:35, ט' באדר א', ה'תשפ"ד 18:35, 18 בפברואר 2024 (UTC)
:אינו מתאים לפורום חסידי, אך כדי לא להשאיר את השאלה פתוחה. זהו ספר הנכתב על ידי שני עיתונאים ומסקר בצורה עיתונאית בוטה וחד צדדית את אשר ארע (לטענתם) בשנים נ"ב נ"ג נ"ד... לא מתאים לקריאה למי שמשייך עצמו לליובאוויטש. בשורות טובות --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 00:26, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 00:26, 21 בפברואר 2024 (UTC)

== שאלה ==

אפשרי להעתיק ערכים מויקי-קליפה../המכלול (הקשורים לחב"ד כמובן) ולשכתבם באופן המתאים? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:20, י' באדר א', ה'תשפ"ד.
:חד משמעית: '''לא'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:07, 19 בפברואר 2024 (UTC)
::[[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]]: {{ציטוטון|טקסט מויקיפדיה / ניתן להעתיק כל טקסט המופיע בויקיפדיה למקום המתאים בחב"דפדיה, בשני תנאים: / חובה לציין קרדיט בתקציר העריכה או בדף השיחה כלומר לציין את מקור הטקסט באמצעות כיתוב או לינק. למשל העתקה מהערך רוסיה, תצוין על ידי "מויקיפדיה - רוסיה" או "he.wikipedia.org/wiki/רוסיה". / במידת הצורך יש להתאים את התוכן לחבדפדיה, הן על ידי הוספת והסרת פרטים בהתאם לכללים ולתחומי העניין של חב"דפדיה, והן במובן הטכני של הסרת בינוויקי מיותרים, שינוי לקטגוריות מתאימות וכו'.}} [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 19:28, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד.
:::אני מקווה שאם אקח על עצמי לשכתב ערך מויקיפדיה לא אצור ביניכם חילוקי דעות שיגרמו לסגירתו של הערך שלי... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 14:42, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד.
::::מהמכלול אין להעתיק. גם מוויקיפדיה מומלץ שלא להעתיק ערכים, אלא פרטים לערכים או תבניות במקרה הצורך (שאין אפשרות ליצור משהו דומה באופן יותר מותאם לאתר). בכל אופן מבחינתי העתקת טקסט מוויקיפדיה לא הופכת ערך לחשוב גם אם יש בו מלא תוכן, ויש צורך בתוכן חדש בכדי לייצר חשיבות לערך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:49, 3 במרץ 2024 (UTC)

== הזדעזעי ארץ ==

ספריית ליובאוויטש ערכו שינוי באתר, וכל הקישורים שמקשרים לטקסט שנמצא באתר - לא רלוונטיים! מדובר באלפי הפניות וקישורים!

הבו עצה, האם יש בכלל מה לעשות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:42, י"ב באדר א', ה'תשפ"ד 12:42, 21 בפברואר 2024 (UTC)

:'''למה להתייאש?''' משתמש מקו - איזה שם באנגלית תיקן בכמה ערכים בסיסיים, וצריך לתקן בהכול, גם ברוב הניגונים צריך לתקן את הקישורים של דוד הורביץ, (התחלתי לתקן בניגונים ואני עושה את זה תוך כדי האזנה לשיעור אחר, זה בכלל לא בעיה), חוצמזה שקישורים רבים הינם להיברובוקס ולמפתח - והם עומדים בעינם. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 14:41, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::{{א|להתראות}} כמדומני שבוט החלפות יכול לטפל בזה ראיתי שעשו את זה בעבר בחב"ד אינפו הישן רק צריך ש{{א|שיע.ק}} או {{א|חלוקת קונטרסים}} יראו בדיוק במה מדובר [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ב באדר א' 14:58, 21 בפברואר 2024 (UTC)
:::בוט החלפות יכול לבצע החלפה רק במקרה שמדובר במשהו עם סדירות קבועה, אפילו אם היא מסובכת. אבל הם לא רק שינו דומיין או כיו"ב, אלא ממש כל הקישורים התבטלו וזה מסודר כעת בצורה אחרת לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:18, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד 06:18, 22 בפברואר 2024 (UTC)
::::אכן, זו בעייה רצינית. ברכת הגאולה וחיים כ, אינני מבין על מה אתם מדברים.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:58, י"ג באדר א', ה'תשפ"ד)
:::::באמת מוזר, השינוי שהם עשו לא הגיוני, נראה כמו פשלה שקרתה מאחורי הקלעים כך שהיו חייבים לעשות את זה. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בגדי_שבת&diff=662583&oldid=633114 זה] השינוי הנצרך. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להוציא את כל הערכים בהם יש הפניות לאתר ושמשתמש יעבור על הערכים האלו ידנית אחד אחד ויסדר את הקישור. יש מישהו שיש לו כח לזה? א"כ אני יעתיק לו את רשימת הערכים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 14:12, 22 בפברואר 2024 (UTC)

== פליאה דעת ממני ==

לא מבין מה הטעם לפרט באנציקלופדיה חב"דית כיצד חסידי חב"ד רומסים את ההוראות המפורשות בריש גלי ומתערבים בבחירות בצורה הכי מכוערת שיש. מילא אם יש כאלו שנוגעים בדבר, ויש להם נסיון גדול, ומילא אם הרב - בתקווה שאכן כך - של הקהילה המקומית הסכים ותמך בכך כהוראת שעה, אבל לציין כל כך בפירוט בריש גלי - נראה לי שלא גורם נחת רוח אצל כ"ק אד"ש. והלוואי ואני טועה. אשמח לשמוע את טענות המצדדים, מדוע פרטים אלו חשובים להיכלל באנציקלופדיה חב"דית (כידוע, באופן כללי אני דווקא בעד שכל תוכן חב"די יוכלל בחב"דפדיה, אבל לענ"ד זה פשוט לא תוכן חב"די, ולהיפך...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:57, י"ד באדר א', ה'תשפ"ד 14:57, 23 בפברואר 2024 (UTC)

:נכון, בפועל כבר הכניסו לערך, אולי כדאי להביא את גם את הוראתו של הרבי ואת [https://www.hageula.com/news/chabad/25618.htm מכתב השלוחים] נגד, ובכך להביע הסתייגות [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:34, 27 בפברואר 2024 (UTC)
::[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:להתראות|להתראות]] הוראה של הרבי לצאת ולבחור. בברכה. חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לרשויות ]] 16:00, 27 בפברואר 2024 (UTC)
::[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ההוראה להשתתף בבחירות היא לא אותה הוראה לא להתערב בפוליטיקה (וממילא לא לפרסם בגלוי על ההשתתפות בפוליטיקה ותמיכה במועמדים מסויימים) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 17:13, 27 בפברואר 2024 (UTC)

== התבנית של אתר הגאולה נפלה ==

לתשומת ליבכם: במקום הסמל של האתר שנראה עד עכשיו כמו סמלי כל האתרים כעת תבנית הסמל נראית כך: {{הגאולה|}} (מתוך הבנה שהתקלה לא רק אצלי) [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:31, 27 בפברואר 2024 (UTC)
:הענין סודר, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:48, י"ח באדר א', ה'תשפ"ד)

== קישורים שבורים ==

שמתי לב לאחרונה שכו"כ קישורים לאתר ספריית ליובאוויטש שנוצרו בתקופות קודמות של חב"דפדיה שבורים. כנראה שינו שם את הסיסטם. לא נעים, אבל צריך לעדכן הרבה מהם... (כמובן הרבה נוצרו בשנים האחרונות עם הסיסטם החדש) [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 03:12, י' באדר א', ה'תשפ"ד.
:נכתב [[#הזדעזעי ארץ|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:54, 3 במרץ 2024 (UTC)

== הערכים בהם כתוב בפתיח "היה חסיד חב"ד" ==

האם יש תועלת במשפט המצחיק והמגוחך, ברור מאליו מקריאת הערך שהם חב"דניקים, וזו אנציקלופדיה חב"דית. ובפרט שכך אין אחידות בערכים - בחלק כתוב היה חסיד חב"ד ובחלק לא כתוב, כדאי למחוק את הפתיחים האלו? [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 22:25, 29 בפברואר 2024 (UTC)
:לפי זכרוני כבר הוזכר העניין או נכתב היכן־שהוא. ואכן, הצדק בדבריך. (אגב, יש די הרבה ערכי אישים של כאלה שאינם חסידי חב"ד. זה שחב"דפיה היא אנצי' חב"דית - לאו דווקא ש'''כל''' ערכי האישים שלה הם חב"דניקים.) [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 17:37, כ"ב באדר א', ה'תשפ"ד.
::יש צורך שיובן גם ברושם הראשוני, לפי מה ששמתי לב זה כתוב בדר"כ בערכים שקשה להבין מהתמונה אם נשוא הערך הוא חסיד חב"ד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד • 21:54, 3 במרץ 2024 (UTC)

:::אכן כלל לא התכוונתי לאישים שצריך להבהיר שהינם חסידי חב"ד, כפשוט.

:::כעת שמתי לב שבערכים אותם יצר [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה‏]] (או בשמותיו [[משתמש:תמים של הרבי]], וקעניג) מופיע פתיח זה גם באישים הידועים כחב"דניקים, כנראה שלכן צף עניין זה והציק לי, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה‏]] על פי הנכתב פה - כדאי שתקפיד לא לכתוב פתיח זה על חסיד רגיל. [[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 22:28, 10 במרץ 2024 (UTC)
::::בסדר.
{{סוף דיון}}

{{א|ברכת הגאולה}} איך אתה יודע ש{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} קשור אלי?<<< [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 11:58, א' באדר ב', ה'תשפ"ד

== כפ"ח ==

{{חב"דפדים פעילים}}, א פריילאכען ר"ח אדר שני!

ראשית אקדים את התנצלותי בנוגע לתוכן השאלה שקשורה רק בעקיפין לחב"דפדיה.

האם יש בנמצא תיקיית דרייב וכד' המכילה את גיליונות עיתוני כפר חב"ד? אם כן, אשמח לקבלה. {{כתב קטן|הקשר בעקיפין הוא מכך שאפשר למצוא המון מקורות משם.}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 12:25, ל' באדר א', ה'תשפ"ד.

{{א|צוברענגען משיח}}, תסתכל ב[[שיחה:כפר חב"ד]] אני שאלתי את אותה שאלה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 16:38, 10 במרץ 2024 (UTC)

:יש [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0?usp=sharing כאן] עד כסלו תשנ"ח [[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 17:12, ל' באדר א', ה'תשפ"ד 17:12, 10 במרץ 2024 (UTC)

== קטגוריה:אישים בערים ==

{{מפעילי מערכת}} האם אפשר לשנות את שם הקטגוריה "אישים בערים" לשם "אישים לפי ערים" כך שבכל הדפים שהקטגוריה נמצאת בהם זה ישתנה גם־כן? בתודה מראש, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 14:55, ל' באדר א', ה'תשפ"ד.
:בוצע בעזרת בוט החלפת טקסט. הצלחה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באדר א' ה'תשפ"ד 21:10, 10 במרץ 2024 (UTC)
::{{שכויח}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 15:41, א' באדר ב', ה'תשפ"ד.

== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:47, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:47, 11 באפריל 2024 (IDT)