חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד נחשון

2016-07-09T21:54:32Z

אורו של משיח:

[[תמונה:דוד נחשון.jpg|left|thumb|250px|הרב נחשון]][[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]] בארץ הקודש, יו"ר מוסדות חב"ד נצרת עילית, חבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].

==קורות חייו==
הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בישיבת נחלים עד גיל 17 אז החליט לעבור ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת הלימודית [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במהלכה זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, שנמשכו גם בשנים שלאחר מכן. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] (שכיהן כרב הראשי למדינת [[מולדובה]]), נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד ]] [[נצרת עילית]].

==פעילות ציבורית==
ב[[תשל"ז ]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק. פעולותיו זכו ליחס ולמענה מהרבי על כל צעד ושעל ומונים אלפי מענות. זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' תשרי תש"מ. מתשד"מ בהוראת הרבי סייע רבות למר בנימין נתניהו להצלחת תפקידו כשגריר ב[[או"ם]].

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] זכה לשמש כשליח אישי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ברוסיה ואוקראינה ובהמשך לפעול במסגרת עזרת אחים ברחבי המדינות הנ"ל. הרבי שלחו לשליחויות חשאיות רבות בשנים לפני המהפיכה. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי ב[[תשמ"ח]] שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם במלוה מלכה במוצש"ק שבמסגרת הכינוס השלוחים.

מיד עם שיחת הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב"ד שינסחו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' [[אבי טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז "[[יחי אדוננו]]" לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש"א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ"ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מנוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ"ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.

== משפחתו ==
;חמיו
*הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)
;בניו
* הרב [[שלום דובער נחשון]], שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], ירושלים.
* הת' ברוך שניאור נחשון.

;חתניו:
* הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח בכפר תבור.
* הרב שלמה מרגליות - מנכ"ל [[ניידות חב"ד ]]להפצת יהדות בארה"ק.
* הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.
;גסיו:
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.
* הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק.
* הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].

== קישורים חיצוניים ==
;שיעורים:
*{{קישור VOD|davidgmail-com}}

;חדשות:
*[http://www.chabad.info/?string=%E3%E5%E3+%F0%E7%F9%E5%EF&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/blogs/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
;נאומים וסרטי וידאו:
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שע"י אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}

{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]

עופר מיודובניק

2016-05-24T18:45:59Z

אורו של משיח:

[[תמונה:הרב עופר.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מיודובניק]]
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיודובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]
[[הרב]] '''עופר מיודובניק''' הינו [[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד, משמש כמשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הושפע מר' [[מענדל פוטרפס]] וחמיו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות, כאחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]]. בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי המחזירים בתשובה. התקרב לאורח החיים החרדי ול[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של הרבי, שם למד במשך חצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ, נשא את מרת חיה דבורה ביתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].

עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], אך בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].

לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א', בעבר שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.

שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס אוהב לתלמידים, גרמו לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את גבולות הישיבה, ומתייעצים עמו לעיתים קרובות, ורבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב ד"ר [[חנוך מיודובניק]], מנהל ה'מרכז לבריאות הנפש' ב[[באר שבע]].
*יובל מיודובניק, חיפה (ז"ל).

;גיסיו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל [[בית חב"ד]] נמל התעופה וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח באה"ק]].
*הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
*הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב"ד, משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[בערק'ה מנדלסון]], חבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[בן ציון קארף]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי, פלורידה.
*הרב אמיר רוזן.

;בניו:
*מנחם מענדל מיודובניק.
*יקותיאל יהודה מיודובניק, ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.
*שניאור זלמן מיודובניק.
*לוי יצחק מיודובניק.

;חתניו:
*שניאור זלמן שחר, [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.
*אליהו דינרי, [[צפת]].

==קישורים חיצוניים==
* שלמה קוק, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק], עיתון בקהילה, {{אינפו}}
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-התוועדות עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך (מגזין)|דרך המלך]]' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!], הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}

{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2016-05-24T18:42:25Z

אורו של משיח:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:צפת.jpg|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] ב[[ניו יורק]]{{ש}}([[תשרי]] [[תשס"ט]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|משגיח ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|משפיע ראשי=הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן
|מספר תלמידים=400
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע"י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת ב פרסום האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ו]] ארבע מאות [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==תולדות הישיבה==
===ימי בראשית===
[[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

בשנת [[תנש"א|ה'תנש"א]] רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום של כבוד בעולם הישיבות.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: קעמפ אורו של משיח, ארגון ופרצת קוממיות - הפצת יהדות בישובי מרחב השפלה (ידוע בכינויו 'קוממיות דרום'), ארגון ופרצת צפונה (ידוע בכינויו 'קוממיות צפון'), ארגון צבאות ה' בצפת המפעיל גם את קעמפ גן ישראל צפת ועוד.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===משפיעים:===
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר וילשנסקי]], הרב שלום דובער וולף, הרב שמעון בן מוחא.
*שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, הרב [[שמעון יהודה פיזם]] והרב [[יהודה ליפסקר]].
*שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
*דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.

===רמי"ם בנגלה:===
*שיעור א': הרב [[מאיר וילשנסקי]] .הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב מנחם מענדל כהן, הרב אשר גרשוביץ והרב אברהם קופצ'יק (בעבר שימש כר"מ הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]).
*שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב מנחם מענדל הלפרין.
*שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב יעקב לנדא. (הרב עופר מיודובניק שימש כר"מ עד שנת [[תשע"ב]] והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר"מים עד סיום שנת הלימודים דתשע"ג).
*בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.
*דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב שבתי יונה פרידמן.
*סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
*בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
*שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.

===משיבים:===
*הרב שבתי פרידמן.
*הרב משה מישולובין.
*הרב מנחם מענדל הלפרין.
*הרב אברהם קופצ'יק.
*הרב אריה טייטלבוים.
*הרב שלום דובער וולף.
*הרב אשר גרשוביץ.
*הרב חיים שמריהו סגל.

===צוות ההשגחה:===
*הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
*הרב ירון יחזקאל נאמן.
*הרב חיים הלל שפרינגר.
*הרב מאיר טרגר.
*הרב אלעזר שמחה וילהלם.
*הרב שלמה בנישתי.
*הרב יוסף חיים אביטבול.
*הרב יהודה רוזנברג.
*הרב מנחם מענדל הראל.
*הרב מנחם מענדל נפרסטק.
*הרב שלום דובער שארף.
}}

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''מכון תורני-טכנולוגי''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה ע"י ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל ע"י רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל ע"י שניאור בורקיס.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל').
*בנוסף לאירועים המתקיימים ע"י הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות ע"י הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==קישורים חיצונים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

משולם זושא אלפרוביץ'

2016-05-22T03:53:48Z

אורו של משיח:

[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זושא אלפרוביץ']]
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]] משפיע מרכזי בחב"ד ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (גדולה).

==תולדות חיים==
הרב אלפרוביץ נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] בנו של הרב [[חיים משה אלפרוביץ']]. בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד המשניות שלי".

בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה גדולה במוריסטאון]], תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]]. בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על-ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם נשא את מרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]].

את תחילת עבודתו כמשפיע בישיבות [[תומכי תמימים]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כמשפיע באחת הכיתות. כעבור מספר שנים עבר לשמש כמשפיע הראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה.

בשנת תשס"ב עם התמנותו של ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] למשרת רב העיר, החל לשמש כמשגיח ראשי בישיבה.

הרב אלפרוביץ נודע כבעל מוחין גדול בעל חוש הסברה בהיר בתורת החסידות, ומידי יום מוסר שיעור בפני תלמידי הישיבה (שיעוריו מתחלקים לסירוגין בין שיעור ב' לשיעור ג'). ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] נוהג לתבוע מהתלמידים [[התקשרות]] לרבי והתמסרות להוראותיו, ודורש מהם להשקיע בעבודה פנימית לשינוי המידות.

{{מיון רגיל:אלפרוביץ', משולם זושא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2016-05-22T02:17:50Z

אורו של משיח:

{{מפנה|הרב וילשנסקי|וילשנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשנסקי
|תמונה=[[קובץ:הרב וילשאנסקי5.PNG|250px]]
|כינוי=ראש ישיבות [[חח"ל צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנחה את [[סיום הרמב"ם]] ב[[טבריה]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק וילשנסקי''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]],משפיע מרכזי בחב"ד, איש חינוך דגול המשמש [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שהיא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם, וארבעה סניפים תחתיה. מהרבנים הבולטים ביותר בחב"ד, חבר פעיל בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|לומד עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב נולד לרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ביום [[ג' באדר]] שנת [[תשי"א]] ב[[צרפת]]. בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. ב[[תשל"ג]] נשלח על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] ל[[אוסטרליה]]. נישא עם גב' מלכה פערעל לבית הרב [[משה אשכנזי]], ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] כ[[שליח]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית|נצרת עלית]] וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב וילשנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על [[מסכת בבא בתרא]].

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב הגאון [[ לוי יצחק ניסילביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

===בניו===
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - מנהל רוחני בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - שליח בשכונת פנינת הכרמל, [[חיפה]].

===חתניו===
*הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]].
*הרב [[לוי ניסילביץ]] - [[משפיע]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבל הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט סיון תשע"ד (27.06.2014)

{{מיון רגיל: וילשנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2016-05-22T02:17:25Z

אורו של משיח:

{{מפנה|הרב וילשנסקי|וילשנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשנסקי
|תמונה=[[קובץ:הרב וילשאנסקי5.PNG|250px]]
|כינוי=ראש ישיבות [[חח"ל צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנחה את [[סיום הרמב"ם]] ב[[טבריה]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק וילשנסקי''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]],משפיע מרכזי בחב"ד, איש חינוך דגול המשמש [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שהיא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם, וארבעה סניפים תחתיה. מהרבנים הבולטים ביותר בחב"ד, חבר פעיל בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|לומד עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב נולד לרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ביום [[ג' באדר]] שנת [[תשי"א]] ב[[צרפת]]. בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. ב[[תשל"ג]] נשלח על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] ל[[אוסטרליה]]. נישא עם גב' מלכה פערעל לבית הרב [[משה אשכנזי]], ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] כ[[שליח]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית|נצרת עלית]] וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב וילשנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על [[מסכת בבא בתרא]].

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב הגאון [[ לוי יצחק ניסלביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

===בניו===
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - מנהל רוחני בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - שליח בשכונת פנינת הכרמל, [[חיפה]].

===חתניו===
*הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]].
*הרב [[לוי ניסילביץ]] - [[משפיע]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבל הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט סיון תשע"ד (27.06.2014)

{{מיון רגיל: וילשנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2016-05-22T02:15:33Z

אורו של משיח:

[[קובץ:הרב אשכנזי ע''ה.PNG|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]-[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], 1943-2015) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]] והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]], ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[ניו יורק]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף ב[[כינוס השלוחים]] לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מידי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]]. בדרכו לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''(שישה חלקים)
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד

'''גיסיו:'''

למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]

למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]

'''בניו:'''
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר-חב''ד.

'''חתניו:'''
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם .

== קישורים חיצוניים ==
* {{2קישור חבד וידפו|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו
* {{2קישור חבד וידפו|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה {{בית משיח}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח סיון תשע"ד (16.06.2014)
* {{2קישור חבד וידפו|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}}
*{{קישור חבד און ליין|87683|לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה||כ"ה טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי > חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77927|news|'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77928|news|'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77955|news|'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק|מערכת שטורעם|ג' בשבט תשע"ה}}
* בעין העדשה, '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/ הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות]''' {{תמונה}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|84845|news|רגעי חב"ד ■ צפו בסרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

מרדכי שמואל אשכנזי

2016-05-22T02:13:20Z

אורו של משיח: כבר לא בדטרויט

[[קובץ:הרב אשכנזי ע''ה.PNG|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' ([[כ"ח אייר]] [[תש"ג]]-[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], 1943-2015) כיהן כרבו של [[כפר חב"ד]] והמועצה האזורית עמק לוד, וכחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]], ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בעיר, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[ניו יורק]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].

בהיותו בחור, הורה לו [[הרבי]] סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה הייתה לו גם קביעות יומית בלימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופה זו שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרב הכפר והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ד]] התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.

==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ.י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים ל[[סידור אדמו"ר הזקן]], ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

===פטירתו===
ביום רביעי [[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נסע לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב [[משה אשכנזי]] שיום פטירתו חל באותו יום, להשתתף ב[[כינוס השלוחים]] לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]]{{הערה|בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי|וילישאנסקי]]. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מידי שנה}}, להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשני חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, ל[[האדיטש]]. בדרכו לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבע מותו, והוא בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

== ספריו ==
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''(שישה חלקים)
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד

'''גיסיו:'''

למשפחת אשכנזי:
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]

למשפחת וולפא:
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]

'''בניו:'''
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות [[כפר חב"ד]] (בעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר-חב''ד.

'''חתניו:'''
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם -

== קישורים חיצוניים ==
* {{2קישור חבד וידפו|1970|"אין צורך בהוכחה שהרבי חי"}} ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו
* {{2קישור חבד וידפו|2971|תפקידו של רב אחרי ג' תמוז}} נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה {{בית משיח}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח סיון תשע"ד (16.06.2014)
* {{2קישור חבד וידפו|4394|הנאום האחרון: הרבי נמצא אתנו, והוא יגאלנו!}}
*{{קישור חבד און ליין|87683|לבקשת רבים: מוסף 'כפר חב"ד' על הרב אשכנזי - להורדה||כ"ה טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77743|news|הרב במחיצתו של הרבי > חסיד ומקושר בכל נימי נפשו|כתב שטורעם בארה"ב|כ"ד בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77927|news|'בקהילה' בכתבת ענק על הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77928|news|'משפחה' בכתבה מרגשת אחר מיטתו של רב כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ב' בשבט תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77955|news|'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק|מערכת שטורעם|ג' בשבט תשע"ה}}
* בעין העדשה, '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/ הרב אשכנזי • מילדות ועד השנים האחרונות]''' {{תמונה}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|84845|news|רגעי חב"ד ■ צפו בסרט שהופק לרגל היארצייט הראשון של הרב אשכנזי|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

יהודה קלמן מרלו

2016-05-22T02:00:48Z

אורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל אתר הגיב הרב מארלו שאם לא יהיה מצוין על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.

*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק רחוב קינגסטון מספר272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה .{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]

יהודה קלמן מרלו

2016-05-22T01:53:40Z

אורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל כן הגהיב הרב מארלו שאם לא יהיה כתוב על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.

*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק רחוב קינגסטון מספר272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה .{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]

יהודה קלמן מרלו

2016-05-22T01:50:52Z

אורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל כן הגהיב הרב מארלו שאם לא יהיה כתוב על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.

*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק רחוב קינגסטון מספר272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה חינם אין כסף.{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]

יהודה קלמן מרלו

2016-05-22T01:43:30Z

אורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל כן הגהיב הרב מארלו שאם לא יהיה כתוב על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.

*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה חינם אין כסף.{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]

יהודה קלמן מרלו

2016-05-22T01:40:35Z

אורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל כן הגהיב הרב מארלו שאם לא יהיה כתוב על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.

*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]

משתמש:אורו של משיח

2016-05-22T01:31:24Z

אורו של משיח: יצירת דף עם התוכן "אורו של משיח זה לא רק קעמפ .זה פשוט האוויר לנשימה!"

אורו של משיח זה לא רק קעמפ .זה פשוט האוויר לנשימה!