חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:אויפגעלייגט

2024-09-16T18:19:57Z

אויפגעלייגט: /* אהרון לייב רסקין */

{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:41, ט"ז באב, ה'תשפ"ד)
==אהרון לייב רסקין==
למה מחקת? מי אמר לך שזה לא אמיתי? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:11, 16 בספטמבר 2024 (IDT)
:מה אתה אומר על הערך [[שניאור זלמן ברוד]]? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 21:17, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

כי דיברתי איתו :) וכן ידוע לכל אחד שמכירו. הוא בכלל לא עובד בצבאות ה'. [[אויפגעלייגט]]

שיחת משתמש:אויפגעלייגט

2024-09-16T18:19:20Z

אויפגעלייגט:

שיחת משתמש:אויפגעלייגט

2024-09-16T18:16:16Z

אויפגעלייגט: /* אהרון לייב רסקין */

שיחת משתמש:אויפגעלייגט

2024-09-16T18:15:43Z

אויפגעלייגט: /* אהרון לייב רסקין */

אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)

2024-09-16T18:01:47Z

אויפגעלייגט: אינו אמיתי. חבר שלו כתב את זה לפני כמה שנים להראות לו שאפשר לכתוב מה שרוצים, עריכה

{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר מערכת אוצר החסידים|אחר=שליח הרבי בברוקלין הייטס וסופר פורה בשפה האנגלית|ראו=[[אהרון לייב רסקין (ברוקלין הייטס)]]}}
[[קובץ:אריק רסקין מתוועד ב770.jpg|ממוזער|הרב רסקין מתוועד ב770]]
הרב '''אהרון לייב רסקין''' הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] - מהדיר סדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], ומאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הנדפסים מחדש, מעורכי ה[[מאמר]]ים בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]], חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] - [[תניא]], וראש מכון 'גנוזות'.

==תולדות חיים ==
[[קובץ:Alr hanochos.jpg|ממוזער|הרב רסקין בצעירותו, במהלך עבודתו על ה[[הנחה|הנחות]]]]
נולד בסביבות שנת [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער רסקין]] שניהל חנות דגים בשכונת [[קראון הייטס]].

בשנת [[תשל"ח]] היה בשליחות בתומכי תמימים וושינגטון. לקראת חג הפסח, הלך יחד עם חבריו להיפגש עם הרב [[משה פיינשטיין]] למסור לו ספר פלפולים שהוציאו, והרב רסקין חזר לפניו פלפול בענין האם יוצאים ידי חובה ב"מצה גזולה". הרב פיינשטיין דיבר איתם בלימוד ונהנה מידיעותיהם ודרך לימודם. אחרי הביקור הוציא הרב מכתב תמיכה בישיבה.

בשנת [[תשמ"א]] החל את עבודתו ב[[ועד הנחות התמימים]], כאשר עבודתו מתמקדת בעיקר בציון המראי-מקומות לשיחות ולמאמרים.

בשנת [[תשמ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת אסתר בתו של הרב [[מרדכי שניאור]] מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]], כאשר כמה מהמאמרים שאמר אז הרבי היו מיוסדים על מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרח"צ]], נוצר הצורך להביא מאמרים אלו בדפוס, משימה אותה מילא הרב רסקין. אז החלה עבודתו במערכת [[אוצר החסידים]].

במסגרת עבודתו זכה לערוך שנים מהקונטרסים שחולקו על ידי הרבי, "מאמר ברוך שעשה נסים תרס"ד" שחילק הרבי בליל [[יו"ד שבט]] [[תנש"א]], ו"קונטרס מאמרים תרפ"ב" שחילק הרבי בליל יו"ד שבט [[תשנ"ב]].

שימש כ[[משפיע]] במתיבתא [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], וכן במשך כו"כ שנים בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].

כיום ממשיך הרב רסקין בעבודתו בההדרת ספרי רבותינו נשיאינו, בעיקר של [[אדמו"ר הרש"ב]], ושיחות ומאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]], ובפרויקטים נוספים{{הערה|בין השאר עסק הרב רסקין בליקוט יומנים ורשימות של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ופירסומם בקבצים.}}, ביניהם הכנת כתביו של הרב [[יחזקאל פייגין]] לדפוס פעולות אותם הוא מרכז תחת 'מכון גנוזות' שבהנהלתו, ומטעמו הוא מפרסם כתבות תשורות וחשיפות בפרסום ראשון.

אף שאינו מחזיק בתפקיד רישמית בישיבת תומכי תמימים המרכזית, משמש בפועל מידי בוקר כ[[משיב]] לתלמידי התמימים הלומדים ב-[[770]] במהלך סדר חסידות בוקר.

==משפחתו==
*בנו, הרב לוי יצחק רסקין
*חתנו, יהושע העשל הכהן יארמוש - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|84302|news|מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' ב[[שבת]] חנוכה?|הרב אהרן לייב ראסקין|כ"ז בכסלו תשע"ו}} {{קישור שבור}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwQkJzTjlzd1pDSTA/view?usp=sharing&resourcekey=0-pkg_L23kgbwCDD4mXj_iYw הדרך הישרה - נאום (משוכתב) של הרב רסקין בענייני גאולה ומשיח] ב[[גליון התמים (בית משיח)|גליון התמים]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, אהרן ליב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]

ראובן פוירשטיין

2024-08-22T15:18:37Z

אויפגעלייגט: הוספתי הוספה חשובה וחדשה מתשורה חדשה

{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}}
[[קובץ:Reuven Feuerstein.jpg|ממוזער|250px|ד"ר ראובן פיורשטיין]]
פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' ([[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"א]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשע"ד]]) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים, ולהתייחסויות מהרבי.
==תולדות חיים==
נולד בבוטושאן (בוטאטש) שב[[רומניה]], שם הכיר את חסידות חב"ד{{הערה|כפי שסיפר: ולא אגזים אם אומר שכבר אז נשאנו את עינינו ל[[ליובאוויטש]] בכמיהה לדעת כל מה שמתרחש בה. כולנו ידענו שרב העיר לומד עם קבוצה מאיתנו [[שיעורים בספר התניא]] והמושג '[[חב"ד]]' היה קשור אצלנו עם יהדות צרופה.}}.

פעילותו הראשונה בתחום החינוך החלה בנעוריו. בבוטושאן חייתה משפחה שבנה היחיד בן החמש לא הצליח ללמוד קרוא-וכתוב, והוא החליט לנסות ללמד אותו קרא-וכתוב, ובסבלנות ובאמון ביכולותיו הצליח ללמדו בסופו של דבר{{מקור}}.

למד בסמינר להוראה בבוקרשט ובמכללת אונסקו, וניהל בית ספר לילדים בעלי קשיי למידה. בשנת [[תש"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] שם למד בסמינר למורים ב[[ירושלים]], ושימש כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. לאחר קום המדינה עבד כפסיכולוג בעליית הנוער ומוסדות נוספים של [[הסוכנות היהודית]], ולמד פסיכולוגיה באונברסיטאות ז'נבה וסורבון שם השלים את הדוקטורט.

בשנת תשט"ו הקים מכון מחקר, כשעיר מחקריו הם על ניצולי שואה, עולים חדשים ואוטיסטים.

כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט ב[[ארצות הברית]], וזכה בפרסים רבים.

==שיטתו הרפואית==
עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות.

"האדם אינו 'יחידה בעלת נתונים קבועים בלתי-משתנים' שניתנים למדידה", אומר פוירשטיין, "אלא יחידה בת-שינוי לחיוב ולשלילה כאחת. "התכונה המהותית הבלתי-משתנה היחידה באדם - ובפרט באדם היהודי - היא אותו גרעין חבוי המצוי בו, שהוא חלק אלוקה ממעל ממש.

"תכונות אלה של האדם - היותו בר-שינוי והיותו נושא גרעין של אלוקות - מטילות על האדם חופש בחירה גדול ורב-אחריות: הן מחייבות אותו לעמוד בפרץ פן ישתנה לרעה, ובה-במידה לקוות שישתנה לטובה".

עיקרה של תורה פסיכולוגית זו הרואה בשינוי חלק בלתי-נפרד מהחיים עצמם, נושא תקווה לכל אדם בכלל, אך יש בו בשורה של ממש לגבי אלה שסובלים מקשיי למידה והסתגלות. במשפט אחד, שיטת פוירשטיין שוללת לחלוטין את הגישה שיש בחיי הנפש "ליקויים סופניים".

בדברים המודפסים על עטיפת הכרך האחרון של ספרו האחרון, מציג פוירשטיין את תפיסתו כולה במשפט אחד: "אל תקבלוני כמו שאני - תשנו אותי". בספר זה הוא מביא את סיפוריהם של אנשים רבים ששיקומם התאפשר בזכות התאוריה שלו - אחד מהם הוא דמות שהרבי היה מעורב בכל שלבי ריפויה ושיקומה.

==קשריו עם הרבי==
לד"ר פוירשטיין קשר ארוך עם הרבי, הרבי הדריך אותו, והפנה אליו מטופלים.

'''<big>היה מקבל מהרבי אחת ליומיים שלוש-ארבע תשובות</big>'''

מספר אליעזר אריה ליכטשטיין שיחי'<ref>תשורה אלפנביין - ליכטשטיין. טז מנחם אב תשפד [https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.%20%D7%98%D7%96%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%91%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf עמוד 35]</ref>:

"באמצע שנות המ"מים השגתי מכשיר פקס...במשך שנים רבות עברו דרכי כמעט כל התשובות של הרבי לאנשים בארץ הקודש, בעיקר המענות שהועברו דרך המזכיר הרב גרונר. כשהוא הגיע לביתו בחצות הלילה בערך, היה מתיישב לכתוב את המענות שקיבל באותו יום מהרבי. בכל יום הגיעו אלי בערך 200 תשובות פרטיות לאנ"ש... בדרך כלל, מסרתי לאנשים בטלפון את המענה של הרבי שהגיע אלי בפקס, ואחר כך השמדתי את כל המענות כעבור יומיים-שלושה מאז שהתקבלו אצלי. קיבלתי החלטה חזקה לשכוח את המענות הפרטיות שאנשים קיבלו. זה היה דברים אישיים.

היה יהודי שהיה מקבל מהרבי אחת ליומיים שלוש-ארבע תשובות, פרופ' ראובן פוירשטיין, שהמציא שיטה כיצד ללמוד עם ילדים שמתקשים בלמידה. פעם הייתי מעשן הרבה. באותה תקופה היה מותר לעשן במטוס, בקצה המטוס. הייתי מזמין מקום מאחור ושם הייתי מעשן. יום אחד ישבתי ועישנתי שם, ופתאום שמעתי קול מוכר מאוד. הסתובבתי אל האיש ושאלתי אותו: האם אתה פרופ' פוירשטיין? הוא ענה בחיוב. אמרתי לו: אני האיש שמתקשר אליך כמה פעמים בשבוע בשעה 6:30 בבוקר, ומוסר לך את התשובות שמתקבלות מהרבי. הוא עמד אחר כך שעתיים-שלוש במטוס ותיאר לפני האנשים מסביבנו את התועלת שהוא מקבל מהתשובות של הרבי, כיצד הרבי מסייע לו בהתוויית דרך לפעילות עם הילדים הללו. לאחר פטירתו באתי לנחם את בני משפחתו בימי ה'שבעה', והצעתי להם שיפרסמו את כל השאלות שלו אל הרבי ואת תשובות הרבי לצידן. אולי עוד יקום מישהו וירים את הפרויקט הזה."

===הרבי מבקש לשמוע על השיטה===
תשמ"ג – עד אותה עת הספיק כבר לטפל בנערים רבים שהרבי שלח אליו.אז הגיע ל 770 והכניס פתק שהגיע, הרבי שלח את המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]], שישמע ממנו על השיטה, ושיקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין.

הרב יהודה ליב גרונר: מאז ומתמיד הרבי הפנה אליו משפחות שאחד מבניהן סבל מבעיה נפשית. והרבי ביקש שד"ר פוירשטיין יביע דעתו על התכתבות עם ד"ר מדוטרויט שהרבי היה באמצע התכתבות אתו.

ד"ר פורנשטיין סיפר: "הרבי הפנה אלי דרך המזכיר הרב גרונר שורה שלמה של שאלות, שבמרכזן עמד רצונו של הרבי לדעת באיזו מידה אני רואה סיכוי לשינוי אצל נער מסוים שנתוניו נמסרו לי.

"כתבתי לרבי שמעטים ייתנו תקווה לשינוי אצל אותו נער, וכאן הרבי נתן לי הנחיה שסייעה לי מאוד לגבש את הכיוון שהלכתי בו בעתיד. הרבי כתב לי שעלי להתייחס למצב הנער באופטימיות, ובהמשך המכתב הורה לי לפגוש את כל האחראים למצבו החינוכי של הנער, ולתבוע מהם לתת לנער את היכולות הנכונות, שיאפשרו לו להגיע להיכן שהוא מסוגל ומגיע לו להגיע.

"המדע מנסה תמיד לאבחן כל מצב בצורה סיבתית ולהגדירו בצורה כמותית. אם אדם נולד עם מידה מסוימת של אינטליגנצייה, המדע גורס שזו לא תשתנה כל ימיו; קווי-האופי של האדם קבועים ויישארו כאלה כל חייו. מנגד, הרבי האמין בכוחות הנפש האצורים בכל אחד וביכולתנו להפעילם. לגביי, יכולת זו של הרבי לחדור לנפש ולהאמין בכוחה להשתנות, קשורה באותה יכולת של הרבי שלא לשכוח לעולם את הפרט, על-אף האלפים שכתבו לו ושעברו לפניו מדי שבוע".

===להשקיע אינדיאנים===
במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול.

מספר ד"ר פוירשטיין: "הגעתי לשמורת-טבע ליד קולורדו ונפגשתי עם המנהיגות שלהם בניסיון להבין את שורשי הבעיה ולמצוא דרך התמודדות עם המשברים ואובדני החיים. כאן עלי להקדים ולציין שחלק בלתי-נפרד מהשיטה שלי הוא לימוד המטופלים להתחבר למורשת אבותיהם, ללא קשר לדת או ללאום שהם משתייכים אליהם. ידוע שאותם אינדיאנים היו פעם אדוני הארץ והכיבוש האמריקני נישל אותם מאדמתם ואילץ אותם להתרכז בשמורות. לאחר שחקרתי את הבעיה, גיליתי שחוסר הקשר של צעירי האינדיאנים עם מורשתם יצר אצלם ניכור עז שלא איפשר להם להמשיך ולחיות לפי תרבותם. מאידך-גיסא, התרבות האמריקנית לא הציעה להם שום תחליף ראוי, וכך 'הלכו לאיבוד' בחלל שנוצר ואיבדו את טעם ומשמעות חייהם. החלטתי אפוא, בעצה אחת עם ראשי השבטים, לערוך בשמורה קורסים שמטרתם ללמד את צעירי האינדיאנים לחזור אל מורשתם על-אף הנישול האמריקני והחיים הכפויים בשמורות.

"לקורסים היתה הצלחה רבה והם המריצו את צעירי השבטים לשמור על תרבותם וללמוד בשפתם-הם מבלי לקבל את התרבות האמריקנית כדבר מובן-מאליו. 'רק כך', הבטחתי להם, 'תצליחו להתחבר לשורשיכם ומשמעות החיים וטעמם יחזרו אליכם'.

"מיד עם סיום הקורס נסעתי לניו-יורק כדי להספיק לעבור את השבת במחיצת הרבי ב-770. בתפילת שחרית כובדתי בגלילה לאחר קריאת התורה וזכיתי לעמוד ליד הרבי בעת אמירת ההפטרה.

"אחר הצהריים נכנס הרבי להתוועדות וזכיתי לשבת מאחוריו ולשמוע את דבריו מילה במילה.

"במרכזה של אותה התוועדות הרבי דיבר על הצורך בהנחלת שבע מצוות בני נוח לנכרים, והדגיש שחלק בלתי-נפרד משליחות זו הוא פשוט לסייע לתיקון האנושות ולבוא לעזרתה. באותם ימים - לאחר שביליתי שעות ארוכות במחיצת האינדיאנים והשקעתי מאמצים רבים לעזור להם – שאלו אותי לא פעם 'מה אתה עומד ומסייע לאנשים שאינם בני עמך' - ובאותה התוועדות הרבי הסיר את ספקותי. חשתי שדברי הרבי מכוונים אלי אישית, ובמיוחד כאשר בין השיחות הרבי פנה אלי ואמר לי לומר 'לחיים'.

"מאז לקחתי על עצמי לחזק את צד המורשת אצל כל המטופלים, ואם הדברים הללו נכונים כלפי אלה שאינם יהודים, קל-וחומר שהם נכונים לגבי יהודים. למדתי שדווקא במקרים שבהם נראה לכאורה בוודאות שתמו כל התקוות ולא ניתן לעשות דבר להצלת המטופל, צריכים להפעיל את הערוץ היהודי-פנימי שבכוחו לעשות פלאים - והתוצאות תמיד מצדיקות את המאמץ".

==קשורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2572500 "הרגשתי שהרבי מעודד אותי לחבר את הצעירים האינדיאנים לשורשם"]
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1161459 "יותר קל בישראל", ד"ר פרונשטיין עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]

משה בנימין קפלן

2024-08-20T14:02:06Z

אויפגעלייגט: הוספתי תשורה עם מכתבים אליו

{{אין תמונה}}
הרב '''משה בנימין קפלן''' ([[תרע"ח]]-[[י"ג תמוז]] [[תשס"ה]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] וב[[ירושלים]], נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
נולד בקרילוב (פלך [[חרסון]]) בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] "הרב מקסברוב", ולאמו מרת דאברע בת הרה"צ ר' ברוך גרוסברד.

בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]], [[תומכי תמימים ברדיטשוב|ברדיטשוב]], [[תומכי תמימים קריבוי רוג|קריוואיראג]] ו[[תומכי תמימים וורוניז'|בוואראניז']].

בשנת [[תרצ"ז]] סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי ה[[נישואין]] עם רעייתו מרת שרה פעשא (סוניה), בת הרב [[נחום יצחק פינסון]]. במשך תקופה התגורר ב[[אלמא אטא]] אליה הוגלו אביו ואחיו. שם זכה לסייע לגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי בזמן גלותו במקום

ב'[[תולדות לוי יצחק]]' חלק ב' מובא: בסיומה של התוועדות יום ההילולא [[שבת קודש]] כ' מנחם אב תשל"ג, הועלו על שולחנו של [[הרבי]] חמישה בקבוקי משקה ש[[הרבי]] הוציא מחדרו מלפני ההתוועדות. [[הרבי]] אמר שיגשו אלו ששימשו את אביו לפני פטירתו. ראשון ניגש ר' [[דוד רסקין]], אחריו ר' [[משה בנימין קפלן]] ואחריו הרב דובראווסקי, ואחר כך שאל הרבי: "היכן מי שהתעסק בהדפסת הכתבים", וניגש ר' זלמן (האדיטשער) לויטין. לאחר כך שאל [[הרבי]] "היכן מי שערך המפתחות" (לתורתו של אביו), וניגש ר' [[יהושע מונדשיין]]. הרבי מזג לכל אחד מהם מבקבוק משקה ומסר להם את הבקבוק לחלוקה, ולאחר מכן החל לנגן את [[ניגון]] ההקפה של אביו.

בשנת תש"ו הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה המפורסמת]] והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף.

בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מ[[אוניברסיטה]] ממנ'צסטר, המשיך בנדודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|46456|יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם||כ"ו [[ניסן]] תשס"ט}}}}.

לאחר שסיים את תפקידו, היגר בשנת [[תשט"ז]] לניו יורק וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי.

בשנת [[תשמ"ב]] הרבי מסר לר' [[נפתלי צבי גוטליב]] באמצעות הרב חודוקוב שמות אלו שהכירו באופן אישי את אביו, וביניהם מנה את הרב קפלן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=30664 האיש שיצא בעקבות ר' לוי יצחק] אינפו שבועון [[כפרחב"ד]] גיליון 537}}.

שימש מספר פעמים כש"ץ בשבתות וחגים ב770 בנוכחות הרבי ובפרט ביום כיפור יארצייט אביו

בשנת [[תנש"א]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם חי עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 85. הלוויתו התקיימה עוד באותו יום כמנהג ירושלים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שרגא מלך קפלן]]

*בנו, הרב [[אריה לייב קפלן]] - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בצפת
*בנו, הרב [[שמואל קפלן]] - שליח הרבי בבולטימור
*בנו, הרב [[נחום יצחק קפלן|נחום קפלן]] - קראון הייטס
*בתו, מרת צ'רי אולמן - חשמונאים.

:גיסיו (אחי אשתו):
*הרב [[ניסן פינסון]] שליח הרבי בתוניס.
*ר' [[תנחום פינסון]].
*ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
*ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-770.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Kaplan%20-%20Kislev%2027%2C%205759.pdf מענות ומכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי נכדתו, כ"ז כסלו תשנ"ט
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%90%20%28%D7%91%D7%A8%20%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%29.%20%D7%99%D7%B4%D7%97%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%B4%D7%93.pdf '''מכתבים מהרבי והרבי הקודם אליו ואודותיו,'''] בתוך תשורה מבר מצוה להנין שלו י"ח תמוז תשפ"ד
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4610448/jewish/Sonia-Kaplan-98-Stood-Up-to-Stalinist-Persecution-and-Raised-Chassidic-Family.htm סוניה קפלן, בת 98, עמדה ברדיפות הסטליניסטיות וגידלה משפחה חסידית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, משה בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בוואראניז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריוואיראג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]