https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T21:15:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F&diff=8706פרץ חן2007-06-25T17:42:42Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ חן''' נולד במקום נידח מבחינת אידישקייט (יתכן שבגרמניה)[לתקן ע"פ הבא לקמן]. כל קטע זה מדובר באביו של ר' פרץ ר' אלחנן כמ"ש לקמן בקטע שלאח"ז.] כאשר היה לערך בין שבע - שמונה הגיעו למקום מגוריו [[חסיד|חסידים]] [[שד"ר|שד"רים]] של [[אדמו"ר הזקן]] ואימו של ר' פרץ ביקשה מהם שיקחו איתם את בנה למקום שממנו באו כי רק שם הוא יגדל כיהודי. הם לקחו אותו איתם לליאזנא ושם הוא ראה את אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אביו של ר' פרץ ר' אלחנן חן נולד לערך בשנת תקל"ז בעיר שאטלאנד פרבר העיר דאנציג בצפון פולין-פרוסיה. החסיד ר' אלכסנדר סנדר משקלאוו הי' סוחר והי' נוסע כל שנה ליריד בלייפציג, פעם שאל לו אדה"ז מדוע אינו נוסע לשאטלאנד, וכן עשה ופגש שם אשה משכלת שדאגה ע"ד החינוך של בנה הקטן (בן 7) אלחנ ור' סנדר לקח אותו, הילד אלחנן גדל להיות חסיד של אדה"ז. בנו - החסיד ר' פרץ נולד בשנת תקנ"ז. נפטר ש"ק כו אייר יסוד שביסוד תרמ"ג. <br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] על קבלת נשיאותו על ידי החסידים.<br />
<br />
לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר’ פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו [[נעוול]] - את כל הסביבה ואת [[פולוצק]] וסביבותיה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]] עבר לכהן כרב ב[[צ'רניגוב]] שם כיהן עד פטירתו.<br />
<br />
זכה לראות את כל [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] מ[[אדמו"ר הזקן]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] (אותו ראה כילד ב[[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בניו היו מגדולי החסידים ביניהם [[הרד"ץ חן]] ור' [[אברהם אהרון חן]]. עוד בן: החסיד ר' משה לייב [אח"כ שינה את שמו מ"חן" ל"ליין"] שו"ב בנעוול (אני הקטן בן אחר בן ממנו: אבי ר' שלום דובער בן ר' אהרן לייב בן ר' יהושע בן ר' חיים דוד בן ר' משה לייב הנ"ל).<br />
<br />
נקרא גם בשם ר' פרץ מ[[ביעשנקאויטץ']] ור' פרץ מנעוול.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ח]]</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=8705מאיר שלמה ינובסקי2007-06-25T17:39:55Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מאיר שלמה.jpg|left|thumb|280px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]]<br />
הרב מאיר שלמה ינובסקי, היה רב ואב”ד העיר [[ניקולייב]], העיר בה נולד נכדו [[הרבי|כ”ק אדמו”ר מלך המשיח]], ובביתו אף התקיימה ברית המילה שלו, ב[[ח"י ניסן תרס"ב]]. <br />
<br />
ביתו של הרב מאיר שלמה הייתה [[הרבנית חנה]], אם [[אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
כמה שנים בשנות ילדותו של כ”ק אדמו”ר שליט"א, היה דר אצלו כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ, וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”ד, הייתה מטפלת ברבי. <br />
<br />
לפני כן היה מה”יושבים” ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאחר הסתלקות אבי-זקנו, הגאון הידוע הרב [[אברהם דוד לאוואט]] התמנה על פי צוואתו לממלא מקומו כרבה של ניקולייב. <br />
<br />
הסתלק ביום [[כ"ג אלול תרצ"ז]], וכ”ק אדמו”ר מלך המשיח נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה [[התוועדות|התוועדויות]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”. על פי עדות בתו, [[הרבנית חנה]] אם הרבי, הניגון “[[רחמנא דעני]]” אותו לימד הרבי - הוא ניגון שלו. <br />
<br />
[[קטגוריה:בית רבי|מ]]<br />
<br />
<br />
להוסיף: הלוי. כבר פורסם שהתמונה שיש כאן על האתר אינה של הר' מאיר שלמה הלוי אביו של הרבנית חנה.<br />
תמונה זו נתפרסמה לראשונה בבית משיח ובשבוע שלאח"ז פרסמו שזה לא תמונה של הנ"ל.</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=8704מאיר שלמה ינובסקי2007-06-25T17:39:27Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מאיר שלמה.jpg|left|thumb|280px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]]<br />
הרב מאיר שלמה ינובסקי, היה רב ואב”ד העיר [[ניקולייב]], העיר בה נולד נכדו [[הרבי|כ”ק אדמו”ר מלך המשיח]], ובביתו אף התקיימה ברית המילה שלו, ב[[ח"י ניסן תרס"ב]]. <br />
<br />
ביתו של הרב מאיר שלמה הייתה [[הרבנית חנה]], אם [[אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
כמה שנים בשנות ילדותו של כ”ק אדמו”ר שליט"א, היה דר אצלו כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ, וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”ד, הייתה מטפלת ברבי. <br />
<br />
לפני כן היה מה”יושבים” ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאחר הסתלקות אבי-זקנו, הגאון הידוע הרב [[אברהם דוד לאוואט]] התמנה על פי צוואתו לממלא מקומו כרבה של ניקולייב. <br />
<br />
הסתלק ביום [[כ"ג אלול תרצ"ז]], וכ”ק אדמו”ר מלך המשיח נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה [[התוועדות|התוועדויות]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”. על פי עדות בתו, [[הרבנית חנה]] אם הרבי, הניגון “[[רחמנא דעני]]” אותו לימד הרבי - הוא ניגון שלו. <br />
<br />
[[קטגוריה:בית רבי|מ]]<br />
להוסיף: הלוי. כבר פורסם שהתמונה שיש כאן על האתר אינה של הר' מאיר שלמה הלוי אביו של הרבנית חנה.<br />
תמונה זו נתפרסמה לראשונה בבית משיח ובשבוע שלאח"ז פרסמו שזה לא תמונה של הנ"ל.</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=8703ניגונים על פרקי הרבי2007-06-25T17:34:05Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] מלחינים יודעי שיר וזמר ניגון מיוחד על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. <br />
<br />
בליל [[י"א ניסן]], בעת ה[[התוועדות]] הגדולה ב - [[770]], שרים הכל את הניגון החדש. וגם באיים הרחוקים מאזינים, באמצעות המכשירים השונים, לניגון החדש, לומדים אותו הדק היטב, וכך הוא הופך לניגון השנה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:<br />
<br />
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב. [?מהו המקור לקטע זה?]<br />
<br />
ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו”להלביש” עליהם מנגינה חבדי”ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב”ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: “[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)]]” בפרק ס”ט; “[[אבוא בגבורות (ניגון)]]” בפרק ע”א; “ו[[אלקים מלכי מקדם (ניגון)]]” בפרק ע”ד, וכיו”ב. <br />
<br />
כך היה הסדר מפרק ס”ט עד לפרק פ’ (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)). <br />
<br />
בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע”א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב”ד ישנים על פסוקים שונים.<br />
<br />
ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה”ח ר’ פייטל שי’ לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים “[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)]]”; “שאו זמרה גו’”; “ויאכילהו מחלב חטה גו’”, שבפרק פ”א. <br />
<br />
הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. <br />
<br />
אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו. <br />
<br />
==איזה ניגון נבחר?==<br />
<br />
בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד’, ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת “כל דקולו אלים וחזק - גבר”. היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.<br />
<br />
התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך כל השנה. <br />
<br />
אך משראו “מחברי הניגונים וחבר המנגנים” שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת’ יוסף יצחק גרינברג; הת’ נחום גרינוואלד; הת’ יוסף קרסיק; הת’ יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת אשר בשם “[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]” תקרא. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. <br />
<br />
באחת מהשנים האחרונות קיבלו מארגני הוועדה תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם הועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה בפי כל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".<br />
<br />
חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית. <br />
<br />
==התערבות הרבי==<br />
<br />
אמנם באופן כללי היה נראה ש[[הרבי]] לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו’. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה). <br />
<br />
יחד עם זה, ראו בבירור שאת “המילה האחרונה” אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו’, הם בהסכמתו ובעידודו וכו’), אלא שראו זאת גם במוחש.<br />
<br />
ולדוגמא: בניגון לפרק פ”ח ([[תשמ"ט]]) בעל מנגן אחד (ר' שלמה ברוכשטאט) בחר את הפסוקים “[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)]] גו’”; “תבוא לפניך תפלתי גו’”; “ואני אליך ה’ שועתי גו’”, והלחין עליהם ניגון. <br />
<br />
בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר. <br />
<br />
כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י”א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט”א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה. <br />
<br />
ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר’ משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים “תבא לפניך תפילתי”. <br />
<br />
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: “שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי”. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלמה, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון. <br />
<br />
וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה”מכה בפטיש” להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).<br />
<br />
==רשימת הניגונים שהתקבלו במשך השנים ושמות המלחינים==<br />
<br />
'''ניגונים שהותאמו לפסוקים'''<br />
<br />
*שנת [[תש"ל]] - פרק סט: [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)]] - הותאם ע”י התמימים [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=691 להאזנה].<br />
*שנת [[תשל"א]] - פרק ע: [[ישישו וישמחו (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ב]] - פרק עא: (1) [[בך ה' חסיתי (ניגון)]] - הותאם ע”י ר’ משה טלישבסקי [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=693 להאזנה]. (2) [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)]] - הותאם ע”י הת’ שניאור זלמן ווילשאנסקי [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=694 להאזנה]. (3) [[אבוא בגבורות (ניגון)]] - הותאם ע”י הת’ יעקב לייב אלטיין [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=695 להאזנה]. (4) [[תרננה שפתי (ניגון)]] - הותאם ע”י רשב”צ אלטהויז ע”ה [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=696 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ג]] - פרק עב: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)]] - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ד]] - פרק עג: [[כלה שארי (ניגון)]] - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין2. <br />
*שנת [[תשל"ה]] - פרק עד: [[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=698 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ו]] - פרק עה: [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=699 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ז]] - פרק עו: [[נודע ביהודה אלקים (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=700 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ח]] - פרק עז: [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=701 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשל"ט]] - פרק עח: (1) [[וינחם לבטח (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=702 להאזנה]. (2) [[ויבחר בדוד (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=703 להאזנה]. <br />
*שנת [[תש"מ]] - פרק עט: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשמ"א]] - פרק פ: [[רועה ישראל האזינה (ניגון)]] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]<br />
<br />
===ניגונים שהולחנו במיוחד===<br />
<br />
*שנת [[תשמ"ב]] - פרק פא: [[הרנינו לאלקים עוזנו (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=706 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשמ"ג]] - פרק פב: [[אני אמרתי אלקים אתם (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=707 להאזנה]<br />
*שנת [[תשד"מ]] - פרק פג: [[וידעו כי אתה (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=708 להאזנה]<br />
*שנת [[תשמ"ה]] - פרק פד: [[ילכו מחיל אל חיל (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=709 להאזנה]. <br />
*שנת [[תשמ"ו]] - פרק פה: [[רצית ה' (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=710 להאזנה]<br />
*שנת [[תשמ"ז]] - פרק פו: [[אודך ה' (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק ליפסקר ע”ה. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=711 להאזנה] <br />
*שנת [[תשמ"ח]] - פרק פז: [[אוהב ה' (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ אהרן הכהן בולוסובסקי. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה]<br />
*שנת [[תשמ"ט]] - פרק פח: [[שיר מזמור (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=713 להאזנה]<br />
*שנת [[תש"נ]] - פרק פט: [[כרתי ברית (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=714 להאזנה]<br />
*שנת [[תנש"א]] - פרק צ: [[שובה ה' (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=715 להאזנה]<br />
*שנת [[תשנ"ב]] - פרק צא: [[אורך ימים (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=716 להאזנה]<br />
*שנת [[תשנ"ג]] - פרק צב: [[מזמור שיר (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] - פרק צג: [[ה' מלך גאות לבש (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תשנ"ה]] - פרק צד: [[א-ל נקמות (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תשנ"ו]] - פרק צה: [[לכו נרננה (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק סילברמן. <br />
*שנת [[תשנ"ז]] - פרק צו: [[שירו לה' (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תשנ"ח]] - פרק צז: [[ה' מלך (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תשנ"ט]] - פרק צח: [[זכר חסדו (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תש"ס]] - פרק צט: [[יודו שמך (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. <br />
*שנת [[תשס"א]] - פרק ק: [[מזמור לתודה (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ זאב פיזם. <br />
*שנת [[תשס”ב]] - פרק קא: [[לדוד מזמור (ניגון)]] - הולחן ע”י ר’ דוד כהנוב.<br />
*שנת [[תשס"ג]] - פרק קב: [[ואתה ה' (ניגון)]] - הולחן ע"י ר' דובער מ. פרבר. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=717 להאזנה]<br />
*שנת [[תשס"ד]] - פרק קג: [[ברכי נפשי (ניגון)]] - הולחן ע"י הת' ישראל גרנובטר. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=718 להאזנה]<br />
*שנת [[תשס"ה]] - פרק ק"ד: [[ברכי נפשי (ניגון)]] - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=719 להאזנה]<br />
*שנת [[תשס"ו]] - פרק ק"ה: [[הודו לה' (ניגון)]] - הולחן ע"י ר' דוד כהנוב. [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1776 להאזנה]<br />
*שנת [[תשס"ז]] - פרק ק"ו: [[הללויה הודו לה' (ניגון)]] - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר [http://www.chabad.info/audio/levkivker105.wma להאזנה].<br />
<br />
[[קטגוריה: ערכים חב"דים]]</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F&diff=8702פרץ חן2007-06-25T17:30:21Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ חן''' נולד במקום נידח מבחינת אידישקייט (יתכן שבגרמניה)[לתקן ע"פ הבא לקמן]. כל קטע זה מדובר באביו של ר' פרץ ר' אלחנן כמ"ש לקמן בקט שלאח"ז.] כאשר היה לערך בין שבע - שמונה הגיעו למקום מגוריו [[חסיד|חסידים]] [[שד"ר|שד"רים]] של [[אדמו"ר הזקן]] ואימו של ר' פרץ ביקשה מהם שיקחו איתם את בנה למקום שממנו באו כי רק שם הוא יגדל כיהודי. הם לקחו אותו איתם לליאזנא ושם הוא ראה את אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אביו של ר' פרץ ר' אלחנן חן נולד לערך בשנת תקל"ז בעיר שאטלאנד פרבר העיר דאנציג בצפון פולין-פרוסיה. החסיד ר' אלכסנדר סנדר משקלאוו הי' סוחר והי' נוסע כל שנה ליריד בלייפציג, פעם שאל לו אדה"ז מדוע אינו נוסע לשאטלאנד, וכן עשה ופגש שם אשה משכלת שדאגה ע"ד החינוך של בנה הקטן (בן 7) אלחנ ור' סנדר לקח אותו, הילד אלחנן גדל להיות חסיד של אדה"ז. בנו - החסיד ר' פרץ נולד בשנת תקנ"ז. נפטר ש"ק כו אייר יסוד שביסוד תרמ"ג. <br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] על קבלת נשיאותו על ידי החסידים.<br />
<br />
לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר’ פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו [[נעוול]] - את כל הסביבה ואת [[פולוצק]] וסביבותיה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]] עבר לכהן כרב ב[[צ'רניגוב]] שם כיהן עד פטירתו.<br />
<br />
זכה לראות את כל [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] מ[[אדמו"ר הזקן]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] (אותו ראה כילד ב[[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בניו היו מגדולי החסידים ביניהם [[הרד"ץ חן]] ור' [[אברהם אהרון חן]]. עוד בן: החסיד ר' משה לייב [אח"כ שינה את שמו מ"חן" ל"ליין"] שו"ב בנעוול (אני הקטן בן אחר בן ממנו: אבי ר' שלום דובער בן ר' אהרן לייב בן ר' יהושע בן ר' חיים דוד בן ר' משה לייב הנ"ל).<br />
<br />
נקרא גם בשם ר' פרץ מ[[ביעשנקאויטץ']] ור' פרץ מנעוול.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ח]]</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=8681הלל מפאריטש2007-06-25T15:37:55Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>רבי הלל מפאריטש נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].<br />
<br />
מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. <br />
<br />
בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. <br />
<br />
כאשר החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. <br />
<br />
בשנת [[תקע"א]] פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן, במשך 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו. מהלשון "'''פגש''' . . את אדמו"ר הזקן" משמע שהוא ראה אותו, ויש להעיר שר' הלל לא ראה את אדמו"ר הזקן ורק '''שמע''' את הוד קולו - ראה ספר השיחות תרח"ץ ע' 276. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קלב. ועוד.<br />
<br />
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br />
<br />
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי [[זקני החסידים]] והנהגתם תוך השמעת [[ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין]]". <br />
<br />
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* אמרי נועם: דרושים.<br />
* ליקוטי ביאורים: ביאור [[קונטרס ההתפעלות]] (של אדמו"ר האמצעי).<br />
* מאמרי השתטחות.<br />
* פלח הרימון: על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br />
להוסיף: כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב ראשי פרקים מתולדותיו - נדפס בריש ספריו - פלח הרימון ע"ס בראשית ושמות - הוצאת קה"ת.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=8680הלל מפאריטש2007-06-25T15:36:24Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>רבי הלל מפאריטש נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].<br />
<br />
מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. <br />
<br />
בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. <br />
<br />
כאשר החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. <br />
<br />
בשנת [[תקע"א]] פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן, במשך 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו. מהלשון "'''פגש''' . . את אדמו"ר הזקן" משמע שהוא ראה אותו, ויש להעיר שר' הלל לא ראה את אדמו"ר הזקן ורק '''שמע''' את הוד קולו - ראה ספר השיחות תרח"ץ ע' 276. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קלב.ועוד.<br />
<br />
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br />
<br />
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי [[זקני החסידים]] והנהגתם תוך השמעת [[ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין]]". <br />
<br />
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* אמרי נועם: דרושים.<br />
* ליקוטי ביאורים: ביאור [[קונטרס ההתפעלות]] (של אדמו"ר האמצעי).<br />
* מאמרי השתטחות.<br />
* פלח הרימון: על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</div>אהרן לייבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=8679הלל מפאריטש2007-06-25T15:35:09Z<p>אהרן לייב: </p>
<hr />
<div>רבי הלל מפאריטש נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].<br />
<br />
מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. <br />
<br />
בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. <br />
<br />
כאשר החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. <br />
<br />
בשנת [[תקע"א]] פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן, במשך 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו. מהלשון "'''פגש''' . . את אדמו"ר הזקן" משמע שהוא ראה אותו, ויש להעיר שר' הלל לא ראה את אדמו"ר הזקן כי שמע את הוד קולו - ראה ספר השיחות תרח"ץ ע' 276. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קלב.<br />
<br />
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br />
<br />
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי [[זקני החסידים]] והנהגתם תוך השמעת [[ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין]]". <br />
<br />
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* אמרי נועם: דרושים.<br />
* ליקוטי ביאורים: ביאור [[קונטרס ההתפעלות]] (של אדמו"ר האמצעי).<br />
* מאמרי השתטחות.<br />
* פלח הרימון: על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]</div>אהרן לייב