https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-04T11:47:16Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=545352משתמש:אהוד/דוד בייטש2022-06-09T16:37:59Z<p>אהוד: יצירת דף עם התוכן "הרב דוד בייטש מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד ומשפיע בישיבת [[ תומכי תמימים כפר חבד]..."</p>
<hr />
<div>הרב דוד בייטש מגיד שיעור בישיבת [[ תומכי תמימים לוד]] ומשפיע בישיבת [[ תומכי תמימים כפר חבד]], ומרצה ידוע.<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בשנת תשמ''ג בעיר ירושלים לאביו הרב [[מנחם מרדכי הלוי בייטש]] ולאימו לבית פריד, למד ממסודות חבד בעיר ובישבות חבד בלוד ובמגדל העמק<br />
== פעולתיו ==<br />
הרב בייטש משפיע ומתוועד</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=545351תומכי תמימים לוד2022-06-09T16:34:29Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים לוד<br />
|תמונה=לוד ישיבה.jpg<br />
|כתובית=חזית בנין הזאל<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[לוד]]<br />
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br />
<br />
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]<br />
|מספר תלמידים=370<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]<br />
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]<br />
<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].<br />
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].<br />
==היסטוריה==<br />
===הישיבה בפרדס===<br />
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]<br />
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]<br />
<br />
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.<br />
<br />
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.<br />
<br />
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.<br />
<br />
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.<br />
<br />
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.<br />
<br />
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.<br />
<br />
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.<br />
<br />
===התפתחות הישיבה===<br />
<br />
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.<br />
<br />
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.<br />
<br />
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.<br />
<br />
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה 327 [[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].<br />
<br />
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
;ההנהלה:<br />
<br />
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.<br />
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני משגיח ומשפיע.<br />
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב ומשפיע.<br />
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משפיע ומשגיח בש"א.<br />
<br />
;שיעור א':<br />
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.<br />
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לעיונא וגירסא.<br />
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.<br />
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.<br />
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].<br />
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].<br />
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.<br />
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא ומשגיח אחה"צ לשיעור א'.<br />
<br />
;שיעור ב':<br />
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].<br />
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.<br />
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.<br />
<br />
;שיעור ג':<br />
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.<br />
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]].<br />
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].<br />
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.<br />
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.<br />
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.<br />
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] משפיע בחסידות בוקר.<br />
;כללי:<br />
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע הרב|שו"ע]].<br />
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.<br />
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.<br />
*ר' שמעון ישעיהו - טבח.<br />
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.<br />
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.<br />
*ר' ציון אמיתי - מדריך. <br />
}}<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*ר' [[יעקב בלינוב]].<br />
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]].<br />
*ר' [[יעקב זכריה קטן]].<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]<br />
*הרב [[משה הבר]]<br />
*הרב מרדכי שניאור - מכונה מאניע<br />
*הרב [[זושא פוזנר]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב זאב וולף (וועלוועל) סגל<br />
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] <br />
*הרב ישראל משה דירינפלד <br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].<br />
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}} <br />
{{מיון רגיל: לוד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%A3&diff=545350יוסף חיים שיף2022-06-09T16:32:41Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף חיים שיף''' היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כ[[שוחט]] ו[[מוהל]], והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.<br />
<br />
בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.<br />
<br />
עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מ[[רוסיה]] הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.<br />
<br />
הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.<br />
<br />
לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק. ג. ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.<br />
<br />
בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]<br />
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, הרב אריה לייב שיף, ירושלים / מודיעין<br />
*ביתו, דבורה האדא, אשת הרב [[חיים בן ציון חן]], לוד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.scribd.com/doc/49364778/סיפורים2 מעבר למסך הברזל] - סיפורים וזכרונות מ[[רוסיה]] הקומוניסטית מאת בנו הרב [[בצלאל שיף]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:שיף, יוסף חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%A3&diff=544775יוסף חיים שיף2022-06-06T13:51:27Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף חיים שיף''' היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כ[[שוחט]] ו[[מוהל]], והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.<br />
<br />
בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.<br />
<br />
עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מ[[רוסיה]] הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.<br />
<br />
הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.<br />
<br />
לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק. ג. ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.<br />
<br />
בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]<br />
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, הרב אריה לייב שיף, ירושלים / מודיעין<br />
*ביתו, דבורה האדא, אשת הרב [[בן ציון חן]], לוד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.scribd.com/doc/49364778/סיפורים2 מעבר למסך הברזל] - סיפורים וזכרונות מ[[רוסיה]] הקומוניסטית מאת בנו הרב [[בצלאל שיף]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:שיף, יוסף חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=544762פרץ חן (אשקלון)2022-06-06T12:28:51Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>[[הרב פרץ חן]], שליח הרבי לשכונת אגמים אשקלון, מרצה ידוע, ומשפיע בישיבת אור מנחם אשקלון<br />
== '''תולדות חיים ==<br />
הרב פרץ חן נולד בשנת תשמ''ב בעיר לוד בשכונת חב''ד, למד בישבות תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, והיה השליח הראשון לישבות קטנות בארץ הקודש<br />
בשנת תשס''ה התחתן עם רעייתו למשפחת בייטש, ביתו של הרב [[מנחם מרדכי בייטש]] עו''ד בקיא בתורת הרבים, ועבר לשליחות בעיר אשקלון<br />
== '''משפחתו ==<br />
גיסו הרב [[דוד בייטש]] ר''מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומשפיע בישבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד<br />
גיסו הרב [[מנחם יהושע טילטלבוים]] ר''מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד, ומחבר ספרים</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=544761משה בייטש2022-06-06T12:27:39Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה בייטש''' ([[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]] - [[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]], שנמנה על ראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרע"ז]] בעיר [[קרמנצ'וג]] לאביו הרב אהרן יואל בייטש שנמנה על חסידי ראדזין. אביו ודודיו עבדו בבית החרושת של חסיד חב"ד הרב [[צבי הירש גוראריה]].<br />
<br />
הוריו שהגיעו לקרמנצ'וג בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וברחו מה[[עיירה]] בה התגוררו ב[[פולין]] על מנת להתרחק מקו החזית, חזרו בשנת [[תר"פ]] ל[[עיירה]] סעווריש בה התגוררו קודם המלחמה, והכניסוהו ללמוד אצל המלמד המקומי. כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בעיר חלם שהייתה בירת המחוז.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]] התייתם מאביו, ודודו החליט לשלוח אותו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אך לאחר שהתברר שהישיבה מיועדת לבחורים מבוגרים יותר, הרעיון ירד מהפרק והוא נשלח ללמוד בישיבה ב[[ורשה]] בראשה עמד הרב שפיגלגאס.<br />
<br />
משלא הסתדר בישיבה החדשה, ביקש מדודו לנסות שוב להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים, ולאחר שהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בחן אותו, התקבל לישיבה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תרצ"ג]] פגש לראשונה באדמו"ר הריי"צ שהגיע לבקר ולהתוועד עם חסידי חב"ד ותלמידי הישיבה ששהו בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] עברה הישיבה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ ל[[אוטבוצק]], והוא עבר ללמוד בה יחד עם שאר תלמידי הישיבה, ובתקופת לימודיו באוטבוצק עסק בלימודי ה[[סמיכה לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] הגיע לגיל גיוס, והרופא היהודי שסייע לתלמידי הישיבה להשיג פטור מהצבא אמר שלדעתו הדרך היחידה בה יוכל לקבל פטור היא אם יוריד ממשקלו בצורה דרסטית, דבר שהיה עלול לסכן את בריאותו בצורה קיצונית. אדמו"ר הריי"צ לא נכח באותה שעה באזור היות שנסע לעיירת מרפא, ואת התלבטותו בענין הצבא שלח לאדמו"ר הריי"צ יחד עם הדו"ח הכללי של הישיבה. כמענה על כך ביקש אדמו"ר הריי"צ להורות לו להתרחק מהסיגופים והתעניות, ובירך אותו שה' יעזור לו להינצל מהצבא.<br />
<br />
בצורה פלאית, למרות שנמצא בלשכת הגיוס כשיר לעבודות הצבא, כאשר הגיע למקום הריכוז של כל המגוייסים בתאריך שנקבע לו, שלחוהו האחראים מהמקום בטענה שאין להם זמן בשבילו.<br />
<br />
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] החל להטלטל בדרכים על מנת להתאחד עם משפחתו, ובהמשך הבריח את הגבול לצד הרוסי כהוראת אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[ת"ש]] נאסר על ידי הרוסים ונשלח למחנה ריכוז ב[[סיביר]], שם עסק בכריית פחמים.<br />
<br />
לאחר כשנה של עבודה מפרכת, בסוף הקיץ של שנת [[תש"א]] שוחרר ממחנה הריכוז, ובחר לנדוד למחוז סברדלובסק שם מצא עבודה בבית חרושת ממנו התקיים עד סיום המלחמה.<br />
<br />
במסגרת ההסכם בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] בסיום המלחמה, התאפשר לו לחזור כנתין פולני לאדמתה, והוא עשה את דרכו ללודז' שם התאסף קיבוץ גדול של יהודים. בזמן שהותו בלודז', [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בת החסיד ר' שלמה זלמן צבי.<br />
<br />
בהמשך, הצטרף לחבורה מאנ"ש שנסעה למחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כשיחד איתו סחב גם את בני משפחת ליפש שהיו קרובי משפחתו, ובעקבותיו התקרבו ונעשו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
בהיותו במחנה הפליטים, קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד את מלאכת השחיטה. בהמשך, קיבל את אישורו של אדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התפרנס משחיטה.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] היה מצבו הכספי דחוק, אך מרוב ביישנותו לא העיז להתדפק על דלתות נדיבים, והרבי בעצמו באתערותא דלעילא התעניין במצבו אצל עסקני אנ"ש וביקש מהם לסייע לו במידת האפשר{{הערה|מכתב מתאריך ט"ז כסלו [[תשט"ז]] אל הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.}}.<br />
<br />
במשך שנות מגוריו בארץ, פעל להפצת יהדות לצד עיסוקו בשחיטה, ופעמים רבות היה מנצל את נסיעותיו כדי להעניק שיעורי יהדות לתושבי הערים בהם היה מבקר.<br />
<br />
נפטר ביום ראשון של חג הסוכות, [[ט"ו תשרי]] [[תשנ"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' אהרן יואל בייטש - ניו יורק<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק בייטש - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' [[מרדכי בייטש]] - ירושלים<br />
*בנו, ר' לוי בייטש - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' יעקב דב בייטש - ניו יורק<br />
*בנו, ר' שאול בייטש - כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 828<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בייטש, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=544760פרץ חן (אשקלון)2022-06-06T12:26:47Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>הרב פרץ חן, שליח הרבי לשכונת אגמים אשקלון, מרצה ידוע, ומשפיע בישיבת אור מנחם אשקלון<br />
== '''תולדות חיים ==<br />
הרב פרץ חן נולד בשנת תשמ''ב בעיר לוד בשכונת חב''ד, למד בישבות תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, והיה השליח הראשון לישבות קטנות בארץ הקודש<br />
בשנת תשס''ה התחתן עם רעייתו למשפחת בייטש, ביתו של הרב [[מרדכי בייטש]] עו''ד בקיא בתורת הרבים, ועבר לשליחות בעיר אשקלון<br />
== '''משפחתו ==<br />
גיסו הרב [[דוד בייטש]] ר''מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומשפיע בישבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד<br />
גיסו הרב [[מנחם יהושע טילטלבוים]] ר''מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד, ומחבר ספרים</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=544759פרץ חן (אשקלון)2022-06-06T12:25:07Z<p>אהוד: הרב פרץ חן</p>
<hr />
<div>הרב פרץ חן, שליח הרבי לשכונת אגמים אשקלון, מרצה ידוע, ומשפיע בישיבת אור מנחם אשקלון<br />
== '''תולדות חיים ==<br />
הרב פרץ חן נולד בשנת תשמ''ב בעיר לוד בשכונת חב''ד, למד בישבות תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, והיה השליח הראשון לישבות קטנות בארץ הקודש<br />
בשנת תשס''ה התחתן עם רעייתו למשפחת בייטש, ביתו של הרב מנחם מרדכי בייטש עו''ד בקיא בתורת הרבים, ועבר לשליחות בעיר אשקלון<br />
== '''משפחתו ==<br />
גיסו הרב [[דוד בייטש]] ר''מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומשפיע בישבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד<br />
גיסו הרב [[מנחם יהושע טילטלבוים]] ר''מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד, ומחבר ספרים</div>אהודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=544758פרץ חן (אשקלון)2022-06-06T12:24:33Z<p>אהוד: </p>
<hr />
<div>הרב פרץ חן, שליח הרבי לשכונת אגמים אשקלון, מרצה ידוע, ומשפיע בישיבת אור מנחם אשקלון<br />
== '''תולדות חיים ==<br />
הרב פרץ חן נולד בשנת תשמ''ב בעיר לוד בשכונת חב''ד, למד בישבות תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, והיה השליח הראשון לישבות קטנות בארץ הקודש<br />
בשנת תשס''ה התחתן עם רעייתו למשפחת בייטש, ביתו של הרב מנחם מרדכי בייטש עו''ד בקיא בתורת הרבים, ועבר לשליחות בעיר אשקלון<br />
== '''משפחתו ==<br />
גיסו הרב [[דוד בייטש]] ר''מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומשפיע בישבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד<br />
גיסו הרב [[מנחם יהושע טילטלבוים]] ר''מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד, ומחבר ספרים<br />
<gallery><br />
דוגמה.jpg|כותרת 1<br />
דוגמה.jpg|כותרת 2<br />
</gallery></div>אהוד