https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%9F 2026-04-12T07:49:30Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466148 2021-03-18T22:49:14Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] ולרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466147 2021-03-18T22:48:39Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] ול[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)<br /> ]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466146 2021-03-18T22:47:20Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] ול[[רבנית חיה מושקא שניאורסאהן]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466145 2021-03-18T22:46:50Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */טעות כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] ו[[לרבנית חיה מושקא שניאורסאהן]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466144 2021-03-18T22:45:16Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */טעות כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)| ולרבנית חיה מושקא שניאורסאהן]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466143 2021-03-18T22:43:43Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */טעות כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] ולרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)| הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=466142 2021-03-18T22:40:46Z

<p>אדם קדמון: /* לידתו */טעות כתיב</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' ([[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]) הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ&quot;ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ&quot;ד אך העיבור בתקצ&quot;ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת &quot;[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן השביעי לרבי [[הצמח צדק]] והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;. לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של שמואל הנביא? וענה לו הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא&quot;.<br /> <br /> ===נעוריו===<br /> היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.<br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה&quot;.<br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר&quot;ש]] בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;[[סמיכה]]&quot; מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|שכתב בכתב ידו]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ===נישואין ראשונים===<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב&quot;ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.<br /> <br /> ===נישואין שניים===<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].<br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]].<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] [[תר&quot;י]]}}. ביום חופתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ידוע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התנהג בעשירות.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)}}<br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: &quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא&quot;ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}.<br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.<br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה&quot;ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.<br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו&quot;ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;.<br /> <br /> שאר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]], המשיך [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר&quot;מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot;{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 13.}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.<br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הייתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> המושג &quot;לכתחילה אריבער&quot; מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו&quot;אין לנו כוח לעבודת המרירות&quot; וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר &quot;פארבריינגען - משפיעי חב&quot;ד מתוועדים&quot;.}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==צורת קלסתר פניו וציורו==<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|&quot;תואר פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר&quot;ש אלא צייר ע&quot;פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש&quot;ב.]]<br /> לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> על פי המקובל צורת פניו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היו כצורת פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ&quot;ג (התוועדויות תשמ&quot;ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י&quot;א תשרי תש&quot;נ מדגיש הרבי שהדבר היה &quot;לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים&quot;.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור= י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2456|<br /> תוכן=בעת היות [[ריי&quot;צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br /> כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו&quot;ר המוהר&quot;ש...<br /> את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש התעלף מיד.}}<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> *ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==חלק מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]'''<br /> *'''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]'''<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' (לכתחילה אריבער)<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' באייר#מנהגים]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * '''[http:// www.moshiach.net/ blind / hebrew/hhh15_17 .htm#5 לקט הוראות מהרבי לב' אייר] - אתר moshiach.net<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע&quot;ז<br /> * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br /> *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש&quot;פ א'קפא עמוד 67<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] - [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=466131 2021-03-18T19:28:19Z

<p>אדם קדמון: /* עניינו */כתיב</p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}'''י&quot;א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס&quot;ב]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].<br /> *ב'תפ&quot;ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.<br /> *ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב&quot;ן, נפטר.<br /> *ש&quot;צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל&quot;ה, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תר&quot;י]] - נערכה חתונתם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]].<br /> *[[תש&quot;א]] - יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.<br /> *[[תש&quot;ז]] - הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב&quot;ד בדור השביעי.<br /> *[[תשכ&quot;ט]] - [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשל&quot;ב]] - ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, [[הרבי]] מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב&quot;דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע&quot;א מוסדות]].<br /> *[[תשמ&quot;א]] - הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *'''[[תרס&quot;ב]] - [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[אוקראינה]].<br /> *[[תרפ&quot;ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[תרפ&quot;ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[תש&quot;ט]] - [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב&quot;ד, עורך ב&quot;קול ישראל&quot;.<br /> *[[תשכ&quot;ט]] - הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תש&quot;ד]] - התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].<br /> *[[תש&quot;ע]] - הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ציון היום==<br /> בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש&quot;ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י&quot;א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.<br /> <br /> בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי&quot;ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ&quot;ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;א]], ועד שנת [[תשמ&quot;ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים &quot;[[ביום עשתי עשר]]&quot; שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל&quot;א, ו&quot;{{קס|כי ישאלך בנך| תשל&quot;ח}}&quot; בשנת [[תשל&quot;ח]]). החל משנת [[תשמ&quot;ו]] לא התוועד הרבי ביום י&quot;א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.<br /> <br /> ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ברוב השנים נהג הרבי לכתוב &quot;[[מכתב כללי]]&quot; לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל&quot;ב]] ואילך, כתב הרבי &quot;מכתב כללי&quot; גם ב[[ראש חודש]] ניסן).<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;ב]] היו זקני [[חסידי חב&quot;ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].<br /> <br /> לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,<br /> [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י&quot;א ב[[ניסן]] שנת [[תשל&quot;ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש.{{הערה|1=התוועדות פורים תשל&quot;ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&amp;st=&amp;pgnum=560 שיחות קודש תשל&quot;ב חלק א עמוד 539]).}} באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב&quot;דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע&quot;א מוסדות]].<br /> <br /> לרגל י&quot;א ניסן תשל&quot;ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י&quot;ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי.<br /> הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן החל משנת [[תש&quot;ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב&quot;די, והחל משנת [[תשמ&quot;ב]] החלו להלחין ניגון חדש).<br /> <br /> כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.<br /> <br /> ==עניינו==<br /> '''י&quot;א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ&quot;ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:<br /> {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}<br /> <br /> בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי&quot;א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז&quot;ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).<br /> <br /> האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ&quot;ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - &quot;התקשרות עצמית&quot;.{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}<br /> <br /> ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה&quot;אחד עשר&quot; שבעבודת האדם. מלבד &quot;ההתקשרות העצמית&quot; המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי&quot;א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי&quot;א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}}<br /> ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש &quot;לידת&quot; עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}<br /> <br /> ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא &quot;אושר&quot; ו&quot;תענוג&quot;. דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: &quot;והוא יתן מעדני מלך&quot;.{{הערה|שם=יא מז}}<br /> עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג.{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}} ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב&quot;ה.{{הערה|שיחת שבת הגדול תש&quot;נ.}}<br /> ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב&quot;ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב&quot;ה{{הערה|דברי חז&quot;ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל.{{הערה|שם=מט}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כך החלו החסידים לחגוג את י&quot;א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י&quot;א ניסן]''' {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&amp;id=981&amp;lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להיום יום|י&quot;א|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יא]]</div>

אדם קדמון https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=466130 2021-03-18T19:26:42Z

<p>אדם קדמון: /* עניינו */תיקון כתיב</p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}'''י&quot;א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס&quot;ב]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].<br /> *ב'תפ&quot;ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.<br /> *ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב&quot;ן, נפטר.<br /> *ש&quot;צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל&quot;ה, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תר&quot;י]] - נערכה חתונתם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]].<br /> *[[תש&quot;א]] - יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.<br /> *[[תש&quot;ז]] - הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב&quot;ד בדור השביעי.<br /> *[[תשכ&quot;ט]] - [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשל&quot;ב]] - ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, [[הרבי]] מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב&quot;דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע&quot;א מוסדות]].<br /> *[[תשמ&quot;א]] - הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *'''[[תרס&quot;ב]] - [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[אוקראינה]].<br /> *[[תרפ&quot;ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[תרפ&quot;ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[תש&quot;ט]] - [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב&quot;ד, עורך ב&quot;קול ישראל&quot;.<br /> *[[תשכ&quot;ט]] - הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תש&quot;ד]] - התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].<br /> *[[תש&quot;ע]] - הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ציון היום==<br /> בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש&quot;ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י&quot;א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.<br /> <br /> בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי&quot;ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ&quot;ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;א]], ועד שנת [[תשמ&quot;ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים &quot;[[ביום עשתי עשר]]&quot; שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל&quot;א, ו&quot;{{קס|כי ישאלך בנך| תשל&quot;ח}}&quot; בשנת [[תשל&quot;ח]]). החל משנת [[תשמ&quot;ו]] לא התוועד הרבי ביום י&quot;א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.<br /> <br /> ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ברוב השנים נהג הרבי לכתוב &quot;[[מכתב כללי]]&quot; לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל&quot;ב]] ואילך, כתב הרבי &quot;מכתב כללי&quot; גם ב[[ראש חודש]] ניסן).<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;ב]] היו זקני [[חסידי חב&quot;ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].<br /> <br /> לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,<br /> [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י&quot;א ב[[ניסן]] שנת [[תשל&quot;ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש.{{הערה|1=התוועדות פורים תשל&quot;ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&amp;st=&amp;pgnum=560 שיחות קודש תשל&quot;ב חלק א עמוד 539]).}} באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב&quot;דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע&quot;א מוסדות]].<br /> <br /> לרגל י&quot;א ניסן תשל&quot;ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י&quot;ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי.<br /> הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן החל משנת [[תש&quot;ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב&quot;די, והחל משנת [[תשמ&quot;ב]] החלו להלחין ניגון חדש).<br /> <br /> כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.<br /> <br /> ==עניינו==<br /> '''י&quot;א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ&quot;ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:<br /> {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}<br /> <br /> בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי&quot;א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז&quot;ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).<br /> <br /> האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי'ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ&quot;ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - &quot;התקשרות עצמית&quot;.{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}<br /> <br /> ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה&quot;אחד עשר&quot; שבעבודת האדם. מלבד &quot;ההתקשרות העצמית&quot; המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי&quot;א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי&quot;א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}}<br /> ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש &quot;לידת&quot; עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}<br /> <br /> ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא &quot;אושר&quot; ו&quot;תענוג&quot;. דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: &quot;והוא יתן מעדני מלך&quot;.{{הערה|שם=יא מז}}<br /> עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג.{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}} ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב&quot;ה.{{הערה|שיחת שבת הגדול תש&quot;נ.}}<br /> ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב&quot;ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב&quot;ה{{הערה|דברי חז&quot;ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל.{{הערה|שם=מט}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כך החלו החסידים לחגוג את י&quot;א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י&quot;א ניסן]''' {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&amp;id=981&amp;lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להיום יום|י&quot;א|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יא]]</div>

אדם קדמון