חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T21:03:30Z

אגידה לי: /* משפחתו */

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T21:03:20Z

אגידה לי: /* משפחתו */

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T21:02:24Z

אגידה לי:

תומכי תמימים לוד

2023-02-20T20:54:08Z

אגידה לי: /* התפתחות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]

|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים|מרשת ישיבות תומכי תמימים]] השוכנת בעיר לוד.

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[אפרים וולף]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' אפרים ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' אפרים שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' אפרים שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' אפרים שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וולף. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - האחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - האחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור ב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] בשיעור
*'''מטה רשימות''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה במוצ"ש.
*'''מטה wlcc'''- האחראי על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל [[ליל שישי]], והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - האחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדול.
*'''מטה תניא''' - האחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר
*'''מטה שעה שישית''' - האחראי על 'סדר השכם' בשעה שש מדי [[שבת]].
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי ש"ב והשלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בזאל הישיבה כרבע שעה לפני כיבוי האורות, עם כיבוי האורות בזאל

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"ב
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - משגיח בש"א

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:51:35Z

אגידה לי: /* משפחתו */

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:51:20Z

אגידה לי: /* חסידיו הבולטים */

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:50:56Z

אגידה לי:

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:40:38Z

אגידה לי: /* באדמו"רות */

'''הרב אברהם וינברג''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[סלאנים]] ולשעבר מראשי [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים בלוד]]. מתגורר ב[[בני ברק]]
== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[ה'תש"ה]] ב[[ירושלים]] לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" ב[[ירושלים]] ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כ[[משפיע|ראש חבורה]] בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואח"כ כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
== באדמו"רות ==

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]] ו[[טבריה]], וכן ב[[ארצות הברית]] ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג]], [[מונסי]] ולייקווד), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]].
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
== קשריו עם הרבי ==
לאחר הכתרתו לאדמו"ר ביקר אצל הרבי ונכנס ליחידות, כשיצא ליווהו הרבי עד לפתח 770.

== עמדותיו ==

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[6] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[7] לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.
== חסידיו הבולטים ==
רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
רבי עזריאל זעליג וינברג בעל חביון עז.
הרב אברהם רובין.
הרב יוסף ירוחם פישל הגר אדמו"ר מסוורן.

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:40:14Z

אגידה לי:

'''הרב אברהם וינברג''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[סלאנים]] ולשעבר מראשי [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים בלוד]]. מתגורר ב[[בני ברק]]
== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[ה'תש"ה]] ב[[ירושלים]] לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" ב[[ירושלים]] ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כ[[משפיע|ראש חבורה]] בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואח"כ כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
== באדמו"רות ==

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]] ו[[טבריה]], וכן ב[[ארצות הברית]] ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג]], [[מונסי]] ולייקווד), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]].
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
קשריו עם הרבי
לאחר הכתרתו לאדמו"ר ביקר אצל הרבי ונכנס ליחידות, כשיצא ליווהו הרבי עד לפתח 770.
== עמדותיו ==

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[6] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[7] לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.
== חסידיו הבולטים ==
רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
רבי עזריאל זעליג וינברג בעל חביון עז.
הרב אברהם רובין.
הרב יוסף ירוחם פישל הגר אדמו"ר מסוורן.

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:35:50Z

אגידה לי:

הרב אברהם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מסלאנים ולשעבר מראשי ישבת תומכי תמימים בלוד. מתגורר בבני ברק
== תולדות חיים ==
נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" בירושלים ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואח"כ כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
== באדמו"רות ==

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד), באנגליה ובבלגיה.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
== עמדותיו ==

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[6] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[7] לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.
== חסידיו הבולטים ==
רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
רבי עזריאל זעליג וינברג בעל חביון עז.
הרב אברהם רובין.
הרב יוסף ירוחם פישל הגר אדמו"ר מסוורן.

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:35:17Z

אגידה לי:

הרב אברהם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מסלאנים ולשעבר מראשי ישבת תומכי תמימים בלוד. מתגורר בבני ברק
תולדות חיים
נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" בירושלים ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואח"כ כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
באדמו"רות

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד), באנגליה ובבלגיה.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
עמדותיו

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[6] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[7] לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.
חסידיו הבולטים
רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
רבי עזריאל זעליג וינברג בעל חביון עז.
הרב אברהם רובין.
הרב יוסף ירוחם פישל הגר אדמו"ר מסוורן.

אברהם וינברג (הרביעי)

2023-02-20T20:34:51Z

אגידה לי: יצירת דף עם התוכן "הרב אברהם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מסלאנים ולשעבר מראשי ישבת תומכי תמימים בלוד. מתגורר..."

משתמש:אגידה לי

2023-02-20T20:30:06Z

אגידה לי: יצירת דף עם התוכן "לעזור ולהשפיע!"

לעזור ולהשפיע!