https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T00:55:07Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768115יום טוב שני של גלויות2025-05-18T03:14:42Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה|בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<ref name=":0" /><br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768114יום טוב שני של גלויות2025-05-18T03:10:57Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <ref name=":0">בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"</ref>.לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<ref name=":0" /><br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768113יום טוב שני של גלויות2025-05-18T03:09:39Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <ref name=":0">בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינר]] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"</ref>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<ref name=":0" /><br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768111יום טוב שני של גלויות2025-05-18T02:19:52Z<p>אברהם צבי פריינד: יוט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <ref name=":0"><nowiki>{{ הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב </nowiki>[[גבריאל צינר]]<nowiki> בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki></ref>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<ref name=":0" /><br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768110יום טוב שני של גלויות2025-05-18T02:15:00Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט שנמ</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [[גבריאל צינר]]<nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה | בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב </nowiki>[[גבריאל צינר]]<nowiki> בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}. לגבי </nowiki>[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768108יום טוב שני של גלויות2025-05-18T02:11:01Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר ל<nowiki>[[רב גבריאל צינער]]</nowiki><nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב </nowiki>[[גבריאל צינר]]<nowiki> בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}. לגבי </nowiki>[[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=768107ז'לובין2025-05-18T02:06:39Z<p>אברהם צבי פריינד: שם חסיד</p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראו בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן <br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין{{הערה|מובא במכתב שכתב רז"ש לבן דודו}} אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
*החסיד [[שלמה זלמן דבורקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה הלבנה}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768106יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:55:39Z<p>אברהם צבי פריינד: יוט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר ל<nowiki>[[רב גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki>{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768105יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:51:53Z<p>אברהם צבי פריינד: יוט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki>{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768104יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:47:40Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki>{{הערה|שם=18 בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768102יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:41:27Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki>{{הערה|בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב גבריאל צינער בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768099יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:37:53Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki></ref></nowiki> בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"<nowiki></ref></nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768097יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:33:03Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki><ref> בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינער]] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"</ref></nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768096יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:27:21Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט שני לעת"ל</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב <nowiki>[[גבריאל צינער]]</nowiki> בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני <nowiki>{{הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [[גבריאל צינער]] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}}</nowiki>. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=768095יום טוב שני של גלויות2025-05-18T01:22:48Z<p>אברהם צבי פריינד: יו"ט לעת"ל בדעת הרבי</p>
<hr />
<div>'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ארץ ישראל|ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. הצדוקים נהגו שלא לחוג חג זה.<br />
<br />
==הסבר הלכתי==<br />
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.<br />
<br />
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[חודש מנחם אב|אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}.<br />
<br />
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}.<br />
<br />
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}.<br />
<br />
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}.<br />
<br />
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}.<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמה - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}.<br />
===הסבר החסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:<br />
<br />
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.<br />
<br />
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.<br />
<br />
==הלכות היום==<br />
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".<br />
<br />
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.<br />
<br />
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.<br />
<br />
למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.<br />
<br />
כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור". וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.<br />
<br />
==בגאולה==<br />
ה[[חתם סופר]] כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59255&st=&pgnum=293 תורת מנחם התוועדויות חלק ג' עמ' 265].}}, לעומת זאת הרבי אמר לרב [גבריאל צינער] בעל "נטעי גבריאל" שכשיבוא משיח לא יצטרכו לעשות יו"ט שני {הערה| בספר נטעי גבריאל הלכות יו"ט חלק א' כותב הרב [גבריאל צינער] בפתח דבר עמ' ח': בספרי כתבתי דיני יו"ט שני, והחילוקים מיו"ט ראשון, ודיני בן חו"ל בא"י ובן א"י בחו"ל, ועשיתי בזה רצון צדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כשהבאתי לו ספרי על הל' פסח ח"ב וכאשר שאל ממני האם הספר כולל גם הל' יו"ט שני, עניתי שבספר נכתבו ההלכות רק עד אחר סדר ליל פסח, ואמר לי "כנראה אתם לא רוצים לעשות ספר על יו"ט שני כי אתם מקווים שמשיח יבוא מיד, אך תשתדלו לפעול שמשיח יבוא תיכף, כדי שלא נצטרך לעשות יו"ט שני"}. לגבי [[ראש השנה]] הרבי הסתפק בדבר בשתי שיחות, וכצד נגדי הביא שמצד הכלל קדושה לא זזה ממקומה, ומצד הדין ששני ימי ראש השנה נחשבים כיומא אריכתא יתכן ששני הימים ייחגגו אף בגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[נצבים וילך]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] ח"ה עמ' 197, שיחת אור ל[[כ"ג מנחם אב]] [[תשמ"ט]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=224 תורת מנחם התוועדויות חלק ד' עמ' 196], <br />
[https://drive.google.com/file/d/1q8izOlYynaIbdJqg3wRBNQVkcVO-6nB3/view ראשי דברים], [https://drive.google.com/file/d/1gdrn38PpEaKfqv0R3C2A-88M4GPTajo6/view תוכן קצר].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=767218ז'לובין2025-05-13T15:49:45Z<p>אברהם צבי פריינד: הערה</p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראו בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן <br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין {הערה|מובא במכתב שכתב רז"ש לבן דודו} אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=767217ז'לובין2025-05-13T15:49:00Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראו בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן <br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין {הערה|[מובא במכתב שכתב רז"ש לבן דודו]} אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=767216ז'לובין2025-05-13T15:43:47Z<p>אברהם צבי פריינד: /* החתונה הגדולה */</p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראו בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן <br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין ((מובא במכתב שכתב רז"ש לבן דודו)) אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=767215ז'לובין2025-05-13T15:42:05Z<p>אברהם צבי פריינד: /* ילידי העיירה */</p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראו בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן <br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין <nowiki>[[כך כתב הרז"ש במכתב לבן דודו]]</nowiki> אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=625792ז'לובין2023-08-16T22:22:02Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
<br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
*החסיד ירוחם דווארקין אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=625791ז'לובין2023-08-16T22:21:09Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
<br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
החסיד ירוחם דווארקין אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=620507שלמה זלמן דבורקין2023-08-07T22:41:24Z<p>אברהם צבי פריינד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו ואביו היו בני דודים ראשונים, אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין. }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עברו ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בנגלה ובחסידות בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. <br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם ([https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk ראה כאן]).}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},<br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5%27&diff=619294המגיד מקוזניץ'2023-08-03T22:13:19Z<p>אברהם צבי פריינד: /* על אדמו"ר הזקן ועל התניא */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}<br />
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.<br />
<br />
==בצל רבותיו הקדושים==<br />
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.<br />
<br />
==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==<br />
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.<br />
<br />
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.<br />
<br />
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.<br />
==במלחמת נפוליון==<br />
במלחמת נפוליון נשיא [[צרפת]] עם הצאר מ[[רוסיה]], הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול {{הערה|כן היתה דעתו לאחר הסיפור המפורסם ותקיעת השופר של [[כ"ק אדמו"ר הזקן]] ב[[ר"ה]] [[תקע"ג]]}}, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי [[נפתלי מרופשיץ]], ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], וכן הרבה מאדמו"רי פולין וואהלין.<br />
<br />
==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.<br />
<br />
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י{{הערה| מפי הדיין [[לוי יצחק רסקין]] מחבר [[סידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות]]}}.<br />
<br />
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].<br />
<br />
גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5%27&diff=619293המגיד מקוזניץ'2023-08-03T22:12:24Z<p>אברהם צבי פריינד: /* על אדמו"ר הזקן ועל התניא */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}<br />
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.<br />
<br />
==בצל רבותיו הקדושים==<br />
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.<br />
<br />
==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==<br />
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.<br />
<br />
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.<br />
<br />
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.<br />
==במלחמת נפוליון==<br />
במלחמת נפוליון נשיא [[צרפת]] עם הצאר מ[[רוסיה]], הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול {{הערה|כן היתה דעתו לאחר הסיפור המפורסם ותקיעת השופר של [[כ"ק אדמו"ר הזקן]] ב[[ר"ה]] [[תקע"ג]]}}, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי [[נפתלי מרופשיץ]], ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], וכן הרבה מאדמו"רי פולין וואהלין.<br />
<br />
==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.<br />
<br />
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י{{הערה| מפי הדיין [[לוי יצחק רסקין]] מחבר [[סידור רבנו הזקן עם ציונים מקורות והערות]]}}.<br />
<br />
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].<br />
<br />
גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5%27&diff=619292המגיד מקוזניץ'2023-08-03T22:11:34Z<p>אברהם צבי פריינד: /* על אדמו"ר הזקן ועל התניא */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}<br />
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.<br />
<br />
==בצל רבותיו הקדושים==<br />
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.<br />
<br />
==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==<br />
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.<br />
<br />
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.<br />
<br />
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.<br />
==במלחמת נפוליון==<br />
במלחמת נפוליון נשיא [[צרפת]] עם הצאר מ[[רוסיה]], הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול {{הערה|כן היתה דעתו לאחר הסיפור המפורסם ותקיעת השופר של [[כ"ק אדמו"ר הזקן]] ב[[ר"ה]] [[תקע"ג]]}}, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי [[נפתלי מרופשיץ]], ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], וכן הרבה מאדמו"רי פולין וואהלין.<br />
<br />
==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.<br />
<br />
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י{{הערה| מפי הדיין [[לוי יצחק רסקין]] מחבר סידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות}}.<br />
<br />
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].<br />
<br />
גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5%27&diff=619291המגיד מקוזניץ'2023-08-03T22:10:32Z<p>אברהם צבי פריינד: /* על אדמו"ר הזקן ועל התניא */</p>
<hr />
<div>{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}<br />
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.<br />
<br />
==בצל רבותיו הקדושים==<br />
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.<br />
<br />
==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==<br />
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.<br />
<br />
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.<br />
<br />
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.<br />
==במלחמת נפוליון==<br />
במלחמת נפוליון נשיא [[צרפת]] עם הצאר מ[[רוסיה]], הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול {{הערה|כן היתה דעתו לאחר הסיפור המפורסם ותקיעת השופר של [[כ"ק אדמו"ר הזקן]] ב[[ר"ה]] [[תקע"ג]]}}, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי [[נפתלי מרופשיץ]], ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], וכן הרבה מאדמו"רי פולין וואהלין.<br />
<br />
==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.<br />
<br />
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י{{הערה| מפי הדיין לוי יצחק רסקין מחבר [[סידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות]] }}.<br />
<br />
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].<br />
<br />
גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=619282מאיר נתן הופשטיין2023-08-03T21:55:44Z<p>אברהם צבי פריינד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הופשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הופשטיין]]<br />
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''' ([[תר"ס]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ל]]) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות ל[[המגיד מקוזניץ']] בן אחר בן{{הערה|בן להחסיד ר' אברהם בן הרב ברוך יוסף בן הרב שלמה בן הרב יעקב יוסף בן הרב מרדכי בנו של [[המגיד מקוזניץ']]}}, וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.<br />
<br />
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושלים]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.<br />
<br />
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.<br />
<br />
גם בארץ ישראל המשיך בפעולותיו לקרב נערים ואברכים לדרך החסידות, וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשט"ז עבר להתגורר ב[[לונדון]] ואף שם המשיך לעסוק בחינוך, וסייע רבות בביסוסו של [[בית ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[י"ד אדר]] [[תש"ל]] נפטר מהתקף לב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף אלימלך הופשטיין - הנדון, לונדון<br />
*בנו, הת' משה הופשטיין - למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונפטר בדמי ימיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraDvorkin5778.pdf הקירוב הגדול והפנימי]''', תולדות חייו וחלופת מכתביו עם רבותינו נשיאינו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשע"ח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=619277מאיר נתן הופשטיין2023-08-03T21:47:26Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הופשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הופשטיין]]<br />
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''' ([[תר"ס]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ל]]) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות ל[[המגיד מקוזניץ']] בן אחר בן{{הערה|בן להחסיד ר' אברהם בן הרב ברוך יוסף בן הרב שלמה בן הרב יעקב יוסף בן הרב מרדכי בנו של [[המגיד מקוזניץ']]}}, וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.<br />
<br />
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כאשר עזב ר' מאיר נתן את וינה, הורה אדמו"ר הריי"צ ללוות אותו לתחנת הרכבת ולהעניק שוקולד לילדיו הקטנים.<br />
<br />
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושלים]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.<br />
<br />
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.<br />
<br />
גם בארץ ישראל המשיך בפעולותיו לקרב נערים ואברכים לדרך החסידות, וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשט"ז עבר להתגורר ב[[לונדון]] ואף שם המשיך לעסוק בחינוך, וסייע רבות בביסוסו של [[בית ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[י"ד אדר]] [[תש"ל]] נפטר מהתקף לב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף אלימלך הופשטיין - הנדון, לונדון<br />
*בנו, הת' משה הופשטיין - למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונפטר בדמי ימיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraDvorkin5778.pdf הקירוב הגדול והפנימי]''', תולדות חייו וחלופת מכתביו עם רבותינו נשיאינו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשע"ח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=619276מאיר נתן הופשטיין2023-08-03T21:47:02Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הופשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הופשטיין]]<br />
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''' ([[תר"ס]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ל]]) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות ל[[המגיד מקוזניץ']] בן אחר בן{{הערה|בן להחסיד ר' אברהם בן הרב ברוך יוסף בן הרב שלמה בן הרב יעקב יוסף בן הרב מרדכי בנו של [[המגיד מקוזניץ']], וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.<br />
<br />
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כאשר עזב ר' מאיר נתן את וינה, הורה אדמו"ר הריי"צ ללוות אותו לתחנת הרכבת ולהעניק שוקולד לילדיו הקטנים.<br />
<br />
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושלים]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.<br />
<br />
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.<br />
<br />
גם בארץ ישראל המשיך בפעולותיו לקרב נערים ואברכים לדרך החסידות, וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשט"ז עבר להתגורר ב[[לונדון]] ואף שם המשיך לעסוק בחינוך, וסייע רבות בביסוסו של [[בית ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[י"ד אדר]] [[תש"ל]] נפטר מהתקף לב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף אלימלך הופשטיין - הנדון, לונדון<br />
*בנו, הת' משה הופשטיין - למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונפטר בדמי ימיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraDvorkin5778.pdf הקירוב הגדול והפנימי]''', תולדות חייו וחלופת מכתביו עם רבותינו נשיאינו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשע"ח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=619271מאיר נתן הופשטיין2023-08-03T21:39:50Z<p>אברהם צבי פריינד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב הופשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הופשטיין]]<br />
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''' ([[תר"ס]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ל]]) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות ל[[מגיד מקוזניץ]] בן אחר בן, וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.<br />
<br />
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כאשר עזב ר' מאיר נתן את וינה, הורה אדמו"ר הריי"צ ללוות אותו לתחנת הרכבת ולהעניק שוקולד לילדיו הקטנים.<br />
<br />
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושלים]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.<br />
<br />
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.<br />
<br />
גם בארץ ישראל המשיך בפעולותיו לקרב נערים ואברכים לדרך החסידות, וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשט"ז עבר להתגורר ב[[לונדון]] ואף שם המשיך לעסוק בחינוך, וסייע רבות בביסוסו של [[בית ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[י"ד אדר]] [[תש"ל]] נפטר מהתקף לב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף אלימלך הופשטיין - הנדון, לונדון<br />
*בנו, הת' משה הופשטיין - למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונפטר בדמי ימיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraDvorkin5778.pdf הקירוב הגדול והפנימי]''', תולדות חייו וחלופת מכתביו עם רבותינו נשיאינו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשע"ח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=619252שלמה זלמן דבורקין2023-08-03T20:12:15Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו ואביו היו בני דודים ראשונים, אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין. }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בנגלה ובחסידות בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם ([https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk ראה כאן]).}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},<br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=619251שלמה זלמן דבורקין2023-08-03T20:04:55Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו ואביו היו בני דודים ראשונים, אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין. }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם ([https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk ראה כאן]).}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},<br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613511שלמה זלמן דבורקין2023-07-18T23:57:21Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם ([https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk ראה כאן]).}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},<br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613274שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:39:06Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם [https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk]}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613271שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:26:19Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם [https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk]}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613270שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:24:37Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"םhttps://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613261שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:15:54Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613259שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:12:59Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613257שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T12:03:36Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613256שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:55:59Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613254שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:37:20Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים היה מוסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613253שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:35:17Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים היה מוסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613251שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:33:23Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים היה מוסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנר סנדר יודסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613250שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:31:58Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים היה מוסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליזנסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנר סנדר יודסין]]{{הערה|בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=613249שלמה זלמן דבורקין2023-07-17T11:28:14Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה לשל כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים היה מוסר שיעורים בבתי כנסת בעיר, היה בעל תפילה ובעל קורא. עבד בישיבה של הרב שטיינמן במשכנה בכפר סבא לאחר מכן עבד לפרנסתו ובשאר היום היה יושב ולומד.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר בליזנסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[יודאסין]]{{בנו יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לכתיבת ספרות סת"ם}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=609830שלמה זלמן דבורקין2023-07-07T17:00:12Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם בעיר [[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב דרבקין הרב אריאל והרב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=609802שלמה זלמן דבורקין2023-07-07T15:22:11Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד חב"ד מתקופת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם בעיר [[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב דרבקין הרב אריאל והרב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת הרב [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=609801שלמה זלמן דבורקין2023-07-07T15:20:37Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד חב"ד מתקופת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם בעיר [[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך מחשים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב דרבקין הרב אריאל והרב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת הרב [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=609800שלמה זלמן דבורקין2023-07-07T15:20:08Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד חב"ד מתקופת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם בעיר [[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך מחשים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין..}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב דרבקין הרב אריאל והרב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת הרב [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=609787שלמה זלמן דבורקין2023-07-07T13:46:22Z<p>אברהם צבי פריינד: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד חב"ד מתקופת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי ואשתו מרת מארישה (מרים) דבורקין, }}. משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ [[שלמה זלמן דבורקין]].<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם בעיר [[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כבוד הנכבד מורנו הרב זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מוהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלובין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק פלך מינסק ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב דרבקין הרב אריאל והרב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה,{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}} <br />
*ר' יעקב,<br />
*ר' יהושע<br />
*ר' יוסף<br />
*ודובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת הרב [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה <br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]</div>אברהם צבי פריינד