https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%96חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-04T09:06:40Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=354608הלל מפאריטש2020-07-03T20:35:12Z<p>אברהם ז: /* עם אדמו"ר האמצעי */שאילה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br />
רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ''', [[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br />
<br />
==צעירותו==<br />
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br />
<br />
מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br />
<br />
== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] ==<br />
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br />
<br />
את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו {{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br />
<br />
משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו"ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br />
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו"ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==<br />
<br />
3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע"א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] (תקע"א עוד היה בחיי אדה"ז בליאדי??) ונשאר בסמוך אליו.<br />
<br />
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br />
<br />
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. <br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
<br />
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br />
<br />
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]". <br />
<br />
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br />
<br />
פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br />
<br />
נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br />
<br />
בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br />
<br />
על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br />
<br />
אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br />
<br />
==עם רבי אייזק מהומיל==<br />
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"ץ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון<br />
<br />
ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].<br />
==מתלמידיו==<br />
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.<br />
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]].<br />
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
*'''מאמרי השתטחות'''.<br />
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.<br />
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו: ר'זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br />
*חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;ניגוניו<br />
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br />
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו<br />
;שונות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63155 "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}}<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br />
;ציונו<br />
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* {{קישור חבד און ליין|105781תמונות|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י"א אב תשע"ז}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div>אברהם זhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=354607מרדכי יואל דוכמן2020-07-03T20:19:16Z<p>אברהם ז: /* ביוגרפי' */</p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.<br />
<br />
==ביוגרפי'==<br />
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].<br />
<br />
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.<br />
<br />
ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]](איך, הרי אם נולד בתקצ"ו, הרי זהו כבר בזמן נשיאות הצמח צדק??) ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערת שוליים|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}<br />
<br />
הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערת שוליים|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.<br />
<br />
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].<br />
<br />
== מאמרותיו ==<br />
<br />
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].<br />
<br />
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].<br />
<br />
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]].<br />
<br />
==תלמידיו ומושפעיו==<br />
<br />
*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]].<br />
<br />
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]].<br />
<br />
*ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]]<br />
<br />
*ר' [[טוביה בלקין]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]</div>אברהם זhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=352720ברוך שניאור זלמן שניאורסון2020-07-01T21:40:03Z<p>אברהם ז: /* תולדות חיים */תיקון צריך לתקן עוד</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
רבי '''ברוך שניאור זלמן שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]]-[[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]?{{הערה|תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121.}}), היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]]. חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.<br />
<br />
צריך תיקון שהרי הוא נכד של נין.<br />
ברוך שניאור הינו הנין הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] שנקרא על שמו, בברית שלו הוא נקרא שניאור זלמן, ולא ברוך שניאור, וההוכחה לכך היא שסביו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה כאשר [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב: שלא ישא אדם אשה ששם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו את השם ברוך והשם זלמן השתקע.<br />
<br />
פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים. <br />
<br />
ב[[שבת]] שלפני חתונתו בחודש טבת [[תרל"א]] אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: (דיבור המתחיל) "בתולה נישאת ליום הרביעי".<br />
<br />
בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.<br />
<br />
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
תאריך פטירתו לא היה ידוע עד שהתגלה על ידי [[הרבי]]{{מקור}} שהתאריך המדוייק הוא [[כ"ט טבת]]. למרות זאת, שנת פטירתו המדוייקת נותרה בגדר תעלומה, וההשערה היא שנפטר בין השנים תרפ"ו-ח.<br />
<br />
==רשימת ענינים וסיפורים==<br />
[[תמונה:רשימת ענינים.jpg|שמאל|thumb|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]<br />
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]] שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (ע"פ כתי"ק כ"ק[[אדמו"ר שליט"א]] מה"מ) ע"י הוצאת קה"ת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בערך בשנת תר"ע-ג. וב[[נישואין]] שנייים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.<br />
<br />
ילדיו מנישואיו הראשונים:<br />
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא {{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}<br />
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]])<br />
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]<br />
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>אברהם זhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=352716יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2020-07-01T21:21:46Z<p>אברהם ז: /* תולדות חיים */תיקון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' ([[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]], ונקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן, אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו) יותר מתאים שהוא נקרא על שמו של אביו של הרבנית סטערנא הרב יהודה לייב הלוי סגל]]. הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.<br />
<br />
הסיפור הבא צריך עיון, כיון שלפי המקורות, פטירתו היתה בי"ג תשרי תרכ"ז - חצי שנה מיום ליום אחר פטירת אביו הצמח צדק.<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].<br />
<br />
== תפילתו ==<br />
<br />
סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח על התנאי.<br />
<br />
פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח על התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].<br />
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג"ק]}}<br />
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]]. <br />
*נכדו רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] בן רבי שלום בער שניאורסון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים ממהרי"ל].<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]</div>אברהם זhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=352715יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2020-07-01T21:16:05Z<p>אברהם ז: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה מסברא</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' ([[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]], ונקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן, אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו) יותר מתאים שהוא נקרא על שמו של אביו של הרבנית סטערנא הרב יהודה לייב הלוי סגל]]. הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].<br />
<br />
== תפילתו ==<br />
<br />
סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח על התנאי.<br />
<br />
פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח על התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].<br />
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג"ק]}}<br />
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]]. <br />
*נכדו רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] בן רבי שלום בער שניאורסון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים ממהרי"ל].<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]</div>אברהם ז