https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-17T20:24:33Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=452374יוחנן גורדון2021-02-04T01:56:01Z<p>אברהם גוטליב: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]<br />
<br />
הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]]-[[כ"ט אב]] [[תשכ"ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב"ד (ניו יורק)|אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.<br />
<br />
למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]]. <br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] נישא עם רעייתו מרת זיסל, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|בן דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר הוחגיגה קיבלה חיים חדשים.<br />
<br />
לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון. <br />
<br />
כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.<br />
<br />
שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.<br />
<br />
ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.<br />
<br />
ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".<br />
<br />
ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תשכ"ט]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב [[שלום בער גורדון]].<br />
*בנו, הרב [[ניסן גורדון]].<br />
*בנו, הרב ישראל גורדון.<br />
*בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[שמעון גולדמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
* סקירת חייו מאת המגזין א חסידישער דערהער (באנגלית) https://derher.org/wp-content/uploads/41-adar-1-5776-05.pdf<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://anash.org/with-heart-and-soul/ עם הלב והנשמה]''', תולדות חייו ותמונות{{אנש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br />
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=452373יוחנן גורדון2021-02-04T01:55:33Z<p>אברהם גוטליב: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]<br />
<br />
הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]]-[[כ"ט אב]] [[תשכ"ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב"ד (ניו יורק)|אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.<br />
<br />
למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]]. <br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] נישא עם רעייתו מרת זיסל, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|בן דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר הוחגיגה קיבלה חיים חדשים.<br />
<br />
לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון. <br />
<br />
כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.<br />
<br />
שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.<br />
<br />
ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.<br />
<br />
ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".<br />
<br />
ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תשכ"ט]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב [[שלום בער גורדון]].<br />
*בנו, הרב [[ניסן גורדון]].<br />
*בנו, הרב ישראל גורדון.<br />
*בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[שמעון גולדמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
* סקירת חייו מאת המגזין א חסידישע דערהער (באנגלית) https://derher.org/wp-content/uploads/41-adar-1-5776-05.pdf<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://anash.org/with-heart-and-soul/ עם הלב והנשמה]''', תולדות חייו ותמונות{{אנש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br />
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=452372יוחנן גורדון2021-02-04T01:54:23Z<p>אברהם גוטליב: /* לקריאה נוספת */הוספתי מקום לקריאה נוספת</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]<br />
<br />
הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]]-[[כ"ט אב]] [[תשכ"ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב"ד (ניו יורק)|אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.<br />
<br />
למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]]. <br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] נישא עם רעייתו מרת זיסל, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|בן דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר הוחגיגה קיבלה חיים חדשים.<br />
<br />
לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון. <br />
<br />
כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.<br />
<br />
שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.<br />
<br />
ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.<br />
<br />
ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".<br />
<br />
ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תשכ"ט]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב [[שלום בער גורדון]].<br />
*בנו, הרב [[ניסן גורדון]].<br />
*בנו, הרב ישראל גורדון.<br />
*בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[שמעון גולדמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
סקירת חייו מאת המגזין א חסידישע דערהער (באנגלית)<br />
https://derher.org/wp-content/uploads/41-adar-1-5776-05.pdf<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://anash.org/with-heart-and-soul/ עם הלב והנשמה]''', תולדות חייו ותמונות{{אנש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br />
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=445526נפש השכלית2021-01-12T04:40:51Z<p>אברהם גוטליב: /* תפקידה ומהותה */הוספת צד השני של הסוגריים שהושמט כנראה בטעות</p>
<hr />
<div>'''נפש השכלית''' הינה הנפש המבינה בשכל אנושי, מפאת תפקידה משמשת היא כ[[ממוצע]] בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]] על ידי שהנפש האלקית מסבירה לה אלוקות בשכל אנושי והיא מעבירה את הבכן לנפש הבהמית.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מעיד{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בלשון הקודש, עמוד קכ"ט; ספר השיחות קיץ ה'ש"ת (יידיש), עמ׳ 127}} שאת מציאות נפש השכלית לא למד מאיש אלא הבין מעצמו.<br />
<br />
==תפקידה ומהותה==<br />
הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.}} שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - [[שכל]] ו[[מידות]] (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית){{הערה|ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח (שיחה ד - עמ׳ 58-59), מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.}}, ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.}}, והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.<br />
<br />
===ממוצע המחבר החיות לגוף===<br />
לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנפש האלוקית לגוף האדם{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.}}, היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).<br />
<br />
לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.<br />
<br />
בעוד [[הנפש האלוקית]] היא [[נפש]] שמהותה העיקרית היא [[שכל אלוקי]], כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים [[רוחני|רוחניים]] בלבד. וה[[נפש הבהמית]] היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, [[מידות]] בלי [[מוחין]]. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת [[תאווה|תאוותיה]], נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.<br />
<br />
התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מ[[קליפת נוגה]] (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).<br />
<br />
תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"[[בכן]]" ל[[נפש הבהמית]] עד שפועלת בה להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ל[[הקב"ה|קב"ה]].<br />
<br />
===החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה===<br />
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.<br />
<br />
;המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה:<br />
<br />
'''א.''' מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים{{הערה|שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.}} בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"{{הערה|לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.}}.<br />
<br />
'''ב.''' מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו}}.<br />
<br />
'''ד.''' הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה{{הערה|דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.}}.<br />
<br />
;מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית:<br />
<br />
'''א.''' אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"{{הערה|קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.}}.<br />
<br />
'''ב.''' הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית{{הערה|אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"{{הערה|דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל}}.<br />
<br />
לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש{{הערה|דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.}}.<br />
<br />
==צלם==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צלם]]}}<br />
מבואר{{הערה|בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'}} כי בחינת "צלם" הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא [[נפש האלקית]] עם [[נפש הבהמית]] לברר בירורים, ובפרטות - חלקי ה[[מ]] וה[[ל]] שבצלם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/13/47c&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת בחוקותי].}}.<br />
<br />
==תפילתה==<br />
קטעי ה[[תפילה]] המדברים על ה[[נפש האלקית]] - [[ברכת אלקי נשמה|"אלקי נשמה שנתתה בי"]], והברכה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (שאומרים בה "ודבקנו ביצר טוב") הם מתפילתה של הנפש השכלית.<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=445521נפש השכלית2021-01-12T02:53:42Z<p>אברהם גוטליב: /* תפקידה ומהותה */הוספתי פרט למקור</p>
<hr />
<div>'''נפש השכלית''' הינה הנפש המבינה בשכל אנושי, מפאת תפקידה משמשת היא כ[[ממוצע]] בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]] על ידי שהנפש האלקית מסבירה לה אלוקות בשכל אנושי והיא מעבירה את הבכן לנפש הבהמית.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מעיד{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בלשון הקודש, עמוד קכ"ט; ספר השיחות קיץ ה'ש"ת (יידיש), עמ׳ 127}} שאת מציאות נפש השכלית לא למד מאיש אלא הבין מעצמו.<br />
<br />
==תפקידה ומהותה==<br />
הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.}} שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - [[שכל]] ו[[מידות]] (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית){{הערה|ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח (שיחה ד - עמ׳ 58-59, מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.}}, ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.}}, והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.<br />
<br />
===ממוצע המחבר החיות לגוף===<br />
לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנפש האלוקית לגוף האדם{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.}}, היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).<br />
<br />
לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.<br />
<br />
בעוד [[הנפש האלוקית]] היא [[נפש]] שמהותה העיקרית היא [[שכל אלוקי]], כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים [[רוחני|רוחניים]] בלבד. וה[[נפש הבהמית]] היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, [[מידות]] בלי [[מוחין]]. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת [[תאווה|תאוותיה]], נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.<br />
<br />
התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מ[[קליפת נוגה]] (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).<br />
<br />
תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"[[בכן]]" ל[[נפש הבהמית]] עד שפועלת בה להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ל[[הקב"ה|קב"ה]].<br />
<br />
===החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה===<br />
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.<br />
<br />
;המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה:<br />
<br />
'''א.''' מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים{{הערה|שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.}} בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"{{הערה|לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.}}.<br />
<br />
'''ב.''' מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו}}.<br />
<br />
'''ד.''' הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה{{הערה|דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.}}.<br />
<br />
;מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית:<br />
<br />
'''א.''' אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"{{הערה|קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.}}.<br />
<br />
'''ב.''' הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית{{הערה|אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"{{הערה|דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל}}.<br />
<br />
לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש{{הערה|דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.}}.<br />
<br />
==צלם==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צלם]]}}<br />
מבואר{{הערה|בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'}} כי בחינת "צלם" הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא [[נפש האלקית]] עם [[נפש הבהמית]] לברר בירורים, ובפרטות - חלקי ה[[מ]] וה[[ל]] שבצלם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/13/47c&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת בחוקותי].}}.<br />
<br />
==תפילתה==<br />
קטעי ה[[תפילה]] המדברים על ה[[נפש האלקית]] - [[ברכת אלקי נשמה|"אלקי נשמה שנתתה בי"]], והברכה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (שאומרים בה "ודבקנו ביצר טוב") הם מתפילתה של הנפש השכלית.<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=445237נפש השכלית2021-01-11T02:23:16Z<p>אברהם גוטליב: </p>
<hr />
<div>'''נפש השכלית''' הינה הנפש המבינה בשכל אנושי, מפאת תפקידה משמשת היא כ[[ממוצע]] בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]] על ידי שהנפש האלקית מסבירה לה אלוקות בשכל אנושי והיא מעבירה את הבכן לנפש הבהמית.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מעיד{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בלשון הקודש, עמוד קכ"ט; ספר השיחות קיץ ה'ש"ת (יידיש), עמ׳ 127}} שאת מציאות נפש השכלית לא למד מאיש אלא הבין מעצמו.<br />
<br />
==תפקידה ומהותה==<br />
הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.}} שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - [[שכל]] ו[[מידות]] (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית){{הערה|ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח, מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.}}, ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.}}, והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.<br />
<br />
===ממוצע המחבר החיות לגוף===<br />
לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנפש האלוקית לגוף האדם{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.}}, היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).<br />
<br />
לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.<br />
<br />
בעוד [[הנפש האלוקית]] היא [[נפש]] שמהותה העיקרית היא [[שכל אלוקי]], כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים [[רוחני|רוחניים]] בלבד. וה[[נפש הבהמית]] היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, [[מידות]] בלי [[מוחין]]. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת [[תאווה|תאוותיה]], נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.<br />
<br />
התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מ[[קליפת נוגה]] (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).<br />
<br />
תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"[[בכן]]" ל[[נפש הבהמית]] עד שפועלת בה להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ל[[הקב"ה|קב"ה]].<br />
<br />
===החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה===<br />
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.<br />
<br />
;המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה:<br />
<br />
'''א.''' מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים{{הערה|שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.}} בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"{{הערה|לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.}}.<br />
<br />
'''ב.''' מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו}}.<br />
<br />
'''ד.''' הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה{{הערה|דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.}}.<br />
<br />
;מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית:<br />
<br />
'''א.''' אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"{{הערה|קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.}}.<br />
<br />
'''ב.''' הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית{{הערה|אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"{{הערה|דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל}}.<br />
<br />
לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש{{הערה|דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.}}.<br />
<br />
==צלם==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צלם]]}}<br />
מבואר{{הערה|בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'}} כי בחינת "צלם" הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא [[נפש האלקית]] עם [[נפש הבהמית]] לברר בירורים, ובפרטות - חלקי ה[[מ]] וה[[ל]] שבצלם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/13/47c&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת בחוקותי].}}.<br />
<br />
==תפילתה==<br />
קטעי ה[[תפילה]] המדברים על ה[[נפש האלקית]] - [[ברכת אלקי נשמה|"אלקי נשמה שנתתה בי"]], והברכה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (שאומרים בה "ודבקנו ביצר טוב") הם מתפילתה של הנפש השכלית.<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=445236נפש השכלית2021-01-11T02:22:10Z<p>אברהם גוטליב: הוספתי מראה מקום</p>
<hr />
<div>'''נפש השכלית''' הינה הנפש המבינה בשכל אנושי, מפאת תפקידה משמשת היא כ[[ממוצע]] בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]] על ידי שהנפש האלקית מסבירה לה אלוקות בשכל אנושי והיא מעבירה את הבכן לנפש הבהמית.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מעיד{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בלשון הקודש, עמוד קכ"ט., ספר השיחות קיץ ה'ש"ת (יידיש), עמ׳ 127}} שאת מציאות נפש השכלית לא למד מאיש אלא הבין מעצמו.<br />
<br />
==תפקידה ומהותה==<br />
הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.}} שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - [[שכל]] ו[[מידות]] (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית){{הערה|ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח, מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.}}, ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.}}, והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.<br />
<br />
===ממוצע המחבר החיות לגוף===<br />
לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנפש האלוקית לגוף האדם{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.}}, היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).<br />
<br />
לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.<br />
<br />
בעוד [[הנפש האלוקית]] היא [[נפש]] שמהותה העיקרית היא [[שכל אלוקי]], כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים [[רוחני|רוחניים]] בלבד. וה[[נפש הבהמית]] היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, [[מידות]] בלי [[מוחין]]. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת [[תאווה|תאוותיה]], נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.<br />
<br />
התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מ[[קליפת נוגה]] (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).<br />
<br />
תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"[[בכן]]" ל[[נפש הבהמית]] עד שפועלת בה להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ל[[הקב"ה|קב"ה]].<br />
<br />
===החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה===<br />
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.<br />
<br />
;המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה:<br />
<br />
'''א.''' מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים{{הערה|שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.}} בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"{{הערה|לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.}}.<br />
<br />
'''ב.''' מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו}}.<br />
<br />
'''ד.''' הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה{{הערה|דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.}}.<br />
<br />
;מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית:<br />
<br />
'''א.''' אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"{{הערה|קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.}}.<br />
<br />
'''ב.''' הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית{{הערה|אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.}}.<br />
<br />
'''ג.''' הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"{{הערה|דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל}}.<br />
<br />
לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש{{הערה|דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.}}.<br />
<br />
==צלם==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צלם]]}}<br />
מבואר{{הערה|בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'}} כי בחינת "צלם" הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא [[נפש האלקית]] עם [[נפש הבהמית]] לברר בירורים, ובפרטות - חלקי ה[[מ]] וה[[ל]] שבצלם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/13/47c&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת בחוקותי].}}.<br />
<br />
==תפילתה==<br />
קטעי ה[[תפילה]] המדברים על ה[[נפש האלקית]] - [[ברכת אלקי נשמה|"אלקי נשמה שנתתה בי"]], והברכה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (שאומרים בה "ודבקנו ביצר טוב") הם מתפילתה של הנפש השכלית.<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=441053עקיבא גרשון וגנר2020-12-24T02:42:52Z<p>אברהם גוטליב: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש"ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]<br />
[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
הרב '''עקיבא גרשון וגנר''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בטורונטו שבקנדה ב[[חודש אייר]] [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (לבית שוחט, אחות הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]).<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובהשפעת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד, ואת שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת תומכי תמים ליובאוויטש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול הלימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] לשנת שליחות בהוראת הרבי בישיבת 'אור אלחנן' בלוס אנג'לס קליפורניה.<br />
<br />
בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל במישיגן שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו למשפחת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשנ"א]]. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.<br />
<br />
עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.<br />
<br />
נודע כלמדן בעל ידע מקיף, והוא מפרסם מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב"ד לבנות בטרונטו<br />
* אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי בקליפורניה<br />
* אחיו, הרב יעקב ישראל - משפיע, מגיד שיעור ומנהל בישיבת תפארת בחורים במוריסטאון, ניו ג׳רסי<br />
*אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל ליברמן<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/-770.html לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של משפחות ליברמן-וגנר] ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]</div>אברהם גוטליבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=441052ז'לובין2020-12-24T02:40:58Z<p>אברהם גוטליב: /* ילידי העיירה */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.<br />
<br />
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].<br />
<br />
==מיקום העיירה==<br />
<br />
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.<br />
==החתונה הגדולה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}<br />
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.<br />
<br />
==בתי הכנסת בעיירה== <br />
<br />
בז'לובין היו תשע בתי כנסת: <br />
<br />
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה. <br />
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול). <br />
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).<br />
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]]. <br />
<br />
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת). <br />
<br />
* 'בארג-שוהל'. <br />
*'טעמע'ס שוהל'.<br />
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל). <br />
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים). <br />
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
==רבני העיירה==<br />
<br />
*הרב שלמה אפרים<br />
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]<br />
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]<br />
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]<br />
<br />
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.<br />
<br />
==ילידי העיירה==<br />
<br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]<br />
<br />
==ישיבת [[תומכי תמימים ז'לובין]]==<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אברהם גוטליב