https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%94 2026-04-18T00:02:04Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817682 2026-01-07T18:56:57Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817681 2026-01-07T18:55:52Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> ==מעלת ההודאה ==<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|({{תנ&quot;ך|משלי|טז|ד}}}} כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה{{הערה|ראה תהלים קמז}}. כדבריו משמע במדרש האומר: &quot;אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי{{הערה|מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'}}.<br /> <br /> === הנהגות טובות ===<br /> ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ&quot;ב}}.<br /> <br /> יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שעריהודיה,עמ' ע&quot;ב}}<br /> <br /> '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש&quot;ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.<br /> <br /> '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז&quot;ל כיום בו &quot;טוב להודות לה'&quot;{{הערה|תהילים צ&quot;ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ככל ערך סעודת הודיה במקורותיו כאן ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] נערך על ידי '''רבי יונה''' ותשו&quot;ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817680 2026-01-07T18:52:23Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> ==מעלת ההודאה ==<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|({{תנ&quot;ך|משלי|טז|ד}}}} כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה{{הערה|ראה תהלים קמז}}. כדבריו משמע במדרש האומר: &quot;אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי{{הערה|מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'}}.<br /> <br /> ==דעת הרמב&quot;ם על ההודאה==<br /> מעלת ההודיה מוזכרת על ידי הרמב&quot;ם{{הערה|{{רמב&quot;ם|ברכות|י|כו}}}} שכתב: {{ציטוטון|כללו של דבר, לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים, ויתן הודאה על מה שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו, וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח}}. מבואר בדבריו שאף על פי שחז&quot;ל תקנו ברכות, המוסיף מעצמו הודאה על כל דבר ודבר שמקבל מהקב&quot;ה הרי הוא משובח.<br /> <br /> ==סעודת הודיה של הרמב&quot;ם==<br /> הרמב&quot;ם באגרת מספר שבאחת הנסיעות שלו באוניה הים רעש וכמעט הם מתו בספינה, ופתאום הסערה רגעה. הרמב&quot;ם קבע את תאריך יום זה כ'''יום הודיה''' שבו הוא עורך סעודה וקובע אותו כיום טוב לו ולזרעו בכל שנה.<br /> <br /> === ימי הודאה וסעודת הודיה ===<br /> {{ערך מורחב|ימי הודאה}}<br /> ימים מיוחדים ב[[לוח השנה העברי]], נקבעו כדי להודות לאלוקים על [[נס|הניסים]] שעשה ל[[עם ישראל]]. למעשה, שם זה כולל את [[חנוכה]] שמוסיפים בו סעודת הודיה כפי שכתוב ברמ&quot;א ואת ה[[פורים]] שמצוה לעשות בה סעודת הודאה ביום ונוהגים להרבות סעודה מהלילה, ומהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, וכן את [[יום העצמאות]] ואת [[יום ירושלים]], לדעות מסוימות עם '''סעודת הודיה'''.<br /> <br /> ==ראש חודש וסעודת הודיה בו לה'==<br /> ב'''ראש חודש''' נתקן לומר את פרקי ההלל, יש ממליצים לפני אמירת ההלל, לעבור על כל הדברים הטובים שהיו החודש, ואז לומר את ההלל ברגשי שמחה ואהבה{{הערה|מתוך ההקדמה לפנקס ההודיה בהוצאת לעולם אודך, אדר תשע&quot;ט}} עם סעודת הודיה [[סעודת ראש חודש]] שבה נהגו לשורר שירי הלל והודאה.<br /> <br /> == מזמור לתודה, ואמירתו בסעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|מזמור לתודה}}<br /> [[מזמור לתודה]] הוא מזמור מיוחד, שנכתב ב[[תהילים]] כדי לתת לאדם את המילים המתאימות כדי להודות לבורא. מזמור זה היה נאמר על ידי המקריב [[קרבן תודה]] ב[[בית המקדש]]. בזמן [[הראשונים]] תקנו לאמרו בתפילת [[שחרית]] כדי להודות לבורא על החסדים, שקוראים לאדם במשך היום{{הערה|טוב להודות על מזמור לתודה}}.<br /> <br /> אמירת המזמור צריכה להיות בצורה של הודאה, כמובא בשולחן ערוך{{הערה|הלכות פסוקי דזמרא (או&quot;ח נ&quot;א, ט')}} {{ציטוטון|מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה}}, המקור לכך הוא מהפסוק (תהלים קמ&quot;ז) &quot;ענו לה׳ בתודה&quot;, כאשר המילה &quot;ענו&quot; הוא אמירה בניגון{{הערה|ספר &quot;אורחות חיים&quot; לר' אהרון הכהן מלוניל}}. מזמור זה יש נוהגים לאומרו בכל עת בו הם מרגישים צורך להודות לבורא{{הערה|[https://drive.google.com/open?id=1qF_jzPiSPmjs5W9poQ2qqzUAm8DFJQjs חוברת טוב להודות על מזמור לתודה]}}.<br /> ב'''סעודת הודיה''' הרבה נוהגים להגיד מזמור לתודה.<br /> <br /> == בגאולה סעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|חמשה קולות}}<br /> אחד מהמאפיינים בנביא של זמן ה[[גאולה]] היא ההודיה לבורא, באותה תקופה תרבה ההודאה לבורא על כל הניסים שעשה לעם ישראל. כנאמר בפסוקי הנחמה ב[[ישעיהו|ישעיה]] (נ&quot;א, ג'): &quot;כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה ''וְקוֹל זִמְרָה&quot;.''<br /> <br /> כך גם נאמר בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} {{ציטוטון|כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ}}. מפסוק זה למדו חז&quot;ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר{{הערה|מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט}} ואז יסעדו סעודות הודיה להשם בשמחה וטוב לבב.<br /> <br /> <br /> == זמני הודאה ומצוות שטעמם הודאה ==<br /> === בתורה ===<br /> מצוות רבות בתורה מטרתם היא '''ההודאה לבורא'''. ביניהם: [[ברכת המזון]], [[כיבוד הורים]], [[ביכורים]], [[קרבן יולדת]]{{הערה|ראה בחינוך מצוות ת&quot;ל, ל&quot;ג, תר&quot;ו, צ&quot;א, קס&quot;ח}} [[ברכות התורה]]{{הערה|מצוה טו במניין המצוות לרמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בפירוש הספורנו על התורה{{הערה|ספורנו שמות פרק כג פסוק יז}}. כתוב שגם [[שלושת הרגלים]] הם שלשה זמני הודאה. [[פסח]] נועד להודיה על החירות ועל האביב [[שבועות]] להודיה על הקציר ו[[סוכות]] להודיה על האסיף בסוכות כי ממנו הכל, ולכן עושים סעודות בימים טובים '''כי הם סעודת הודיה כללית של ישראל'''.<br /> <br /> הרמב&quot;ן בפירושו לתורה העמיד את ההודיה כתכלית כל המצוות. כך הוא כותב:{{ציטוטון|וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו}}{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב&quot;ן על שמות יג#פסוק טז|רמב&quot;ן על שמות פרק יג פסוק טז}}}}<br /> <br /> === בחז&quot;ל ===<br /> חכמים תקנו מצוות רבות שמטרתם היא '''ההודאה לבורא''' עד שההודאה מלווה את היהודי במשך כל מהלך היום. בקומו בבוקר דבר ראשון שאומר זה '[[מודה אני]]' על החזרת הנשמה. לאחר מכן פותח בסדרה של [[ברכות השחר]] – ברכות הודאה על כל דבר טוב שיש לנו.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] תקנו חכמים לומר [[פסוקי דזמרא|פסוקי דזמרה]] – פסוקי הודאה ושבח לבורא, הפותחים בפתיחה: 'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי'. ומסיימים באמירת [[שירת הים]] להודות לה' על נס יציאת מצרים וקריעת הים.<br /> <br /> בתפילת [[תפילת שמונה עשרה|שמונה עשרה]] תקנו חז&quot;ל את [[ברכת ההודאה|ברכת מודים]] - בספר תורת חיים כתב שהסיבה שתיקנו את הברכה היא: {{ציטוטון|לפי שהוא מן הנמנע שהאדם ישבח ויודה לבורא יתברך מבוקר ועד ערב, לכן תקנו חז&quot;ל את ברכת ההודאה בתפילת ערב בוקר וצהרים, שבה כוללים כל הטובות שעושה עמנו הקב&quot;ה.}}{{הערה|תורת חיים על מסכת בבא קמא דף טז ע&quot;א}} עם סיום התפילה מודה היהודי על הזכות להתפלל בתפילת [[עלינו לשבח]].<br /> <br /> '''במהלך היום''' ישנם מאה תזכורות של הודאה, [[מאה ברכות]] – להודות לה'. תקנה זו מיוחסת ל[[דוד|דוד המלך]] מחמת מעשה שהיה בימיו, שהיו מתים כל יום מאה נפשות מישראל, ולא היה ידוע למה. וחקר דוד ברוח הקודש הסיבה ונתברר לו כיון שלא משבחים ומודים כראוי. לכן תיקן לומר מאה ברכות ביום, ומאז פסקו למות{{הערה|במדבר רבה פרשה יח סימן כא}}.<br /> <br /> === הנהגות טובות ===<br /> ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ&quot;ב}}.<br /> <br /> יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שעריהודיה,עמ' ע&quot;ב}}<br /> <br /> '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש&quot;ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.<br /> <br /> '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז&quot;ל כיום בו &quot;טוב להודות לה'&quot;{{הערה|תהילים צ&quot;ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ככל ערך סעודת הודיה במקורותיו כאן ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] נערך על ידי '''רבי יונה''' ותשו&quot;ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817679 2026-01-07T18:51:52Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> ==מעלת ההודאה ==<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|({{תנ&quot;ך|משלי|טז|ד}}}} כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה{{הערה|ראה תהלים קמז}}. כדבריו משמע במדרש האומר: &quot;אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי{{הערה|מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'}}.<br /> <br /> ==דעת הרמב&quot;ם על ההודאה==<br /> מעלת ההודיה מוזכרת על ידי הרמב&quot;ם{{הערה|{{רמב&quot;ם|ברכות|י|כו}}}} שכתב: {{ציטוטון|כללו של דבר, לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים, ויתן הודאה על מה שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו, וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח}}. מבואר בדבריו שאף על פי שחז&quot;ל תקנו ברכות, המוסיף מעצמו הודאה על כל דבר ודבר שמקבל מהקב&quot;ה הרי הוא משובח.<br /> <br /> ==סעודת הודיה של הרמב&quot;ם==<br /> הרמב&quot;ם באגרת מספר שבאחת הנסיעות שלו באוניה הים רעש וכמעט הם מתו בספינה, ופתאום הסערה רגעה. הרמב&quot;ם קבע את תאריך יום זה כ'''יום הודיה''' שבו הוא עורך סעודה וקובע אותו כיום טוב לו ולזרעו בכל שנה.<br /> <br /> === ימי הודאה וסעודת הודיה ===<br /> {{ערך מורחב|ימי הודאה}}<br /> ימים מיוחדים ב[[לוח השנה העברי]], נקבעו כדי להודות לאלוקים על [[נס|הניסים]] שעשה ל[[עם ישראל]]. למעשה, שם זה כולל את [[חנוכה]] שמוסיפים בו סעודת הודיה כפי שכתוב ברמ&quot;א ואת ה[[פורים]] שמצוה לעשות בה סעודת הודאה ביום ונוהגים להרבות סעודה מהלילה, ומהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, וכן את [[יום העצמאות]] ואת [[יום ירושלים]], לדעות מסוימות עם '''סעודת הודיה'''.<br /> <br /> ==ראש חודש וסעודת הודיה בו לה'==<br /> ב'''ראש חודש''' נתקן לומר את פרקי ההלל, יש ממליצים לפני אמירת ההלל, לעבור על כל הדברים הטובים שהיו החודש, ואז לומר את ההלל ברגשי שמחה ואהבה{{הערה|מתוך ההקדמה לפנקס ההודיה בהוצאת לעולם אודך, אדר תשע&quot;ט}} עם סעודת הודיה [[סעודת ראש חודש]] שבה נהגו לשורר שירי הלל והודאה.<br /> <br /> == מזמור לתודה, ואמירתו בסעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|מזמור לתודה}}<br /> [[מזמור לתודה]] הוא מזמור מיוחד, שנכתב ב[[תהילים]] כדי לתת לאדם את המילים המתאימות כדי להודות לבורא. מזמור זה היה נאמר על ידי המקריב [[קרבן תודה]] ב[[בית המקדש]]. בזמן [[הראשונים]] תקנו לאמרו בתפילת [[שחרית]] כדי להודות לבורא על החסדים, שקוראים לאדם במשך היום{{הערה|טוב להודות על מזמור לתודה}}.<br /> <br /> אמירת המזמור צריכה להיות בצורה של הודאה, כמובא בשולחן ערוך{{הערה|הלכות פסוקי דזמרא (או&quot;ח נ&quot;א, ט')}} {{ציטוטון|מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה}}, המקור לכך הוא מהפסוק (תהלים קמ&quot;ז) &quot;ענו לה׳ בתודה&quot;, כאשר המילה &quot;ענו&quot; הוא אמירה בניגון{{הערה|ספר &quot;אורחות חיים&quot; לר' אהרון הכהן מלוניל}}. מזמור זה יש נוהגים לאומרו בכל עת בו הם מרגישים צורך להודות לבורא{{הערה|[https://drive.google.com/open?id=1qF_jzPiSPmjs5W9poQ2qqzUAm8DFJQjs חוברת טוב להודות על מזמור לתודה]}}.<br /> ב'''סעודת הודיה''' הרבה נוהגים להגיד מזמור לתודה.<br /> <br /> == בגאולה סעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|חמשה קולות}}<br /> אחד מהמאפיינים בנביא של זמן ה[[גאולה]] היא ההודיה לבורא, באותה תקופה תרבה ההודאה לבורא על כל הניסים שעשה לעם ישראל. כנאמר בפסוקי הנחמה ב[[ישעיהו|ישעיה]] (נ&quot;א, ג'): &quot;כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה ''וְקוֹל זִמְרָה&quot;.''<br /> <br /> כך גם נאמר בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} {{ציטוטון|כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ}}. מפסוק זה למדו חז&quot;ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר{{הערה|מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט}} ואז יסעדו סעודות הודיה להשם בשמחה וטוב לבב.<br /> <br /> <br /> == זמני הודאה ומצוות שטעמם הודאה ==<br /> === בתורה ===<br /> מצוות רבות בתורה מטרתם היא '''ההודאה לבורא'''. ביניהם: [[ברכת המזון]], [[כיבוד הורים]], [[ביכורים]], [[קרבן יולדת]]{{הערה|ראה בחינוך מצוות ת&quot;ל, ל&quot;ג, תר&quot;ו, צ&quot;א, קס&quot;ח}} [[ברכות התורה]]{{הערה|מצוה טו במניין המצוות לרמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בפירוש הספורנו על התורה{{הערה|ספורנו שמות פרק כג פסוק יז}}. כתוב שגם [[שלושת הרגלים]] הם שלשה זמני הודאה. [[פסח]] נועד להודיה על החירות ועל האביב [[שבועות]] להודיה על הקציר ו[[סוכות]] להודיה על האסיף בסוכות כי ממנו הכל, ולכן עושים סעודות בימים טובים '''כי הם סעודת הודיה כללית של ישראל'''.<br /> <br /> הרמב&quot;ן בפירושו לתורה העמיד את ההודיה כתכלית כל המצוות. כך הוא כותב:{{ציטוטון|וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו}}{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב&quot;ן על שמות יג#פסוק טז|רמב&quot;ן על שמות פרק יג פסוק טז}}}}<br /> <br /> === בחז&quot;ל ===<br /> חכמים תקנו מצוות רבות שמטרתם היא '''ההודאה לבורא''' עד שההודאה מלווה את היהודי במשך כל מהלך היום. בקומו בבוקר דבר ראשון שאומר זה '[[מודה אני]]' על החזרת הנשמה. לאחר מכן פותח בסדרה של [[ברכות השחר]] – ברכות הודאה על כל דבר טוב שיש לנו.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] תקנו חכמים לומר [[פסוקי דזמרא|פסוקי דזמרה]] – פסוקי הודאה ושבח לבורא, הפותחים בפתיחה: 'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי'. ומסיימים באמירת [[שירת הים]] להודות לה' על נס יציאת מצרים וקריעת הים.<br /> <br /> בתפילת [[תפילת שמונה עשרה|שמונה עשרה]] תקנו חז&quot;ל את [[ברכת ההודאה|ברכת מודים]] - בספר תורת חיים כתב שהסיבה שתיקנו את הברכה היא: {{ציטוטון|לפי שהוא מן הנמנע שהאדם ישבח ויודה לבורא יתברך מבוקר ועד ערב, לכן תקנו חז&quot;ל את ברכת ההודאה בתפילת ערב בוקר וצהרים, שבה כוללים כל הטובות שעושה עמנו הקב&quot;ה.}}{{הערה|תורת חיים על מסכת בבא קמא דף טז ע&quot;א}} עם סיום התפילה מודה היהודי על הזכות להתפלל בתפילת [[עלינו לשבח]].<br /> <br /> '''במהלך היום''' ישנם מאה תזכורות של הודאה, [[מאה ברכות]] – להודות לה'. תקנה זו מיוחסת ל[[דוד|דוד המלך]] מחמת מעשה שהיה בימיו, שהיו מתים כל יום מאה נפשות מישראל, ולא היה ידוע למה. וחקר דוד ברוח הקודש הסיבה ונתברר לו כיון שלא משבחים ומודים כראוי. לכן תיקן לומר מאה ברכות ביום, ומאז פסקו למות{{הערה|במדבר רבה פרשה יח סימן כא}}.<br /> <br /> === הנהגות טובות ===<br /> ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ&quot;ב}}.<br /> <br /> יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שעריהודיה,עמ' ע&quot;ב}}<br /> <br /> '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש&quot;ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.<br /> <br /> '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז&quot;ל כיום בו &quot;טוב להודות לה'&quot;{{הערה|תהילים צ&quot;ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ככל ערך סעודת הודיה במקורותיו כאן ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] נערך על ידי '''רבי יונה''' ותשו&quot;ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע.<br /> <br /> == הערות שוליים =</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817678 2026-01-07T18:50:37Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> ==מעלת ההודאה ==<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|({{תנ&quot;ך|משלי|טז|ד}}}} כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה{{הערה|ראה תהלים קמז}}. כדבריו משמע במדרש האומר: &quot;אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי{{הערה|מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'}}.<br /> <br /> ==דעת הרמב&quot;ם על ההודאה==<br /> מעלת ההודיה מוזכרת על ידי הרמב&quot;ם{{הערה|{{רמב&quot;ם|ברכות|י|כו}}}} שכתב: {{ציטוטון|כללו של דבר, לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים, ויתן הודאה על מה שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו, וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח}}. מבואר בדבריו שאף על פי שחז&quot;ל תקנו ברכות, המוסיף מעצמו הודאה על כל דבר ודבר שמקבל מהקב&quot;ה הרי הוא משובח.<br /> <br /> ==סעודת הודיה של הרמב&quot;ם==<br /> הרמב&quot;ם באגרת מספר שבאחת הנסיעות שלו באוניה הים רעש וכמעט הם מתו בספינה, ופתאום הסערה רגעה. הרמב&quot;ם קבע את תאריך יום זה כ'''יום הודיה''' שבו הוא עורך סעודה וקובע אותו כיום טוב לו ולזרעו בכל שנה.<br /> <br /> === ימי הודאה וסעודת הודיה ===<br /> {{ערך מורחב|ימי הודאה}}<br /> ימים מיוחדים ב[[לוח השנה העברי]], נקבעו כדי להודות לאלוקים על [[נס|הניסים]] שעשה ל[[עם ישראל]]. למעשה, שם זה כולל את [[חנוכה]] שמוסיפים בו סעודת הודיה כפי שכתוב ברמ&quot;א ואת ה[[פורים]] שמצוה לעשות בה סעודת הודאה ביום ונוהגים להרבות סעודה מהלילה, ומהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, וכן את [[יום העצמאות]] ואת [[יום ירושלים]], לדעות מסוימות עם '''סעודת הודיה'''.<br /> <br /> ==ראש חודש וסעודת הודיה בו לה'==<br /> ב'''ראש חודש''' נתקן לומר את פרקי ההלל, יש ממליצים לפני אמירת ההלל, לעבור על כל הדברים הטובים שהיו החודש, ואז לומר את ההלל ברגשי שמחה ואהבה{{הערה|מתוך ההקדמה לפנקס ההודיה בהוצאת לעולם אודך, אדר תשע&quot;ט}} עם סעודת הודיה [[סעודת ראש חודש]] שבה נהגו לשורר שירי הלל והודאה.<br /> <br /> == מזמור לתודה, ואמירתו בסעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|מזמור לתודה}}<br /> [[מזמור לתודה]] הוא מזמור מיוחד, שנכתב ב[[תהילים]] כדי לתת לאדם את המילים המתאימות כדי להודות לבורא. מזמור זה היה נאמר על ידי המקריב [[קרבן תודה]] ב[[בית המקדש]]. בזמן [[הראשונים]] תקנו לאמרו בתפילת [[שחרית]] כדי להודות לבורא על החסדים, שקוראים לאדם במשך היום{{הערה|טוב להודות על מזמור לתודה}}.<br /> <br /> אמירת המזמור צריכה להיות בצורה של הודאה, כמובא בשולחן ערוך{{הערה|הלכות פסוקי דזמרא (או&quot;ח נ&quot;א, ט')}} {{ציטוטון|מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה}}, המקור לכך הוא מהפסוק (תהלים קמ&quot;ז) &quot;ענו לה׳ בתודה&quot;, כאשר המילה &quot;ענו&quot; הוא אמירה בניגון{{הערה|ספר &quot;אורחות חיים&quot; לר' אהרון הכהן מלוניל}}. מזמור זה יש נוהגים לאומרו בכל עת בו הם מרגישים צורך להודות לבורא{{הערה|[https://drive.google.com/open?id=1qF_jzPiSPmjs5W9poQ2qqzUAm8DFJQjs חוברת טוב להודות על מזמור לתודה]}}.<br /> ב'''סעודת הודיה''' הרבה נוהגים להגיד מזמור לתודה.<br /> <br /> == בגאולה סעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|חמשה קולות}}<br /> אחד מהמאפיינים בנביא של זמן ה[[גאולה]] היא ההודיה לבורא, באותה תקופה תרבה ההודאה לבורא על כל הניסים שעשה לעם ישראל. כנאמר בפסוקי הנחמה ב[[ישעיהו|ישעיה]] (נ&quot;א, ג'): &quot;כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה ''וְקוֹל זִמְרָה&quot;.''<br /> <br /> כך גם נאמר בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} {{ציטוטון|כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ}}. מפסוק זה למדו חז&quot;ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר{{הערה|מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט}} ואז יסעדו סעודות הודיה להשם בשמחה וטוב לבב.<br /> <br /> <br /> == זמני הודאה ומצוות שטעמם הודאה ==<br /> === בתורה ===<br /> מצוות רבות בתורה מטרתם היא '''ההודאה לבורא'''. ביניהם: [[ברכת המזון]], [[כיבוד הורים]], [[ביכורים]], [[קרבן יולדת]]{{הערה|ראה בחינוך מצוות ת&quot;ל, ל&quot;ג, תר&quot;ו, צ&quot;א, קס&quot;ח}} [[ברכות התורה]]{{הערה|מצוה טו במניין המצוות לרמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בפירוש הספורנו על התורה{{הערה|ספורנו שמות פרק כג פסוק יז}}. כתוב שגם [[שלושת הרגלים]] הם שלשה זמני הודאה. [[פסח]] נועד להודיה על החירות ועל האביב [[שבועות]] להודיה על הקציר ו[[סוכות]] להודיה על האסיף בסוכות כי ממנו הכל, ולכן עושים סעודות בימים טובים '''כי הם סעודת הודיה כללית של ישראל'''.<br /> <br /> הרמב&quot;ן בפירושו לתורה העמיד את ההודיה כתכלית כל המצוות. כך הוא כותב:{{ציטוטון|וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו}}{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב&quot;ן על שמות יג#פסוק טז|רמב&quot;ן על שמות פרק יג פסוק טז}}}}<br /> <br /> === בחז&quot;ל ===<br /> חכמים תקנו מצוות רבות שמטרתם היא '''ההודאה לבורא''' עד שההודאה מלווה את היהודי במשך כל מהלך היום. בקומו בבוקר דבר ראשון שאומר זה '[[מודה אני]]' על החזרת הנשמה. לאחר מכן פותח בסדרה של [[ברכות השחר]] – ברכות הודאה על כל דבר טוב שיש לנו.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] תקנו חכמים לומר [[פסוקי דזמרא|פסוקי דזמרה]] – פסוקי הודאה ושבח לבורא, הפותחים בפתיחה: 'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי'. ומסיימים באמירת [[שירת הים]] להודות לה' על נס יציאת מצרים וקריעת הים.<br /> <br /> בתפילת [[תפילת שמונה עשרה|שמונה עשרה]] תקנו חז&quot;ל את [[ברכת ההודאה|ברכת מודים]] - בספר תורת חיים כתב שהסיבה שתיקנו את הברכה היא: {{ציטוטון|לפי שהוא מן הנמנע שהאדם ישבח ויודה לבורא יתברך מבוקר ועד ערב, לכן תקנו חז&quot;ל את ברכת ההודאה בתפילת ערב בוקר וצהרים, שבה כוללים כל הטובות שעושה עמנו הקב&quot;ה.}}{{הערה|תורת חיים על מסכת בבא קמא דף טז ע&quot;א}} עם סיום התפילה מודה היהודי על הזכות להתפלל בתפילת [[עלינו לשבח]].<br /> <br /> '''במהלך היום''' ישנם מאה תזכורות של הודאה, [[מאה ברכות]] – להודות לה'. תקנה זו מיוחסת ל[[דוד|דוד המלך]] מחמת מעשה שהיה בימיו, שהיו מתים כל יום מאה נפשות מישראל, ולא היה ידוע למה. וחקר דוד ברוח הקודש הסיבה ונתברר לו כיון שלא משבחים ומודים כראוי. לכן תיקן לומר מאה ברכות ביום, ומאז פסקו למות{{הערה|במדבר רבה פרשה יח סימן כא}}.<br /> <br /> === הנהגות טובות ===<br /> ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ&quot;ב}}.<br /> <br /> יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שעריהודיה,עמ' ע&quot;ב}}<br /> <br /> '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש&quot;ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.<br /> <br /> '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז&quot;ל כיום בו &quot;טוב להודות לה'&quot;{{הערה|תהילים צ&quot;ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ככל ערך סעודת הודיה במקורותיו כאן ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] נערך על ידי '''רבי יונה''' ותשו&quot;ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=817677 2026-01-07T18:50:18Z

<p>אברהם במחזה: יצירת דף חדש</p> <hr /> <div>{{בעהודה}}<br /> '''מנהג סעודת הודיה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.<br /> סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.<br /> לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.<br /> המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז&quot;ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור &quot;[[יום טוב]]&quot; כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].<br /> <br /> ==במשנת ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> {{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב&quot;ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] וכמו [[י&quot;ט בכסלו]]}}.<br /> <br /> ==מהות הסעודה==<br /> עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.<br /> <br /> ==המקור להודאה להשם==<br /> ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב&quot;ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); &quot;ולפיכך אמרו (אבות פ&quot;ב מ&quot;א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו&quot;.<br /> <br /> == מקורות להודאה בסעודת הודיה == <br /> מידת הכרת הטוב היא אחת מהערכים החשובים בתורה. התורה מחנכת להכיר טובה אפילו לדומם ולצומח וקל וחומר לאדם חי{{הערה|ראה רש&quot;י שמות ז, יט, ושם ח, יב}}, המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא{{הערה|משנת ר' אליעזר פרק ז}}.<br /> <br /> חז&quot;ל ראו בהודאה לבורא חיוב מצד הסברה, של הכרת הטוב, כיוון שנהנה צריך להודות למי שבראם{{הערה|({{גמרא|ברכות|לה|א}}) סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה}}. גם הפסוק בתהילים קורא להודות לבורא{{הערה|תהלים פרק קה, א. קו, א}} {{ציטוטון|הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}{{הערה|ספר עבד המלך, לרבי שמואל הומינר, תהילים שם}}.<br /> <br /> ==מעלת ההודאה ==<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|({{תנ&quot;ך|משלי|טז|ד}}}} כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ. מסביר שמטרת הבריאה כדי להודות ולשבח לבורא, והמילה 'ענו' משמעותה הודאה בקול, כמו ענו לה' בתודה{{הערה|ראה תהלים קמז}}. כדבריו משמע במדרש האומר: &quot;אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם, כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי{{הערה|מדרש אותיות ר' עקיבא אות ת'}}.<br /> <br /> ==דעת הרמב&quot;ם על ההודאה==<br /> מעלת ההודיה מוזכרת על ידי הרמב&quot;ם{{הערה|{{רמב&quot;ם|ברכות|י|כו}}}} שכתב: {{ציטוטון|כללו של דבר, לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים, ויתן הודאה על מה שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו, וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח}}. מבואר בדבריו שאף על פי שחז&quot;ל תקנו ברכות, המוסיף מעצמו הודאה על כל דבר ודבר שמקבל מהקב&quot;ה הרי הוא משובח.<br /> <br /> ==סעודת הודיה של הרמב&quot;ם==<br /> הרמב&quot;ם באגרת מספר שבאחת הנסיעות שלו באוניה הים רעש וכמעט הם מתו בספינה, ופתאום הסערה רגעה. הרמב&quot;ם קבע את תאריך יום זה כ'''יום הודיה''' שבו הוא עורך סעודה וקובע אותו כיום טוב לו ולזרעו בכל שנה.<br /> <br /> === ימי הודאה וסעודת הודיה ===<br /> {{ערך מורחב|ימי הודאה}}<br /> ימים מיוחדים ב[[לוח השנה העברי]], נקבעו כדי להודות לאלוקים על [[נס|הניסים]] שעשה ל[[עם ישראל]]. למעשה, שם זה כולל את [[חנוכה]] שמוסיפים בו סעודת הודיה כפי שכתוב ברמ&quot;א ואת ה[[פורים]] שמצוה לעשות בה סעודת הודאה ביום ונוהגים להרבות סעודה מהלילה, ומהווים ימי הודאה מוסכמים לכל הדעות, וכן את [[יום העצמאות]] ואת [[יום ירושלים]], לדעות מסוימות עם '''סעודת הודיה'''.<br /> <br /> ==ראש חודש וסעודת הודיה בו לה'==<br /> ב'''ראש חודש''' נתקן לומר את פרקי ההלל, יש ממליצים לפני אמירת ההלל, לעבור על כל הדברים הטובים שהיו החודש, ואז לומר את ההלל ברגשי שמחה ואהבה{{הערה|מתוך ההקדמה לפנקס ההודיה בהוצאת לעולם אודך, אדר תשע&quot;ט}} עם סעודת הודיה [[סעודת ראש חודש]] שבה נהגו לשורר שירי הלל והודאה.<br /> <br /> == מזמור לתודה, ואמירתו בסעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|מזמור לתודה}}<br /> [[מזמור לתודה]] הוא מזמור מיוחד, שנכתב ב[[תהילים]] כדי לתת לאדם את המילים המתאימות כדי להודות לבורא. מזמור זה היה נאמר על ידי המקריב [[קרבן תודה]] ב[[בית המקדש]]. בזמן [[הראשונים]] תקנו לאמרו בתפילת [[שחרית]] כדי להודות לבורא על החסדים, שקוראים לאדם במשך היום{{הערה|טוב להודות על מזמור לתודה}}.<br /> <br /> אמירת המזמור צריכה להיות בצורה של הודאה, כמובא בשולחן ערוך{{הערה|הלכות פסוקי דזמרא (או&quot;ח נ&quot;א, ט')}} {{ציטוטון|מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה}}, המקור לכך הוא מהפסוק (תהלים קמ&quot;ז) &quot;ענו לה׳ בתודה&quot;, כאשר המילה &quot;ענו&quot; הוא אמירה בניגון{{הערה|ספר &quot;אורחות חיים&quot; לר' אהרון הכהן מלוניל}}. מזמור זה יש נוהגים לאומרו בכל עת בו הם מרגישים צורך להודות לבורא{{הערה|[https://drive.google.com/open?id=1qF_jzPiSPmjs5W9poQ2qqzUAm8DFJQjs חוברת טוב להודות על מזמור לתודה]}}.<br /> ב'''סעודת הודיה''' הרבה נוהגים להגיד מזמור לתודה.<br /> <br /> == בגאולה סעודת הודיה ==<br /> {{ערך מורחב|חמשה קולות}}<br /> אחד מהמאפיינים בנביא של זמן ה[[גאולה]] היא ההודיה לבורא, באותה תקופה תרבה ההודאה לבורא על כל הניסים שעשה לעם ישראל. כנאמר בפסוקי הנחמה ב[[ישעיהו|ישעיה]] (נ&quot;א, ג'): &quot;כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה ''וְקוֹל זִמְרָה&quot;.''<br /> <br /> כך גם נאמר בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} {{ציטוטון|כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ}}. מפסוק זה למדו חז&quot;ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר{{הערה|מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט}} ואז יסעדו סעודות הודיה להשם בשמחה וטוב לבב.<br /> <br /> <br /> == זמני הודאה ומצוות שטעמם הודאה ==<br /> === בתורה ===<br /> מצוות רבות בתורה מטרתם היא '''ההודאה לבורא'''. ביניהם: [[ברכת המזון]], [[כיבוד הורים]], [[ביכורים]], [[קרבן יולדת]]{{הערה|ראה בחינוך מצוות ת&quot;ל, ל&quot;ג, תר&quot;ו, צ&quot;א, קס&quot;ח}} [[ברכות התורה]]{{הערה|מצוה טו במניין המצוות לרמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בפירוש הספורנו על התורה{{הערה|ספורנו שמות פרק כג פסוק יז}}. כתוב שגם [[שלושת הרגלים]] הם שלשה זמני הודאה. [[פסח]] נועד להודיה על החירות ועל האביב [[שבועות]] להודיה על הקציר ו[[סוכות]] להודיה על האסיף בסוכות כי ממנו הכל, ולכן עושים סעודות בימים טובים '''כי הם סעודת הודיה כללית של ישראל'''.<br /> <br /> הרמב&quot;ן בפירושו לתורה העמיד את ההודיה כתכלית כל המצוות. כך הוא כותב:{{ציטוטון|וכוונת כל המצוות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו}}{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב&quot;ן על שמות יג#פסוק טז|רמב&quot;ן על שמות פרק יג פסוק טז}}}}<br /> <br /> === בחז&quot;ל ===<br /> חכמים תקנו מצוות רבות שמטרתם היא '''ההודאה לבורא''' עד שההודאה מלווה את היהודי במשך כל מהלך היום. בקומו בבוקר דבר ראשון שאומר זה '[[מודה אני]]' על החזרת הנשמה. לאחר מכן פותח בסדרה של [[ברכות השחר]] – ברכות הודאה על כל דבר טוב שיש לנו.<br /> <br /> ב[[תפילת שחרית]] תקנו חכמים לומר [[פסוקי דזמרא|פסוקי דזמרה]] – פסוקי הודאה ושבח לבורא, הפותחים בפתיחה: 'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי'. ומסיימים באמירת [[שירת הים]] להודות לה' על נס יציאת מצרים וקריעת הים.<br /> <br /> בתפילת [[תפילת שמונה עשרה|שמונה עשרה]] תקנו חז&quot;ל את [[ברכת ההודאה|ברכת מודים]] - בספר תורת חיים כתב שהסיבה שתיקנו את הברכה היא: {{ציטוטון|לפי שהוא מן הנמנע שהאדם ישבח ויודה לבורא יתברך מבוקר ועד ערב, לכן תקנו חז&quot;ל את ברכת ההודאה בתפילת ערב בוקר וצהרים, שבה כוללים כל הטובות שעושה עמנו הקב&quot;ה.}}{{הערה|תורת חיים על מסכת בבא קמא דף טז ע&quot;א}} עם סיום התפילה מודה היהודי על הזכות להתפלל בתפילת [[עלינו לשבח]].<br /> <br /> '''במהלך היום''' ישנם מאה תזכורות של הודאה, [[מאה ברכות]] – להודות לה'. תקנה זו מיוחסת ל[[דוד|דוד המלך]] מחמת מעשה שהיה בימיו, שהיו מתים כל יום מאה נפשות מישראל, ולא היה ידוע למה. וחקר דוד ברוח הקודש הסיבה ונתברר לו כיון שלא משבחים ומודים כראוי. לכן תיקן לומר מאה ברכות ביום, ומאז פסקו למות{{הערה|במדבר רבה פרשה יח סימן כא}}.<br /> <br /> === הנהגות טובות ===<br /> ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ&quot;ב}}.<br /> <br /> יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שעריהודיה,עמ' ע&quot;ב}}<br /> <br /> '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש&quot;ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.<br /> <br /> '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז&quot;ל כיום בו &quot;טוב להודות לה'&quot;{{הערה|תהילים צ&quot;ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ככל ערך סעודת הודיה במקורותיו כאן ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] נערך על ידי '''רבי יונה''' ותשו&quot;ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=817676 2026-01-07T18:47:43Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אופן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אופן מביא את ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בטקס הרמת כוסית [[לחיים]] ו[[סעודת הודיה]] המסורתית של [[משרד הבטחון]] לקראת השנה החדשה [[אוגוסט]] [[2015]] [[חודש אלול|אלול]] [[תשע&quot;ה]]]] <br /> הרב '''מנחם מענדל אופן''' הוא יו&quot;ר ארגון [[אור לחייל]], [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ומראשי העסקנים האחראים על הפעילות החב&quot;דית עם [[צה&quot;ל]] וכוחות הביטחון ושליח הרבי ביישוב גבע בנימין – אדם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק אופן]] ולאימו מרת דבורה.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ולקראת שנת [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] [[תש&quot;ס]] נסע בשליחות [[הרבי]] יחד עם חבריו לחלק [[משלוח מנות|משלוחי מנות]], [[קריאת המגילה|לקרוא במגילה]] ולהביא את שמחת החג לחיילי [[צה&quot;ל]] ב[[חברון]]. בדרך ירו עליהם מחבלים והוא נפצע מהתקפתם. באותו רגע החליט שאם יצא מזה בחיים הוא יקדיש את חייו לשליחות עם חיילי צה&quot;ל{{הערה|[https://col.org.il/news/96946 הרב אופן בראיון למנחם טוקר בערוץ 2] {{COL}}}}. מאז, החל להשתתף ביתר שאת ב[[מבצעים]] עם חיילי [[צה&quot;ל]].<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא את רעייתו מרת שושנה, בתו של הרב שמעון הורביץ מ[[קראון הייטס]], וקבע את מגוריו ביישוב גבע בנימין – אדם שבמועצה אזורית מטה בנימין, שם פועל בשליחות הרבי.<br /> ==סעודת הודיה==<br /> באדר [[תשס&quot;ה]] ערך [[סעודת הודיה]] יחד עם גדוד 51 של חטיבת גולני במחנה הצבאי אליקים{{הערה|[https://col.org.il/news/10724 סעודת הודייה עם חיילי ומפקדי גדוד 51 של גולני] י&quot;ב אדר ב' תשס&quot;ה {{COL}}}}. וכמו כן - עורך מידי שנה אירוע לציון הנס שאירע לו, בו משתתפים אלפי חיילים.<br /> <br /> [[קובץ:אור פורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם אופן ב[[מבצע פורים]] בבסיס [[צה&quot;ל|צבאי]]]]<br /> <br /> פעילותו באותם שנים כללה מפגשים במשך השנה ובחגי ישראל - עם בכירים בפיקוד ועם חיילים בשטח. בגזרות השונות אליהם הגיעו, הביאו הוא וחבריו את [[שמחה|שמחת]] החג וזיכו את החיילים במצוות החגים השונות. כמו כן קיים פעילות שונות כמו [[הדפסת ספר התניא]] בבסיסי צה&quot;ל ברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/9294 תשובה לקאסמים] כ&quot;ח טבת תשס&quot;ה {{COL}}}} והדפסת תניא בימים האחרונים לפני שנסוג צה&quot;ל מציר פילדלפי שברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/13995 הדפסת ספר ה'תניא' האחרונה ברצועת עזה] י&quot;א אלול תשס&quot;ה {{COL}}}}.<br /> <br /> בהמשך, ב[[י&quot;ח חשון]] [[תשס&quot;ז]] הקים את עמותת [[אור לחייל]] המקיימת פעילות עניפה עם חיילי צה&quot;ל סביב מעגל השנה.<br /> <br /> הרב אופן מנהל את אתר האינטרנט [[חסידות TV]], המכיל התוועדויות ושיעורי חסידות של אביו - המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''תגית: הרב מנחם אופן''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F בארכיון חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F/ באתר חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://col.org.il/tags/tag/1532?page=2 באתר חב&quot;ד און ליין] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אופן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אופן]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=817675 2026-01-07T18:46:04Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אופן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אופן מביא את ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בטקס הרמת כוסית [[לחיים]] ו[[סעודת הודיה]] המסורתית של [[משרד הבטחון]] לקראת השנה החדשה [[אוגוסט]] [[2015]] [[חודש אלול|אלול]] [[תשע&quot;ה]]]] <br /> הרב '''מנחם מענדל אופן''' הוא יו&quot;ר ארגון [[אור לחייל]], [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ומראשי העסקנים האחראים על הפעילות החב&quot;דית עם [[צה&quot;ל]] וכוחות הביטחון ושליח הרבי ביישוב גבע בנימין – אדם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק אופן]] ולאימו מרת דבורה.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ולקראת שנת [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] [[תש&quot;ס]] נסע בשליחות [[הרבי]] יחד עם חבריו לחלק [[משלוח מנות|משלוחי מנות]], [[קריאת המגילה|לקרוא במגילה]] ולהביא את שמחת החג לחיילי [[צה&quot;ל]] ב[[חברון]]. בדרך ירו עליהם מחבלים והוא נפצע מהתקפתם. באותו רגע החליט שאם יצא מזה בחיים הוא יקדיש את חייו לשליחות עם חיילי צה&quot;ל{{הערה|[https://col.org.il/news/96946 הרב אופן בראיון למנחם טוקר בערוץ 2] {{COL}}}}. מאז, החל להשתתף ביתר שאת ב[[מבצעים]] עם חיילי [[צה&quot;ל]].<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת שושנה, בתו של הרב שמעון הורביץ מ[[קראון הייטס]], וקבע את מגוריו ביישוב גבע בנימין – אדם שבמועצה אזורית מטה בנימין, שם פועל בשליחות הרבי.<br /> <br /> באדר [[תשס&quot;ה]] ערך [[סעודת הודיה]] יחד עם גדוד 51 של חטיבת גולני במחנה הצבאי אליקים{{הערה|[https://col.org.il/news/10724 סעודת הודייה עם חיילי ומפקדי גדוד 51 של גולני] י&quot;ב אדר ב' תשס&quot;ה {{COL}}}}. וכמו כן - עורך מידי שנה אירוע לציון הנס שאירע לו, בו משתתפים אלפי חיילים.<br /> <br /> [[קובץ:אור פורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם אופן ב[[מבצע פורים]] בבסיס [[צה&quot;ל|צבאי]]]]<br /> <br /> פעילותו באותם שנים כללה מפגשים במשך השנה ובחגי ישראל - עם בכירים בפיקוד ועם חיילים בשטח. בגזרות השונות אליהם הגיעו, הביאו הוא וחבריו את [[שמחה|שמחת]] החג וזיכו את החיילים במצוות החגים השונות. כמו כן קיים פעילות שונות כמו [[הדפסת ספר התניא]] בבסיסי צה&quot;ל ברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/9294 תשובה לקאסמים] כ&quot;ח טבת תשס&quot;ה {{COL}}}} והדפסת תניא בימים האחרונים לפני שנסוג צה&quot;ל מציר פילדלפי שברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/13995 הדפסת ספר ה'תניא' האחרונה ברצועת עזה] י&quot;א אלול תשס&quot;ה {{COL}}}}.<br /> <br /> בהמשך, ב[[י&quot;ח חשון]] [[תשס&quot;ז]] הקים את עמותת [[אור לחייל]] המקיימת פעילות עניפה עם חיילי צה&quot;ל סביב מעגל השנה.<br /> <br /> הרב אופן מנהל את אתר האינטרנט [[חסידות TV]], המכיל התוועדויות ושיעורי חסידות של אביו - המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''תגית: הרב מנחם אופן''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F בארכיון חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F/ באתר חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://col.org.il/tags/tag/1532?page=2 באתר חב&quot;ד און ליין] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אופן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אופן]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=817674 2026-01-07T18:45:18Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אופן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אופן מביא את ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בטקס הרמת כוסית [[לחיים]] ו[[סעודת הודיה]] המסורתית של [[משרד הבטחון]] לקראת השנה החדשה [[אוגוסט]] [[2015]] [[חודש אלול|אלול]] [[תשע&quot;ה]]]] <br /> הרב '''מנחם מענדל אופן''' הוא יו&quot;ר ארגון [[אור לחייל]], [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ומראשי העסקנים האחראים על הפעילות החב&quot;דית עם [[צה&quot;ל]] וכוחות הביטחון ושליח הרבי ביישוב גבע בנימין – אדם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק אופן]] ולאימו מרת דבורה.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ולקראת שנת [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] [[תש&quot;ס]] נסע בשליחות [[הרבי]] יחד עם חבריו לחלק [[משלוח מנות|משלוחי מנות]], [[קריאת המגילה|לקרוא במגילה]] ולהביא את שמחת החג לחיילי [[צה&quot;ל]] ב[[חברון]]. בדרך ירו עליהם מחבלים והוא נפצע מהתקפתם. באותו רגע החליט שאם יצא מזה בחיים הוא יקדיש את חייו לשליחות עם חיילי צה&quot;ל{{הערה|[https://col.org.il/news/96946 הרב אופן בראיון למנחם טוקר בערוץ 2] {{COL}}}}. מאז, החל להשתתף ביתר שאת ב[[מבצעים]] עם חיילי [[צה&quot;ל]].<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת שושנה, בתו של הרב שמעון הורביץ מ[[קראון הייטס]], וקבע את מגוריו ביישוב גבע בנימין – אדם שבמועצה אזורית מטה בנימין, שם פועל בשליחות הרבי.<br /> <br /> באדר [[תשס&quot;ה]] ערך סעודת הודיה יחד עם גדוד 51 של חטיבת גולני במחנה הצבאי אליקים{{הערה|[https://col.org.il/news/10724 סעודת הודייה עם חיילי ומפקדי גדוד 51 של גולני] י&quot;ב אדר ב' תשס&quot;ה {{COL}}}}. וכמו כן - עורך מידי שנה אירוע לציון הנס שאירע לו, בו משתתפים אלפי חיילים.<br /> <br /> [[קובץ:אור פורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם אופן ב[[מבצע פורים]] בבסיס [[צה&quot;ל|צבאי]]]]<br /> <br /> פעילותו באותם שנים כללה מפגשים במשך השנה ובחגי ישראל - עם בכירים בפיקוד ועם חיילים בשטח. בגזרות השונות אליהם הגיעו, הביאו הוא וחבריו את [[שמחה|שמחת]] החג וזיכו את החיילים במצוות החגים השונות. כמו כן קיים פעילות שונות כמו [[הדפסת ספר התניא]] בבסיסי צה&quot;ל ברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/9294 תשובה לקאסמים] כ&quot;ח טבת תשס&quot;ה {{COL}}}} והדפסת תניא בימים האחרונים לפני שנסוג צה&quot;ל מציר פילדלפי שברצועת עזה{{הערה|[https://col.org.il/news/13995 הדפסת ספר ה'תניא' האחרונה ברצועת עזה] י&quot;א אלול תשס&quot;ה {{COL}}}}.<br /> <br /> בהמשך, ב[[י&quot;ח חשון]] [[תשס&quot;ז]] הקים את עמותת [[אור לחייל]] המקיימת פעילות עניפה עם חיילי צה&quot;ל סביב מעגל השנה.<br /> <br /> הרב אופן מנהל את אתר האינטרנט [[חסידות TV]], המכיל התוועדויות ושיעורי חסידות של אביו - המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''תגית: הרב מנחם אופן''' [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F בארכיון חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F/ באתר חב&quot;ד אינפו] {{*}} [https://col.org.il/tags/tag/1532?page=2 באתר חב&quot;ד און ליין] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אופן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אופן]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%A2_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%9E%D7%93%D7%9B%D7%99)&diff=817652 2026-01-07T14:14:11Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בדיחות.jpg|ממוזער|ספר בדיחות של מוטקה חב&quot;ד]]<br /> {{מפנה|חב&quot;ד}}<br /> ר' '''מרדכי מוֹטקֶה חב&quot;ד''' (לעיתים נכתב גם: '''מָדְכֶּי חבד או כאַבּאַד''' לעיתים כונה בקרב מכריו: '''מרדכי חסידים'''{{הערה|אלתר דרויאנוב (כרך ג אות כ) בגלל קשריו עם תנועת החסידים}}, [[תק&quot;פ]], [[וילנה]]–[[תר&quot;מ]], [[וילנה]]) היה בדחן יהודי מפורסם בקרב [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] ולומדי העיר [[וילנא]] בתור בדחן [[יידיש]] בווילנה בחתונות ושמחות, ובהיותו חסיד חב&quot;ד וחתן לגביר חבדני&quot;ק.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> מוטקה חב&quot;ד-חסידים נולד להוריו [[יצחק ומלכה]], ונודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן &quot;שירותי ליצנות&quot; לגבירים ובעלי יכולת בעיקר מחסידי [[חב&quot;ד]] ששהו בוילנא, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.<br /> <br /> שמו הקודם היה &quot;מוטקה לץ&quot;, אך עם נישואיו לבתו של חסיד [[חב&quot;ד]] אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל&quot;מוטקה חב&quot;ד&quot;. דעה אחרת בעניין טוענת, שמשכילי וילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ החופשי דווקא לבת של חסיד חב&quot;ד, ומכעסם עליו קראו לו &quot;מוטקה חב&quot;ד&quot;, כלומר &quot;חכמה בלי דעת&quot; אמנם הוא &quot;חכם מרדכי&quot; אבל &quot;בלי דעת&quot;.<br /> <br /> מוטקה חב&quot;ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם &quot;התקיף הידוע&quot;, איש ציבור בור ועם הארץ אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. בסיפור הפולקלוריסטי הוצבה דמותו של הליצן העני וחד הלשון מכאן והעשיר המופלג, הנלעג והדחוי, מכאן. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.<br /> <br /> ==מילתא דבדיחותא==<br /> מוטקה חבד פורסם בוילנא בעיקר מפקחותו שהעמיד ללעג את השתדלותו היומרנית של אופאטוב לחתן את בנותיו עם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]]. למשל:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=יודל אופאטוב שידך את בתו לנכדו של רבי חיים-נחמן פרנס. כשהגיע יום-החתונה הלך מדכּי חבד לאופאטוב ואמר לו:{{ש}}<br /> לחתונת נכדו של רבי חיים-נחמן פרנס ודאי יבואו כל הרבנים וגדולי-התורה שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-החתן לא תצא היום בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים, אלא תצא בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים.<br /> נשמע לו אופאטוב ועשה כעצתו.{{ש}}<br /> חזר מדכי והלך לפרנס ואמר לו:{{ש}}<br /> לחתונת בתו של אופאטוב ודאי יבואו כל הקבלנים וגדולי-הסוחרים שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-הכלה לא תצא היום בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים, אלא תצא בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים.{{ש}}<br /> נשמע לו גם פרנס ועשה כעצתו.{{ש}}<br /> וכשבאו האורחים לקבלת-פנים נסתכלו בפרנס ובאופאטוב ותמהו תמיהה גדולה:{{ש}}<br /> פרנס התלמיד-חכם יוצא בנעליים של סוחרים, ואופאטוב הסוחר יוצא בסנדלים של תלמידי-חכמים.{{ש}}<br /> קם מדכי והסביר:{{ש}}<br /> אופאטוב, שעולה ויוצא מתוך הבוץ, כדין עשה שלקח סנדלים לרגליו, ופרנס, שיורד ונכנס לתוך הבוץ, אף הוא כדין עשה שלקח נעליים לרגליו...|מירכאות=כן|מקור=אלתר דרויאנוב, '''ספר הבדיחה והחידוד''', 1506{{כ}}{{הערה|ספר הבדיחה והחידוד בפרויקט בן-יהודה.}}}}<br /> גם לאחר פטירתו לא נשכח מוטקה חב&quot;ד, והמשיך לחיות במסכת הפולקלור היידישאי בווילנה, כמוקיון, ליצן, בדחן ו[[הומוריסטן]], עד להשמדת יהדות וילנה בידי ה[[נאצים]] ועוזריהם ה[[ליטא]]ים. ב&quot;ספר הבדיחה והחידוד&quot; של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב&quot;ד. באחד מהם מסופר:<br /> {{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב&quot;ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}<br /> ליגלג עליו יודל: מרדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?{{ש}}<br /> החזיר לו מרדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...<br /> |מקור=[[אלתר דרויאנוב]], [ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''מאָטקע חב&quot;ד: זיינע אנעקדאָטען, וויצען, סצענעס און שטוקעס'''; ניי-בעארבייטעט פון מ' שטערן, ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, תר&quot;ס.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%A2_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%9E%D7%93%D7%9B%D7%99)&diff=817651 2026-01-07T14:05:34Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בדיחות.jpg|ממוזער|ספר בדיחות של מוטקה חב&quot;ד]]<br /> {{מפנה|חב&quot;ד}}<br /> ר' '''מרדכי מוֹטקֶה חב&quot;ד''' (לעיתים נכתב גם: '''מָדְכֶּי חבד או כאַבּאַד''' לעיתים כונה בקרב מכריו: '''מרדכי חסידים'''{{הערה|אלתר דרויאנוב (כרך ג אות כ) בגלל קשריו עם תנועת החסידים}}, [[תק&quot;פ]], [[וילנה]]–[[תר&quot;מ]], [[וילנה]]) היה בדחן יהודי מפורסם בקרב [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] ולומדי העיר [[וילנא]] בתור בדחן [[יידיש]] בווילנה בחתונות ושמחות, ובהיותו חסיד חב&quot;ד וחתן לגביר חבדני&quot;ק.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> מוטקה חב&quot;ד-חסידים נולד להוריו [[יצחק ומלכה]], ונודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן &quot;שירותי ליצנות&quot; לגבירים ובעלי יכולת בעיקר מחסידי [[חב&quot;ד]] ששהו בוילנא, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.<br /> <br /> שמו הקודם היה &quot;מוטקה לץ&quot;, אך עם נישואיו לבתו של חסיד [[חב&quot;ד]] אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל&quot;מוטקה חב&quot;ד&quot;. דעה אחרת בעניין טוענת, שמשכילי וילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ החופשי דווקא לבת של חסיד חב&quot;ד, ומכעסם עליו קראו לו &quot;מוטקה חב&quot;ד&quot;, כלומר &quot;חכמה בלי דעת&quot;.<br /> <br /> מוטקה חב&quot;ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם &quot;התקיף הידוע&quot;, איש ציבור בור ועם הארץ אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. בסיפור הפולקלוריסטי הוצבה דמותו של הליצן העני וחד הלשון מכאן והעשיר המופלג, הנלעג והדחוי, מכאן. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.<br /> <br /> ==מילתא דבדיחותא==<br /> מוטקה חבד פורסם בוילנא בעיקר מפקחותו שהעמיד ללעג את השתדלותו היומרנית של אופאטוב לחתן את בנותיו עם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]]. למשל:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=יודל אופאטוב שידך את בתו לנכדו של רבי חיים-נחמן פרנס. כשהגיע יום-החתונה הלך מדכּי חבד לאופאטוב ואמר לו:{{ש}}<br /> לחתונת נכדו של רבי חיים-נחמן פרנס ודאי יבואו כל הרבנים וגדולי-התורה שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-החתן לא תצא היום בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים, אלא תצא בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים.<br /> נשמע לו אופאטוב ועשה כעצתו.{{ש}}<br /> חזר מדכי והלך לפרנס ואמר לו:{{ש}}<br /> לחתונת בתו של אופאטוב ודאי יבואו כל הקבלנים וגדולי-הסוחרים שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-הכלה לא תצא היום בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים, אלא תצא בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים.{{ש}}<br /> נשמע לו גם פרנס ועשה כעצתו.{{ש}}<br /> וכשבאו האורחים לקבלת-פנים נסתכלו בפרנס ובאופאטוב ותמהו תמיהה גדולה:{{ש}}<br /> פרנס התלמיד-חכם יוצא בנעליים של סוחרים, ואופאטוב הסוחר יוצא בסנדלים של תלמידי-חכמים.{{ש}}<br /> קם מדכי והסביר:{{ש}}<br /> אופאטוב, שעולה ויוצא מתוך הבוץ, כדין עשה שלקח סנדלים לרגליו, ופרנס, שיורד ונכנס לתוך הבוץ, אף הוא כדין עשה שלקח נעליים לרגליו...|מירכאות=כן|מקור=אלתר דרויאנוב, '''ספר הבדיחה והחידוד''', 1506{{כ}}{{הערה|ספר הבדיחה והחידוד בפרויקט בן-יהודה.}}}}<br /> גם לאחר פטירתו לא נשכח מוטקה חב&quot;ד, והמשיך לחיות במסכת הפולקלור היידישאי בווילנה, כמוקיון, ליצן, בדחן ו[[הומוריסטן]], עד להשמדת יהדות וילנה בידי ה[[נאצים]] ועוזריהם ה[[ליטא]]ים. ב&quot;ספר הבדיחה והחידוד&quot; של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב&quot;ד. באחד מהם מסופר:<br /> {{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב&quot;ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}<br /> ליגלג עליו יודל: מרדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?{{ש}}<br /> החזיר לו מרדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...<br /> |מקור=[[אלתר דרויאנוב]], [ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''מאָטקע חב&quot;ד: זיינע אנעקדאָטען, וויצען, סצענעס און שטוקעס'''; ניי-בעארבייטעט פון מ' שטערן, ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, תר&quot;ס.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817650 2026-01-07T14:02:58Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>התנא '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot;{{הערה|רמב&quot;ם בהקדמה ליד החזקה}} החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;.<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח&lt;ref&gt;ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692&lt;/ref&gt;<br /> <br /> .<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ל[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817649 2026-01-07T14:00:26Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>התנא '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;.<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח&lt;ref&gt;ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692&lt;/ref&gt;<br /> <br /> .<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ל[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=817646 2026-01-07T13:56:30Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>מגילת '''שיר השירים''' (מצוטטת בכתבי האחרונים בראשי תיבות; '''שיה&quot;ש'''), היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ&quot;ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת &quot;קודש קדשים&quot;.<br /> <br /> במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}.<br /> <br /> תכנה הפנימי של המגילה הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|ראה [[רש&quot;י]] ו[[מצודת דוד]] ריש שיר השירים.}}, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה&quot;[[כלים]]&quot; לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה{{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}.<br /> <br /> שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב&quot;ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי&quot;ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה&quot;ח [[מנחם אב]].}}.<br /> <br /> במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט&quot;ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח&quot;א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ&quot;ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}.<br /> <br /> ==אמירתו==<br /> בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה&quot;{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב&quot;ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;נ ח&quot;ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש&quot;ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח&quot;א ע' 51}}, והרבי הריי&quot;צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5402050371 אוצר מנהגי חב&quot;ד, חג הפסח], המלך-במסיבו, א, עמ' פו. קלד. רצ. רצו.}}.<br /> <br /> מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא ראה את הרבי הריי&quot;צ נוהג במנהג זה, אך אביו של הרבי (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]) נהג לאומרו{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א עמוד פו}}, ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב&quot;ד &quot;יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר&quot;{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;נ שם. התוועדויות תש&quot;נ ח&quot;ד עמוד 230.}}.<br /> <br /> ==משל לאהבה בין הקב&quot;ה וכנסת ישראל==<br /> באחת ההזדמנויות הזכיר הרבי את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם ר' אייזיק מהומיל, שאם שלמה המלך היה מתבונן באהבה שבין רבי לחסיד, הוא לא היה מביא את המשל לאהבה מחתן וכלה ומאיש ואישה, אלא מהאהבה וההתקשרות שבין רבי וחסיד{{הערה|שיחת יום שמחת תורה תשט&quot;ז (תורת מנחם חלק ט&quot;ו עמוד 14).}}.<br /> ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ&quot;ו) הביאו דרשת [[רבי יהודה]] על פרי עץ תמר; &quot;ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר&quot; וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): &quot;זאת קומתך דמתה לתמר&quot; וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב&quot;ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מנחם מענדל אדלר, '''שיר השירים''', בתוך [[גיליון היכל ליובאוויטש]] ב' עמוד 169.<br /> <br /> {{ספרי התנ&quot;ך}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנ&quot;ך]]<br /> [[קטגוריה:כתובים]]<br /> [[קטגוריה:מגילות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=817645 2026-01-07T13:55:14Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{מפנה|כנסת ישראל|להבדיל בית המחוקקים של מדינת ישראל|הכנסת}} <br /> '''כנסת ישראל''' (נקראת גם '''כלה''') הוא מכינוייה של [[מלכות דאצילות]] שהיא מקור [[נשמה|נשמות]] כל ישראל. מבואר בו כי כנסת ישראל כונסת את בחינת [[ישראל]] שהוא שם [[הוי&quot;ה]], [[זעיר אנפין]].<br /> <br /> הפסוק לבבתני אחותי כלה, הכוונה לכנסת ישראל, אשר נתכנית בשם לב - לבבתני, משום שכמו שהלב הוא משכן וכל לרוח החיים העיקרי, שמקור החיים וכללותו נמשך אל הלב אל תוכו ומתוכו מתפשט בכל הגוף, כך מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל נקרא בשם כנסת ישראל, על שם הקבוץ והכניסה שמתקבץ ומתאסף לתוכה עיקר החיות וההשפעה.<br /> <br /> כנסת ישראל נקראת גם 'כלה', כביכול כיחס ל[[הקב&quot;ה]], כלשון הפסוק &quot;וארשתיך לי לעולם&quot;{{הערה|הושע ב, כא.}}<br /> <br /> ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ&quot;ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי עץ תמר; &quot;ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר&quot; וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): &quot;זאת קומתך דמתה לתמר&quot; וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב&quot;ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב&quot;ה.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> [[תורה אור]] פרשת תצווה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=817642 2026-01-07T13:49:59Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]<br /> [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]<br /> '''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.<br /> <br /> בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי &quot;סתם [[ספרא]] - רבי יהודה&quot;; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=103&amp;hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ&quot;א]].}}<br /> <br /> ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ&quot;ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי התמר; &quot;ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר&quot; וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): &quot;זאת קומתך דמתה לתמר&quot; וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב&quot;ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב&quot;ה.<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> בירושלמי{{הערה|1=[[מסכת שבת]] פ&quot;ח ה&quot;א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר זאת, כי [[אותיות]] התורה נקראים &quot;בתים&quot;, והם הכלים &quot;לחזות בנועם ה'&quot; שהם האורות שבתוך הכלים.<br /> <br /> למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}<br /> <br /> הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&amp;hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&amp;st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&amp;pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}<br /> <br /> == פסקיו ==<br /> * לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י&quot;ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.<br /> * נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] &quot;אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני&quot; (תוספתא, פ&quot;ב ה&quot;ח; ירושלמי, פ&quot;ב ה&quot;ד, עג ע&quot;ב; בבלי, כ ע&quot;א).<br /> <br /> ==מתורתו באגדה==<br /> רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}}<br /> [[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=817482 2026-01-06T19:41:59Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ז בניסן''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש ניסן]] ויומו השלישי של [[חג הפסח]] (חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> * ג'ת&quot;ד - [[אסתר המלכה]] ערכה משתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] ולבסוף תלו את המן על עץ גבוה חמישים אמה (לחלק מהדעות).<br /> * [[תרי&quot;ד]] - רבי [[יהודה ביבס]] נפטר.<br /> * [[תרל&quot;ד]] - רבי ירמיהו לעוו, אב&quot;ד ורבוי ואיהל ומחבר ספר 'דברי ירמיהו', נפטר.<br /> * [[תרמ&quot;ה]] - רבי יצחק טברסקי, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקוירא]], נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] - הרב [[אברהם סופר]], מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] וה[[כתב סופר]], מחבר ספרים רבים, ומהדיר ומחדש את ספר [[המאירי]] לרבינו [[מנחם המאירי]] לבית מאיר, רב ב[[קורפו]], גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] - רבי [[מאיר אבוחצירא]] (&quot;בבא מאיר&quot;), נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ה]] - רבי שלמה וולבה, מחבר ספר 'עלי שור', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרמ&quot;ג]] – האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] – הרב [[מאיר גורקוב]], מ[[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]] ולאחר מכן ב[[לונדון]].<br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[זאב וולף זלמנוב]], מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[שמואל חפר]] שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר הועד למען [[מיהו יהודי|שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|י&quot;ז|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יז]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91&diff=817469 2026-01-06T19:31:40Z

<p>אברהם במחזה: /* נפטרו */בלי ספיקות הכל ברור</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5742}}<br /> [[קובץ:תשמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ב]]<br /> ראשי התיבות שניתנו לשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הינם: '''ת'''היה '''ש'''נת '''ב'''יאת '''מ'''שיח{{הערה|התועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ג' עמ' 1229}}.<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5742}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[הרבי]] יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; על ידי קניית אות [[ספר תורה הכללי|בספר תורה כללית]] שתכתב לזכותם - וכל אחד ואחת במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> *הרבי מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת [[ספר תורה]] עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.<br /> *הרבי מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת [[תשמ&quot;ב]] היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] - אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> *הרבי הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה, וחילקו לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ביום הולדתו השמונים [[י&quot;א ניסן]]. <br /> *הרבי מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; ([[מלחמת לבנון הראשונה]]) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *הרב [[מאיר ערד]] - ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.<br /> * הרב [[נחום סטולין]] - מנהל בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה.<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - שליח ב[[ניו ג'רזי]] ומנהל אתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - משגיח ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *הרב [[לוי יצחק גרונר]] - יו&quot;ר הוצאת ספרים [[מלכות הכתר]] ומנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]] בקהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ושליח הרבי לדוברי העברית בעיר.<br /> *הרב [[מנחם מענדל זקלס]] - שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק שב[[רוסיה]].<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[נחמיה סגל]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[שמואל לובעצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר רואהן בירת חבל נורמנדי שב[[צרפת]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד סערז'י|ישיבת תומכי תמימים סערז'י]] ועורך תורני.<br /> * הרב [[דניאל אש]] כינויו הרב דני - משפיע רוחני.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ' בחשוון]] - הרב [[איסר קלובגנט]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[י&quot;א בכסלו]] - הרב [[אהרן גופין]], מנהל הראשון של [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[כ' בכסלו]] - הרב [[יוחנן טברסקי]], [[אדמו&quot;ר]] מרחמסטריוקא.<br /> *[[כ&quot;א בטבת]] - הרב [[פרץ מוצקין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> *[[כ&quot;ג בטבת]] - הרב [[נחום לבקובסקי]], [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אירופה]].<br /> *[[כ&quot;ט בטבת]] - הרב [[שמואל דוד ניימרק]], [[חסיד חב&quot;ד]] תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ד בשבט]] - הרב [[יהודה שמוטקין]], בא כוחו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> *[[ט' בניסן]] - הרב [[דוד קוק]], מהפעילים בהברחת יהודים מ[[ברית המועצות]] והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] - [[תש&quot;ז]].<br /> * [[י&quot;ז בניסן]] - הרב [[אברהם סופר]], רב בקורפו, גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה, מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] ו[[הכתב סופר]], ומהדיר ומחדש ספר [[המאירי]].<br /> *[[כ&quot;ט במנחם אב]] - הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], [[אדמו&quot;ר]] הראשון לבית סקולן, ומחבר הניגון [[ימים על ימי מלך]].<br /> *[[ט' במנחם אב]] - הרב [[משה יאיר וינשטוק]], מקובל [[ירושלים|ירושלמי]].<br /> *[[כ' במנחם אב]] - הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]] - מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5742}}<br /> {{MIHY|תשרי|1981|9|29|1970|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1981|10|29|1970|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1981|11|27|1970|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1981|12|27|1970|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1982|1|25|1971|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1982|2|24|1971|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1982|3|25|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1982|4|24|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1982|5|23|1971|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1982|6|22|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1982|7|21|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1982|8|20|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת ועד תלמידי התמימים תשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=817462 2026-01-06T19:27:17Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ&quot;ח]] - [[י&quot;ז בניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ה[[הוצאה לאור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב סופר נולד בשנת תרנ&quot;ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת&quot;ם סופר]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ&quot;א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].<br /> <br /> עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ&quot;ה]] - [[תרפ&quot;ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ&quot;ח]] - [[תרצ&quot;ז]]) ובפיומה ([[תרצ&quot;ז]] - [[ת&quot;ש]]). בשנת [[ת&quot;ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר &quot;בית הבחירה למאירי&quot; ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ&quot;ב]] נפטר.<br /> <br /> == הקשר עם הרבי ==<br /> הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח&quot;י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי&quot;ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200920259 אגרות קודש חלק ח&quot;י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון &quot;האוהל&quot; - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת&quot;ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש&quot;ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת &quot;מכ&quot;ק הרה&quot;ג מו&quot;ה מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot; הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: &quot;לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט&quot;א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ&quot;ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ&quot;ל שליט&quot;א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר שליט&quot;א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב&quot;א, אלול תשי&quot;ט '''אברהם סופר'''&quot;.}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&amp;CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.<br /> <br /> פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: &quot;מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!&quot;...<br /> <br /> פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:<br /> <br /> {{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> לקראת ערב חב&quot;ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש&quot;ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ד'}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''הגאון הבקי רבי אברהם סופר (שרייבער) זצ&quot;ל''', סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך [[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, '''[https://www.hebrewbooks.org/7054 שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים]''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[קלמן כהנא]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=16 מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך]''', בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *יונה עמנואל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=22 מאמר לזכרו], בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ממכתבי הרבי אליו: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15809&amp;st=&amp;pgnum=87 נר ה' דחנוכה תשכ&quot;ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט&quot;ו טבת תשכ&quot;ח]{{הערה|ימי הסליחות תשכ&quot;ח - שבועון התקשרות אלול תשפ&quot;ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל&quot;א).}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: סופר, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91&diff=817457 2026-01-06T19:24:45Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5742}}<br /> [[קובץ:תשמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ב]]<br /> ראשי התיבות שניתנו לשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הינם: '''ת'''היה '''ש'''נת '''ב'''יאת '''מ'''שיח{{הערה|התועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ג' עמ' 1229}}.<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5742}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[הרבי]] יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; על ידי קניית אות [[ספר תורה הכללי|בספר תורה כללית]] שתכתב לזכותם - וכל אחד ואחת במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> *הרבי מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת [[ספר תורה]] עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.<br /> *הרבי מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת [[תשמ&quot;ב]] היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] - אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> *הרבי הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה, וחילקו לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ביום הולדתו השמונים [[י&quot;א ניסן]]. <br /> *הרבי מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; ([[מלחמת לבנון הראשונה]]) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *הרב [[מאיר ערד]] - ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.<br /> * הרב [[נחום סטולין]] - מנהל בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה.<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - שליח ב[[ניו ג'רזי]] ומנהל אתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - משגיח ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *הרב [[לוי יצחק גרונר]] - יו&quot;ר הוצאת ספרים [[מלכות הכתר]] ומנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]] בקהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ושליח הרבי לדוברי העברית בעיר.<br /> *הרב [[מנחם מענדל זקלס]] - שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק שב[[רוסיה]].<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[נחמיה סגל]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[שמואל לובעצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר רואהן בירת חבל נורמנדי שב[[צרפת]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד סערז'י|ישיבת תומכי תמימים סערז'י]] ועורך תורני.<br /> * הרב [[דניאל אש]] כינויו הרב דני - משפיע רוחני.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ' בחשוון]] - הרב [[איסר קלובגנט]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[י&quot;א בכסלו]] - הרב [[אהרן גופין]], מנהל הראשון של [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[כ' בכסלו]] - הרב [[יוחנן טברסקי]], [[אדמו&quot;ר]] מרחמסטריוקא.<br /> *[[כ&quot;א בטבת]] - הרב [[פרץ מוצקין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> *[[כ&quot;ג בטבת]] - הרב [[נחום לבקובסקי]], [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אירופה]].<br /> *[[כ&quot;ט בטבת]] - הרב [[שמואל דוד ניימרק]], [[חסיד חב&quot;ד]] תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ד בשבט]] - הרב [[יהודה שמוטקין]], בא כוחו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> *[[ט' בניסן]] - הרב [[דוד קוק]], מהפעילים בהברחת יהודים מ[[ברית המועצות]] והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] - [[תש&quot;ז]].<br /> *[[ט' במנחם אב]] - הרב [[משה יאיר וינשטוק]], מקובל [[ירושלים|ירושלמי]].<br /> *[[כ' במנחם אב]] - הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]] - מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> *[[כ&quot;ט במנחם אב]] - הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], [[אדמו&quot;ר]] הראשון לבית סקולן.<br /> * הרב [[אברהם סופר]] - רב בקורפו, גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5742}}<br /> {{MIHY|תשרי|1981|9|29|1970|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1981|10|29|1970|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1981|11|27|1970|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1981|12|27|1970|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1982|1|25|1971|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1982|2|24|1971|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1982|3|25|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1982|4|24|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1982|5|23|1971|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1982|6|22|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1982|7|21|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1982|8|20|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת ועד תלמידי התמימים תשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91&diff=817454 2026-01-06T19:22:55Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5742}}<br /> [[קובץ:תשמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ב]]<br /> ראשי התיבות שניתנו לשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הינם: '''ת'''היה '''ש'''נת '''ב'''יאת '''מ'''שיח{{הערה|התועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ג' עמ' 1229}}.<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5742}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[הרבי]] יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; על ידי קניית אות [[ספר תורה הכללי|בספר תורה כללית]] שתכתב לזכותם - וכל אחד ואחת במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> *הרבי מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת [[ספר תורה]] עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.<br /> *הרבי מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת [[תשמ&quot;ב]] היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] - אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> *הרבי הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה, וחילקו לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ביום הולדתו השמונים [[י&quot;א ניסן]]. <br /> *הרבי מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; ([[מלחמת לבנון הראשונה]]) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *הרב [[מאיר ערד]] - ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.<br /> * הרב [[נחום סטולין]] - מנהל בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה.<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - שליח ב[[ניו ג'רזי]] ומנהל אתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - משגיח ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *הרב [[לוי יצחק גרונר]] - יו&quot;ר הוצאת ספרים [[מלכות הכתר]] ומנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]] בקהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ושליח הרבי לדוברי העברית בעיר.<br /> *הרב [[מנחם מענדל זקלס]] - שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק שב[[רוסיה]].<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[נחמיה סגל]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[שמואל לובעצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר רואהן בירת חבל נורמנדי שב[[צרפת]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד סערז'י|ישיבת תומכי תמימים סערז'י]] ועורך תורני.<br /> * הרב [[דניאל אש]] כינויו הרב דני - משפיע רוחני.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ' בחשוון]] - הרב [[איסר קלובגנט]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[י&quot;א בכסלו]] - הרב [[אהרן גופין]], מנהל הראשון של [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[כ' בכסלו]] - הרב [[יוחנן טברסקי]], [[אדמו&quot;ר]] מרחמסטריוקא.<br /> *[[כ&quot;א בטבת]] - הרב [[פרץ מוצקין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> *[[כ&quot;ג בטבת]] - הרב [[נחום לבקובסקי]], [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אירופה]].<br /> *[[כ&quot;ט בטבת]] - הרב [[שמואל דוד ניימרק]], [[חסיד חב&quot;ד]] תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ד בשבט]] - הרב [[יהודה שמוטקין]], בא כוחו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> *[[ט' בניסן]] - הרב [[דוד קוק]], מהפעילים בהברחת יהודים מ[[ברית המועצות]] והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] - [[תש&quot;ז]].<br /> *[[ט' במנחם אב]] - הרב [[משה יאיר וינשטוק]], מקובל [[ירושלים|ירושלמי]].<br /> *[[כ' במנחם אב]] - הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]] - מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> *[[כ&quot;ט במנחם אב]] - הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], [[אדמו&quot;ר]] הראשון לבית סקולן.<br /> *? - הרב [[אברהם סופר]], רב בקורפו, גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5742}}<br /> {{MIHY|תשרי|1981|9|29|1970|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1981|10|29|1970|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1981|11|27|1970|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1981|12|27|1970|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1982|1|25|1971|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1982|2|24|1971|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1982|3|25|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1982|4|24|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1982|5|23|1971|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1982|6|22|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1982|7|21|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1982|8|20|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת ועד תלמידי התמימים תשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%91&diff=817449 2026-01-06T19:21:38Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5742}}<br /> [[קובץ:תשמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ב]]<br /> ראשי התיבות שניתנו לשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הינם: '''ת'''היה '''ש'''נת '''ב'''יאת '''מ'''שיח{{הערה|התועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ג' עמ' 1229}}.<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5742}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[הרבי]] יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; על ידי קניית אות [[ספר תורה הכללי|בספר תורה כללית]] שתכתב לזכותם - וכל אחד ואחת במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> *הרבי מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת [[ספר תורה]] עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.<br /> *הרבי מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת [[תשמ&quot;ב]] היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] - אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> *הרבי הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה, וחילקו לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ביום הולדתו השמונים [[י&quot;א ניסן]]. <br /> *הרבי מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; ([[מלחמת לבנון הראשונה]]) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *הרב [[מאיר ערד]] - ממנהלי [[ישיבת דעת]] ב[[רחובות]], [[משפיע]] בישיבה, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.<br /> * הרב [[נחום סטולין]] - מנהל בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה.<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - שליח ב[[ניו ג'רזי]] ומנהל אתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - משגיח ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *הרב [[לוי יצחק גרונר]] - יו&quot;ר הוצאת ספרים [[מלכות הכתר]] ומנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]] בקהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ושליח הרבי לדוברי העברית בעיר.<br /> *הרב [[מנחם מענדל זקלס]] - שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק שב[[רוסיה]].<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[נחמיה סגל]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[שמואל לובעצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר רואהן בירת חבל נורמנדי שב[[צרפת]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד סערז'י|ישיבת תומכי תמימים סערז'י]] ועורך תורני.<br /> * הרב [[דניאל אש]] הרב דני משפיע רוחני.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ' בחשוון]] - הרב [[איסר קלובגנט]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[י&quot;א בכסלו]] - הרב [[אהרן גופין]], מנהל הראשון של [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[כ' בכסלו]] - הרב [[יוחנן טברסקי]], [[אדמו&quot;ר]] מרחמסטריוקא.<br /> *[[כ&quot;א בטבת]] - הרב [[פרץ מוצקין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> *[[כ&quot;ג בטבת]] - הרב [[נחום לבקובסקי]], [[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אירופה]].<br /> *[[כ&quot;ט בטבת]] - הרב [[שמואל דוד ניימרק]], [[חסיד חב&quot;ד]] תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;ד בשבט]] - הרב [[יהודה שמוטקין]], בא כוחו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> *[[ט' בניסן]] - הרב [[דוד קוק]], מהפעילים בהברחת יהודים מ[[ברית המועצות]] והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] - [[תש&quot;ז]].<br /> *[[ט' במנחם אב]] - הרב [[משה יאיר וינשטוק]], מקובל [[ירושלים|ירושלמי]].<br /> *[[כ' במנחם אב]] - הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]] - מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> *[[כ&quot;ט במנחם אב]] - הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], [[אדמו&quot;ר]] הראשון לבית סקולן.<br /> *? - הרב [[אברהם סופר]], רב בקורפו, גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5742}}<br /> {{MIHY|תשרי|1981|9|29|1970|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1981|10|29|1970|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1981|11|27|1970|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1981|12|27|1970|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1982|1|25|1971|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1982|2|24|1971|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1982|3|25|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1982|4|24|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1982|5|23|1971|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1982|6|22|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1982|7|21|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1982|8|20|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת ועד תלמידי התמימים תשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=817446 2026-01-06T19:17:42Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{חז&quot;ל<br /> |דור=שני ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]<br /> |רבותיו=[[רבה בר אבוה]], [[שמואל]]<br /> |חבריו=[[רב הונא]] ו[[רב חסדא]]<br /> |תלמידיו=[[רבא]]<br /> |בית מדרש=ראש [[ישיבת נהרדעא]]<br /> }}<br /> '''רב נחמן''' בר יעקב (ד' אלפים י-פ) מגדולי ה[[אמוראים]] בדור השני והשלישי של אמוראי בבל, מעמודי התווך של ה[[תלמוד הבבלי]], וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא ([[אגרת רב שרירא גאון]]). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת רב נחמן בר יצחק שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי [[רבא]]. לעומת זאת, לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|1=[[גיטין]] לא ב.}} רב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יצחק.<br /> <br /> רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של [[שמואל]]. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בילדותו, בהיותו כבן שש-שבע, בבית דינו של שמואל‏{{הערה|1=[[בבא מציעא]] טז, ב}} <br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערה|1=[[סוטה]] מט, ב.}} שנינו: &quot;משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני [[ענווה]] דאיכא אנא{{הערה|שאני ענוותן - פרש&quot;י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא&quot;.<br /> <br /> מקשה [[הרבי]]: רב יוסף הוא [[אמורא]], ואיך יכול לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: &quot;לא תיתני ענוה&quot;, &quot;לא תיתני יראת חטא&quot;?<br /> <br /> מסביר הרבי, בהקדם החילוק שבין [[רב יוסף]], ענוה, לרב נחמן- יראת חטא, שרב יוסף, להיותו סגי נהור{{הערה|קידושין לא, א. וש&quot;נ.}}, שיצר הרע פסק ממנו, לא היה שייך לחטא{{הערה|1=ראה ר&quot;ן ו[[רמב&quot;ן]] [[קידושין]] שם. [[לקוטי שיחות]] חלק ה' ע' 138.}}, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; מה שאין כן רב נחמן, מצינו בגמרא{{הערה|שבת קנו, ב ובפרש&quot;י.}} ש&quot;אימיה דר&quot;נ אמרי לה כלדאי{{הערה|חוזים בכוכבים.}} בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא&quot;, ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.{{הערה|הרבי מעיר עוד: ויש לומר, שגם לאחרי שכיסה ראשו שתהיה לו יראת חטא נשאר אצלו הענין ד&quot;גנבא&quot; - בקדושה. וכאמור בהתחלת הסוגיא &quot;האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא.. אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא&quot;, היינו, שמנצל התכונה ד&quot;אשיד דמא&quot; לקדושה}}. <br /> <br /> הכח לזה &quot;דתיהוו עלך אימתא דשמיא&quot;, הוא מרבי: אודות מעלתו של רבי מצינו ש&quot;לא הכניס ידו תחת אבנטו&quot;{{הערה|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש&quot;לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים&quot;{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מכל מקום &quot;בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה&quot;{{הערה|1=[[כתובות]] קד, א.}}. ובכחו של רבי, שכל מציאותו וכל עניניו (גם התחתונים) היו לשמים, נעשה גם אצל רב נחמן הענין דיראת חטא.<br /> <br /> ולכן אמר &quot;לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא&quot; - שבזה לא התכוין לחלוק על דברי התנא (&quot;משמת רבי בטלה יראת חטא&quot;) שללא רבי אין עוד מעלת יראת חטא, כי אם, שהעובדה שיש לו יראת חטא (בכחו של רבי) מוכיחה ש&quot;רבי לא מת&quot;.<br /> <br /> מתורתו; אמר רב נחמן: מרדכי מוכתר בנימוסו היה – מרדכי היה מתפאר בשמותיו. יש המפרשים שהכוונה ב&quot;איש יהודי&quot; היא לשם גדולה או לשם צדיק שאין כמותו בדורו, אך הוא עצמו וגם [[אסתר]] היו משבט בנימין.<br /> {{אמוראים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=817435 2026-01-06T19:12:59Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא ב[[טבריה]]]]<br /> [[קובץ:מצבת רחל (Medium).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת רחל אשת רבי עקיבא]]<br /> '''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו כ[[כלב (בעל חי)|כלב]] היה יוצא כשהוא שבע.<br /> <br /> בספרי הקבלה מובא שרבי עקיבא היה גלגול נשמתו של [[יעקב אבינו]] - וכשם שיעקב רעה את עדרי לבן חותנו לעתיד, כך רועה רבי עקיבא את עדרי חמיו לעתיד. כלבא שבוע (סדר הדורות).<br /> <br /> תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br /> <br /> ==מדריגתו הגבוהה==<br /> כתוב אודות רבי עקיבא{{הערה|1=ראה זוהר (מדרש הנעלם) וירא צח, ב. הערת המו&quot;ל ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/41/319 ספר המאמרים תקס&quot;ו ח&quot;א ע' שיט].}}, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא &quot;בבכי יבואו&quot;, שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק &quot;והנה נער בוכה ותחמול עליו&quot;. והוא בחינת יום הכיפורים, כמו שאמר [[האר&quot;י]] שמי שאינו בוכה בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.<br /> <br /> מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור [[נשמה|נשמות]] גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב&quot;י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש [[נשמה|נשמות]] וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]] מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[תקס&quot;ו]] ח&quot;א, ביאור שני לדרוש על פי יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br /> <br /> מעלתו הייתה עד כדי כך גבוהה, עד שאפילו כש[[הקב&quot;ה]] הראה למשה רבינו את רבי עקיבא, אמר משה לקב&quot;ה: שרבי עקיבא מתאים לתת את התורה בו! ואם כן משה רבנו שמע את אחד התלמידים של רבי עקיבא, שואל את רבו: מאיפה כל ה[[משניות]] האלו (רבי עקיבא היה אב המשנה)? ענה לו רבי עקיבא: &quot;הלכה למשה מסיני&quot; כששמע משה את תשובתו של רבי עקיבא, הסכים לתת את התורה לבני ישראל.<br /> <br /> בהזדמנות, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מפי [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], [[ספר השיחות]] [[תש&quot;ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון &quot;טאלק&quot;{{הערה|ראה ויקרא רבה פל&quot;ד, טז. כלה פ&quot;א. כלה רבתי פ&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==דרך העבודה==<br /> רבי עקיבא סבר שב[[מתן תורה]] היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הנראה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר &quot;מתי יבוא לידי ואקיימנו&quot;. בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר &quot;קדוש הוא לאלוקיו&quot;, ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&amp;hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&amp;pgnum=134 חלק ו'].}}.<br /> רבי עקיבא מוכיח ש[[מגילת אסתר]] נאמרה ברוח הקודש שכן אמרו בגמרא משמו; רבי עקיבא אומר: [[אסתר]] ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (&quot; &quot;אסתר ב טו&quot; &quot;)&quot; &quot;ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה&quot; - ורק ב[[רוח הקודש]] אפשר לדעת שאסתר מצאה חן בעיני כולם.<br /> <br /> ==תלמידי רבי עקיבא==<br /> ארבע ועשרים אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע שנים. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין [[פסח]] ל[[חג השבועות|עצרת]]) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה&quot;, וב[[ל&quot;ג בעומר]] - &quot;פסקו למות&quot;.<br /> <br /> מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ&quot;ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ&quot;ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של &quot;לא נהגו כבוד זה לזה&quot;, כי אם מדרגא לדרגא כו'.<br /> <br /> ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של &quot;פרק אחד&quot; בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ&quot;ד אלף תלמידים בב&quot;א ועד כדי להענש בעונש [[הסתלקות|מיתה]]? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו &quot;כולן מתו&quot; ב&quot;פרק&quot; זה.<br /> <br /> עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של [[אהבת ישראל]] - &quot;ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה&quot;. ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו &quot;לא נהגו כבוד זה לזה&quot; - היפך הענין ד[[אהבת ישראל]] (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?<br /> <br /> מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך &quot;שלא נהגו כבוד זה לזה&quot;, כמאמר חז&quot;ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ&quot;ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבוודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא היה יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה - שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.<br /> <br /> ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה &quot;שלא נהגו כבוד זה לזה&quot;: כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה&quot;טועה&quot; הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.<br /> <br /> יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ&quot;ל של רבי עקיבא שאמר &quot;ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה&quot;: לולא הוראה זו, ייתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot;, לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר &quot;רעך&quot; ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערה|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערה|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&amp;CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] {{חב&quot;ד}}.<br /> <br /> {{ל&quot;ג בעומר}}<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|עקיבא]]<br /> [[קטגוריה:ל&quot;ג בעומר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120|עקיבא]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=817433 2026-01-06T19:10:39Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{שכתוב|סיבה=צריך שכתוב לסגנון מעט יותר אינצקלופדי}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:ALIM0736.JPG|ממוזער|קברו של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]]<br /> '''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו &quot;בור סוד שאינו מאבד טיפה&quot; כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|[[אבות]] ו[[אבות דרבי נתן]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|}}.<br /> <br /> ==תורתו ==<br /> על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי&quot;א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות&quot;ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו &quot;בור סוד שאינו מאבד טיפה&quot;{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. בפתיחת [[פרק שירה]] הובאו דברי רבי אליעזר בשבח העוסק בו שזוכה לישועות כלליות ופרטיות.<br /> מתורתו; רבי אליעזר אומר: [[אסתר]] ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (&quot; &quot;אסתר ו ו&quot; &quot;)&quot; &quot;ויאמר המן בלבו&quot; &quot; - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת מה חשב המן בליבו.<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> הוא היה מתלמידי [[בית שמאי]], ונקרא בכמה מקומות בש&quot;ס &quot;רבי אליעזר השמותי&quot;. סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש&quot;ס{{הערה|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם &quot;תנור של עכנאי&quot;, בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות [[בהמה]] טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרח שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי{{הערה|ראה להלן הערה 6 מלקוטי לוי יצחק.}}.<br /> <br /> הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.<br /> <br /> הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם &quot;אליעזר&quot; היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה|1=לקוטי תורה ל[[האריז&quot;ל]] פ' יתרו, עיי&quot;ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.<br /> <br /> בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה &quot;שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot;. גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון &quot;דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו&quot;דברי&quot; הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - &quot;וחכמים אומרים&quot;, &quot;רבן גמליאל אומר&quot;{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&amp;st=אליעזר+בן+משה&amp;pgnum=71 עמ' סה].}}.<br /> ==בתורת הקבלה==<br /> בחז&quot;ל ב[[ספר הזוהר]] הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו''''{{הערה|בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג.}}.<br /> <br /> והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב ב[[תפילת חנה]] ב[[ספר שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''' - '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[תהילים ק&quot;ג|פרק ק&quot;ג]] ו[[תהילים ק&quot;ד|פרק ק&quot;ד]]) &quot;בָּרְכִי נַפְשִׁי&quot; וְגו''''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21858&amp;st=&amp;pgnum=14 קונטרס 'שם האחד אליעזר'] לרבי דוד לוריא, במבוא ל'פרקי דרבי אליעזר'<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|אליעזר]]<br /> {{תבנית:תנאים}}</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&diff=817416 2026-01-06T18:58:45Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם = רבי טרפון<br /> | השתייכות = בית המדרש בלוד<br /> | רבותיו = רבן [[יוחנן בן זכאי]]<br /> | תלמידיו = [[רבי אלעזר בן מתיא]], [[שמעון בן עזאי]], [[רבי חנינא בן חכינאי]], [[רבי יהודה בר אלעאי]]<br /> | בני דורו = [[רבי עקיבא]]<br /> |התחלת פעילות=דור שני ושלישי ל[[תנאים]]<br /> |סיום פעילות=דור שני ושלישי ל[[תנאים]]}}<br /> ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז&quot;ל בשם &quot;אביהם של כל ישראל&quot;{{הערה|1=[[מסכת מגילה]].}}. <br /> <br /> נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. <br /> <br /> הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנניא]]. <br /> <br /> הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] &quot;הגדול&quot; בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].<br /> <br /> היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות{{הערה|1=עי' ברכות דף כ&quot;ז ואילך.}}, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת הייתה לו.<br /> <br /> יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br /> <br /> ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם{{הערה|1=כרבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.}} נמצא בין עיה&quot;ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.<br /> <br /> ==רבי טרפון באור החסידות==<br /> השם &quot;טרפון&quot; זהו שם בלע&quot;ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא היה נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...<br /> <br /> &quot;והנה, שמו של תנא{{הערה|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע&quot;ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע&quot;ז לקדושה, השם בלע&quot;ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.<br /> <br /> וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.<br /> <br /> ענין זה גם בשם &quot;טרפון&quot; עצמו, &quot;טרפון&quot; הוא גם [[אותיות]] &quot;טרף&quot;, על דרך &quot;בנימין זאב יטרף&quot;{{הערה|1=בראשית מ&quot;ט, כ&quot;ז.}}, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף{{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] חכ&quot;ה עמ' 275.}}, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש&quot;נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&amp;hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&amp;st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&amp;pgnum=344 התוועדויות תש&quot;נ].}}.<br /> ==מתורתו==<br /> נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] &quot;אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני&quot; (תוספתא, פ&quot;ב ה&quot;ח; ירושלמי, פ&quot;ב ה&quot;ד, עג ע&quot;ב; בבלי, כ ע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> הרב [[אליהו שוויכה]], {{קישור חבד און ליין|169965|לדמותם של תנאים בפרקי אבות: רבי טרפון אביהם של כל ישראל||ט&quot;ז סיוון תשפ&quot;ה}}, מתוך הספר 'תנאים ומשנתם'.<br /> <br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טרפון}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=817415 2026-01-06T18:57:52Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]<br /> [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]<br /> '''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.<br /> <br /> בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי &quot;סתם [[ספרא]] - רבי יהודה&quot;; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=103&amp;hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ&quot;א]].}}<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> בירושלמי{{הערה|1=[[מסכת שבת]] פ&quot;ח ה&quot;א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר זאת, כי [[אותיות]] התורה נקראים &quot;בתים&quot;, והם הכלים &quot;לחזות בנועם ה'&quot; שהם האורות שבתוך הכלים.<br /> <br /> למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}<br /> <br /> הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&amp;hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&amp;st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&amp;pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}<br /> <br /> == פסקיו ==<br /> * לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י&quot;ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.<br /> * נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] &quot;אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני&quot; (תוספתא, פ&quot;ב ה&quot;ח; ירושלמי, פ&quot;ב ה&quot;ד, עג ע&quot;ב; בבלי, כ ע&quot;א).<br /> <br /> ==מתורתו באגדה==<br /> רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}}<br /> [[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=817413 2026-01-06T18:56:08Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]<br /> [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]<br /> '''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.<br /> <br /> בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי &quot;סתם [[ספרא]] - רבי יהודה&quot;; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&amp;st=&amp;pgnum=103&amp;hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ&quot;א]].}}<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> בירושלמי{{הערה|1=[[מסכת שבת]] פ&quot;ח ה&quot;א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר זאת, כי [[אותיות]] התורה נקראים &quot;בתים&quot;, והם הכלים &quot;לחזות בנועם ה'&quot; שהם האורות שבתוך הכלים.<br /> <br /> למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}<br /> <br /> הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&amp;hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&amp;st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&amp;pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}<br /> <br /> == פסקיו ==<br /> לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י&quot;ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.<br /> נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] &quot;אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני&quot; (תוספתא, פ&quot;ב ה&quot;ח; ירושלמי, פ&quot;ב ה&quot;ד, עג ע&quot;ב; בבלי, כ ע&quot;א).<br /> <br /> ==מתורתו באגדה==<br /> רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}}<br /> [[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8&diff=817409 2026-01-06T18:52:07Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | תמונה =הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg<br /> | כיתוב =הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס<br /> | רבותיו = [[רבי עקיבא]], [[רבי ישמעאל]]; [[אלישע בן אבויה]], [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]].<br /> | תלמידיו = [[רבי יהודה הנשיא]], [[סומכוס]], [[רבי דוסתאי ברבי ינאי]]<br /> | בני דורו = [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]], [[רבי שמעון]], ואשתו [[ברוריה]]<br /> | בת זוג =ברוריה<br /> | התחלת פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]]<br /> | סיום פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]]<br /> }}<br /> '''רבי מאיר''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, מתלמידי [[רבי עקיבא]], ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. הוא היה צאצא של [[נירון קיסר]] שהתגייר{{הערה|בבלי גיטין נ&quot;ו ע&quot;א.}}.<br /> <br /> ==שמו==<br /> שמו המקורי היה נהוראי {{מקור}}, (או מישא - לגרסה אחרת {{מקור}}), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'{{הערה|בבלי עירובין י&quot;ג ע&quot;ב.}}. אשתו [[ברוריה]], בתו של [[רבי חנינא בן תרדיון]], נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.<br /> <br /> מכונה '''ר' מאיר בעל הנס''' בגלל סיפור ניסי שבו נתפסה אחות של ברוריה על ידי הרומאים והשומר פחד לשחררה. אמר לו ר' מאיר, שכשיצטרך, יאמר &quot;אלוקא דמאיר ענני&quot; וינצל. השומר שחרר אותה וכשבאו לתלותו אמר &quot;אלוקא דמאיר ענני&quot; ועזבו אותו{{הערה|מסכת [[עבודה זרה]], דף י&quot;ח, עמוד א'.}}.<br /> <br /> == מושל משלים ==<br /> <br /> המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה [[המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.<br /> <br /> כאשר נסתלק ה[[תנא]] רבי מאיר, אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה ידע להמשיל משל אמיתי, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שידע{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.<br /> <br /> == כתנות אור ==<br /> <br /> במדרש כתוב כי בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות '''א'''ור בא'{{הערה|בראשית רבה פ&quot;כ סי&quot;ב.}}. [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[[אור תורה]] בראשית עמ' יד.}} שואל על כך: א. למה אמרו בתורתו של ר' מאיר, ולא אמרו &quot;בתורה שכתב ר' מאיר&quot; [כתיב] כתנות אור בא'. ב) אם הוא כפשוטו האיך החליף ר' מאיר ע' בא', הלוא היה ראוי [לו] לראות בספר עזרא{{הערה|נ&quot;א: העזרה.}} שממנו היו מגיהים כל הספקות וחסרות ויתרות. ג) מלבד זאת, קשה על ר' מאיר, שכל התורה ראוי לכתוב על ידו, שעפעפיו יישירו נגדו, והאיך כתב א' במקום ע', ומה גם שפשט התיבה נשתנה. <br /> <br /> המגיד מבאר על פי מאמר רז&quot;ל {{ציטוטון|&quot;לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא [שמו] ר' מאיר שהיה '''מאיר''' עיני חכמים בהלכה, ויש אומרים שהיה נקרא ר' נהוראי וכו'}}&quot;. פירוש הדבר הוא, ששורש נשמתו היה מהשכל הקדום שהחכמה מקבלת הימנו, והיה יכול להאיר ולהנהיר עיני חכמים שהיה שורשם מ[[חכמה]] והוא היה מעולם המשפיע לחכמה. <br /> <br /> תורתו הייתה זכה בלי סיג ושמרים המעורבים, שהם הקושיות והאיבעיות, כידוע ב[[ספר הזוהר]] שהם מ[[סטרא אחרא|סטרא]] של ה&quot;כתנות עור&quot;, שהם ה[[קליפות]], רק תורתו הייתה זכה משורש נשמתו כמובא עליו בגמרא{{הערה|1=[[מסכת מגילה]].}} עפעפיו יישירו נגדו. ולמרות שנאמר בו שהיה מראה מ&quot;ט פנים טהור ומ&quot;ט פנים בהיפך, אין הכונה בכך שהיה לו ספיקות בהלכה, אלא כוונתו הייתה להראות לחכמים שיש לנטות לכאן ולכאן מצד הסברא, והמבין יבין וישכיל ויברור הטוב והאמת והישר. אבל האמת שהייתה תורתו בלי שום סיג ועירוב ובלי שום ספק, ולכך לא אמרו עליו שהיה &quot;מראה לחכמים&quot;, אלא שהיה &quot;מראה&quot; להם שיש דעת נוטה לב' הפנים.<br /> <br /> == חכמתו וקדושתו ==<br /> <br /> בגמרא גם מובא אודותיו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף [[דעת]]ו, שהיא מדריגה התחתונה שבדעתו, ומכאן גודל עומק חכמתו, שהרי אם על סוף דעתו שלו לא היו יכולים להשיגו ולעמוד בו מכל שכן על תחילת דעתו.<br /> <br /> על פי הנ&quot;ל מסביר המגיד את המאמר &quot;בתורתו של ר' מאיר&quot;, על פי מאמר חז&quot;ל{{הערה|1=פ&quot;א ד[[מסכת קידושין]].}} מתחילה נקרא תורת ה' ואחר שעמל האדם נקרא תורתו. על פי זה מובן המאמר &quot;בתורתו&quot; - בלמוד שלמד ר' מאיר, &quot;היה כתוב&quot;, כלומר נחקקו בו הדברים כנתינתו מסיני חקוקים וחרותים על לוח לבו, &quot;כתנות אור&quot; תורתו הייתה קדושה בלי סיג ועירוב.<br /> <br /> ==תוכו אכל קליפתו זרק==<br /> כאשר רבה בר שילא פגש את [[אליהו הנביא]], הוא שאל אותו מה עושה [[הקדוש ברוך הוא]]. השיב לו [[אליהו הנביא]], כי [[הקדוש ברוך הוא]] עוסק בתורתו, ומזכיר את דיעותיהם השונות וחידושי תורתם של התנאים השונים בשמותם, אך את שמו של רבי מאיר לא הזכיר משום שלמד תורה מפי [[אלישע בן אבויה|אחר]], שאל אותו רבה בר שילא: מדוע, הרי רבי מאיר רמון אכל וקליפתו זרק, אמר לו [[אליהו הנביא]]: אכן, עכשיו{{הערה|יש המבארים כי זאת בעקבות אמרתו של רבא בר שילא, שפסק כי מותר היה לרבי מאיר ללמוד תורה מפיו של אחר.}} מזכיר [[הקדוש ברוך הוא]] אמרה מרבי מאיר{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&amp;daf=15b&amp;format=pdf ט&quot;ו ע&quot;ב].}}.<br /> <br /> על אמרה זו {{ציטוטון|רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק}} מקשה המגיד ממזריטש, שהיה לו לומר לפי הסדר הרגיל, שמתחילה קולפין את הקליפה וזורקין ואחר כך נאכל המאכל. מתרץ המגיד שבאמת ר' מאיר לא זרק הקליפה בשעת אכילה, שהיא בשעה שהיה למד תורה מפי אחר, ולמרות שתורתו של אחר הייתה מעורבת ברע, למרות זאת הוא למד ממנו ולא היה לו פחד מחמת הסיגים, כי הוא כבר נתברר ונזדכך מאוד וכבר זרק את הקליפה כשלמד '''מתחילת''' תורתו בכתנות או&quot;ר כנזכר. לכן היה יכול לברר גם כן מתורתו של אחר הטוב מן הרע ו&quot;תוכו אכל&quot;.<br /> ==מדייק בשמא==<br /> מובא עוד בגמרא &quot;ר' מאיר דייק בשמא&quot;, שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב&quot;ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br /> <br /> ==מעלותיו==<br /> *רבי מאיר היה מהחמשה שנסמכו על ידי ר' יהודה בן בבא [סנהדרין יד, א].<br /> <br /> *&quot;סתם מתניתין ר' מאיר&quot; – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא [סנהדרין פו, א].<br /> <br /> *&quot;אמר רבינא: כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה&quot; [סנהדרין כד, א].<br /> <br /> *מעלותיו של רבי מאיר רבות הן, אך צניעותו היא הבולטת במיוחד, כפי שנראה להלן:<br /> *רבי יוסי בן חלפתא היה משבח את רבי מאיר בלשון זו: &quot;אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע&quot; [ירושלמי מועד קטן ג, ה].<br /> <br /> *עליו נאמר: &quot;גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדור של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו&quot; [עירובין יג, ב].<br /> *'משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא' - אינו אלא ר' מאיר ששימש את ר' ישמעאל ואת ר' עקיבא. מתחילה בא לפני ר' עקיבא ולא היה יכול לעמוד בו, בא לפני ר' ישמעאל ושנה משנה, ושוב חזר לפני ר' עקיבא לסבור סברא [עירובין יג, א].<br /> <br /> ==אמרותיו והנהגותיו==<br /> רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך{{הערה|1=[[מסכת אבות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&amp;hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&amp;st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&amp;pgnum=539 פרק ד'].}}.<br /> בימי התנאים קרא רבי מאיר ב[[מגילת אסתר]] מיושב ולא מעומד, כפי שעולה מן המשנה וממעשים שנזכרים בתוספתא ובתלמודים על רבי מאיר שקרא את המגילה &quot;בבית הכנסת בטבעון מיושב&quot; (תוס', פ&quot;ב ה&quot;ה; ירו', פ&quot;ד ה&quot;א, עד ע&quot;ג), ועל מאמציו לקרוא במגילה בשעה שהיה בעסיה ולא מצא בה מגילה כתובה עברית.<br /> <br /> ==תְּפִילָּתוֹ==<br /> מַרְגֶלָא בְּפּוּמֵיה דְּרַבִּי מֵאִיר; '''גְּמוֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, לְדַעַת אֵת דְּרָכַי וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵּי תּוֹרָתִי'''. '''נְצֹּר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ, וְנֶגֶד עֵינֵיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי'''. '''שְׁמֹר פִּיךָ מִכֹּל חֵטְא, וְטַהֵר וְקִדֵּשׁ עַצְמְךָ מְכַל אַשְׁמָה וְעַוֹן, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם''' (מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת תַּלְמוּד בַּבְּלִי, דַּף י&quot;ז עַמּוּד בּ).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|מאיר]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817151 2026-01-06T00:58:34Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>התנא '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;.<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח (ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817150 2026-01-06T00:55:19Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;.<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח (ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817149 2026-01-06T00:50:58Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי (נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;).<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח (ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817148 2026-01-06T00:50:19Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן).<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי (נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;).<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח (ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817147 2026-01-06T00:49:50Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> ==במשנת רבותינו נשיאנו==<br /> על הפסוק &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב&quot;ן)<br /> <br /> בירושלמי (מעשר שני ספ&quot;ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי (נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;).<br /> <br /> ויש לתווך בין שני הפירושים:<br /> <br /> מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין &quot;חלק קומת משיח השייך לנשמתו&quot;. מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח (ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817146 2026-01-06T00:37:57Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817145 2026-01-06T00:37:10Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&diff=817144 2026-01-06T00:36:14Z

<p>אברהם במחזה: יצירת דף חדש</p> <hr /> <div>{{אישיות רבנית<br /> | שם = רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי<br /> | תואר = רבי<br /> | תמונה = <br /> | כיתוב = מתחם הקברים המסורתי של משפחת חלפתא ב[[כפר חנניה]] על יד צומת [[קדרים]]<br /> | שם מלא = ישמעאל בן [[יוסי בן חלפתא|יוסי]] בן [[רבי חלפתא|חלפתא]]<br /> | כינוי = בבלאי, זקן<br /> | תאריך לידה = [[המאה ה-2]]<br /> | מקום לידה = [[פרובינקיה יודיאה]]<br /> | תאריך פטירה = שנות ה-90 של [[המאה ה-2]] (משוער)<br /> | מקום פטירה = [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]]<br /> | מקום קבורה = [[כפר חנניה]] (זיהוי אפשרי מ[[המאה ה-13]]){{הערה|מיקום מדוייק נכנסים ל[[דלתון]] מצפון ל[[צפת]], מכביש 886. נוסעים מזרחה, בצד שמאל, ליד עץ זית, נמצא קברו של רבי ישמעאל}}<br /> | מקום מגורים = [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]<br /> | השתייכות = [[חז&quot;ל]], [[תנאים]], [[תנא ופליג]]<br /> | תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[מדעי הטבע]], [[פתרון חלומות]]<br /> | תפקידים נוספים = רב{{ש}}סוחר [[פשתן]]{{ש}}[[שוטר]] מטעם [[האימפריה הרומית]]{{ש}}[[כהנים|כהן]] (שנוי במחלוקת)<br /> | רבותיו = [[יוסי בן חלפתא]], [[מתיא בן חרש]], [[יהודה בר אילעאי]], [[רבי נתן|נתן הבבלי]], [[יהודה הנשיא]], [[רבי שמעון ברבי|שמעון ברבי]]<br /> | תלמידיו = [[חנינא בר חמא]], [[יהודה הנשיא]], [[רבי שמעון ברבי|שמעון ברבי]], [[רב כהנא (הראשון)|רב כהנא]]<br /> | בני דורו = [[רבי חייא|חייא הגדול]], [[אבא יודן]], [[אלעזר הקפר]], [[פנחס בן יאיר]], [[רבי חמא בר ביסא|חמא בר ביסא]], [[רב הונא]]<br /> | אב = [[יוסי בן חלפתא]]<br /> }}<br /> '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].<br /> <br /> לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].<br /> <br /> ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו &quot;פוסע על ראשי עם קודש&quot; האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.<br /> <br /> הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.<br /> <br /> ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס&quot;ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ&quot;ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.<br /> <br /> ==פסקיו בהלכה==<br /> * כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.<br /> <br /> ==מאמריו באגדה==<br /> מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;<br /> ====במשנה====<br /> * החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.<br /> * אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.<br /> ====ב[[תלמוד בבלי]]====<br /> * אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש&quot;י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:<br /> <br /> * שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.<br /> <br /> * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.<br /> <br /> * אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, &quot;'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''&quot; - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] &quot;'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.<br /> <br /> ====ב[[תלמוד ירושלמי]]====<br /> * כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; &quot;יבוא עלי&quot; חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.<br /> * [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא &quot;רבי&quot; וגם &quot;רבינו הקדוש&quot; החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.<br /> * היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ&quot;ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש&quot;ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת &quot;מרדכי בר יוסף&quot; לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב&quot;ע ב[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב&quot;ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תנאים}}<br /> {{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}<br /> [[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=654005 2024-01-22T21:27:20Z

<p>אברהם במחזה: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מרדכי אליהו<br /> |תמונה=מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס&quot;ו]])<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]<br /> |רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=כללי<br /> }}<br /> [[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]] - [[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]) היה [[רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב&quot;ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.}}, כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי]] ו[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו&quot;ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס&quot;ה]])]]<br /> הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ&quot;ה באדר א']] שנת [[תרפ&quot;ט]] לרב סלמן (מחבר הספר &quot;כרם שלמה&quot;) ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) &quot;ברוך הבא '''הר&quot;ם במז&quot;ל'''&quot; כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז&quot;ל{{הערה|כפי שהר&quot;ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב&quot;ם '''הר&quot;ם במז&quot;ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה&quot;בבא סאלי&quot;).<br /> <br /> ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש&quot;י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ&quot;ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.<br /> <br /> במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.<br /> <br /> ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס&quot;ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ&quot;ה בסיוון]] בשנת [[תש&quot;ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55242 אגו&quot;ח באה&quot;ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב&quot;ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם &quot;אביהם של ישראל&quot; המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.<br /> <br /> ==הקשר עם הרבי==<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב&quot;דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב&quot;ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז&quot;ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר&quot;י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון &quot;מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'&quot;.}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.<br /> <br /> הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר &quot;בצל החכמה&quot; ובסוף [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ&quot;ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.<br /> <br /> הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55247 ידיד אמת לחב&quot;ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב&quot;ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב&quot;דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב&quot;ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב&quot;עיון הלכה&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=15650 אברכי נחלת הר חב&quot;ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.<br /> <br /> לאחר האירוע של [[כ&quot;ז באדר א']] [[תשנ&quot;ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]], ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ&quot;ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ג]] ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[התועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשנ&quot;ג בכפר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===ביקוריו אצל הרבי===<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]<br /> [[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת &quot;ביקור הרבנים הראשיים&quot; והרב אליהו היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.<br /> <br /> ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד&quot;מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו &quot;קול קורא&quot; לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר&quot;א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו&quot;ל של &quot;ויצא יעקב&quot; ירידה לצורך עליה. דברי [[רש&quot;י]] &quot;הנשיא הוא הכל&quot; ולשון [[הרמב&quot;ם]] &quot;לב כל קהל ישראל&quot;. [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה&quot;פ &quot;כי מן המים משיתיהו&quot;. בתורה לא קיים מושג של &quot;דמוקרטיה&quot;. משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז&quot;ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ&quot;נ אחר. סיום ספר ה&quot;עץ חיים&quot; בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך &quot;לסיים בדבר טוב&quot;. ביאור לשון חז&quot;ל &quot;תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח&quot;. מעלת קיבוצם של יהודים &quot;בזעקיך יצילוך קיבוציך&quot;. הצפיה למשיח באופן של &quot;לישועתך קוינו כל היום&quot; ממש. דיון בדברי ה&quot;בן איש חי&quot; שלעת&quot;ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר&quot;ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו&quot;ל. ביאור הענין ד&quot;ישא הוי' פניו אליך&quot;. החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני &quot;הנהגה&quot; והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מחודש טבת תשד&quot;מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב&quot;ד הנ&quot;ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].<br /> <br /> הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - &quot;שככה&quot; בגימטריא &quot;משה&quot;. אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט&quot;א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.<br /> <br /> בביקורו במוסדות חב&quot;ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ&quot;ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ&quot;ה]] ביקר במוסדות חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב&quot;ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ&quot;ו]] בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הגדיר את הרבי &quot;למעלה מ[[מלאך]]&quot; וכך אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=מתוך נאום ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשמ&quot;ו]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.<br /> }}<br /> <br /> ביקורים נוספים היו: ביום [[כ&quot;ז באדר ב']] בשנת [[תשמ&quot;ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון &quot;מבטלין ת&quot;ת למקרא מגילה&quot;. [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. &quot;לב מלכים ביד ה'&quot; האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.<br /> <br /> בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז&quot;ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז&quot;ל על מה שאמר משה רבנו &quot;כחצות&quot;. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב&quot;ם]] &quot;בבהילו יצאנו ממצרים&quot;. לעתיד לבוא &quot;לא במנוסה תצאו&quot;. הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של &quot;וימש חושך&quot;. האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו&quot;ן. הפלאת הענין ש&quot;עוללים ויונקים&quot; ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון &quot;סדרים פומבים&quot; בארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב&quot;ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא&quot;ש]] ש&quot;אין להורות מספר הרמב&quot;ם&quot; אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה &quot;לימוד על מנת להורות&quot;, אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של &quot;חכמה [[בינה]] ודעת&quot; בתחילת ספר &quot;יד החזקה&quot; ובסופו.}}. ביום [[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 &quot;יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא&quot;]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ&quot;ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי&quot;ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]] התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: &quot;לעת&quot;ל משה ואהרון עמהם&quot;. פס&quot;ד כבית שמאי לעת&quot;ל. חיוב קרבנות לעת&quot;ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ&quot;ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען &quot;השיבנו ה' אליך&quot; ו[[הקב&quot;ה]] מבקש &quot;שובו אלי&quot; בתחילה, אבל &quot;אחרי רבים להטות&quot;.}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס&quot;ד [[הרמב&quot;ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ&quot;צ. כוחו של בי&quot;ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב&quot;ה]] על ידי ישראל. אמירת &quot;לשם יחוד&quot; למנהג חב&quot;ד רק פעם אחת ביום (לפני &quot;ברוך שאמר&quot;). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו&quot;ל איך ינהג בענין &quot;ותן טל ומטר&quot;. [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תשנ&quot;ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שליט&quot;א&quot;]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}&quot;. בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב&quot;ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב&quot;צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!&quot; בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].<br /> <br /> {{גלריה מרדכי אליהו}}<br /> <br /> ==תמיכה בפעילות הרבי==<br /> [[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס&quot;ו]])]]<br /> <br /> הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב&quot;דינר&quot; של &quot;ישיבת תומכי תמימים&quot; [[כפר חב&quot;ד]] ב&quot;גני אורנים&quot; תל אביב, [[חנוכה]] תשנ&quot;ב.}}. בשנת תנש&quot;א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י&quot;א ב[[ניסן]] [[תנש&quot;א]] בכפר חב&quot;ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב. מכתבו מיום כ&quot;ג אדר תשנ&quot;ג}}. ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשנ&quot;ה בכפר חב&quot;ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב&quot;ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב&quot;די. ב[[חודש אדר]] [[תנש&quot;א]] במהלך ביקור במוסדות חב&quot;ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. &quot;במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו&quot;ר שליט&quot;א - אתה לומד שם להיות ירא שמים&quot;.<br /> <br /> על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב&quot;ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ&quot;ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב&quot;ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד&quot;א הוסיף ל&quot;חוק לישראל&quot; לימוד רמב&quot;ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב&quot;ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה&quot;בן איש חי&quot; אומר שהרמב&quot;ם הוא &quot;מרא דאתרא&quot; בכל &quot;ערביסטאן&quot; - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תשמ&quot;ה]]}}}}.<br /> <br /> על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ&quot;ק מרן רבנו האדמו&quot;ר שליט&quot;א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח&quot;ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]}}.<br /> <br /> על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש&quot;א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ&quot;ז בשבט]] [[תשמ&quot;ח]] בכינוס &quot;[[הקהל]]&quot; של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב&quot;שבעה&quot;}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: &quot;האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?&quot;. ענה לו הרבי: &quot;לא, אמשיך הלאה&quot;{{הערה|מדבריו ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר &quot;[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]&quot; של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב&quot;ם]] בגדר &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; שבהלכות מלכים.<br /> <br /> ===שלימות הארץ===<br /> הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת &quot;שלום&quot; עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו &quot;היה לא תהיה&quot; ואמר ש&quot;זו גם תפילה וגם בעז&quot;ה קביעת מציאות&quot;. הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==ציטוטים על הרבי==<br /> [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב&quot;ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ&quot;ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> |רוחב=310px<br /> |תוכן=&quot;הכרתי רבנים אדמו&quot;רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.<br /> <br /> &quot;הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..<br /> <br /> &quot;זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא [[זכות אבות]] היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי &quot;תיקון חצות&quot;. ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..<br /> <br /> &quot;צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו &quot;כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה&quot;.<br /> &quot;כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.<br /> }}<br /> הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] אמר:<br /> {{ציטוט|תוכן= כן|<br /> תוכן=<br /> האדמו&quot;ר הגדול הגאון העצום בש&quot;ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו.<br /> }}<br /> באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]]}} אמר:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד&quot;ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.<br /> }}<br /> בהזדמנות אחרת{{הערה|הרב צוריאל בובליל, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 601)}} אמר:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש&quot;ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר&quot;י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.<br /> }}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ&quot;ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ&quot;ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד&quot;ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ&quot;ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.<br /> <br /> ברכתי לאדמו&quot;ר שליט&quot;א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.<br /> }}<br /> <br /> בסיום [[הרמב&quot;ם]] שנת [[תשמ&quot;ט]] בירושלים אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.<br /> <br /> זכיתי להפגש עם האדמו&quot;ר שליט&quot;א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א.<br /> }}<br /> <br /> בסיום [[הרמב&quot;ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] השתתף ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת &quot;איש א-לקים&quot; שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו<br /> }}<br /> <br /> במהלך [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] שהתקיימה ב[[בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהו שר המורשת [[עמיחי אליהו]] ביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|[https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}]}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |תוכן=&quot;אני ואתה תלמידים של [[הרבי]]&quot;.}}<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *רעייתו מרת צביה.<br /> *בנו הרב [[שמואל אליהו]], רבה של צפת.<br /> *בנו הרב יוסף אליהו.<br /> *בנו שלמה בן אליהו.<br /> ==משמשים בקודש==<br /> *הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש&quot;ז אוירבך]].<br /> *הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב&quot;ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].<br /> *[[הרב שמואל זעפרני]], משב&quot;ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).<br /> *הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ&quot;ל לשכתו שנים רבות.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> משנתו ההלכתית היא בדרך כלל נוטה לחומרא וכמנהג המקובלים כפי מנהג יהודי בבל וכמנהג אביו בעל הכרם שלמה, והוא נוטה אחר ספרי ההלכה ההולכים בדרך [[האר&quot;י]] של הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] [[הבן איש חי]] ועוד.<br /> ===ספרי הלכה===<br /> *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.<br /> *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו&quot;ע חלק א' חלק אורח חיים.<br /> *'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].<br /> *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.<br /> *'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו&quot;ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י&quot;ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).<br /> *'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> *'''ספר הלכות קריאה התורה'''.<br /> *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.<br /> *'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.<br /> *'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות &quot;דרכי הלכה&quot; על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.<br /> *'''בין אדם לחברו''' - הלכות.<br /> <br /> ===ספרי שו&quot;ת===<br /> *'''שו&quot;ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש&quot;ן-התשנ&quot;ג.<br /> *'''שו&quot;ת &quot;קול אליהו&quot;''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).<br /> *'''שו&quot;ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).<br /> <br /> ===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===<br /> *'''סידור &quot;שפתי תפתח&quot;''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.<br /> *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.<br /> *'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.<br /> *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).<br /> *'''תהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.<br /> <br /> ===ספרים שונים===<br /> *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.<br /> *'''&quot;דורש טוב לעמו&quot;''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.<br /> *'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''<br /> *'''&quot;קול צופייך&quot;''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53–68.<br /> *הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.<br /> *'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון עם בנו הרב שמואל אליהו, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1863 עמוד 38<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 37–44.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;וידאו<br /> *{{קישור שטורעם|86277|news|וידאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי] במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] (חנוכה תש&quot;נ){{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס&quot;ט)]{{וידאו}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{תמונה}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/629186/ גלריית ענק מהיחידות ההיסטורית של הרב אליהו ע&quot;ה ליל ו' מר-חשוון ה'תשנ&quot;ב]{{תמונה}}{{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/exclusive/957035/ פרסום ראשון: מכתב הרבי מלך המשיח לרב מרדכי אליהו] {{אינפו}}<br /> ;שונות<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/07-06-2020-04-10-20-סיון-להפצה.pdf בעקבות הראשון לציון]''', כתבה במלאת עשור לפטירתו, בתוך [[מגזין עולמות]] סיון ה'תש&quot;פ<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55265 מסכת קשרים מופלאה ● סקירה מקיפה ומרתקת]''' - מתוך [[שמן ששון מחבריך]] - {{תמונה|}} {{אינפו|}}<br /> *[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט].<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י&quot;א באייר תשמ&quot;ט]{{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22395 הרב אליהו: &quot;כיפה עם יחי אדוננו&quot;]{{שמע}}<br /> *[https://chabad.info/moshiach/956092/ הקשר בין הרב מרדכי אליהו לגאולה השלימה] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/145976 תיעוד נדיר: הראשון לציון מקבל את הספר 'שיח שרפי קודש'] {{COL}} {{וידאו}}<br /> * '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו&quot;ת הרב הראשי] {{PDF}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-על-ביקורי-הרב-אליהו-עה-אצל-הרב/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ&quot;ג [[סיוון]] תשע&quot;ה<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד&quot;מ]''', שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/03-06-2021-11-49-47-פנים-החוברת-הראשון-לציון.pdf קול צופיך נשאו קול]''', חשיבות לימוד פנימיות התורה והגאולה - תיעוד שיחותיו של הרבי עם הרב מרדכי אליהו {{PDF}} בהוצאה 'זוהר הגאולה' בעריכת הרב חיים ששון {{אינפו}}<br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] - [[כ&quot;ט אדר]] [[תשנ&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=558580 2022-08-02T04:38:47Z

<p>אברהם במחזה: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> '''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''רַבִּי בֶּרְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר - שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח נמרץ במוסקבה<br /> *חתנו, הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *חתנו, הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ווילנסקי<br /> *חתנו, ר' ברוך נפתלי וילהלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=558579 2022-08-02T04:37:44Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> '''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''רַבִּי בֶּרְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר - שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח נמרץ במוסקבה<br /> *חתנו, הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *חתנו, הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ווילנסקי<br /> *חתנו, ר' ברוך נפתלי וילהלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=558578 2022-08-02T04:36:46Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר]]<br /> '''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''רַבִּי בֶּרְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר - שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח נמרץ במוסקבה<br /> *חתנו, הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *חתנו, הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ווילנסקי<br /> *חתנו, ר' ברוך נפתלי וילהלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=558577 2022-08-02T04:35:01Z

<p>אברהם במחזה: אם כבר ניקוד אז עד הסוף ועד בכלל</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר]]<br /> '''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''רַבִּי בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר - שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח נמרץ במוסקבה<br /> *חתנו, הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *חתנו, הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ווילנסקי<br /> *חתנו, ר' ברוך נפתלי וילהלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=558564 2022-08-02T02:22:57Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר]]<br /> '''הרב שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''רבי ברל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר - שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח נמרץ במוסקבה<br /> *חתנו, הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *חתנו, הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ווילנסקי<br /> *חתנו, ר' ברוך נפתלי וילהלם<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=558563 2022-08-02T02:19:04Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע&quot;מ)]]<br /> [[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע&quot;מ)]]<br /> הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ&quot;א בשבט]] [[תרע&quot;ח]] - [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש&quot;ח]] ועד [[תשל&quot;א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב&quot;ד ב[[ארה&quot;ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ&quot;ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]‏}}.<br /> <br /> לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה &quot;עץ חיים&quot;, שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון &quot;נזר הקודש&quot; (חידושים על [[רמב&quot;ם#חיבורו משנה תורה - &quot;יד החזקה&quot;|משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו &quot;שערי טהרה&quot;, שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]]{{הערה| עליה אין תלמוד ערוך}}, וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ&quot;א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר ה[[תלמוד הירושלמי]].<br /> <br /> נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br /> <br /> בשנים [[ת&quot;ש]] - [[תש&quot;ד]] למד ב[[אוניברסיטה]] העברית.<br /> <br /> ==תקופת שירותו הצבאי==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]], עם פרוץ &quot;המרד הערבי הגדול&quot;, הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br /> <br /> כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש&quot;ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה&quot;ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br /> <br /> כרב הראשי הראשון לצה&quot;ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה&quot;ל]] וקביעת נוסח צה&quot;ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br /> <br /> הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר &quot;הר המריבה&quot; הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה&quot;ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]‏}}.<br /> <br /> באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br /> <br /> הרב גורן השתחרר מצה&quot;ל בשנת [[תשל&quot;א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב [[מרדכי פירון]].<br /> <br /> ==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br /> <br /> הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ&quot;ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br /> <br /> הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ&quot;ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br /> <br /> המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br /> <br /> לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה &quot;גורן&quot;) ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br /> <br /> נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשכ&quot;ג]]<br /> הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר!<br /> <br /> בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של &quot;דבר תורה&quot; למסור לחסידים ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב&quot;ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב&quot;ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br /> <br /> בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב&quot;ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: &quot;מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב&quot;ד&quot;{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב&quot;ד']}}.<br /> <br /> פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק&quot;ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br /> <br /> פעם לאחר שדיבר באירוע מסוים ב[[כפר חב&quot;ד]] שהקמת מדינת ישראל היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר הציג באוזניו הרב דרוקמן את שיטתו של הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב&quot;ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים (מפי הרב דוד מאיר דרוקמן).<br /> <br /> יש להעיר, שבספרו &quot;תורת המדינה&quot; (עמ' 141) מציין הרב גורן את דעתו של הרבי בנושא הנ&quot;ל, וכותב ש&quot;היה לנו בנושא זה ויכוח ארוך עם האדמו&quot;ר מליובאוויץ'&quot;. בספר אחר, הוא מציין: &quot;דנתי בנושא זה &quot;בין כסה לעשור תש&quot;ך&quot; ארוכות וקצרות עם הגה&quot;צ האדמו&quot;ר מלובביץ שליט&quot;א ביחס להגדרת משימת קיבוץ הגלויות של מדינת ישראל כיום, לאור החזון של התורה, הנביאים והכתובים&quot; (תורת המועדים, קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש - מי קודם למי, עמ' 289, מהדורת תשע&quot;א). הוא אף מציין ששוחח עם הרבי במשיך ארבע שעות בנושאים אלה: &quot;היה לי בנושא זה ויכוח ממושך עם האדמו&quot;ר מליובאוויץ'... דנתי איתו בנושא זה במשך ארבע שעות עד לפנות בוקר... אבל, אני נשארתי בדעתי והוא נשאר בדעתו&quot; (מדינת ישראל לפי חזון הנבואה וההלכה, תורת המדינה, עמ' 473, מהדורת תשע&quot;א).<br /> <br /> ===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}<br /> הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי&quot;צ]], והרבי השיב שאנשי חב&quot;ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br /> <br /> בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.<br /> <br /> בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב&quot;ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] ל[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי&quot;צ]] [[ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].<br /> <br /> בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב&quot;ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי&quot;צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב&quot;ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב&quot;ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי&quot;צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי&quot;צ לנסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br /> <br /> כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: &quot;אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו.&quot;{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש&quot;נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br /> <br /> ===מדבריו על הרבי===<br /> [[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י&quot;א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br /> לקראת [[י&quot;א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=&quot;מבית הגנזים&quot;<br /> |תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר&quot;ר מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש יצ&quot;ו...<br /> <br /> זכה האדמו&quot;ר שליט&quot;א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב&quot;ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב&quot;ד...<br /> <br /> בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br /> <br /> '''שלמה גורן'''}}<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוא כתב על הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br /> |תוכן=.. האדמו&quot;ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב&quot;ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב&quot;ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br /> <br /> אין ספק שהאדמו&quot;ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br /> <br /> .. אין ספק שהאדמו&quot;ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br /> <br /> ==פרשת הממזרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br /> <br /> בכסלו [[תשל&quot;ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br /> <br /> [[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br /> <br /> הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל&quot;מצוא היתר&quot; ל&quot;בעיות&quot; הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br /> <br /> הרבי אמר כי השרים ה&quot;דתיים&quot;, שרי המפד&quot;ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br /> <br /> הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&amp;st=&amp;pgnum=29 הפרדס שנה מ&quot;ז עמ' 27].}}.<br /> <br /> ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז&quot;ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br /> <br /> הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ&quot;פריצת דרך&quot; בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז&quot;ר].}}.<br /> <br /> בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב&quot;ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש&quot;לכדי [[ליצנות]] לא הגיע&quot;.<br /> <br /> בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד&quot;ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&amp;st=&amp;pgnum=6 הפרדס שנה מ&quot;ז].}}.<br /> <br /> הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br /> <br /> מאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, (לכאורה לפי המובא בהמשך מובן שהוא הספיק את הקשר הנ&quot;ל עם הרבי ולא חלילה להיפך... ,) אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב&quot;ד (כנ&quot;ל במתן 'כושר'). <br /> יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת &quot;האח והאחות&quot;, שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב (עדות בנו, רמי גורן, ערוץ 7, כ&quot;ה בחשון תשע&quot;ד. מובא במאמר &quot;לדמותו ולזכרו של מו&quot;ר הגר&quot;ש גורן זצ&quot;ל&quot;, אתר ישיבה, שבט תשע&quot;ז). <br /> <br /> הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה&quot;ב]] הוא פתח [[תנ&quot;ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ&quot;ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br /> <br /> ==שלימות הארץ==<br /> <br /> כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים &quot;שטניים&quot; וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br /> <br /> בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|&quot;אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף.&quot;}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br /> <br /> בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי&quot;}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב&quot;ד באילת (תש&quot;נ)]]<br /> אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה &quot;הרב הנזיר&quot;) ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ&quot;ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br /> <br /> בפני מכריה, חסידי [[חב&quot;ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה&quot;ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br /> <br /> הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב&quot;ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב&quot;ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br /> <br /> נפטרה ב[[כ&quot;ה באייר]] [[תשס&quot;ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br /> <br /> חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה&quot;ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש&quot;נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ&quot;ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. <br /> אמנם, פרופ' תמרי הנ&quot;ל מספר על ביקוריו אצל הרבי, ועל כך שהרבי התייחס גם לחותנו: <br /> &quot;בשתי הפעמים הראשונות שנכחתי בהתוועדות דיבר הרבי אודות רופאים. פעם אחת היה זה בחודש אייר. הרב קליין אמר לי שהוא סבור שהשיחות הללו הם בעקבות נוכחותי בהתוועדות. לא האמנתי, טענתי שזה בלתי אפשרי. כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו (שלא כמקובל) ואמר לי: &quot;בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף, ודברים אלה היו מכוונים, ועליך לזוכרם בכל עת&quot;. הרבי הוסיף וביקש: &quot;כשתראה את חותנך (הרב שלמה גורן) תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים&quot;. ברכה מיוחדת ברְכנו הרבי באותה הזדמנות: 'שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה'. ואכן בחודש תשרי תשמ&quot;ח נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה.<br /> כשסיפרתי את הדברים לחותני [הרב גורן] – סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב'יחידות' ומשמיע לרבי מחידושיו, היה הרבי מתבטא: 'בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד' (וכמה פעמים הרבי אכן נעמד...)&quot; (התקשרות, גליון 1008. רועה ישראל, ניצוצי רבי, על פי רשימת הרב יצחק יהודה רוזן, וראה שם את מכתב הרבי לפרופ' תמרי).<br /> <br /> אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב&quot;ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות &quot;אריאל&quot; זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br /> ==ניגונים חסידיים==<br /> הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות [[קבלת שבת]] עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת [[תולדות אהרן]] בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו צריכים לעשות הצנחנים צניחות בצבא בטרם פתיחת המצנח היה רגיל לשורר את שירת הלכה דודי בניגונים חסידים מעוררי לב מתוך התחשבות ובין אדם לחברו בכדי להקל על החיילים את פחד הצניחה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילת הדרך לצנחנים של [[צבא הגנה לישראל]] וכן נוהגים בצבא עד היום לומר את הנוסח שחיבר טרם טיסה וצניחה.<br /> <br /> יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱ־לֹהֵינוּ וֶאֱ־לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצְנִיחֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וּפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב, וּמֵרוּחוֹת מְצוּיוֹת וְשֶאֵינָן מְצוּיוֹת, וּמִכָּל מִינֵי תָּקָּלוֹת בָּאֲוִיר, וּבַנְּחִיתָה, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ.<br /> <br /> כִּי אֵ־ל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵ־ל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה, וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב&quot;ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ&quot;ה]].<br /> * '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת&quot;ש]].<br /> * '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br /> * '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br /> * '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי&quot;ט]].<br /> * '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ&quot;ד]].<br /> * '''מועדי ישראל'''<br /> * '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל&quot;ג]].<br /> * '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ&quot;ב]].<br /> * '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ו]].<br /> * '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br /> * '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ו]].<br /> * '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ח]].<br /> * '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד&quot;ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס&quot;א]].<br /> * '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס&quot;ה]]<br /> * '''הירושלמי והגר&quot;א''': על חידושי והגהות ה[[גר&quot;א]].<br /> * '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ&quot;א]].<br /> ==מציבתו==<br /> מנוחתו כבוד בהר הזיתים. נוסח מציבתו;<br /> '''פה גנוז שר התורה''', גאון ההלכה, בקי וחריף בנגלה ובנסתר, מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי, מרן הרב שלמה גורן נבג&quot;מ בן הרה&quot;ג אברהם גורונצ'יק זכר צדיק לברכה, מכונן הרבנות הצבאית, אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל, הרב הראשי וראב&quot;ד לתל-אביב יפו, הרב הראשי וראש הרבנים לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מחדש האידרא רבה בשערי הר הבית, משיב מלחמה ספרא וסייפא, לוחם לקוממיות ישראל ברוח התורה, עושה חסד עם החיים ועם המתים, עלה השמימה בליל [[שבת קודש]], לסדר '''נשיא אלקים אתה בתוכנו''', כ&quot;ד במרחשון תשנ&quot;ה, תנצב&quot;ה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[פרשת הממזרים]]<br /> * [[מלחמת ששת הימים]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב שלמה גורן - בעריכת אבי רט (הוצאת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=558390 2022-08-01T13:36:30Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש&quot;ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br /> [[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br /> [[קובץ:אדלשטיין בלשכתו.jpg|מרכז|ממוזער| יולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת שנים רבות מאחוריו דגל ישראל]]<br /> [[קובץ:יאיר לפיד 2.jpg|250px|ממוזער|יאיר לפיד ראש ממשלת המעבר ה14 כשלצידו דגל ישראל של מדינת ישראל]]<br /> [[קובץ:682px-IDF new.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל צה&quot;ל של מדינת ישראל המשולב מסמלה של 'ההגנה' בו מוצג חרב המלופפת בענף עץ זית, המסמל את המלחמה עם הכמיהה לשלום, הממוסגרת בתוך סמל בדוגמת [[מגן דוד]]]]<br /> <br /> ==היחס למדינה==<br /> ===שלילית עצם קיום המדינה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=קיום מדינה יהודית<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ&quot;ז - שנת תש&quot;כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br /> |תוכן=<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה &quot;דיפלומטי&quot; שאינו עונה על השאלה...<br /> <br /> על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br /> <br /> על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: &quot;מדינה של יהודים&quot; גרידא, או &quot;מדינה יהודית&quot;. אם תהי' זו &quot;מדינה של יהודים&quot; בלבד - הרי אינה אלא מדינה &quot;לוונטינית&quot; נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה &quot;מדינה יהודית&quot; - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' &quot;מדינה יהודית&quot;, המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה &quot;נורמלית&quot;, שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל &quot;מדינה יהודית&quot;, מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}<br /> <br /> רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br /> *טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב&quot;ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;.}}<br /> *חשש משום התבוללות, לדעת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש&quot;כל דתם היא לאומיות&quot;. דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש&quot;ג]] עסק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br /> *אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה &quot;פיתרון לבעיית היהודים&quot;{{הערה|ע&quot;פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :&quot;לשנות את מהותו של כלל ישראל!&quot;, בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:&quot;מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...&quot; (עדות א. גיטלין (=הרב אוריאל צימר) כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: &quot;כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו&quot;רק בדם תהיה לנו הארץ..&quot; על הוגי הציונות כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י&quot;ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח&quot;ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח&quot;ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת &quot;התקווה&quot; אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br /> *בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד&quot;ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב&quot;ה}}<br /> <br /> בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br /> <br /> למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש&quot;ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר &quot;[[בין אור לחושך]]&quot; עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא &quot;דה פקטו&quot; (=בפועל) ולא &quot;דה יורה&quot; (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב&quot;ד]], גליון 11 (קיץ התשס&quot;ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע&quot;ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד&quot;ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br /> <br /> מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;ע&quot;פ שו&quot;ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס&quot;ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!&quot;|מקור=מוצאי ש&quot;פ האזינו י&quot;ג תשרי תשל&quot;ט}}}}.<br /> <br /> כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה&quot;ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן &quot;מעשה שטן&quot; ולא ניסים.<br /> <br /> ===ציונות דתית===<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br /> הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|&quot;כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח&quot;ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע&quot;ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ&quot;צ|תורה ומצוות}}...&quot; (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: &quot;הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&quot;ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת &quot;אתחלתא דגאולה&quot; - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע&quot;ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג&quot;כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל&quot;, (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br /> <br /> אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1=&quot;בסוד שיח&quot; - הוצאת ופרצת, [[תנש&quot;א]] (על פי [[יחידות]] כ&quot;ח אדר תשכ&quot;ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש&quot;ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי&quot;ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי&quot;ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ&quot;ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br /> <br /> משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע&quot;ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ו|תניא פרק מ&quot;ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&amp;search=העצמאות חלק י&quot;א] ע' פ&quot;ה}}<br /> <br /> ==יום העצמאות==<br /> [[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br /> <br /> הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי &quot;כוחי ועוצם ידי&quot; שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של &quot;כחי ועוצם ידי&quot; (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי &quot;יד ה' הייתה זאת&quot;, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת&quot;ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&amp;search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br /> <br /> לאחר [[ה' אייר]] [[תש&quot;ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו&quot;ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע&quot;א}}.}}.<br /> <br /> לקראת חגיגות &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שנת [[תשע&quot;א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br /> <br /> הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב&quot;ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב&quot;ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61346 רבני חב&quot;ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: &quot;הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> ===תארי המדינה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br /> הרבי הסתייג משימוש בשם &quot;מדינת ישראל&quot; והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ&quot;ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br /> <br /> הרבי גם הסתייג משימוש בתואר &quot;נשיא המדינה&quot;, ולחילופין השתמש במונח &quot;[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]&quot; ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br /> <br /> ==שר בממשלה==<br /> [[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br /> {{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br /> לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br /> <br /> הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ&quot;א}}, &quot;כמנקה רחובות&quot;).<br /> <br /> אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br /> [[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br /> <br /> ===הקמת המדינה===<br /> עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br /> <br /> {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br /> <br /> אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל&quot;אגודת ישראל&quot; ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br /> <br /> אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות הצבעת ה[[או&quot;ם]] ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תש&quot;ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ&quot;ל והלח&quot;י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ח]] - [[תש&quot;כ]]===<br /> *הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תש&quot;ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי&quot;צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br /> *בשנת [[תש&quot;ט]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הישוב החבד&quot;י [[כפר חב&quot;ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br /> *בשנת [[תשי&quot;ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז&quot;ר|מר שז&quot;ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב&quot;ד]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;כ]] - [[תש&quot;ל]]===<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ג]] מר [[שז&quot;ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;ל]] - [[תש&quot;מ]]===<br /> *בשנת תש&quot;ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;מ]] - [[תש&quot;נ]] ===<br /> *בשנת [[תשמ&quot;א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br /> *בשנת מ&quot;ב הרבי מעורר שחיילי צה&quot;ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ&quot;ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br /> *בשנת [[תש&quot;נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;נ]] - [[תש&quot;ס]]===<br /> *בשנת [[תנש&quot;א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br /> *בשנת תשנ&quot;ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ס]] - [[תש&quot;ע]]===<br /> *בשנת תש&quot;ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br /> *בשנת תשס&quot;ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ע]] - [[תש&quot;פ]]===<br /> *בשנת [[תשע&quot;ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;פ]] - תש&quot;צ===<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשפ&quot;ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב&quot;ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=558389 2022-08-01T13:34:40Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש&quot;ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br /> [[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br /> [[קובץ:אדלשטיין בלשכתו.jpg|מרכז|ממוזער| יולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת שנים רבות מאחוריו דגל ישראל]]<br /> [[קובץ:682px-IDF new.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל צה&quot;ל של מדינת ישראל המשולב מסמלה של 'ההגנה' בו מוצג חרב המלופפת בענף עץ זית, המסמל את המלחמה עם הכמיהה לשלום, הממוסגרת בתוך סמל בדוגמת [[מגן דוד]]]]<br /> <br /> ==היחס למדינה==<br /> ===שלילית עצם קיום המדינה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=קיום מדינה יהודית<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ&quot;ז - שנת תש&quot;כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br /> |תוכן=<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה &quot;דיפלומטי&quot; שאינו עונה על השאלה...<br /> <br /> על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br /> <br /> על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: &quot;מדינה של יהודים&quot; גרידא, או &quot;מדינה יהודית&quot;. אם תהי' זו &quot;מדינה של יהודים&quot; בלבד - הרי אינה אלא מדינה &quot;לוונטינית&quot; נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה &quot;מדינה יהודית&quot; - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' &quot;מדינה יהודית&quot;, המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה &quot;נורמלית&quot;, שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל &quot;מדינה יהודית&quot;, מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}<br /> <br /> רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br /> *טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב&quot;ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;.}}<br /> *חשש משום התבוללות, לדעת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש&quot;כל דתם היא לאומיות&quot;. דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש&quot;ג]] עסק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br /> *אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה &quot;פיתרון לבעיית היהודים&quot;{{הערה|ע&quot;פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :&quot;לשנות את מהותו של כלל ישראל!&quot;, בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:&quot;מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...&quot; (עדות א. גיטלין (=הרב אוריאל צימר) כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: &quot;כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו&quot;רק בדם תהיה לנו הארץ..&quot; על הוגי הציונות כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י&quot;ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח&quot;ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח&quot;ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת &quot;התקווה&quot; אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br /> *בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד&quot;ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב&quot;ה}}<br /> <br /> בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br /> <br /> למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש&quot;ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר &quot;[[בין אור לחושך]]&quot; עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא &quot;דה פקטו&quot; (=בפועל) ולא &quot;דה יורה&quot; (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב&quot;ד]], גליון 11 (קיץ התשס&quot;ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע&quot;ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד&quot;ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br /> <br /> מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;ע&quot;פ שו&quot;ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס&quot;ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!&quot;|מקור=מוצאי ש&quot;פ האזינו י&quot;ג תשרי תשל&quot;ט}}}}.<br /> <br /> כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה&quot;ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן &quot;מעשה שטן&quot; ולא ניסים.<br /> <br /> ===ציונות דתית===<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br /> הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|&quot;כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח&quot;ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע&quot;ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ&quot;צ|תורה ומצוות}}...&quot; (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: &quot;הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&quot;ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת &quot;אתחלתא דגאולה&quot; - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע&quot;ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג&quot;כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל&quot;, (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br /> <br /> אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1=&quot;בסוד שיח&quot; - הוצאת ופרצת, [[תנש&quot;א]] (על פי [[יחידות]] כ&quot;ח אדר תשכ&quot;ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש&quot;ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי&quot;ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי&quot;ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ&quot;ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br /> <br /> משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע&quot;ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ו|תניא פרק מ&quot;ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&amp;search=העצמאות חלק י&quot;א] ע' פ&quot;ה}}<br /> <br /> ==יום העצמאות==<br /> [[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br /> <br /> הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי &quot;כוחי ועוצם ידי&quot; שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של &quot;כחי ועוצם ידי&quot; (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי &quot;יד ה' הייתה זאת&quot;, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת&quot;ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&amp;search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br /> <br /> לאחר [[ה' אייר]] [[תש&quot;ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו&quot;ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע&quot;א}}.}}.<br /> <br /> לקראת חגיגות &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שנת [[תשע&quot;א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br /> <br /> הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב&quot;ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב&quot;ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61346 רבני חב&quot;ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: &quot;הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> ===תארי המדינה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br /> הרבי הסתייג משימוש בשם &quot;מדינת ישראל&quot; והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ&quot;ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br /> <br /> הרבי גם הסתייג משימוש בתואר &quot;נשיא המדינה&quot;, ולחילופין השתמש במונח &quot;[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]&quot; ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br /> <br /> ==שר בממשלה==<br /> [[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br /> {{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br /> לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br /> <br /> הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ&quot;א}}, &quot;כמנקה רחובות&quot;).<br /> <br /> אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br /> [[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br /> <br /> ===הקמת המדינה===<br /> עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br /> <br /> {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br /> <br /> אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל&quot;אגודת ישראל&quot; ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br /> <br /> אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות הצבעת ה[[או&quot;ם]] ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תש&quot;ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ&quot;ל והלח&quot;י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ח]] - [[תש&quot;כ]]===<br /> *הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תש&quot;ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי&quot;צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br /> *בשנת [[תש&quot;ט]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הישוב החבד&quot;י [[כפר חב&quot;ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br /> *בשנת [[תשי&quot;ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז&quot;ר|מר שז&quot;ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב&quot;ד]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;כ]] - [[תש&quot;ל]]===<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ג]] מר [[שז&quot;ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;ל]] - [[תש&quot;מ]]===<br /> *בשנת תש&quot;ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;מ]] - [[תש&quot;נ]] ===<br /> *בשנת [[תשמ&quot;א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br /> *בשנת מ&quot;ב הרבי מעורר שחיילי צה&quot;ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ&quot;ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br /> *בשנת [[תש&quot;נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;נ]] - [[תש&quot;ס]]===<br /> *בשנת [[תנש&quot;א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br /> *בשנת תשנ&quot;ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ס]] - [[תש&quot;ע]]===<br /> *בשנת תש&quot;ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br /> *בשנת תשס&quot;ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ע]] - [[תש&quot;פ]]===<br /> *בשנת [[תשע&quot;ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;פ]] - תש&quot;צ===<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשפ&quot;ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב&quot;ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=558388 2022-08-01T13:27:05Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש&quot;ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br /> [[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br /> [[קובץ:אדלשטיין בלשכתו.jpg|מרכז|ממוזער| יולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת שנים רבות מאחוריו דגל ישראל]]<br /> ==היחס למדינה==<br /> ===שלילית עצם קיום המדינה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=קיום מדינה יהודית<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ&quot;ז - שנת תש&quot;כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br /> |תוכן=<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה &quot;דיפלומטי&quot; שאינו עונה על השאלה...<br /> <br /> על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br /> <br /> על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: &quot;מדינה של יהודים&quot; גרידא, או &quot;מדינה יהודית&quot;. אם תהי' זו &quot;מדינה של יהודים&quot; בלבד - הרי אינה אלא מדינה &quot;לוונטינית&quot; נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה &quot;מדינה יהודית&quot; - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' &quot;מדינה יהודית&quot;, המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה &quot;נורמלית&quot;, שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל &quot;מדינה יהודית&quot;, מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}<br /> <br /> רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br /> *טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב&quot;ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;.}}<br /> *חשש משום התבוללות, לדעת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש&quot;כל דתם היא לאומיות&quot;. דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש&quot;ג]] עסק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br /> *אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה &quot;פיתרון לבעיית היהודים&quot;{{הערה|ע&quot;פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :&quot;לשנות את מהותו של כלל ישראל!&quot;, בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:&quot;מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...&quot; (עדות א. גיטלין (=הרב אוריאל צימר) כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: &quot;כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו&quot;רק בדם תהיה לנו הארץ..&quot; על הוגי הציונות כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י&quot;ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח&quot;ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח&quot;ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת &quot;התקווה&quot; אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br /> *בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד&quot;ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב&quot;ה}}<br /> <br /> בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br /> <br /> למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש&quot;ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר &quot;[[בין אור לחושך]]&quot; עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא &quot;דה פקטו&quot; (=בפועל) ולא &quot;דה יורה&quot; (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב&quot;ד]], גליון 11 (קיץ התשס&quot;ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע&quot;ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד&quot;ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br /> <br /> מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;ע&quot;פ שו&quot;ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס&quot;ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!&quot;|מקור=מוצאי ש&quot;פ האזינו י&quot;ג תשרי תשל&quot;ט}}}}.<br /> <br /> כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה&quot;ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן &quot;מעשה שטן&quot; ולא ניסים.<br /> <br /> ===ציונות דתית===<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br /> הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|&quot;כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח&quot;ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע&quot;ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ&quot;צ|תורה ומצוות}}...&quot; (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: &quot;הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ&quot;ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת &quot;אתחלתא דגאולה&quot; - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע&quot;ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה&quot;ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת&quot;ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג&quot;כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ&quot;ל&quot;, (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br /> <br /> אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1=&quot;בסוד שיח&quot; - הוצאת ופרצת, [[תנש&quot;א]] (על פי [[יחידות]] כ&quot;ח אדר תשכ&quot;ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש&quot;ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי&quot;ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי&quot;ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ&quot;ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br /> <br /> משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע&quot;ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ו|תניא פרק מ&quot;ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&amp;search=העצמאות חלק י&quot;א] ע' פ&quot;ה}}<br /> <br /> ==יום העצמאות==<br /> [[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br /> <br /> הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי &quot;כוחי ועוצם ידי&quot; שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של &quot;כחי ועוצם ידי&quot; (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי &quot;יד ה' הייתה זאת&quot;, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת&quot;ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&amp;search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br /> <br /> לאחר [[ה' אייר]] [[תש&quot;ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו&quot;ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע&quot;א}}.}}.<br /> <br /> לקראת חגיגות &quot;[[יום העצמאות]]&quot; שנת [[תשע&quot;א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br /> <br /> הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב&quot;ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב&quot;ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61346 רבני חב&quot;ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: &quot;הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> ===תארי המדינה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br /> הרבי הסתייג משימוש בשם &quot;מדינת ישראל&quot; והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ&quot;ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br /> <br /> הרבי גם הסתייג משימוש בתואר &quot;נשיא המדינה&quot;, ולחילופין השתמש במונח &quot;[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]&quot; ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br /> <br /> ==שר בממשלה==<br /> [[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br /> {{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br /> לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br /> <br /> הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ&quot;א}}, &quot;כמנקה רחובות&quot;).<br /> <br /> אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br /> [[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br /> <br /> ===הקמת המדינה===<br /> עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br /> <br /> {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br /> <br /> אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב&quot;ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים&quot;{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל&quot;אגודת ישראל&quot; ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br /> <br /> אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות הצבעת ה[[או&quot;ם]] ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תש&quot;ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ&quot;ל והלח&quot;י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ח]] - [[תש&quot;כ]]===<br /> *הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ&quot;ד בטבת]] [[תש&quot;ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי&quot;צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br /> *בשנת [[תש&quot;ט]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הישוב החבד&quot;י [[כפר חב&quot;ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br /> *בשנת [[תשי&quot;ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז&quot;ר|מר שז&quot;ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב&quot;ד]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשט&quot;ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;כ]] - [[תש&quot;ל]]===<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ג]] מר [[שז&quot;ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br /> *בשנת [[תשכ&quot;ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;ל]] - [[תש&quot;מ]]===<br /> *בשנת תש&quot;ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br /> *בשנת [[תשל&quot;ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;מ]] - [[תש&quot;נ]] ===<br /> *בשנת [[תשמ&quot;א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br /> *בשנת מ&quot;ב הרבי מעורר שחיילי צה&quot;ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשמ&quot;ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ&quot;ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br /> *בשנת [[תש&quot;נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;נ]] - [[תש&quot;ס]]===<br /> *בשנת [[תנש&quot;א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br /> *בשנת תשנ&quot;ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ס]] - [[תש&quot;ע]]===<br /> *בשנת תש&quot;ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br /> *בשנת תשס&quot;ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת [[תשס&quot;ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ===[[תש&quot;ע]] - [[תש&quot;פ]]===<br /> *בשנת [[תשע&quot;ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;פ]] - תש&quot;צ===<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br /> *בשנת תשפ&quot;א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br /> *בשנת [[תשפ&quot;ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב&quot;ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=557129 2022-07-26T16:16:41Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חלקת חבד בהר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על חלק מחלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]]<br /> '''חלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]]''' הינה שטח אדמה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], המשמש את הקהילה החב&quot;דית מזה 150 שנה. במרכז החלקה מוקמת &quot;חלקת הרבנים&quot;.<br /> <br /> ==תולדות בית העלמין בהר הזיתים==<br /> ההתיישבות החב&quot;דית ב[[ארץ ישראל]] החלה בעיקר בעיר הקודש [[צפת]], ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תקצ&quot;ו]], החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב ב[[ירושלים]], והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> [[קובץ:הר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הר הזיתים]]<br /> בראשית ההתיישבות החב&quot;דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת '[[כולל חסידים]]', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות.<br /> <br /> עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה&quot;תורת חסד&quot;, נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את '[[כולל חב&quot;ד]]'{{הערה|1=הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב&quot;ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראה בהרחבה בספר [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.<br /> <br /> במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב&quot;ד', בשנת [[תרל&quot;ט]] הפסיקו חסידי חב&quot;ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל.<br /> <br /> החלקה נשארה בבעלותו של 'כולל חב&quot;ד' לאורך כל השנים, והנהלת הכולל דאגה לתחזוקה באופן שוטף.<br /> <br /> בזמן השלטון הירדני בתקופה שקדמה לכינונה של [[מדינת ישראל]], ביצעו הערבים הרס רב בבית העלמין היהודי, ופגעו גם במצבות שבחלקת חב&quot;ד. כאשר חזר השטח להיות בשליטה יהודית בשנת [[תשכ&quot;ז]], פעלו אנשי הכולל לשיקום המקום, ולזיהוי המצבות המחוללות. בהמשך, הוקם בתוך החלקה מבנה קטן של קבר אחים, בו כונסו כל שברי המצבות שלא נודע להיכן הם שייכות.<br /> <br /> עוד קודם לכן, בשנת [[תש&quot;ח]] התמלאה חלקת הקבורה של כולל חב&quot;ד, ובהוראתו של הרב הגאון [[אברהם חיים נאה]] שכיהן באותה עת כראש הכולל - נרכשה חלקת אדמה חדשה, אך השימוש בפועל בחלקה זו החל רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] יזם 'כולל חב&quot;ד' בשיתוף עם 'הרשות לפיתוח ירושלים' שיפוץ קברים עתיקים במהלכו שופצו מעל ל-1000 מצבות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות [[ברזל]] לנוחות העולים על הקברים.<br /> <br /> ==הקבורה בהר הזיתים==<br /> לקבורה ב[[הר הזיתים]] מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ועל פי המדרש, עתידים כל ה[[נשמה|נשמות]] לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם{{הערה|1=ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: &quot;[[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת [[הר הזיתים]] שבירושלים, ו[[הקב&quot;ה]] עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על [[הר הזיתים]] אשר על פני [[ירושלים]] מקדם ונבקע הר הזיתים&quot;.}}.<br /> <br /> הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא.<br /> <br /> ==מעלה זיתים==<br /> בסביבות שנת [[תרמ&quot;ג]] קנתה הנהלת 'כולל חב&quot;ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב&quot;ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה.<br /> <br /> בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת [[אוניברסיטה]] נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת [[תשמ&quot;ד]] לבעלות 'כולל חב&quot;ד'{{הערה|1=עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.}}.<br /> <br /> נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב [[נועם ישראל הרפז]].<br /> == סגולות הקבורה בהר הזיתים על פי המדרש ==<br /> על פי ה[[מדרש]], הנקברים על הר הזיתים אינם סובלים מ[[רימה|תולעים]] האוכלות את הבשר ה[[רקבון גופה|נרקב]], ופטורים מ&quot;[[חיבוט הקבר]]&quot;{{הערה|1=[[זאב וילנאי]], '''ירושלים – העיר העתיקה וסביבתה''', ירושלים: הוצאת אחיעבר, 1970 (להלן: וילנאי, '''ירושלים'''), עמ' 320.}}. עוד על פי המדרש, הנקברים בהר הזיתים פטורים מ&quot;[[גלגול מחילות]]&quot; – גלגול הגוף בבטן האדמה מ[[גלות (יהדות)|ארצות הגולה]] אל ירושלים בואכה הר הבית בעת תחיית המתים. שנאמר: &quot;הקדוש ברוך הוא עושה להם מחילים מחילים מלמטה והם מחלדין בהם, עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים והקדוש ברוך הוא עומד עליו, והוא נבקע להם והם עולים מתוכו&quot;.{{הערה|1=[[פסיקתא רבתי]] ל&quot;א, עמוד קמ&quot;ז.}}<br /> <br /> שקיות עם [[אדמה|עפר]] מהר הזיתים נשלחו אל [[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות]] בגולה, והעפר פוזר על קבריהם או על [[תכריכים|תכריכיהם]] של הנפטרים. לדוגמה יהודי שנפטר ב[[הונגריה]] ציווה על בני משפחתו: &quot;וגם מונח בתוך הפאפיר אצל התכריכים וכתוב עליו 'אדמה מארץ הקודש' מה שהביא לי הרב מוהר&quot;ר עובדיה, והבטיח לי שהוא מהר הזיתים מירושלים. ואותו ארץ יפזר עלי בקברי, בקדקודי ובכל גופי, ועד רגלי ועד בכלל.&quot;{{הערה|1=[[אריה ליב פרומקין]] (ערך: [[אליעזר ריבלין (סופר)|אליעזר ריבלין]]), '''תולדות חכמי ירושלים''', ג', עמ' 25.}}<br /> <br /> ==אנשים הטמונים בחלקת חב&quot;ד==<br /> בחלקה טמונים חשובי ה[[חסידים]] לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב&quot;דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים.<br /> להלן רשימה חלקית:<br /> ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בחלקת חב&quot;ד]]<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *[[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה'תורת חסד'.<br /> *[[ברוך מרדכי אטינגר|ברוך מרדכי מבאברויסק]].<br /> *[[דוד צבי הירש חן]] - רבה של העיר [[צ'רניגוב]].<br /> *[[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br /> *[[זאב דב סלונים]].<br /> *[[מנחם מענדל נאה]].<br /> *[[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] - רב בעיר שירקא.<br /> *[[מנחם מענדל קופרשטוך]] - רב ה[[עיירה]] [[פסטוב]] ו[[גלובוקע]].<br /> *[[ישראל נח דוכמן]].<br /> *[[אליעזר מישולובין]] - מקהילת חב&quot;ד ב[[סמרקנד]].<br /> *[[חיים אליהו מישולובין]].<br /> *[[חיים שלום סגל]].<br /> *[[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> *[[סעדיה ליברוב]] - שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]], ולאחר מכן ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]].<br /> *[[יעקב לנדא]] - [[שמש]] ו[[רב מורה הוראה]] בחצרו של [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> *[[ניסן נמנוב]] - מנהל רוחני ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *[[ישראל נח בלניצקי]] - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.<br /> *[[שניאור זלמן גרליק]] - רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[נחום טרבניק]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד [[ברינוא]], לאחר מכן [[ר&quot;מ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|בישיבה המרכזית בכפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ד]] רבה של כפר חב&quot;ד.<br /> *[[אברהם גודין]].<br /> *[[צבי הבר]] - שליח הרבי ל[[רומניה]], לאחר מכן [[משפיע]] בקהילות חב&quot;ד [[תל אביב]] ו[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[דובער חן]].<br /> *[[משה ניסילביץ']].<br /> *[[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br /> *[[בן ציון ליפסקר]] - רב קהילת חב&quot;ד [[ערד]].<br /> *[[ישראל ליפסקר]]<br /> *[[שלום דובער ליפשיץ]] - רב קהילת חב&quot;ד [[רמת גן]] ויו&quot;ר ארגון [[יד לאחים]].<br /> *[[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - שלוחי הרבי ל[[מומביי]], [[הודו]]. נרצחו על קידוש השם ב[[א' כסלו]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[חיים משה אלפרוביץ]].<br /> *[[בן ציון שם טוב]].<br /> *[[נחום גולדשמיד]].<br /> *[[משה ליפא רבינוביץ]].<br /> *[[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[נהריה]] ומנכ&quot;ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].<br /> *[[מוטי גל]] - [[שליח]] הרבי ב[[רמת גן]].<br /> *[[ישעיה וייס]].<br /> *[[דובער משה שמוטקין]] - מייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> *הרב[[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבות [[תומכי תמימים]] [[תורת אמת]] [[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]<br /> *הרב [[אליעזר ננס]].<br /> *הרב [[משה שייקביץ]] - שליח הרבי ל[[מילאנו]] איטליה<br /> *הרב [[דובער שייקביץ]] - מוותיקי המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> == חסידי חב&quot;ד הטמונים בשאר החלקים בהר ==<br /> ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בשאר חלקי ההר]]<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]<br /> * [[שלום דובער רסקין]]<br /> * [[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> * [[יעקב אלשביץ]]<br /> *[[אברהם זלצמן]] - בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וראש כולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * [[צבי הירש ליפש]]<br /> * [[משה מיכלשוילי]] - רבם של יהודי גרוזיה<br /> * [[ראובן דובער נפרסטק]]<br /> * [[רפאל צמח חודיידטוב]]<br /> * [[שלום בער אייכהורן]]<br /> * [[מרדכי צבי אלפנביין]]<br /> * [[שמואל ברזין]]<br /> * [[יהודה אריה לייב ברזין]]<br /> * [[שמואל גרונם גרינברג]]<br /> * [[יצחק מאיר גרינברג]]<br /> }}<br /> <br /> ;אישים נוספים:<br /> *[[ישראל זיסל דבורץ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *פנחס בן-צבי גרייבסקי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36590&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= אבני זכרון כרך י&quot;ב], רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של &quot;עדת החסידים אנשי כולל חב&quot;ד, [[תרל&quot;ח]] - תרפ&quot;ט&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=37498 נחנכה חלקה חדשה בהר הזיתים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=16590 זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב&quot;ד נותצו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=557128 2022-07-26T16:15:01Z

<p>אברהם במחזה: /* מעלה זיתים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלקת חבד בהר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על חלק מחלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]]<br /> '''חלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]]''' הינה שטח אדמה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], המשמש את הקהילה החב&quot;דית מזה 150 שנה. במרכז החלקה מוקמת &quot;חלקת הרבנים&quot;.<br /> <br /> ==תולדות בית העלמין בהר הזיתים==<br /> ההתיישבות החב&quot;דית ב[[ארץ ישראל]] החלה בעיקר בעיר הקודש [[צפת]], ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תקצ&quot;ו]], החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב ב[[ירושלים]], והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב&quot;דית במקום.<br /> [[קובץ:הר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הר הזיתים]]<br /> בראשית ההתיישבות החב&quot;דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת '[[כולל חסידים]]', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות.<br /> <br /> עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה&quot;תורת חסד&quot;, נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את '[[כולל חב&quot;ד]]'{{הערה|1=הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב&quot;ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראה בהרחבה בספר [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.<br /> <br /> במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב&quot;ד', בשנת [[תרל&quot;ט]] הפסיקו חסידי חב&quot;ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל.<br /> <br /> החלקה נשארה בבעלותו של 'כולל חב&quot;ד' לאורך כל השנים, והנהלת הכולל דאגה לתחזוקה באופן שוטף.<br /> <br /> בזמן השלטון הירדני בתקופה שקדמה לכינונה של [[מדינת ישראל]], ביצעו הערבים הרס רב בבית העלמין היהודי, ופגעו גם במצבות שבחלקת חב&quot;ד. כאשר חזר השטח להיות בשליטה יהודית בשנת [[תשכ&quot;ז]], פעלו אנשי הכולל לשיקום המקום, ולזיהוי המצבות המחוללות. בהמשך, הוקם בתוך החלקה מבנה קטן של קבר אחים, בו כונסו כל שברי המצבות שלא נודע להיכן הם שייכות.<br /> <br /> עוד קודם לכן, בשנת [[תש&quot;ח]] התמלאה חלקת הקבורה של כולל חב&quot;ד, ובהוראתו של הרב הגאון [[אברהם חיים נאה]] שכיהן באותה עת כראש הכולל - נרכשה חלקת אדמה חדשה, אך השימוש בפועל בחלקה זו החל רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] יזם 'כולל חב&quot;ד' בשיתוף עם 'הרשות לפיתוח ירושלים' שיפוץ קברים עתיקים במהלכו שופצו מעל ל-1000 מצבות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות [[ברזל]] לנוחות העולים על הקברים.<br /> <br /> ==הקבורה בהר הזיתים==<br /> לקבורה ב[[הר הזיתים]] מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ועל פי המדרש, עתידים כל ה[[נשמה|נשמות]] לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם{{הערה|1=ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: &quot;[[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת [[הר הזיתים]] שבירושלים, ו[[הקב&quot;ה]] עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על [[הר הזיתים]] אשר על פני [[ירושלים]] מקדם ונבקע הר הזיתים&quot;.}}.<br /> <br /> הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא.<br /> <br /> ==מעלה זיתים==<br /> בסביבות שנת [[תרמ&quot;ג]] קנתה הנהלת 'כולל חב&quot;ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב&quot;ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה.<br /> <br /> בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת [[אוניברסיטה]] נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת [[תשמ&quot;ד]] לבעלות 'כולל חב&quot;ד'{{הערה|1=עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.}}.<br /> <br /> נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב [[נועם ישראל הרפז]].<br /> == סגולות הקבורה בהר הזיתים על פי המדרש ==<br /> על פי ה[[מדרש]], הנקברים על הר הזיתים אינם סובלים מ[[רימה|תולעים]] האוכלות את הבשר ה[[רקבון גופה|נרקב]], ופטורים מ&quot;[[חיבוט הקבר]]&quot;{{הערה|1=[[זאב וילנאי]], '''ירושלים – העיר העתיקה וסביבתה''', ירושלים: הוצאת אחיעבר, 1970 (להלן: וילנאי, '''ירושלים'''), עמ' 320.}}. עוד על פי המדרש, הנקברים בהר הזיתים פטורים מ&quot;[[גלגול מחילות]]&quot; – גלגול הגוף בבטן האדמה מ[[גלות (יהדות)|ארצות הגולה]] אל ירושלים בואכה הר הבית בעת תחיית המתים. שנאמר: &quot;הקדוש ברוך הוא עושה להם מחילים מחילים מלמטה והם מחלדין בהם, עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים והקדוש ברוך הוא עומד עליו, והוא נבקע להם והם עולים מתוכו&quot;.{{הערה|1=[[פסיקתא רבתי]] ל&quot;א, עמוד קמ&quot;ז.}}<br /> <br /> שקיות עם [[אדמה|עפר]] מהר הזיתים נשלחו אל [[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות]] בגולה, והעפר פוזר על קבריהם או על [[תכריכים|תכריכיהם]] של הנפטרים. לדוגמה יהודי שנפטר ב[[הונגריה]] ציווה על בני משפחתו: &quot;וגם מונח בתוך הפאפיר אצל התכריכים וכתוב עליו 'אדמה מארץ הקודש' מה שהביא לי הרב מוהר&quot;ר עובדיה, והבטיח לי שהוא מהר הזיתים מירושלים. ואותו ארץ יפזר עלי בקברי, בקדקודי ובכל גופי, ועד רגלי ועד בכלל.&quot;{{הערה|1=[[אריה ליב פרומקין]] (ערך: [[אליעזר ריבלין (סופר)|אליעזר ריבלין]]), '''תולדות חכמי ירושלים''', ג', עמ' 25.}}<br /> <br /> ==אנשים הטמונים בחלקת חב&quot;ד==<br /> בחלקה טמונים חשובי ה[[חסידים]] לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב&quot;דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים.<br /> להלן רשימה חלקית:<br /> ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בחלקת חב&quot;ד]]<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *[[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה'תורת חסד'.<br /> *[[ברוך מרדכי אטינגר|ברוך מרדכי מבאברויסק]].<br /> *[[דוד צבי הירש חן]] - רבה של העיר [[צ'רניגוב]].<br /> *[[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br /> *[[זאב דב סלונים]].<br /> *[[מנחם מענדל נאה]].<br /> *[[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] - רב בעיר שירקא.<br /> *[[מנחם מענדל קופרשטוך]] - רב ה[[עיירה]] [[פסטוב]] ו[[גלובוקע]].<br /> *[[ישראל נח דוכמן]].<br /> *[[אליעזר מישולובין]] - מקהילת חב&quot;ד ב[[סמרקנד]].<br /> *[[חיים אליהו מישולובין]].<br /> *[[חיים שלום סגל]].<br /> *[[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> *[[סעדיה ליברוב]] - שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]], ולאחר מכן ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]].<br /> *[[יעקב לנדא]] - [[שמש]] ו[[רב מורה הוראה]] בחצרו של [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> *[[ניסן נמנוב]] - מנהל רוחני ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *[[ישראל נח בלניצקי]] - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.<br /> *[[שניאור זלמן גרליק]] - רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[נחום טרבניק]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד [[ברינוא]], לאחר מכן [[ר&quot;מ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|בישיבה המרכזית בכפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ד]] רבה של כפר חב&quot;ד.<br /> *[[אברהם גודין]].<br /> *[[צבי הבר]] - שליח הרבי ל[[רומניה]], לאחר מכן [[משפיע]] בקהילות חב&quot;ד [[תל אביב]] ו[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[דובער חן]].<br /> *[[משה ניסילביץ']].<br /> *[[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br /> *[[בן ציון ליפסקר]] - רב קהילת חב&quot;ד [[ערד]].<br /> *[[ישראל ליפסקר]]<br /> *[[שלום דובער ליפשיץ]] - רב קהילת חב&quot;ד [[רמת גן]] ויו&quot;ר ארגון [[יד לאחים]].<br /> *[[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]].<br /> *[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - שלוחי הרבי ל[[מומביי]], [[הודו]]. נרצחו על קידוש השם ב[[א' כסלו]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[חיים משה אלפרוביץ]].<br /> *[[בן ציון שם טוב]].<br /> *[[נחום גולדשמיד]].<br /> *[[משה ליפא רבינוביץ]].<br /> *[[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[נהריה]] ומנכ&quot;ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].<br /> *[[מוטי גל]] - [[שליח]] הרבי ב[[רמת גן]].<br /> *[[ישעיה וייס]].<br /> *[[דובער משה שמוטקין]] - מייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> *הרב[[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבות [[תומכי תמימים]] [[תורת אמת]] [[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]<br /> *הרב [[משה שייקביץ]] - שליח הרבי ל[[מילאנו]] איטליה<br /> *הרב [[דובער שייקביץ]] - מוותיקי המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> == חסידי חב&quot;ד הטמונים בשאר החלקים בהר ==<br /> ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בשאר חלקי ההר]]<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]<br /> * [[שלום דובער רסקין]]<br /> * [[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> * [[יעקב אלשביץ]]<br /> *[[אברהם זלצמן]] - בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וראש כולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * [[צבי הירש ליפש]]<br /> * [[משה מיכלשוילי]] - רבם של יהודי גרוזיה<br /> * [[ראובן דובער נפרסטק]]<br /> * [[רפאל צמח חודיידטוב]]<br /> * [[שלום בער אייכהורן]]<br /> * [[מרדכי צבי אלפנביין]]<br /> * [[שמואל ברזין]]<br /> * [[יהודה אריה לייב ברזין]]<br /> * [[שמואל גרונם גרינברג]]<br /> * [[יצחק מאיר גרינברג]]<br /> }}<br /> <br /> ;אישים נוספים:<br /> *[[ישראל זיסל דבורץ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *פנחס בן-צבי גרייבסקי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36590&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= אבני זכרון כרך י&quot;ב], רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של &quot;עדת החסידים אנשי כולל חב&quot;ד, [[תרל&quot;ח]] - תרפ&quot;ט&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=37498 נחנכה חלקה חדשה בהר הזיתים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=16590 זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב&quot;ד נותצו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

אברהם במחזה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%9B&diff=557127 2022-07-26T16:14:26Z

<p>אברהם במחזה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5720}}<br /> <br /> [[קובץ:תשכ 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תש&quot;כ. במהלך הביקור האחרון במחנה &quot;[[גן ישראל]]&quot;]]<br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5720}}<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[הרבי]] מתחיל לבאר את הספר &quot;[[צוואת הריב&quot;ש]]&quot; ל[[הבעש&quot;ט]]. <br /> *החלו שיעורי [[תניא]] ב&quot;[[רדיו]]&quot; (השיעורים [[מוגה|מוגהים]] על ידי הרבי). <br /> *מתחילים להופיע תקליטי &quot;[[ניח&quot;ח]]&quot; (ניגוני חסידי חב&quot;ד).<br /> *ליל [[שמחת תורה]] - הרבי לימד את הניגון [[רחמנא דעני]].<br /> ===נולדו===<br /> *[[כ&quot;ו מנחם אב]] - הרב [[נעם ישראל הרפז]], משפיע מ&quot;מעלה זיתים&quot; [[כפר זיתים]] הסמוך ל[[הר הזיתים]] בירושלים<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]].<br /> *[[כ&quot;ח שבט]] - הרב [[משה אקסלרוד]], שימש בשליחותם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] סוראז והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].<br /> *[[ה' ניסן]] - הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], ומייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> *[[י&quot;ט ניסן]] - הרב [[משה דובער גנזבורג]], ממייסדי ישיבת אחי תמימים תל אביב, וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5720}}<br /> {{MIHY|תשרי|1959|10|3|1970|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1959|11|2|1970|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|כסלו|1959|12|2|1970|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|1960|1|1|1988|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1960|1|30|1988|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1960|2|29|1988|0|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1960|3|29|1988|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1960|4|28|1988|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1960|5|27|1988|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1960|6|26|1988|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1960|7|25|1988|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1960|8|24|1988|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;</div>

אברהם במחזה