https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%91%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T20:27:01Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%22%D7%9E_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=299694בית הר"מ נחלת הר חב"ד2017-08-16T02:04:25Z<p>אביחבד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:בית הר"מ נחלת הר חב"ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ד]] - [[תשמ"ז]] הייתה הישבה "מכינה" לישיבה גדולה בראשות הרב [[בנימין זאב סגל]], והרב [[מאיר צבי גרוזמן]], [[משגיח]] הישיבה היה הרב [[אליהו וילהלם]], וה[[משפיע]] היה הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב יוסף יצחק גאנזבורג שימש כר"מ בנגלה. הישיבה הייתה שייכת לרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש בהנהלת הרב [[אפרים וולף]].<br />
<br />
לאחר תקופה התמזגה ישיבת בית הר"מ עם תו"ת כפר חבד בסוף שנת תשמ"ט.<br />
<br />
באלול תשמ"ח, בשנת הלימודים האחרונה של הישיבה הגדולה, נפתחה במקביל גם ישיבה קטנה, והיא קיימת עד היום.<br />
<br />
==הנהלת הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]] - הרב [[שלום בער כהן]].<br />
*[[משגיח]] - הרב יישכר דב וולף.<br />
*[[משפיע]] - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].<br />
* ר"מ אברהם פלדמן<br />
* ר"מ ומשגיח מנחם תעיזי<br />
* משפיע חיים הלפרין<br />
*מנהל - חבר [[אגו"ח]] הרב [[נתן וולף]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]</div>אביחבדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=299693כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש2017-08-16T01:57:26Z<p>אביחבד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלוחים ארץ הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשע"ג]]]]<br />
'''כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש''' הינו כינוס שנתי של [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחו באופן אישי על ידי הרבי. הכינוס שהחל בשנת [[תשמ"א]] זכה להתייחסות מיוחדת מהרבי, ובעקבותיו ביקש הרבי שיארגנו כינוסים דומים לשלוחים בכל רחבי העולם, וכן כינוסים איזוריים.<br />
<br />
הכינוס מאורגן כיום על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]] בראשות הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] והרב [[שמואל גרייזמאן]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]] שלח הרבי 3 קבוצות אברכים לארץ הקודש, שהתיישבו בהוראת הרבי ב[[ירושלים]] וב[[צפת]], דבר שתרם לגיבוש משמעותי בין חברי הקבוצות.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ט]] הורה הרבי לשלוחים להשתלב בתפקידי הוראה רבנות ושליחות ברחבי הארץ, וחברי הקבוצות התפזרו בכל ערי הארץ.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשמ"א]], יזם הרב [[זושא וילימובסקי]] מפגש ארצי, בהמשך למפגש בן שלושה ימים שהתקיים בצפת בשנת תשל"ט כדי להביא את הוראת הרבי לידי פועל. מפגש זה אורגן בסיועו של שלוחי הרבי הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף יצחק לבירוב]] והיה אמור להתקיים ביום ראשון כ"ח אדר ראשון. המפגש יועד לראשי המשפחות בלבד, אך ב[[התוועדות]] של הרבי ב[[שבת]] פרשת ויקהל הסמוכה לכינוס, הורה הרבי שבכינוס ישתתפו כל משפחות השלוחים אנשים נשים וטף, ובעקבות כך עם היוודע הוראת הרבי ב[[מוצאי שבת]] בניו יורק, קיימו המארגנים לפנות בוקר סבב טלפונים בין כל השלוחים, ודיווחו להם כי ברצונו של הרבי שבכינוס ישתתפו אנשים נשים וטף.<br />
<br />
כינוס זה זכה לחביבות מיוחדת מהרבי, ששלח מידי שנה מכתב מיוחד למשתתפי הכנס בו נהג גם לבאר את שם המקום בו התקיים הכינוס וכן פרטים נוספים הקשורים אליו, וכן הזכיר אותו במספר התוועדויות{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"א: "הדברים אמורים בקשר לכך שבימים אלו נערך כנס של השלוחים בארץ ישראל.. דהנה מה שהשלוחים מתכנסים הרי זה בכלל ענין גדול שהרי זה "הנאה להם והנאה לעולם", ובפרט שמתכנסים יחד באופן ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף", שכולם שייכים לשליחות זו - הן האנשים, הן הנשים והן ה"טף"". ובהמשך, התייחסויות נוספות ובהרחבה גדולה. בנוסף, הזכיר הרבי את הכינוס גם בשיחת שבת פרשת עקב תשמ"ג: "כאן המקום לדבר אודות "כינוס השלוחים", כדרכם להתאסף יחדיו בכל שנה". בשיחת שבת פרשת עקב תשד"מ: "כאן המקום להזכיר אודות "כינוס השלוחים" שנערך בארץ הקודש למחרת יום ההילולא דכ"ף אב". שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח: "כאן המקום להזכיר אודות כינוס השלוחים בארצנו הקדושה, שמתקיים - בהשגחה פרטית - ביום ראשון הבא עלינו לטובה, [[מוצאי שבת]] קודש. ויהי רצון שיהיהי הכינוס בהצלחה רבה, ולכל לראש - לבחון את קיומן של ההחלטות הטובות שנתקבלו בכינוס שלפני זה, ולהוסיף עליהן כהנה וכהנה ("דמוסיף יוסיף"), ועד להוספה באופן של הרחבה". שיחת שבת פרשת עקב תשמ"ט: "ומכך באים לאחר מכן ליום הראשון י"ט מנחם אב.. ובפרט שביום זה מתקיים כינוס השלוחים בארץ הקודש בעיר "רמת ישי", ויש לומר ששם המקום מתאים לתוכן הכינוס - בקשר עם ענין [[הפצת המעיינות]] חוצה, המביא לאתי מר דא מלכא משיחא, אשר משיח הוא מ"גזע '''ישי'''", ובאופן של "'''רמת''' ישי", - מתוך עשירות".}} ואף ביקש שיחקו את הכינוס במקומות נוספים{{הערה|[[התוועדות]] מנחם אב תשמ"ג, התוועדויות חלק ד' עמוד 1907.}}.<br />
<br />
מלבד הכינוסים הראשונים, באופן מסורתי מתקיים הכינוס בסמיכות לכ"ף מנחם אב, יום [[הסתלקות]]ו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br />
<br />
הכינוס הראשון שהתקיים בעקבות כינוס זה היה כינוס השלוחים האזורי של השלוחים בארצות הברית, שנוסד עקב הוראת הרבי לקראת הכינוס הרביעי של השלוחים לארת הקודש בשנת תשמ"ג.<br />
<br />
==מכתבי הרבי לכינוס==<br />
מידי שנה במכתב ששלח הרבי למשתתפים בכינוס, ביטא הרבי יחס מיוחד לכינוס, דבר שהתבטא בהתייחסויות מדוקדקות לפרטי הכינוס: מספרו הסידורי, התאריך, שם העיר והרחוב בו הוא מתקיים, שם המוסד שנבחר לקיים בו את הכינוס, ועוד.<br />
<br />
בנוסף, מקפיד הרבי בכל מכתב להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, וכן מכנה את החודש באופן חריג: "חודש דמזליה אריה".<br />
<br />
==מקום הכינוס==<br />
*הכינוס הראשון, שבת מרכים אדר תשל"ט - צפת<br />
*הכינוס השני, כ"ח אדר ראשון [[תשמ"א]] - מגדל העמק<br />
*הכינוס השלישי, י"ג תמוז תשמ"ב<br />
*הכינוס הרביעי, כ"א מנחם אב [[תשמ"ג]] - ירושלים<br />
*הכינוס החמישי, כ"א מנחם אב [[תשד"מ]] - [[בית הכנסת]] המרכזי, חיפה<br />
*הכינוס השישי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ה]] - ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]<br />
*הכינוס השביעי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ו]] - [[770 כפר חב"ד]]<br />
*הכינוס השמיני, כ"ף מנחם אב [[תשמ"ז]] - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]<br />
*הכינוס התשיעי, י"ז מנחם אב [[תשמ"ח]] - בית חב"ד [[רחובות]]<br />
*הכינוס העשירי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ט]] - [[רמת ישי]]<br />
*הכינוס האחד עשר, י"ז מנחם אב תש"נ - ישיבת [[ישיבת "תומכי תמימים נחלת הר חב"ד "]] [[נחלת הר חב"ד]]<br />
*הכינוס השנים עשר, כ"ד מנחם אב [[תשנ"א]] - [[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[כינוס השלוחים העולמי]]<br />
*[[כינוס השלוחות]]<br />
*[[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24308 מרתק: כינוסי השלוחים החלו ביוזמת 'הפרטיזן']''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שליחות]]</div>אביחבדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=299660מרדכי קוזלינר2017-08-15T03:56:49Z<p>אביחבד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:קוזלינר מוט'ל.jpg|left|thumb|250px|הרב קוזלינר]]<br />
הרב החסיד '''מרדכי קוזלינר''' (מכונה בשם: '''ר' מוט'ל''', [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב"ד]] שאף ייסד וניהל את ישיבת "תומכי תמימים" נחלת הר חבד. ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש-הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הקרוי בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. <br />
<br />
זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים.<br />
<br />
בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת זלדה בת החסיד הרב [[אברהם קפובסקי]] ונכדת הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ג' תמוז]] [[תשי"ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]].<br />
<br />
===הפצת יהדות במחתרת===<br />
ר' מוט'ל היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. <br />
<br />
עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה [[מקווה]] חדשה, ור' מוט'ל הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה.<br />
<br />
בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]].<br />
<br />
קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר.<br />
<br />
כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד. העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
מיד לאחר הגיעו ל[[ארץ הקודש]] נשלח על ידי [[הרבי]] להיפגש עם הרב [[משה פיינשטיין]].<br />
<br />
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי לרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון. <br />
<br />
יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון.<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה בליל שבת [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]], ונטמן למחרת ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אברהם קוזלינר<br />
*בנו, הרב שמואל אלעזר קוזלינר<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק רסקין, כפר חב"ד<br />
*חתנו, הרב יצחק מאיר הלפרין, נחלת הר חב"ד<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל מאסקל<br />
*חתנו, הרב אברהם ליפשיץ<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} {{COL}}<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
{{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>אביחבדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=299659מרדכי קוזלינר2017-08-15T03:55:02Z<p>אביחבד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:קוזלינר מוט'ל.jpg|left|thumb|250px|הרב קוזלינר]]<br />
הרב החסיד '''מרדכי קוזלינר''' (מכונה בשם: '''ר' מוט'ל''', [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב"ד]] שאף ייסד וניהל את ישיבת "תומכי תמימים"]] המקומית ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש-הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הקרוי בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. <br />
<br />
זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים.<br />
<br />
בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת זלדה בת החסיד הרב [[אברהם קפובסקי]] ונכדת הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ג' תמוז]] [[תשי"ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]].<br />
<br />
===הפצת יהדות במחתרת===<br />
ר' מוט'ל היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. <br />
<br />
עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה [[מקווה]] חדשה, ור' מוט'ל הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה.<br />
<br />
בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]].<br />
<br />
קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר.<br />
<br />
כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד. העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
מיד לאחר הגיעו ל[[ארץ הקודש]] נשלח על ידי [[הרבי]] להיפגש עם הרב [[משה פיינשטיין]].<br />
<br />
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי לרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון. <br />
<br />
יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון.<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה בליל שבת [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]], ונטמן למחרת ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אברהם קוזלינר<br />
*בנו, הרב שמואל אלעזר קוזלינר<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק רסקין, כפר חב"ד<br />
*חתנו, הרב יצחק מאיר הלפרין, נחלת הר חב"ד<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל מאסקל<br />
*חתנו, הרב אברהם ליפשיץ<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שישי {{PDF}} {{COL}}<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
{{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>אביחבדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%A0%D7%98&diff=297912טשקנט2017-07-25T03:01:31Z<p>אביחבד: </p>
<hr />
<div>'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי{{הבהרה|מאיזו שפה?}} "עיר האבן") היא בירתה של אוזבקיסטן. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השניה]], נסו מליוני אזרחי ברית המועצות אל חלקיה הפנימיים של ברית המועצות, שם קיוו למצוא משכן בטוח מחיילי הגרמנים שכבשו שטחים עצומים, כמו גם מאימת המלחמה שהפילה מליוני חללים. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה. <br />
<br />
בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.<br />
<br />
== ראשוני החסידים בטשקנט ==<br />
ראשוני החסידים הגיעו לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם הדלה של בודדים שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. <br />
<br />
לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'. <br />
<br />
== המצב הגשמי בטשקנט ==<br />
הנחשול האדיר של הפליטים בטשקנט פרץ בעיקר בין קיץ תש"א - תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. <br />
<br />
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. <br />
<br />
עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארה"ב]], והם שהקלו מעט את המצב. <br />
<br />
הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי. <br />
<br />
== עזרת אנ"ש זה לזה ==<br />
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה. <br />
<br />
הפליטים החדשים שהגיעו העירה, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו העירה זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד. <br />
<br />
משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]], כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה. <br />
<br />
בין הפעילים המרכזיים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב מנדל קליין. שניים אלו פעלו במלא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט. <br />
<br />
הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת תש"ב, ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. <br />
<br />
כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].<br />
<br />
== החיים החסידיים בטשקנט == <br />
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.<br />
<br />
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די למהדרין. בבית כנסת זה התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב'[[ליקוטי תורה]]'. <br />
<br />
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". <br />
<br />
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"<br />
<br />
== הקמת תלמודי תורה == <br />
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה. <br />
<br />
לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים. <br />
<br />
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. <br />
<br />
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. <br />
<br />
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. <br />
<br />
כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. <br />
<br />
למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.<br />
<br />
כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים. <br />
<br />
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. <br />
<br />
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] וועלוועל סירוטה, [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו בערל שייקביץ, ישראל דוכמן, שמריה פרוס, ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.<br />
<br />
== 'חדרים' לכלל הציבור == <br />
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל. <br />
<br />
הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'. <br />
<br />
== התקציב למוסדות ==<br />
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'. <br />
<br />
בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה. <br />
<br />
הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך. <br />
<br />
== חסידים שנפטרו בטשקנט ==<br />
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:<br />
<br />
הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער) עליו אמרו שהוא בדרגת '[[בינוני]]' של [[ספר התניא]]. הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה. הרב [[זלמן פרוס]], הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. <br />
<br />
אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים. <br />
<br />
== טשקנט לאחר המלחמה ==<br />
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנות החמישים והשישים טשקנט הייתה ממוסדת עם חסידים.והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות<br />
הגיעו מטשקנט! <br />
<br />
<br />
ההתועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאיםבין החסידים, <br />
<br />
אי אפשר שלא להזכיר את הרב זלמן בובר פוזנר שישב בבית האסורים שנים רבות והיה רב דאנ"ש.<br />
<br />
<br />
היו גם חסידים כר לויק פרסמן משה גולדשמיד, <br />
משפחת לבנהרץ האניפה ועוד ועוד. <br />
<br />
<br />
כן היה ר מוטל קוזלינר ע"ה בין העסקנים הבולטים<br />
שהיה אחראי לחינוך ,מקואות ועוד .תעוזתו ותושיתו היה שם דבר... במיוחד בין הבחורים סביבו. <br />
<br />
היה ר אשר ששונקין איש המסירות נפש.. <br />
היה ר ינקעל נוטיק שלא ידע מורא מה הוא<br />
ועוד ועוד חסידים<br />
היה בערל יפה <br />
ומשפחת סירוטה הנפלאה בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו בין הנחשונים באפיית מצות במחתרת. <br />
משפחת לבקבקר שהיו גם מארחים המניין בביתם עם חסידים אחרים. <br />
<br />
<br />
=== שליח הרבי לטשקנט ===<br />
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br />
<br />
בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים. <br />
<br />
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו ומסייעים לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br />
<br />
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div>אביחבד