חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:ועד כפר חב"ד

2016-07-15T14:42:04Z

א' חסיד:

פששש יפה מאד! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:21, 6 מאי 2009 (EDT)

== תשי"ח - תשמ"ג ללא בחירות? ==

האם לא התקיימו בחירות במשך כל אותו הזמן, אתמהה!

בנוסף, ידוע על שמו של חבר ועד נוסף בשנים הללו, שלא מופיע. אחזור בקרוב עם פרטים נוספים--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:19, 28 במרץ 2010 (UTC)

רשימות חברי הוועד '''עדיין לא מושלמות''', לצערי.

בין תשי"ח לתשמ"ג התקיימו בחירות כל לערך בין ג' לה' שנים, אלא שההרכב נותר אותו הרכב. בקשר לסיבה הדיעות חלוקות וד"ל ואכמ"ל. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

==פיצול ערך==

אולי כדאי לפצל ערך זה, כל ועד בערך נפרד?[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:21, 13 במאי 2010 (UTC)
:ואז יהיו שנים ערכים חלקיים? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:59, 13 במאי 2010 (UTC)

== תשע"ד ==

בתשע"ד התקיימו בחירות לוועד? וגם אם כן - השמות נשארו אותם שמות!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:22, 15 בינואר 2014 (UTC)

== יו"ר ראשון - ישראל לייבוב? ==

לפי מה שמופיע ב[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/23/894002870527-1.html כתבתו של דב לבנון] היו"ר הראשון היה ישראל לייבוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:51, 15 בדצמבר 2014 (UTC)

לי דווקא ידוע שהראשון היה הרב יצחק מ"מ ליס ע"ה

משתמש:א' חסיד

2016-07-15T14:32:03Z

א' חסיד: הסרת כל התוכן מדף זה

משתמש:א' חסיד

2016-07-15T14:30:24Z

א' חסיד: יצירת דף עם התוכן "כיתוב תמונה"

[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]

צפת

2016-07-15T14:15:15Z

א' חסיד:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-630
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב"ד צפת]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד צפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-630 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי קבלה וחסידות.
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "בית לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] ל[[הרבי]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום ממלא הרב [[חיים קפלן]] את מקום אביו בוועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==
[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרית חב"ד בעיר]]
===קרית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-70 יחידות דיור.

נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב"ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב בית הכנסת הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-630 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחינה כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].
*בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-430 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].
*בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-500 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*תיכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. מנהל גשמי: הרב זאב פרידמן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-90 תמימים). מנהלים: הרב ישראל וילשנסקי והרב מנחם מענדל פרידמן.
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר.
*[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-35 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.
*ארגון נשי חב"ד.
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בית הכנסת נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות|קריית חב"ד צפת]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

שיחה:אלי ויזל

2016-07-02T21:34:35Z

א' חסיד:

== ביטויים נוספים שלו על הרבי ==

זכור לי שבספר 'הנשמה החסידית' ישנם ביטויים נוספים שלו על הרבי ותנועת חב"ד. יש למישהו את הספר תחת ידו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ח באב ה'תשע"ג • 05:42, 25 ביולי 2013 (UTC)

----
מה הבעיה בעיצוב? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באב ה'תשע"ג 18:06, 25 ביולי 2013 (UTC)
:אם תשים לב, התמונות מימין אמורות להופיע יותר קרוב לתחילת הערך, כי הם קשורות לתקופה של תחילת חייו במחנה האסירים וכו', משום מה הם נופלות למטה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ח באב ה'תשע"ג • 19:03, 25 ביולי 2013 (UTC)
::לא הצלחתי לסדר. אבל אני מעריך שזה מעומס תמונות בצד שמאל, ומשהו לא מסתדר לו בהעמדת התמונה במקומה, אז היא גולשת מטה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באב ה'תשע"ג 00:31, 26 ביולי 2013 (UTC)

נפטר השבת (כ"ו סיון) יש לעדכן (בגיל 87)

שיחה:בית חיינו (גיליון)

2016-07-02T21:28:45Z

א' חסיד:

יש לציין שגיליון זה יוצא גם היום ע"י ועד תלמידי התמימים העולמי, כמעט באותה מתכונת רק בהבדל אחד משמעותי שזה אומנם יומנים ושיחות אך לא עכשווים לצערינו.. (אלא בד"כ מהקביעות של השנה) {{לא חתם|א' חסיד}}
:קריאת שם לגליון מסויים לא הופכת אותו להמשך של גליון קודם בשם זהה. לכל גליון מטרה ואופי משלו, ואין לערבב את היוצרות -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:45, כ"ד בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(30 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::ובכל אופן, מן הראוי לציין שיוצא לאור גליון בשם זהה, המנסה וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:56, 30 ביוני 2016 (UTC)
:::הוא גם לא מנסה לחקות. העיצוב, התוכן והמטרה שונים לגמרי. בסך הכל שם הגליון הוא מונח חב"די רווח שהתאים בעיני המו"ל. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:28, כ"ד בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(30 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::אפשר לחלוק. מה זה משנה? 06:33, 1 ביולי 2016 (UTC)
הוא דומה בהחלט לעיתון "בית חיינו" המקורי

שיחה:אלי ויזל

2016-07-02T21:21:26Z

א' חסיד:

אלי ויזל

2016-07-02T21:19:48Z

א' חסיד:

[[קובץ:ויזל_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלי ויזל, סופר השואה, נואם בקונגרס האמריקאי]]
'''אלי ויזל''' (יליד שנת [[תרפ"ט]] - תשע"ו) הוא סופר ומרצה בכיר ודוקטור לפילוסופיה, חתן פרס נובל לשלום, העוסק רבות בפעילות לתיעוד זכר ה[[שואה]], ופעיל פוליטי למניעת מקרי רצח עם נוספים ברחבי העולם.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ויזל_01.jpg|ימין|ממוזער|150px|במחנה הריכוז בוכנוואלד בעת שחרורו (בפינה הימנית התחתונה)]]
[[קובץ:ויזל_קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער קלמנסון]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[סינסנטי]] אוהיו, בשיחה ידידותית עם אלי ויזל]]
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] [[סיגט]] שב[[רומניה]] בשם אליעזר, לר' שלמה אלישע ושרה ויזל - חסידי ויז'ניץ שניהלו חנות מכולת לפרנסתם. כמו יתר הילדים בעיירה הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי, בו למד מקצועות קודש והתעמק בלימודי [[גמרא]] ו[[תורת החסידות|חסידות]], ובסיוע אביו רכש שליטה ב[[לשון הקודש]] לצד שפת האידיש בה דיברו כל תושביה היהודים של העיירה, והשפות המקומיות גרמנית רומנית והונגרית.

בזמן ה[[שואה]] כבשו הגרמנים את ערי הולדתו סיגט, ולאחר מספר חודשים ששהה יחד עם משפחתו בגטו, נשלח ב[[חודש ניסן]] [[תש"ד]] למחנה ההשמדה ב[[אושוויץ]], שם הועסק בעבודות פרך קשות. כאשר החלו הגרמנים לנחול מפלות במלחמה מול צבאות הברית, צורף לצעדת המוות בה הובל רגלית יחד עם אלפי יהודים נוספים בתנאים קשים אל תוככי גרמניה, מרחק של כ-220 קילומטר. עם סיומה של הצעדה הוכנס למחנה בוכנוואלד, שם שרד שלושה חודשים נוספים עד לשחרור המחנה מידי הנאצים ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ה]].

לאחר סיום המלחמה נלקח לבית מחסה ב[[צרפת]] שם רכש שליטה בשפה הצרפתית, ובעקבות פרסום כתבה בעיתון על המקום בו שהה שם הופיעה תמונתו, חודש הקשר עם אחיותיו ששרדו את השואה. בגיל מבוגר יותר התקבל לאוניברסיטת סורבון שם למד פילוסופיה ולימד את השפה ה[[עברית]].

===הכניסה לעולם הספרות===
[[קובץ:ויזל_וולוביק.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם הרב וולוביק, [[שליח]] [[הרבי]] ברקשייר שפדספילד]]
בשנים בהם שהה בסורבון החל לעסוק בכתיבה עיתונאית בעיתונים המקומיים, ואף היה שולח כתבות בעברית לעיתונים שיצאו לאור ב[[ארץ ישראל|ישראל]]. בכל תקופה זו נמנע מלעסוק בענין השואה עקב רגישותו הרבה לנושא כאוב זה.

בשנת [[תש"ח]] נשלח להתגורר תקופה קצרה ב[[ארץ ישראל]] שם שימש ככתב של העיתון הצרפתי L'Arche, וסייע במקביל לפעולותיו של ארגון האצ"ל, וכתב מאמרים בעיתונים שיצאו לאור על ידי אנשיו.

[[קובץ:אלי_ויזל_03.jpg|ימין|ממוזער|150px|בתצלום משנת [[תשמ"ז]]]]
רק בשנת [[תשט"ו]], הצליח אחד מידידיו הקרובים לשכנע אותו בחשיבות תיעוד מעשי הזוועה שביצעו הגרמנים במהלך השואה, והוא החל בכתיבת ספרו "והעולם שתק" שיצא לאור בשפת ה[[אידיש]] ותיאר את המאורעות שעברו עליו במחנות הריכוז בהם שהה. ספר זה נערך לאחר מכן על ידי ויזל ותורגם לצרפתית.

בשנת [[תשט"ז]] עבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] שם המשיך לעסוק בכתיבה ושימש ככתב עיתון [[ידיעות אחרונות]] ב[[ניו יורק]], כשבמקביל הוא ממשיך לכתוב בעיתונים שונים ב[[אידיש]] ובצרפתית.

בהיותו בניו יורק החל לעסוק בפעילות ציבורית להנצחת מעשי הנאצים ב[[שואה]], עודד את ניצולי השואה לתעד את הזוועה, ונשא נאומים רבים בפורומים שונים בהם דן בהשלכותיה של השואה בנוגע לעם היהודי.

בשנת [[תש"כ]] חזר להתגורר ב[[ירושלים]], וזכה ש[[הרבי]] יעודד אותו [[חתונה|להתחתן]]{{הערה|בשנת [[תשכ"ה]] כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו זירז את מר ויזל להינשא ולהקים משפחה יהודית: {{ציטוטון|אני מרשה לעצמי לומר בכל התוקף.. צריך אתה לעשות כל מאמץ להתנתק בשלב זה מאותם מאורעות ולהיכנס לסדר חיים, חיים יהודיים, להקים בית ומשפחה יהודית}}. נדפס בספר [[אני מאמין (ספר)|אני מאמין]] עמוד 480.}}, ובשנת [[תשכ"ט]] נשא את מרת אסתר למשפחת מריון, ממנה נולד לו בנו יחידו, וביום החתונה שלו קיבלתי מהרבי זר פרחים גדול לביתו שבירושלים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55636 עדותו של אלי ויזל באירוע בדוטרויט, תמוז תש"ע].}}. לאחר נישואיו החלו ספריו לצאת בתרגום לאנגלית על ידי רעייתו.

בשנת [[תשל"ב]] מונה לחבר סגל האוניברסיטה של העיר [[ניו יורק]] וכיהן בתפקיד במשך ארבע שנים.

===פרסומו וחיזוק מעמדו בארצות הברית===
בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[ארצות הברית]] לעמוד בראש "הוועדה הנשיאותית לזכר השואה", ובעקבות פעילותו הנמרצת בנושא זה קיבל בשנת [[תשמ"ו]] 'פרס נובל לשלום' על הרצאותיו שנועדו למניעת שואה נוספת, ופעילותו ציבורית רבת השנים שמטרתה להביא לתודעת האנושות את ההכרח בשלום צדק ויושר ומניעת אלימות דיכוי וגזענות. לקראת קבלת הפרס כתבה עליו הועדה כי הוא: {{ציטוטון|שליח לאנושות, שבמאבקו להשלים עם חוויתו האישית של השפלה מוחלטת בשילוב עם עבודתו המעשית למען השלום, העביר מסר רב עוצמה של שלום, כפרה וכבוד אנושי}}.

בשנת [[תשנ"ב]] קיבל את מדליית החירות הנשיאותית של נשיא ארצות הברית, ובמהלך השנים קיבל עוד פרסים ועיטורים רבים על פועלו הספרותי וההומניטרי. את מעמדו הנחשב מנצל אלי ויזל לעמוד לצידה של [[מדינת ישראל]] ולסייע לה במגוון תחומים פוליטיים ומעשיים. בעבר התערב גם בענינים פוליטיים פנימיים של מדינת ישראל עצמה, ועמד לצידם של אנשי תנועת האצ"ל, לימין המפה הפוליטית.

בשנת [[תש"ע]] פירסם ויזל סדרת מאמרים בניו יורק טיימס בה הדגיש את הקשר ההיסטורי של היהודים לעיר הקודש [[ירושלים]] וקרא לראש ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה להפסיק את לחציו על ראש [[ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] שיפעל להפסקת הבניה בירושלים.

נכון לשנת [[תשע"ג]] פירסם למעלה מחמישים ספרים בשפות שונות, רובם עוסקים בנושאים הקרובים לשואה, הן מהפן התיעודי והן מהפן הפילוסופי, ובחלקם פירסם את זכרונותיו החסידיים מבית סבו, סבם שזר [[סיפורי חסידים]] עתיקים עם קורותיה של החסידיות בדורנו זה. ספריו תורגמו לשמונה שפות והם מופצים בכל רחבי העולם בעשרות מליוני עותקים נחשבים פופלריים ביותר. את הרווחים שהפיק ממכירת ספריו לאורך השנים ניצל להקמת "קרן אלי ויזל לאנושיות", המחלקת מענקים כספיים למוסדות רווחה הפועלים עם האוכלוסייה החלשה.

כיום מתגורר ויזל בניו-יורק, ומכהן כפרופסור ומרצה למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון, וכחבר לשם כבוד האקדמיה הרומנית, ויו"ר הוועדה המייעצת של העיתון החב"די [[אלגמיינר ז'ורנאל]].

==קשריו עם הרבי==
{{ציטוט-צף|רוחב=40%|מן המפורסמות הוא כי חב"ד היינו ליובאוויטש וליובאוויטש היינו הרבי. אולם חב"ד פירושו גם שליחות: מהרבי אל החסיד, מחסיד אל רעהו ומהשליח אל היהודי של כל ימות השנה.

חב"ד פירושו גם שליחים, אותם צעירים נפלאים שהרבי מליובאוויטש שולח אותם למקומות קרובים ורחוקים, מקומות בהם מתגוררים יהודים, מקומות בהם יש צורך להפיץ יהדות ולהדליק את אש האמונה, הבטחון והכיסופים לגאולה.

מתחשק לי לתת להם "יישר כוח" פומבי. שיידע העולם, כי אפילו במדבר-העמים לא אלמן ישראל, שיידע גם ה"עולם" היהודי-חסידי כי גם בעיירות קטנות ונידחות, ישנם חב"דניקים, המחפשים יהודים כדי לקרב אותם, להזכיר להם את שורשם וקצת לחמם אותם, פשוטו כמשמעו.

אני מדבר כמו חב"דניק? כדי שלא יאשימו אותי בגניבת הדעת, אני נוהג תמיד, בכל מסיבה חב"דית, להודיע מראש, כי בעצם אני לא שייך לליובאוויטש, אלא לויז'ניץ; מוצאי מחסידי ויזניץ ואני כבר אשאר חובב ויזניץ עד הסוף, אולם הרי ליובאוויטש תופסת מקום מיוחד במינו בחסידות של ימינו. במישור הפצת התורה - אף אחד לא יכול להידמות ולהשתוות עם חב"ד.

סיאטל ודטרויט, מאדיסון ובוסטון, אמהרסט, מיניאפוליס ושיקאגו. איש לא הזמין אותם לבוא, איש לא הכין עבורם קשרים או דירות; איש לא שכנע אותם לבוא - איש אפילו לא ידע על בואם - והנה הם מופיעים, ביום בהיר אחד, ומתחילים להסתובב ולחפש יהודים.

כעבור שבוע יש להם כבר תמונת-מצב: מה צריך לעשות, היכן, עם מי ועם איזה כוחות. כעבור חודש-חודשיים הם כבר מתפללים בבית מדרש משלהם ומלמדים צעירים את מצוות הנחת תפילין. כעבור שנה-שנתיים הופך בית מדרשם למרכז...

אני מתפעל משליחיו של הרבי. אני רואה אותם בחזית, ב"שדה הקרב". אני רואה כיצד הם מחנכים ילדים, כיצד הם מדברים אל רחוקים ומרוחקים. איך אפשר לעמוד מנגד? צריך לתת להם יד. צריך לענות אמן.

אני יודע מה אתם חושבים: הנה הליובאוויטשים "תפסו" גם אותי. לא. אני עדיין ויזניצר. שחסידי ויז'ניץ יקימו מרכזים בקולג'ים, ואני אשבח אותם פי מאה. בינתיים עושה זאת רק ליובאוויטש.
|מתוך מאמר הערכה של אלי ויזל על פעילותם של שלוחי חב"ד. [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394618 למאמר המלא]}}

לאורך כל השנים שמר אלי ויזל על קשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לקירובים נדירים ולתגובות חמות ומכתבי פילוסופיה ארוכים ועשירים בתוכן על הספרים והמכתבים ששלח לרבי.

לאחר הוצאת אחד מספריו בקשר עם השואה, בה העלה טענות על ההנהגה האלוקית בזמן השואה, כתב לו הרבי שרק המאמין הכי גדול, דוגמת משה רבינו, הוא זה שיכול להעלות טענות על דרכי ההנהגה האלוקית.

במקום אחר סיפר אלי ויזל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?20652 הרבי שאל את אלי ויזל: איך אפשר לא להאמין?] - מתוך ראיון עם ויזל באתר col.}}, ששאל את הרבי "איך אפשר להאמין אחרי מה שקרה בשואה?", והרבי ענה לו: "איך אפשר שלא להאמין". ויזל סיפר שלאחר ששמע את תשובה הרבי ענה: "אם נתת לי עכשיו תשובה נוספת - אני לא מקבל, אבל אם נתת לי שאלה נוספת - אני מקבל".

כאשר הגיע ויזל להשתתף ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] אצל הרבי בשנת [[תשמ"ו]], הורה לו הרבי לומר שלוש פעמים לחיים, ובירך אותו בברכת שנה טובה, ובאותה שנה זכה בפרס נובל לשלום, אותו ראה כהתגשמות ברכתו של הרבי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=7775 הזיכרון מאותו ערב קצת מעורפל עקב אמירת ה'לחיים' - עדותו של אלי ויזל] באתר col.}}.

בעקבות הקשרים הקרובים שהיו בינו לבין הרבי וההערכה העצומה שהוא רוכש לפועלו של הרבי ולאימפריית השליחות והחינוך שהקים, מוזמן ויזל כאורח הכבוד באירועים חב"דיים יוקרתיים רבים.

===ביטויי הערכה של ויזל על הרבי===
*{{ציטוטון|אני אוהב אותו ואני מתגעגע אליו}}.
*{{ציטוטון|עיניו של הרבי חודרות - אך ללא כאב}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=7775 כתבה באתר col].}}.
*{{ציטוטון|כשאני מתלבט בעניינים פרטיים אני חושב מה אבי היה אומר. כשאני מתלבט בעניינים ציבוריים אני חושב מה הרבי היה אומר}}{{הערה|מדבריו באירוע ג' תמוז בווישנגטון.}}.
*{{ציטוטון|כשהרבי מחייך, העולם מחייך}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=5704 מדבריו בכנס ג' תמוז [[תשס"ד]] בפילדלפיה] - אתר col.}}.
*{{ציטוטון|הרבי לא זקוק למדליה הזו. אבל, אולי, אנחנו צריכים את זה לרבי}}{{הערה|דבריו באירוע שהתקיים לאחר ג' תמוז [[תשנ"ד]] בה הוענקה לרבי מדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי.}}.
*{{ציטוטון|אם לא הרבי, היינו מפסידים כל-כך הרבה אנשים צעירים שהיו פונים לסמים ונצרות}}.
*{{ציטוטון|פניו המזוקנים של הרבי. יש בהן כח, המחריד ומרגיע, מעורר ומנחם, ורצון פלדה יש בהן. דומה שמבט שלו עשוי לקרב את הקץ}}{{הערה|מאמר שכתב ל[[עיתון]] [[ידיעות אחרונות]] אחרי ביקורו ב[[התוועדות]] אצל הרבי בשנת תשכ"ב. נדפס בספר 'איש האמונה' בהוצאת [[אשכילה (ביץ הוצאה לאור)|אשכילה]], עמוד 278.}}.

== סיפורי חסידים מעטו של אלי ויזל ==
* '''בין השמשות'''.
* '''בלהט הנשמה'''.
* '''הנשמה החסידית'''.
* '''הנשמה החסידית: אישים, מעשיות, מעשים'''.
* נספח לספר [[תולדות חב"ד בפטרבורג]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ויזל, אלי}}
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

אלי ויזל

2016-07-02T21:19:09Z

א' חסיד:

[[קובץ:ויזל_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלי ויזל, סופר השואה, נואם בקונגרס האמריקאי]]
'''אלי ויזל''' (יליד שנת [[תרפ"ט]] - ,AGU) הוא סופר ומרצה בכיר ודוקטור לפילוסופיה, חתן פרס נובל לשלום, העוסק רבות בפעילות לתיעוד זכר ה[[שואה]], ופעיל פוליטי למניעת מקרי רצח עם נוספים ברחבי העולם.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ויזל_01.jpg|ימין|ממוזער|150px|במחנה הריכוז בוכנוואלד בעת שחרורו (בפינה הימנית התחתונה)]]
[[קובץ:ויזל_קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער קלמנסון]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[סינסנטי]] אוהיו, בשיחה ידידותית עם אלי ויזל]]
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] [[סיגט]] שב[[רומניה]] בשם אליעזר, לר' שלמה אלישע ושרה ויזל - חסידי ויז'ניץ שניהלו חנות מכולת לפרנסתם. כמו יתר הילדים בעיירה הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי, בו למד מקצועות קודש והתעמק בלימודי [[גמרא]] ו[[תורת החסידות|חסידות]], ובסיוע אביו רכש שליטה ב[[לשון הקודש]] לצד שפת האידיש בה דיברו כל תושביה היהודים של העיירה, והשפות המקומיות גרמנית רומנית והונגרית.

בזמן ה[[שואה]] כבשו הגרמנים את ערי הולדתו סיגט, ולאחר מספר חודשים ששהה יחד עם משפחתו בגטו, נשלח ב[[חודש ניסן]] [[תש"ד]] למחנה ההשמדה ב[[אושוויץ]], שם הועסק בעבודות פרך קשות. כאשר החלו הגרמנים לנחול מפלות במלחמה מול צבאות הברית, צורף לצעדת המוות בה הובל רגלית יחד עם אלפי יהודים נוספים בתנאים קשים אל תוככי גרמניה, מרחק של כ-220 קילומטר. עם סיומה של הצעדה הוכנס למחנה בוכנוואלד, שם שרד שלושה חודשים נוספים עד לשחרור המחנה מידי הנאצים ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ה]].

לאחר סיום המלחמה נלקח לבית מחסה ב[[צרפת]] שם רכש שליטה בשפה הצרפתית, ובעקבות פרסום כתבה בעיתון על המקום בו שהה שם הופיעה תמונתו, חודש הקשר עם אחיותיו ששרדו את השואה. בגיל מבוגר יותר התקבל לאוניברסיטת סורבון שם למד פילוסופיה ולימד את השפה ה[[עברית]].

===הכניסה לעולם הספרות===
[[קובץ:ויזל_וולוביק.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם הרב וולוביק, [[שליח]] [[הרבי]] ברקשייר שפדספילד]]
בשנים בהם שהה בסורבון החל לעסוק בכתיבה עיתונאית בעיתונים המקומיים, ואף היה שולח כתבות בעברית לעיתונים שיצאו לאור ב[[ארץ ישראל|ישראל]]. בכל תקופה זו נמנע מלעסוק בענין השואה עקב רגישותו הרבה לנושא כאוב זה.

בשנת [[תש"ח]] נשלח להתגורר תקופה קצרה ב[[ארץ ישראל]] שם שימש ככתב של העיתון הצרפתי L'Arche, וסייע במקביל לפעולותיו של ארגון האצ"ל, וכתב מאמרים בעיתונים שיצאו לאור על ידי אנשיו.

[[קובץ:אלי_ויזל_03.jpg|ימין|ממוזער|150px|בתצלום משנת [[תשמ"ז]]]]
רק בשנת [[תשט"ו]], הצליח אחד מידידיו הקרובים לשכנע אותו בחשיבות תיעוד מעשי הזוועה שביצעו הגרמנים במהלך השואה, והוא החל בכתיבת ספרו "והעולם שתק" שיצא לאור בשפת ה[[אידיש]] ותיאר את המאורעות שעברו עליו במחנות הריכוז בהם שהה. ספר זה נערך לאחר מכן על ידי ויזל ותורגם לצרפתית.

בשנת [[תשט"ז]] עבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] שם המשיך לעסוק בכתיבה ושימש ככתב עיתון [[ידיעות אחרונות]] ב[[ניו יורק]], כשבמקביל הוא ממשיך לכתוב בעיתונים שונים ב[[אידיש]] ובצרפתית.

בהיותו בניו יורק החל לעסוק בפעילות ציבורית להנצחת מעשי הנאצים ב[[שואה]], עודד את ניצולי השואה לתעד את הזוועה, ונשא נאומים רבים בפורומים שונים בהם דן בהשלכותיה של השואה בנוגע לעם היהודי.

בשנת [[תש"כ]] חזר להתגורר ב[[ירושלים]], וזכה ש[[הרבי]] יעודד אותו [[חתונה|להתחתן]]{{הערה|בשנת [[תשכ"ה]] כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו זירז את מר ויזל להינשא ולהקים משפחה יהודית: {{ציטוטון|אני מרשה לעצמי לומר בכל התוקף.. צריך אתה לעשות כל מאמץ להתנתק בשלב זה מאותם מאורעות ולהיכנס לסדר חיים, חיים יהודיים, להקים בית ומשפחה יהודית}}. נדפס בספר [[אני מאמין (ספר)|אני מאמין]] עמוד 480.}}, ובשנת [[תשכ"ט]] נשא את מרת אסתר למשפחת מריון, ממנה נולד לו בנו יחידו, וביום החתונה שלו קיבלתי מהרבי זר פרחים גדול לביתו שבירושלים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55636 עדותו של אלי ויזל באירוע בדוטרויט, תמוז תש"ע].}}. לאחר נישואיו החלו ספריו לצאת בתרגום לאנגלית על ידי רעייתו.

בשנת [[תשל"ב]] מונה לחבר סגל האוניברסיטה של העיר [[ניו יורק]] וכיהן בתפקיד במשך ארבע שנים.

===פרסומו וחיזוק מעמדו בארצות הברית===
בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[ארצות הברית]] לעמוד בראש "הוועדה הנשיאותית לזכר השואה", ובעקבות פעילותו הנמרצת בנושא זה קיבל בשנת [[תשמ"ו]] 'פרס נובל לשלום' על הרצאותיו שנועדו למניעת שואה נוספת, ופעילותו ציבורית רבת השנים שמטרתה להביא לתודעת האנושות את ההכרח בשלום צדק ויושר ומניעת אלימות דיכוי וגזענות. לקראת קבלת הפרס כתבה עליו הועדה כי הוא: {{ציטוטון|שליח לאנושות, שבמאבקו להשלים עם חוויתו האישית של השפלה מוחלטת בשילוב עם עבודתו המעשית למען השלום, העביר מסר רב עוצמה של שלום, כפרה וכבוד אנושי}}.

בשנת [[תשנ"ב]] קיבל את מדליית החירות הנשיאותית של נשיא ארצות הברית, ובמהלך השנים קיבל עוד פרסים ועיטורים רבים על פועלו הספרותי וההומניטרי. את מעמדו הנחשב מנצל אלי ויזל לעמוד לצידה של [[מדינת ישראל]] ולסייע לה במגוון תחומים פוליטיים ומעשיים. בעבר התערב גם בענינים פוליטיים פנימיים של מדינת ישראל עצמה, ועמד לצידם של אנשי תנועת האצ"ל, לימין המפה הפוליטית.

בשנת [[תש"ע]] פירסם ויזל סדרת מאמרים בניו יורק טיימס בה הדגיש את הקשר ההיסטורי של היהודים לעיר הקודש [[ירושלים]] וקרא לראש ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה להפסיק את לחציו על ראש [[ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] שיפעל להפסקת הבניה בירושלים.

נכון לשנת [[תשע"ג]] פירסם למעלה מחמישים ספרים בשפות שונות, רובם עוסקים בנושאים הקרובים לשואה, הן מהפן התיעודי והן מהפן הפילוסופי, ובחלקם פירסם את זכרונותיו החסידיים מבית סבו, סבם שזר [[סיפורי חסידים]] עתיקים עם קורותיה של החסידיות בדורנו זה. ספריו תורגמו לשמונה שפות והם מופצים בכל רחבי העולם בעשרות מליוני עותקים נחשבים פופלריים ביותר. את הרווחים שהפיק ממכירת ספריו לאורך השנים ניצל להקמת "קרן אלי ויזל לאנושיות", המחלקת מענקים כספיים למוסדות רווחה הפועלים עם האוכלוסייה החלשה.

כיום מתגורר ויזל בניו-יורק, ומכהן כפרופסור ומרצה למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון, וכחבר לשם כבוד האקדמיה הרומנית, ויו"ר הוועדה המייעצת של העיתון החב"די [[אלגמיינר ז'ורנאל]].

==קשריו עם הרבי==
{{ציטוט-צף|רוחב=40%|מן המפורסמות הוא כי חב"ד היינו ליובאוויטש וליובאוויטש היינו הרבי. אולם חב"ד פירושו גם שליחות: מהרבי אל החסיד, מחסיד אל רעהו ומהשליח אל היהודי של כל ימות השנה.

חב"ד פירושו גם שליחים, אותם צעירים נפלאים שהרבי מליובאוויטש שולח אותם למקומות קרובים ורחוקים, מקומות בהם מתגוררים יהודים, מקומות בהם יש צורך להפיץ יהדות ולהדליק את אש האמונה, הבטחון והכיסופים לגאולה.

מתחשק לי לתת להם "יישר כוח" פומבי. שיידע העולם, כי אפילו במדבר-העמים לא אלמן ישראל, שיידע גם ה"עולם" היהודי-חסידי כי גם בעיירות קטנות ונידחות, ישנם חב"דניקים, המחפשים יהודים כדי לקרב אותם, להזכיר להם את שורשם וקצת לחמם אותם, פשוטו כמשמעו.

אני מדבר כמו חב"דניק? כדי שלא יאשימו אותי בגניבת הדעת, אני נוהג תמיד, בכל מסיבה חב"דית, להודיע מראש, כי בעצם אני לא שייך לליובאוויטש, אלא לויז'ניץ; מוצאי מחסידי ויזניץ ואני כבר אשאר חובב ויזניץ עד הסוף, אולם הרי ליובאוויטש תופסת מקום מיוחד במינו בחסידות של ימינו. במישור הפצת התורה - אף אחד לא יכול להידמות ולהשתוות עם חב"ד.

סיאטל ודטרויט, מאדיסון ובוסטון, אמהרסט, מיניאפוליס ושיקאגו. איש לא הזמין אותם לבוא, איש לא הכין עבורם קשרים או דירות; איש לא שכנע אותם לבוא - איש אפילו לא ידע על בואם - והנה הם מופיעים, ביום בהיר אחד, ומתחילים להסתובב ולחפש יהודים.

כעבור שבוע יש להם כבר תמונת-מצב: מה צריך לעשות, היכן, עם מי ועם איזה כוחות. כעבור חודש-חודשיים הם כבר מתפללים בבית מדרש משלהם ומלמדים צעירים את מצוות הנחת תפילין. כעבור שנה-שנתיים הופך בית מדרשם למרכז...

אני מתפעל משליחיו של הרבי. אני רואה אותם בחזית, ב"שדה הקרב". אני רואה כיצד הם מחנכים ילדים, כיצד הם מדברים אל רחוקים ומרוחקים. איך אפשר לעמוד מנגד? צריך לתת להם יד. צריך לענות אמן.

אני יודע מה אתם חושבים: הנה הליובאוויטשים "תפסו" גם אותי. לא. אני עדיין ויזניצר. שחסידי ויז'ניץ יקימו מרכזים בקולג'ים, ואני אשבח אותם פי מאה. בינתיים עושה זאת רק ליובאוויטש.
|מתוך מאמר הערכה של אלי ויזל על פעילותם של שלוחי חב"ד. [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394618 למאמר המלא]}}

לאורך כל השנים שמר אלי ויזל על קשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לקירובים נדירים ולתגובות חמות ומכתבי פילוסופיה ארוכים ועשירים בתוכן על הספרים והמכתבים ששלח לרבי.

לאחר הוצאת אחד מספריו בקשר עם השואה, בה העלה טענות על ההנהגה האלוקית בזמן השואה, כתב לו הרבי שרק המאמין הכי גדול, דוגמת משה רבינו, הוא זה שיכול להעלות טענות על דרכי ההנהגה האלוקית.

במקום אחר סיפר אלי ויזל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?20652 הרבי שאל את אלי ויזל: איך אפשר לא להאמין?] - מתוך ראיון עם ויזל באתר col.}}, ששאל את הרבי "איך אפשר להאמין אחרי מה שקרה בשואה?", והרבי ענה לו: "איך אפשר שלא להאמין". ויזל סיפר שלאחר ששמע את תשובה הרבי ענה: "אם נתת לי עכשיו תשובה נוספת - אני לא מקבל, אבל אם נתת לי שאלה נוספת - אני מקבל".

כאשר הגיע ויזל להשתתף ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] אצל הרבי בשנת [[תשמ"ו]], הורה לו הרבי לומר שלוש פעמים לחיים, ובירך אותו בברכת שנה טובה, ובאותה שנה זכה בפרס נובל לשלום, אותו ראה כהתגשמות ברכתו של הרבי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=7775 הזיכרון מאותו ערב קצת מעורפל עקב אמירת ה'לחיים' - עדותו של אלי ויזל] באתר col.}}.

בעקבות הקשרים הקרובים שהיו בינו לבין הרבי וההערכה העצומה שהוא רוכש לפועלו של הרבי ולאימפריית השליחות והחינוך שהקים, מוזמן ויזל כאורח הכבוד באירועים חב"דיים יוקרתיים רבים.

===ביטויי הערכה של ויזל על הרבי===
*{{ציטוטון|אני אוהב אותו ואני מתגעגע אליו}}.
*{{ציטוטון|עיניו של הרבי חודרות - אך ללא כאב}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=7775 כתבה באתר col].}}.
*{{ציטוטון|כשאני מתלבט בעניינים פרטיים אני חושב מה אבי היה אומר. כשאני מתלבט בעניינים ציבוריים אני חושב מה הרבי היה אומר}}{{הערה|מדבריו באירוע ג' תמוז בווישנגטון.}}.
*{{ציטוטון|כשהרבי מחייך, העולם מחייך}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=5704 מדבריו בכנס ג' תמוז [[תשס"ד]] בפילדלפיה] - אתר col.}}.
*{{ציטוטון|הרבי לא זקוק למדליה הזו. אבל, אולי, אנחנו צריכים את זה לרבי}}{{הערה|דבריו באירוע שהתקיים לאחר ג' תמוז [[תשנ"ד]] בה הוענקה לרבי מדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי.}}.
*{{ציטוטון|אם לא הרבי, היינו מפסידים כל-כך הרבה אנשים צעירים שהיו פונים לסמים ונצרות}}.
*{{ציטוטון|פניו המזוקנים של הרבי. יש בהן כח, המחריד ומרגיע, מעורר ומנחם, ורצון פלדה יש בהן. דומה שמבט שלו עשוי לקרב את הקץ}}{{הערה|מאמר שכתב ל[[עיתון]] [[ידיעות אחרונות]] אחרי ביקורו ב[[התוועדות]] אצל הרבי בשנת תשכ"ב. נדפס בספר 'איש האמונה' בהוצאת [[אשכילה (ביץ הוצאה לאור)|אשכילה]], עמוד 278.}}.

== סיפורי חסידים מעטו של אלי ויזל ==
* '''בין השמשות'''.
* '''בלהט הנשמה'''.
* '''הנשמה החסידית'''.
* '''הנשמה החסידית: אישים, מעשיות, מעשים'''.
* נספח לספר [[תולדות חב"ד בפטרבורג]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ויזל, אלי}}
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שיחה:בית חיינו (גיליון)

2016-06-30T15:35:14Z

א' חסיד: יצירת דף עם התוכן "יש לציין שגיליון זה יוצא גם היום ע"י ועד תלמידי התמימים העולמי, כמעט באותה מתכונת רק בהבד..."

יש לציין שגיליון זה יוצא גם היום ע"י ועד תלמידי התמימים העולמי, כמעט באותה מתכונת רק בהבדל אחד משמעותי שזה אומנם יומנים ושיחות אך לא עכשווים לצערינו.. (אלא בד"כ מהקביעות של השנה)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-06-30T14:56:04Z

א' חסיד: /* יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


=
== אדמו"רים ==

בנושא שמות הערכים של אדמו"רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו"רים נקראים רק בשמם - כמו רבי [[יואל טייטלבוים]]; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]; וחלק גם וגם - כמו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)
:לדעתי, הכלל בכל האישים הוא, שיש לכתוב על פי שמם המלא (פרטי ומשפחה) ללא תארים חסידות וכו'. אך יוצאים מן הכלל הנם אישים הידועים בכינוי וכדו', וכמעט לא ידועים בשמם. למשל הרבי 'מקוצק' כלל לא ידוע בשם 'מורגנשטרן' ולכן ראוי אכן לקרוא לערך 'מנחם מנדל מקוצק'. לעומת 'שמחה בונם אלתר' {{כתב מחוק|מגור}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:23, 17 במאי 2016 (UTC)

==ארכוב==
נראה לי שהדף מספיק מלא ע"מ לארכב אותו --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)
: יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)
:#לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).
:#נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)
:::מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ"כ כפי שעלולים להקדיש לו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)
ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב"דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ"ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ"ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב"דפדיה. ויה"ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי"ר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)
:::::בוצע ארכוב חלקי. אכן נחוץ שיהיה סדר. ויש לקבוע כללים בכל דבר. עדיין תיקון בפועל של העניין הנ"ל יקח זמן שכמדומני ראוי שיושקע בעניינים יותר חשובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:14, 17 במאי 2016 (UTC)

== יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד ==

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב"דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

:אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]

:::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

:::"קבל את האמת ממי שאמרה"!

:::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
::::א. הביטוי המקורי הוא "'''שמע''' האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
::::ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

:::::א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
:::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
:::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
:::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
:::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
:::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)
ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

פשוט ילדים... אולי שמשהו יענה לעניין? דעתי האישית ש5778 צודק! אם כל הכבוד לדעתכם, נכנסים לכאן גם יהודים מחוץ לחב"ד ורואים שבערך 'אוהל' אפי' לא מצוין ש'''רק''' בעיננו הגשמיות הרבי שם... זה פשוט חילול שם לויובאוויטש! אם ממש קשה לכם לכתוב כך (על אף שרוב מוחלט מחסידי חב"ד כך חושבים..) אז תורידו את הערך לגמרי כבר יותר עדיף.

== תאריכים וימי חב"ד ==

משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב"ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע"י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב [[משתמש:שיע.ק|שיע]] שליט"א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא [[תבנית:כ"ד בניסן]]).

נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל [[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד|כאן]]), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)

:לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)
::כדי לערוך את ה[[תבנית:השבוע בימי חב"ד]] (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו [[תבנית:כ"ד בניסן]]), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו [[כ"ד בניסן]], רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע"י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מ[[תבנית:ט' בניסן|ט' ניסן]] עד [[תבנית:ו' באייר|ו' אייר]], כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.
::כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ"ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)
:::כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)
:הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב"ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)

== ניקוד והערה ==

הבחנתי בעורכים שונים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&curid=25032&diff=222433&oldid=222218 לדוגמא]) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)
:לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת [[פרצוף]] שהוא גילוי לבחינת [[נקודה]] שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)
::כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו"ש ובכ"מ. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)
:::על מה אתה מבסס כ"כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)
באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד"ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד"ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:07, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב"דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד"ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום).
:אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)

== אין בושה?! ==

און ליין העתיקו את '''כל''' הערך על דוד גולדשטיין בלי לציין קרדיט. אין שום בושה?!... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]
:אכן, לא פעם ראשונה שזה קורה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:39, 24 במאי 2016 (UTC)
::ואף אחד מהנהלת האתר לא רואה לנכון לנזוף בהם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:01, 24 במאי 2016 (UTC)
:::אתה רשאי בזאת לראות זאת לעצמך לנכון. לרשימת ההעתקות המלאה - ראה [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה|כאן]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:51, 24 במאי 2016 (UTC)

== כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות! ==

בחודשים האחרונים ניכרת תנופה מיוחדת בחב"דפדיה, עקב הרשמה מוגברת של עורכים מוכשרים, שהחליטו להפוך את חב"דפדיה למיזם מקצועי ומושקע במיוחד.

במסגרת עבודתם בחודשים האחרונים, הוגהו אלפי ערכים בעבודה מסיבית מטעויות שונות הן בעבודה ידנית והן על ידי "בוט", מאות ערכים נערכו מחדש, ואף חודש מיזם "ערכים מומלצים", כשהערך האחרון שזכה להמלצה הוא הערך [[השיחה הידועה]] שנערך על ידי כל העורכים בחב"דפדיה בעבודה משותפת ונבחר להיות ערך מומלץ.

ואכן התנופה המחודשת באה לידי ביטוי באחוזי הצפיה הלא צפויים של חב"דפדיה, כאשר תוך מספר שנים היא מגיעה למספר לא יאומן של 60,000,000 צפיות כשחסרים כ50 אלף צפיות אחרונות.

אתם מוזמנים להיות אלו שיחדשו את הצפיה השישים מליון בחב"דפדיה…

לכניסה לעמוד הראשי

מקור:

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=edit&section=new כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות!]

{{מזל טוב|}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 19:45, 28 ביוני 2016 (UTC)
:{{תודה רבה}} לך השם! --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:29, 30 ביוני 2016 (UTC)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-06-30T14:55:42Z

א' חסיד: /* יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


=
== אדמו"רים ==

בנושא שמות הערכים של אדמו"רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו"רים נקראים רק בשמם - כמו רבי [[יואל טייטלבוים]]; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]; וחלק גם וגם - כמו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)
:לדעתי, הכלל בכל האישים הוא, שיש לכתוב על פי שמם המלא (פרטי ומשפחה) ללא תארים חסידות וכו'. אך יוצאים מן הכלל הנם אישים הידועים בכינוי וכדו', וכמעט לא ידועים בשמם. למשל הרבי 'מקוצק' כלל לא ידוע בשם 'מורגנשטרן' ולכן ראוי אכן לקרוא לערך 'מנחם מנדל מקוצק'. לעומת 'שמחה בונם אלתר' {{כתב מחוק|מגור}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:23, 17 במאי 2016 (UTC)

==ארכוב==
נראה לי שהדף מספיק מלא ע"מ לארכב אותו --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)
: יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)
:#לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).
:#נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)
:::מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ"כ כפי שעלולים להקדיש לו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)
ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב"דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ"ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ"ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב"דפדיה. ויה"ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי"ר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)
:::::בוצע ארכוב חלקי. אכן נחוץ שיהיה סדר. ויש לקבוע כללים בכל דבר. עדיין תיקון בפועל של העניין הנ"ל יקח זמן שכמדומני ראוי שיושקע בעניינים יותר חשובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:14, 17 במאי 2016 (UTC)

== יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד ==

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב"דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

:אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]

:::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

:::"קבל את האמת ממי שאמרה"!

:::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
::::א. הביטוי המקורי הוא "'''שמע''' האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
::::ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

:::::א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
:::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
:::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
:::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
:::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
:::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)
ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)
פשוט ילדים... אולי שמשהו יענה לעניין? דעתי האישית ש5778 צודק! אם כל הכבוד לדעתכם, נכנסים לכאן גם יהודים מחוץ לחב"ד ורואים שבערך 'אוהל' אפי' לא מצוין ש'''רק''' בעיננו הגשמיות הרבי שם... זה פשוט חילול שם לויובאוויטש! אם ממש קשה לכם לכתוב כך (על אף שרוב מוחלט מחסידי חב"ד כך חושבים..) אז תורידו את הערך לגמרי כבר יותר עדיף.

== תאריכים וימי חב"ד ==

משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב"ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע"י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב [[משתמש:שיע.ק|שיע]] שליט"א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא [[תבנית:כ"ד בניסן]]).

נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל [[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד|כאן]]), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)

:לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)
::כדי לערוך את ה[[תבנית:השבוע בימי חב"ד]] (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו [[תבנית:כ"ד בניסן]]), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו [[כ"ד בניסן]], רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע"י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מ[[תבנית:ט' בניסן|ט' ניסן]] עד [[תבנית:ו' באייר|ו' אייר]], כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.
::כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ"ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)
:::כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)
:הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב"ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)

== ניקוד והערה ==

הבחנתי בעורכים שונים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&curid=25032&diff=222433&oldid=222218 לדוגמא]) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)
:לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת [[פרצוף]] שהוא גילוי לבחינת [[נקודה]] שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)
::כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו"ש ובכ"מ. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)
:::על מה אתה מבסס כ"כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)
באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד"ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד"ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:07, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב"דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד"ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום).
:אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)

== אין בושה?! ==

און ליין העתיקו את '''כל''' הערך על דוד גולדשטיין בלי לציין קרדיט. אין שום בושה?!... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]
:אכן, לא פעם ראשונה שזה קורה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:39, 24 במאי 2016 (UTC)
::ואף אחד מהנהלת האתר לא רואה לנכון לנזוף בהם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:01, 24 במאי 2016 (UTC)
:::אתה רשאי בזאת לראות זאת לעצמך לנכון. לרשימת ההעתקות המלאה - ראה [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה|כאן]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:51, 24 במאי 2016 (UTC)

== כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות! ==

בחודשים האחרונים ניכרת תנופה מיוחדת בחב"דפדיה, עקב הרשמה מוגברת של עורכים מוכשרים, שהחליטו להפוך את חב"דפדיה למיזם מקצועי ומושקע במיוחד.

במסגרת עבודתם בחודשים האחרונים, הוגהו אלפי ערכים בעבודה מסיבית מטעויות שונות הן בעבודה ידנית והן על ידי "בוט", מאות ערכים נערכו מחדש, ואף חודש מיזם "ערכים מומלצים", כשהערך האחרון שזכה להמלצה הוא הערך [[השיחה הידועה]] שנערך על ידי כל העורכים בחב"דפדיה בעבודה משותפת ונבחר להיות ערך מומלץ.

ואכן התנופה המחודשת באה לידי ביטוי באחוזי הצפיה הלא צפויים של חב"דפדיה, כאשר תוך מספר שנים היא מגיעה למספר לא יאומן של 60,000,000 צפיות כשחסרים כ50 אלף צפיות אחרונות.

אתם מוזמנים להיות אלו שיחדשו את הצפיה השישים מליון בחב"דפדיה…

לכניסה לעמוד הראשי

מקור:

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=edit&section=new כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות!]

{{מזל טוב|}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 19:45, 28 ביוני 2016 (UTC)
:{{תודה רבה}} לך השם! --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:29, 30 ביוני 2016 (UTC)