חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ברוך שניאור זלמן שניאורסון

2025-06-05T15:52:58Z

א' הת':

[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] – [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי [[קה"ת]]. [[הרבי]] הוא נכדו (אבי אביו - רבי [[לוי יצחק שניאורסהן|לוי יצחק]]).

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.

ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבילר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/6802240027 תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.

ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ התחתן עם זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].

נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|ראה ס' רשימת ענינים וסיפורים בתחילתו.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.

==רשימת ענינים וסיפורים==
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב[[שבועון בית משיח]] בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]].

באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי"ק]]) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.

הספר עוכב במשך שנה עד להדפסתו, מאחר שבאותה תקופה היומנים נגנבו, ונדפסו - מבלי לציין את מקורם - בספר בשם "רשימות הרב"ש", כביכול בשם הוצאת קה"ת. חברי המערכת התלבטו האם להדפיס את הספר לאחר הגניבה, אך כשנוכחו לראות את רמת השיבוש, החליטו להדפיסו ולמוכרו בצירוף הסבר על העיכוב וההבדלים הגסים שבין המהדורות{{הערה|שמואל קראוס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/דברים_כהוויתם_(בנוגע_ל%22רשימת_ענינים_וסיפורים%22).pdf דברים כהוויתם (בנוגע ל"רשימת עניינים וסיפורים")]''', תשס"א {{PDF}}}}.

==משפחתו==
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים נשא את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב אגרת שיא (עמ' ערב).}}
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי)
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]

==לקריאה נוספת==
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118–121.

== קישורים חיצוניים ==
* שמואל קראוס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/דברים_כהוויתם_(בנוגע_ל%22רשימת_ענינים_וסיפורים%22).pdf דברים כהוויתם (בנוגע ל"רשימת עניינים וסיפורים")]''', תשס"א {{PDF}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

שיחה:גרשון פלברבוים

2025-06-05T15:31:09Z

א' הת': /* מי זה? */ פסקה חדשה

== מי זה? ==

האם זה השיכור המפורסם מתשרי? --[[משתמש:א' הת'|א' הת']] - [[שיחת משתמש:א' הת'|שיחה]], 18:31, ט' בסיוון, ה'תשפ"ה 18:31, 5 ביוני 2025 (IDT)

קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג

2025-04-24T05:48:01Z

א' הת': הסרת כל התוכן מהדף

קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג

2025-04-24T05:46:39Z

א' הת': /* הסטוריה */

'''קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג''' הוא קונטרס עם [[מאמר]] דיבור המתחיל בורא ניב שפתיים, שנאמר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ג תשרי תשמ"ח, שיצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] כ"[[מוגה]]" לקראת יום הבהיר [[ראש חודש כסלו]] [[ה'תשנ"ג]], והוא המאמר המוגה האחרון שיצא לאור כקונטרס לעת עתה.

== הסטוריה ==
מאז שיצא לאור [[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב]] עד [[חג הסוכות]] תשנ"ג, לא יצאו לאור מאמרים מוגהים מהרבי. בחג הסוכות תשנ"ג נכנס ה[[מזכיר]] [[חיים יהודא קרינסקי]] ל[[חדר הרבי]], כשבידו דפים גדולים של מאמר ד"ה להבין ענין שמח"ת תשמ"ב שנערך על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]]. הרבי עבר על המאמר והסכים להדפיסו כמוגה, והסכים לתאריך "ערש"ק חוהמ"ס".

לקראת יום הבהיר ר"ח כסלו שוב יצא לאור מאמר, וכך האירוע מתואר ב[[יומן קבלת המלכות|יומן בית משיח]] מיום חמישי ר"ח כסלו "לאחר תפילת מנחה יצא מכ"ק אד"ש מה"מ מאמר מוגה לכבוד ר"ח כסלו. המאמר הוא ד"ה "בורא ניב שפתים" ה'תשמ"ח והי' מונח על שולחנו הק' של כ"ק אד"ש מה"מ עוד מאתמול בלילה, והיום לאחר המנחה יצא הוא מההגהה". כ"ק אד"ש מה"מ עבר על עלי ההגהה (המוגדלים), על כל דף ודף מראשיתו ועד סופו, וכשסיים סימן שידפיסוהו. המזכיר שאל "האם להדפיסו כ'מוגה'" וכ"ק אד"ש מה"מ השיב בחיוב. המזכיר בירר אודות התאריך ל'פתח דבר' וכ"ק אד"ש מה"מ אישר את "'''יום הבהיר ר"ח כסלו'''".

הקונטרס נתפרסמה מיד ברחבי תבל על ידי הועד הנחות בלה"ק.

בפתח דבר שנחתמה על ידי מערכת אוצר החסידים עם התאריך מהרבי כאמור, נכתבה:
{{ציטוט|תוכן=לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו, שבו ימלאו ט"ו שנה מאז שזכינו לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת ה'תשל"ח, הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים גו' אמר ה' ורפאתיו (שבו נתבאר גם ענין הרפואה), שנאמר בהתוועדות די"ג תשרי תשמ"ח, מתוך תפלה, תקוה ובטחון שתיכף ומיד ממש נזכה לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הק', ונזכה לשמוע תורה חדשה מפיו של משיח צדקנו, בניב שפתים, שילמד תורה את כל העם.|מקור=קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג}}
מאז, ועד עתה, לא יצא לאור עדיין מאמר מוגה חדש מהרבי<ref>לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג יצא לאור קונטרס נוסף ע"י מערכת אוצר החסידים, אבל הרבי הורה להדפיסו כ"בלתי מוגה".</ref>, ורבים רואים את המאמר הזה כ"מאמר האחרון" לע"ע, ואומרים עליה את דברי הרבי על [[באתי לגני]] "אין דער לעצטע מאמר האט דער רבי אלץ באווארנט".

== קישורים חיצוניים ==

* [https://www.mafteiach.app/maamorim/1520 קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג] באתר [[מפתח]].

== הערות ==
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג

2025-04-24T05:43:00Z

א' הת': יצירת דף עם התוכן "'''קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג''' הוא קונטרס עם מאמר דיבור המתחיל בורא ניב שפתיים, שנאמר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ג תשרי תשמ"ח, שיצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים כ"מוגה" לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו ה'תשנ"ג, והוא המאמר המוגה האחרון שיצא לאור כקונטרס לע..."

'''קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג''' הוא קונטרס עם [[מאמר]] דיבור המתחיל בורא ניב שפתיים, שנאמר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ג תשרי תשמ"ח, שיצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] כ"[[מוגה]]" לקראת יום הבהיר [[ראש חודש כסלו]] [[ה'תשנ"ג]], והוא המאמר המוגה האחרון שיצא לאור כקונטרס לעת עתה.

== הסטוריה ==
מאז שיצא לאור [[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב]] עד [[חג הסוכות]] תשנ"ג, לא יצאו לאור מאמרים מוגהים מהרבי. בחג הסוכות תשנ"ג נכנס ה[[מזכיר]] [[חיים יהודא קרינסקי]] ל[[חדר הרבי]], כשבידו דפים גדולים של מאמר ד"ה להבין ענין שמח"ת תשמ"ב שנערך על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]]. הרבי עבר על המאמר והסכים להדפיסו כמוגה, והסכים לתאריך "ערש"ק חוהמ"ס".

לקראת יום הבהיר ר"ח כסלו שוב יצא לאור מאמר, וכך האירוע מתואר ב[[יומן קבלת המלכות|יומן בית משיח]] מיום חמישי ר"ח כסלו "לאחר תפילת מנחה יצא מכ"ק אד"ש מה"מ מאמר מוגה לכבוד ר"ח כסלו. המאמר הוא ד"ה "בורא ניב שפתים" ה'תשמ"ח והי' מונח על שולחנו הק' של כ"ק אד"ש מה"מ עוד מאתמול בלילה, והיום לאחר המנחה יצא הוא מההגהה". הקונטרס נתפרסמה מיד ברחבי תבל על ידי הועד הנחות בלה"ק.

בפתח דבר שנחתמה על ידי מערכת אוצר החסידים נכתבה:
{{ציטוט|תוכן=לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו, שבו ימלאו ט"ו שנה מאז שזכינו לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת ה'תשל"ח, הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים גו' אמר ה' ורפאתיו (שבו נתבאר גם ענין הרפואה), שנאמר בהתוועדות די"ג תשרי תשמ"ח, מתוך תפלה, תקוה ובטחון שתיכף ומיד ממש נזכה לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הק', ונזכה לשמוע תורה חדשה מפיו של משיח צדקנו, בניב שפתים, שילמד תורה את כל העם.|מקור=קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג}}
מאז, ועד עתה, לא יצא לאור עדיין מאמר מוגה חדש מהרבי<ref>לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג יצא לאור קונטרס נוסף ע"י מערכת אוצר החסידים, אבל הרבי הורה להדפיסו כ"בלתי מוגה".</ref>, ורבים רואים את המאמר הזה כ"מאמר האחרון" לע"ע, ואומרים עליה את דברי הרבי על [[באתי לגני]] "אין דער לעצטע מאמר האט דער רבי אלץ באווארנט".

== קישורים חיצוניים ==

* [https://www.mafteiach.app/maamorim/1520 קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג] באתר [[מפתח]].

== הערות ==
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

קבלת המלכות (ספר)

2025-04-24T05:29:09Z

א' הת':

[[קובץ:ספר קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר 'קבלת המלכות - [[תשנ"ג]]']]'''קבלת המלכות''' הוא ספר המכיל יומן מפורט מאירועי שנת [[תשנ"ג]] ב-[[770]] שיצא לאור מדי שבוע בשעתו, בשם "יומן בית משיח 770". יצא לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]].

הספר מכניס את הקורא לאותם ימים של שנת תשנ"ג, בהם עודד [[הרבי]] את שירת ה[[חסידים]] "[[יחי אדוננו]]", כולל גם אישורו ל[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|פרסומים עולמיים]] בהם יראה כל העולם את [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] כ[[מלך המשיח]].

היומן נכתב על ידי ה[[תמים]] [[שלום דובער מישולובין]] (כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] ומ[[שליח|שלוחי הרבי מלך המשיח]] לאשדוד).

לאחר מספר שנים בהם לא היה ניתן להשיג את הספר, יצא לאור לקראת [[דידן נצח]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]] במהדורה חדשה ומפוארת.

{{ערך חסר}}
{{קצרמר|ספרים}}

[[קטגוריה:את"ה העולמי]]

יחידות כללית

2025-03-31T10:31:06Z

א' הת':

[[קובץ:יחידות כללית חדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|יחידות כללית]]
'''יחידות כללית''' היא כינוי ל[[שיחה]] אותה הרבי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%27_%D7%94%D7%AA%27/%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%94 אומר] ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בפני קבוצת אנשים. שיחה זו מהווה כתחליף ל[[יחידות|יחידות פרטית]] שהתקיימה עד שנת [[תשמ"א]].

== היסטוריה ==

כאשר הגיעו קבוצות מוגדרות הרבי נשא שיחה משותפת בפניהם ב[[חדר הרבי|חדרו הק']], כגון קבוצות של נערים יהודיים, השלוחים לארץ הקודש, נוסעי ה"צ'רטר" שהגיעו לרבי כקבוצה, ועוד.

משנת [[תשל"ח]] הפסיק הרבי (בהוראת הרופאים) לקבל אנשים ל[[חדרו של הרבי|חדרו הק']] ל"[[יחידות|יחידות פרטית]]" מלבד אורחים ואנשים מכובדים.

לאחר שבשנת [[תשמ"א]] נוצר עומס גדול של אורחים, הוחלט להפסיק לגמרי את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום שהות האורחים (בחודש תשרי וכדומה) יחידות כללית לכל האורחים.

בהתחלה קיבל הרבי ל"יחידות כללית" קבוצות בחדרו הק'. אח"כ עברה היחידות ל"[[גן עדן התחתון]]", אח"כ ל[[זאל הקטן]] עד שמקומה נקבע ב[[זאל הגדול]] - שם מוקף השטח במחיצות שבפנים היו מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס (האורחים וכיו"ב). הרבי נכנס ויושב על בימה מוגבהת על יד שולחן מכוסה במפה לבנה{{הערה|בסיום חודש תשרי תשד"מ ישב הרביע"ג בימת ההתוועדויות.}} ונושא שיחת קודש לקהל. היחידויות בסגנון זה מתקיימות מספר פעמים בשנה בנוסף לחודש תשרי כאשר מגיעים אורחים רבים, לעתים רבות חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ולשלוחים{{הערה|ולפעמים - כמה ביחד, כגון יחידות לחתנים, כלות ובנות מצווה.}}.

גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה ר' ראובן דונין: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!". בקשר לביטול היחידויות הפרטיות התבטא הרבי שגם שעת ההתוועדות היא 'יחידות'{{הערה|[http://www.shturem.net/images/news/45479_news_04102010_8936.pdf קובץ היחידות] עמוד 38.

[[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]] הסביר פעם מה הכוונה '''"כמו פעם, ויותר מזה"''' - '''"כמו פעם"''' - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. '''"ויותר מזה"''' - '''1)''' פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 '''2)''' פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. '''3)''' פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.}}.

כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו.

גם כיום, כשלא רואים את הרביבעיניים גשמיות ממשיכים לארגן יחידות זו, כחלק מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]].
[[קובץ:יחידות כללית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלופת עץ המתארת יחידות כללית של [[הרבי]] ב-[[זאל הגדול]]]]

== סדר היחידות ==

במהלך ה"יחידות הכללית" נושא הרבי שיחה בפני הקהל כשפניו לצפון. במשך כל זמן זה, מניח הרבי את ידיו וזרועותיו הק' על השולחן.

אחר כך הקהל עוברים בתור, ומוסרים לרבי [[פ"נ]]. הרבי מקבל את הפ"נ ביד שמאל, ונותן דולר לצדקה ביד ימין. בהזדמנות זו ישנה גם האפשרות לקבל מהרבי את ברכתו.

בסיום היחידות, בעת (או אחרי) עומדו ממקומו, מביט הרבי לעבר ארון הקודש ואומר משהו בלחש (יש אומרים שאומר את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"), ואז יוצא מבית הכנסת כשבידו שקית הנייר המכילה את הפ"נים{{הערה|[[מעשה מלך]] ([[ארץ הקודש|אה"ק]], [[תשע"ג]]) ע' 77.}}.

== ראו גם ==
*[[יחידות]]
*[[יחידות לגבירים]]
*[[יחידות לתמימים]]
*[[צאתכם לשלום]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שבועון בית משיח]] גליון כ' סיון תש"פ עמוד 44, מדור 'והבט פני משיחך'.

== קישורים חיצוניים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46884 יצירת אמנות ב- 62 אלף דולר: היחידות] - כתבה על גלופת העץ המתארת יחידות כללית{{הערה|ראו תמונה.}} {{אינפו}}

;מדיה:
* '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מאמר_חדש_היסטורי_משוחזר_דה_אל_יפטר_תשכב_•_האזינו_117290.html המאמר הראשון שנשא הרבי בעת 'יחידות כללית', י"ז אדר תשכ"ב]''' {{אודיו}} {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62694 יחידות כללית בשפה הצרפתית], ט"ז תמוז ה'תשמ"ג {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78190 הרבי ביחידות כללית ● תמונות נדירות] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

התוועדות עם הרבי

2025-03-26T09:45:55Z

א' הת':

[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדויות)]]
'''[[התוועדות]] עם [[הרבי]]''' הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%27_%D7%94%D7%AA%27/%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%94 נושא] הרבי את דבריו לקהל, ב[[שיחות]] וב[[מאמר|מאמרי חסידות]]. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי [[שבת]], במוצאי ה[[יום טוב|ימים טובים]], ועד ל[[הסתלקות]] רעייתו [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]].

[[קובץ:התוועדות ח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ציור של הרבי בהתוועדות]]

==היסטוריה==
רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, [[י"ט כסלו]], [[פורים]] וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך [[סעודת שבת|סעודות שבת]] ו[[יום טוב|חג]]. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, כשהרבי נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]

===לפני הנשיאות===
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה ב[[חג הסוכות]] ב[[תומכי תמימים אטווצק]].

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב[[770]] נערכה ב[[ב' תמוז]] [[תש"א]] בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.

בשנים הראשונות גרו בסמוך ל[[770]] מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת [[קראון הייטס]], והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון{{הבהרה|מתי בדיוק? ואם יש מקור}} הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב [[שמואל לויטין]] הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ ([[הרבי]]) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן{{הערה|חלק מעט משיחות אלו נתקבצו בספר [[שיחות קודש תרפ"ג-תש"ט]]. על הנסיעה ותחילת ההתוועדות סיפר בנו של רוט בראיון לחברת [[JEM]]{{מקור|מקור מדוייק}}.}}.

===לאחר יו"ד שבט תש"י===
במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר]]ים, אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], מ[[מזכיר]]יו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

==לאחר קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרבי שליט"א מה"מ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרבי בהתוועדות בי"ט סיוון תשמ"ז]]
בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשי"א]] קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].

עם השנים [[חסידות חב"ד]] גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[שאלאש]] להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של החורף{{הערה|[[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]]}}, נערכו באולמות גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]], כשהראשונה היא התוועדות [[י"ט כסלו]] תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.

לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בחצר 770 שנהפך אז ל[[זאל הגדול]]. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18}}.

לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתק{{חב"ד און ליין}}]}}.

במשך השנים ההתוועדויות נערכו ב[[יום טוב#חגי חב"ד|חגים ומועדים חסידיים]] כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.

===לאחר שמיני עצרת תשל"ח===
לאחר האירוע הבריאותי שאירע ב[[שמיני עצרת תשל"ח]] החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.

הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה{{הערה|ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "[[מפתח]]", וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז).}}.

===לאחר כ"ב שבט תשמ"ח===
במהלך השנה לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל מלהתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת. אך במקביל, החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על הסטענדער. בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.

===תאריכים בהם התוועד הרבי{{הערה|בדרך כלל עד שנת תשמ"ח}}===
{{טורים|תוכן=
*[[שבת מברכים]]
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי ראש השנה]]
*[[ו' תשרי]] (החל מתשכ"ו)
*[[י"ג תשרי]] (מתשל"ב)
*[[מוצאי יום טוב ראשון חג הסוכות]]
*[[שמחת בית השואבה#התוועדויות שמחת בית השואבה|חול המועד סוכות (עד תשכ"ד)]]
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי שמחת תורה]]
*[[י"ט כסלו]]
*[[כ"ד טבת]]
*[[יו"ד שבט]]
*[[פורים]]
*[[י"א ניסן]] (תשכ"ב, ואח"כ מתשל"ב עד תשמ"ה)
*ליל ב' דחג הפסח (עד תשל"א){{הערה|תשי"ד התוועדות מיוחד בליל א' דחג הפסח, בעמידה סמוך לחדרו הקדוש.}}
*[[סעודת משיח]]
*ערב [[חג השבועות]] (מתשל"ב)
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי חג השבועות]]
*[[י"ב תמוז]]
*[[ט' באב]] שחל בשבת
*[[כ' מנחם אב]]
*ערב ראש השנה (מתשל"ב)
'''תאריכים נוספים שהתוועד בהם הרבי'''
*[[יו"ד כסלו]], חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי.
*[[זאת חנוכה]]
*[[ב' אייר]].
*[[ל"ג בעומר]].
*[[ט"ו סיון]]
*[[ג' תמוז]]
*[[י"ט תמוז]]
*[[ט"ו באב]]
*[[ר"ח אלול]]
*[[ח"י אלול]]
}}

==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה יושב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו יושבים חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]{{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו (עד שבת פרשת [[נשא]] [[תשמ"ג]] אז היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי ניגון זה - למעט פ"א(?) לאחמ"כ שניגן ניגון זה).}}).

כשהרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], הוא מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.}}.

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות [[חוזרים]] (בראשות הרב [[יואל כהן]]) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של [[מניחים]] מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] ועוד.}}, בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו{{הערה|ונדפסו בסדרת [[שיחות קודש]]. משנת [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]] גם בסדרת [[התוועדויות]] ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק ([[תש"י]]{{הערה|ולפני כן.}}-תשנ"ב) בסדרת [[דברי משיח]].}}.

בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג{{הערה|ב[[דבר מלכות נשא|שבת פרשת נשא תנש"א]] ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום [[ימי התשלומין]] שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.}}, נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].

==הסדר בהתוועדות בשבת ==
* מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
* ב' שיחות בענין היום.
* מאמר כעין שיחה - הפסיק בשנת [[תשמ"ט]]{{הערה|למעט שנת [[תנש"א]] בה הגיה הרבישתי שיחות (מש"פ בראשית וש"פ חיי שרה) בתור 'מאמר כעין שיחה'.}}.
* שיחה נוספת - בשנים האחרונות שיחה זו היא ע"ד שיחות א' וב'. בשנים עברו היו בשיחה זו ביאורים ב[[רש"י]], [[לקוטי לוי יצחק]] (החל משנת [[תשל"א]]), שיעור ה[[רמב"ם]] היומי (החל משנת [[תשד"מ]]). בקיץ - [[פרקי אבות]]{{הערה|לאח"ז יצאו לאור כמה ספרים המלקטים שיחות אלו: [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|ביאורים בפירוש רש"י על התורה]], [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]], [[יין מלכות]], [[ביאורים לפרקי אבות|ביאורים בפרקי אבות]] ועוד.}}.
* (שיחה ד' -) [[חלוקת משקה]].
* הזכרת ברכה אחרונה.

===מסביב להתוועדות===
את הגביע והשעון של הרבי מניח המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי [[ועד המסדר]]. בעבר הניח אותו הרב [[בערל יוניק]].

את היין לקידוש מוזג הרב [[מנחם נחום גרליצקי]]. לפניו מזג הרב בערל יוניק, שהחליף את הרב [[מרדכי מנטליק]] ששימש בתפקיד זה עד פטירתו בשנת [[תשמ"ח]].

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב [[הענדל ליברמן]], שהיה מעודד את השירה עד פטירתו ב[[תשל"ו]]. מ[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]], החל ר' [[זושא ווילימובסקי]] לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי{{הערה|ראו בספר [[הפרטיזן]].}}.

==הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול==
* שיחות במעלת היום.
* אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים [[מאמר כעין שיחה]]).
* ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ).
* הדרן על מסכת הש"ס.
* ניגון ד' בבות.
* הזכרת ברכת המזון.

==מעלת ההתוועדות==
{{להשלים}}
[[קובץ:מענה התוועדויות יחידות.jpg|ממוזער|מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: '''כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה''']]
פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - [[770]] או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.{{הערה|כך כתב גם למר שמעון דערבארמדיקר שהגיע לבית חיינו עם הקבוצה מברזיל, ליו"ד שבט תש"מ}}

{{תבנית:גלריה התוועדות עם הרבי}}

==קישורים חיצוניים==
===התוועדות עם הרבי===
* תגית '''[https://chabad.info/tag/פארבריינגען-עם-הרבי/ פארבריינגען עם הרבי] באתר {{אינפו}}
* התוועדויות מתורגמות על ידי [[את"ה העולמי]] - [https://drive.google.com/drive/folders/1eV-Fp-gKPQGTdHhX2aCMOX_zBq5zM9Na?usp=sharing פארבריינגען עם הרבי]
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסלו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2838281 8 ניגונים עם הרבי {{וידאו}}{{בית חבד}}]

{{770}}
{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

התוועדות עם הרבי

2025-03-24T09:01:33Z

א' הת':

[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדויות)]]
'''[[התוועדות]] עם [[הרבי]]''' הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, ב[[שיחות]] וב[[מאמר|מאמרי חסידות]]. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי [[שבת]], במוצאי ה[[יום טוב|ימים טובים]], ועד ל[[הסתלקות]] רעייתו [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]].

[[קובץ:התוועדות ח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ציור של הרבי בהתוועדות]]

==היסטוריה==
רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, [[י"ט כסלו]], [[פורים]] וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך [[סעודת שבת|סעודות שבת]] ו[[יום טוב|חג]]. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, כשהרבי נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]

===לפני הנשיאות===
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה ב[[חג הסוכות]] ב[[תומכי תמימים אטווצק]].

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב[[770]] נערכה ב[[ב' תמוז]] [[תש"א]] בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.

בשנים הראשונות גרו בסמוך ל[[770]] מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת [[קראון הייטס]], והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון{{הבהרה|מתי בדיוק? ואם יש מקור}} הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב [[שמואל לויטין]] הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ ([[הרבי]]) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן{{הערה|חלק מעט משיחות אלו נתקבצו בספר [[שיחות קודש תרפ"ג-תש"ט]]. על הנסיעה ותחילת ההתוועדות סיפר בנו של רוט בראיון לחברת [[JEM]]{{מקור|מקור מדוייק}}.}}.

===לאחר יו"ד שבט תש"י===
במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר]]ים, אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], מ[[מזכיר]]יו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

==לאחר קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרבי שליט"א מה"מ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרבי בהתוועדות בי"ט סיוון תשמ"ז]]
בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשי"א]] קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].

עם השנים [[חסידות חב"ד]] גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[שאלאש]] להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של החורף{{הערה|[[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]]}}, נערכו באולמות גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]], כשהראשונה היא התוועדות [[י"ט כסלו]] תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.

לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בחצר 770 שנהפך אז ל[[זאל הגדול]]. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18}}.

לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתק{{חב"ד און ליין}}]}}.

במשך השנים ההתוועדויות נערכו ב[[יום טוב#חגי חב"ד|חגים ומועדים חסידיים]] כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.

===לאחר שמיני עצרת תשל"ח===
לאחר האירוע הבריאותי שאירע ב[[שמיני עצרת תשל"ח]] החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.

הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה{{הערה|ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "[[מפתח]]", וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז).}}.

===לאחר כ"ב שבט תשמ"ח===
במהלך השנה לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל מלהתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת. אך במקביל, החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על הסטענדער. בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.

===תאריכים בהם התוועד הרבי{{הערה|בדרך כלל עד שנת תשמ"ח}}===
{{טורים|תוכן=
*[[שבת מברכים]]
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי ראש השנה]]
*[[ו' תשרי]] (החל מתשכ"ו)
*[[י"ג תשרי]] (מתשל"ב)
*[[מוצאי יום טוב ראשון חג הסוכות]]
*[[שמחת בית השואבה#התוועדויות שמחת בית השואבה|חול המועד סוכות (עד תשכ"ד)]]
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי שמחת תורה]]
*[[י"ט כסלו]]
*[[כ"ד טבת]]
*[[יו"ד שבט]]
*[[פורים]]
*[[י"א ניסן]] (תשכ"ב, ואח"כ מתשל"ב עד תשמ"ה)
*ליל ב' דחג הפסח (עד תשל"א){{הערה|תשי"ד התוועדות מיוחד בליל א' דחג הפסח, בעמידה סמוך לחדרו הקדוש.}}
*[[סעודת משיח]]
*ערב [[חג השבועות]] (מתשל"ב)
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי חג השבועות]]
*[[י"ב תמוז]]
*[[ט' באב]] שחל בשבת
*[[כ' מנחם אב]]
*ערב ראש השנה (מתשל"ב)
'''תאריכים נוספים שהתוועד בהם הרבי'''
*[[יו"ד כסלו]], חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי.
*[[זאת חנוכה]]
*[[ב' אייר]].
*[[ל"ג בעומר]].
*[[ט"ו סיון]]
*[[ג' תמוז]]
*[[י"ט תמוז]]
*[[ט"ו באב]]
*[[ר"ח אלול]]
*[[ח"י אלול]]
}}

==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה יושב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו יושבים חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]{{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו (עד שבת פרשת [[נשא]] [[תשמ"ג]] אז היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי ניגון זה - למעט פ"א(?) לאחמ"כ שניגן ניגון זה).}}).

כשהרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], הוא מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.}}.

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות [[חוזרים]] (בראשות הרב [[יואל כהן]]) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של [[מניחים]] מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] ועוד.}}, בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו{{הערה|ונדפסו בסדרת [[שיחות קודש]]. משנת [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]] גם בסדרת [[התוועדויות]] ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק ([[תש"י]]{{הערה|ולפני כן.}}-תשנ"ב) בסדרת [[דברי משיח]].}}.

בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג{{הערה|ב[[דבר מלכות נשא|שבת פרשת נשא תנש"א]] ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום [[ימי התשלומין]] שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.}}, נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].

==הסדר בהתוועדות בשבת ==
* מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
* ב' שיחות בענין היום.
* מאמר כעין שיחה - הפסיק בשנת [[תשמ"ט]]{{הערה|למעט שנת [[תנש"א]] בה הגיה הרבישתי שיחות (מש"פ בראשית וש"פ חיי שרה) בתור 'מאמר כעין שיחה'.}}.
* שיחה נוספת - בשנים האחרונות שיחה זו היא ע"ד שיחות א' וב'. בשנים עברו היו בשיחה זו ביאורים ב[[רש"י]], [[לקוטי לוי יצחק]] (החל משנת [[תשל"א]]), שיעור ה[[רמב"ם]] היומי (החל משנת [[תשד"מ]]). בקיץ - [[פרקי אבות]]{{הערה|לאח"ז יצאו לאור כמה ספרים המלקטים שיחות אלו: [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|ביאורים בפירוש רש"י על התורה]], [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]], [[יין מלכות]], [[ביאורים לפרקי אבות|ביאורים בפרקי אבות]] ועוד.}}.
* (שיחה ד' -) [[חלוקת משקה]].
* הזכרת ברכה אחרונה.

===מסביב להתוועדות===
את הגביע והשעון של הרבי מניח המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי [[ועד המסדר]]. בעבר הניח אותו הרב [[בערל יוניק]].

את היין לקידוש מוזג הרב [[מנחם נחום גרליצקי]]. לפניו מזג הרב בערל יוניק, שהחליף את הרב [[מרדכי מנטליק]] ששימש בתפקיד זה עד פטירתו בשנת [[תשמ"ח]].

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב [[הענדל ליברמן]], שהיה מעודד את השירה עד פטירתו ב[[תשל"ו]]. מ[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]], החל ר' [[זושא ווילימובסקי]] לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי{{הערה|ראו בספר [[הפרטיזן]].}}.

==הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול==
* שיחות במעלת היום.
* אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים [[מאמר כעין שיחה]]).
* ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ).
* הדרן על מסכת הש"ס.
* ניגון ד' בבות.
* הזכרת ברכת המזון.

==מעלת ההתוועדות==
{{להשלים}}
[[קובץ:מענה התוועדויות יחידות.jpg|ממוזער|מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: '''כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה''']]
פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - [[770]] או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.{{הערה|כך כתב גם למר שמעון דערבארמדיקר שהגיע לבית חיינו עם הקבוצה מברזיל, ליו"ד שבט תש"מ}}

{{תבנית:גלריה התוועדות עם הרבי}}

==קישורים חיצוניים==
===התוועדות עם הרבי===
* תגית '''[https://chabad.info/tag/פארבריינגען-עם-הרבי/ פארבריינגען עם הרבי] באתר {{אינפו}}
* התוועדויות מתורגמות על ידי [[את"ה העולמי]] - [https://drive.google.com/drive/folders/1eV-Fp-gKPQGTdHhX2aCMOX_zBq5zM9Na?usp=sharing פארבריינגען עם הרבי]
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסלו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2838281 8 ניגונים עם הרבי {{וידאו}}{{בית חבד}}]

{{770}}
{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

שיחת משתמש:א' הת'

2025-03-24T08:57:00Z

א' הת': יצירת דף עם התוכן "/"

משתמש:א' הת'

2025-03-24T08:56:40Z

א' הת': יצירת דף עם התוכן "'''<big>יחי אדוננו!</big>'''"

'''<big>יחי אדוננו!</big>'''