חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מלחמת חרבות ברזל

2025-06-13T13:06:42Z

(770): /* מבצע ״עם כלביא״ */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים ונחטפו 251 אזרחים בהם זקנים נשים ילדים ואף תינוקות.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו במסירות נפש ממש ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. למעלה מאלף חיילי מילואים או חיילים אחרי שירות הגיעו למקום במטרה להציל כמה שיותר מאחיהם.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===

====דעת הרבי====
בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה "ימין על מלא" תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.

הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל"ט:

"..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים"{{הערה|שיחת במדבר תשל"ט, ספר השיחות תשל"ט}}.

===עסקאות מסוכנות===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי"ד רבני חב"ד באה"ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

===החלטת ממשלה על העסקה===
ביום שישי י"ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.

שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.

עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.

השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===
[[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]
ביום י"ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו [[תפילין]] עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.

הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב"דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:
"ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהלים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.

חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.

===מבצע ״עם כלביא״===
בליל שישי ליל [[י״ז סיון]] [[ה׳תשפ״ה]] בשעה 03:00 לפנות בוקר התחיל מתקפת מנע באיראן שהתחיל גם אם רחפנים מתעבדים בתוך איראן שפוצצו טילים שהיו על כוונת לישראל וגם אווירית בכירים איראניים והמשיך להתקפת הגרעין

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===

* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-06-13T13:05:55Z

(770): /* איראן */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים ונחטפו 251 אזרחים בהם זקנים נשים ילדים ואף תינוקות.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו במסירות נפש ממש ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. למעלה מאלף חיילי מילואים או חיילים אחרי שירות הגיעו למקום במטרה להציל כמה שיותר מאחיהם.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===

====דעת הרבי====
בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה "ימין על מלא" תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.

הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל"ט:

"..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים"{{הערה|שיחת במדבר תשל"ט, ספר השיחות תשל"ט}}.

===עסקאות מסוכנות===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי"ד רבני חב"ד באה"ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

===החלטת ממשלה על העסקה===
ביום שישי י"ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.

שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.

עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.

השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===
[[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]
ביום י"ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו [[תפילין]] עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.

הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב"דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:
"ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהלים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.

חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.

===מבצע ״עם כלביא״===
בליל שישי ליל [[י״ז סיון]] [[ה׳תשפ״ה]] בשעה 03:00 לפנות בוקר התחיל מתקפת מנע באיראן שהתחיל גם אם רחפנים מתעבדים בתוך איראן שפוצצו טילים שהיו על כוונת לישראל וגם אווירית

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===

* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

תבנית:י"ח באלול

2025-06-09T20:31:31Z

(770):

<noinclude>
{{ניווט תאריכים
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:י"ז באלול
| הבא = תבנית:י"ט באלול
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|נ18]]
</noinclude>

*ב[[י"ח אלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
*ב[[י"ח אלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.
*ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"ז]] - התחלת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תשכ"ב]] - ראש העיר [[קרית גת]] היה ראש העיר הראשון שמסר לרבי כאות כבוד את [[מפתח העיר]] באמצעות השליח הרב [[יעקב פלס]].
*'''ב[[י"ח אלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - רבי ישראל, נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה'''.
*'''ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר'''.
*ב[[י"ח אלול]] [[תרפ"ב]] - נולד הרב [[יעקב שפרינגר]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תרצ"ד]] - נולד הרב [[שלום בער בוטמן]], משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]], ומנהל בית חב"ד ב[[תל אביב]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תשי"ט]] - נולד הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]], מתרגם סידרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תרל"ז]] - נפטר הרב גרשון יהודה לייב קוגל, בנו של ה[[משפיע]] הרב [[חנוך הענדל קוגל]].
*ב[[י"ח אלול]] [[תש"ב]] - נפטר הרב [[יהושע זעליק אהרונוב]], מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.
*ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"ד]] - נפטר הרב [[מרדכי נח מנדלסון]], ממייסדי קהילת חב"ד ב[[בית שמש]].

אנטבקה

2025-04-04T09:07:34Z

(770): /* מוסדות ביישוב */

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הרבנים לנדא ופיזם באנטבקה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[יוסף אברהם פיזם]] בביקור באנטבקה (תשע"ט). מאחור נראה בית הכנסת המרכזי ביישוב - "תהילת ה'".]]
'''אַנַטֶּבְקַה''' (באוקראינית: Анатевка) הוא יישוב יהודי במחוז [[קייב]] [[אוקראינה]], שהוקם בשנת [[תשע"ה]] עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח [[אוקראינה]].

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]], [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי של המדינה.

==רקע==
מאז תחילת העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], עם הצבא הרוסי, יש על פי הערכות כמיליון פליטים ממזרח המדינה, ביניהם גם כמה אלפי פליטים יהודים. מרביתם מגיעים מאזור [[דונייצק]] ו[[לוגנסק]], שנכבשו על ידי הכוחות הפרו רוסים. אותם יהודים איבדו את בתיהם ורכושם ולמעשה הפכו פליטים.

בינתיים, ממשלת אוקראינה נמצאה במשבר כלכלי בשל המלחמה המתמשכת ולא יכלה לסייע לאותם פליטים, ביניהם גם מבוגרים וילדים הזקוקים לטיפולים, אותם לא יכלו לקבל בשל המצב. לאור זאת, הקהילה היהודית באוקראינה בראשות הרב הראשי ושליח הרבי הרב [[משה ראובן אסמן]] לקחו על עצמם הטיפול בפליטים היהודים.

הרב אסמן רכש חלקת קרקע סמוך לקייב, בכפר אנטבקה במטרה להקים מקום מגורים קבוע עבור הפליטים. רק לאחר שנרכשה חלקת האדמה גילה הרב אסמן שממש בשולי החלקה, בתוך שדה, נמצא קברו של הצדיק רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]].

שם הכפר, אנטבקה, הוא שמו של הכפר המפורסם עליו כתב בזמנו הסופר היהודי שלום עליכם בספרו 'כנר על הגג', שהפך לאחד הסיפורים היהודיים המוכרים ביותר בעולם.

==הקמת היישוב==
[[קובץ:בית שמואל אנטבקה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|טקס חנוכת המרכז הקהילתי "בית שמואל" באנטבקה. במרכז: הרב משה אסמן.]]
היסודות לבנייה הונחו על ידי שגריר ישראל באוקראינה מר אליאב בלוצרקובסקי. הפתיחה החגיגית בראשות הרב הראשי של אוקראינה, [[משה ראובן אסמן]], שפיקח על הבנייה, התקיימה ב[[י"ז באלול]] [[תשע"ה]].

חנוכת [[בית הכנסת]] המרכזי של היישוב "תהילת ה'" התקיימה בחודש [[אדר א']] [[תשע"ו]] בהשתתפות שגריר ישראל באוקראינה, נציגי ממשל והתורמים{{הערה|[https://chabad.info/news/127884/ בית כנסת חדש נחנך בכפר הפליטים היהודי באוקראינה] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

ב[[ג' באייר]] [[תשע"ט]] התקיימה במקום חנוכת הבית למרכז קהילתי רב תכליתי ומרכז שיקום "בית שמואל". בטקס נטלו חלק שורת מכובדים ואישי ציבור, ושלוחי הרבי באזור{{הערה|[https://chabad.info/news/479238/ אוקראינה: חנוכת הבית למרכז שיקום "בית שמואל"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==מוסדות ביישוב==
[[קובץ:אור מנחם אנטבקה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מבנה החיידר "אור מנחם" באנטבקה]]
היישוב החדש כולל בתים למגורים, בית כנסת "תהילת ה', שני מקוואות טהרה מפוארים ומהודרים, מרכז קהילתי "בית שמואל". בית יתומים עבור הילדים שאיבדו את הוריהם במלחמה, ובית אבות ליהודים המבוגרים.

חלק מהבניינים נבנו מעץ במטרה לשחזר את הכפר העתיק שפעל באנטבקה.

מוסדות החינוך כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש ב[[לשון הקודש]], בהנהלת הרב [[שמואל אסמן]]. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.

החל משנת [[תשע"ז]] מתקיים ביישוב מדי שנה קעמפ "גן ישראל ילדי השלוחים" אוקראינה, בשיתוף עם הנהלת חיידר אור מנחם במקום{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/520909/ בפעם השלישית: קעמפ גן ישראל לילדי השלוחים באוקראינה]. באתר [[חב"ד אינפו]]. כ"ט אב תשע"ט.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] מתוכננת להיפתח במקום ישיבת תומכי תמימים בבניין חדש ומפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/752306/ החל מהשנה הבאה: ישיבת תות"ל חדשה באוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]]. ד' שבט תשפ"ב.}}.{{הערה | (אך עקב תחילת המלחמה פתיחתו מתעכבת)}}

ביישוב קיים מפעל לייצור משקאות אלכוהוליים בהכשר מהודר המספק תעסוקה לתושבים.

בצמוד ליישוב, כאמור, שוכן ציונו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]. ביום ה[[הילולא]] שלו, החל ב[[כ' באייר]], רבים עולים לפקוד את ציונו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/85603/ כפר יהודי נולד]''' הכפר שהקים הרב אסמן עבור הפליטים היהודים. ראיון ב'קו עיתונות דתית'
*[https://www.kikar.co.il/amp/196445 כפר הפליטים אנטבקה: 'כנר על הגג' - בגרסת המציאות] באתר כיכר השבת
*[https://chabad.info/in-focus/643568/ הכפר היהודי אנטבקה מושלג • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/622358/ מנהג הכפרות בכפר היהודי אנטבקה, קייב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/481731/ רב העיר בני ברק בביקור במוסדות התורה בקייב] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/97101 משלחת 'מרכז רבני אירופה' בבדיקת המקווה באנטבקה] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

קייב

2025-04-04T08:59:25Z

(770):

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.

==היסטוריה==
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת ה[[אמוראים]], ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר.}}. משמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}.

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מיליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.

בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.

בשנת [[תרמ"א]] נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים [[סופות בנגב]] שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.

בשנת [[תר"ע]] כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.

בשנת [[תרע"א]] התקיים בעיר [[משפט בייליס]] בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.

לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.

במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.

בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-150,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.

לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.

הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.

בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.

בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קייב}}
בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב [[שלמה יוסף זוין]] שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

בשנת [[תרפ"ו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] התמנה כרב העיר הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

בין השנים [[תרפ"ט]]-[[תרצ"ד]] פעל בעיר [[תומכי תמימים קייב|סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים]], שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]] נסגר סניף [[תומכי תמימים נעוועל|הישיבה בנעוול]]. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב [[בנימין ליפמן]].

בקיץ [[תרצ"ז]] ובשנת [[תרח"צ]] למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד [[תפארת בחורים]].

לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].

בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].

===רבותינו נשיאינו===
בשנת [[תרי"ז]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי ה[[חסידים]] גם ה[[משכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]].

בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

==אישים בעיר==
===שלוחי הרבי בעיר===
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
*הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.

===אישים בולטים שהתגוררו בעיר===
*הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
*הרב [[ישראל מייזל]] - ראש הקהל בעיר

===ילידי העיר===
*הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה.
*הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, מומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות ופורץ דרך בשימוש ה[[טכנולוגיה]] בבירור באמצעים גנטיים.
*הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
*פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל.
*מרת [[גולדה מאיר]] - [[ממשלת ישראל|ראש ממשלת ישראל]]

===אישים הטמונים בבית העלמין בקייב===
*הרב [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]
*הרב [[נחום טוביה מפירטין]]
*הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}}
*מרת זעלדא רחל, אשת הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]].
*(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]])

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|אנטבקה}}
בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח [[אוקראינה]].

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז [[קייב]] ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] [[שליח הרבי]] ו[[הרב הראשי]] של המדינה.

מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.

{{עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

שניאור זלמן טרבניק

2025-04-04T08:04:38Z

(770):

[[קובץ:טרבניק.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן טרבניק]]
[[קובץ:טרבניק משטרה .jpg|ממוזער|הרב טרבניק בתחנת המשטרה]]
הרב '''שניאור זלמן טרבניק''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא [[שליח]] הרבי במחוז שטוטגרט ורב הקהילה היהודית בעיר אוּלְם, [[גרמניה]], ורב מחוז במשטרה המקומית.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ה]] לרב [[פנחס לייב טרבניק]] ול רחל.

בישיבה קטנה למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בהגיעו לגיל נישואין, נשא את חנה בת הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]].

בשנת [[תש"ס]] יצא לפעול בשליחות הרבי במחוז שטוטגרט שב[[גרמניה]], והיה מראשוני השלוחים במדינה.

במשך השנים התמנה כרבה של העיר אולם, ובשנת [[תשפ"א]] מונה לשמש כרב מחוז במשטרה המקומית{{הערה|1=[https://chabad.info/news/644689/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==משפחתו==
* חתנו, ר' אברהם לבנוני - [[צפת]].
* חתנו, ר' יוסף יצחק מנדלסון - [[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/167531?utm_source=chatgpt.com תמונות מהחתונה]{{COL}}.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/60673 הנאצים החריבו, חב"ד תבנה ● מרגש] {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/7554 אוהדים את פעילות חב"ד בגרמניה]''', כתבה בטלוויזיה הגרמנית הסוקרת באהדה את הפעילות בראשותו של הרב טרבניק {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טרבניק, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:משפחת טרבניק]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]

ברוך פריז

2025-01-22T21:53:14Z

(770): /* משפחתו */

[[קובץ:ברוך אומר ועושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ברוך אומר ועושה']]
הרב '''ברוך פריז''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"א]] - [[שביעי של פסח]] [[תשל"ו]]) היה [[בעל תוקע]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], וממנהלי [[חדרי תורה אור]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"א]] בעיר [[וויטבסק]] לרב [[אברהם פריז]].

בילדותו עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].

גדל בבית אביו ב[[פתח תקווה]],

למד ב[[תומכי תמימים תל אביב]].

התחתן עם מרת חסיה{{הערה|נפטרה י"ז אדר תשס"ד}} בתו של ר' [[רפאל נחמן הכהן]]. לאחר נישואיו גר ב[[יפו]] וב[[ירושלים]] ולאחר מכן ב[[כפר חב"ד]]. עבד בחינוך [[תשב"ר]] ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]].

היה מהמנהלים הבכירים של [[חדרי תורה אור]].

שימש כ[[בעל תוקע]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר חב"ד, כשלאחר פטירתו מילא את מקומו הרב [[יהושע משה יוסף הלפרין]].

נפטר ב[[כפר חב"ד]] ב[[שביעי של פסח]] [[תשל"ו]] אחרי [[סעודת משיח]]. ונטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==ברוך אומר ועושה==
הספר '''ברוך אומר ועושה''' מתאר את תולדות חייו של ר' ברוך.
נכתב על ידי בתו מרת שרה טייכמן מ[[כפר חב"ד]].

בספר מגוללת בתו את דמותו החסידית שהייתה אש להבה בלימוד התורה, קיום המצוות, הפצת המעיינות וב[[התקשרות]]ו לרבי.
בספר מודפסים עשרות [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]] חלקם בפרסום ראשון.

==משפחתו==
'''בנותיו'''
* מרת שרה, אשת הרב [[משה אהרן טייכמן]], [[כפר חב"ד]].
* מרת זלטה, בנישואים ראשונים אשת הרב [[מאיר פריימן]]{{הערה|נפטר ב[[י"ב תשרי]] [[תשנ"ו]]}} - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. בנישואים שניים אשת הרב [[ישעיהו הרצל]], רב העיר [[נוף הגליל]].
* מרת שיינא{{הערה|נפטרה בי' אייר [[תשע"ה]]}}, אשת הרב [[מרדכי נח מנדלסון]]{{הערה|נפטר ב[[ח"י אלול]] [[תשפ"ד]]}} - [[בית שמש]].
* מרת פרדה, אשת הרב [[שמעון בקרמן]] - [[כפר חב"ד]].
'''בניו'''
* הרב [[לוי פריז]]{{הערה|נפטר ב[[כ"ו אדר א']] [[תשפ"ב]]}} - [[משפיע]] [[ישיבת חב"ד לונדון]].
* הרב [[יוסף יצחק פריז]] - [[מונטריאול]].
* הרב [[שניאור זלמן פריז]]{{הערה|נפטר בכ"ט סיון [[תשנ"א]]}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פריז, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

תבנית:א' בסיוון

2023-07-31T07:35:14Z

(770):

<noinclude>
{{ניווט תאריכים
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:כ"ט באייר
| הבא = תבנית:ב' בסיוון
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|כ01]]
</noinclude>

*ב[[א' בסיוון]] [[תרל"ו]] - נפטרה מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בת [[אדמו"ר האמצעי]] ואשת רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]].
*ב[[א' בסיוון]] [[תנש"א]] - נפטר הרב [[דוד לייב חן]], מחסידי חב"ד הפעילים למען [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].
*ב[[א' בסיוון]] [[תשנ"ח]] - הרב [[שלום בער אייכהורן]], [[משב"ק]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ומייסד [[גמ"ח]] בשכונת [[קראון הייטס]] על שם [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחיו של הרבי]].
*ב[[א' בסיוון]] [[תשס"ז]] - נפטר הרב [[יעקב נוטיק]], נחלת הר חב"ד.
*ב [[א' בסיוון]] [[תשפ"א]] – נפטר הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].

יצחק חיים מרטון

2023-07-31T07:26:20Z

(770):

[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. צילום: דוד קוטליאר]]
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה ממנהלי ארגון [[כולל חב"ד]] בארה"ק, נקטף בדמי חייו בייסורים נוראיים, כשהוא בן ארבעים ושמונה בלבד.

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]].

נמנה עם חשובי חסידי חב"ד ב[[ביתר עילית]] ועם מנהלי ארגון החסד '[[כולל חב"ד]]' ב[[ארץ הקודש]]. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות שירים למחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי. לרגל חתונתו של בנו ר' מענדי הוציא תשורה מיוחדת של כל שירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם תונא דליבא{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}

במשך שנה ומחצה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק ובשבועות האחרונים לחייו הוסף לו השם רפאל. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]].

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה מ[[770 מרכז חב"ד העולמי]] ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג אל ארץ ישראל, משם תמשיך הלוויתו ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג אל [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם תהיה מנוחתו כבוד.

==משיריו הידועים==
{{טורים|
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
*'''טוט אלץ וואס איר קענט.
*'''משליך חייו מנגד.
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''צבאות השם''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א.
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
}}

==משפחתו==
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מצוות מזכירות ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], מחנך באנ"ש צפת.
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]] , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
*אחותו, גב' חנה אשת ר' [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
*אחותו, הגב' שלומית איידל אשת ר' [[נועם דקל]] שלוחי הרבי ליוקנעם.
*אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' [[שמואל מנדלזון]] מחנך בחיידר חב"ד ביתר עילית.
*אחותו, הגב' דבורה אשת ר' [[דניאל אביגדור מקוביצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
*גיסו, הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, ירושלים
*גיסו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק ירושלים.
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
*בנו הת' יענקי מרטון, שליח בתות"ל המרכזית לוד{{הערה|הלחין את הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]].}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}]
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]

{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]

יצחק חיים מרטון

2023-07-29T20:35:44Z

(770):

[[קובץ:רפאל יצחק חיים מרטון|ממוזער]]
הרב '''רפאל יצחק חיים מרטון''' (תשל"ו - י' מנחם אב ה'תשפ"ג) היה ממנהלי ארגון כולל חב"ד בארה"ק.

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]].

נמנה עם חשובי חסידי חב"ד ב[[ביתר עילית]] ועם מנהלי ארגון החסד '[[כולל חב"ד]]' ב[[ארץ הקודש]]. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

לאורך השנים חיבר הרב מרטון, שניחן ברגש חסידי חם, עשרות שירים למחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים האחרונות ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו תבדל לחיים, ואת תשעת ילדיו.

בתקופה האחרונה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]].

{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עלית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]

תשפ"ג

2023-07-29T20:06:24Z

(770): /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5783}}
ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה".

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס.
*[[א' תמוז]] - הרב יהודה גוסטמן מאנ"ש חסידי חב"ד במונטריאול.
*[[א' מנחם אב]] - הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל תענך, שגריר עיראק ב[[או"ם החסידי]].
* [[ט' מנחם אב]] - הרב [[צבי דובער פאשטר]] היה משפיע ומחנך בחיידר חב"ד [[ברינואה]].
*[[י' מנחם אב]] - הרב [[שלום בער בוטמן]] משלוחי הרבי לעיר [[תל אביב]] ומשפיע קהילת אנ"ש בה.
*[[י"א מנחם אב]] - הרב [[רפאל יצחק חיים מרטון]] ממנהלי ארגון[[כולל חב"ד]] בארה"ק

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

יצחק חיים מרטון

2023-07-29T20:04:43Z

(770): /* תולדות חייו */

הרב '''רפאל יצחק חיים מרטון''' (תשל"ו - י' מנחם אב ה'תשפ"ג) היה ממנהלי ארגון כולל חב"ד בארה"ק.

==תולדות חייו==
בתשל"ו נולד לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות[[תומכי תמימים]] ובשנת ה'[[תשנ"ו]] הגיע לשנת ה[[קבוצה]] בישיבת[[תומכי תמימים המרכזית]][[770]].

הרב מרטון נמנה עם חשובי חסידי חב"ד ב[[ביתר עילית]] ועם מנהלי ארגון החסד '[[כולל חב"ד]]' ב[[ארץ הקודש]]. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

לאורך השנים חיבר הרב מרטון, שניחן ברגש חסידי חם, עשרות שירים למחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים האחרונות ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו תבדל לחיים, ואת תשעת ילדיו.

בתקופה האחרונה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש[[י"א מנחם אב]] ה'[[תשפ"ג]].

יצחק חיים מרטון

2023-07-29T20:01:44Z

(770): (770) העביר את הדף יצחק חיים מרטון לשם רפאל יצחק חיים מרטון

הרב '''רפאל יצחק חיים מרטון''' (תשל"ו - י' מנחם אב ה'תשפ"ג) היה ממנהלי ארגון כולל חב"ד בארה"ק.

==תולדות חייו==
בתשל"ו נולד לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות תומכי תמימים ובשנת ה'תשנ"ו הגיע לשנת הקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

הרב מרטון נמנה עם חשובי חסידי חב"ד בביתר עילית ועם מנהלי ארגון החסד 'כולל חב"ד' בארץ הקודש. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

לאורך השנים חיבר הרב מרטון, שניחן ברגש חסידי חם, עשרות שירים למחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים האחרונות ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו תבדל לחיים, ואת תשעת ילדיו.

בתקופה האחרונה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א במנחם-אב ה'תשפ"ג.

תשפ"ג

2023-07-29T20:00:33Z

(770):

{{פתיח שנה|5783}}
ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה".

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס.
*[[א' תמוז]] - הרב יהודה גוסטמן מאנ"ש חסידי חב"ד במונטריאול.
*[[א' מנחם אב]] - הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל תענך, שגריר עיראק ב[[או"ם החסידי]].
* [[ט' מנחם אב]] - הרב [[צבי דובער פאשטר]] היה משפיע ומחנך בחיידר חב"ד [[ברינואה]].
*[[י' מנחם אב]] - הרב [[שלום בער בוטמן]] משלוחי הרבי לעיר [[תל אביב]] ומשפיע קהילת אנ"ש בה.
*[[י"א מנחם אב]] - הרב [[רפאל יצחק חיים מרטון]]

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

תשפ"ג

2023-07-29T20:00:17Z

(770): /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5783}}
ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה".

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס.
*[[א' תמוז]] - הרב יהודה גוסטמן מאנ"ש חסידי חב"ד במונטריאול.
*[[א' מנחם אב]] - הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל תענך, שגריר עיראק ב[[או"ם החסידי]].
* [[ט' מנחם אב]] - הרב [[צבי דובער פאשטר]] היה משפיע ומחנך בחיידר חב"ד [[ברינואה]].
*[[י' מנחם אב]] - הרב [[שלום בער בוטמן]] משלוחי הרבי לעיר [[תל אביב]] ומשפיע קהילת אנ"ש בה.
*[[י"א מנחם אב]] - הרב[[רפאל יצחק חיים מרטון]]

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

תשפ"ג

2023-07-29T19:59:40Z

(770): /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5783}}
ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה".

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס.
*[[א' תמוז]] - הרב יהודה גוסטמן מאנ"ש חסידי חב"ד במונטריאול.
*[[א' מנחם אב]] - הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל תענך, שגריר עיראק ב[[או"ם החסידי]].
* [[ט' מנחם אב]] - הרב [[צבי דובער פאשטר]] היה משפיע ומחנך בחיידר חב"ד [[ברינואה]].
*[[י' מנחם אב]] - הרב [[שלום בער בוטמן]] משלוחי הרבי לעיר [[תל אביב]] ומשפיע קהילת אנ"ש בה.
*[[י''א מנחם אב]] - הרב[[רפאל יצחק חיים מרטון]]

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

יצחק חיים מרטון

2023-07-29T19:57:12Z

(770):

הרב '''רפאל יצחק חיים מרטון''' (תשל"ו - י' מנחם אב ה'תשפ"ג) היה ממנהלי ארגון כולל חב"ד בארה"ק.

==תולדות חייו==
בתשל"ו נולד לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות תומכי תמימים ובשנת ה'תשנ"ו הגיע לשנת הקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

הרב מרטון נמנה עם חשובי חסידי חב"ד בביתר עילית ועם מנהלי ארגון החסד 'כולל חב"ד' בארץ הקודש. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

לאורך השנים חיבר הרב מרטון, שניחן ברגש חסידי חם, עשרות שירים למחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים האחרונות ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו תבדל לחיים, ואת תשעת ילדיו.

בתקופה האחרונה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א במנחם-אב ה'תשפ"ג.

יצחק חיים מרטון

2023-07-29T19:55:42Z

(770):

הרב רפאל יצחק חיים מרטון (תשל"ו - י' מנחם אב ה'תשפ"ג) היה ממנהלי ארגון כולל חב"ד בארה"ק.

==תולדות חייו==
בתשל"ו נולד לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות תומכי תמימים ובשנת ה'תשנ"ו הגיע לשנת הקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

הרב מרטון נמנה עם חשובי חסידי חב"ד בביתר עילית ועם מנהלי ארגון החסד 'כולל חב"ד' בארץ הקודש. היה איש חסד, איש אמת, במלוא מובן המילה.

לאורך השנים חיבר הרב מרטון, שניחן ברגש חסידי חם, עשרות שירים למחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים האחרונות ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו תבדל לחיים, ואת תשעת ילדיו.

בתקופה האחרונה חלה הרב מרטון במחלה הנוראה והזדכך בייסורים קשים ומרים בבית רפואה בניו יורק. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א במנחם-אב ה'תשפ"ג.

תלמוד תורה לוד

2023-07-21T07:35:30Z

(770):

[[קובץ:לוגו ת"ת חבד לוד.jpg|ממוזער|סמליל המוסד]]
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי הת"ת בפעילות בחצר]]
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]]
'''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ב]] שוכן ה[[תלמוד תורה]] בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]].

==היסטוריה==
רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו.

בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בקראוונים, ובשנת [[תנש"א]] נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב [[מנשה חדד]] כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.

לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}}. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג.

בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים מ[[משרד החינוך]] להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66063 אושרו תקנים לבי"ס ות"ת נוספים בלוד] {{אינפו}}}}. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת [[תשע"ו]] הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.

בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]].

מטעם ה[[תלמוד תורה]] מדי שבוע יוצא עלון בו יש סיכום קצר לפרשת השבוע, סיקור קצר מהשבוע החולף ב[[תלמוד תורה]], מופיעים בו התלמידים המצטיינים ודברים קצרים מפי אחד התלמידים או המורים.

בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך ל[[שיכון חב"ד]] ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-27 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה א' בה יש 5 כיתות מקבילות וכיתה ג' בה יש שלוש כיתות מקבילות).

== צוות התלמוד תורה ==
{{טורים|
*הרב [[ברק כוכבי]], מנהל
*הרב מנחם ישעיהו, סגן מנהל שכבה צעירה
*הרב אריאל פרידמן, סגן מנהל שכבה בוגרת
*הרב נתנאל זנו, מזכיר
*הרב שמעון ריינהולד, יועץ חינוכי

;מחנכים:
*הרב אהרן פריימן
*הרב ירחמיאל ריבקין
*הרב משה סגל
*הרב יוסי עמוס
*הרב שניאור נחשון
*הרב מנחם מענדל ליפשיץ
*הרב אלכסנדר אלוש
*הרב מרדכי שטרן
*הרב יוסי בורגן
*הרב רונן מרדכי מדר
*הרב עזריאל מפעי
*הרב אליהו אלחנן ישראלי
*הרב שלמה חנניה ממן
*הרב שמואל לרנר
*הרב ניר צוקרמן
*הרב יוסי גולדברג
*הרב הלל כהן
*הרב אביחי מזרחי
*הרב מנחם משיח בן מעש
*הרב שניאור יעקב הלל

;מורים מקצועים:
*הרב אסף אמיתי
*הרב שניאור חמו
*הרב מנחם מענדל לנקין
*הרב שניאור מוזיקנט
*הרב נחום פורס
*הרב מנחם כהנא
*הרב רייניץ

;סייעים:
* הרב נחום רבינוביץ
* הרב מענדי גלדציילר
* הרב יחיאל אופנר
* הרב ישראל וולפסון
* הרב לוי מרינובסקי

;צוות בעבר
* הרב [[מנשה חדד]] - מנהל
* הרב מנחם שמח - מנהל ומחנך
* הרב [[חיים אשכנזי]] - מורה
* הרב בועז אהרון - מחנך
* הרב אליהו ממן - מורה
* הרב אפרים מיפעי - מחנך
* הרב יוסי מנדלזון - מחנך
* הרב אריה לוין - מורה מקצועי
* הרב יוסף יהודה חסין - מחנך
* הרב יהודה מעטוף - מורה מקצועי
* יואח שאער - מורה מקצועי
* מוישי חדד - מחנך ומורה מקצועי
}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Volf-Gevirtz%20-%20Kislev%2028,%205770.pdf תולדות התלמוד תורה בלוד], עמוד 125 ואילך {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2023-06-22T14:29:14Z

(770): /* מבצע סיום מהיר תשפ"ג */

{{מבצעי הרבי}}
[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל [[ילדי ישראל]] מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. עד עתה נכתבו שבעה ספרי תורה המאחדים למעלה משני מליון ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
ב[[י"א ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי [[ישראל]] - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - ב[[ספר תורה]] מיוחד שאת אותיותיו יקנו [[ילדי ישראל]] מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל [[ילדי ישראל]] סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני [[ספר התורה של ילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות ב[[ארץ ישראל]] ובתפוצות, למכור אותיות ב[[ספר תורה]]; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי [[ילדי ישראל]] ב[[ספר תורה]] אחד ומיוחד.
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות תשמ"ג ח"א]}}.

בנוסף התבטא [[הרבי]] כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה ב[[תרי"ג המצוות]], ובוודאי כאשר כלל [[ילדי ישראל]] מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של [[הרבי]], רכשו [[אות בספר התורה]] לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.
נכון לשנת [[תשפ"ב]], למעלה משני מיליון [[ילדי ישראל]] קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של [[ילדי ישראל]]! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת [[הרבי]].

על פי הוראת [[הרבי]], כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת (גודל התעודה כיום הוא 15.5×23 ס"מ), בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

את העיצוב והתוכן של התעודה קבע הרבי עצמו ואף [[הגהה|הגיה]] אותה מספר פעמים{{הערה|הגהות הרבי התפרסמו בשבועון [[בית משיח]] גליון כ' סיון תש"פ עמוד 20.}}, שביקש שהתעודות יהיו יפות ומהודרות הם מבחינת העיצוב הגרפי והן מבחינת ההדפסה וסוג הנייר וכו', באופן כזה שה[[ילד]] יתגאה בתעודה ויראה אותה גם לחבריו.

[[קובץ:תעודת אות בספר התורה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|תעודה לדוגמה]]
בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת [[שמחה]] מיוחדת בהשתתפות [[ילדי ישראל]], ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד"כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==הוראות המבצע==

בי"ג ניסן תשמ"א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב..{{הערה|"כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה."ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה"... }}.הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...

בכ' אייר תשמ"א בשיחה ל[[נשי ובנות חב"ד]] הורה הרבי שאת דמי הרישום ל[[ספר התורה]] יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.

==מבצע סיום מהיר תשפ"ג==
במהלך שנת [[תשפ"ג]], עסקנים [[חב"ד]]יים ו[[חסידים]] ו[[תמימים]] מן השורה, יזמו יחדיו מבצע סיום מהיר ל[[ספר תורה]] השמיני של [[ילדי ישראל]] ובשיתוף פעולה עם הרב [[שמואל גרייזמן]], פתחו במבצע רחב הפועל בערוצים רבים -
תקשורת רישמית, אושיות אינטרנט ומדיה, ופעילות בשטח במוסדות חינוך ובאמצעות [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]] - והכל במטרה לסיים את ה[[ספר תורה]] השמיני עוד ב[[שנת הקהל]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ג' תמוז תשפ"ג, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון ג' תמוז תשפ"ג}}.

ארגון [[התאחדות החסידים]] השתלב בהובלת המבצע לסיום ה[[ספר תורה]] ויחד עם ארגון [[ספר תורה לילדי ישראל]] נפתח מבצע מיוחד:
"רושמים 8 ומשלימים את ה-8".

מטרת המבצע: גיוס אנשים [[נשים]] וטף להשלמת הספר השמיני של [[ילדי ישראל]] בשנה השמינית [[הקהל]]

אמצעי: כל אחד ואחת מאנ"ש רושמים 8 אותיות לפחות.

היעד: השלמת 60,000 אותיות האחרונות

תאריך: תאריך היעד שנקבע - [[י"ב תמוז]]
[[קובץ:מבצע ס"ת לילדי ישראל התאחדות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| מבצע סיום מהיר - ספר תורה לילדי ישראל יחד עם התאחדות החסידים]]
המשתתפים יכנסו להגרלות על:

*מטבע מיוחד מ[[הרבי]]

*דולר משנת [[תשמ"א]]

*כרטיסי [[טיסה]] לכל המשפחה ב[[שנת הקהל]]

*לתושבי חו"ל - כרטיסים להשתתף בסיום ספר התורה השמיני

התוכנית היא לערוך את הסיום ב[[כ' אב]] [[תשפ"ג]]

==ספר תורה הכללי==
{{ערך מורחב|ספר תורה הכללי}}
בהמשך למבצע אות בספר תורה לילדי ישראל, התחיל הרבי בסוף שנת [[תשמ"א]] את מבצע אות בספר תורה לכל יהודי.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
*ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]]
*ספר התורה השני - כ' מנחם אב [[תשמ"ו]]
*ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]]
*ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
*ספר התורה החמישי - כ' מנחם אב [[תשע"ב]]
*ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]]
*ספר התורה השביעי - כ' מנחם אב [[תשפ"א]]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט
*'''כל השביעין חביבין''', סקירה לרגל הכנסת ספר התורה השביעי מנחם אב תשפ"א - שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 48
*'''בקשה גדולה ונפשית בכל לשון של בקשה''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1924 עמוד 46

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.kidstorah.org/אות-בספר-תורה דף הבית של אות בספר התורה לילדי ישראל]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש"פ

;וידאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/סיפורים/סרטון-אנימציה-למקורבים-על-אות-בספר-התו/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/רק-בחבד-אינפו-תכנית-מלאה-של-ראלי-לצפיה/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-הָאוֹת-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2023-06-22T14:05:57Z

(770):

[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]
הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'{{הערה|תארים אלו נכתבו לפי הוראת [[הרבי]] על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי}} '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר:

שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם [[אדמו"ר הריי"צ]]==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==

===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}

==ניגונו: הפלפול==
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש"ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2023-06-22T14:05:30Z

(770):

[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]
הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'{{הערה|תארים אלו נכתבו לפי הוראת [[הרבי]] על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי}} '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר:

שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם [[אדמו"ר הריי"צ]]==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==

===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}

==ניגונו: הפלפול==
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש"ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2023-06-22T14:04:40Z

(770):

[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]
הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'{{הערה|תארים אלו נכתבו לפי הוראת [[הרבי]] על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי}} '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר:

שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם [[אדמו"ר הריי"צ]]==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==

===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}

==ניגונו: הפלפול==
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש"ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

טוביה זילברשטרום

2023-06-22T14:02:02Z

(770):

[[קובץ:טוביה זליברשטרום.png|250px|ממוזער|הרב טוביה זילברשטרום]]
הרב '''טוביה זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1954) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] "היכל לוי יצחק" ו[[מד"א]] של קהילת אנ"ש ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], מחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[נחלת הר חב"ד]], מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של [[סידור תהלת ה']] שיצאה לאור בשנת [[תשל"ח]]. ומשמש כ[[סופר סת"ם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ [[תשל"ח]]. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור [[הרבי]] את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית.
בשנת ה'[[תשל"ז]] זכה לעזור להרב [[ניסן מאנגעל]] בהכנה לדפוס של [[סידור תהלת ה']] בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור ב[[לשון הקודש]], הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש [[אדר]] של שנת ה'[[תשל"ח]] בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש [[אב]] אותה שנה נשא את רעייתו מרת ברכה מירל בת הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב ב[[ירושלים]].

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], ושימש כחבר מערכת [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]], שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

===בשדה החינוך===
לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] החל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[מחנך]] ב[[תלמוד תורה]] '[[תורת אמת]] - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] של מוסדות [[תורת אמת]]. לימים, לאחר ברכתו של [[הרבי]], עבר לשמש כ[[מחנך]] הכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] ב'[[נחלת הר חב"ד]]' ב[[קריית מלאכי]].

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך ב[[ירושלים]], ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד ב[[ירושלים]], המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות [[חב"ד]]. בשנת ה'[[תשע"ח]] בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב [[כתב אדמו"ר הזקן]] וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז '[[מעייני ישראל]]' לנשים ובנות, מדרשת '[[אור חיה (ירושלים)|אור חיה]]', ועוד - ירושלים.
*בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת '[[ועד הנחות בלה"ק]]' - ניו יורק, ארצות הברית.
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
*בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק ב[[טבריה]].
*חתנו, הרב [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]], שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
*חתנו, הרב [[ברוך לבנוני]], שליח הרבי בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] - טבריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שליח וראש כולל אברכים - חולון.
*חתנו, הרב [[שמריהו הלוי לאבקאווסקי]], שליח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]] - טורונטו, קנדה.

==לקריאה נוספת==
*'''להיכנס לקודש הקודשים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*רשימת זכרונותיו של הרב זילברשטרום ב[[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/318921243670.html ניסן תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/3/285779542059.html אייר תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/460570150304.html סיון תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/7/170711156290.html אלול תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/26/770.html חשון תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/25/564979952846.html שבט תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/2/21/918026543226.html אדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/692449673620.html ראש חודש כסלו תשל"ח - חלק א']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/388005831419-2.html חלק ב']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/12/13/787688311712.html חנוכה תשל"ח]''' {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678804/ זקניך ויאמרו לך: שיעור בנושא 'מנהגי התפילה']''' {{וידפו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

טוביה זילברשטרום

2023-06-22T14:00:57Z

(770):

[[קובץ:טוביה זליברשטרום.png|250px|ממוזער|הרב טוביה זילברשטרום]]
הרב '''טוביה זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1954) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] "היכל לוי יצחק" ו[[מד"א]] של קהילת אנ"ש ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], מחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[נחלת הר חב"ד]], מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של [[סידור תהלת ה']] שיצאה לאור בשנת [[תשל"ח]]. ומשמש כ[[סופר סת"ם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ [[תשל"ח]]. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור [[הרבי]] את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית.
בשנת ה'[[תשל"ז]] זכה לעזור להרב [[ניסן מאנגעל]] בהכנה לדפוס של [[סידור תהלת ה']] בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור ב[[לשון הקודש]], הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש [[אדר]] של שנת ה'[[תשל"ח]] בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש [[אב]] אותה שנה נשא את רעייתו מרת ברכה מירל בת הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב ב[[ירושלים]].

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], ושימש כחבר מערכת [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]], שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

===בשדה החינוך===
לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] החל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[מחנך]] ב[[תלמוד תורה]] '[[תורת אמת]] - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] של מוסדות [[תורת אמת]]. לימים, לאחר ברכתו של [[הרבי]], עבר לשמש כ[[מחנך]] הכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] ב'[[נחלת הר חב"ד]]' ב[[קריית מלאכי]].

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך בירושלים, ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בירושלים, המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות חב"ד. בשנת ה'תשע"ח בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב [[כתב אדמו"ר הזקן]] וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז '[[מעייני ישראל]]' לנשים ובנות, מדרשת '[[אור חיה (ירושלים)|אור חיה]]', ועוד - ירושלים.
*בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת '[[ועד הנחות בלה"ק]]' - ניו יורק, ארצות הברית.
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
*בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק ב[[טבריה]].
*חתנו, הרב [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]], שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
*חתנו, הרב [[ברוך לבנוני]], שליח הרבי בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] - טבריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שליח וראש כולל אברכים - חולון.
*חתנו, הרב [[שמריהו הלוי לאבקאווסקי]], שליח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]] - טורונטו, קנדה.

==לקריאה נוספת==
*'''להיכנס לקודש הקודשים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*רשימת זכרונותיו של הרב זילברשטרום ב[[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/318921243670.html ניסן תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/3/285779542059.html אייר תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/460570150304.html סיון תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/7/170711156290.html אלול תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/26/770.html חשון תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/25/564979952846.html שבט תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/2/21/918026543226.html אדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/692449673620.html ראש חודש כסלו תשל"ח - חלק א']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/388005831419-2.html חלק ב']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/12/13/787688311712.html חנוכה תשל"ח]''' {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678804/ זקניך ויאמרו לך: שיעור בנושא 'מנהגי התפילה']''' {{וידפו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

טוביה זילברשטרום

2023-06-22T13:59:32Z

(770):

[[קובץ:טוביה זליברשטרום.png|250px|ממוזער|הרב טוביה זילברשטרום]]
הרב '''טוביה זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1954) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] "היכל לוי יצחק" ו[[מד"א]] של קהילת אנ"ש ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], מחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[נחלת הר חב"ד]], מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של [[סידור תהלת ה']] שיצאה לאור בשנת [[תשל"ח]]. ומשמש כ[[סופר סת"ם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ [[תשל"ח]]. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור [[הרבי]] את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית.
בשנת ה'[[תשל"ז]] זכה לעזור להרב [[ניסן מאנגעל]] בהכנה לדפוס של [[סידור תהלת ה']] בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור ב[[לשון הקודש]], הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש [[אדר]] של שנת ה'[[תשל"ח]] בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש [[אב]] אותה שנה נשא את רעייתו מרת ברכה מירל בת הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב ב[[ירושלים]].

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], ושימש כחבר מערכת [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]], שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

===בשדה החינוך===
לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] החל לשמש כר"מ וכמחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן בישיבה קטנה ובישיבה גדולה של מוסדות תורת אמת. לימים, לאחר ברכתו של הרבי, עבר לשמש כמחנך הכיתה הגבוהה בתלמוד תורה חב"ד ב'נחלת הר חב"ד' בקריית מלאכי.

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך בירושלים, ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בירושלים, המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות חב"ד. בשנת ה'תשע"ח בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב [[כתב אדמו"ר הזקן]] וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז '[[מעייני ישראל]]' לנשים ובנות, מדרשת '[[אור חיה (ירושלים)|אור חיה]]', ועוד - ירושלים.
*בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת '[[ועד הנחות בלה"ק]]' - ניו יורק, ארצות הברית.
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
*בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק ב[[טבריה]].
*חתנו, הרב [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]], שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
*חתנו, הרב [[ברוך לבנוני]], שליח הרבי בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] - טבריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שליח וראש כולל אברכים - חולון.
*חתנו, הרב [[שמריהו הלוי לאבקאווסקי]], שליח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]] - טורונטו, קנדה.

==לקריאה נוספת==
*'''להיכנס לקודש הקודשים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*רשימת זכרונותיו של הרב זילברשטרום ב[[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/318921243670.html ניסן תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/3/285779542059.html אייר תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/460570150304.html סיון תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/7/170711156290.html אלול תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/26/770.html חשון תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/25/564979952846.html שבט תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/2/21/918026543226.html אדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/692449673620.html ראש חודש כסלו תשל"ח - חלק א']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/388005831419-2.html חלק ב']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/12/13/787688311712.html חנוכה תשל"ח]''' {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678804/ זקניך ויאמרו לך: שיעור בנושא 'מנהגי התפילה']''' {{וידפו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

טוביה זילברשטרום

2023-06-22T13:57:27Z

(770):

[[קובץ:טוביה זליברשטרום.png|250px|ממוזער|הרב טוביה זילברשטרום]]
הרב '''טוביה זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1954) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] "היכל לוי יצחק" ו[[מד"א]] של קהילת אנ"ש ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], מחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[נחלת הר חב"ד]], מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של [[סידור תהלת ה']] שיצאה לאור בשנת [[תשל"ח]]. ומשמש כ[[סופר סת"ם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ תשל"ח. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור הרבי את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית.
בשנת ה'[[תשל"ז]] זכה לעזור להרב [[ניסן מאנגעל]] בהכנה לדפוס של [[סידור תהלת ה']] בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור ב[[לשון הקודש]], הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש אדר של שנת ה'תשל"ח בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש אב אותה שנה נשא את רעייתו מרת ברכה מירל בת הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב ב[[ירושלים]].

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], ושימש כחבר מערכת [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]], שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

===בשדה החינוך===
לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] החל לשמש כר"מ וכמחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן בישיבה קטנה ובישיבה גדולה של מוסדות תורת אמת. לימים, לאחר ברכתו של הרבי, עבר לשמש כמחנך הכיתה הגבוהה בתלמוד תורה חב"ד ב'נחלת הר חב"ד' בקריית מלאכי.

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך בירושלים, ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בירושלים, המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות חב"ד. בשנת ה'תשע"ח בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב [[כתב אדמו"ר הזקן]] וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז '[[מעייני ישראל]]' לנשים ובנות, מדרשת '[[אור חיה (ירושלים)|אור חיה]]', ועוד - ירושלים.
*בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת '[[ועד הנחות בלה"ק]]' - ניו יורק, ארצות הברית.
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
*בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק ב[[טבריה]].
*חתנו, הרב [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]], שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
*חתנו, הרב [[ברוך לבנוני]], שליח הרבי בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] - טבריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שליח וראש כולל אברכים - חולון.
*חתנו, הרב [[שמריהו הלוי לאבקאווסקי]], שליח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]] - טורונטו, קנדה.

==לקריאה נוספת==
*'''להיכנס לקודש הקודשים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*רשימת זכרונותיו של הרב זילברשטרום ב[[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/318921243670.html ניסן תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/3/285779542059.html אייר תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/460570150304.html סיון תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/7/170711156290.html אלול תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/26/770.html חשון תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/25/564979952846.html שבט תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/2/21/918026543226.html אדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/692449673620.html ראש חודש כסלו תשל"ח - חלק א']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/388005831419-2.html חלק ב']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/12/13/787688311712.html חנוכה תשל"ח]''' {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678804/ זקניך ויאמרו לך: שיעור בנושא 'מנהגי התפילה']''' {{וידפו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

טוביה זילברשטרום

2023-06-22T13:56:38Z

(770):

[[קובץ:טוביה זליברשטרום.png|250px|ממוזער|הרב טוביה זילברשטרום]]
הרב '''טוביה זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1954) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] "היכל לוי יצחק" ו[[מד"א]] של [[קהילת אנ"ש]] ב[[שיכון חב"ד בירושלים]], מחנך במוסדות החינוך ב[[ירושלים]] וב[[נחלת הר חב"ד]], מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של [[סידור תהלת ה']] שיצאה לאור בשנת [[תשל"ח]]. ומשמש כ[[סופר סת"ם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ תשל"ח. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור הרבי את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית.
בשנת ה'[[תשל"ז]] זכה לעזור להרב [[ניסן מאנגעל]] בהכנה לדפוס של [[סידור תהלת ה']] בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור ב[[לשון הקודש]], הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש אדר של שנת ה'תשל"ח בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש אב אותה שנה נשא את רעייתו מרת ברכה מירל בת הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב ב[[ירושלים]].

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], ושימש כחבר מערכת [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]], שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

===בשדה החינוך===
לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] החל לשמש כר"מ וכמחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן בישיבה קטנה ובישיבה גדולה של מוסדות תורת אמת. לימים, לאחר ברכתו של הרבי, עבר לשמש כמחנך הכיתה הגבוהה בתלמוד תורה חב"ד ב'נחלת הר חב"ד' בקריית מלאכי.

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך בירושלים, ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בירושלים, המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות חב"ד. בשנת ה'תשע"ח בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב [[כתב אדמו"ר הזקן]] וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז '[[מעייני ישראל]]' לנשים ובנות, מדרשת '[[אור חיה (ירושלים)|אור חיה]]', ועוד - ירושלים.
*בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת '[[ועד הנחות בלה"ק]]' - ניו יורק, ארצות הברית.
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
*בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק ב[[טבריה]].
*חתנו, הרב [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]], שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
*חתנו, הרב [[ברוך לבנוני]], שליח הרבי בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] - טבריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שליח וראש כולל אברכים - חולון.
*חתנו, הרב [[שמריהו הלוי לאבקאווסקי]], שליח ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]] - טורונטו, קנדה.

==לקריאה נוספת==
*'''להיכנס לקודש הקודשים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*רשימת זכרונותיו של הרב זילברשטרום ב[[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/318921243670.html ניסן תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/3/285779542059.html אייר תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/460570150304.html סיון תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/7/170711156290.html אלול תשל"ד]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/26/770.html חשון תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/25/564979952846.html שבט תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/2/21/918026543226.html אדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/692449673620.html ראש חודש כסלו תשל"ח - חלק א']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/11/16/388005831419-2.html חלק ב']''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/12/13/787688311712.html חנוכה תשל"ח]''' {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678804/ זקניך ויאמרו לך: שיעור בנושא 'מנהגי התפילה']''' {{וידפו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

יוסי מלמד (צלם)

2023-06-22T13:53:23Z

(770):

{{עריכה|הוספת מקורות}}
[[קובץ:יוסי מלמד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''יוסי מלמד''', הינו צלם שצילם רבות את [[הרבי]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
מלמד נולד ב[[תל אביב]], החל את עיסוקו בצילום בגיל 16. את עבודתו החל בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שיצא לאור על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]].

בשנות הלמ"דים צילם מעל ל-100,000 תמונות של [[הרבי]] וההווי החסידי ב-[[770]].

בין צילומיו המפורסמים: ביקורם של [[מצוייני צה"ל]] ב'[[יחידות]]', פגישת ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בשנת [[תשל"ז]], ה[[התוועדות]] שערך הרבי אחרי התקפת הלב ב[[תשל"ח]], פגישת [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] [[תשמ"ג]], ומעמד ה[[סאטלייט]] ב[[חנוכה]].

ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ו]] בזמן ש[[הרבי]] שב מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] ניגש מלמד וסיפר כי הוא נוסע ל[[ארץ]]. [[הרבי]] בירך אותו ואמר לו שיקבל שטר של 500 שקלים, כדי שיתן אותו ל[[צדקה]] ב[[ישראל]]. ליד הכניסה ל-[[770]], [[הרבי]] פנה אליו שוב ואמר בחיוך שיתן את השטר ל[[צדקה]] לפני שיהיה "פחות משווה פרוטה".

מלמד היה קרוב ל{{ה|רב כדורי}} ומספר פעמים הציע לו להיפגש עם [[הרבי]]. בהזדמנות כשהרב כדורי ביקר ב[[ניו יורק]] סידר מלמד את הפגישה.

לאחר פטירתו העבירה משפחתו את אוסף התמונות שלו לחברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]]
לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ב]] חברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]] הציגה תערוכה ובה הוצגו מבחר תמונות מהאוסף של יוסי מלמד בהם תמונות בפרסום ראשון.

ב[[ה' בניסן]] [[תשע"ב]] נפגע כתוצאה מנפילה ונכנס ל'קומה', וב[[י"א באייר]] נפטר בגיל 75. הלוויתו החלה ב[[ארצות הברית]] בהשתתפות מאות מיקיריו, וגופתו הועברה ל[[ארץ הקודש]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[בית שמש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55813 קליפ על ר' יוסי]. {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מלמד יוסי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יוסי מלמד (צלם)

2023-06-22T13:51:47Z

(770):

{{עריכה|הוספת מקורות}}
[[קובץ:יוסי מלמד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''יוסי מלמד''', הינו צלם שצילם רבות את [[הרבי]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
מלמד נולד ב[[תל אביב]], החל את עיסוקו בצילום בגיל 16. את עבודתו החל בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שיצא לאור על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]].

בשנות הלמ"דים צילם מעל ל-100,000 תמונות של [[הרבי]] וההווי החסידי ב-[[770]].

בין צילומיו המפורסמים: ביקורם של [[מצוייני צה"ל]] ב'[[יחידות]]', פגישת ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בשנת [[תשל"ז]], ה[[התוועדות]] שערך הרבי אחרי התקפת הלב ב[[תשל"ח]], פגישת [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] [[תשמ"ג]], ומעמד ה[[סאטלייט]] ב[[חנוכה]].

בכ"א טבת תשמ"ו בזמן שהרבי שב מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] ניגש מלמד וסיפר כי הוא נוסע לארץ. הרבי בירך אותו ואמר לו שיקבל שטר של 500 שקלים, כדי שיתן אותו ל[[צדקה]] ב[[ישראל]]. ליד הכניסה ל-[[770]], [[הרבי]] פנה אליו שוב ואמר בחיוך שיתן את השטר ל[[צדקה]] לפני שיהיה "פחות משווה פרוטה".

מלמד היה קרוב ל{{ה|רב כדורי}} ומספר פעמים הציע לו להיפגש עם הרבי. בהזדמנות כשהרב כדורי ביקר ב[[ניו יורק]] סידר מלמד את הפגישה.

לאחר פטירתו העבירה משפחתו את אוסף התמונות שלו לחברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]]
לקראת ג' תמוז [[תשע"ב]] חברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]] הציגה תערוכה ובה הוצגו מבחר תמונות מהאוסף של יוסי מלמד בהם תמונות בפרסום ראשון.

ב[[ה' בניסן]] [[תשע"ב]] נפגע כתוצאה מנפילה ונכנס ל'קומה', וב[[י"א באייר]] נפטר בגיל 75. הלוויתו החלה ב[[ארצות הברית]] בהשתתפות מאות מיקיריו, וגופתו הועברה ל[[ארץ הקודש]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[בית שמש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55813 קליפ על ר' יוסי]. {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מלמד יוסי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יוסי מלמד (צלם)

2023-06-22T13:51:30Z

(770):

{{עריכה|הוספת מקורות}}
[[קובץ:יוסי מלמד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''יוסי מלמד''', הינו צלם שצילם רבות את [[הרבי]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
מלמד נולד ב[[תל אביב]], החל את עיסוקו בצילום בגיל 16. את עבודתו החל בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שיצא לאור על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]].

בשנות הלמ"דים צילם מעל ל-100,000 תמונות של [[הרבי]] וההווי החסידי ב-[[770]].

בין צילומיו המפורסמים: ביקורם של [[מצוייני צה"ל]] ב'[[יחידות]]', פגישת ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בשנת [[תשל"ז]], ה[[התוועדות]] שערך הרבי אחרי התקפת הלב ב[[תשל"ח]], פגישת [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] [[תשמ"ג]], ומעמד ה[[סאטלייט]] ב[[חנוכה]].

בכ"א טבת תשמ"ו בזמן שהרבי שב מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] ניגש מלמד וסיפר כי הוא נוסע לארץ. הרבי בירך אותו ואמר לו שיקבל שטר של 500 שקלים, כדי שיתן אותו ל[[צדקה]] ב[[ישראל]]. ליד הכניסה ל-[[770]], הרבי פנה אליו שוב ואמר בחיוך שיתן את השטר ל[[צדקה]] לפני שיהיה "פחות משווה פרוטה".

מלמד היה קרוב ל{{ה|רב כדורי}} ומספר פעמים הציע לו להיפגש עם הרבי. בהזדמנות כשהרב כדורי ביקר ב[[ניו יורק]] סידר מלמד את הפגישה.

לאחר פטירתו העבירה משפחתו את אוסף התמונות שלו לחברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]]
לקראת ג' תמוז [[תשע"ב]] חברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]] הציגה תערוכה ובה הוצגו מבחר תמונות מהאוסף של יוסי מלמד בהם תמונות בפרסום ראשון.

ב[[ה' בניסן]] [[תשע"ב]] נפגע כתוצאה מנפילה ונכנס ל'קומה', וב[[י"א באייר]] נפטר בגיל 75. הלוויתו החלה ב[[ארצות הברית]] בהשתתפות מאות מיקיריו, וגופתו הועברה ל[[ארץ הקודש]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[בית שמש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55813 קליפ על ר' יוסי]. {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מלמד יוסי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יוסי מלמד (צלם)

2023-06-22T13:51:12Z

(770):

{{עריכה|הוספת מקורות}}
[[קובץ:יוסי מלמד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''יוסי מלמד''', הינו צלם שצילם רבות את [[הרבי]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
מלמד נולד ב[[תל אביב]], החל את עיסוקו בצילום בגיל 16. את עבודתו החל בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שיצא לאור על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]].

בשנות הלמ"דים צילם מעל ל-100,000 תמונות של [[הרבי]] וההווי החסידי ב-[[770]].

בין צילומיו המפורסמים: ביקורם של [[מצוייני צה"ל]] ב'[[יחידות]]', פגישת ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בשנת [[תשל"ז]], ה[[התוועדות]] שערך הרבי אחרי התקפת הלב ב[[תשל"ח]], פגישת [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] [[תשמ"ג]], ומעמד ה[[סאטלייט]] ב[[חנוכה]].

בכ"א טבת תשמ"ו בזמן שהרבי שב מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] ניגש מלמד וסיפר כי הוא נוסע לארץ. הרבי בירך אותו ואמר לו שיקבל שטר של 500 שקלים, כדי שיתן אותו ל[[צדקה]] בישראל. ליד הכניסה ל-[[770]], הרבי פנה אליו שוב ואמר בחיוך שיתן את השטר ל[[צדקה]] לפני שיהיה "פחות משווה פרוטה".

מלמד היה קרוב ל{{ה|רב כדורי}} ומספר פעמים הציע לו להיפגש עם הרבי. בהזדמנות כשהרב כדורי ביקר ב[[ניו יורק]] סידר מלמד את הפגישה.

לאחר פטירתו העבירה משפחתו את אוסף התמונות שלו לחברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]]
לקראת ג' תמוז [[תשע"ב]] חברת [[ג'ם|מדיה חינוכית יהודית-(jem)]] הציגה תערוכה ובה הוצגו מבחר תמונות מהאוסף של יוסי מלמד בהם תמונות בפרסום ראשון.

ב[[ה' בניסן]] [[תשע"ב]] נפגע כתוצאה מנפילה ונכנס ל'קומה', וב[[י"א באייר]] נפטר בגיל 75. הלוויתו החלה ב[[ארצות הברית]] בהשתתפות מאות מיקיריו, וגופתו הועברה ל[[ארץ הקודש]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[בית שמש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55813 קליפ על ר' יוסי]. {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מלמד יוסי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יקיר קאופמן

2023-06-22T13:49:06Z

(770):

[[קובץ:י קאופמן.png|ממוזער|יקיר קאופמן]]
ד"ר '''יקיר קאופמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הינו חסיד [[חב"ד]], מומחה בעל שם עולמי בנוירולוגיה התנהגותית, הנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הרפואה האינטגרטיבית. משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה. בעבר כיהן כמנהל המחלקה הנוירו-פסיכו-גריאטרית בבית הרפואה ע"ש הרצוג, ומנהל רפואי של בית הרפואה כולו עד [[תשע"ט]]. כיום, עובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==תולדות חיים==
נולד בחיפה בשנת [[תש"מ]] למשפחה מסורתית של ניצולי [[שואה]], ובעודו ילד צעיר עבר משפחתו להתגורר ב[[קנדה]], ובגיל אחת-עשרה חזרו לארץ, והוא נשלח ללמוד בבית-הספר הריאלי ב[[חיפה]].

לאחר סיום מסלול לימודיו שירת ב[[צה"ל]] כקצין בצנחנים.

לאחר נישואיו פגש בשיטתה של ימימה אביטל, שעסקה ב'חשיבה הכרתית' והתבוננות פנימית, ואף שלא עודדה לכך ישירות, גרם התהליך בסופו של דבר לשמירת [[תורה]] ומצוות.

במשך 9 שנים למד את שיטת ימימה, ובמקביל למד נוירולוגיה בבית-הספר לרפואה של ה[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים, ובהמשך התמחה כנוירולוג במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ולאחר מכן התמחה כשנתיים בנוירולוגיה התנהגותית במרכז ה[[יהודי]] הגריאטרי 'בייקרסט' ב[[טורונטו]]. בתקופת מגוריו בטורונטו הצטרף לקהילת [[חב"ד]] המקומית, בהנהגת [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[ישראל לנדא]].

כיום מתגורר ב[[ירושלים]], משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה, ועובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==לקריאה נוספת==
*'''מקדים רפואה למכה''', שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/דר-יקיר-קאופמן/ כתבות הקשורות בד"ר קאופמן]''' באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2646&CategoryID=800 הנפש והגוף - מכלול שלם]''', בגליון שיחת השבוע {{חב"ד}}

{{מיון רגיל:קאופמן, יקיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]

יקיר קאופמן

2023-06-22T13:48:36Z

(770):

[[קובץ:י קאופמן.png|ממוזער|יקיר קאופמן]]
ד"ר '''יקיר קאופמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הינו חסיד [[חב"ד]], מומחה בעל שם עולמי בנוירולוגיה התנהגותית, הנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הרפואה האינטגרטיבית. משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה. בעבר כיהן כמנהל המחלקה הנוירו-פסיכו-גריאטרית בבית הרפואה ע"ש הרצוג, ומנהל רפואי של בית הרפואה כולו עד [[תשע"ט]]. כיום, עובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==תולדות חיים==
נולד בחיפה בשנת [[תש"מ]] למשפחה מסורתית של ניצולי [[שואה]], ובעודו ילד צעיר עבר משפחתו להתגורר ב[[קנדה]], ובגיל אחת-עשרה חזרו לארץ, והוא נשלח ללמוד בבית-הספר הריאלי ב[[חיפה]].

לאחר סיום מסלול לימודיו שירת ב[[צה"ל]] כקצין בצנחנים.

לאחר נישואיו פגש בשיטתה של ימימה אביטל, שעסקה ב'חשיבה הכרתית' והתבוננות פנימית, ואף שלא עודדה לכך ישירות, גרם התהליך בסופו של דבר לשמירת [[תורה]] ומצוות.

במשך 9 שנים למד את שיטת ימימה, ובמקביל למד נוירולוגיה בבית-הספר לרפואה של ה[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים, ובהמשך התמחה כנוירולוג במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ולאחר מכן התמחה כשנתיים בנוירולוגיה התנהגותית במרכז ה[[יהודי]] הגריאטרי 'בייקרסט' ב[[טורונטו]]. בתקופת מגוריו בטורונטו הצטרף לקהילת חב"ד המקומית, בהנהגת [[שליח]] הרבי הרב [[ישראל לנדא]].

כיום מתגורר ב[[ירושלים]], משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה, ועובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==לקריאה נוספת==
*'''מקדים רפואה למכה''', שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/דר-יקיר-קאופמן/ כתבות הקשורות בד"ר קאופמן]''' באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2646&CategoryID=800 הנפש והגוף - מכלול שלם]''', בגליון שיחת השבוע {{חב"ד}}

{{מיון רגיל:קאופמן, יקיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]

יקיר קאופמן

2023-06-22T13:47:31Z

(770):

[[קובץ:י קאופמן.png|ממוזער|יקיר קאופמן]]
ד"ר '''יקיר קאופמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הינו חסיד [[חב"ד]], מומחה בעל שם עולמי בנוירולוגיה התנהגותית, הנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הרפואה האינטגרטיבית. משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה. בעבר כיהן כמנהל המחלקה הנוירו-פסיכו-גריאטרית בבית הרפואה ע"ש הרצוג, ומנהל רפואי של בית הרפואה כולו עד [[תשע"ט]]. כיום, עובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==תולדות חיים==
נולד בחיפה בשנת [[תש"מ]] למשפחה מסורתית של ניצולי [[שואה]], ובעודו ילד צעיר עבר משפחתו להתגורר ב[[קנדה]], ובגיל אחת-עשרה חזרו לארץ, והוא נשלח ללמוד בבית-הספר הריאלי בחיפה.

לאחר סיום מסלול לימודיו שירת ב[[צה"ל]] כקצין בצנחנים.

לאחר נישואיו פגש בשיטתה של ימימה אביטל, שעסקה ב'חשיבה הכרתית' והתבוננות פנימית, ואף שלא עודדה לכך ישירות, גרם התהליך בסופו של דבר לשמירת תורה ומצוות.

במשך 9 שנים למד את שיטת ימימה, ובמקביל למד נוירולוגיה בבית-הספר לרפואה של ה[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים, ובהמשך התמחה כנוירולוג במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ולאחר מכן התמחה כשנתיים בנוירולוגיה התנהגותית במרכז היהודי הגריאטרי 'בייקרסט' ב[[טורונטו]]. בתקופת מגוריו בטורונטו הצטרף לקהילת חב"ד המקומית, בהנהגת [[שליח]] הרבי הרב [[ישראל לנדא]].

כיום מתגורר בירושלים, משמש כמרצה בפקולטה לרפואה בבית הרפואה הדסה, ועובד בחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

==לקריאה נוספת==
*'''מקדים רפואה למכה''', שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/דר-יקיר-קאופמן/ כתבות הקשורות בד"ר קאופמן]''' באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2646&CategoryID=800 הנפש והגוף - מכלול שלם]''', בגליון שיחת השבוע {{חב"ד}}

{{מיון רגיל:קאופמן, יקיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2023-06-22T13:46:16Z

(770):

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= [[קובץ:הרב_יצחק_יהודה.jpeg|300px]]
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פורסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - רב ומו"צ בקהילת [[נחלת הר חב"ד]] ומלמד ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2023-06-22T13:45:17Z

(770):

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= [[קובץ:הרב_יצחק_יהודה.jpeg|300px]]
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פורסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - רב ומו"צ בקהילת [[נחלת הר חב"ד]] ומלמד ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - משפיע ומשגיח בישיבה קטנה תות"ל אנטוורפן בלגיה.
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, נחלת הר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2023-06-22T13:44:22Z

(770):

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= [[קובץ:הרב_יצחק_יהודה.jpeg|300px]]
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פורסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - רב ומו"צ בקהילת נחלת הר חב"ד ומלמד בתלמוד תורה חב"ד קריית מלאכי [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - משפיע ומשגיח בישיבה קטנה תות"ל אנטוורפן בלגיה.
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, נחלת הר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

ברוך בועז יורקוביץ'

2023-06-22T13:42:35Z

(770):

{{דמות|
שם=הרב ברוך בועז יורקוביץ'
|תמונה= [[קובץ:הרב יורקוביץ נואם.jpg|250px]]
|תיאור= הרב ברוך בועז יורקוביץ' רבה של קהילת חב"ד [[לוד]]
|תאריך לידה=[[תשי"ב]]
|מקום לידה=[[מונטריאול]]
|מקום פעילות=[[לוד]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה]] [[תות"ל]] [[בית שמש]].
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]], אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]], מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ו[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]
הרב יורקוביץ' נולד ב[[שבת זכור]] [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] ל[[רב]] [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ולאמו מרת עטיל. אמו היא בת החסיד ה[[שו"ב]] הרב [[נפתלי יוניק]].

בצעירותו התחנך במוסדות [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]]. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רסיא לבית הרב [[יהושע פינסון]] (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]]. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], שם שימש כראש [[כולל אברכים|כולל]] '[[בית הר"מ]]' ובמקביל כראש ישיבת [[תורת אמת]]. בשנת [[תנש"א]] בהוראה מהרבי התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה על ידי המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום זהותו של משיח: "אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש'.

בשנת [[תשע"ו]] היה מראשי המקימים את '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}.

החל משנת הלימודים תשפ"ג החל לשמש כמשפיע ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]]{{הערה|[https://chabad.info/special/818555/ הרב יורקוביץ' מצטרף לעולם הישיבות החב"דיות] {{אינפו}}}}

==משפחתו==
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]
;בניו
*שמואל יורקוביץ'.
*לוי יצחק יורקוביץ'.
*הרב נחום יורקוביץ'.
*הרב אברהם אליהו יורקוביץ'.
*הרב [[דובער יורקוביץ']], מו"צ וראש כולל 'תורת השליחות' לוד.
*בתו, מרת ליבה, רעיית הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].
*חתנו, ר' שמואל סופר.
*חתנו, הרב אייל אונגר, [[ירושלים]].
*חתנו, הרב דובער גולדברג, רב ה[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב יצחק אייזנבך, שליח הרבי בפאפוס, [[קפריסין]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי סגל, שליח הרבי בישוב משמר דוד באה"ק.
*חתנו, הרב יאיר הלוי בייטש שליח הרבי ב[[לימסול]], [[קפריסין]].
*חתנו, הרב נחום הלוי לבקובסקי, שליח הרבי במכבים אה"ק.
*חתנו, ר' יצחק לוריא.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרב יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם אחרי ג' תמוז ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/600673/ כוחו של רב קהילה]''' - מאמר של הרב יורקוביץ' ב'בית משיח' {{בית משיח}} באתר {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_14.html משא מאלף של הרב יורקוביץ' על נחיצות 'עבודת התפילה']'''

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]

ברוך בועז יורקוביץ'

2023-06-22T13:41:01Z

(770):

{{דמות|
שם=הרב ברוך בועז יורקוביץ'
|תמונה= [[קובץ:הרב יורקוביץ נואם.jpg|250px]]
|תיאור= הרב ברוך בועז יורקוביץ' רבה של קהילת חב"ד [[לוד]]
|תאריך לידה=[[תשי"ב]]
|מקום לידה=[[מונטריאול]]
|מקום פעילות=[[לוד]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה]] [[תות"ל]] [[בית שמש]].
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]], אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]], מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ו[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]
הרב יורקוביץ' נולד ב[[שבת זכור]] [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה לרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ולאמו מרת עטיל. אמו היא בת החסיד ה[[שו"ב]] הרב [[נפתלי יוניק]].

בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד במונטריאול. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רסיא לבית הרב [[יהושע פינסון]] (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]]. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], שם שימש כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'בית הר"מ' ובמקביל כראש ישיבת [[תורת אמת]]. בשנת [[תנש"א]] בהוראה מהרבי התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה על ידי המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום זהותו של משיח: "אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש'.

בשנת [[תשע"ו]] היה מראשי המקימים את '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}.

החל משנת הלימודים תשפ"ג החל לשמש כמשפיע ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]]{{הערה|[https://chabad.info/special/818555/ הרב יורקוביץ' מצטרף לעולם הישיבות החב"דיות] {{אינפו}}}}

==משפחתו==
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]
;בניו
*שמואל יורקוביץ'.
*לוי יצחק יורקוביץ'.
*הרב נחום יורקוביץ'.
*הרב אברהם אליהו יורקוביץ'.
*הרב [[דובער יורקוביץ']], מו"צ וראש כולל 'תורת השליחות' לוד.
*בתו, מרת ליבה, רעיית הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].
*חתנו, ר' שמואל סופר.
*חתנו, הרב אייל אונגר, [[ירושלים]].
*חתנו, הרב דובער גולדברג, רב ה[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב יצחק אייזנבך, שליח הרבי בפאפוס, [[קפריסין]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי סגל, שליח הרבי בישוב משמר דוד באה"ק.
*חתנו, הרב יאיר הלוי בייטש שליח הרבי ב[[לימסול]], [[קפריסין]].
*חתנו, הרב נחום הלוי לבקובסקי, שליח הרבי במכבים אה"ק.
*חתנו, ר' יצחק לוריא.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרב יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם אחרי ג' תמוז ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/600673/ כוחו של רב קהילה]''' - מאמר של הרב יורקוביץ' ב'בית משיח' {{בית משיח}} באתר {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_14.html משא מאלף של הרב יורקוביץ' על נחיצות 'עבודת התפילה']'''

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]

משה הורביץ

2023-06-22T13:40:04Z

(770):

[[קובץ:משה הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ מנחה את [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]]]
הרב '''משה שמואל הלוי הורביץ''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא ראש הכולל תפארת זקנים והגבאי הרוחני ב[[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], ומשלוחי הרבי ב[[לוד]]. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], כן משמש כמנחה ונואם בערבי [[חב"ד]] ובהתוועדיות המרכזיות ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב יהודה בן הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]] ואמו איטה הניה בת הרב [[זאב וואלף זלמנוב]].

כילד למד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]], ובאלול תשמ"ז נכנס ללמוד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובהמשך ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]]. נסע לקבוצה לקראת שנת [[תשנ"ד]], והיה אחד מהשמונה קנים. בב' שבט תשנ"ח נשא את בת הרב [[יחזקאל קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], וכיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

לאחר סגירת הישיבה יצא לשליחות בשכונת שערי עליה בלוד, תחת הרב [[אברהם חזן]].

לאחר פטירת הרב [[צבי גרינוולד]] התמנה לראש כולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית מנחם.

[[קובץ:כולל בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ לצד חברי כולל זקנים בבית מנחם]]
הרב הורביץ פועל כגבאי רוחני בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד - בית מנחם, ואחראי למשפיעים שימסרו שיחה של הרבי בשבת לפני קריאת התורה, ועל ההתוועדות לאחרי התפילה.

בתמוז תשפ"ב הקים שיעור שבועי בלקוטי שיחות בבית מנחם אותו מוסר הרב [[יעקב משה וולברג]].

מאז תשע"ה משמש כחבר רוחני במערכת [[עדכוני חב"ד]] בראשות ר' חיים שאול נוישטט. בראש הוועדה עומד הרב [[אליעזר ברוד]]).

הרב הורביץ אחראי מטעם ועד כפר חב"ד על התוועדויות בכפר חב"ד וכן מארגן ב[[ימי חב"ד]] התוועדויות גדולות בבית מנחם. פעמים רבות מנחה את ההתוועדויות.

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מרוזוב - [[שליח הרבי]] בטביליסי, בירת [[גיאורגיה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/106169 ר' משה הורביץ בירמץ, תושבי הכפר הגיעו לברך • תמונות, וידאו] אתר {{col}}

{{מיון רגיל:הורביץ, משה}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]

משה הורביץ

2023-06-22T13:39:44Z

(770):

[[קובץ:משה הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ מנחה את [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]]]
הרב '''משה שמואל הלוי הורביץ''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא ראש הכולל תפארת זקנים והגבאי הרוחני ב[[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], ומשלוחי הרבי ב[[לוד]]. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], כן משמש כמנחה ונואם בערבי חב"ד ובהתוועדיות המרכזיות ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב יהודה בן הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]] ואמו איטה הניה בת הרב [[זאב וואלף זלמנוב]].

כילד למד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]], ובאלול תשמ"ז נכנס ללמוד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובהמשך ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]]. נסע לקבוצה לקראת שנת [[תשנ"ד]], והיה אחד מהשמונה קנים. בב' שבט תשנ"ח נשא את בת הרב [[יחזקאל קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], וכיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

לאחר סגירת הישיבה יצא לשליחות בשכונת שערי עליה בלוד, תחת הרב [[אברהם חזן]].

לאחר פטירת הרב [[צבי גרינוולד]] התמנה לראש כולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית מנחם.

[[קובץ:כולל בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ לצד חברי כולל זקנים בבית מנחם]]
הרב הורביץ פועל כגבאי רוחני בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד - בית מנחם, ואחראי למשפיעים שימסרו שיחה של הרבי בשבת לפני קריאת התורה, ועל ההתוועדות לאחרי התפילה.

בתמוז תשפ"ב הקים שיעור שבועי בלקוטי שיחות בבית מנחם אותו מוסר הרב [[יעקב משה וולברג]].

מאז תשע"ה משמש כחבר רוחני במערכת [[עדכוני חב"ד]] בראשות ר' חיים שאול נוישטט. בראש הוועדה עומד הרב [[אליעזר ברוד]]).

הרב הורביץ אחראי מטעם ועד כפר חב"ד על התוועדויות בכפר חב"ד וכן מארגן ב[[ימי חב"ד]] התוועדויות גדולות בבית מנחם. פעמים רבות מנחה את ההתוועדויות.

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מרוזוב - [[שליח הרבי]] בטביליסי, בירת [[גיאורגיה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/106169 ר' משה הורביץ בירמץ, תושבי הכפר הגיעו לברך • תמונות, וידאו] אתר {{col}}

{{מיון רגיל:הורביץ, משה}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]

משה הורביץ

2023-06-22T13:39:15Z

(770):

[[קובץ:משה הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ מנחה את [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]]]
הרב '''משה שמואל הלוי הורביץ''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא ראש הכולל תפארת זקנים והגבאי הרוחני ב[[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], ומשלוחי הרבי ב[[לוד]]. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], כן משמש כמנחה ונואם בערבי חב"ד ובהתוועדיות המרכזיות בבית הכנסת [[בית מנחם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב יהודה בן הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]] ואמו איטה הניה בת הרב [[זאב וואלף זלמנוב]].

כילד למד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]], ובאלול תשמ"ז נכנס ללמוד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובהמשך ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]]. נסע לקבוצה לקראת שנת [[תשנ"ד]], והיה אחד מהשמונה קנים. בב' שבט תשנ"ח נשא את בת הרב [[יחזקאל קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], וכיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

לאחר סגירת הישיבה יצא לשליחות בשכונת שערי עליה בלוד, תחת הרב [[אברהם חזן]].

לאחר פטירת הרב [[צבי גרינוולד]] התמנה לראש כולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית מנחם.

[[קובץ:כולל בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ לצד חברי כולל זקנים בבית מנחם]]
הרב הורביץ פועל כגבאי רוחני בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד - בית מנחם, ואחראי למשפיעים שימסרו שיחה של הרבי בשבת לפני קריאת התורה, ועל ההתוועדות לאחרי התפילה.

בתמוז תשפ"ב הקים שיעור שבועי בלקוטי שיחות בבית מנחם אותו מוסר הרב [[יעקב משה וולברג]].

מאז תשע"ה משמש כחבר רוחני במערכת [[עדכוני חב"ד]] בראשות ר' חיים שאול נוישטט. בראש הוועדה עומד הרב [[אליעזר ברוד]]).

הרב הורביץ אחראי מטעם ועד כפר חב"ד על התוועדויות בכפר חב"ד וכן מארגן ב[[ימי חב"ד]] התוועדויות גדולות בבית מנחם. פעמים רבות מנחה את ההתוועדויות.

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מרוזוב - [[שליח הרבי]] בטביליסי, בירת [[גיאורגיה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/106169 ר' משה הורביץ בירמץ, תושבי הכפר הגיעו לברך • תמונות, וידאו] אתר {{col}}

{{מיון רגיל:הורביץ, משה}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]

תשפ"ג

2023-06-20T13:22:44Z

(770): /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5783}}
שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה"

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס.
*[[א' תמוז]] - הרב יהודה גוסטמן מאנ"ש חסידי חב"ד במונטריאול.

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11133|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2023-06-19T17:56:43Z

(770):

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|ממשיכו של הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

==רקע==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם [[הצמח צדק]] שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של ה[[חסיד]]ים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח להם דווקא את ה[[מהרי"ל]]{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו ה[[צמח צדק]] באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם [[חסידות]], בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מה[[צמח צדק]] שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל ה[[צמח צדק]] ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו [קייב] הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו [קייב] הייתה לו קבלת פנים מהודרה [מהודרת] מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)
</gallery>

===הצוואה וההסתלקות===
רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצוואתו היה שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו{{הערה|רשימות היומן, עמ' רפ"ד.}}, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולאדמו"ר מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט.}}.

עם זאת הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.

כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח, עמ' 98.}}.

בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.

בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.

בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]
</gallery>
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול{{הערה|פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה}}==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, [[שלום דובער לוין]] - עמוד קכ"ח]}}{{הבהרה|שמות כמו 'אנשי ניעזין' יכולים להורות על כך שמוצא המתפללים מהעיר נייז'ין, ולא לאיזו חסידות הם משתייכים. בדיוק כמו 'אנשי וויטעבסק'.}}.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.

*'''הערה: חילוקי הדעות המובאים כאן נכונים אך ורק לשעתם, אך כיום [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן הרבי בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות התייחסו בכבוד רב לבני ונכדי [[הצמח צדק]] ששמשו כאדמו"רי הענפים השונים ויש להיזהר בכבודם.'''

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב ש[[הצמצום]] לא נגע ב[[אותיות הרשימו]]{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] תר"מ חלק א', מאמר ד"ה אז ישיר עמודים קכ"ז - ק"ל. וכן תורת שמואל תר"מ חלק ב', ד"ה שובה ישראל (הנחה א') עמודים תתקטו - תתקטז. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולאומת זאת חסידי ליובאוויטש נוהגים לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו}}.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]]. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}. בהזדמנות כאשר עצר אדמו"ר המהר"ש ב[[רכבת|תחנת הרכבת]] ב[[דווינסק]] במהלך אחד מנסיעותיו, הגיעו מספר חסידי קאפוסט והחלו להקניט אותו ולבקש ממנו שיגיד מאמר חסידות, אדמו"ר המהר"ש החל להגיד [[מאמר חסידות]] ותחנת הרכבת החלה להתמלא באנשים עד שאחד הספסלים שהיה שם נשבר, מספר [[שוטר]]ים הגיעו למקום ורצו לפנות מהמקום את אדמו"ר המהר"ש אולם הם לא יכלו להתקרב אליו משום שמפניו קרן אור שסינוור אותם{{הערה|שם=רשימות רב|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' ר"ב.}}.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.

מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

זמן קצר לאחר הפיצול הגיע אחד מחסידי ליאדי לאדמו"ר המהר"ש ועשה בפניו סימן של זלזול, אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליו ואותו חסיד נעשה משותק, ולאחר מספר חודשים נפטר{{הערה|שם=רשימות רב}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מר מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]{{הבהרה|איזה חלק, איזה עמוד}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].

בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.

באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדיל תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.

אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]{{הבהרה|איפה בדיוק, איזה עמוד?}}.}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
* [[חב"ד קאפוסט]]
* [[חב"ד ליאדי]]
* [[חב"ד ניעז'ין]]
* [[שושלת צ'רקס]]
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]
*[[חסידות סטרשלה]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
* [[רשימות תרכ"ו]]
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2023-06-19T17:48:00Z

(770):

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|ממשיכו של הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

==רקע==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו"ר הצ"צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על המהרי"ל הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר הצמח צדק ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו [קייב] הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו [קייב] הייתה לו קבלת פנים מהודרה [מהודרת] מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)
</gallery>

===הצוואה וההסתלקות===
רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצוואתו היה שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו{{הערה|רשימות היומן, עמ' רפ"ד.}}, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולאדמו"ר מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט.}}.

עם זאת הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.

כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח, עמ' 98.}}.

בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.

בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.

בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]{{הבהרה|איפה בדיוק?}}}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]
</gallery>
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול{{הערה|פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה}}==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, [[שלום דובער לוין]] - עמוד קכ"ח]}}{{הבהרה|שמות כמו 'אנשי ניעזין' יכולים להורות על כך שמוצא המתפללים מהעיר נייז'ין, ולא לאיזו חסידות הם משתייכים. בדיוק כמו 'אנשי וויטעבסק'.}}.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.

*'''הערה: חילוקי הדעות המובאים כאן נכונים אך ורק לשעתם, אך כיום [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן הרבי בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות התייחסו בכבוד רב לבני ונכדי [[הצמח צדק]] ששמשו כאדמו"רי הענפים השונים ויש להיזהר בכבודם.'''

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב ש[[הצמצום]] לא נגע ב[[אותיות הרשימו]]{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] תר"מ חלק א', מאמר ד"ה אז ישיר עמודים קכ"ז - ק"ל. וכן תורת שמואל תר"מ חלק ב', ד"ה שובה ישראל (הנחה א') עמודים תתקטו - תתקטז. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולאומת זאת חסידי ליובאוויטש נוהגים לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו}}.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]]. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}. בהזדמנות כאשר עצר אדמו"ר המהר"ש ב[[רכבת|תחנת הרכבת]] ב[[דווינסק]] במהלך אחד מנסיעותיו, הגיעו מספר חסידי קאפוסט והחלו להקניט אותו ולבקש ממנו שיגיד מאמר חסידות, אדמו"ר המהר"ש החל להגיד [[מאמר חסידות]] ותחנת הרכבת החלה להתמלא באנשים עד שאחד הספסלים שהיה שם נשבר, מספר [[שוטר]]ים הגיעו למקום ורצו לפנות מהמקום את אדמו"ר המהר"ש אולם הם לא יכלו להתקרב אליו משום שמפניו קרן אור שסינוור אותם{{הערה|שם=רשימות רב|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' ר"ב.}}.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.

מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

זמן קצר לאחר הפיצול הגיע אחד מחסידי ליאדי לאדמו"ר המהר"ש ועשה בפניו סימן של זלזול, אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליו ואותו חסיד נעשה משותק, ולאחר מספר חודשים נפטר{{הערה|שם=רשימות רב}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מר מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]{{הבהרה|איזה חלק, איזה עמוד}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].

בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.

באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדיל תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.

אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]{{הבהרה|איפה בדיוק, איזה עמוד?}}.}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
* [[חב"ד קאפוסט]]
* [[חב"ד ליאדי]]
* [[חב"ד ניעז'ין]]
* [[שושלת צ'רקס]]
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]
*[[חסידות סטרשלה]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
* [[רשימות תרכ"ו]]
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

יעקב גלויברמן

2023-06-19T16:31:02Z

(770): /* תולדות חיים */

[[קובץ:גלויברמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''יעקב חיים גלויברמן''' (מוכר יותר בשם הכינוי '''יענקל'ה''', יליד שנת [[תשי"ג]]) הוא מראשי העסקנים החב"דיים ב[[ארץ הקודש]], העומד בקשרים קרובים עם אישי צבא וממשל בכירים, מנהל עמותת החסד 'יד ביד', נושא בתואר רב קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, ומזוהה בעיקר עם כובע הקסקט שחובש לראשו באופן קבוע.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ב' אייר]] [[תשי"ג]] להוריו אשר אלתר ופסיה לאה גלויברמן, למשפחה המשתייכת לחסידות פינסק-קרלין, ומיוחסת לצאצאי הרב [[חיים בער חיימסון]] שהיה גבאי אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] מקומי ב[[ירושלים]], ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית, והתחבר לחוגי נטורי קרתא{{הערה|קשריו עם אנשי נטורי קרתא עזרו לו במאמציו למנוע מסעות הכפשה כנגד [[הרבי]], כאשר החל לפעול לצידו של הרב [[בערק'ה וולף]].}}, ובעקבות השפעתו של דודו הרב פישל הניג עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ומשם המשיך ל[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בעודו בחור החל לעבוד לצידו של הרב [[אפרים וולף]] בניהול מוסדות חב"ד בארץ, ושימש כמזכירו. בשנת [[תשל"ח]] התגייס ל[[צה"ל]], והתמנה כרב צבאי. בשנת [[תשמ"ב]] השתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] (מבצע 'שלום הגליל'), והיה מהכוחות הראשונים שפרצו לביירות{{הערה|זאב ריטרמן, 'התפילין', עמוד 169.}}.

בהגיעו לגיל הנישואין, [[נישואין|נשא]] את בתיה (אסיא) בת החסיד ר' [[פסח משה זיידה]], וגם לאחר מכן המשיך לעסוק בעסקנות החב"דית בשליחותם של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], [[אפרים וולף]], [[יוסף בלוי]] ו[[בערק'ה וולף]].

לאחר שחרורו מ[[צה"ל]] מונה למזכיר [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ט]] נבחר לכהן כסגן ראש העיר [[לוד]] ואחראי על תיק הרווחה.
בעת כהונתו כסגן ראש העיר הקים בשנת [[תש"ס]] את עמותת "יד ביד", העוסקת בסיוע הומניטרי למשפחות נצרכות.
במהלך השנים נרקם קשר מיוחד בינו לבין מאמן קבוצת הכדורסל פיני גרשון, שהחל להתייחס אליו כרבו, וקישר בינו לבין ספורטאים ואנשי תקשורת רבים.

כחלק מפעילותו הציבורית, הוא מתארח בתוכניות רדיו פופלריות, וכותב טורים שבועיים בעיתונים שונים, ומוסר שיעורי תורה לאנשי ספורט ובעלי עסקים בערים שונות בארץ.

בשנת [[תשע"ז]] הוציא את ספרו השער לפרשה.

==ספרו==
*'''מסרון מהפרשה'''

==לקריאה נוספת==
*נתן אברהם, '''[http://chabadil.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71868 העסקן שהופך עולמות]''' - דיוקן על דמותו ופועליו, מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78902 'לפני ולפנים': יענקל'ה על גנץ, מפעל חייו וזקני לוד]''' {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78662 לוד: ראש העיר הנבחר בביקור אצל הרב גלויברמן] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/135062 מוסיף והולך: הרב גלויברמן הדליק חנוכייה בערוץ הספורט]''' {{COL|}}
*'''[https://col.org.il/news/129554 רב חסד]''', כתבה נרחבת ב'ישראל היום' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלויברמן, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]

תשפ"ג

2023-06-19T15:50:19Z

(770):

{{פתיח שנה|5783}}
שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה"

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11133|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

תשפ"ג

2023-06-19T15:48:52Z

(770): /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5783}}
שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ג'''דולות" או "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות '''ג'''דולה"

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט{{הערה|[https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}}}.
*תומכי תמימים פמונא, ניו יורק.
*תומכי תמימים בלטימור (קטנה).

===נפטרו===
*[[כ"א בתשרי]] - הרב [[שמואל ראדאל]], שליח ב[[איטליה]].
*[[כ"ז בתשרי]] - הרב [[מאיר זאב שטרן]], רבה של [[מירון]].
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[חבל תענך]].
*[[י"ט בכסלו]] - הרב [[יחזקאל חנונו]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]], תושב [[כפר חב"ד ב']]
*[[כ"ז בכסלו]] - הרב [[ליפא קורצוויל]], מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ח' בטבת]] - הרב [[יוסף לויטין]], מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[שלום לייב לרמן]], מזקני אנ"ש ב[[בני ברק]].
*[[י"ג בטבת]] - הרב [[יהודה אריה לייב לוין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
*[[י"ח טבת]] - הגאון הרב [[שמעון בעדני]], נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס.
*[[ג' שבט]] - הרב [[חיים שמעון גד אליטוב]], זקן רבני חב"ד בארה"ק.
*[[י"ד שבט]] - הרב [[ישראל גורדון]], מזקני חסידי חב"ד בארה"ב.
*[[י"ז שבט]] - הרב [[מיכאל נמדר]], חבר החברא קדישא במילאנו ובקראון הייטס.
*[[כ' שבט]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ד' אדר]] - הרב [[דוד דניאל אוזן]], משלוחי הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].
*[[י"ח אדר]] - הרב [[ירחמיאל אלפרוביץ']], איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[כ' אדר]] - הרב [[אליהו ביסק]].
*[[ל' ניסן]] - הרב [[אפרים מול]], חסיד חב"ד שורד שואה.
*[[ד' אייר]] - הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]], משפיע בקהילת חב"ד נוף הגליל.
*[[ה' אייר]] - הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]], מזקני אנ"ש בירושלים.
*[[י"ב אייר]] - הרב [[רפאל לפידות]], משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה.
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[מנשה חדד]], מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].
*[[ט"ו אייר]] - הרב [[אליהו בייטלמן]], [[שליח הרבי]] לפסיפיק פאליסיידס שבמערב קליפורניה.
*[[ט"ז אייר]] - הרב [[שמעון משה דיסקין]], מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]].
*[[י"ז אייר]] - הרב [[עקיבא גרשון וגנר]], ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל'.
*[[כ' אייר]] - הרב [[אריה יונה פרוס]], משלוחי הרבי בגולדרס גרין, [[אנגליה]].
*[[י' סיון]] - הגאון הרב [[ירחמיאל גרשון אדלשטיין]], ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הליטאים.
*[[כ"ט סיוון]] - הרב [[יצחק יונה מנדלזון]] היה מדריך עשרות בשנים ב[[תומכי תמימים לוד]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[מאיר יהודה ישראל הארליג]] ששימש כ[[משב"ק]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*[[כ"ט סיון]] - הרב [[שמואל פרומער]], משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קרית ביאליק]].
*[[כ״ט סיון]] - הרב משה דובינסקי מוותיקי אנ״ש בקראון הייטס

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|31111|11133|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

יצחק יונה מנדלזון

2023-06-18T15:06:27Z

(770):

הרב '''יצחק יונה (יאשק'ע) מנדלסון''' ([[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]]) היה מדריך ותיק ואב בית בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שהשפיע על אלפי תלמידים, והיה מזקני [[חסידי חב"ד]] בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[פנחס צבי מנדלסון]]{{הערה|1=[
https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_100.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

כילד למד בתלמוד תורה עץ חיים, וכנער למד ב[[ישיבת תורת אמת]] [[ירושלים]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רבקה בת צבי וחנה לאה.

לאחר נישואיו התיישב ב[[לוד]] ובשנת [[תש"י]] החל לשמש כמדריך בישיבה וכאב בית, תפקיד אותו מילא ברציפות 65 שנה עד שנת [[תשע"ה]], אז פרש ל[[גמלאות]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/91628 דיווח באתר COL].}}.

זכה להותיר חותם חסידי עמוק ולהשריש הנהגות חסידיות בקרב אלפי התלמידים שעברו בישיבה לאורך השנים{{הערה|1=[https://test.col.org.il/news/91730 תלמידים כותבים על ההשפעה שהשפיע עליהם] {{COL}}}}.

בחודש [[תשרי]] [[תשע"ה]] נפטרה רעייתו מרת שרה רבקה ששימשה לצידו כאם בית.

נפטר ב[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]] בגיל 94, ונטמן בבית העלמין [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף מנדלסון - לוד
*בנו, ר' יעקב משה מנדלסון - בני ברק
*בנו, ר' [[דובער מנדלזון|בערק'ה מנדלסון]] - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן מנדסזון - משלוחי הרבי בוינה
*בתו, מרת ציפורה רעיית ר' שלמה יהודה ויגלר - לוד
*בתו מרת חיה בריינא פייגנסון - משלוחי הרבי בטקסס
*בתו מרת פרומה רייזל ריבקין - כפר חב"ד
*בתו מרת נחמה ביילא, רעיית הרב [[ברוך מרגליות]] - חבר הצוות הרוחני בישיבת תומכי תמימים לוד
*בתו, מרת דינה מלכה מנדלסון - לוד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלסון, יצחק יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]