תמים
תמים הוא כינוי לבחור הלומד בישיבות תומכי תמימים. מקור הכינוי הוא משם הישיבה "תומכי תמימים".
תוכן עניינים
השם
אדמו"ר הרש"ב, מייסד הישיבה, אמר בשמחת תורה בשנת תרנ"ט: "תומך תמימים הושיעה נא" (מהפסוקים הנאמרים בהקפות) - הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה קרויים תמימים".
השם "תמים" וכן השם תומכי תמימים מבטאים את חידושה של הישיבה והתלמידים, בכך שהייחודיות שלה היא שלומדים שם את שלימות (תמימות - שלימות) התורה, דהיינו על שני חלקיה נגלה ונסתר (-חסידות) באותה דירוג.
המהות
בשיחות ומכתבים רבים מבאר אדמו"ר הרש"ב את התפקיד והאופי של זה הנושא את התואר "תמים".
רבותינו נשיאנו התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.
עוד אמר אדמו"ר הרש"ב, "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור התורה והמצוות.
הרבי ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים בזאל הקטן והרבי מברכם את "ברכת הבנים".
פעם אמר הרבי בהתוועדות: "געשטעקט א פוס אין תומכי תמימים איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים בחלוקת הדולרים והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי 'תומכי תמימים', העיר להם הרבי שגם כעת הם תלמידי הישיבה!
בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו בתומכי תמימים אלא רק למד מתורתם של רבותינו נשיאינו - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך[1]. 2] ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשל"ו, לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324.
