שיחה:לקוטי תורה (ספר)
א. לפי המבואר באגרת הקדש שכתב הצמח צדק, נאמרו רוב המאמרים גם התורה אור וגם הלקוטי תורה משנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב.
וזהו לשון אגרת הקדש מהצמח צדק שמובא בסוף תורה אור:
קושט אמרי אמת ניתן לכתוב ולהודיע על אודות ספר תורה אור הנדפס עתה מחדש אשר הוא אמרות טהורות דברי אלקים חיים אשר נדברו ויצאו מפה קדוש עליון רבינו הגדול גאון עוזינו עטרת ראשינו כבוד אא"ז מו"ר הגאון אור עולם כקש"ת גדול מרבו שמו מ"ו שניאור זלמן נ"ע זי"ע.
ובו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב אשר הרבה מהו שם רבנו דל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפום ואחריו כ"ק דו"ח אדמו"ר הרב נ"ע הי' ג"כ חפצו להדפיסם דברים כהווייתו כפי אשר יצאו מפורש מפה קדוש רבנו הגאון דל נ"ע אלא שלא הי' רצון קדשו להדפיסם ציבחר ציבחר עד אשר ילוקטו לאחד אחד.
וזה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל והוגהו כפי האפשרי כי מפני ההעתקות רבו הטעות סופר במאד. וסודרו על סדר פרשיות התורה והספר כולל שני חלקים, חלק הראשון על שני חומשי התורה וחנוכה ופורים גם כמה דרושים לחג השבועות זמן מתן תורתינו בפ׳ יתרו וקצת לפסח בפ' ויקהל, וחלק השני אי"ה על שלושה חומשי התורה ושה"ש ומועדים ור"ה ויוכ"פ.
ומעלת הספר אין מהצורך להודיע ולא לדידי והסכמתי הוא צריך וגם כי דברי יהי' ממש בשרגא בטיהרא, והאמת עד לעצמו כי בו ימצאו מרגוע לנפשם החפיצים ומבקשי ה' ותורת אמת, וברוב המאמרים מבואר קצות דרכו בקודש אשר האיר נתיב והופיע הדרך ילכו בה בעבודה שבלב זו תפלה, ובנר מצוה ותורה אור ושם המחבר נאה לו שניאויר כמו' ואהבת בגימט' ב"פ אור.
ומי כמוהו מורה דרך סלולה להורות וללמד לעם ה' דרכי ה' הליכות עולם לו, וכל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכו על אפיקי מים חיים התורה והמצוה וכדכתיב כל צמא לכו למים, והשי"ת יזכינו ויקיימינו ונחי׳ לפניו לימים אשר תמלא הארץ דעה את ה' וגו' ב"ב כיר"א.
ד' אהובם ד"ש המודיע נאמנה.
ג' שבט תקצ"ז
ב. שני הספרים היו מוכנים לדפוס בשנת תרצ"ז, אלא שלמעשה הספיקו להדפיס רק את התורה אור, ואז נאסר ע"י הממשלה להדפיס עוד ספרי יהדות. כ"ז מבואר באגרת הקדש של הריי"ץ המובאת בסוף התורה אור.
ב״ה, ח' אלול תרצ"ט אטוואצק. ידידי וו"ח אי"א מוה"ר שניאור זלמן שי'
שלום וברכה.
במענה על מכתבו בשאלה על אודות הספר תורה אור שנדפס בקאפוסט שנת תקצ"ז, אשר על השער הראשון כתוב שהוא חלק ראשון, וא"כ היכן הוא החלק השני.
כשהי' כ"ק אאזמו"ר הרה"ק בעל צמח צדק בו עשר שנים כבר הי' רגיל בכתיבה תמה באותיות מזהירות, ובמהירות גדולה כזו אשר עמוד בן שלושים וחמש שורות הי' כותב במשך חמש, שש רגעים וקביעות היתה לו לכתיבה כשלש שעות מדי יום ביומו, והשיעור דש"ק ויו"ט הי' משלים במוצש"ק ובמוצאי יו"ט.
כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהרי"ן התאונן לפני הוד כ"ק אביו הרה"ק בעל צמח-צדק על המלמד ר' גרשון שהוא מכביד על תלמידיו ביותר, ויען לו הוד כ"ק אביו זו היא הכבדה, הכבדה זו אינה מגעת לאותה ההכבדה שהכבדתי על עצמי מבן תשע שנים והלאה בדיוק שמירת זמני השיעורים בלימוד וכתיבה.
ובשנת תקס"א, כשנתפס הוד כ"ק רבנו הזקן בפעם השני', התחיל הוד כ"ק אאומו"ר בעל צמח-צדק לאסוף מאמרי כ"ק רבנו הזקן ולהעתיקם.
לפי ספורו לכ"ק בנו אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש הנה מאחר חג הסוכות תקס"א כשהובילו את רבנו לפטרבורג – עד בואו חזרה בקיץ שנה ההיא - כבר היו באמתחתו יותר מאלף ומאה בויגין העתקות מאמרי כ"ק רבנו הזקן, ומשנת תקס"ב עד שנת תקע"ג - שנת הסתלקותו של כ"ק רבנו הזקן - עלו ההעתקות יחד עם ההנחות על המאמרים ששמע בעצמו על יותר מעשרת אלפים בויגין.
מסודר נפלא הי' כ"ק רבנו בעל צמח-צדק, וזמן קבוע הי' לו לכל לימוד ולימוד ביחוד ומשנת תקס"ד והלאה קבע לו שיעור מיוחד ללמוד דרושי הוד כ"ק אדמו"ר הזקן ויעטרם בהערות והארות ממדרשי חז"ל מאמרי הזהר וביאורים עפ"י שיטות ספרי הקבלה והמחקר.
כבר מסופר במקום אחרי אשר כ"ק אדמו"ר צמח-צדק מנה שלשה דברים שבזכותם הצליח בשנת תר"ג בפטרבורג באספת הרבנים, ואחד מהם הוא זכות שלשים ושתים אלף השעות אשר טרח ויגע בדרושי הוד כ"ק רבנו הזקן במשך שלשים השנה – תקס"ד - תקצ"ד - עשרים שעות לשבוע.
ובשנת תקצ"ב עסקו שני מעתיקים בהעתקת דרושי הוד כ"ק רבנו הוקן, כפי אשר סדרם הוד כ"ק אאזמו"ר בעל צמח־צדק, כסדר פרשיות התורה, מועדים ושיר השירים וההגהות הערות והארות של כ"ק רבנו צמח-צדק על הדרושים הללו העתיקו בכרכים מיוחדים.
כשלש שנים ארכה העתקתם.
ובשנת תקצ"ד נתעורר חתן הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, ה"ה הרה"ח ר' אהרן בר׳ חיים משה בר' אלכסנדר סענדער בר' צבי משקלאוו, גיסו ומחותנו של הוד כ"ק אאומו"ר צמח-צדק להדפיס את המאמרים הנ"ל, ובהסכמת ועזרת כ"ק צמח-צדק הדפיסום בשם תורה אור.
הספר תורה אור כפי אשר סדרו הוד כ"ק רבנו בעל צמח-צדק כולל מאמרי רבנו הזקן בשני חלקים, חלק ראשון מאמרים על חומש בראשית ושמות, חנוכה ופורים, ובפרשת יתרו מאמרים לחג השבועות ובפרשת ויקהל מאמר לחג הפסח. וחלק שני כולל מאמרים לספר ויקרא, במדבר, דברים, לראש השנה, יום הכפורים, שבת תשובה, סכות ושמע"צ, שמחת תורה ושיר השירים.
את הנוסח של שני השערים סידר כ"ק רבנו צמח-צדק בעצמו, ונמסר לבית דפוסו של החסיד ר' שבתי ז"ל בקאפוסט.
בשנת תקצ"א, הגיש וואלף טוגענדהאלד - אחד ממשכילי ווילנא ומבקר ספרים עבריים שמה - הרצאה לשר ההשכלה דמדינה רוסיא על אודות החסידים וספריהם בהתנגדות גדולה אליהם.
ובשנת תקצ"ג הלשינו ליב מערקל ויעקב בערנשטיין - שני משכילים מוואהלץ - לשר הפנימי דמדיגת רוסיא על עדת החסידים ששיסתם היא נגד תורת ישראל ונגד האנושיות והיא סכנה לא רק לעם ישראל אלא גם למלכות רוסיא, ויציעו:
- א) לבקר כל ספרי ישראל ולדון בשריפה בל אשר ימצא ביניהם מספרי חסידות, ב) לסגור כל בתי הדפום העברים שבמדינה ולהשאיר רק שלשה מהם, בזיטאמיר, בריסק, ושקלאוו. ג) להעמיד מבקר מומחה בשלשת הדפוסים שישאירו, שלא ירשה להדפיס ספרי חסידות.
על יסוד המלשינות הנ"ל התחיל שר הפנימי לעסוק בחקירות ודרישות על אודות הדפסת ספרי ישראל בכלל וספרי חסידות בפרס, וכשלש שנים עברו בחליפות דברים בינו וביו שר ההשכלה ושרי הפלכים מתחום מושב היהודים, עד אשר ביום הרביעי פרשת לד לך, ה' מרחשון תקצ"ז (27 אקטאבער 1863 למספרם) הודיע שר הפנים את גזירת המלך:
- א) לבקר את כל ספרי ישראל הנמצאים בכל מרחבי מדינת רוסיא ואת החשודים - לשרוף באש. ב) לסגור את כל בחי הדפוס העברים ברוסיא, ולהניח רק שנים, אחד בווילנא ואחד בזיטאמיר.
ובחדש טבת, תקצ"ז נסגרו כל בתי הדפוס העברים ברוסיא, וישאר אך דפוס השותפים ראָם וטיפּאָגראַף בווילנא.
בין שאר הדפוסים נסגר גם הדפום בקאפוסט ולא הספיקו להדפיס רק את חלק הראשון של הספר תורה אור בלבד.
הדפוס האחד שנשאר בווילנא לא הספיק - כמה שלא עבד - למלאות את דרישתם של עדת ישראל ברוסיא אפילו בספרי רומ"ל, חומשים, סידורים, סליחות, מחוורים, הגדות, קינות ותהלים וכדומה ומכל שכן שארי ספרים.
אמנם הרשתה הממשלה גם דפוט שני בזיטאמיר, אבל מסיבות שונות לא נפתח איזה שנים, ורק בשנת תר"ה בחכירה פומבית שנתקיימה בעיר קיוב עלה בידי האחים הרבנים שפירא מסלאוויטא, לחכרו בסכום גבוה, ובשנת תר"ז קבלו את האישור ונגשו להדפסת ספרים, ואז התחילו לחשוב דבר הדפסת חלק השני מספר תורה אור.
אבל במשך עשרת השנים הללו - משנת תקצ"ז עד שנת תר"ז - נודע להחסידים אשר מאמרי רבנו הזקן שנדפסו בתורה אור יש עליהם הגהות וביאורים של כ"ק רבנו הצמח-צדק ויתחילו להפציר ברבנו אשר לחלק השני ידפיס גם את ביאוריו והגהותיו.
בראשונה אמנם לא חפץ רבנו הצמח-צדק להדפיס את ביאוריו והגהותיו, אבל בינתים אירע דבר אשר הכריע דעת קדשו להסכים על זה. והוא: בשנה ההיא נמלאו שמונה עשרה שנה לנשיאותו של כ"ק רבנו הצמח-צדק, ויחלום חלום אשר וקנו הוד כ"ק רבנו בא אליו לבקרו ויבקשו להדפיס הגהותיו וביאוריו למאמריו, ומ"מ העלים הדבר עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם. ואז הסכים להדפיס את הגהותיו וביאוריו לחלק השני של ספר תורה אור ובשנת תר"ח הדפיסוהו בזיטאמיר ויקראו לו בשם לקוטי תורה.
ובכן הנה הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם שני חלקים של ספר אחד ושניהם מאמריו של כ"ק רבנו הזקן, אלא שהחלק השני נדפס יחד עם ביאוריו והגהותיו של כ"ק רבנו הצמח-צדק ונקרא בשם לקוטי תורה.
הדו"ש ומברכו בכוח"ט,
