שביעי של פסח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:37, 30 בספטמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור של קריעת ים סוף

שביעי של פסח, הוא יום טוב המסיים את חג הפסח, החל ביום השביעי של החג - כ"א בניסן. ביום זה אירעה קריעת ים סוף. בארץ ישראל יום זה הוא היום האחרון של פסח, שבו מאירה הארת המשיח ואוכלים את סעודת משיח.

אירועים שהתרחשו בתאריך זה

חז"ל גילו שבתאריך זה הונחה תיבתו של משה ביאור ועמרם פנה למרים בתו ואמר לה: "היכן נבואתך?", והיא ניצבה מרחוק לדעת מה יעשה לו וכיצד תתקיים נבואתה "עתידה אמי שתלד בן שיגאל את ישראל".

שמונים שנה מאוחר יותר, בלילה זה אירע נס קריעת ים סוף.

ענין החג

אדמו"ר הריי"צ כותב[1] שהגילויים שהיו אצל הרביים בשביעי ואחרון של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "אַנדערע גילויים", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת הטבילה במקווה שבערב שביעי של פסח.

הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח.

זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

הלכות ומנהגים

ברכת שהחיינו

היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.

רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר לפני הקידוש בליל שביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו[2].

להישאר ערים

בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.

אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.

רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח ד"ה "והניף ידו על הנהר" שבלקוטי תורה.

בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.
  2. התבאר באריכות בשיחת אחרון של פסח תשכ"ג.