קרעפלאך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:30, 15 בספטמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " " ב־" ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קְרֶעפָּלאָךְ (כיסני בצק ממולאים בבשר. מכונים גם בשם קרעפכין) הינו מאכל יהודי אותו נוהגים חסידי חב"ד לאכול בערב יום כיפור, בהושענא רבא ובחג הפורים.

בקהילות אחרות נהוג לאכול קרעפלאך גם בחג השבועות, ולמנהג נאמרו טעמים שונים על פי הסוד והרמז.

מקור המנהג, טעמים ורמזים

מקור המנהג הוא בקהילות אשכנז, כאשר הטעם הפשוט לכך הוא שימים אלו בהן נהוג לאכול כרעפלאך, הם ימים שנוהגים בהם רק חלק ממנהגי יום טוב, ולכן אוכלים בשר שמרבה בשמחה, כמו המנהג ביום טוב - אך הוא מכוסה בבצק[1].

אדמו"ר הזקן מבאר[2], שהבשר רומז למידות, והוא מכוסה בקמח העשוי מחיטה - שרומזת לתורה. וכיון שבימים אלו מתגלים 'החסדים המכוסים' אוכלים 'בשר-חסדים' המכוסים 'בבצק-תורה'.

עוד מבאר אדמו"ר הזקן מובא שכשם שבחג השבועות שניתנה התורה ציוותה התורה להקריב את הלחם על גבי שתי הכבשים, כך גם ביום הכיפורים שאז ניתנו לוחות שניות, אוכלים בשר ש'עליו' יש לחם, וכן בפורים שאז קיימו היהודים את אשר החלו לעשות[3].

במקומות אחרים מובא שיש לעשות את הכיסנים בצורה משולשת דווקא, הרומזים לתורה המורכבת משלושה חלקים (תורה-נביאים-כתובים), שניתנה לעם משולש (כוהנים-לוויים-ישראלים) בחודש השלישי (סיון), לאחר 'שלושת ימי הגבלה', על ידי משה רבינו שהוא הילד השלישי במשפחתו (וכן דברים נוספים בתורה קשורים במספר שלוש).

בנוסף לכך, כשם שבכיסנים יש פנימיות שלא רואים במבט שטחי - כך בתורה יש רזים ופנימיות[4].

הפתגם החסידי אומר, שבליובאוויטש היו אוכלים קרעפלך בכל פעם שהיו מכים: בערב יום-כיפור, בהושענא-רבה, ובפורים.

היו שמצאו לכך רמז בלשון התורה "הכה תכה", שהם ראשי-תיבות "תאכל כרעפלאך הרבה", בימים שבהם נוהגים להכות: 'על חטא' בערב יום כיפור, ערבות ההושענות בהושענא רבה, ובחג הפורים - כשמכים את המן.

מנהג הרבי

הרבי הקפיד לאכול קרעפלאך בכל שלושת המועדים, כפי המופיע בספר המנהגים.

באחת השנים שכחו לקנות קרעפלאך בבית הרבי, וכאשר המשמש בקודש רצה לרוץ ולקנות, לקח הרבי חתיכת בשר מתוך המרק וכיסה אותו בחתיכת חלה, הידק מהצדדים ואמר שאין צורך להתרוצץ היות וכבר יש קרעפכין[5].

בפולקלור החסידי

פעם פגש ר' שמואל מונקעס יהודי שהחזיק מעצמו למבין בקבלה שרצה להיכנס לשאול את אדמו"ר הזקן שאלות בקבלה, ורצה להעמיד אותו על מקומו, וביקש ממנו לשאול את אדמו"ר הזקן כשיכנס שיפרש לו לשון ש'מובאת' באחד מספרי הקבלה: "בתחילה היה הכל מפוזר ומפורד, אחר כך נעשה מדובק ובא בבחינת עיגול גדול, ואחר כך נמשך קווים קווים, ונעשה בבחינת תלתא קרנא ונקודה באמצע, ועל ידי התכללות יסוד המים ביסוד האש נגמר ונעשה בטוב", וכאשר נכנס ושאל לשון זו את אדמו"ר הזקן, חייך ואמר שזהו קרעפאלאך[6].

קישורים חיצוניים

  1. טעמי המנהגים. נטעי גבריאל פרק ע"א סימן י'.
  2. מאה שערים. מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים, עמוד רמא.
  3. מאה שערים.
  4. חגי ומועדי ישראל, עמוד 856.
  5. מעשה מלך עמוד 324.
  6. שמועות וסיפורים.