קיבוץ גלויות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:11, 1 בנובמבר 2016 מאת שלום בוט2 (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "דא"ח " ב־"דא"ח ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיבוץ גלויות הוא אחד מיעודי הגאולה, שתוכנו הוא שבזמן הגאולה היהודים מכל רחבי העולם יתקבצו ויבואו לארץ ישראל. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד בגלות, גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו גאולת מצרים) שלא נגאלו כולם.

מקורות

בתנ"ך מוזכר פעמים רבות תהליך הגאולה, שכל עם ישראל הפזורים בארצות הגולה, גם הנידח ביותר, יתקבצו על ידי הקב"ה לארץ ישראל. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:

ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..

דברים ל, ג-ד

גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה[1]:

"והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ".

גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו[2]:

"ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם".

אופנו

זמנו

נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת הילקוט שמעוני[3]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר[4]: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה [5] שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'. לאידך, בספר הזוהר[6] דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.[7] גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.

הרבי מדייק את סדר לשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים[8]: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע בכללי הרמב"ם שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.

למרות פסק זה של הרמב"ם העלה[9] הרבי סברה, שפסק הרמב"ם מתייחס לגאולה בדרגתה הנמוכה ביותר כפי שהיא מוכרחת שתהיה מצד היעוד, אמנם אילו יזכו יתכן שיהיה קיבוץ גלויות קודם לבנין הבית כשכל יושביה עליה - בארץ ישראל.

מפעולותיו של מלך המשיח

במקביל, קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. בדרשות שונות שדרשו חז"ל נראה שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח.[10] בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני[11]: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר". לאידך, נבואות רבים[12] מיחסים את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח, וכן במדרשי חז"ל רבים,[13] בגמרא,[14] בזהר[15] וכן הוא על פי קבלה.[16]

אמנם להלכה מדברי הרמב"ם שהובאו לעיל מוכח שקיבוץ גלויות תלוי במלך המשיח שמדגיש מיד בתחילת דבריו אודות יעודו של מלך המשיח "המלך המשיח עתיד לעמוד..ומקבץ נדחי ישראל" ושוב חוזר על דבריו בהלכות שלאחר מכן, ומוכח שקיבוץ גלויות יהי על ידי מלך המשיח דווקא.

הטעם

בדרך כלל מבואר שקודם יהיה בניין המקדש, מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה – דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועלית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה[17].

והטעם לזה שבניין המקדש קודם, הוא[18]: מפני שכאשר משתמשים במונח „גאולה" הכוונה היא ל„קיבוץ גלויות". ומעלת הגאולה השלישית היא שתבוא לאחר בנין בית המקדש השלישי שיהיה בית מושלם ונצחי (שלא רק שבפועל לא יחרב, אלא שיהיה נצחי בעצם), וזה (שיגאלו רק לאחר הבנין, הוא) מפני שמעלת הגאולה השלישית היא יותר נעלית מהבית השלישי (וכמו שבזהר[6] כשמסדר את הדברים שיתרחשו בגאולה, אומר רק לבסוף את תחיית המתים; וזאת כיון שהיא הכי נעלית ולכן היא אחרונה).

טעם נוסף לזה, הוא[19] מפני מעלתן של ישראל: כי אילו קיבוצם היה קודם, היתה מעלה בבית שנבנה בזמן ש„כל יושביה עליה"; וכעת כשיקדם בנין הבית, הרי זוהי מעלה בקיבוץ גלויות. ועל פי זה, אם קיבוץ גלויות יקדם - כאשר יהיה מצב של "זכו", יש גם בזה משום מעלתם של ישראל, שאינם זקוקים לבניין המקדש על מנת להגיע ל"מקסימום" האפשרי.

בנוגע לפועל - במצב של "לא זכו", אומר הרבי[20], שבכל דבר שקורה בעולם ויש בו מחלוקת, הרי שהמסקנא בתורה היא זו הקובעת את מציאות העולם כיצד תהיה בפועל [שכמו שכשיש מחלוקת ב"מתיבתא דרקיע"[21], ההכרעה היא כפי שפוסקים למטה בארץ], וכאן הרי הכריע הרמב"ם מה יהיה, וממילא לא יהיה באופן אחר מלבד שיקדם בנין הבית אל קיבוץ הגלויות.

וישנו אופן פשוט יותר[22]: מכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים, כיון שכל דרגה מתעלת ואחריה חברתה, וכשיקובצו הגלויות יהא עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'.

אמנם גם להאופן השני - אשר יהיה במצב של "זכו" יש מעלה[9]: שהרי סדר הפרקים בתהילים הוא שקודם נאמר פרק קכ"ו המדבר על "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ורק בפרק שלאחריו (קכ"ז) נאמר "שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו", המדבר על בניין המקדש. וכן היה גם בפועל בבניין המשכן שבמדבר, בשילה, ובמקדש הראשון והשני - שקודם נקבצו כל ישראל, ורק לאחר מכן נבנה המקדש.

אודות היעוד

חז"ל אומרים[23] שגדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ, מכיון שרק אז הבריאה משיגה את תכליתה. דבר זה מתבטא גם בכך שהשכינה תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל[24] למדים זאת מהפסוק[25] "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק[26] "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". רש"י על הפסוק[25] מסביר ש"גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו".

בתורת החסידות

הרבי הרש"ב כותב באגרת, שלכאורה משמע מדברי אדמו"ר הזקן שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר שאדמו"ר הזקן אומר במפורש שבנין בית המקדש קודם.

באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי תורת החסידות, בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר אורות בדרגת תיקון - חסדים, על מנת שיבררו את האורות שבדרגת תוהו - גבורות. זה גם מרמז על ישראל המבררים את העולם, ולעתיד לבוא כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).[27].

התחלת קיום היעוד

הרבי הודיע בשיחת קודש בשנת תשנ"ב[28], שכבר התחילה טעימה, מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מברית המועצות.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ישעיה יא, יא-יב.
  2. עמוס ט, יג-טו.
  3. רמז תתפח.
  4. תהלים קמז, ב.
  5. יז, ב.
  6. 6.0 6.1 חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
  7. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.
  8. הלכות מלכים: יא, א-ד.
  9. 9.0 9.1 התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 531 הערה 36 וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
  10. ראה גם מסכת מגילה יז - הובא לעיל.
  11. פרק ה הלכה ב.
  12. ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.
  13. בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.
  14. חולין ס"ג, א.
  15. חלק ב ט, א.
  16. עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).
  17. סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.
  18. ד"ה גדול יהיה תשכ"ב סעיף ב.
  19. שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
  20. התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ' 491 ואילך.
  21. ראה בב"מ פו, א; ר"ה כה, א.
  22. שם.
  23. פסחים פח, ב.
  24. מגילה כט, א.
  25. 25.0 25.1 נצבים ל, ג.
  26. ישעיה כז, יב.
  27. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שח
  28. שיחות: כ"ג אדר, ושבת פרשת ויקהל. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371.