משתמש:קרייזי אבאוט משיח/החסידות כטעימה מהגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
< משתמש:קרייזי אבאוט משיח
גרסה מ־12:25, 29 בינואר 2016 מאת קרייזי אבאוט משיח (שיחה | תרומות) (תקלדה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורת החסידות הינה טעימה מהגאולה, כי על ידי הלימוד בה טועמים מהתורה והמהחיים אשר יהיו בימות המשיח ובגאולה האמיתית והשלימה.

חז"ל אומרים [1] "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול", לגבי הקב"ה - אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי - העולם הבא - משול לשבת, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל[2] "ימות המשיח", כלומר שכשם שבמעשה בראשית רק ביום השישי נברא האדם - תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי תהיה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).

מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השניה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) - משנת ה' אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש[3] "ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום".

עם בוקרו של האלף השישי, החל משנת ה'ת"ק, החלה חומת הגלות להיסדק, ואור הגאולה התחיל להתנוצץ מבין החרכים, עם ישראל זכה לגילוי הגדול של אור החסידות שנתגלה בשנת ה'תצ"ד (ששה שנים לפני חצות האלף) על ידי רבי ישראל בעל שם טוב, זה שגילה כי לכל יהודי יש בתוכו נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, ושבכל נברא בעולם נמצא הקב"ה, הבעל שם טוב חידש שכל מקרה בעולם הוא בהשגחה פרטית מאת ה' יתברך בכונה מיוחדת.

חידושים אלה הם הכנה לגאולה השלימה - גילוי ה' בעולם, כאשר אז יתקיים הייעוד "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" - כל נברא יידע וירגיש את פעולת הבורא בו.

וכפי מנהג ישראל לטעום בערב שבת ממאכלי השבת - כך בימים הסמוכים לאלף השביעי ניתן לנו לטעום מגילוי פנימיות התורה שיתגלה לעתיד.

בשנת תקל"ב יסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד, המבארת בתורתה את שיטת החסידות בחכמה בינה ודעת, ועל ידה חודרת החסידות באדם ונקבעת במוחו ובלבו.

תורת החסידות מבארת בהרחבה את פנימיות התורה, רזיה וסודותיה, באופן שכל אחד יכול ללמוד אותם ולהבינם. גילוי תורת חסידות חב"ד היא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, כשעסק כל העולם יהיה רק "לדעת את השם" - לדעת ולהכיר את בורא העולם, ואז - "תורה חדשה מאיתי תצא", המשיח יגלה את כל סודות התורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", והאלוקות תחדור בתוך המציאות הגשמית של העולם.

אך התנוצצות זו - התנוצצות זו היא בשני המישורים, הן התנוצצות הגאולה, והן גילוי המשיח. שבפנימיותם הם מהות אחת ותלויים זה בזה.

הגאולה היא התגלות פנימיות וסודות התורה - בחינת היחידה שבתורה, שתתגלה על ידי מלך המשיח שנשמתו היא בחינת היחידה הכללית של ישראל.

וכך אכן נאמר בזוהר הקדוש, כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא ברחמין". וכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת אדמו"ר הזקן "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי כידוע".

עניינה[עריכה]

יחידה - קונטרס ענינה של תורת החסידות

לקוטי שיחות חלק ט"ו, חלק כ', חלק ל' י"ט כסלו

מהותה[עריכה]

אתחלתא דגאולה[עריכה]

אין לבלבל בין התנוצצות זו שמדברת על הארה מהגאולה בזמן הגלות, שניתן לנו טעימה מהאור הנפלא שהיה אז, לבין הגאולה בפועל ממש עליה אנו מדברים שתהיה דווקא לאחר שקם מלך מבית דוד שפועל את פעולותיו לגאול את ישראל, והוא זה שמתחיל את הגאולה השלימה.

הערות[עריכה]

בנושא זה צריך לבוא ביאור על כמה עניינים

  • מתי - באלף השישי, בשלבים שונים (מבואר במאמר תרס"ג)
  • מה - כלומר, מה התגלה: תורת החסידות, (צדיקים גדולים[דרוש מקור] (בהבנה שהנושא הוא אור הגאולה בדורנו)) כמו"כ איזה תורה תורת הבעש"ט תורת האדמו"ר הזקן(שייך לאמור לעיל שיש בזה שלבים).
  • מדוע - כלומר, מה עניינה של הגילוי: התנוצצות אור המשיח (יש להסביר מה השייכות של משיח עצמו לאלף השישי וכו' ולהתנוצצות שלו (לכאורה כמה טעמים))--הנחה - שיחה 13:00, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
ראה גם תורת החסידות#התנוצצות הגאולה וכן בשורת הגאולה#יום שישי לאחרי חצות

"ערב שבת אחר חצות"[עריכה]

מתוך בשורת הגאולה:


מובא בספרים [4] על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהילים צ, ד) יום אצל הקב"ה הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"[5]

חשבון נוסף מובא בספרים [6] שאצל הקב"ה אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.

ובזה מבואר הטעם להתגלות הבעש"ט והצדיקים בדור ההוא[7]וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות תורת חסידות חב"ד על ידי האדמו"ר הזקן לפי שענינה של החסידות היא התנוצצות הגאולה.[8]

ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א[9] התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.

ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת[10]

  • ראה גם כאן חסידות ומשיח דבר אחד.--הנחה - שיחה 20:03, 5 באוגוסט 2015 (UTC)

הערות שוליים

  1. סנהדרין צז, א
  2. שם.
  3. על במדבר פכ"ו
  4. אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.
  5. אור החיים במדבר שם
  6. מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ
  7. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות חלק א עמוד תכא
  8. ראה באריכות ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב ועוד
  9. ראה בשיחת ואתחנן תשנ"א משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99 .ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א
  10. ראה ספר אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד תקל"א