שליחות המל"ח
בקיץ תש"י עורר הרבי אשר בחורים (לאו דווקא תמימים) יצאו בשליחות המרכז לענייני חינוך לערי השדה להפיץ יהדות. את פעילות זו כינה הרבי בשם מרכז שליחות.
בי"ב תמוז תשי"א הוסיף הרבי לעורר על עניין זה:
בני הישיבות שנמצאים במשך כל השנה בין כתלי הישיבה ועוסקים בלימוד התורה ובעבודת התפלה - תבע מהם כ"ק מו"ח אדמו"ר "לנדב" שבועות אחדים שבהם יסעו מהישיבה (נסיעה כפשוטה) למקומות אחרים, לערי השדה (או אפילו בעיר זו), ויתעסקו שם בהרבצת התורה והחזקת היהדות.
הן אמת שבמשך שבועות אלה שיסעו ויתעסקו בהרבצת התורה והחזקת היהדות לא תהי' שעתם פנוי' ללימוד התורה בריבוי כל כך כפי שהורגלו בישיבה, אבל אף על פי כן, הטיל עליהם כ"ק מו"ח אדמו"ר - בתורת חובה ובתורת זכות - שיקדישו שבועות אחדים במשך השנה לעסוק בקירוב יהודים בכלל ובני-נוער בפרט ללימוד התורה וקיום המצוות.
במשך השנים יצאו בני הישיבות למרכז שליחות וקירבו יהודים רבים, ואפילו כאשר הלכו ברחוב ראו אותם יהודים הרחוקים מתורה ומצוות, אשר הבחורים הולכים בלבוש חסידי ברחובה של עיר, וזה השפיע עליהם בהתחזקות בלימוד התורה.
