מלאכת עושה שתי בתי נירין
מְלֶאכֶת הָעוֹשֶׂה שְׁתֵי בָּתֵּי נִירִין' (וגם שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין[1]) היא מלאכה מל"ט מלאכות שבת.
בעבר, נהוג היה לארוג בטכניקה, שבה מתחו חוטי שתי בין שני קורות, שהאחד מהם נקרא כובד עליון שבו היה אחוזים החוטים לפני אריגתן, והשני נקרא כובד תתחון שבו היו מגלגלים את הבגד לאחר אריגתו, וזוהי מלאכת מיסך. האריגה היתה נעשית על ידי מכונת האריגה שנקראת נול, ובה היו קבועים שני מסגרות המחזיקות בתוכם את חוטי השתי לסירוגין, מסגרת אחת היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הזוגיים, ומסגרת שנייה היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הבלתי זוגיים. בנול היו שני דוושות שעל ידם היה מעלה האורג את אחת מהמסגרות ומוריד את חברתה, וכך היה מעביר את חוט הערב הכרוך על הבוכייר מתחת החוטים הזוגיים ומעל החוטים הבלתי זוגיים, ולאחר מכן מעלה את המסגרת שאחזה בחוטים הזוגיים ומוריד את המסגרת שאחזה בחוטים הבלתי זוגיים, ושוב מעביר את חוט הערב, והפעם מתחת לחוטים הבלתי זוגיים ומעל החוטים הזוגים, וכך היה נארג הבגד. במסגרת היו מתוחים לאורכה חוטים, שבאמצעם היתה קשר לולאה שמאפשרת מעבר חוט בתוכה, וכך היו תפוסים בהם החוטים, ובכך היתה מעלה את החוטים התפוסים בה, מסגרות אלו נקראות בתי נירין.
לפי שיטת רש"י[2] מלאכת עשיית בתי שתי נירין, היא הכנסת שתי חוטין, לתוך מקומם בכלי האריגה.
לפי שיטת הרמב"ם[3] מלאכה זו, היא מתיחת החוטים במסגרות. גדולי פרשני הרמב"ם[4], פירשו שגם כוונת רש"י היא כהרמב"ם.
תולדת המלאכה היא הקולע נפה או כברה או סל או סבכה או סריגת מיטה בחבלים. כוונתם לכאורה[5], היא שכאשר החל העושה לעשות את הכלי, ויצר בו שני חורים שנוצרו כתוצאה מסריגת השתי והערב, הוא עבר על איסור זה.
הערות שוליים
- ↑ משנה סדר מועד ז ב
- ↑ מסכת שבת עג א. וראה בתוספות יו"ט שהעיר, שלדעת רש"י הרי כמו שנכתב העושה שתי בבתי נירין
- ↑ משנה תורה לרמב"ם הלכות שבת ט טז. ראה שם ביאור הלחם משנה
- ↑ המגיד משנה והלחם משנה.
- ↑ ראו אורה ושמחה שם.
ל"ט אבות מלאכה | ||
---|---|---|
מלאכות הפת | מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה | |
מלאכות הבגד | מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע | |
מלאכות הספר | מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק | |
מלאכות הבניין | מלאכת בונה • מלאכת סותר | |
מלאכות האש | מלאכת מבעיר • מלאכת מכבה | |
השלמת מלאכה | מלאכת מכה בפטיש | |
מלאכת הוצאה | מלאכת הוצאה מרשות לרשות • העברה ברשות הרבים • עירוב • תחום שבת • רשויות השבת: רשות הרבים • רשות היחיד • כרמלית • מקום פטור | |
איסורי שבות | הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • מוקצה • מוליד • עובדין דחול • שטרי הדיוטות | |
כללים | תולדות מלאכות שבת • חילול שבת • מלאכת מחשבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • פסיק רישא • שביתת כלים • מעשה שבת • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • חליבה בשבת • פלטת שבת |