לשכת ליובאוויטש האירופאית
"לשכת ליובאוויטש האירופאית" הינה ההמשך של לשכת עזרה לפליטים וסידורם. בשנת תש"ו נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.
תחנתם הראשונה מעבר לגבול היתה - קראקא, ומשם המשיכו את דרכם לעיר לאדז' - לבוב, העיר הסמוכה לגבול רוסיה ופולין, שם הסתדרו רבים מאנ"ש, ומשם נסעו לפולין.
בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין - לאחרי המלחמה - והישיבה ליהודים בפולין נהיתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיה, מחמת היות ממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיה הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש בכל מיני אפשרויות לעזוב את פולין ולהמשיך את דרכם לעבר ארצות החופש בהקדם האפשרי.
כ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז, בהמשך לזה שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל ג'ייקובסון על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם לאדמו"ר הריי"צ, ר' ישראל ג'ייקובסון נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר לניו יורק.
על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד אדמו"ר הריי"צ את "לשכת עזרה לפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בארה"ב והיתה כפופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ואחר כך לרבי, וסניף ממנה היה בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו ר' בנימין אליהו גרודצקי.
בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.
בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, חדרים וכו'.
בתחילה עמד בראש הלשכה הרב שמואל זלמנוב ובהמשך עמד בראשה הרב בנימין אליהו גרודצקי עד פטירתו.
בשנת תשמ"ב הורה כ"ק אד"ש לר' בנימין שיקח את ר' ראובן מטוסוב - שהוא "בעל מרץ וחיות" - לעזרתו.
מזכיר הלשכה היה הרב רפאל וילשנסקי ע"ה, עד לפטירתו בשנת תשע"ו.
לאחרי פטירתו של ר' בנימין ממשיך ר' ראובן מטוסוב לנהל את הלשכה ביד רמה.
