יצחק כדורי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־06:51, 6 בספטמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אצל הרבי נראים בתמונה: מימין הרבי, משמאל הרב יצחק כדורי, בתווך הנכד ר' יוסי כדורי, אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' דוד כדורי, בחלוקת דולרים אצל הרבי
גביע הנקרא ארבעת הנהרות שהעניק הרב יצחק כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בי"א ניסן תשנ"ג (הגביע מוצג בספריית חב"ד)

הרב יצחק כדורי, נולד ביום שבת קודש ט"ז בתשרי תרנ"ט (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי שבת קודש כ"ט טבת תשס"ו, כונה "זקן המקובלים" בדורו[1], היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

תולדות חיים

הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי תרנ"ט[2] שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את הבן איש חי שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך האריז"ל מצפת, ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

הרב כדורי נישא לראשונה בחודש טבת תרפ"ז[3] לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש, ממנה נולדו לו שני ילדים[4]

לאחר פטירת אשתו בשנת תשנ"ב נישא בשנית בשנת תשנ"ד ל'דורית' לבית בן יהודה, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת ונלב"ע במוצאי שבת קודש ליל כ"ט טבת ה'תשס"ו בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן למחרת בהר המנוחות. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל העדות והחוגים ובליווי כלי תקשורת רבים. בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו.

בראש המספידים היו הרבנים: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר.

ביקורו אצל הרבי

רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים נחלת יצחק בקומה העליונה יחד עם בית הטבילה - מקוה טהרה בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג החסידים, וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי העץ חיים והרב שלום מזרחי שרעבי הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו[5]. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי[6]

מוחה על כבוד החסידות

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

מזרז את הגאולה

הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

תולדות חייו
  • קונטרס בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות בצה"ל, הודפס בירושלים.
  • קונטרס ארי במסתרים[8], שבט תשס"ו.
  • קונטרס פרקים מחיי הרב כדורי מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים.
  • ספר תולדות חכמי ירושלים חלק א' במדור 'כתר יצחק', מאת; חכם אברהם אל. סופר, הודפס בירושלים תשס"ז[9].
  • ספר הרב כדורי מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר ממושב עלמה, הודפס בירושלים[10].
  • ספר ישועות יצחק מאת הרב מאיר מלכא, הודפס בירושלים[11].
  • ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
  • ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס, הודפס בירושלים.
  • ספר קדושת יצחק (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים[12].
  • ספר זקן המקובלים מאת הרב בניהו שמואלי, הודפס בירושלים[13].

הערות שוליים

  1. הרבה שנים כונה גם בשם חכם יצחק כורך על שם מקצועו ככורך ספרים
  2. לא ברור. מקורביו טוענים שפלט להם כך והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.
  3. קרוב לגיל 40
  4. בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.
  5. הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס
  6. ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)
  7. הרב מאיר מאזוז.
  8. הוצאת העיתון 'יום ליום' ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').
  9. הוצאת יריד הספרים ירושלים.
  10. הוצאת יששכר מאזוז וישיבת נחלת יצחק.
  11. נדפס בעברית אנגלית וצרפתית.
  12. הוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'
  13. הוצאת ישיבת נחלת יצחק בירושלים.