טהרת האויר

טהרת האויר הוא מושג במשנת חסידות חב"ד, שמשמעותו היא כי כשם שהאויר משפיע על מצבו הגשמי של האדם, כך גם האויר מושפע מבחינה רוחנית ולהשפיע על השואף אותו, ולכן על האדם להשתדל שישאף רק אויר נקי וטהור, שמטוהר על ידי אמירת ענייני תורה וקדושה, תוך שימת דגש על שינון תניא ומשנית בעל פה.

משמעותו ואופן הטיהור

חיי האדם תלוי באוויר בו הוא נמצא, שהרי ללא אויר לא מתאפשר לחיות, ובאיזה טיב וסוג האוויר שהאדם שואף - כך היא בריאותו ואיכות חייו, מה שמשפיע גם על הצמחים ובעלי החיים. מושג זה מקביל גם במישור הרוחני - כאשר אדם חי במקום בו בחלל האוויר למדו תורה וקיימו מצוות הדבר משפיע על אישיותו וחייו הרוחניים להוספה במצוות ומעשים טובים, ולעומת זאת כששואפים אויר שבחללו נעשו עברות ונאמרו דיבורי כפירה - האדם עלול לחלות ולהידבק רוחנית ולהיות מושפע מכך לרעה. הרפואה המונעת הכללית וראשונה לכך היא לטהר את האוויר, המוטלת על כל אדם היודע ענייני תורה, על ידי כך שחוזר עליהם ולומד אותם כשנמצא בחנות או כשהולך ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ובכל מקום אחר ואומרים בו אותיות של תורה - מטהרים בזאת את האוויר, ולכן על כל אחד מיודעי התורה מוטלת החובה שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: חומש, תהלים, משניות או תניא, כך שבכל זמן ובכל מקום, יוכל לחשוב ולומר את אותיות התורה וכך לטהר את האוויר.

גם בגמרא ישנם ביטויים על פעולת האוויר, כמו "אוירא דארץ ישראל מחכים" (=אווירה של ארץ ישראל מחכים) ו"אויר מגדל משכח".

חסידים נותנים דגש על שני עניינים המשפיעים במיוחד על טהרת האויר, שינון תניא בעל פה, שאת חזרתו בעל פה בעת ההליכה ברחוב השווה הרבי הריי"צ להתגלות ה' על הר סיני במתן תורה, ועל שינון משניות, עליו התבטא הרבי הריי"צ כי על ידי כך שכל אחד יחזור את כמות המשניות בעל פה שביכולתו ללמוד יזכו לקבלת פני משיח.

בשנת תש"ב ייסד הרבי הריי"צ את חברת משניות בעל פה כחלק מפעולות ארגון מחנה ישראל, שמטרתה היא שעל ידי כך שכל חבר מקבל מספר משניות על פי גורל, עליהם עליו ללמוד בעל פה במשך השנה כך שבמשך השנה יושלם על ידי כל חברי החבורה לימוד כל הששה סדרי משנה בעל פה ויחזרו אותם בכל שעות הפנאי, על מנת לטהר את האויר.

לקריאה נוספת

• אגרות קודש חלק א', אגרת קל"ב, עמוד רל"ה - מכתב בו הרבי מסביר את מעלת חזרת משניות בעל פה והוספתם לטיהור האויר