חיים אלעזר שפירא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שפירא

רבי חיים אלעזר שפירא, (ח"י טבת ה'תרל"ב - ב' בסיון ה'תרצ"ז), האדמו"ר ממונקאץ', ומחבר הספרים "מנחת אלעזר", "דרכי חיים ושלום" ועוד. היה אדמו"ר לאלפי חסידים לפני השואה, נודע במלחמתו החריפה נגד מעקרי היהדות, בפרט נגד התנועה הציונית.

עם אדמו"ר הריי"צ

רבי חיים אלעזר עמד בקשר של מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ. הרבי סיפר, כי פעם ראה אצל חותנו הריי"צ מכתב ובו 5 או 6 שורות של תוארים. שאל אותו הרבי למי מופנה מכתב זה, והשיב לו הריי"צ כי הוא מופנה למנחת אלעזר.[1]

הרבי הריי"צ נסע פעם יחד עם אמו הרבנית שטערנא שרה שניאורסון למעיינות מרפא בצכיה. באותו זמן היה גם ה'מנחת אלעזר' במקום. הרבנית סיפרה זאת לבנה, והוסיפה שהיא רוצה לראותו.

הרבי אמר שהם כבר נפגשו ואמורים להיפגש גם מחר. אבל היות והמונקטשער לא קיבל נשים, הרבי הציע לאמו לעמוד מאחורי העץ ליד המקום שם יעברו וכך תצליח לראותו.

למחרת בבוקר הרבנית נעמדה מאחורי העץ, כאשר הרבי ממונקאטש והרבי הריי"צ הלכו יד ביד לצד המזכיר הרב משה לייב רודשטיין שצעד מאחוריהם. כשהתקרבו ליד העץ עצר האדמו"ר ממונקאטש ואמר "יש ריח נפלא מהעץ. מריח כמו גן עדן".

הרבי הריי"צ חייך בענווה ואמר: "אמי עומדת שם"...[2]

בעת מאסרו של הרבי הריי"צ אמר ה'מנחת אלעזר': "ליהודים יש הרבה בקשות ותפילות, אך צריך לרכז בקשה אחת וממנה מסתעפים שאר כל הפרטים, והבקשה האחת צריכה להיות, שהקב"ה יגן על צדיק הדור. עלינו א"כ להשקיע עיקר התפילה על שחרורו של הרבי הריי"צ". דבריו אלו עשו רושם בכל הסביבה החסידית בהונגריה.

עם הרבי

במקביל לקשרי המכתבים בהם עמד עם אדמו"ר הריי"צ, עמד גם בקשר חם מאוד עם הרבי. שלח לרבי שני מכתבים מלאים בתוארים מופלגים ביותר.

בשנת תרצ"ג נפגש עמו הרבי.[3]

הוא היה מהיחידים מגדולי החסידות בדורות האחרונים שהרבי מזכירו בשיחותיו ובמכתביו[4].

הרבי סיפר: "מספרים על הרב ממונקאטש - שבספר הנהגותיו 'דרכי חיים ושלום' מובאים הרבה גימטריאות וראשי תיבות. בשעה שהיה נוסע ברכבת היה מקשר את המספר שכתוב על גבי הקרון עם רמז וגימטריה וכו'. על דרך זה מספרים על הרב מאפטא, והאמת הרי היא שזוהי תורת הבעש"ט, שמכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו להפיק מזה הוראה בעבודת ה'.[5]

מעניין שבמכתב מי"ד אייר תשי"ד מביא הרבי ראיה מדבריו של המנחת אלעזר נגד הגניזה החרסונית, לאמיתותה, וזאת מדיוק לשונו: "הרבי ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה היתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו על דבר כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט)".

הרבי אמר לאדמו"ר ממונקאטש שליט"א כי צריך להדפיס שוב את ספרי המנחת אלעזר, כאשר אזלו מן השוק, וכאשר הוא - הרי - צריך לעיין בספר, הוא צריך לשאול את הספר מאחר. הרבי אמר כי בעוד שבספרים אחרים שוקלים וטרים אך אינם מגיעים למסקנא, הרי שבמנחת אלעזר כתוב הכל.[6]

הרבי קרא לפרסם את מכתבו של ה'מנחת אלעזר' שכותב שכדי להביא את גאולה מוכרחת להיות מסירות נפש.

ישנם כמה וכמה הנהגות של הרבי שמקורם בכתבי המנחת אלעזר, ובכלל דרכו של הרב ממונקאטש למצאו מקור בנגלה למנהגי חסידים, וענין זה הוא דבר חביב אצל הרבי.

לקריאה נוספת

תשורה-סודרי-המונקטשער

קישורים חיצוניים

הקודם:
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
אדמו"רי מונקאטש
ח"י טבת ה'תרל"ב - ב' בסיון ה'תרצ"ז
הבא:
האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ' ממונקאטש

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשכ"ט חלק א' עמ' 7.
  2. ה'מנחת אלעזר' עצר ליד העץ: "יש כאן ריח גן עדן" - מפי הרב יוסף יצחק יעקבסון ששמע מר' משה גרונר, ששמע את זה מכלי ראשון - הרב רודשטיין, מזכירו של הרבי הקודם
  3. שלשלת היחס עמ' (20)
  4. ראו למשל [1] [2]
  5. חול המועד פסח תשמ"ב. חב"ד אינפו
  6. שיחות קודש תשכ"ט חלק א' עמ' 6.