זעיר אנפין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:51, 8 בפברואר 2017 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

זעיר אנפין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין ומלכות דאצילות נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. היחוד ביניהם הוא יחודא תתאה. המצוות שאנו עושים הם לשם ייחוד זעיר אנפין ומלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".

כמו כן זעיר אנפין מאיר בשבת ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת אבא ואמא, ואז ז"א ומלכות יונקים מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"[1].

ענינו

זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.

זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.

ביחס לאריך אנפין

מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.

משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[2]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.

הערות שוליים

  1. ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת
  2. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג