ועד הנחות בלה"ק
ועד הנחות בלשון הקודש (נקרא בקיצור ועד הנחות בלה"ק) הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר אידיש.
תוכן עניינים
תולדות הוועד
שנים ראשונות
הוועד נוסד בחודש ניסן תשמ"א על ידי הרב מני מנחם מענדל וולף. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך, הרב דוד פלדמן. בשנת תשמ"ב הצטרף לוועד הרב ישראל שמעון קלמנסון. על הפצת ההנחות באה"ק הופקד הרב דובער חן.
הוועד החל בעריכת הנחות משיחות הרבי בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה להגהה.
בשנת תשמ"ז החלו בכל שבוע שני עיתונים כפר חב"ד ואלגמיינר ז'ורנאל לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. בשביל כך כל מערכת היתה צריכה את השיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, וועד הנחות התמימים באידיש. אך הרבי לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים). היה קצת בלאגן, עד שבסוף שנת תשמ"ז נקבע (אצל הרב זלמן שמעון דוורקין ע"ה) הסכם בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.
החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי העולם (בשנים האחרונות - בסיוע פאקס א שיחה), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, למעשה, משנת תשמ"ב עד שנת תשנ"ב יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "התוועדויות" בלשון-הקודש, הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו בתקופה זו. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת השיחות קודש).
בתחילת קיץ תשנ"א הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770 תחת השם "קונטרס בית רבינו שבבבל", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש חשוון תשנ"ב, הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.
התפתחות הוועד
בחודש חשוון תשנ"ב, נכנס, בהוראת הרבי, ר' חיים שאול ברוק למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי כ"ז אדר תשנ"ב.
עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, מתרכזת בעיקר באיסוף תירגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של תורת הרבי שנאמרו בשנים תש"י-תשמ"א (1981-1950). עד עתה (שנת תשע"ג) יצאו לאור ארבעים ותשע כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת תשכ"ז.
במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם הן בתרומות כספיות[1], והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי, והוא פועל במקביל לועד להפצת שיחות ותחת הנהלת אוצר החסידים.
משרדי הוועד
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים 788 ברחוב איסטערן פארקווי. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת תשס"ז בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.
השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה חנוכת הבית חגיגית[2] בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.
במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.
הוצאה לאור
תורת מנחם - התוועדויות
| ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות |
בשנת תשמ"ו החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה תורת מנחם - תפארת לוי יצחק המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון. את הסדרה ערך הרב דוד פלדמן, בסיוע ר' חיים שאול ברוק והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".
במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ההתוועדויות שכללו את שיחותיו של הרבי משנת תשמ"ב ואילך.
בשנת תשנ"א הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת תשנ"ב קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם[3] "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של קה"ת בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.
סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת תשע"ד יצאו לאור חמישים ואחת כרכים.
תורת מנחם - מאמרים מלוקט
תורת מנחם - ספר המאמרים
חוברות שבועיות
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.
השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.
חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.
בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת האגרות קודש מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.
ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש[4].
חברי הוועד
- מייסד - הרב מנחם מענדל (מני) וולף
- מנהל - הרב חיים שאול ברוק
- עורך ראשי - הרב דוד פלדמן
- עריכת שיחות ומפתחות - הרב ישראל שמעון קלמנסון
- מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טברסקי
- הגהה - הרב משה זקליקובסקי.
- חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
- הרב אהרון לייב רסקין
- מנחם מענדל קפלן
- הרב אסף חנוך פרומר
- הרב שמחה יצחק זאיאנץ
- הרב אלימלך גורביץ'
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ סיון תשס"ז, שבט תשס"ח
- ↑ נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק
ה' תמוז תשס"ז
- ↑ מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
- ↑ ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש.
