התפילה ב-770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־03:02, 19 בנובמבר 2021 מאת חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילה בכינוס השלוחים תש"פ

סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, במנין של הרבי מלך המשיח

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה[1] של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: "יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק" (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג)[2]. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל)[3], לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"[4].

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות[5]. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.

בשל כך, הרבי ייחס[6] להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל[7].

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח[8] לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפילה ב-770

סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפילות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ולבתי חב"ד ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה[9][10].

להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה[11].

מנהג 770

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג 770. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים.

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, רצו לשנות את מנהג הגבהת התורה שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת[9][12]:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל[13] מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

השתתפות הרבי בתפילות

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

הרבי הריי"צ מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד תשמ"ח[14] התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפילות מנחה וערבית[15] ובימי הקריאה היה מגיע מקריאת התורה עד סיום התפילה.

בשבת ויום טוב עד תשמ"ח[16] התפלל מנחה בערב שבת בזאל הקטן, קבלת שבת ושחרית בזאל הגדול, מנחה - כאשר היה התוועדות הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. ערבית מוצאי שבת בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת התפילות בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן.

בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד בגן עדן התחתון[17], במיוחד לאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

מקום הרבי בתפילה

המקום של הרבי, כסלו תש"פ.

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת[18].

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).

בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי להתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

הרבי עובר לפני העמוד

בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן[19].

בשנת האבלות אחרי אימו הרבנית חנה שהסתלקה בו' תשרי תשכ"ה, התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"[20] בביתה ב-פרזדינט 1418, וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג רבותינו נשיאנו. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:

גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל בזאל הגדול, בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

הרבי אומר קדיש

ימים שהרבי נוהג לומר קדיש ממקומו:

עד תשמ"ח, שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות מנחה וערבית במנין, היה הרבי מסיים פרקי משניות לפני התפילה ואומר אחריהם קדיש.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות[דרוש מקור], דוגמה להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים[22] שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

תפילה בימי חול

הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת הרבי מלך המשיח שליט"א לתפילות, מנגנים יחי[23].

  • תפילת שחרית מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", ביומי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן[24] "אל תירא" בניגון עוצו עצה ו"אך צדיקים" בניגון כי אלוקים.
לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
לאחר מכן מוכרז פתגם היום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
  • תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.
בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
בימי תענית בה"ב, התפילה מתקיימת בסוף הצום.

תפילת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ[דרושה הבהרה] שאל את רשות הרבי לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון יחי (חיילי אדוננו), וכך נהוג עד היום,

לעיתים הרבי עודד את השירה בתנועות בידו הקדושה.

החל מהשבת שאחרי כ"ז אדר תשנ"ב התחילו לרקוד עם המילים יחי אדוננו באותה המנגינה אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.

ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר לגבאים "גוט שבת".

שחרית ומוסף

התפילה מתחילה בשעה 10[28], לבד משבת מברכים שאמירת התהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.

תפילת המנחה

התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפילה

בימים נוראים

בהנהגת הרבי[דרוש מקור], כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון אבינו מלכנו. לבד אם חל בשבת.

קודם תפילת ערבית של ראש השנה אחרי אמירת תהלים היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.

קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו.

קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותינו נשיאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.

הרב שלמה זלמן מאיעסקי, מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות[32] הוא על ידי התקשרות למלך ולנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי.

בעלי תפילה בימים נוראים

בעלי תקיעה

בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב דוד רסקין.

לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים להיות בעל תוקע.

בשנה הראשונה תקע בשופר גם בתקיעות מיושב, ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.

לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.

ראה עוד: השופרות של הרבי[33]

בשמיני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

בעלי תפילה

קריאת התורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר ברכת כהנים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו[34] "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"[35].

בשעת נשיאת כפיים נוהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם והרבי נוהג לומר להם "יישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש בהם נוהגים לישא כפיים בכל שבת, אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח[36], כותב הרבי לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה[37] מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית באין ערוך מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. לקוטי תורה פרשת בלק
  2. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175
  3. הערת הרבי: תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.
  4. שיחת ראש חודש סיון תש"י סעיף ו'
  5. "התמים" חלק ב' עמ' קכו.
  6. שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. אגרות קודש חלק ב' אגרת שה.
  7. הגמרא (מסכת ראש השנה טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.
  8. אגרות קודש חלק ב' אגרת דש.
  9. 9.0 9.1 אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב לרב שלמה יוסף זווין
  10. הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב-770, ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]
  11. התחיל בזה החסיד הרב זושא ווילימובסקי כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר הפרטיזן מאת הרב שניאור זלמן ברגר.
  12. ההדגשות אינם במקור.
  13. סוכה לב סוף ע"ב.
  14. למעט תשכ"ה.
  15. בדרך כלל, אך לא בקביעות.
  16. בשנת תשמ"ו התפלל הרבי בזאל הקטן בשבתות משבת מברכים אדר א', עד חג הפסח, מחמת קושי בהליכה.
  17. בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. בתשנ"ב מנחה לפני חלוקת הדולרים ביום ראשון. וכן בתעניות בה"ב עד תשמ"ח היה מנין מצומצם בסיום הצום.
  18. היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).
  19. מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת (מעשה מלך).
  20. הסתלקה בשבת ו' תשרי תשכ"ה בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת בז' תשרי. השבעה נמשכה עד ערב יום כיפור. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.
  21. ראה שבועון בית משיח גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב דובער שניאורסון.
  22. מפי המשפיע הרב שלמה זרחי.
  23. בכניסת הרבי מנגנים ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו', וביציאתו מנגנים ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה'.
  24. התחיל באמצע שנות הס'.
  25. מלאחר שמחת תורה.
  26. לפעמים בימים שאחרי שמחת תורה השעון בניו יורק משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.
  27. לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.
  28. יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.
  29. בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
  30. לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.
  31. באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.
  32. דרך מצותיך מצות מינוי מלך. ועוד.
  33. שופרות הרבי נחשפים.
  34. הובא בסידור תהלת ה' עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.
  35. בראש השנה גם.
  36. אגרות קודש חלק ב אגרת שה
  37. סוטה לז, ע"ב.