דוד קיבמן
הרב דוד קיבמן (תרמ"ד - ט' ניסן ה'תש"ג; ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב בוויטקא ומשפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בערך בשנת תרמ"ד בעיר הורודוק, ולמד תורה בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר הוסמך לרבנות.
בשנת תרנ"ט או תר"ס הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד תורת הנגלה. הרבי הריי"צ, שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד חסידות בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.
בשנת עת"ר התחתן, ומשנת תרע"א כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת תרפ"ט, ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות היבסקציה נגד רבנים. בשנת תר"צ הגיע להומיל, שם שהה עד שנת תרצ"ז, אז עבר לקורסק.
במלחמת העולם השניה נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - לסמרקנד, שם נפטר בט' ניסן תש"ג, בעיצומה של אפיית מצות לפסח.
אישיותו
ר' דוד היה ידוע בתור עובד ה' מופלא. היו לו הידורים רבים בקיום המצוות. תפילתו היתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה והרבי הרש"ב נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום הלוויה - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "בינוני של התניא"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל מחשבה, דיבור, ומעשה שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד ובשילם הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמא - פעם הגיע לעיר שוחט ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו לשון הרע, לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.
נחשב למומחה בעניני איסור והיתר. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי הרמ"א". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה מתוועד בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.
היה חברו הטוב של ר' יצחק הורוויץ.
משפחתו
- בנו, ר' אברהם קיובמן, כפר חב"ד
- בנו, ר' דב קיובמן, כפר חב"ד
- בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
- בנו, ר׳ שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב״ד
לקריאה נוספת
- בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- רשימת סיפורים אודותיו, בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
