בן ציון שם טוב
הרב בן ציון שם טוב (ט"ז חשון תרס"ב - ה' תמוז ה'תשל"ה) היה שד"ר, התבלט בהתקשרותו בלב ובנפש לרבי. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית" על מדינת אנגליה[1]. ניחן באהבת ישראל עד כדי מסירות נפש[2].
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב בנציון שמטוב נולד בט"ז חשון תרס"ב בעיר דרויא לאביו ר' כתריאל ולאמו מרת בתיה. למד בישיבת תומכי תמימים בפולטבה משנת תרע"ה עד שנת תרפ"ה. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביו"ד וחו"מ, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו".
נישא להרבנית מרת אסתר גולדה אחות המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
עסקנותו ושליחותו
היה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.
בתחילת שנת תרפ"ו שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'יבסקציה' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו חדרים ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי תורה ומצוות.
ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני מקוואות ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי גמרא, משניות הלכה והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה"
בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת שלוש סעודות והי' מספר סיפורי צדיקים וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.
מאסרו
בסוף שנת תרפ"ז עלו אנשי היבסקציה על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב אדמו"ר הריי"צ: "כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר אוורוטש, וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, התפילין נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר".
כשלקחו את אדמו"ר הריי"צ למאסר בי"ד בסיון תרפ"ז, באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של אדמו"ר הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.
ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. בחשוון תרפ"ח אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם תפילין לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות בסיביר. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת התורה והמצוות בקרב יהודי רוסיה וסביבותיה.
יציאתו מרוסיה
עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה, לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת תש"ז באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.
הגיע לפולין ומשם המשיך לאנגליה ושימש כשד"ר של הרבי שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי.
היה מסור בלב ונפש לרבי. "קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחותיו הק' של הרבי, היה ממבססי המוסד 'ועד להפצת שיחות' וסמוך לזמן פטירתו הקים את 'מכון לוי יצחק' בארץ הקודש להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה"ק.
זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.
ר' בנציון נהרג בה' תמוז התשל"ה בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד, ומנוחתו כבוד בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו
- בניו
- ר' אברהם יצחק שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה.
- ר' ישראל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס.
- ר' מנחם מענדל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס.
- ר' שלום דובער שם טוב - שליח הרבי לדטרויט, מישיגן.
- חתניו
- הרב נחמן סודאק - שליח הרבי בלונדון, אנגליה.
- הרב שמואל אזימוב - היה שליח הרבי בפריז, צרפת.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
קישורים חיצוניים
- ר' בן ציון שר על המסירות נפש ברוסיה
- תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה
- סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב, בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ ספר השיחות תש"ה עמ' 106.
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- בוגרי תומכי תמימים פולטובה
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- עסקנים חב"דיים
- אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים
- חברי האו"ם החסידי
- שד"רים
- משפחת שמטוב
- חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה
- חסידים שנאסרו בברית המועצות
- אישים שנפטרו בשנת תשל"ה
