הבדלים בין גרסאות בדף "תשנ"א"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
(הוספת דיוק במידע)
(תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:הרבי מגילה ותחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביום הפורים, תנש"א]]
 
[[קובץ:הרבי מגילה ותחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביום הפורים, תנש"א]]
'''תנש"א''' (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחד לבריאת העולם, והרביעית משבע שנות מחזור ה[[שמיטה]].
+
'''תשנ"א''' (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחד לבריאת העולם, והרביעית משבע שנות מחזור ה[[שמיטה]].
  
 
קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
 
קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
  
[[הרבי]] קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.}} אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", באירועי [[מלחמת המפרץ]] שבאותה שנה{{הערה|שם=נא}}. כמו כן ראשי התיבות של השנה{{הערה|נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, [[תש"נ]] (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).}} הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות". הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק{{הערה|מיכה ז, טו.}} - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"{{הערה|ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.}}; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם=נא|ראה שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}.
+
[[הרבי]] קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.}} אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", באירועי [[מלחמת המפרץ]] שבאותה שנה{{הערה|שם=נא}}. כמו כן ראשי התיבות של השנה{{הערה|נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, [[תש"נ]] (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).}} הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק{{הערה|מיכה ז, טו.}} - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"{{הערה|ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.}}; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם=נא|ראה שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}.
  
 
על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית{{הערה|1=[file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9''%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה קצג].}}.
 
על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית{{הערה|1=[file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9''%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה קצג].}}.
 +
 
==במחיצת הרבי==
 
==במחיצת הרבי==
 
[[תמונה:1963.jpg|left|thumb|250px|טיל מיורט במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשמי [[רמת גן]]]]
 
[[תמונה:1963.jpg|left|thumb|250px|טיל מיורט במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשמי [[רמת גן]]]]

גרסה אחרונה מ־23:40, 15 באוגוסט 2019

הרבי ביום הפורים, תנש"א

תשנ"א (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחד לבריאת העולם, והרביעית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא הכ"ז[1], היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא מעוברת), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש[2] אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה[3]. כמו כן ראשי התיבות של השנה[4] הינם "תהא שנת אראנו נפלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק[5] - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"[6]; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה[3].

על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של תנש"א ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית[7].

במחיצת הרבי[עריכה]

טיל מיורט במהלך מלחמת המפרץ, בשמי רמת גן
  • עם פרוץ מלחמת המפרץ - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד לפורים.

מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית[עריכה]

  • כ"ב חשוון - בהתוועדות שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.
  • הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
  • בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך התוועדויות חסידויות בכל מקום.
  • י"ב סיוון - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.
  • ז' אלול - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ונביא דורנו - נשיא דורנו, ואת נבואתו העיקרית - נבואת הגאולה.
  • י"ד אלול - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים", על ידי לימוד החסידות.

אירועים[עריכה]

ימי החסידים[עריכה]

נפטרו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ימי חב"ד משנת תנש"א (1991)

תנש"א | תשנ"ב | תשנ"ג | תשנ"ד | תשנ"ה | תשנ"ו | תשנ"ז | תשנ"ח | תשנ"ט | תש"ס | תשס"א | תשס"ב | תשס"ג | תשס"ד | תשס"ה | תשס"ו | תשס"ז | תשס"ח | תשס"ט | תש"ע | תשע"א | תשע"ב | תשע"ג | תשע"ד | תשע"ה | תשע"ו | תשע"ז | תשע"ח | תשע"ט | תש"פ

לצפיה בשנים מוקדמות יותר
ימי חב"ד בין השנים תש"א - תש"נ (1941-1990)

תש"א | תש"ב | תש"ג | תש"ד | תש"ה | תש"ו | תש"ז | תש"ח | תש"ט | תש"י | תשי"א | תשי"ב | תשי"ג | תשי"ד | תשט"ו | תשט"ז | תשי"ז | תשי"ח | תשי"ט | תש"כ | תשכ"א | תשכ"ב | תשכ"ג | תשכ"ד | תשכ"ה | תשכ"ו | תשכ"ז | תשכ"ח | תשכ"ט | תש"ל | תשל"א | תשל"ב | תשל"ג | תשל"ד | תשל"ה | תשל"ו | תשל"ז | תשל"ח | תשל"ט | תש"מ | תשמ"א | תשמ"ב | תשמ"ג | תשד"מ | תשמ"ה | תשמ"ו | תשמ"ז | תשמ"ח | תשמ"ט | תש"נ

הערות שוליים

  1. אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.
  2. ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.
  3. 3.0 3.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
  4. נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).
  5. מיכה ז, טו.
  6. ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.
  7. [file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה קצג].