הבדלים בין גרסאות בדף "תנש"א"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הפניה לדף תנש"א)
תגית: הפניה חדשה
(ביטול גרסה 421480 של ווילדקייט (שיחה), כבר כתבו לך שלא כך מעבירים ערך)
תגיות: ביטול הסרת הפניה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[תנש"א]]
+
[[קובץ:הרבי מגילה ותחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חג הפורים]], תנש"א]]
 +
'''ה'תשנ"א''' (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמישים ואחד לבריאת העולם, ורביעית משבע שנות מחזור ה[[שמיטה]].
 +
 
 +
[[קובץ:03 0148 a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חודש תמוז]], תנש"א]]
 +
== מניין השנה ==
 +
קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
 +
 
 +
[[הרבי]] קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.}} אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", באירועי [[מלחמת המפרץ]] שבאותה שנה{{הערה|שם=נא}}. כמו כן ראשי התיבות של השנה{{הערה|נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, [[תש"נ]] (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).}} הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק{{הערה|מיכה ז, טו.}} - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"{{הערה|ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.}}; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם=נא|ראה שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}.
 +
 
 +
על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קצג].}}.
 +
 
 +
==במחיצת הרבי==
 +
[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשמי [[רמת גן]]]]
 +
*עם פרוץ [[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].
 +
 
 +
===מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית===
 +
* [[א' חשון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת נח, [[הרבי]] מעורר על תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש [[איסור יחוד]], ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.
 +
 
 +
*[[כ"ב חשוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.
 +
 
 +
*בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם.
 +
 
 +
*הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
 +
 
 +
*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידויות]] בכל מקום.
 +
 
 +
*[[ח' ניסן]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת צו, הרבי מעורר לערוך [[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]] בשני הלילות של [[חג הפסח]].
 +
 
 +
*ליל [[כ"ח ניסן]] - הרבי אומר את [[השיחה הידועה]], בה מתבטא "'''עשו כל אשר ביכלתכם . . [[הבאת המשיח|להביא בפועל]] את [[משיח צדקנו]] תיכף ומיד ממש!'''"
 +
 
 +
*[[ה' סיוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת במדבר, הרבי מעורר שאלו היכולים יכתבו ויוציאו לאור חידושי תורה.
 +
 
 +
*[[י"ב סיוון]] - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת [[פרקי אבות]] במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.
 +
 
 +
*[[כ"ד תמוז]] - בהתוועדות שבת פרשת פנחס, מעורר הרבי שבעמדנו [[בשורת הגאולה|קרוב לפני הגאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" [= עשה כאן [[ארץ ישראל]]], יעשה כל אחד מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) "ארץ ישראל".
 +
 
 +
*[[ז' אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ו[[נביא]] דורנו - [[נשיא דורנו]], ואת נבואתו העיקרית - [[נבואת הגאולה]].
 +
 
 +
*[[י"ד אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפילה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]", על ידי לימוד ה[[חסידות]].‫
 +
 
 +
===אירועים===
 +
[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת תניא]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]
 +
[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]])]]
 +
*מוצאי [[כ' חשון]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את הקונטרס]] "[[קונטרס עץ חיים|עץ חיים]]" של [[הרבי הרש"ב]].
 +
 
 +
*ליל [[כ"ה חשון]] - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.
 +
 
 +
*[[י"ט כסלו]] - הרבי מחלק את [[ספר התניא]] בהוצאה חדשה ומוגדלת.
 +
 
 +
*[[כ"ז כסלו]], נר ג' ד[[חנוכה]] - [[חלוקת מטבעות|הרבי מחלק מטבע]] של דולר מיוחד בתור [[דמי חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
 +
 
 +
*[[י' שבט]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את המאמר]] "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של [[הרבי הריי"צ]].
 +
 
 +
*[[ב' אייר]] - מוגש לרבי [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] מיוחד של רבני חב"ד לפיו [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.
 +
 
 +
*[[ו' אייר]] - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". כמו כן עודד הרבי את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הניגון עם מילים אלו]] במוצאי שבת ו' אייר, וכן פעמיים ב[[ט"ו באייר]].
 +
 
 +
*[[ט"ו אייר]] - הרבי מחלק את ה[[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס "דבר מלכות"]], המכיל משיחותיו בנושא הגאולה.
 +
 
 +
*[[ל"ג בעומר]] - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א", ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]]; ומהצד השני "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
 +
 
 +
*[[כ"ח סיון]] - מלאו חמישים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|בואו של הרבי לאמריקה]]. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]".
 +
 
 +
==ימי החסידים==
 +
===נפטרו===
 +
*[[כ"ד טבת]] - הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
 +
*[[כ"ד טבת]] - הרב יואל איידעלמאן חסיד צנוע שו"ב בפאריז.
 +
*[[ז' באדר]] - ר' [[אבנר לויוב]].
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן של הרב [[דוד נחשון]] משנת תשנ"א] {{אינפו}} {{PDF}}
 +
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf ליקוט מענות קודש ה'תנש"א] {{PDF}}
 +
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מענות משנת תשנ"א בפרסום ראשון], בקובץ ויעקב הלך לדרכו עמ' 17, תשפ"א
 +
 
 +
{{תנש"א משיח}}
 +
{{יישור טקסט|מרכז|{{כתב גדול|'''לצפיה בשנים מוקדמות יותר'''}}}}
 +
{{תש"א תש"נ}}
 +
{{תנש"א}}
 +
{{הערות שוליים|}}

גרסה מ־16:14, 18 באוקטובר 2020

ה'תשנ"א (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמישים ואחד לבריאת העולם, ורביעית משבע שנות מחזור השמיטה.

מניין השנה

קביעות שנה זו היא הכ"ז[1], היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא מעוברת), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש[2] אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה[3]. כמו כן ראשי התיבות של השנה[4] הינם "תהא שנת אראנו נפלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק[5] - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"[6]; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה[3].

על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של תנש"א ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית[7].

במחיצת הרבי

טיל מיורט במהלך מלחמת המפרץ, בשמי רמת גן
  • עם פרוץ מלחמת המפרץ - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד לפורים.

מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית

  • כ"ב חשוון - בהתוועדות שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.
  • הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
  • ה' סיוון - בהתוועדות שבת פרשת במדבר, הרבי מעורר שאלו היכולים יכתבו ויוציאו לאור חידושי תורה.
  • י"ב סיוון - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.
  • ז' אלול - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ונביא דורנו - נשיא דורנו, ואת נבואתו העיקרית - נבואת הגאולה.
  • י"ד אלול - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפילה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים", על ידי לימוד החסידות.‫

אירועים

  • ליל כ"ה חשון - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.

ימי החסידים

נפטרו

קישורים חיצוניים

ימי חב"ד משנת תנש"א (1991)

תנש"א | תשנ"ב | תשנ"ג | תשנ"ד | תשנ"ה | תשנ"ו | תשנ"ז | תשנ"ח | תשנ"ט | תש"ס | תשס"א | תשס"ב | תשס"ג | תשס"ד | תשס"ה | תשס"ו | תשס"ז | תשס"ח | תשס"ט | תש"ע | תשע"א | תשע"ב | תשע"ג | תשע"ד | תשע"ה | תשע"ו | תשע"ז | תשע"ח | תשע"ט | תש"פ | תשפ"א | תשפ"ב | תשפ"ג | תשפ"ד

לצפיה בשנים מוקדמות יותר
ימי חב"ד בין השנים תש"א - תש"נ (1941-1990)

תש"א | תש"ב | תש"ג | תש"ד | תש"ה | תש"ו | תש"ז | תש"ח | תש"ט | תש"י | תשי"א | תשי"ב | תשי"ג | תשי"ד | תשט"ו | תשט"ז | תשי"ז | תשי"ח | תשי"ט | תש"כ | תשכ"א | תשכ"ב | תשכ"ג | תשכ"ד | תשכ"ה | תשכ"ו | תשכ"ז | תשכ"ח | תשכ"ט | תש"ל | תשל"א | תשל"ב | תשל"ג | תשל"ד | תשל"ה | תשל"ו | תשל"ז | תשל"ח | תשל"ט | תש"מ | תשמ"א | תשמ"ב | תשמ"ג | תשד"מ | תשמ"ה | תשמ"ו | תשמ"ז | תשמ"ח | תשמ"ט | תש"נ

תבנית:תנש"א
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.
  2. ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.
  3. 3.0 3.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
  4. נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).
  5. מיכה ז, טו.
  6. ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.
  7. מענות קודש תש"נ מענה קצג.