הבדלים בין גרסאות בדף "תרי"ג מצוות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ")
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''תרי"ג מצוות''' הם שש מאות ושלוש עשרה [[מצווה|מצוות]] אותם ציווה הקב"ה ב[[תורה]]. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטריא של [[כתר]].  
+
'''תרי"ג מצוות''' הם שש מאות ושלוש עשרה [[מצווה|מצוות]] אותם ציווה [[הקב"ה]] ב[[תורה]]. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטריא של [[כתר]].  
  
 
==ענינם==
 
==ענינם==
המצוות נמשכות מבחינת [[גלגלתא]] שהוא [[כתר]], שהוא ה[[ממוצע]] בין המאציל למאצילים.
+
המצוות נמשכות מבחינת [[גלגלתא]] שהוא [[כתר]], שהוא ה[[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים.
  
 
על ידי [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא [[לאשתאבא בגופא דמלכא]], שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת [[כתר]].
 
על ידי [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא [[לאשתאבא בגופא דמלכא]], שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת [[כתר]].
  
והצורך ב'''תרי"ג''' הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: ע"י [[ציצית]] ממשיכים אור ב[[ל"ב נתיבות חכמה]](כנגד ל"ב חוטים) וע"י [[תפילין]] ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות
+
והצורך ב'''תרי"ג''' הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי [[ציצית]] ממשיכים אור ב[[ל"ב נתיבות חכמה]](כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי [[תפילין]] ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות
 +
 
 +
==סידורם==
 +
 
 +
בעניין סידור המצוות יש דעות רבות, כאשר כל דעה מוסיפה / מורידה מצוה, או שמסדרת באופן שונה.
 +
 
 +
בין הדעות:
 +
 
 +
[[הרמב"ם]].
 +
[[ספר החינוך]].
 +
[[סמ"ג]].
 +
[[סמ"ק]].
 +
ועוד...
  
 
==חלוקתם==
 
==חלוקתם==
תרי"ג מצוות מתחלקים לרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, שהם מקבילים כנגד רמ"ח איברי האדם ושס"ה גידיו. בנוסף לכך הם גם מקבילים לאבריו של הקב"ה -[[רמ"ח איברין דמלכא]], שעל ידי קיום מצוות עשה ממשיך [[אור אין סוף]] להתלבש בבחינת איברים דמלכא. ועניין [[שס"ה מצוות לא תעשה]] הוא גבוה יותר, שממשיך אורות גבוהים כל כך שאין יכולים להתלבש בכלים.
+
תרי"ג המצוות משתלשלות מאברי גוף [[אדם העליון]] - [[הקב"ה]] ומתחלקות לרמ"ח מצוות עשה (המשתלשלות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]]) ושס"ה מצוות לא תעשה.  מהן משתלשל שגם שגם בגוף האדם יש רמ"ח איברים ושס"ה [[גידים]]. על ידי קיום מצוות עשה נמשך [[אור אין סוף]] להתלבש בבחינת איברים דמלכא, ועל ידי שמירת [[שס"ה מצוות לא תעשה]] נמשכים אורות גבוהים עוד יותר - אורות שאינם יכולים להתלבש בכלים.
  
 
שרש מצוות עשה הוא נמוך יותר משרש מצוות לא תעשה, כמו שנאמר: שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח. כלומר, שמצוות לא תעשה ענינם הוא בחלקה הראשונה של [[שם הוי"ה]], שהוא [[י"ה]], שהוא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], לעומת מצוות עשה שענינם הוא עם חלקו השני של [[שם הוי"ה]], שהוא [[ו"ה]], שהוא בבחינת [[עלמא דאתגלייא]] הנמוך יותר.
 
שרש מצוות עשה הוא נמוך יותר משרש מצוות לא תעשה, כמו שנאמר: שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח. כלומר, שמצוות לא תעשה ענינם הוא בחלקה הראשונה של [[שם הוי"ה]], שהוא [[י"ה]], שהוא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], לעומת מצוות עשה שענינם הוא עם חלקו השני של [[שם הוי"ה]], שהוא [[ו"ה]], שהוא בבחינת [[עלמא דאתגלייא]] הנמוך יותר.
שורה 16: שורה 28:
 
רמ"ח מצוות עשה הם מאתים וארבעים ושמונה מצוות העשה מתוך תרי"ג מצוות והם מקבילים ל[[רמ"ח איברין דמלכא]].  
 
רמ"ח מצוות עשה הם מאתים וארבעים ושמונה מצוות העשה מתוך תרי"ג מצוות והם מקבילים ל[[רמ"ח איברין דמלכא]].  
  
והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה ענינם שנמשכים מבחינת ו"ה שהוא [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] שהאורות מחולקים בתוך הכלים, שהם רמ"ח איברים של זעיר אנפין שמשם נמשכים רמ"ח מצוות עשה. ולכן המקיים מצוות עשה ממשיך עליו אור עליון של [[זעיר אנפין]]. לעומת זאת, שורש מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, מבחינה ומדריגה גבוהה שאינה יכולה להתלבש בתוך כלים כמו המצוות עשה, שה[[תפילין]] וה[[אתרוג]] הם כלים לאור. מה שאין כן מצוות הלא תעשה, שאין לאותו האור כלי שיוכל לשכון בו, אלא רק על ידי לאו ושלילה הוא מושג, שאין יכולים להכיר מהותו אלא רק לשלול ההיפוך כמו לא תאכל חלב ודם. ועל ידי שלילת ההיפוך נמשך גלוי האור, אבל אי אפשר להמשיכו על ידי מעשה כמו על ידי תפילין וציצית.
+
והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה ענינם שנמשכים מבחינת ו"ה שהוא [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] שהאורות מחולקים בתוך הכלים, שהם רמ"ח איברים של זעיר אנפין שמשם נמשכים רמ"ח מצוות עשה. ולכן המקיים מצוות עשה ממשיך עליו אור עליון של [[זעיר אנפין]]. לעומת זאת, שורש מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, מבחינה ומדריגה גבוהה שאינה יכולה להתלבש בתוך כלים כמו המצוות עשה, שה[[תפילין]] וה[[אתרוג]] הם כלים לאור. מה שאין כן מצוות הלא תעשה, שאין לאותו האור כלי שיוכל לשכון בו, אלא רק על ידי לאו ושלילה הוא מושג, שאין יכולים להכיר מהותו אלא רק לשלול ההיפוך כמו לא תאכל [[חלב]] ודם. ועל ידי שלילת ההיפוך נמשך גלוי האור, אבל אי אפשר להמשיכו על ידי מעשה כמו על ידי [[תפילין]] וציצית.
  
ומוסבר{{הערה|[[קונטרס ומעין]] מאמר ז'}} שע"י מצוות לא תעשה נפעלים שתי ענינים''':'''
+
ומוסבר{{הערה|[[קונטרס ומעין]] מאמר ז'}} שעל ידי מצוות לא תעשה נפעלים שתי ענינים''':'''
  
 
א] נותנים לאור הנעלה שיורד ממילא בלי הפרעה.
 
א] נותנים לאור הנעלה שיורד ממילא בלי הפרעה.
שורה 30: שורה 42:
 
{{מצוות}}
 
{{מצוות}}
 
[[קטגוריה:מצוות]]
 
[[קטגוריה:מצוות]]
 +
[[קטגוריה:חסידות]]

גרסה מ־20:09, 6 באפריל 2020

תרי"ג מצוות הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות אותם ציווה הקב"ה בתורה. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטריא של כתר.

ענינם

המצוות נמשכות מבחינת גלגלתא שהוא כתר, שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים.

על ידי יחודא עילאה ויחודא תתאה נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא לאשתאבא בגופא דמלכא, שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת כתר.

והצורך בתרי"ג הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי ציצית ממשיכים אור בל"ב נתיבות חכמה(כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי תפילין ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות

סידורם

בעניין סידור המצוות יש דעות רבות, כאשר כל דעה מוסיפה / מורידה מצוה, או שמסדרת באופן שונה.

בין הדעות:

הרמב"ם. ספר החינוך. סמ"ג. סמ"ק. ועוד...

חלוקתם

תרי"ג המצוות משתלשלות מאברי גוף אדם העליון - הקב"ה ומתחלקות לרמ"ח מצוות עשה (המשתלשלות מרמ"ח איברין דמלכא) ושס"ה מצוות לא תעשה. מהן משתלשל שגם שגם בגוף האדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים. על ידי קיום מצוות עשה נמשך אור אין סוף להתלבש בבחינת איברים דמלכא, ועל ידי שמירת שס"ה מצוות לא תעשה נמשכים אורות גבוהים עוד יותר - אורות שאינם יכולים להתלבש בכלים.

שרש מצוות עשה הוא נמוך יותר משרש מצוות לא תעשה, כמו שנאמר: שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח. כלומר, שמצוות לא תעשה ענינם הוא בחלקה הראשונה של שם הוי"ה, שהוא י"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתכסיא, לעומת מצוות עשה שענינם הוא עם חלקו השני של שם הוי"ה, שהוא ו"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתגלייא הנמוך יותר.

החילוק בין מצוות עשה למצוות לא תעשה

רמ"ח מצוות עשה הם מאתים וארבעים ושמונה מצוות העשה מתוך תרי"ג מצוות והם מקבילים לרמ"ח איברין דמלכא.

והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה ענינם שנמשכים מבחינת ו"ה שהוא זעיר אנפין של עולם האצילות שהאורות מחולקים בתוך הכלים, שהם רמ"ח איברים של זעיר אנפין שמשם נמשכים רמ"ח מצוות עשה. ולכן המקיים מצוות עשה ממשיך עליו אור עליון של זעיר אנפין. לעומת זאת, שורש מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, מבחינה ומדריגה גבוהה שאינה יכולה להתלבש בתוך כלים כמו המצוות עשה, שהתפילין והאתרוג הם כלים לאור. מה שאין כן מצוות הלא תעשה, שאין לאותו האור כלי שיוכל לשכון בו, אלא רק על ידי לאו ושלילה הוא מושג, שאין יכולים להכיר מהותו אלא רק לשלול ההיפוך כמו לא תאכל חלב ודם. ועל ידי שלילת ההיפוך נמשך גלוי האור, אבל אי אפשר להמשיכו על ידי מעשה כמו על ידי תפילין וציצית.

ומוסבר[1] שעל ידי מצוות לא תעשה נפעלים שתי ענינים:

א] נותנים לאור הנעלה שיורד ממילא בלי הפרעה.

ב] מונעים את העברת האור לקליפות וסטרא אחרא.

האהבה היא שורש לכל רמ"ח מצוות עשה, והיראה היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה[2].

הערות שוליים

  1. קונטרס ומעין מאמר ז'
  2. תניא פרק ד'
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול