תרט"ו

ניווט שנים

ה'תר"ט • ה'תר"י
ה'תרי"א • ה'תרי"ב
ה'תרי"ג • ה'תרי"ד

ה'תרט"ו

ה'תרט"ז • ה'תרי"ז
ה'תרי"ח • ה'תרי"ט
ה'תר"כ • ה'תרכ"א

ה'תרט"ו (5615) ובקיצור תרט"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-23 בספטמבר 1854), והסתיימה ביום כ"ט באלול (12 בספטמבר 1855).

תוכן עניינים

1 מניין השנה
2 נולדו
3 נפטרו
4 ספרים
5 אירועים
- 5.1 אירועים כלליים
6 מאמרי השנה
7 לוח שנה
8 הערות שוליים

מניין השנהעריכה

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים שבת קודש ויום ראשון, בראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר.
קביעות שנה זו היא זש"ג, היות והיא מתחילה בשבת קודש (ז), היא שלימה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום שלישי (ג).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
שנה זו היא שנת הקהל, לכן היא גם שנה ראשונה לשמיטה, ושנה 10 מתוך 19 במחזור העיבור ה-296.
בשנה זו ל"ג בעומר יוצא ביום ראשון, בקביעות כזו מתקיים ה'פאראד' אצל אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.
בשנה זו מציינים 110 שנים להולדת אדמו"ר הזקן, בשנת תק"ה.

נולדועריכה

הרב יעקב מרדכי בזפלוב מפולטבה - י"ב אייר.

נפטרועריכה

האדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא - כ"ז אלול.
הגאון החסיד ר' בצלאל אזריצר - כ"ח ניסן^[1].

ספריםעריכה

המגיד ממזריטש, דרכי ישרים, צ'רנוביץ.
אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, ורשה.

אירועיםעריכה

בשנת תרט"ו הכניס אדמו"ר הצמח צדק את אדמו"ר המהר"ש לעבודה בעסקנות הכלל, ומינה את ר' שמואל ברין^[2] למזכירו ועוזרו הקבוע. אדמו"ר המהר"ש היה אז בן כ"א בלבד^[3].
בחודש כסלו הגיע פקודה ממשלת הצאר לאדמו"ר הצמח צדק לבוא להשתתף באסיפה שמכנס משרד הפנים - דיון בנושא הדפסת ספרים בגרמנית עבור ילדים. אדמו"ר הצ"צ לא חפץ בנסיעה ושלח במקומו את אדמו"ר המהר"ש ואת החסיד ר' אהרון מבלניטש^[4].
באותו ביקור נתקל אדמו"ר המהר"ש בתמונת אדמו"ר הזקן המוצבת במבצר הפטרובלי^[5]
אדמו"ר המהר"ש נחלה במחלה מסוכנת והד"ר הייבנטאל מגיע כדי לטפל בו^[6].
הרב שמעון מנשה חייקין מתמנה לרב הקהילה החב"דית בחברון במקומו של הרב ר' שמואל סגל מראהטשאוו.
בשנת תרט"ו פקד העשיר משה מונטיפיורי את כל יהודי ארץ ישראל, ובתוכם רבני חב"ד, חסידים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר תולדות חב"ד בארץ הקודש במאה התשע עשרה.
על פי ההשערה^[7], הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת החב"די בירושלים (שלימים נקרא "בית מנחם - צמח צדק" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת תרי"ח השיגו כסף ושכרוהו מחדש.
בירושלים פעל בתחילת שנות הרי"שים בית מדרש-ישיבה בשם "דת משה ויהודית חב"ד" (ע"ש משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בו למד שנים עשר בחורים גמרא וחסידות. בראש הישיבה עמד הגאון ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא משנת תרט"ו^[8], והחוקרים משערים שנפתח בשנה זו, ועל כל פנים בשנת תרי"ד.
בשנה זו עלה הגבאי הכללי של כולל חב"ד, ר' זאב מרעציצע לארץ הקודש, וממלא מקומו מינה אדמו"ר הצמח צדק את ר' דן תומרקין^[9], כלדלהלן.
בשנה זו מינה אדמו"ר הצמח צדק את החסיד הרב דן תומרקין מרוגטשוב כגבאי כללי של כולל חב"ד בארץ הקודש^[10], ר' דן ערך שינויים מפליגים בכולל, וקמו לו מתנגדים רבים, יחד עמו מונה גם ר' יצחק אייזיק ביחוב, והם עמדו בהנהלה יחד עם ר' אברהם רוגטשובר שמונה בשנת תרי"ב^[11].
בשנת תרט"ו מונה הרב שזבנ"י להנהלת כולל חב"ד - חברון, אולם בשנת תרט"ז אין מנוי ברשימת הממונים על הכולל, וייתכן שמינויו היה זמני בלבד.
בשנת תרט"ו מונה הגאון החסיד רבי שניאור זלמן פרדקין לרבה של העיירה פלוצק, על-פי ציווי אדמו"ר הצמח צדק^[12].
בשנה זו שלח אדמו"ר הצמח צדק את ר' דב זאב קוזווניקוב לשמש כיושב ('זיצער') אצל ר' הלל מפאריטש^[13]
אדמו"ר הצמח צדק שולח את הרב יעקב ווידרביטש לשמש כרב לחסידי קופישוק^[14].
בשנה זו הפסיקה פעולת חברת תחיית המתים בהנהלת אדמו"ר הצמח צדק שמטרתה הייתה להציל את ילדי ישראל מגזירת הקנטוניסטים^[15]
קיץ - מלשינות שווא על אדמו"ר הצמח צדק, ובכל אותו הקיץ לא אמר דא"ח כלל^[16].