הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות רבותינו נשיאינו"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
| + | |||
| + | ==מהות התקנות== | ||
| + | בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון. | ||
| + | |||
| + | ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור. | ||
==קיום התקנות== | ==קיום התקנות== | ||
| + | |||
| + | בנוגע לחלק המתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו"אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}. | ||
==תקנות רבותינו נשיאינו== | ==תקנות רבותינו נשיאינו== | ||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 15: | שורה 22: | ||
תייתי לי וכו'. | תייתי לי וכו'. | ||
| + | |||
| + | ==מי השליח ציבור== | ||
| + | באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפלה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}} | ||
===אדמו"ר האמצעי=== | ===אדמו"ר האמצעי=== | ||
| שורה 28: | שורה 40: | ||
===אדמו"ר הריי"צ=== | ===אדמו"ר הריי"צ=== | ||
*אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהילים]] [[ותניא]]. | *אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהילים]] [[ותניא]]. | ||
| + | *ספר תהילים בשבת מברכים | ||
===הרבי שליט"א=== | ===הרבי שליט"א=== | ||
{{תקנות הרבי}} | {{תקנות הרבי}} | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:התקשרות]] | ||
גרסה מ־12:07, 25 באוקטובר 2016
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תוכן עניינים
מהות התקנות
בשיחה מיוחדת[1] ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי נשיאי ישראל בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.
ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"[2], כך הם גם התקנות בכל דור ודור.
קיום התקנות
בנוגע לחלק המתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא שליח שלו"אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"[3].
תקנות רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
- תקנות ליאזנא
- סכינים מלוטשים - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
- כתב סת"ם - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
- חלוקת הש"ס - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
- תקנת המקוה - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
- ערב קבלן - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
- קשר התפילין - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש[4] ותפילין של יד[5].
תייתי לי וכו'.
מי השליח ציבור
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:
השמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות
אדמו"ר האמצעי
אדמו"ר הצמח צדק
אדמו"ר המהר"ש
אדמו"ר הרש"ב
אדמו"ר הריי"צ
הרבי שליט"א
לקריאה נוספת
- הרב אלישיב קפלון, תקנות הרבי - הוצאת 'לדורות' תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה.
- ↑ מסכת מגילה בסופה. הובא גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכ"ט ס"ד.
- ↑ בנוגע לגזירת המשקה - ביחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיוון תשכ"ח.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.
- ↑ קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.
