תפילת ערבית של שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת ערבית של שבת הינה תפילה הנאמרת בליל שבת הפותחת את יום השבת.

קבלת שבת[עריכה]

בזמן "קבלת שבת" - בו מקבלים את השבת, נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור צ"ה עד למזמור ק'. ולאחר מכן, את מזמור כ"ט. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מביניהם, הנפתח במילים אלו.

לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'לכה דודי', אותו חיבר רבי שלמה אלקבץ - מקובל גדול שחי בעיר צפת בתקופת האריז"ל. לאחר הפיוט אומרים את השיר של יום של יום שישי ושבת, ואחרי זה אומרים "כגוונא" - קטע מספר הזוהר המתאר את מעלת ליל שבת, שבו ספירת המלכות נפרדת מהסטרא אחרא.

למרות שהרמ"ק הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,[1] והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר אדמו"ר הזקן להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק[2].

זמנה[עריכה]

על אף שבדרך כלל יש להתפלל את תפילת ערבית בצאת הכוכבים, בשבת מותר להתפלל מעריב החל מפלג המנחה, וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את פלג המנחה ללילה[3], מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את קריאת שמע בצאת הכוכבים[4]. עם זאת מנהג חב"ד בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה חסידות.

מהלך התפילה[עריכה]

פותחים את התפילה בברכו, ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים קריאת שמע, ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים תפילת שמונה עשרה אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שהשבת שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש[5] סוכת שלום וכו'".

ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שהשבת שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר שרבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את אדמו"ר הזקן למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו אדמו"ר הזקן:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"[6].

תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין שבת[7] וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד ויכלו, ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז עלינו לשבח, ולפני אמירת "עלינו" אומרים ברכו.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש תשמ"א ח"ב.
  2. שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
  3. שוע"ר סי' תפט סי"ב
  4. שוע"ר סי רסא סעיף ב
  5. יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א
  6. 'ימי מלך' ח"ב ע' 698
  7. "אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"