שמיני עצרת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תפילת גשם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקפות בשמחת תורה. ציור: זלמן קליינמן

שמיני עצרת הוא חג הנחגג בכ"ב בתשרי, היום האחרון שלאחר חג הסוכות. בארץ הקודש חוגגים ביום זה את החג שמחת תורה, ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ביום טוב שני של גלויות - כ"ג בתשרי.

רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].

מקור החג[עריכה]

על חג שמיני עצרת נכתב בתורה:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

חומש במדבר, כ"ט, ל"ה-ל"ח.

בגמרא נכתב ששמיני עצרת נחשב כחג בפני עצמו, בששה דינים המנויים בסימן "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה[2]. בתורת החסידות מבואר עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב", שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול הישות, נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני הקדושה, שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה[3].

מצוות ומנהגי החג[עריכה]

ישיבה בסוכה[עריכה]

בחסידות חב"ד מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה גם בשמיני עצרת, למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.

הקפות[עריכה]

ציור המתאר את ההקפות שערך רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, במהלך גלותו בצ'אילי.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקפות

מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים[4], ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי חיים ויטאל הביא[5] שרבו האריז"ל נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג בספר הזוהר:

וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו

זוהר חלק ג' רנו, ב

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני)[6], ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו[7]. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה[8].

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה[9]. עם זאת, הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש[10]. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת)[11].

בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

תפילת גשם[עריכה]

בתפילת מוסף ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם[12]. בקשר לכך, נקבעה בחזרת הש"ץ של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על הגשם.

בתורת החסידות מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו בחג הסוכות וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם[13].

בתורת החסידות[עריכה]

בתורת החסידות מבואר[14] ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה[15]) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה.

שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן[16]) הוא התמצית וה"עסענץ"[17] של כל הענינים דחודש תשרי[18], ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש אדמו"ר הצמח צדק[19] ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה".

בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם דירה בתחתונים[20].

ימי חב"ד[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב.
  2. מסכת ראש השנה, דף ד', עמ' ב'.
  3. ליקוטי תורה, דרושי שמיני עצרת, צ"א, ב.
  4. רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. מרדכי יפה ורמ"א אורח חיים סימן תרסט.
  5. שער הכוונות קד, א.
  6. משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.
  7. ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.
  8. קובץ ליובאוויטש גליון 5, ע' 72.
  9. שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
  10. שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
  11. שיחת תשד"מ הנ"ל.
  12. משנה וגמרא ריש מסכת תענית.
  13. לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד. ועוד.
  14. לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג. וראה גם לקו"ת דרושים לסוכות עח, סע"ג וריש ע"ד. שם עט, ג. פא, ג.
  15. לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג. שם פח, ד. צא, א. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסג, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ס"ע שצ. וש"נ. אוה"ת סוכות שם. שם (הוספות) ס"ע א'תתקמו. ובכ"מ.
  16. אוה"ת שמע"צ ע' א'תתיז; סד"ה ביום השמיני עצרת עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' תלה); סד"ה ביום השמיני שלח תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' מה), ועוד – בשם הה"מ – דשמיני הוא ל' שמן. ובסד"ה ביום השמיני עצרת תרצ"ד (תשי"א) (סה"מ ה'תשי"א ע' 60), תש"ב (סה"מ ה'תש"ב ס"ע 35), תש"ג (סה"מ ה'תש"ג ע' 53) הוא כבפנים. וראה גם אוה"ת שם ריש ע' א'תתיח.
  17. ראה אוה"ת בלק ע' תתקכו: אַסענצייע, כן אמר אדמ"ו נ"ע על בחי' שמיני עצרת.
  18. ראה ד"ה ביום השמיני שלח תקס"ג (סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקנו), תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' לט), תרצ"ג (סה"מ קונטרסים ח"א רנד, א). ועוד.
  19. ב"קיצור מתורה ע"פ ביום השמיני שילח וגו' .. תקס"ג" – אוה"ת שמע"צ ס"ע א'תתיח. וראה רד"ה זה תקס"ג שם.
  20. ד"ה ביום השמיני ספה"מ מלוקט ב'.